קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנה על הלוחמים בטרור מפני תביעות בחו"ל, התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/1287/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק הגנה על הלוחמים בטרור מפני תביעות בחו"ל, התשס"ו-2006. חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה.
יובל שטייניץ (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לך על ההערות שהערת קודם. אני חושב שהמאמץ שלך להפוך את הבית הזה לבית-מחוקקים אמיתי, לא בית-מחוקקים שכפוף למשרדי הממשלה אלא בית-מחוקקים שמקשיב למשרדי הממשלה אבל בסוף הוא הריבון והוא המחוקק, וזה סדר הדברים הנכון, הוא מאמץ חשוב מאין כמותו, לטובת הדמוקרטיה הישראלית. כי יוצא לפעמים מצב שבית-המחוקקים, דה-פקטו, כפוף לפקידי הממשלה, וזה כמובן שיבוש של הדמוקרטיה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בבחירות. בנושא הזה, גברתי היושבת-ראש, ובדברים האחרים שאת עושה למען חיזוק סמכות הכנסת, כמו חובת הופעה בפני ועדות, אין לך אופוזיציה כאן. כולנו קואליציה כאן מאחורייך, בלי הבדל דת, מין או מפלגה. יישר כוח על זה.
עכשיו לענייננו - הצעת חוק הגנה על לוחמים בטרור מפני תביעות בחו"ל. אני רוצה קודם כול להסביר את הצורך. אנחנו שולחים את בנינו, את חיילי צה"ל ומפקדיו, את אנשי השב"כ והמוסד, את שוטרי משטרת ישראל, כדי להגן עלינו, על מדינתנו ועל כל אחד מאתנו באופן אישי. אם נפלה טעות, או דבר יותר חמור מזה - עבירה, ולעבירה יש תמיד גם מרכיב של מודעות ושל זדון, במלחמה הקשה נגד הטרור, בידיו של מי מהם, מדינת ישראל יצרה מנגנונים משפטיים מהטובים והמתקדמים בעולם, שמאפשרים להביא כל אדם לדין בישראל, לחקירה משטרתית ולבירור משפטי. מראש הממשלה ועד לאזרח הפשוט ביותר. מהבחינה הזאת אין כמעט מדינה בעולם שהיא מתקדמת יותר.
מדינת ישראל הוכיחה דה-פקטו, לא רק דה-יורה, שחיילים וקצינים שעשו עבירות במהלך תפקידם, גם במהלך מלחמה או במלחמה בעצימות נמוכה מול הטרור - היו כלים לבירור משפטי, וחלקם גם הועמדו לדין.
עם זאת, אנחנו עדים בשנים האחרונות לתופעה קשה, שאזרחים ישראלים או גופים זרים מגישים תביעות משפטיות במדינות זרות, למשל באנגליה ובחלק ממדינות אירופה, נגד חיילי צה"ל וקציני צה"ל שממלאים את תפקידם, והגופים האלה עושים כן בחוסר יושר ובחוסר תום-לב.
אם אני אדבר כרגע רק על אזרחים ישראלים, אנחנו כולנו חלק מהדמוקרטיה ומהמדינה הזאת, ומי שרוצה לשנות את החוק, יכול לשנות את החוק, לפעול לשינוי החוק. ומי שיש לו ביקורת על המשטרה ועל בתי-המשפט, ולמי מאתנו אין, יש דרך להביע אותה. אבל כולנו מכבדים את ההליכים הדמוקרטיים וגם את ההליכים השיפוטיים ואת מערכת המשפט של המדינה הזאת. דרך אגב, מערכת המשפט של מדינת ישראל, גם אם יש לי לפעמים ביקורת פה ושם, היא ממערכות המשפט המכובדות ביותר בעולם כולו. יש הערצה עולמית לא רק לבית-המשפט העליון, בכלל, לשיטת המשפט הישראלית, לרמת השופטים בישראל, להגינות המשפט בישראל.
והנה באים אזרחים מקרבנו ובאופן נלוז - לדעתי יש כאן גם פגיעה בדמוקרטיה הישראלית וגם מעשה נבלה - מגישים תביעות נגד חיילי צה"ל וקציני צה"ל או גופים אחרים, במדינות זרות, על מנת שייעצרו, שייחקרו, שיישפטו, שיוטרדו בעצם, באותן מדינות. זה מעשה נבלה משתי בחינות: ראשית, אנחנו פוגעים בטובים ביותר, באלה ששומרים עלינו, באלה שמגינים עלינו; שנית, אנחנו פורמים את המסגרת הפנימית שעליה החלטנו, את החוקים, את מערכת המשפט ואת דרכי הבירור שעליהם החלטנו כאן, במסגרת הדמוקרטיה הישראלית, כדי לפגוע באותם אנשים שלא במסגרת המוסכם, המקובל והמוחלט פה באופן דמוקרטי.
לכן הצעת החוק שאני מגיש בפני הכנסת באה להצמיד תג של עבירה לאלה שמגישים תביעות משפטיות או מסייעים בהגשת תביעות משפטיות קנטרניות נגד קציני צה"ל ולוחמי צה"ל, השב"כ, המוסד והמשטרה, בעקבות מקרים שאירעו במהלך המלחמה בטרור.
גברתי היושבת-ראש, מטרת הצעת החוק היא לא למנוע בירור משפטי, אלא לקבוע שהבירור המשפטי ייעשה כאן, לפי כללי המשפט הישראלי, ולא במקום אחר, ומי שמנסה לעקוף את הדמוקרטיה הישראלית ואת מערכת המשפט שלה, ייענש.
בהצעה אני מציע להטיל שתי סנקציות. האחת, אלה שמטרידים ומונעים, למשל מהרמטכ"ל לשעבר או מאלוף לשעבר, לבקר בבריטניה, שר הפנים יהיה רשאי לשלול את דרכונם למשך שנה, אם הם אזרחים ישראלים. הסנקציה השנייה, אלה שיורשעו בעבירה הזאת יהיו נתונים לעונש של עד שלוש שנות מאסר או קנס, וזה כולל גם אזרחים זרים.
גם אזרח זר או ארגון זר באנגליה, בארצות-הברית או בבלגיה, יכול להגיש תלונה במשטרת ישראל. הניסיון לקחת את זה לשם הוא לא ניסיון לבירור משפטי הוגן אלא ניסיון להטרדה, ניסיון לפגיעה אישית, שלא באמצעים משפטיים אלא רק באמצעים של חקירה וניצול פרצות בחוק הבין-לאומי.
למדינת ישראל מותר, ואפילו חובה עליה להגן על אזרחיה, קל וחומר על אלה הלוחמים בטרור. ואם היא מאפשרת בירור משפטי מלא במדינת ישראל, זה גם עומד בכל אמת מידה מוסרית.
גברתי היושבת-ראש, שוחחתי אתמול עם שרת המשפטים הגברת ציפי לבני. נאמר לי שבישיבת ועדת השרים היתה מצד אחד התנגדות לחוק כפי שהצעתי אותו, ומצד שני סימפתיה רבה מצד חברים בוועדה, ובעיקר מצד שרת המשפטים עצמה, לרעיון שחייבים להצמיד תג של עבירה, של עבריינות לאותם – אני לא רוצה לכנות בכינויים – אישים לא מוסריים ולא הגונים, שעוקפים את מערכת המשפט הישראלית ובעצם מענישים ללא משפט את הקצינים הבכירים בצה"ל שלא יכולים לנוע חופשי בעולם.
לכן הסכמתי להמתין. ועדת השרים תדון בכך שוב, הבנתי משרת המשפטים, ביום ראשון הבא, ותציג בפני הצעות שמשאירות את הרעיון של תג של עבירה פלילית על המעשה, אבל משנות את הענישה. זה מקובל עלי. לכן אני אבקש – א. את תמיכת החברים בכנסת, אם וכאשר זה יגיע, עם הסכמה או בלי הסכמה, ואני מקווה שעם הסכמה של הממשלה; ב. שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. תודה.
ה