קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הורדת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה (יישום מיידי של מסקנות דוח וינוגרד), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/928; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/928, הצעת חוק הורדת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה (יישום מיידי של מסקנות דוח וינוגרד), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אלכס מילר. בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני הגשתי את הצעת החוק הזאת ממש כשנכנסנו לכנסת, זה היה כמעט לפני שנה. הגשתי את הצעת החוק מפני שאני באמת חושב שלא יכול להיות שממשלת ישראל מקבלת החלטה – אומנם זה היה מזמן – ובסופו של דבר ההחלטה לא מיושמת, ולא בגלל סיבות תקציביות. לא קיבלנו עד היום שום הסבר למה לא יושמה ההחלטה, וגם לא היתה החלטה שמבטלת את ההחלטה על יישום מסקנות ועדת-וינוגרד. היו הסכמים קואליציוניים כאלה או אחרים שבאו ותמכו בהמשך יישום המסקנות, אבל כשאנחנו מסתכלים על נקודת הזמן עכשיו, אנחנו רואים שכל הדברים האלה נתקעו. הוקמה ועדה חדשה, וכמו שהוסבר לנו באחת הישיבות בוועדת החינוך, כל חמש שנים נהוג להקים ועדה לעניין ההשכלה הגבוהה, שאמורה לבדוק את המערכת מחדש. הכול טוב ויפה, עד שאנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו שואלים את השאלה הכי טריוויאלית בעולם: איך אתם יכולים לבדוק משהו שעדיין לא יושם? ואף אחד לא יכול לדעת מה היה קורה אם באמת היו מיישמים את המסקנות של ועדת-וינוגרד. אני גם מבין את הסטודנטים שנאבקים היום על זכותם לגישה, שנאבקים על איכות ההשכלה הגבוהה, על הוספת התקציבים שקוצצו בחמש השנים האחרונות – ומדובר במיליארד וכמה מאות מיליוני שקלים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה. והיום רוצים להציע לנו, אזרחי מדינת ישראל, תוכנית חדשה, שאמורה לתת מענה על כל הדברים האלה. אבל היא לא נותנת מענה על דבר אחד, פרקטי: איך זה ייושם. אנחנו יודעים שאותם אנשים נזקקים, שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם קשה – לפי מה שמפורסם בעיתונים, ואני חוזר ואומר שעדיין לא קיבלנו את התוכנית עצמה, שמכינים אותה בוועדת-שוחט – אותם אנשים שנזקקים כביכול יקבלו הלוואות או תמיכה, ימצאו אותם. חברים, אתמול היתה ישיבה של ועדת החינוך שדנה בהצעת חוק זכויות הסטודנט, לפני הקריאה השנייה והשלישית, וחשבנו להשתמש בחוק הזה ולקדם גם את נושא שכר הלימוד דרך החוק הזה. הובהר לנו שקשה מאוד לאזרח במדינת ישראל להצהיר שהוא עני. זה אמור להיות כתוב, והבנתי שזה מה שהולך להיות כתוב במסקנות, שמי מצהיר על עצמו כעני ילך ויתחנן לעזרה וימצאו איזה מערך כלשהו, שבטוח יהיה מסובך. כי היום קשה מאוד להצביע על המצב הכלכלי של הסטודנט. אתם יודעים שמדובר באנשים שמשתחררים מצה"ל ואין להם חסכונות והם לא עובדים, ואז הם מסתמכים על ההורים שלהם. יוצא שההורים יהיו אחראים לילדים שלהם, ועד כמה אנחנו רוצים שההורים יהיו אחראים לילדים שלהם בגיל כל כך מבוגר? יש פה נטייה ליצור מערך שיחייב הורים להיות אחראים לילדים שלהם כשהם בגיל 30. לאן הגענו? חברים, האנשים האלה אחרי צבא והם כבר עצמאים לגמרי. לא יכול להיות שמדינת ישראל הולכת להרכיב מערך שיחייב הורים להיות אחראים לאנשים שאמורים להיות, לפי כל היגיון, עצמאים לחלוטין. אתמול בוועדת החינוך – הנה נכנס חברי, חבר הכנסת סילבן שלום, שיחד יזמנו את הצעת חוק זכויות הסטודנט וקיבלנו את עמדת יושב-ראש ועדת החינוך, שסיכם עם הרשות המבצעת, עם ראש הממשלה, שניתן דחייה של פרק זמן מסוים לממשלת ישראל לסכם עם הסטודנטים את כל עניין החזרה ללימודים ואת סיום המשבר שנוצר במערכת ההשכלה הגבוהה. אני לא יכול "לשבור" את עמדת ועדת החינוך, וכוועדה מקצועית היא החליטה לתת תקופה. לא מדובר בחודשים אלא בכמה ימים, וכבר ראינו את התוצאות של זה. בבוקר ראיתי שיש התקדמות, והיא לא היתה באה לולא אנחנו, כרשות המחוקקת, עשינו את העבודה שלנו. לו ישבנו בצד והסתכלנו, הסטודנטים היו מאבדים את הסמסטר. אני מברך את כל חברי הכנסת, את כל הסיעות שנרתמו למאבק הזה וסייעו לסטודנטים. אני מקווה מאוד שההסכם ייחתם והסטודנטים יחזרו לספסל הלימודים. והילדים שנפגעו בחלק מהמוסדות משביתת המורים – צריך לבוא פתרון גם לנושא הזה. הצעת החוק שלי מאגדת את כל נושא הפחתת שכר הלימוד. כלולים שם גם מוסדות פרטיים וגם מוסדות מסובסדים. אם אנחנו בתור חברי כנסת – ויש לי תמיכה רחבה בבית הזה בנושא הזה – אם לא נראה שיש התקדמות משמעותית בנושא ההשכלה הגבוהה מצד אותם גופים אחראים – יש לנו גוף, משרד החינוך, שבכל הכבוד הגיע במשך השנה למצב שכל המערכת הזאת קרסה. למה? המורים משביתים, הילדים לא בבית-הספר, הסטודנטים לא בלימודים. אני אומר שיכולנו להגיע לפתרון הדברים האלה הרבה לפני כן, והתרענו על כך. אף אחד לא יכול להאשים אותנו שלא התרענו על כך. התרענו בכל הוועדות, וכל שבוע אני נמצא על הבמה ומדבר על זה. אבל כשמגיעים לזה אומרים: כנראה עשינו טעות, לא חשבנו על זה. לא יכול להיות שמקימים ועדות ולא משתפים בוועדות האלה גופים מייצגים. ראה ועדת-וינוגרד עם ארגוני המורים. ראה ועדת-ינאי עם הסטודנטים וועדת-שוחט. איך יכול להיות ששמים בראש הוועדה - - - היו"ר מגלי והבה: אני מזכיר לאדוני שבכל פעם שרוצים להעלות נושא מקימים ועדה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): נכון, ויודעים שזה הולך ליפול כנראה, כי בכוונה לא שמים את האנשים שאמורים לשים, והם יוצרים את ההתנגדות, וזה טריוויאלי, אבל אם רוצים להתקדם – כך זה לא יעבוד. אם רוצים להתקדם, צריך לתת לכל מי שהיום מקבל לגיטימציה ציבורית – הגופים שעומדים בראשם אנשים שנבחרו, כמונו, ומייצגים גופים, צריכים לקבל את התמיכה מהרשות המבצעת כדי להיות חלק מזה, ואם הם לא יהיו חלק ברור שהם יצאו למאבק, כי אין להם מושג מה קורה בפנים. איך הם יכולים להיות שותפים למשהו שהם לא חלק ממנו ואחר כך לקבל את מה שמפילים עליהם? יכול להיות שיש להם עמדה, ויכול להיות שיש להם עמדה מהפכנית, כי הם חלק מזה. בודקים את הדברים האלה. אני בטוח שלגופים הסטודנטיאליים יש עמדה מאוד ברורה בנושא שכר הלימוד, ואם לא משתפים אותם, ולא נותנים להם זכות הצבעה מלאה בכל הנושאים האלה, זה לא יעבוד. צריך לתת להם את הזכות שמקבלים משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. אני קורא לכל הגופים הרלוונטיים לסיים את המשבר הזה, אחרת אנו, המחוקקים, ניקח את הדברים לידינו. תודה. היו"ר מגלי והבה: כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד אחר. רק חבל על מאות השעות שהתלמידים שלנו הפסידו בגלל השביתות האלה. משתמשים בהם תמיד כנשק וקורבן, והתוצאה – אנו יודעים שהתלמיד משלם אותה. רן כהן (מרצ): זה לא בגלל השובתים, אלא בגלל הממשלה, שמגלה אטימות במה שקשור לשכר הלימוד. היו"ר מגלי והבה: אני מסכים אתך שכל מי שנוגע בדבר - - - רן כהן (מרצ): - - - היו"ר מגלי והבה: התלמידים לא צריכים לשלם את המחיר בכל מקרה.