קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 82) (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד בשעת הוראת נהיגה), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/150).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 82) (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד בשעת הוראת נהיגה), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת דוד אזולאי ויצחק לוי - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת דוד אזולאי להציג את הצעת החוק. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לרב יצחק לוי, בתור לוי שוויתר לישראל. יישר כוח, וזכות הסיכום לך. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נפצה אותו בסוף. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת נועדה לתקן את המעוות. עד היום נהג לא רשאי לדבר במכשיר טלפון, אלא באמצעות הדיבורית. נשאר איזשהו חלל ריק, שבו מורים לנהיגה רשאים לדבר בזמן נהיגה ובזמן הוראת נהיגה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בדיבורית, או גם בלי דיבורית? דוד אזולאי (ש"ס): עד היום היה מותר למורה לנהיגה לדבר בטלפון בזמן שהוא לימד נהיגה. מובן שהדבר נעשה על חשבון השיעור, על חשבון התלמיד. יותר מכך, זה נעשה על חשבון הבטיחות של אותו מורה, שנושא באחריות כפולה – גם כמורה לנהיגה וגם כאחראי לתלמיד שהוא מלמד. לכן, בעקבות פניות רבות שהגיעו אלי מתלמידים, חשבנו לאסור כל דיבור בטלפון בשעת לימוד נהיגה. היות שבדיונים שהיו בוועדה המורים העלו טיעון לכאורה צודק, שאני לא כל כך מסכים לו, שהיות שאין להם משרד, ולפעמים תלמיד צריך לבטל שיעור מכל מיני סיבות, ועלול להיגרם נזק גם לתלמידים, החלטנו שנוכל להתיר למורה לנהיגה לדבר אך ורק באמצעות דיבורית. סביר להניח שכשהמורה ידבר באמצעות הדיבורית, והתלמיד נוכח, הוא יקצר בשיחה ולא ינהל שיחות שאינן ענייניות לצורך העבודה שלו. לכן אני פונה אל חברי הכנסת ומבקש לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת יצחק לוי ושלי, על מנת לתרום ולו במעט למניעת תאונות דרכים נוספות ולבטיחות בדרכים. אדוני, תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון. נרשמו כמה חברי כנסת, ואקרא את שמותיהם. מי שלא יהיה באולם לא אזמין אותו. נרשמו חברי הכנסת מאיר פרוש, אברהם רביץ, זבולון אורלב, דב חנין, מוחמד ברכה, אורי אריאל ויעקב מרגי. אני רואה כאן כרגע את חבר הכנסת זבולון אורלב, ואם ירצה - יעלה. בבקשה, אדוני. יש כאלה שמוותרים, כי רוצים להצביע. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני מברך על כל הצעת חוק שיכולה לסייע בזהירות בדרכים ולמנוע תאונות דרכים, ובוודאי מורה לנהיגה צריך לתת את כל תשומת הלב לתלמיד שלו. אני מבין גם את הצורך שחבר הכנסת אזולאי דיבר עליו, שיש הודעות כאלה והודעות אחרות, אבל דיבור בדיבורית בשיעור הנהיגה הראשון, השני, השלישי והרביעי - אני מאוד מאוד חושש. לכן, אני מציע לכם לשקול שבעשרת השיעורים הראשונים יהיה אסור באופן כללי, כי שם המורה צריך לתת את כל תשומת הלב. דרך אגב, תמיד יש sms ותמיד יש ביפר. גם אנחנו יושבים כאן במליאה שעות ארוכות, ואנחנו מקבלים הודעות בביפר וגם ב-sms, כך שלדעתי ויתרתם יותר מדי מהר. אני רוצה לשאול את המציעים: האם יש חוק שאוסר על תלמיד לנהיגה לדבר בדיבורית? היו"ר אמנון כהן: - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז מותר לו לדבר בדיבורית. דוד אזולאי (ש"ס): זה כמו התלמיד בכיתה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מציע, שכשאתם מחוקקים את החוק, אל תחשבו רק על המורה אלא תחשבו גם על התלמיד. בעיני זה נראה לא סביר שלתלמיד לנהיגה יהיה מותר לדבר בדיבורית. בעת שהוא לומד נהיגה, הוא בוודאי צריך את כל תשומת הלב. לא תעשו את זה - אז אני אולי אציע הצעת חוק עם חבר הכנסת גלעד ארדן, שהוא מחוקק אינטנסיבי בענייני זהירות דרכים. הערה אחרונה שאני רוצה להעיר - אני רוצה לברך את הכנסת ואת חבריה. יש באמת חקיקה עירנית מאוד ואינטנסיבית של חברי כנסת בכל הקשור בתאונות הדרכים. אני חושב שכל שבוע עולות כאן הצעות חוק ראויות, נכונות ומבורכות. אבל לצערנו אנחנו יודעים שהבעיה היא לא כל כך בחקיקה כמו ביכולת האכיפה של המשטרה, כמו ביכולת הענישה של המערכת השופטת וכמו בתשתיות למיניהן. אשר על כן, אני אומר לחברי חברי הכנסת: בצד החקיקה הענפה, ששוב אני אומר שאני מברך עליה, צריך גם לתת את דעת על חקיקה שתסדיר גם את האכיפה, את השפיטה הראויה ואת התשתיות. כידוע, חוק שחוקקנו באשר לרשות לזהירות בדרכים - ואני חושב שזה שמה הנכון - הדיווחים בכלי התקשורת הם שהממשלה עדיין מגמגמת, מדדה ואיננה פועלת כראוי להקמת אותה רשות עם אותו תקציב ראוי. אני מציע לעצמנו לעורר שוב מחדש את הנושא הזה, כדי להביא את הממשלה לפעולה יעילה במניעת תאונות דרכים. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, ברצונך לנאום? חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים, בבקשה. יואל חסון (קדימה): מעניין - - - בפלאפון בזמן שהוא צריך לנאום. היו"ר אמנון כהן: או פה או פה. צריך - - - יואל חסון (קדימה): אף אחד לא הציע הצעת חוק כזו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כרגע, אין לי פרייבט שאני נוהג בו, אבל כולנו - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אין לך? נסים זאב (ש"ס): אין לנו פרייבט. אנחנו לא נוהגים. הוא אומר שאני דיברתי עכשיו בפלאפון. אני לא באמצע נהיגה. יואל חסון (קדימה): לא עליך דיברנו. היו"ר אמנון כהן: לא עליך דיברנו. נסים זאב (ש"ס): האמת היא שהצעת החוק לכאורה נראית טוב מאוד והיא יכולה לתרום לבטיחות אולי, ויש גם עניין של גזל זמן. יש לנו הלכה מפורשת שפועלים שעומדים בראש אילן יכולים להתפלל כדי לא לגזול את בעליהם. כלומר, יש עניין שתלמיד בא ומשלם שכר עבור שיעור שהוא מקבל, והוא היה רוצה לראות את המורה שלו מרוכז בכל תנועה שהוא עושה. זה מעבר לזה שאולי הדיבור יכול להשפיע על המורה שבעצם לא רואה כל תנועה וכל משגה שתלמיד יכול לעשות תוך כדי נהיגה. החובה המוסרית של המורה היא לתת את הזמן. דרך אגב, רואים זאת גם בין חברים. כשאתה מדבר עם חבר ופתאום הוא מדבר בפלאפון, כמה זה מעצבן ומרגיז. זה כאילו מבחינת תשומת הלב שלו הפלאפון שלו יותר חשוב מהשיחה האישית שעכשיו הוא מנהל אתך. לכן, גם בוועדות קצת מקפידים, לא משום שזה מפריע למישהו, אלא זה מראה על אי-רצינות כלפי הדיונים שנערכים בוועדות כשמדברים בפלאפונים. אולי הפלאפון יותר מעניין מהנושא או מהדיון שיש בוועדה. אותו דבר כאן. כשתלמיד בא ומשלם במיטב כספו על השיעור הזה, שנמשך 40 דקות, וזה מוגבל, והמורה עסוק, זה לא משנה אם הוא מחזיק את הטלפון ביד או מדבר במיקרופון. יכול להיות שבמיקרופון זה הרבה יותר גרוע, כי גם התלמיד כן מרוכז עכשיו בשיחה יותר מאשר בנהיגה עצמה. כלומר, זה משפיע. כשהמורה מרים את השפופרת, אולי זה משפיע רק עליו. כשהתלמיד שומע את השיחה, הריכוז של שניהם עובר לתוכן השיחה. אני לא יודע מה יותר טוב או מה יותר גרוע. בכל אופן, כיוון שזה ידידי חבר הכנסת דוד אזולאי, שבוודאי העמיק בסוגיה הזאת, אני סומך את ידי עליו ולכן אצביע. היו"ר אמנון כהן: יהיו גם דיונים בוועדה, בוועדת הכלכלה, ואפשר יהיה להביע את העמדה ולבחון את הדברים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה חוק גם של חבר הכנסת יצחק לוי. היו"ר אמנון כהן: אנחנו סיימנו את הדיון בנושא הזה ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה הראשונה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לסכם. היו"ר אמנון כהן: אמרנו שזה יהיה אחרי ההצבעה, לא? יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא. היו"ר אמנון כהן: אתה רוצה עכשיו לסכם את הדיון? חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה. אתה מציע החוק, ואתה תמיד מבורך. זו הצעת חוק ראויה, ורק תעבדו עליה בוועדת הכלכלה ותראו את כל ההיבטים. אדוני, בבקשה, בשמחה רבה תוכל לסכם את הדיון. שני נושאים הורדו מסדר-היום בגלל תיאומים בין המציעים לממשלה. היו עוד שני נושאים כבדים שהיו צריכים הצבעה של 50 חברי כנסת לפחות, כי הם תקציביים, וכדי שלא תיפול הצעת החוק יש הידברות בין הממשלה למציעים. לכן, בינתיים, הורדנו אותם מסדר-היום על-פי הסכמה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הורדתם את הממשלה או - - -? היו"ר אמנון כהן: זה בהמשך. עזוב. אדוני, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - גם דרך סגני היושב-ראש, שאין הקפדה שהממשלה תהיה נוכחת בדיונים. היו"ר אמנון כהן: הממשלה נוכחת. תמיד נוכחת. איפה השר התורן רק? אדוני, בבקשה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היתה תרעומת גדולה מאוד מצד המורים לנהיגה בוועדה בהכנה בין הקריאה הטרומית לבין הקריאה הראשונה. התרעומת היתה: "הרי תוך כדי השיעור אנחנו צריכים לקבל הודעות על ביטולי שיעור, על איפה אני אוסף תלמיד". באו לוועדה, ויושב-ראש ועדת הכלכלה בטובו הזמין גם כמה תלמידי כיתה י"א וי"ב, שהם היום הקליינטים העיקריים של המורים לנהיגה, כך אני מבין; כלומר, רוב הלומדים הם צעירים והם בכיתות האלה, והם אמרו: "פתאום מתבטל שיעור, ואז אנחנו רוצים לנצל את הזמן, או שגמרנו את הבחינה מוקדם או גמרנו את הבחינה מאוחר. אז איך נודיע למורה? מה לעשות?" מנחם בן-ששון (קדימה): אלו דברים שאין להם שיעור. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): נכון. הם מדברים שאין שיעור. מנחם בן-ששון (קדימה): כן. - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): התברר ממש שהמורה לנהיגה, הפלאפון שלו עבורו הוא משרד. היינו במבוכה באמת - להזיק ליהודים הטובים האלה שעושים עבודה נאמנה? התבררו שלושה דברים. הדבר הראשון: אנחנו לא מדברים כאן על בעיה של בטיחות, כי באמת לא היו תאונות. ב-20 שנה היו אולי שלוש תאונות של מורים לנהיגה. לא מדברים על בעיה של בטיחות. אנחנו מדברים על בעיה של איכות הלמידה ועל בעיה של גזל זמן. אדם בא ומשלם 85 שקלים על 20 דקות או על 40 דקות – אני לא מצוי כמה זמן שיעור הנהיגה – והוא רוצה ש-40 הדקות האלה יינתנו לו במלוא תשומת הלב. אם מתוך 40 הדקות האלה חמש או עשר דקות הם תיאומים של שיעורים ועוד פעם תיאומים של שיעורים, יש עשר דקות פחות, מה לעשות? גם בעשר הדקות האלה האוטו מתקדם, המורה לא מרוכז ולא מלמד. מתברר עוד – בוועדה לא דיברנו על כך, אבל אני אומר לכם ממכתבים שקיבלתי, כי כאשר התפרסם שהגשתי הצעת חוק כזאת קיבלתי כמה מכתבים - שזה לא רק שיחות לתאם עם תלמידים, זה גם שיחה עם אשתו מי יוציא את הילד מהגן, זה גם שיחה כמו "בדרך הביתה תביא לחם", וגם דברים אחרים. לפעמים זה גם שיחות יותר ארוכות, לא רק של 20 שניות או 30 שניות. על אף תרעומתם של המורים לנהיגה, אני חושב שההצעה צודקת. אנחנו עדיין מתלבטים אם להשאיר למורה איזו צורה של קשר בזמן השיעור או לא. ההתלבטות היתה לגבי דיבורית, בהנחה שבדיבורית המורה לא יאריך בדיבור, כי כולם שומעים. כלומר, בוודאי ובוודאי שהוא לא צריך לדבר לא באוזנייה ולא עם מכשיר. היו עמדות בוועדה שאמרו שגם דיבורית לא צריך, שבמשך כל השיעור לא ידברו כלל וכלל. היו שאמרו: בכל אופן, אם יש דבר דחוף או איזה עניין, צריך להשאיר אפשרות. זה דיון שעוד נדון בו בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית שותפי הנאמן, חבר הכנסת אזולאי, ואנוכי. אני חושב שאנחנו תורמים פה איזה דבר. אני רוצה לומר לחבר הכנסת אורלב, שבאמת יש מקום לדון לגבי התלמיד, אם לתלמיד מותר או אסור, אבל הבעיה לא התעוררה. לא קיבלנו שום מקרה שהתלמיד מדבר. גם מתוך - - - היו"ר אמנון כהן: כי הדיבורית באוטו של המורה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה לא העניין, הוא צריך ללמוד. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא לא מדבר. במציאות זה לא קורה. הדיבורית של המורה, התלמיד לא עוזב את הידיים מההגה, הוא לומד. אין מצב. אפשר לעשות חוק כזה, מה שאתה אומר זה הגיוני, השאלה אם לא צריך אז - לשם מה להעמיס עוד סעיף שממש אינו נצרך. אני מודה לאדוני על הסבלנות ואני מבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה ראשונה ולהעבירו להמשך דיון בוועדת הכלכלה ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, רבותי. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אנחנו עוברים מסיכום הדברים של המסכם ומציע החוק להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק. אפשר להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 82) (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד בשעת הוראת נהיגה), התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 9, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 82) (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד בשעת הוראת נהיגה), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה - מחר, יום שלישי, י"ט בסיוון התשס"ז, 5 ביוני 2007, בשעה 16:00, בעזרת השם. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:34.