קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 51), התשס"ח–2008
[מס' כ/216; "דברי הכנסת", חוב' כ"ד, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 51), התשס"ח–2008, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. שוב, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, תודה על ההצבעה הקודמת. זאת הצעת חוק ראויה. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית אפרת רוזן, לילותיה כימים – זה כבר לא ימים, העומס של סוף המושב, חלק מהחברים עובדים לצדה ויודעים – ולמנהלת הוועדה.
ועכשיו, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 51), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה השלישית. זאת הצעת החוק שהוגשה ביוזמת חבר הכנסת מיכאל איתן.
חובתם של בתי-המשפט, חברי, לנהל פרוטוקול ולפרסמו, קבועה בהוראות חוק רבות. תיעוד דיוני בתי-המשפט בפרוטוקול חשוב הן לשם בקרה הולמת בהליך הערעור והן למטרות נוספות, כגון שקיפות, זרימת מידע, ביקורת ציבורית ותחושת ההגינות ואמון הציבור ברשות השופטת. התיעוד, יש בו לתרום לדיון הציבורי, בייחוד בעניינים הנדונים בערכאה העליונה, ולשמש לצורכי מחקר ולצורכי תיעוד היסטורי, חברים.
על אף החובה החוקית לנהל פרוטוקול, המציאות מלמדת כי פעמים רבות הפרוטוקול אינו מספק ואינו מפורט דיו. נוסף על כך, עד לאחרונה לא התנהל בבית-המשפט העליון פרוטוקול בעל מעמד מחייב, ונוהג זה אף קיבל עיגון בפסיקה.
נוכח חשיבותו של תיעוד אמין ומדויק של דיוני בתי-המשפט, הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה ראשית את החובה לנהל פרוטוקול אשר ישקף בצורה אמינה ומדויקת את כל מה שנאמר והתרחש בדיון, לרבות הערות ושאלות של השופטים במהלך הדיון. עם זאת, הצעת החוק מאפשרת לבית-המשפט להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, אם השופט שוכנע כי אין סיבה המצדיקה את רישומם. עוד מוצע לקבוע כי במסגרת קדם-משפט או בדיון מקדמי אחר ניתן יהיה, בכפוף להסכמת הצדדים, לנהל פרוטוקול תמציתי שיכלול רק את עיקרי הדברים. זאת, כדי לשמור על האופי הבלתי-פורמלי של ההליכים המקדמיים, המאפשר פעמים רבות לקדם את סיום הסכסוך.
כמו כן, החוק המוצע מעגן את זכותו של כל צד להליך לקבל עותק של הפרוטוקול בסיום הדיון או סמוך לאחר מכן ולבקש את תיקונו בתוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו הפרוטוקול.
סעיף אחר בהצעת החוק מבקש לעגן את ההלכה הפסוקה בעניין הקלטת הדיון, שלפיה אם בעל דין מבקש להקליט את הדיון ומסכים לשאת בנטל התשלום – בית-המשפט יאפשר לו לעשות כן, אלא אם כן יש טעמים מיוחדים למנוע ממנו להקליט את הדיון. הסעיף מבהיר כי ההקלטה לא תהיה תחליף לפרוטוקול ולא יהיה לה מעמד מחייב. אין בכך כדי למנוע מבית-המשפט להחליט שפרוטוקול הדיון במקרה זה או אחר יתנהל בדרך של הקלטת הדיון ולא בדרך הרגילה של הקלדה, מכוח סמכותו לקבוע כיצד יירשם פרוטוקול הדיון. סמכות זו מעוגנת במפורש בסעיף הראשון של הצעת החוק, שעניינו ניהול הפרוטוקול.
עם זאת, כדי שלא יהיה לבעל הדין שידו משגת לממן הקלטה יתרון דיוני, קובע הסעיף שכל הצדדים להליך שהוקלט יוכלו להאזין להקלטה. הסעיף המוצע קובע כי ההקלטה של הדיון תישמר בידי בית-המשפט ולא תיוותר לשימושו החופשי של הצד שמימן אותה, כדי למנוע פגיעה אפשרית בצדדים ובעדים שהוקלטו – פגיעה שעלולה להיות קשה מפרסום דברים המתועדים בפרוטוקול שבכתב.
חברים, בוועדה הובעו חששות ביחס לקביעת הוראה מפורשת בחקיקה בעניין הקלטת הדיון. החשש הוא כי הוראה כזאת תיצור תמריץ לבעלי דין לבקש להקליט את הדיון ויהיה בכך כדי להטיל עומס על בתי-המשפט, וכן כי ייעשה שימוש בהוראה זו לשם השעיה והארכה של הדיון בידי בעלי הדין. נוסף על כך, הובעה התנגדות עקרונית למתן זכות כאמור, מחשש למצב שבו הקלטות מעין אלה יגיעו לאמצעי התקשורת ויפגעו בבעל הדין שכנגד. בעניין זה הוגשו שתי הסתייגויות. חבר הכנסת יצחק לוי מציע לבטל את הסעיף לחלוטין, ואילו חברי הכנסת משה גפני ועמירה דותן הציעו להותירו בגרסה מצומצמת. הוועדה לא קיבלה את ההסתייגויות. אני מדגיש – הוועדה לא קיבלה את ההסתייגויות. הוועדה סברה כי החשש מהטלת עומס דיוני על בית-המשפט אינו מוצדק, שכן גם כיום בעלי דין רשאים להקליט את הדיון, והם אינם מרבים לעשות כן מטעמים שונים, ובין היתר משום העלויות הכרוכות בכך. כאמור, ההצעה מעגנת זכות קיימת, שכבר נקבעה בפסיקת בית-המשפט.
אשר לחשש שקלטות יגיעו לאמצעי התקשורת, הרי בדיוק לשם כך קבעה הצעת החוק במפורש כי ההקלטות תישמרנה בידי בית-המשפט ולא תימסרנה לצדדים. הרי דווקא בעניין זה הצעת החוק משפרת את המצב הקיים, שלפיו כאשר בעל דין מקליט את הדיון, ההקלטה נמסרת לידיו. כמו כן, כיום אין לבעל דין זכות להאזין להקלטה שביצע בעל הדין האחר על חשבונו, והוא נדרש לבקש זאת. הצעת החוק מבהירה את זכאותו של כל בעל הדין להאזין להקלטה, ובכך היא מצמצמת את חוסר השוויון בין בעלי דין.
אשר להיקף תחולת ההוראות בדבר חובת ניהול פרוטוקול, הצעת החוק קובעת במפורש כי ההוראות המוצעות תחולנה גם על בית-המשפט העליון. זאת, נוכח הפסיקה בעניין זה, כפי שציינתי בראשית דברי, ונוכח הפרקטיקה ארוכת השנים של אי-ניהול פרוטוקול רשמי בבית-המשפט העליון, שהחלה להשתנות רק לאחרונה. חשוב לציין שהשינוי התרחש בין היתר בעקבות הגשת הצעת החוק והליכים משפטיים שהתנהלו בעניין ניהול פרוטוקולים בבית-המשפט העליון.
נוסף על כך, לשאלתה של חברת הכנסת יחימוביץ, הצעת החוק מטילה חובת ניהול פרוטוקולים של דיונים בבתי-הדין הדתיים, חבר הכנסת פינס, ודיונים המתקיימים בפני ראשי ההוצאה לפועל.
חשוב לציין שגם כיום רואים עצמם בתי-הדין הדתיים למיניהם מחויבים לנהל פרוטוקול מכוח הוראות דינים שונים החלים עליהם. על אף זאת, נציגי בתי-הדין הסתייגו מהחלת הוראות הצעת החוק על ניהול הפרוטוקולים בדיוניהם.
ביחס לתחולת הוראות החוק על בתי-הדין הדתיים הוגשו כמה הסתייגויות להצעת החוק. חבר הכנסת נסים זאב סבר שנוכח אופיים הייחודי של בתי-הדין והסוגיות הרגישות הנדונות בהם, ומחשש של פגיעה בצנעת הפרט, אין להטיל חובת רישום של "כל הנאמר" במהלך הדיון על בתי-הדין, וכי בהסכמת הצדדים יש ליתן בידי בית-הדין שיקול דעת לקבוע שרק עיקרי הדברים יירשמו בפרוטוקול, בכל שלב משלבי הדיון. הוועדה לא קיבלה הצעות אלה, מכמה טעמים: ההוראה המוצעת קובעת שעל הפרוטוקול לשקף את הנאמר ואת המתרחש בדיון, וממילא אין הכוונה לתיעוד כל מלה הנאמרת בדיון; תקנות הדיון, חברי חברי הכנסת, בבתי-הדין, מחייבות את בתי-הדין גם כיום לכלול בפרוטוקול את דברי העדים ובעלי הדין, ובתי-הדין פירשו את ההוראות תוך הותרת גמישות שלא לציין בפרוטוקול כל מלה. העובדה שבבית-הדין נדונים עניינים רגישים הנוגעים לצנעת הפרט אינה מצדיקה להשמיט מהפרוטוקול דברים שנאמרו בדיון ושעשויים להיות מהותיים לעניין הנדון. אופי הדיונים מצדיק קיומם בדלתיים סגורות והחלת איסור פרסום על ההליכים כפי שאכן קובע החוק לגבי דיוני בתי-הדין, בדומה לדיונים בבתי-המשפט לענייני משפחה, שגם בפניהם נדונים עניינים רגישים שנוגעים לצנעת חייהם של אנשים. כמו כן, הסמכות המוצעת, להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, מאפשרת גמישות נוספת במקרים מתאימים.
הסתייגויות אחרות להצעת החוק נוגעות למועד תחילת הסעיפים בהצעת החוק שעניינם חובת ניהול פרוטוקול בבתי-הדין הדתיים. בוועדה נטען על-ידי בתי-הדין הדתיים כי ללא תוספת תקציב וכוח-אדם, בתי-הדין לא יוכלו למלא אחר הוראות ההסדר המוצע. לאור טענות אלה, החליטה הוועדה כי ההסדר יחול על בתי-הדין הדתיים רק לאחר תקופה של 18 חודשים מיום פרסום החוק, וזאת כדי לאפשר היערכות מספקת למילוי הוראות החוק. חבר הכנסת דוד רותם הגיש הסתייגות המבקשת לקצר את התקופה לחצי שנה. חברי הכנסת שלמה נגוסה מולה ומשה שרוני הגישו הסתייגות המבקשת לקצר את התקופה לשנה.
אציין כי הוועדה החליטה על הקמת צוות של שני חברי כנסת, חבר הכנסת מיכאל איתן וחבר הכנסת אברהם מיכאלי, אשר ינסו לגשר בין משרד האוצר לבתי-הדין הרבניים בכל הנוגע להיערכות ליישום ההוראות בעניין פרוטוקול הדיון בבתי-הדין.
עוד יצוין, כי הצעת החוק גם עורכת התאמה בין ההוראה החדשה בחוק בתי-המשפט לבין הוראות חוק סדר הדין הפלילי הנוגעות לפרוטוקול הדיון ולניהולו.
חברים, אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כהצעת הוועדה. אני מבקש להצביע בעד הצעת הוועדה. עוד אני מבקש לדחות את ההסתייגויות של המסתייגים. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. כפי שנאמר, להצעת החוק הסתייגויות של כמה חברי כנסת: חברי הכנסת מיכאל איתן, יצחק לוי, משה גפני, עמירה דותן, נסים זאב, דוד רותם, משה שרוני, שלמה מולה ואברהם מיכאלי. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל איתן לנמק את הסתייגותו במסגרת זמן של עד חמש דקות. כל המסתייגים יתייחסו בדבריהם לכלל ההסתייגויות שלהם במידה שיש להם יותר מהסתייגות אחת. אדוני, בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביקשתי הסתייגות על מנת שאוכל בראש ובראשונה להודות ליושב-ראש הוועדה, ליועצים המשפטיים ולצוות עובדי הוועדה על הטיפול המסור והנמרץ שנתנו להצעת החוק שיזמתי.
אני רוצה לומר שבמהלך הצעת החוק שיזמתי קיבלתי את הצעתו של יושב-ראש הוועדה לא להסתפק רק במחשבה המקורית שבה דיברנו על חובת כתיבת פרוטוקולים בבתי-המשפט אלא להתאזר בסבלנות ולנסות לצרף לעניין הזה גם את כתיבת הפרוטוקולים בבתי-הדין הרבניים. נעניתי לפנייה הזאת, ואני שמח שהיא נכנסה. אני חושב שכעת החוק הרבה יותר משמעותי, והוא יכול להביא תרופה להרבה מאוד אנשים.
מה זה רישום פרוטוקול? אנשים יושבים ועושים להם משפט, והם בטוחים במאה אחוז שהם אמרו כך וכך או שהשופט אמר כך וכך, ואחר כך הם לא יודעים. הם מנסים לחשוב שאולי מישהו עשה להם את זה בזדון ואולי פסק-הדין מוטעה ואולי לא רשמו ואולי לא עשו כך או לא עשו אחרת. יש אפשרות גם לערער, ולא יודעים מתוך מה לערער. כל העניין של כתיבת הפרוטוקולים, שהיה קיים בבתי-משפט ולא היה קיים בבית-המשפט העליון, הפך להיות בעל חשיבות. גם בתי-הדין הרבניים – לא כפינו עליהם – באו עם הכרה שיהיה פרוטוקול, הם חייבו את עניין הפרוטוקול, אלא שהם באו ואמרו לנו שיש בעיות תקציביות על-פי הנהלים שהם כתבו את הפרוטוקולים עד עכשיו. נמצא כאן חבר הכנסת מיכאלי. אנחנו ניסינו לגשר בין בתי-הדין הרבניים לבין האוצר על מנת לבדוק כיצד ניתן לבצע את הרפורמה הזאת ולהעמיק את כתיבת הפרוטוקולים, כי כתיבה היתה כבר קודם בבתי-הדין הרבניים, ואני מקווה מאוד שנצליח. כפי שאמר היושב-ראש, חבר הכנסת מיכאלי ואני מונינו לנסות להיות אלה שיגשרו וימצאו את הפתרונות. בינתיים, הם קיבלו ארכה כלשהי ליישום החוק.
אני רוצה לסיים את דברי ולומר, שאולי לא היינו צריכים לכתוב במפורש שהחוק הזה חל על בית-המשפט העליון, כי יש כאן כאילו הקנטה: למה אתם כותבים בחוק שניהול הפרוטוקולים צריך לחול גם על בית-המשפט העליון? הנה, בעקבות היוזמה לחקיקה שהרצנו בכנסת, בית-המשפט לבד התחיל לכתוב את הפרוטוקולים גם בבית-המשפט העליון. אז למה אתם צריכים דווקא לכתוב "בית-המשפט העליון"? התשובה היא, שמאחר שבית-המשפט העליון כבר קבע קודם לכן בתקדים שבית-המשפט העליון, לצורך הנושא של כתיבת הפרוטוקולים, הוא לא בית-משפט, אז בהעדר אמירה מפורשת מצד החקיקה, הפרשנות של בית-המשפט היא הדין הקיים. לכן, פשוט לא היתה לנו ברירה והיינו צריכים לומר את המובן מאליו, כפי שנאמר כאן לא אחת – שגם המובן מאליו צריך להיאמר, ואם לא היינו אומרים את זה בעצם היינו משאירים בכל רגע נתון שהוא את עניין כתיבת הפרוטוקולים בבית-המשפט העליון לרצון טוב כזה או אחר של בית-המשפט העליון, ולא היא. אנחנו חושבים שחובת רישום פרוטוקולים צריכה לחול בכל מוסד משפטי בכפוף לתנאים שנקבעו כאן. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל איתן. המסתייג הבא, חבר הכנסת יצחק לוי - לא נוכח. חבר הכנסת משה גפני – לא נוכח. חברת הכנסת עמירה דותן – לא נוכחת. חבר הכנסת נסים זאב, יש לך שתי הסתייגויות, ואתה תנמק או תאמר את הדברים של שתיהן בחמש הדקות הקרובות.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
- - -
נסים זאב (ש"ס):
אלה הסתייגויות בשתי דקות.
השר הממונה על שירותי דת יצחק כהן:
למה?
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו מכבדים מאוד את ההנחה.
נסים זאב (ש"ס):
שתי הסתייגויות רציניות. מה? - - -
לימור לבנת (הליכוד):
דווקא בגלל שזה רציני - - -
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת זאב – את עמלנו. יש לך שתי דקות.
נסים זאב (ש"ס):
היושב-ראש, בדרך כלל, אני לא מופיע בהסתייגויות. אני אוהב לדבר בקריאה ראשונה, ואני רוצה להביע את עמדתי. אבל בהסתייגויות, אם אני מסתייג, זה אומר שאני חושב קצת שונה מאחרים. מה לעשות?
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ממש אקצר. כל מה שנאמר פה לגבי זה שאם היו דברי נאצה או ביזוי או גידוף, שהם לא יירשמו בפרוטוקולים, זה מובן מאליו. גם בערב יום הכיפורים אנחנו עושים התרת קללות ואומרים: "נדרנא לא נדרי" ו"כל הקללות וכל החלומות הרעים ייהפכו לטובה ולברכה". אנחנו מבטלים את זה כבר מראש. אז בוודאי שאין צורך שזה ייאמר או ייכתב בבית-המשפט.
אדוני היושב-ראש, יש כאן שתי נקודות. צריך להשאיר שיקול לבית-הדין, שהם כל כך רגישים בנושאים מסוימים, ורגישים ביותר, שלא כל מה שנאמר צריך להיכתב. אדוני היושב-ראש, בהסתייגות שלי: "בסעיף 1ב המוצע, בסעיף קטן (א), המלה 'כל' תימחק". מה הכוונה "כל"? לא כל מה שנאמר צריך להירשם. לכן, אני עומד על כך שצריכים לסמוך על שיקול הדעת של הדיין, הדיינים, כאשר באים ומשמיטים דבר שנאמר אבל לא ייכתב, לא מפני שרוצים לשנות, חלילה וחס, את המהות או רוצים לשנות את הדין או את המשקל של מי מבעלי הדין שאמר איזה דבר, אלא הדבר לא ראוי שייכתב. לכן, אני חושב שזה שיקול לבית-הדין.
דבר נוסף – צריך לדעת שהמציאות היום בבתי-משפט היא שבית-משפט לא מתחיל לקיים דיון לפני שהמזכירה, הקלדנית, הקצרנית שם, יושבת ומקלידה כל מלה ומלה. הוא מתחיל את הדיון. אין דבר כזה. בבתי-הדין זה לא קיים. בבתי-הדין ראיתי בעצמי דיינים שיושבים ורושמים בעצמם או שלפעמים אב בית-הדין רושם את הדברים בראשי תיבות. בסופו של דבר, יוצא פרוטוקול. את המערכת, בתי-הדין לא - - -
לימור לבנת (הליכוד):
מה הכוונה "ראשי תיבות"?
נסים זאב (ש"ס):
ראשי תיבות – לפעמים לא צריך לכתוב כל מלה ומלה.
מיכאל איתן (הליכוד):
בקצרנות.
נסים זאב (ש"ס):
קצרנות. זה נקרא: ראשי תיבות.
לימור לבנת (הליכוד):
לא. קצרנות זה לא ראשי תיבות.
נסים זאב (ש"ס):
ראשי תיבות – יש מלים שאת יכולה לומר אותן. למשל ר"ת זה רבנו תם, וזה ראשי תיבות. זו דוגמא של ראשי תיבות.
מנחם בן-ששון (קדימה):
ר"ת זה גם: ראשי תיבות.
נסים זאב (ש"ס):
זה גם ראשי תיבות, וזה גם רבנו תם.
שיקול הדעת הוא לבית-הדין, לדיין, לאב בית-הדין, מה לרשום ואיך לרשום. לכן צריך לסמוך לפחות על אב בית-הדין כאשר הוא חושב לנכון לקצר בדברים, שלא הכול ייאמר. אבל הדבר החשוב מכול הוא שהיום אין לבתי-הדין תקציב לנהל את המערכת כמו שמנהלים אותה בבתי-המשפט. בתי-המשפט בנויים אחרת, והתקציב שלהם שונה. השופטים עומדים על שלהם ומקבלים את התקציב הנדרש כדי לנהל את הפרוטוקולים ואת בית-המשפט בכל מה שקשור למזכירות ולניהול בכלל. בתי-הדין סובלים היום מבעיה תקציבית, ולכן הבקשה שלנו היתה בסך הכול שהחוק הזה יחול אך ורק לאחר שבתי-הדין יוכלו להיערך בהתאם, בלי לנקוב בתאריך כדי לחייב את בית-הדין. לכן – מה שנעשה, ומה שיושב-ראש הוועדה בן-ששון הציע, הוא שיוקם צוות מצומצם של חברים, שיבוא במגע עם האוצר כדי לקדם את העניין. עדיין אין בזה כדי לנקוב תאריך. אני בעד לא לנקוב תאריך.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. מסתייגים נוספים? חבר הכנסת דוד רותם – אינו נוכח; חבר הכנסת משה שרוני – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה מולה – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
- - -
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חצי דקה.
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת מיכאלי, יש לך עד חמש דקות.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
לא, הוא אמר: חצי דקה.
היו"ר עתניאל שנלר:
יש לו עד חמש דקות.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כשהשר פואד בן-אליעזר מבקש משהו, אני צריך לעמוד בדיבור.
חברי חברי הכנסת, הרבה פעמים אנחנו שומעים שבתי-הדין מתחמקים ולא רוצים להיכנס לנוהל הרגיל של בתי-המשפט בניהול דיונים ופרוטוקולים, ובעצם בחוק הזה התגלה שהדברים הפוכים; בתי-הדין הציעו לנהל את הדברים כפי שבתי-המשפט מתנהלים. ואכן, הבעיה שעלתה שם היא שהמערכת אינה ערוכה לכך, באופן מעשי, והאוצר התחיל כבר להתווכח ולטעון שהם לא צריכים וכן צריכים. לכן אני מעלה את ההסתייגות שלי. אנחנו ביקשנו לא לגזור גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. בתי-הדין, מבחינתם, אינם מסוגלים לקיים את החוק הזה, אדוני. עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו – חבר הכנסת מיכאל איתן ואני, בשם יושב-ראש הוועדה, לשבת עם הגורמים המתאימים כדי לבחון אם הטענה נכונה, ולא נטענה כדי להתחמק. לכן התחושה לא צריכה להיות שבתי-הדין לא רוצים להתנהל כמו בתי-המשפט. בתי-הדין רוצים, אבל צריך שיעמדו לרשותם כלים בשביל שיעשו את זה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. תמו ההסתייגויות.
חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. ובכן, לשם החוק אין הסתייגות. נצביע על שם החוק, ואחר כך נעבור על הסעיפים. לשם החוק כהצעת הוועדה – הצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד שם החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד- 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 1 – חבר הכנסת איתן, אנחנו מסירים את ההתנגדות? ובכן, לסעיף 1 אין הסתייגות. נצביע ישר כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 10
בעד סעיף 1 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד- 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 1 נתקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לסעיף 2. חבר הכנסת נסים זאב, אתה משאיר את ההסתייגות?
נסים זאב (ש"ס):
כן.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 12
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 3, נגד – 12, אין נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיף 2 כהצעת הוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד- 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 2 נתקבל כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 3 ו-4, שאין להם הסתייגות.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 3–4 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 3–4 נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיפים 3–4 נתקבלו בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
האם חברי הכנסת זאב ומיכאלי משאירים את ההסתייגויות שלהם לסעיף 5? משאירים. ובכן, אנחנו מצביעים על ההסתייגויות של חברי הכנסת נסים זאב ואברהם מיכאלי לסעיף 5.
הצבעה מס' 14
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 12
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברי הכנסת נסים זאב ואברהם מיכאלי לסעיף 5 לא נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 3, נגד – 12, אין נמנעים. ההסתייגות נדחתה.
נעבור להצבעה על סעיף 5 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיף 5 כהצעת הוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 51), התשס"ח-2008, התקבלה בקריאה שנייה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 51), התשס"ח-2008, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד- 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 51), התשס"ח-2008, התקבלה בקריאה שלישית ונעשתה חוק. בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה, מילות תודה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות לכל חברי הכנסת. גם אלה שהסתייגו הצטרפו, כפי שראיתם, להצעה הנכונה. אני מבקש להודות לחבר הכנסת המציע גם על הסבלנות שלו וגם על ראיית העומק – כשמגיעים לשאלות של מהות – כיצד הוא מסייע במהלך העבודה.
אני מבקש להודות למי שאיננו כאן – אם הוא היה, הוא היה מציג את החוק – חבר הכנסת דוד רותם, הוא מי שבירך על המוגמר. הוא גם ליווה את החוק כחבר נאמן בוועדה. הוא היום לא נמצא - -
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אני אעביר לו.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מצטרף. הוא היה ראוי.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
- - אני שב ומודה לצוות הוועדה: למנהלת דורית ואג, וליועצת המשפטית עורכת-הדין תמי סלע – אנחנו עוד נשמע את שמה בשבועיים האלה פעם אחר פעם, ברפורמות ענק שנעשות היום בבית-הנבחרים שלנו, והיא מלווה אותנו בעבודתנו. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.