קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי
(תיקון - תקופת פיגורים עד שבע שנים), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/1275/17; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת רונית תירוש)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הצעת חוק פ/1275, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תקופת הפיגורים עד שבע שנים), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת רונית תירוש - ינמק חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה. יש לך עשר דקות.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דווקא הייתי רוצה לדבר על סימון "הקווים הירוקים" של שרת החינוך, אבל אחסוך ממנה את זה, אגיד לה את זה בהזדמנויות אחרות.
שרת החינוך יולי תמיר:
היה על זה דיון בוועדת החינוך.
יואל חסון (קדימה):
אני אגיע ואומר את דברי, ואני מקווה שתתעסקי בדברים הרבה יותר חשובים, גברתי שרת החינוך.
אני מייצג כאן את חברת הכנסת רונית תירוש, שהגישה את הצעת החוק המדוברת.
הצעת החוק אומרת כך: על-פי חוק הביטוח הלאומי חייב אדם לשלם את חובו למוסד לביטוח לאומי בכל תקופה, בין שעבד בה ובין שלא. המוסד לביטוח לאומי יכול לבוא בדרישה לפריעת חוב בכל נקודת זמן נתונה, ללא קשר לזמן צבירת החוב. כך יכולה להגיע דרישה לתשלום חוב הרבה לאחר מועד פריעתה.
בדרך כלל דרישת החוב מגיעה בתוספת ריבית פיגורים והצמדה בגין דמי ביטוח שלא שולמו במועד המקורי. אנו עדים למצבים שבהם דורש המוסד לביטוח לאומי פירעון חוב שנים לאחר מועד תשלומו, ולאחר שהצטבר לכדי סכום גדול, ללא ידיעת החייב. סכום החוב עלול להגיע לממדים לא הגיוניים ולכדי צווי עיקול, כשבעל החוב כלל לא היה מודע להצטברותו, או משום שלא קיבל מעולם דרישה לשלמו לפני כן. התופעה פוגעת בעיקר בצעירים, שצברו חוב לפני שירותם הצבאי על חודשים שלא עבדו, ונתקלים בדרישה לפריעת החוב המוגזם שהצטבר כתוצאה מריביות, הרבה לאחר שחרורם.
הצעת החוק הזאת יכולה להיות חלק מתהליך שלדעתי נדרש במוסד לביטוח לאומי, שהוא בסופו של דבר, כזכור לכם, חברת הביטוח הלאומית של מדינת ישראל ושל אזרחיה, וראוי שגם הביטוח הלאומי ידע ויתפקד גם כמוסד יותר שיווקי ויותר מסביר פנים לאזרח, ובעיקר לאוכלוסייה הצעירה, שמתחילה למעשה את ההתמודדות שלה עם הביטוח הלאומי.
אשר על כן מוצע לקבוע, כי כאשר המוסד לביטוח לאומי דורש לפרוע חוב יותר משבע שנים לאחר גיבושו, תוטל על המוסד חובת הוכחה לקיום החוב - שכבר דרש את פירעונו בעבר. אי-עמידת המוסד לביטוח לאומי בנטל ההוכחה, תאפשר לו לדרוש אך ורק תשלום חוב שנוצר בשבע שנים האחרונות.
הצעת החוק הזאת מטילה את חובת ההוכחה על הביטוח הלאומי, ולא כפי שקיים כיום, שהרבה חבר'ה צעירים, חיילים משוחררים, צריכים להתחיל להתמודד עם הביורוקרטיה של הביטוח הלאומי ולנסות להוכיח שמעולם לא עבדו ואינם צריכים לשלם את החובות שהצטברו.
אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת, שהיא גם בתמיכת הממשלה, ואני מאמין - בתמיכת כל חברי הבית. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון. השר יעקב אדרי בשם משרד הרווחה, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפי המצב החוקי היום, אין בחוק הביטוח הלאומי הוראה בדבר התיישנות דמי ביטוח, והדין החל בנושא, של פסיקות בית-הדין הארצי לעבודה, קבע עוד בשנת 1975 כי הוראות חוק התיישנות אינן חלות על תביעות של המוסד לתשלום דמי ביטוח.
הצעת החוק שבפניכם מבקשת לקבוע, כי המוסד לא יהיה רשאי לדרוש תשלום דמי ביטוח אם חלפו שבע שנים ממועד דרישת התשלום מהמבוטח. עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע, כי נטל ההוכחה על קיומו של חוב יוטל על המוסד, ואם המוסד לא יוכיח זאת, יימחק החוב.
ואולם הצעת החוק חסרה הדדיות, מאחר שאינה מתייחסת למצבים שבהם מבוטח מבקש מהמוסד החזר דמי ביטוח עודפים ששילם לתקופה העולה על שבע שנים מהמועד שבו שולמו. בנוסף, ההצעה לא מתייחסת למקרים חריגים, שבהם אין מקום שהוראת ההתיישנות תחול לגביהם, כגון מעסיקים שלא נרשמו כחוק והעסיקו עובדים בלי שדיווחו על כך למוסד לביטוח לאומי.
לפיכך, המוסד אינו מתנגד להצעת החוק, ובלבד שההצעה תנוסח באופן הדדי ובתיאום עמו. על רקע זה עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, ולכן מוצע לאשרה, וכמובן להעבירה להכנה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה והרווחה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר יעקב אדרי.
אנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תקופת פיגורים עד שבע שנים), התשס"ה-2005, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות התקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 18, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת, על-פי תקנון הכנסת, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.