קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
(תיקון מס' 14), התשס"ח–2008
[מס' מ/244; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ב, עמ' 2008; מס' כ/221; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת יצחק לוי, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק הזאת היא הצעה שממזגת שתי הצעות – הצעת החוק הממשלתית והצעת חוק שלי – ומהווה רפורמה חשובה ומשמעותית מאוד בכל הקשור לחקירה ולשפיטה של בני-נוער.
ההצעה היא פרי המלצותיהם של הוועדה הציבורית לבחינת עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות כבוד השופטת סביונה רוטלוי, ושל צוות בין-משרדי בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדימוס, הגברת קרפ.
העבודה על הצעת החוק החלה לפני יותר מעשור, ובששת החודשים האחרונים התרכזה לעבודת חקיקה מאומצת בוועדת החוקה, בדיונים מהותיים רבים שנערכו לאורך שעות ארוכות ובהשתתפות גורמים רבים, ובהם משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה, הסניגוריה הציבורית, המועצה לשלום הילד ולשכת עורכי-הדין.
ועדת החוקה דנה בהצעת החוק מתוך תפיסה שאין לפגוע בייחודיות שפיטת קטינים בפלילים. בין היתר, הנחתה את הוועדה התפיסה שאין סתירה בין הגישה הטיפולית-שיקומית לבין עמידה על זכויותיו של הקטין בהליך הפלילי עצמו. הוועדה סברה שהרצון והשאיפה לשקם קטינים אינם יכולים, כשלעצמם, לשמש צידוק לפגיעה בזכויותיהם. ועדת החוקה סברה כי חשוב לשמור על הליך הוגן כדי שהמונח טובת הילד לא ישמש כסות להפרה של זכויות הקטין. בין היתר, הנחה את הוועדה העיקרון שלפיו יש לוודא שההליך הפלילי יתנהל תחת מטריית הקטינות, כדי להפחית עד כמה שניתן את הנזק העלול להיגרם לקטין בעטיו של ההליך הפלילי, ובמיוחד בעטיה של שלילת חירותו.
הצעת החוק מקיפה ביותר, ואבקש להביא בפני חברי הכנסת את עיקרי התיקונים שבה.
הוספת פרק של עקרונות כלליים: מוצע להוסיף לחוק כמה סעיפי זכויות כלליים. בין היתר, מוצע לייחד סעיף לזכות ההשתתפות של הקטין בקבלת החלטה בעניינו. לפי סעיף זה, מקום שבו נקבעה זכות טיעון על-פי הדין, זכאי הקטין שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעצמו, ובדרך המותאמת לגילו, למידת בגרותו ולצרכיו. כמו כן נקבע כי לעמדתו של הקטין, וכן לרצונו ולרגשותיו, יינתן משקל ראוי בקבלת החלטה בעניינו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. נקבע גם העיקרון הכללי שלפיו מימוש זכויות של קטין והפעלת סמכויות כלפיו ייעשו תוך מתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים.
הוספנו פרק בדבר חקירת חשודים. מוצע להוסיף לחוק הנוער פרק המסדיר נושאים שונים בנוגע לחקירתם של חשודים קטינים. מטרתו של פרק זה להבטיח כי הפגיעה בקטינים כתוצאה מהפעלת סמכויות החקירה לא תעלה על הנדרש לצורך הגנה על אינטרס הציבור במניעת ביצוע עבירות והבטחת קיומם של הליכי משפט תקינים.
בין היתר, נקבע הכלל שלפיו יש להודיע על הזמנתו של הקטין לחקירה להורהו של הקטין, ובהיעדרו של ההורה – לאדם בגיר אחר המוכר לקטין. כמו כן נקבע הכלל בדבר איסור חקירה בשעות הלילה של עדים, נפגעי עבירה וחשודים קטינים, מתוך התחשבות בצורכי חקירה שונים מחד גיסא ובצרכים המיוחדים של הקטין כקטין מאידך גיסא.
נוסף על כך נקבעה לראשונה זכותו של קטין חשוד לנוכחות הורהו בחקירה ולקבלת הודעה בדבר זכויותיו בחקירה, לרבות זכותו להיוועץ בעורך-דין.
הוועדה קבעה גם הוראה ייחודית המחייבת את החוקר להודיע לקטין על זכויותיו כחשוד בטרם תתחיל חקירתו, לרבות זכותו להיוועץ בסניגור. הוועדה אף קבעה כי בשלב זה, עובר לחקירה, יחויב החוקר להודיע גם לסניגורו של הקטין על חקירתו, ואם אין לו סניגור – לסניגוריה הציבורית, כדי שזו תבחן את זכאותו לייצוג בידי סניגור ציבורי. הוועדה סברה כי ראוי להודיע לסניגור כבר בשלב זה של החקירה, שכן זהו השלב שבו מודיעים לקטין על זכותו להיוועץ בסניגור.
השר לביטחון הפנים הגיש הסתייגות בעניין זה. אני מתאר לעצמי שהוא יעלה לנמק אותה. הוא מבקש כי ההודעה לסניגור תהא מאוחרת לחקירה, ותקום רק כאשר הקטין הופך מחשוד נחקר לעצור. אני מציע שנשמע את דברי השר לביטחון הפנים ואחר כך נחליט על איזו מן הגרסאות אנחנו נצביע. על כל פנים, ודאי שיש כאן - - -
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זה קריאה ראשונה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
קריאה שלישית.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שנייה ושלישית. זאת הסתייגות – זוהי ההסתייגות של השר. על כל פנים, אני אומר: בין כך ובין כך, מדובר כאן בקידום מאוד משמעותי של זכויות הקטין.
הוספת הוראות לעניין מעצר קטינים: התיקונים המוצעים נועדו להבטיח כי השימוש בסמכויות מעצר כלפי קטינים ייעשה רק כאמצעי אחרון, ולפרק הזמן המתאים הקצר ביותר. אבקש לציין שני תיקונים במיוחד. הראשון הוא החלטת הוועדה – אני חושב שמדובר כאן בהחלטה, אני יכול לקרוא לה אולי היסטורית במידה מסוימת – בהסכמת משרדי הממשלה ובתמיכה רחבה של הגורמים המקצועיים כולם, כולל המשרד לביטחון הפנים, אגב, לבטל את המעצר ההגנתי שנהג לפי הדין היום.
זה חידוש גדול מאוד – עד עכשיו עצרו ילדים כדי להגן עליהם; אנחנו ביטלנו את הסעיף הזה – ואף הוצע בהצעת החוק הממשלתית במקור. היום, חוק הנוער מאפשר מעצר של קטין גם ללא עילת מעצר, אם הדבר דרוש לשם ביטחונו האישי של הקטין או לשם הרחקתו מחברת אדם בלתי רצוי.
ועדת החוקה סברה שהשימוש בכלי המעצר ההגנתי לגבי קטינים כאשר אין עילה למעצרם הוא שימוש פסול. אומנם למדינה יש מחויבות להגן על קטינים נזקקים, אך אין מקומה של הגנה זו באמצעים פליליים ובהשמת הקטין מאחורי סורג ובריח. מדובר בפגיעה מפורשת וממשית בהליך הוגן ובאפליה לרעה לעומת בגירים. הוועדה אומנם מודעת למציאות הקשה ולהעדר המשאבים ההולמים לקליטת קטינים שנשקפת להם סכנה, אך סברה שאין לשים אותם במעצר בשל נזקקותם, אלא יש להעניק להם טיפול והגנה ראויים.
תיקון חשוב שני שברצוני לציין מובא בפני חברי הכנסת בשתי גרסאות, אדוני היושב-ראש. לפי התיקון המוצע – כיוון שהיה תיקו בוועדה נקבעו שתי גרסאות – לא יתאפשר מעצר של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים עד תום ההליכים נגדו. הוועדה סברה, שכפי שהחוק אוסר מאסר קטין רך בשנים שטרם מלאו לו 14 שנים, אין מקום גם לשים קטין כזה מאחורי סורג ובריח במסגרת מעצר עד תום ההליכים. בכך כמובן אין כדי לומר שבית-המשפט לא יהיה רשאי לקבוע חלופות מעצר בעניינו של הקטין, לרבות מעצר בית.
גרסה א' קובעת איסור מעצר עד תום ההליכים כאיסור מוחלט. גרסה ב' קובעת אף היא איסור כזה, אך מאפשרת לבית-המשפט להורות במקרים מסוימים על מעצר עד תום ההליכים מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
אני רוצה לומר שאני, כיושב-ראש הוועדה שניהל את הדיונים האלה, תומך בגרסה א'. אני חושב שלגבי קטין מתחת לגיל 14 אין מקום למעצר עד תום ההליכים. צריך למצוא חלופות ולא צריך לתת אפשרות אחרת. אבל, כמובן, אנחנו נעמיד כאן להצבעה את שתי הגרסאות – גרסה א' מול גרסה ב'.
שפיטת בני נוער שביצעו את העבירה בהיותם קטינים אך כתב האישום בעניינם הוגש לאחר שמלאו להם 18 שנים: לפי המצב החוקי היום, השאלה אם נער יישפט בבית-משפט לנוער או במערכת השיפוט הרגילה נגזרת ממועד הגשת כתב האישום נגדו. כלומר, אם כתב האישום הוגש לפני שמלאו לו 18, הוא יישפט בבית-משפט לנוער, אך אם מסיבות שונות, לרבות עיכובים מינהליים בתביעה, הוגש כתב האישום באיחור, לאחר שמלאו לנער 18, הוא יישפט בבית-משפט רגיל. ועדת החוקה סברה שמצב זה יוצר פתח לשרירותיות, לאפליה ואף ללחץ על קטינים למהר ולהודות בעבירות כדי שיישפטו בבית-משפט לנוער.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - -
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת אריאל, שהנושא אולי לא מרתק, אבל לפחות צריך לכבד אותו, אז אם אפשר קצת יותר בשקט.
יצחק זיו (גיל):
- - -
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני, אנחנו ישבנו 50 שעות על החוק הזה, ואני אקרא את הכול.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הרבה הרבה הרבה יותר.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני אומר את זה לחבר הכנסת זיו. אני לא אדלג על שום מלה כאן.
יעקב מרגי (ש"ס):
אין בעיה, בסוף תישאר לבד.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אין לי שום בעיה עם זה. ממש אין לי בעיה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה להפחיד אותו?
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה לא מפחיד. זה ממש לא מפחיד אפילו.
יצחק זיו (גיל):
רוצים להצביע בשבילך, אבל - - -
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מאוד מודה לך על דאגתך לי.
ועדת החוקה סברה שמצב זה יוצר פתח לשרירותיות ולאפליה, ואף ללחץ על קטינים למהר ולהודות בעבירות כדי שיישפטו בבית-משפט לנוער.
הסתייגותם של חברי הכנסת רותם ומיכאלי מבקשת לקבוע, כפתרון למצב זה, כי הגשת כתב האישום לבית-המשפט לנוער והזכויות הנגזרות מכך יהיו פונקציה של מועד ביצוע העבירה.
אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגות ולאשר את הצעת הוועדה, שהיא הצעת ביניים מאוזנת יותר, שלפיה נערים שביצעו את העבירה בהיותם מתחת לגיל 18 יעמדו לדין בבית-משפט לנוער אם ביום הגשת כתב האישום נגדם טרם מלאו להם 19 שנים. הוועדה סברה שהוראה זו מבטיחה שהדין המהותי של שיפוט נוער יחול על מי שביצע עבירות בהיותו קטין, למעט מקרים נדירים של עבירות חמורות שנחשפות לאחר זמן רב, כשהנאשם כבר מבוגר.
החזקת קטינים במעצר ובמאסר: הצעת החוק – והפרק הזה נוגע בעיקר לשב"ס – קובעת עקרונות שונים להחזקת קטינים במעצר ובמאסר. בין היתר, נקבע כי קטין יוחזק במאסר בבית-סוהר נפרד לקטינים או באגף נפרד בבית-סוהר, וכי קטין לא יוחזק במאסר או במעצר בתא אחד עם מי שאינו קטין. הוועדה הוסיפה הוראה מפורשת שלפיה קטין עצור זכאי שעובד סוציאלי יראה אותו בתוך 24 שעות מהמועד שהתקבל לבית-הסוהר, וכן כי החלטה על החזקת קטין עצור בתא עם קטינים נוספים תיעשה מתוך התחשבות בשלומו של הקטין וכן בשיקולים כמו הפרש הגיל בין הקטינים, סוג העבירות שהם חשודים בביצוען ועברם הפלילי.
סמכויות של עובדי המעונות – פרק קשה ומסובך שהתלבטנו בו רבות. הוועדה דנה כמה דיונים בשאלת סמכויותיהם של עובדי מעונות ומעונות נעולים. במקור, הצעת החוק הממשלתית ביקשה לקבוע את סמכותם של עובדי מעונות לעשות שימוש בכוח כלפי קטינים לשם מניעת בריחתם או מניעת התפרעות. כמו כן ביקשה הצעת החוק לאפשר החזקה של קטין בחדר נעול במעונות עד לפרק זמן כולל של עשר שעות.
הוועדה סברה כי יש להטיל הגבלות על הסמכויות הללו. משכך, היא קבעה, בין השאר, כי עובדי המעונות לא יהיו רשאים לעשות שימוש בכוח אלא לנקוט אמצעי ריסון סבירים בלבד, שאינם כוללים את כבילתו של הקטין. נקיטת אמצעים אלה תהיה רק במידה שאינה עולה על הנדרש, והיא תחייב דיווח בכתב למנהל המעון בכל פעם שעובד ינקוט אמצעי ריסון.
כמו כן, הוועדה צמצמה את האפשרות להחזיק בחדר נעול קטין כאמצעי להרגעתו כך שתתאפשר רק במעונות נעולים, ורק לפרק זמן של 20 דקות, שניתן יהיה להאריך ב-20 דקות נוספות בכל פעם, עד לפרק זמן כולל של שעתיים בלבד, לכל היותר.
לצורך הפעלת הסמכויות הללו יידרש שר הרווחה להעביר לאישורה של ועדת החוקה, בתוך תשעה חודשים, תקנות מפורטות.
חברי הכנסת, אני מבקש לדחות את כל ההסתייגויות, לבד מההסתייגות של השר לביטחון פנים, שכמובן תישמע כאן, ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
אני רוצה לעבור לפרק התודות, כי אינני יודע אם אעלה שוב לענות על ההסתייגויות, אני לא בטוח. גברתי, גברת אביטל, מה הבעיה?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שום בעיה, היא רוצה שתרחיב.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני יכול להמשיך לפרט את החוק.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אני רק מעירה שזה יותר מ-15 דקות.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני לא יודע אם התקנון מגביל ל-15 דקות, אבל אם כן, אני מבקש שתיתני לי את כל הפעמים שקיצרתי בנאומים קודמים במשך הקדנציה, ותיתני לי עוד כמה דקות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הדיון מיותר. אכן, יש עשר דקות להציג את החוק - - -
נסים זאב (ש"ס):
- - -
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חבר הכנסת נסים זאב, היום תאמצנו.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מסכת ברכות, אדוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מסכת ברכות זה לאחר ההסתייגויות וההצבעות.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אני רוצה לומר עכשיו כדי לקצר בסוף. קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, שאפשר לי לנהל את הדיונים. אני חושב שזאת היתה זכות מיוחדת, ואני מודה לו על כך מקרב לב. מבחינתי זאת היתה התנסות יוצאת דופן, גם בחקיקה וגם בעבודת צוות.
אני רוצה להודות לכל נציגי המשרדים שהיו אתנו בדיון: נציגי משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה, הסניגוריה, המועצה לשלום הילד ואחרים שליוו אותנו. אני רוצה להודות כמובן לכל צוות הוועדה, ואדוני היושב-ראש, אני רוצה לשלוח תודה מיוחדת ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין אפרת רוזן, שעשתה לילות כימים וסייעה, ממש הובילה את העבודה בצורה מעוררת כבוד. אני מאוד מאוד מודה לה. תודה רבה, רבותי.
אני מבקש, כמובן, אם תהיינה הסתייגויות, לדחות אותן, ואם לא – לאשר את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אדוני, תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יצחק לוי. חברי הכנסת, יש מספר רב של הסתייגויות לחוק הזה. אני אבקש ודאי מכל אחד ומכל אחת, גם אם יש יותר מהסתייגות אחת, לדבר חמש דקות. חבר הכנסת שלא יהיה כאן כשאנחנו נקרא בשמו ודאי שלא יוכל לדבר. חבר הכנסת דוד רותם – אכן איננו. חבר הכנסת מיכאלי, אתה מעוניין לנמק?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
לא.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא מעוניין לנמק. חבר הכנסת זאב אלקין?
זאב אלקין (קדימה):
לא.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא מעוניין לנמק. חבר הכנסת בן-ששון.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מבקש להודות בסוף.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת יצחק לוי דיבר על הכול, אז לא צריך להסתייג בנוסף.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מוותר על ההנמקה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה מוותר על ההנמקה. חבר הכנסת עתניאל שנלר.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הוא הלך לאיזה מקום - - -
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
כן, בוודאי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוודאי הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) להגנה על קטינים היא דבר חשוב מאוד. השאלה היא, האם אנחנו באמת מגינים עליהם? אז קודם כול, על חקירת קטינים, אני חושב שזה דבר בסיסי מאוד. אני יודע על מקרים רבים בעבר שקטינים נחקרו, וההורים ידעו אחר כך, בדיעבד, אחרי כמה שעות, או אפילו נחקרו והם לא ידעו כלל שהיתה חקירה. לחייב את המערכת ליידע את ההורים טרם חקירה זה דבר בסיסי וחשוב מאוד לזכויות של אותו קטין.
כל העניין של לעצור קטין כדי להגן עליו – אני רוצה לומר לכם שזה אבסורד לא רק אצל הקטינים. זה קיים גם במערכת הכללית שלנו בבתי-הסוהר. לפעמים לוקחים אדם ואומרים לו: אנחנו מבודדים אותך כדי להגן עליך. הוא אומר: אל תגנו עלי, אני בטוח בעצמי, תשאירו אותי בחברה. מענישים אותו, מבודדים אותו ואומרים לו: תשמע, אנחנו רוצים להגן עליך. אז זה לעשות שימוש ציני בדרך של הגנה כאשר בעצם זאת ענישה.
בנוגע לקטינים הצלחנו לעגן את זה בחוק, אבל אני רוצה לומר לכם שזה לא רק קטינים. צריך לחשוב גם על מקרים אחרים. אני יודע שעושים את זה לצורך ענישה, אבל הסוהרים לא אומרים שזאת ענישה.
כל העניין של מעצר עד תום ההליכים – אנחנו יודעים אילו הליכים. לפעמים אלה הליכים של חודשים רבים. המערכת שלנו לא כל כך ממהרת לקבל החלטות. לכן, הדבר הזה חשוב מאוד, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים מאוד, אם מדובר חלילה וחס במקרה של רצח או מקרה של אונס, אונס קבוצתי, ולצערנו הרב אנחנו עדים למקרים המזעזעים - - -
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אנחנו מדברים על ילדים מתחת לגיל 14.
נסים זאב (ש"ס):
אפילו. לצערנו הרב, יש כאלה שחומרת העבירה שלהם היא כל כך רצינית וכבדה, שאולי לא צריך לומר בכל עבירה – צריך לסייג את זה לעבירות חמורות. אנחנו לא יודעים, הדור הולך ונהיה פרוץ יותר. הרב יצחק לוי, אני לא צריך להגיד לך שסוחרי סמים מתחילים מגיל 11–12 – סוחרי סמים ולא מעשנים. הם הבלדרים של אותם הסוחרים, אבל הם עושים בהם שימוש.
חשוב מאוד שעובדת סוציאלית תהיה בתוך 24 שעות, אבל קודם כול חשוב שההורים יהיו עם הילדים שלהם בתוך 24 שעות, ברגע שהילד עצור.
אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים בדבר אחד: האם אנחנו באמת רוצים להגן על הילדים? מה עם כל התוכניות שלצערנו הרב מראים בטלוויזיה, בפרט בערוץ-2, שם אני לא רואה שום התייחסות ושום הגנה על אותם קטינים? פשוט מרעילים את הנשמות של הילדים האלה בכל מיני תוכניות שהייתי קורא להן תועבות. אנחנו צריכים לתת להם הגנה מפני תוכניות שהן אנטי-מוסריות, אנטי-חינוכיות. אז אנחנו בעצם מרעילים אותם, ומצד שני רוצים להגן עליהם. בואו לא נחדיר את הרעל, ולא צריך אחר כך את ההגנה. אנחנו צריכים להגן עליהם, להחדיר להם את השורשים. תוכניות טלוויזיה לא חייבות להיות רק תוכניות בידור שיש בהן הרבה קלות ראש, הרבה ניבול פה והרבה דברי מיאוס. את התוכניות האלה צריך לשנות. מה גם שכל היום אומרים מה יהיה בערב ביום רביעי, איזו תוכנית תהיה, אילו שאלות יישאלו. אז אנחנו רוצים להגן על הילדים האלה. הבה ניתן להם את ההגנה האמיתית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חברת הכנסת קולט אביטל - בבקשה, גברתי.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך את הרב יצחק לוי על העבודה העצומה שהוא השקיע בחוק הזה, שהוא חוק חשוב, שהוא חוק חיוני, שהוא חוק, עד כמה שהבנתי, שמסתובב בצנרת כבר 25 שנה. היום, בסופו של דבר, נראה השלמת עבודה של הרבה אנשים טובים, ראויים, מכל המערכת. אני מברכת על החוק ועל תוכנו, וההסתייגויות שלי בעצם נאמרות גם בשם המועצה הלאומית לשלום הילד במגמה לשפר את החוק הזה.
הרב לוי, אני גם רוצה להגיד שאין בהצעות שלי או בהסתייגויות שלי היבט תקציבי. למה אני מתכוונת? אני מבקשת מהחברים לרשום לפניהם הסתייגות לסעיף 9ח(א) המוצע – נוכחות הורה בחקירה. הסעיף הזה דן בזכותו של קטין לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, אבל קובע חריגים, והחריגים האלה בעצם מייתרים או מעקרים מתוכן את הסעיף. לכן, אני מבקשת למחוק בסעיף הזה שתי תיבות. ההסתייגויות הן בשאלה באיזה מקרה אפשר שההורה לא יהיה. האחת, פגיעה בטובת החקירה – אני חושבת שזה לא נכון. התיבה השנייה היא חשיפת עניין הנוגע לצנעתו של קטין אחר.
אני רוצה לעבור להסתייגות הבאה, לסעיף 10ב המוצע – כבילת עצור קטין במקום ציבורי. הנושא אומנם קיים בחוק ויש לו ביטוי, אבל אנחנו חושבים שהוא איננו מספיק. לכן, אני מבקשת להוסיף סעיף קטן (ד) על מה שקיים, ואני רוצה לקרוא אותו: "בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, כבילת קטין ברגליו מותרת אם סבר שוטר שאין דרך אחרת בנסיבות העניין, להשגת המטרות האמורות בסעיף קטן (א), ומלאו לקטין 14 שנים, ואם טרם מלאו לו 14 שנים – כבילתו כאמור נחוצה למניעת פגיעה של קטין בעצמו". אני חושבת שזה משלים את מה שנאמר באותו סעיף, ואני מבקשת שלא תתנגדו לכך.
עוד שתי הסתייגויות, כי את האחרונה הסכמתי להוריד. הסתייגות לסעיף 10י בעניין מעצר קטין מתחת לגיל 14 לאחר הגשת כתב אישום. הסעיף הזה דן במעצר קטין לאחר הגשת כתב האישום. אנחנו סבורים כי אם מדובר בקטין מתחת לגיל 14, אין בשום מקרה לאפשר את מעצרו בבית-המעצר עד תום התהליכים, אלא אם כן יש להורות על השמתו במעון נעול. יש שתי גרסאות, ואני מבקשת להצביע על גרסה א'. אני מקווה שעל כך אנחנו יכולים להסכים.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
לבסוף, סעיף 11א - חקירה בידי חוקר נוער. הייתי מבקשת מכבוד השר שיקשיב. הצעת החוק בניסוחה הנוכחי איננה קובעת חובה שקטין ייחקר על-ידי חוקר נוער בלבד. אני מציעה בהסתייגות שלי לעגן את החובה שזה יהיה חוקר נוער בסעיף הזה, וההסתייגות הזאת מבחינתי חשובה מאוד. אני רוצה להציע להוסיף את סעיף 11א: "קטין ייחקר בידי חוקר נוער; ואולם, רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שקטין ייחקר בידי חוקר שאינו חוקר נוער, אם שוכנע כי המתנה לחוקר נוער עלולה לסכל את החקירה, לשבש מעצרם של חשודים נוספים בעניין, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ בקשר לאותה עבירה או לסכל מניעת עבירות נוספות, ובלבד שחקירה כאמור תוגבל לעניין הסיכול, השיבוש או המניעה האמורים".
אלה ההסתייגויות שאני מבקשת להעלות. בחוזר שקיבלתם וגם בתוך הצעת החוק תמצאו שיש הסתייגות נוספת להוספת סעיפים 41א וסעיף41ב בעניין מניעת בריחה והתפרעות של קטין במעון. אני מודיעה בזאת שאני מבקשת להסיר את ההסתייגות הזאת, בתיאום עם משרד הרווחה, ואני אודה לכם אם תתחשבו בכל אותם סעיפים שהעליתי. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת קולט אביטל. אני מזמין את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת דיכטר, לנמק את ההסתייגויות שלו לחוק. בבקשה, אדוני.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת בן-ששון והרב לוי - - -
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
קראתי את ההסתייגות של אדוני, ואני בעדה. תנסה לשכנע את הרב לוי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מציע שקודם כול השר דיכטר ישכנע את המליאה ויסביר למליאה על מה ההסתייגויות. לא כולם קראו, אדוני.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אני פטור מלומר שהחוק הוא חוק טוב, אבל מאחר שאנחנו בערבו של יום שלישי, חשוב שהחוק יהיה פעמיים כי טוב.
חיים אורון (מרצ):
יום שני היום, מספיק פעם אחת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זה ערבו של יום שלישי. השר דיכטר דייק מבחינת מסורת ישראל סבא. עכשיו אני מבקש לאפשר לו לדבר רצוף.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
במסגרת הצעת החוק כפי שאושרה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, נקבע כי קודם לחקירת קטין חשוד, על המשטרה ליידע את סניגורו של החשוד או את הסניגוריה הציבורית על עצם קיומה של החקירה האמורה. כך גם נקבע בהתאמה בהצעת החוק לגבי ילדים חשודים. ההסתייגות שלי נובעת בראש ובראשונה מפני שקיים חשש מפני הטעיית הקטינים הנחקרים כחשודים, מפני שבהתאם לנוסח המוצע, על המשטרה להודיע לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית על כל קטין הנחקר במשטרה, כאשר על-פי חוק הסניגוריה הציבורית, הזכאות לייצוג על-ידי הסניגוריה הציבורית אינה חלה על נחקרים שטרם נעצרו.
בהודעה לקטין החשוד בביצוע העבירה שפרטיו יועברו לסניגוריה הציבורית, אף שאינו זכאי לייצוג כאמור, יש משום יצירת ציפיית שווא בקרב אותם קטינים.
בהיבט הפרקטי האחר חשוב לדעת כי על-פי הנתונים שבידי המשטרה, בשנת 2007 נעצרו כ-5,000 קטינים. מספר הקטינים שנחקרו כחשודים הוא למעלה מ-50,000, זאת אומרת, הרוב המוחלט של הקטינים נחקרים ואינם נעצרים בתום חקירתם. מעבר לכך, כ-40% מהקטינים הנחקרים כחשודים במשטרה מופנים בסופו של הטיפול בתיק החקירה להליכים חלופיים להליך הפלילי, או שתיק החקירה נגדם נגנז על-ידי המשטרה בהליך טיפול מותנה, מה שנקרא "אי-תביעה".
העברת מידע על קטינים אלה, שאין כוונה לעוצרם או להעמידם לדין, יוצרת גם סרבול וגם עומס מיותר על המשטרה. אותם חוקרים שאמורים להשקיע את זמנם בטיפול בקטינים, במקום זאת יעסקו ב-50,000 עדכוני סרק של הסניגוריה הציבורית.
מעבר לכך, במקרים שבהם אין בכוונת המשטרה להעמיד את הקטין לדין, האינטרס של הקטין, וככל הנראה גם של הוריו, הוא להביא לסיום החקירה מהר ככל שניתן, בלי לערב צד שלישי כלשהו במידע על עצם חקירת הקטין.
שוחחתי, אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים, כולל היום, גם עם שניים מהוריה ומולידיה של הצעת החוק, חבר הכנסת יצחק לוי ויושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת בן-ששון. למיטב הבנתי – וחבר הכנסת בן-ששון אמר מפורשות, והרב לוי אמר את זה כאן מעל הדוכן – נדמה לי שהם קיבלו את הטיעונים אשר להצדקה של ההסתייגות הזאת. לפיכך, אני מבקש מחברי הכנסת לקבל את ההסתייגות. למעשה, היא מופיעה פעמיים, אבל היא בדיוק אותה הסתייגות. אני מבקש לקבל אותה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר לביטחון פנים, חבר הכנסת דיכטר. חברי הכנסת, נומקו כל ההסתייגויות, לפחות אלה שמגישיהן היו באולם. אנחנו עוברים להצבעה.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008. לשם החוק אין הסתייגויות; לסעיף 1 אין הסתייגויות. חבר הכנסת מיכאלי, האם אתה מבקש להצביע על ההסתייגות שלך ושל חבר הכנסת רותם?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני מסיר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לסעיף 2 אין הסתייגויות. לסעיפים 3 עד 11 מלכתחילה לא היו הסתייגויות. הסתייגות לסעיף 12 – חבר הכנסת אלקין מוריד. חברי הכנסת מנחם בן-ששון ויצחק לוי, האם אתם מבקשים להצביע על סעיף 12? לא מבקשים.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
מה עם סעיף 9?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אין הסתייגויות לסעיף 9, אני מצטער.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אולי היא מתכוונת סעיף 9 לחוק המקורי.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אני מבקשת על סעיף 9 רק על תיבה 1, לא על תיבה 4.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, חברי הכנסת, נעשה כדלקמן. כרגע אנחנו מצביעים בקריאה השנייה על שם החוק ועל סעיפים 1–11 כולל, שעליהם לא הוגשו שום הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה על שם החוק וסעיפים 1–11, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 21
בעד סעיפים 1–11 – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–11 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק וסעיפים 1–11, סעיף 11 בכלל זה, אושרו בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
סעיף 12 – חבר הכנסת אלקין הסיר את ההסתייגות שלו, וכמוהו עשו חברי הכנסת מנחם בן-ששון, יצחק לוי, עתניאל שנלר ונסים זאב. חברת הכנסת קולט אביטל מבקשת להצביע. מדובר בהסתייגות לסעיף 9ח(א)(1) ו-9ח(א) בפסקה (4). קודם כול נצביע על ההסתייגות בסעיף 9ח(א)(1). מי בעד הסתייגותה של חברת הכנסת קולט אביטל? מי נגד?
הצבעה מס' 22
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 12
נמנעים – אין
הסתייגות 1 של חברת הכנסת קולט אביטל לסעיף 12 לא נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד ההסתייגות – 7, נגדה – 12, ואין נמנעים. אני קובע כי הסתייגותה של חברת הכנסת אביטל לא התקבלה.
הסתייגות נוספת של חברת הכנסת קולט אביטל באותו סעיף – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 13
נמנעים – אין
הסתייגות 2 של חברת הכנסת לסעיף 12 לא התקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 7, נגד – 13, אין נמנעים. אני קובע כי גם הסתייגותה השנייה של חברת הכנסת אביטל לא התקבלה.
השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת אבי דיכטר, מציע אף הוא הסתייגות באותו סעיף. נצביע עכשיו על ההסתייגות של המשרד לביטחון הפנים. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 24
בעד ההסתייגות – 12
נגד – אין
נמנעים – 6
ההסתייגות השר לביטחון פנים לסעיף 12 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד ההסתייגות – 12, אין מתנגדים, ושישה נמנעים. אני קובע כי הסתייגותו של השר דיכטר לסעיף 12 התקבלה.
אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 12, עם ההסתייגות של השר לביטחון הפנים שהתקבלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע על סעיף 12, עם ההסתייגות של המשרד לביטחון הפנים.
הצבעה מס' 25
בעד סעיף 12, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 12, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
סעיף 12 בקריאה שנייה: בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי סעיף 12 התקבל, עם ההסתייגות של השר לביטחון הפנים.
סעיף 13 – חברת הכנסת קולט אביטל, מצביעים?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מי בעד ההסתייגות? מי נגדה? נא להצביע.
הצבעה מס' 26
בעד ההסתייגות – 6
נגד – 13
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת אביטל לסעיף 13 לא נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 6, 13 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות של חברת הכנסת קולט אביטל לסעיף 13 לא התקבלה.
לאותו סעיף שתי גרסאות – גרסה א' וגרסה ב', שהציג חבר הכנסת יצחק לוי, ולאחר מכן התייחסו לזה חברי כנסת נוספים בדבריהם. אנחנו מצביעים.
בתוך סעיף 13 יש שתי גרסאות, גרסה א' וגרסה ב'. מי שמצביע בעד – הוא בעד גרסה א'; מי שמצביע נגד הוא בעד גרסה ב'. בעד – גרסה א', ונגד – גרסה ב'.
הצבעה מס' 27
בעד גרסה א' לסעיף 13 (סעיף 10י המוצע) – 20
בעד גרסה ב' לסעיף 13 (סעיף 10י המוצע) – אין
נמנעים – אין
גרסה א' לסעיף 13 (סעיף 10י המוצע) נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד - 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גרסה א' התקבלה, והיא תהפוך לחלק מסעיף 13 לחוק.
הסתייגויות לסעיף הזה לא התקבלו, ולכן אנחנו מצביעים כרגע על סעיף 13 בגרסה א'. גרסה ב' לא התקבלה. הצבעה על סעיף 13 שמנוסח על-פי גרסה א' - מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 28
בעד סעיף 13 – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 13, בגרסה א' שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד סעיף 13 בגרסה א' – 20, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הסעיף אושר בקריאה שנייה.
חברת הכנסת קולט אביטל מציעה הסתייגות לסעיף 14. מצביעים?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת קולט אביטל לסעיף 14? מי נגדה?
הצבעה מס' 29
בעד ההסתייגות לסעיף 14 – 6
נגד – 14
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קולט אביטל לסעיף 14 לא נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 6, נגד – 14, ואין נמנעים. ההסתייגות של חברת הכנסת קולט אביטל לסעיף 14 לא התקבלה.
אין עוד הסתייגויות לסעיף 14, ולא היו הסתייגויות מלכתחילה לסעיפים 15 ו- 16, לכן נצביע על סעיפים 14, 15 ו-16 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 30
בעד סעיפים 14–16, כהצעת הוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 14–16, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 14, 15 ו-16 התקבלו כנוסח הוועדה.
סעיף 17 – חברת הכנסת קולט אביטל מציעה הסתייגות. גברתי, מצביעים? מה שבחוק המקורי – 13ב.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
לא.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת אביטל אינה מבקשת להצביע. אם כן, לאחר שחברת הכנסת אביטל הסירה את הסתייגותה, אנחנו מצביעים על סעיפים 17–42.
לסעיף 43 יש לך הסתייגות. את מבקשת שנצביע?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אני מסירה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת אביטל מסירה גם את ההסתייגות לסעיף 43. לסעיפים 44–50 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים כרגע עד סעיף 50, כולל, ללא ההסתייגויות – כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 31
בעד סעיפים 17–50 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 17–50 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 17–50 אושרו כנוסח הוועדה. תומך אחד בחוק נעלם בינתיים.
סעיף 51 – חבר הכנסת אלקין, מסיר?
זאב אלקין (קדימה):
- - -
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
נכון, צודק, חברת הכנסת אביטל מסירה גם היא את הסתייגותה לאותו סעיף. אני מבין. חבר הכנסת שנלר, אדוני סגן היושב-ראש, אתה מסתיר את חברת הכנסת קולט אביטל. גברתי, לסעיף 51, מה שבחוק המקורי הוא 5ג, את מסירה את ההסתייגות?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
מסירה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מסירה.
השר לביטחון הפנים מבקש שנצביע על ההסתייגות? אם כן, חברי הכנסת אלקין ואביטל הסירו את הסתייגויותיהם, השר לביטחון הפנים, לעומת זאת, לא הסיר את הסתייגותו. נצביע על ההסתייגות של השר לביטחון הפנים לסעיף 51.
הצבעה מס' 32
בעד ההסתייגות – 13
נגד – אין
נמנעים – 6
ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 51 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד - 13, אין מתנגדים, שישה נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות של השר לביטחון הפנים אבי דיכטר לסעיף 51 התקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיף 51 עם ההסתייגות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 33
בעד סעיף 51, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 51, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד - 18, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי סעיף 51 אושר, עם ההסתייגות של השר לביטחון הפנים אבי דיכטר.
סעיף 52 – אין הסתייגויות. סעיף 53 – חברת הכנסת אביטל, מסירה?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
מסירה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
סעיף 53 – יש הסתייגות של חבר הכנסת רותם, ואפילו לא נוכל לשאול אותו אם הוא מסיר אותה, כי הוא לא נמצא.
לסעיפים 54–59 אין הסתייגויות. המצב הוא, לפיכך: סעיפים 52–59, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 34
בעד סעיפים 52–59 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 52–59 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד - 19, אין מתנגדים ואין נמנעים.
אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, יחד עם ההסתייגויות. לכן, ברצוני לשאול את חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אם נוכל להמשיך בהצבעה.
התקבל אישור יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ולפיכך נצביע בקריאה שלישית, עם ההסתייגויות שהתקבלו בסעיפים 12, 13 ו-51. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שתי הסתייגויות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שתי הסתייגויות בגרסה א'. צודק – בגרסה א' יש שתי הסתייגויות שהתקבלו.
הצבעה מס' 35
בעד החוק – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד - 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008, התקבלה כנדרש, בשלוש קריאות.
לכבוד הוא לי להזמין את חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להודות לכל אלה שעסקו במלאכה – המרובה הפעם, אני חייב לומר.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אומנם הכנסת עסוקה עכשיו בעניינים רבים אחרים, אבל היא ודאי יודעת שעכשיו היא העבירה את אחד החוקים החשובים ביותר שעברו בכנסת ישראל ובכנסות ישראל האחרונות.
חברים, ילדים הם ברכה; הם דור העתיד, אבל הם גם יודעים לכשול, וכשהם כושלים צריך למצוא איך לעזור להם לחזור לדרך התקינה, וזה מה שהחוק הזה נועד לעשות. החוק הזה אומר: ילד הוא בריאה בפני עצמה; יש לו סיכוי, וצריך לטפל בו אחרת.
משרדי הממשלה שיצאו לדרך, אדוני השר, חשבו שהם מביאים חוק שאין לו עלויות תקציביות, אבל הם התעשתו – הרבה בזכות ועדת החוקה, חוק ומשפט, בניצוחו של הרב לוי, שעבד לילות כימים, והסכימו להשקיע את ההשקעות הראשונות.
כן, יהיו אנשים שיגידו: לא הצלחנו להשיג את כל מה שרצינו. אנחנו יודעים שהאויב של הטוב ביותר הוא המצוין, והפעם נשארנו בטוב ביותר – בטוב מאוד.
השר – במקרה זה השר שיושב כאן, השר לביטחון הפנים – הטריח את עצמו פעם אחר פעם כדי ללוות את החוק הזה וכדי שיצא במיטבו. הצוותים המקצועיים של ארגונים אזרחיים ושל משרדי הממשלה – הן אלה שטוענים "בעד" והן אלה שיודעים לטעון גם את הצד האחר – באו עם ניסיון שנים, ומה שיש לכם בחוק הוא ניסיון שנים. ועדה בראשות השופטת סביונה רוטלוי עסקה בנאמנות שעות בעבודה הזאת. בהמלצות הוועדה שלה עסקנו יותר מפעם, ולאחר מכן ליוותה הגברת יהודית קרפ את התוצאות, במגמה ליישם.
יש לכם כאן חוק שלצדו ולידו, מימינו ומשמאלו, עמדו גורמים אזרחיים וממלכתיים, ויש רק אדם אחד שעומד לנגד עיניהם בחוק הזה, לכל אורך הדרך: הילד. היטיב לבטא את הדברים הרב זאב שאמר: הילד הוא מוקד החוק, ואנחנו רוצים שאם הוא סטה, הוא יחזור לתקנתו. זוהי רוח החוק, אלה עקרונות החוק, והסעיפים – הרי הצבעתם עליהם עכשיו אחד לאחד – על ההסתייגויות שנועדו לקדם את הטוב. אני מקווה שנוכל להיטיב את החוק הזה ולטייב אותו פעם אחר פעם בשנים שתבואנה.
צוות הוועדה עבד על החוק הזה הרבה במיוחד: המנהלת, יועצים משפטיים – גם אלה שאינם עובדים על החוק הזה בלבד היו מעורבים בו, אבל ניצחה על המלאכה – והבטחתי בשבוע שעבר שאבוא להודות – באמנות אין קץ עורכת-הדין אפרת רוזן. כדאי לקחת את החוק הזה בגרסה שלו מלפני שבועיים ולראות איך הוא בנוי קרעים-קרעים, ואיך פתאום, במלאכת מחשבת, כל דבר עשה את דרכו אל היעד, והגיע לאתר שאליו הוא היה צריך להגיע. הדבר הזה, של "ויהי ערב" של ערב קודם, קרעים- קרעים, "ויהי בוקר" – חוק שמסודר למדוריו, ופתאום יש מדור אחרי מדור שעומד זה ליד זה – זה פלא החקיקה. אשרינו – ובאמת אשרינו, גברתי היושבת-ראש עכשיו, כי גם את היית שותפה לחוק. אשרינו, עורכת-הדין סיגל קוגוט, שאת מנצחת על הלשכה המשפטית שמלווה את עבודת ועדת החוקה, חוק ומשפט, שזכינו בכשרון כזה, בהתמדה כזאת, בנאמנות כזאת ובתבונה כזאת – "חכמות נשים בנתה ביתה".
היו"ר קולט אביטל:
נפלא.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, בכך אסיים – ואולי במשפט אחד אישי: סגן שר הביטחון, ברוך רופא חולים. ברוך הבא. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני.