קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מרשם האוכלוסין
(תיקון - שינוי הגדרת מיהו יהודי), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/1265/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק מרשם אוכלוסין (תיקון – שינוי הגדרת מיהו יהודי), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יוסי ביילין. בבקשה, תעלה ותסביר את ההצעה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלי נועדה לפתוח דלת נוספת לעם היהודי. מי נכנס היום בשערי העם היהודי? נכנסים יהודים על-פי ההלכה האורתודוקסית. נכנסים גרים שגוירו בחוץ-לארץ בכל הזרמים ביהדות, גם על-ידי זרמים שהיהדות האורתודוקסית לא מקבלת את הגיור שלהם, ובעיניה הם פשוט לא יהודים.
ההצעה מדברת על פתיחת דלת לאומית. רוב היהודים בעולם אינם יהודים דתיים, והם רוצים להגדיר את אחיהם בלי שיעניקו מונופול דווקא לזרמים הדתיים באשר הם על הגדרת מיהו יהודי.
דוד טל (קדימה):
אם הם יהודים, אין בעיה.
יוסף ביילין (מרצ):
לדלת הלאומית הזאת יוכלו להיכנס על-פי ההצעה מי שאחד מהוריו יהודי ואינו בן דת אחרת ומי שיוכר, למשל על-ידי המוסדות הלאומיים, כמזוהה עם העם היהודי. המטרה שלי היא לא לוותר על אנשים שחיים כיהודים ורואים עצמם יהודים, אנשים שהאורתודוקסיה וגם הזרמים האחרים מוותרים עליהם משום שהם מעדיפים להגדיר יהודים כיהודים דתיים, או על-פי ההלכה או על-פי הדת, ואם מישהו מסתפק בכך שהוא יהודי חילוני ולא מגדיר עצמו בהגדרה דתית, הם מוכנים פשוט לוותר עליו.
משה גפני (יהדות התורה):
למה לא להציע הצעה שכדור-הארץ מרובע? זה יותר נוח.
יוסף ביילין (מרצ):
בשבילך ההגדרה ההלכתית היא ההגדרה היחידה למיהו יהודי.
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה "הלכתית", תן לי הגדרה אחרת.
יוסף ביילין (מרצ):
אני משיב לך, אדוני הרב. אני משיב לך. בשבילך ההגדרה היחידה למיהו יהודי היא הגדרה הלכתית.
משה גפני (יהדות התורה):
גם לך.
יוסף ביילין (מרצ):
לי יהודי זה לאום ולא רק דת. נכון שכל מי שהוא בן הדת היהודית, על-פי ההגדרה הוא גם בן הלאום היהודי. אבל זה לא בהכרח להיפך. נניח שאדם הוא אתאיסט מוחלט, אבל הוא רואה עצמו כחלק מהעם היהודי.
משה גפני (יהדות התורה):
אתאיסט הוא יהודי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יש יהודים שלא שומרים מצוות. הוא יכול להיות יהודי ולא שומר מצוות.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
יוסף ביילין (מרצ):
חברים יקרים, אתם מוותרים על יהודים רבים בעולם, אתם יודעים שיש 8 מיליוני יהודים שחיים באמריקה במשקי-בית יהודיים, אבל 5.3 מיליונים נחשבים יהודים. מיהם האחרים האלה? אלה בני-זוג, אלה הורים, אלה בנים. אתם בקלות אומרים להם: לכו מכאן, אתם לא יהודים, ואני לא מוותר עליהם. זה ההבדל בינינו.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אין להם שום קשר לעם היהודי.
משה גפני (יהדות התורה):
חוק השבות מאפשר להם לעלות.
יוסף ביילין (מרצ):
אתה צודק, אבל הבעיה היא לא חוק השבות. הבעיה, גם לגביהם וגם לגבי אנשים שעלו מרוסיה, היא שהם אינם יכולים להעלות ארצה את ילדיהם, למשל, אם זה בן-זוג של יהודי, שיש לו ילדים.
משה גפני (יהדות התורה):
למה רק זה, יש לי עוד דוגמאות.
יוסף ביילין (מרצ):
מאה אחוז, תביא אותם, תרחיב את המעגל ואל תקטין אותו.
משה גפני (יהדות התורה):
תביא ממונגוליה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
עשרה מיליונים בהודו מגדירים עצמם יהודים.
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה "מדינתו של העם היהודי"?
יוסף ביילין (מרצ):
אני לא מפחד מעשרה מיליון מהודו, אם כל אחד מהם, באופן פרטני, יוגדר על-ידי מוסדות לאומיים כיהודי – לא כקולקטיב שרוצה לעלות לכאן.
הדבר החשוב נוגע לעולים מרוסיה. מדובר במאות אלפים שאין להם פתרון. הם אנשים שרואים את עצמם יהודים. הם לא מבינים מה אתם רוצים מהם.
משה גפני (יהדות התורה):
פתרון למה?
יוסף ביילין (מרצ):
הם לא רוצים להתגייר, לא רוצים לשקר לרב ולהגיד לו שהם יקיימו מצוות. הם יהודים לכל דבר ועניין. אתם אומרים: הם לא יהודים בשבילנו.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
יוסף ביילין (מרצ):
אתם מרחיקים יהודים מהעם היהודי, אתם מרחיקים יהודים מישראל, ואני רוצה לקרב אותם.
עם זאת, לי אין ויכוח אמיתי אתכם. אני לא בא ואומר: תראו, חברים, אולי תגיירו באופן יותר ליברלי, אולי תעשו את זה יותר מהר, אולי לא תדחו שלוש פעמים את המתגייר הפוטנציאלי. אני אומר: אדם יחיה באמונתו. יש לכם דרך משלכם לגייר, לקונסרבטיבים, לרפורמים, אני לא מתערב בדרכי הגיור. אני רק אומר שלא יכול להיות שלרוב החילוני בישראל אין דלת משלו להכניס אנשים לעם היהודי כלאום, לא כדת.
משה גפני (יהדות התורה):
למועדון שותי הבירה, צריך - - -
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
- - -
משה גפני (יהדות התורה):
תן להם לחיות בשקט, מה זה מפריע לך?
יוסף ביילין (מרצ):
מה זה, מה מפריע להם?
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת טרטמן, אני מבקשת ממך, את לא ברשות דיבור. תודה.
יוסף ביילין (מרצ):
את מייצגת לא מעט עולים מברית-המועצות לשעבר. האנשים האלה, מאות אלפים שחיים כאן, הם רוצים לראות את עצמם כיהודים, והם לא יעברו גיור.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
את לא ברשות דיבור, חברת הכנסת טרטמן. פעם שנייה.
יוסף ביילין (מרצ):
לא מספיק שהם הגיעו ארצה, לא מספיק שהם משרתים בצבא, לא מספיק שהם לומדים כאן, הם גם צריכים לראות רב? הם אפיקורסים, הם אגנוסטים, הם אתאיסטים, תנו להם להיות חלק מהעם היהודי.
היו"ר קולט אביטל:
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת טרטמן, אני קוראת לך בפעם השנייה. בפעם השלישית זה בחוץ.
יוסף ביילין (מרצ):
לא יכול להיות שהרוב החילוני, לרבות אנשים כמוכם, שמייצגים אנשים כאלה במצוקה, מעניקים מונופול מוחלט ליהדות האורתודוקסית להחליט בשבילנו מיהו יהודי ומיהו לא יהודי.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, תן לו בבקשה לדבר.
יוסף ביילין (מרצ):
אני כבר לא מדבר על זה שבעולם של אמהות פונדקאיות ו-DNA, כל הסיפור הזה של אמא יהודייה הוא מאוד-מאוד-מאוד משונה, מאוד משונה. הרי הוא נבע מכך שלא היה בטוח מי האב, אבל כשיודעים היום, אפשר לבדוק בקלות מי האב, ולעומת זאת דווקא לגבי האם יכול להיות סימן שאלה. הדבקות הזאת היא דבקות שמותרת לכם, אתם אנשים שדבקים באמונותיהם גם אם הדבר פחות רלוונטי או כן רלוונטי למציאות המודרנית של המאה ה-21.
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא מאמין למשמע אוזני.
יוסף ביילין (מרצ):
אתה לא מאמין, אתה יודע מה - - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני.
יוסף ביילין (מרצ):
אם אתה לא מאמין למשמע אוזניך, הרב גפני - - -
משה גפני (יהדות התורה):
לעשות בדיקות DNA?
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני.
משה גפני (יהדות התורה):
רק להבין.
היו"ר קולט אביטל:
אתה מבין.
יוסף ביילין (מרצ):
קיבלתי טלפון ממאיר עוזיאל ידידי, שהוא נכדו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשון-לציון הראשון - - -
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
לא הראשון.
יוסף ביילין (מרצ):
לא הראשון, נכון. הוא אומר: "מכל מקום, לבניהם" - של נישואי התערובת – "ודאי שאנו חייבים לקרבם, לא מבעיא אם הם בני ישראלית, שבניה הם ישראלים גמורים, אלא אפילו אם הם בני גויה הרי מזרע ישראל המה, ואלה הם בבחינת צאן אובדות".
כלומר, הדבר הזה של בן לאב יהודי, זה לא רק דבר חילוני. גם אנשים שמזוהים לחלוטין עם ההלכה מבינים שיש כאן משהו אחר, ואם אתם לא מוכנים לקבל את זה, זאת זכותכם המלאה, אני לא אגיד לכם מה לעשות, אבל לא תגידו גם לי איך אני מגדיר את אחי. ואתם תובעים לעצמכם את ההגדרה הבלעדית הזאת.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
הרב עוזיאל כתב שחייבים אחרי כן לגייר אותם - - -
יוסף ביילין (מרצ):
אני מדבר על הבחנה בין מי שהוא מזרע ישראל. לא התייחסו אליהם כגויים מוחלטים, והיום כן.
משה גפני (יהדות התורה):
הוא אומר שצריך להתגייר, אתה אומר שלא.
יוסף ביילין (מרצ):
אני אומר שלא. אני אומר שלא, והוא אומר שכן, אבל אני אומר שגם ההלכה מבדילה בין מי שהוא מזרע ישראל לצורך העניין הזה לבין מי שמצטרף מבחוץ.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
רק שאלה אחת.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת הלפרט, אני פשוט מבקשת, הוא ברשות דיבור, אתם כל הזמן מפסיקים אותו, זה על חשבון זמנכם אחר כך. תשאל אחר כך.
יוסף ביילין (מרצ):
אני מוכן לכל שאלה אם זה לא על חשבוני.
אין ויכוח על דבר אחד. אם האנשים האלה יירשמו כיהודים, כלומר, כבני הלאום היהודי, והם ירצו להתחתן עם מישהו אורתודוקסי או קונסרבטיבי או רפורמי, הם יצטרכו לעבור גיור בהתאם. אבל אם הם רוצים לחיות חיים בישראל, להיות מוגדרים כיהודים לצורך הבאת קרוביהם שלהם מחוץ-לארץ, כלומר, הם יוגדרו - - -
משה גפני (יהדות התורה):
הם לא יהודים.
יוסף ביילין (מרצ):
הרב גפני, הרי יש היום יהודים שעל-פי הגדרתך הם לא יהודים ועל-פי החוק השבות הם כן יהודים.
משה גפני (יהדות התורה):
נכון, אז מה אתה רוצה?
היו"ר קולט אביטל:
אתה לא מאפשר לו לסיים. אתם רוצים למשוך את זה עוד שעה, בבקשה. ניתן לו עכשיו לדבר שעה. תודה.
יוסף ביילין (מרצ):
הם מקבלים זכויות מסל קליטה ועד הזכות להביא את קרוביהם. אתה היום מונע את זה מהם, כי אתה אומר שבשבילך יהודי זה רק מי שעבר את הגיור שאתה רוצה בו, ואני רוצה לאפשר להם לחיות בארץ הזאת כיהודים, כי מגיע להם. זאת ההצעה.
אני קורא לחברי הכנסת, בייחוד אלה שמודעים במיוחד לבעיה של העולים מברית-המועצות לשעבר, לא להתעלם מהשוועה שלהם ולתת יד להגדיר אותם כיהודים, כי הם אחינו. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אדוני השר, תרצה להשיב? אבקש מכולם לשבת. חברת הכנסת לימור לבנת, בבקשה ממך, זה מפריע. חברת הכנסת רוחמה אברהם, זה מפריע. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, נא לשבת. תודה. אפשר קצת שקט? תודה.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה מבקשת לשנות את הגדרת המונח "יהודי" בחוק מרשם האוכלוסין.
מאז תיקון חוק השבות ב-1970, ההגדרה בחוק מרשם האוכלוסין מפנה להגדרת חוק השבות, הקובעת כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". ההצעה היא כי יהודי לעניין חוק המרשם יהיה "מי שלפחות אחד מהוריו יהודי או שנתגייר בהליך דתי או שהצטרף לעם היהודי בהליך לא דתי וקשר גורלו עם העם היהודי והוא אינו בן דת אחרת".
ההצעה אינה מבקשת לתקן את ההגדרה "יהודי" בחוק השבות. בדברי ההסבר להצעה מוסבר כי במסגרת חוק השבות עלו מאות אלפי עולים שהם בנים או נכדים ליהודי, וכיום הם אזרחי מדינת ישראל.
מוצע להתנגד להצעת החוק המהווה שינוי בסטטוס-קוו בנושאים מעין זה מטעמים אלה: ב-1970 תוקן חוק השבות – אי-אפשר כך.
היו"ר קולט אביטל:
חברי הכנסת, אם לא תשבו נצטרך להפסיק את הדיון. חבר הכנסת טלב אלסאנע, נא לשבת. חבר הכנסת זבולון אורלב, אני מבקשת, השר צריך לדבר, אתה מפנה עורף. נא לשבת. אני מבקשת מכולם לשבת.
השר יעקב אדרי:
ב-1970 תוקן חוק השבות ואיפשר לקרוביו של יהודי לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית - -
היו"ר קולט אביטל:
אדוני השר ליברמן, נא לשבת, זה מפריע. השר ליברמן, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
- - על מנת שלא לפצל משפחות יהודיות מעורבות. החוק לא התכוון להפוך קרובים אלה ליהודים בהגדרתם אלא לאפשר את עלייתם יחד עם בני-משפחתם. ככל שאחד מעולים אלה מעוניין להפוך ליהודי בעצמו, פתוחה בפניו הדרך לכך בדרך של גיור. סוג הגיור הוא נושא לדיון נפרד ואף הוא מצוי על שולחן בית-המשפט בימים אלה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מרגי, גם טלפון וגם לדבר? נא לצאת.
השר יעקב אדרי:
בדברי ההסבר נכתב שהכוונה היא להפריד בין הנטל הדתי לאזרחי, אך גם הצעה זו אינה מבקשת לשנות את הגדרת "יהודי" בחוק השבות, שאף הוא חוק אזרחי.
לפי דברי ההסבר, עצם קשירת הגורל עם העם היהודי תהפוך אדם ליהודי בלי טקס גיור כלשהו. קבלת ההצעה תוביל לכך שמרשם האוכלוסין יחדל מלשקף את המצב הקיים בסוגיית רישום הדת במרשם.
לאור האמור, אנו מציעים להתנגד להצעת החוק. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה. חמש דקות לרשותך.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת - - -
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת, בעבר שמענו ממך נימוקים הרבה יותר טובים.
היו"ר קולט אביטל:
שמענו אותך גם קודם. עכשיו הוא ברשות דיבור. חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת ליצמן, זה פשוט בלתי נסבל. חבר הכנסת ליצמן.
יוסף ביילין (מרצ):
הרב גפני, פגשתי לפני שנתיים בקופנהגן את הקהילה היהודית שם. בין השאר דיברתי על הרעיונות המשונים שלי בנוגע לסוכנות היהודית ובנוגע לפורום יהודי עולמי חדש וכן הלאה ועל הנושא של הגדרת מיהו יהודי. אמרתי שלפחות הנושא הזה של מי שאביו יהודי הוא נושא מרכזי, כמובן לא כוויכוח שלי עם אנשים דתיים, אלא שהמדינה או הפדרציה או הקהילה בגולה יכירו גם במי שאביו יהודי כביהודי.
אחרי הדברים שלי, ראיתי שם אשה צעירה, והיא בכתה. אומנם אני נואם מצוין, אבל בדרך כלל אני לא מביא אנשים לידי בכי. שאלתי אותה: למה את בוכה? היא אמרה לי: אני חברה בהנהגת הקהילה – שם יש הנהגה מצומצמת – אבא שלי ניצול השואה, התחתן עם אשה דנית נוצרייה. אמא שלי אף פעם לא הלכה לכנסייה, לא קיימה טקסים דתיים, שום דבר; אבא שלי היה יהודי, לא היה יהודי דתי, אבל בחגים היה הולך לבית-הכנסת, הוא סיפר לי, לימד אותי, אני גדלתי כיהודייה – הרב גפני, אני מדבר ממש אליך. לא יעזור לי.
היו"ר קולט אביטל:
הרב גפני, הרב ליצמן, אפשר בבקשה קצת שקט? קצת?
יוסף ביילין (מרצ):
היא אומרת: אני גדלתי כיהודייה, ביקרתי הרבה פעמים בישראל, אני חברה בתנועה הציונית, מצביעה לקונגרס הציוני, והתאהבתי בבחור יהודי בקהילה. וכשבאנו להתחתן, כמובן הרב אמר שאני לא יהודייה. היא לא הבינה בהתחלה במה מדובר. אמרו לה: אם את רוצה להתחתן, את צריכה להתגייר. היא אמרה: בשבילי זה לא סוף העולם, אבל העלבון, אני חיה כל חיי כיהודייה.
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת גלאון, את מפריעה ליושב-ראש הסיעה.
זהבה גלאון (מרצ):
זה הדבר האחרון שאני ארצה לעשות.
היו"ר קולט אביטל:
סליחה, ליושב-ראש המפלגה. תודה.
יוסף ביילין (מרצ):
אני יהודייה, כל חיי הייתי יהודייה, איך פתאום אתם דורשים ממני - - -
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
להרוס מדינה בגלל פתרון לאחת? מה הבעיה שתתגייר?
יוסף ביילין (מרצ):
אתם הורסים את המדינה, כי אתם מונעים מיהודים להיות יהודים. עשרות אלפי יהודים חוזרים לרוסיה כי כאן זה לא הבית שלהם, כי אתם אומרים להם שהם לא יהודים. חבר כנסת סלומינסקי, איך אתה מעז לומר דבר כזה, הורסים את המדינה? אני אומר לכם שההתנהגות שלכם היא אנטי-ציונית. אתם מרחיקים מכאן אנשים טובים שמשרתים בצבא ורואים את עצמם כיהודים ואומרים להם: תלכו להתגייר. הם לא מאמינים, הם לא רוצים להתגייר, הם לא רוצים להתחייב לשמור מצוות.
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אתם מכניסים להם לראש שלא יתגיירו.
יוסף ביילין (מרצ):
איפה התור לגיור?
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אם הוא חייל, יש לו מסלול פשוט בצבא לעשות את זה.
יוסף ביילין (מרצ):
300,000 אנשים גרים כאן ולא מרגישים בבית בגללכם. אתה אומר לנו שאנחנו הורסים את המדינה? חוצפה.
סוף הסיפור - -
היו"ר קולט אביטל:
אפשר להירגע. חבר הכנסת סלומינסקי. חבר הכנסת סלומינסקי, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. בבקשה, תמשיך.
יוסף ביילין (מרצ):
- - היא אומרת, ניסיתי לעשות הרבה מאוד דברים, הלכתי לבית-הדין, ערערתי ולא עלה הדבר בידי. בסופו של דבר נכנעתי, כי האהבה היתה גדולה מהרצון שלי לא להשפיל את עצמי, כאילו להיות יהודייה פעם שנייה.
היא התגיירה בהרבה מאוד אי-רצון, היא לא אדם דתי, היא שיקרה, היא הבטיחה לרב שהיא תשמור מצוות, כי זה חלק מההבטחה, והיא שנאה את עצמה על זה שהיא שיקרה. היא אומרת לי: אני מוכנה להקדיש את כל מה שאני רק יכולה כדי שלפחות בדלת החילונית אנשים יוכלו להיות מוכרים על-ידי הקהילה ועל-ידי ישראל כיהודים - אם הם לא אנשים דתיים. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. נא לשבת. אני מפעילה את ההצבעה. סליחה, אני מפסיקה את זה. לפי בקשה נעבור להצבעה שמית.
קריאות:
הצבענו.
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו פשוט לא הספקנו. אני מצטערת. האם את רוצה להראות לי את התוצאה. ובכן, אני מבטלת את ההצבעה, כי לא כולם הספיקו להצביע. אני מצטערת. נעבור להצבעה נוספת.
רוחמה אברהם (קדימה):
למה?
היו"ר קולט אביטל:
משום שאנשים לא הספיקו. אנשים לא הספיקו.
דוד טל (קדימה):
זה אסור על-פי התקנון. אין. על-פי התקנון אי-אפשר.
היו"ר קולט אביטל:
על-פי התקנון אפשר לחזור על הצבעה.
דוד טל (קדימה):
ממש לא.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש - - -
היו"ר קולט אביטל:
חברי הכנסת. ג'ומס, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
חברי הכנסת, לא מדובר באנשים שלא הספיקו להגיע. ישבתי, וכאשר חבר הכנסת ליצמן רץ ואמר יש לי 20 חתימות, היה לי עוד זמן ללחוץ, כי זה היה בערך בשנייה הרביעית או החמישית. לא לחצתי כי הבנתי שעושים הצבעה שמית.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אורון, חברי הכנסת, האמת היא שכיוון שהיה בלבול, הפעלתי את ההצבעה, בינתיים הגיעו אלי רשימות תוך כדי הצבעה, יש אנשים שלא הספיקו להצביע, התוצאות מציינות את זה, לכן אני מציעה לחזור על ההצבעה. בבקשה. אני חוזרת על ההצבעה. נא להצביע אלקטרונית עוד הפעם.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 4
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 69
נמנעים – 2
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק מרשם האוכלוסין
(תיקון – שינוי הגדרת מיהו יהודי), התשס"ו-2006, נתקבלה.
דוד טל (קדימה):
גברתי, פתחת פתח להצבעות כפולות להבא.
היו"ר קולט אביטל:
לא פתחתי שום פתח. תודה רבה.
אני קובעת שהצעת החוק לא עברה. בעד - 4, 69 התנגדו. אני קובעת שהצעת החוק לא עברה.
נסים זאב (ש"ס):
למה אין הצבעה שמית?
היו"ר קולט אביטל:
יש לך תוצאה זהה.