קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/127).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית. נלך לפי רשימת הדוברים שנרשמו. תשובה והצבעה כמובן במועד אחר. אני מזמין את חברת הכנסת נאדיה חילו, ולאחר מכן - - -
השר גאלב מג'אדלה:
למה ההצבעה לא עכשיו?
קריאה:
קואליציה.
השר גאלב מג'אדלה:
מה זה קואליציה? הוא לא שאל אותנו, אנחנו קואליציה.
היו"ר מגלי והבה:
השר מג'אדלה - - -
השר גאלב מג'אדלה:
סליחה, אני לא מקבל את זה.
קריאה:
זה לא יכול להיות, זה רק בהסכמה.
השר גאלב מג'אדלה:
מה זה בהסכמה? הוא לא שאל אותי.
היו"ר מגלי והבה:
אתם רוצים לדבר, או שאנחנו נעבור לסעיף הבא?
קריאות:
- - -
השר גאלב מג'אדלה:
אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים, כמציעים - - -
היו"ר מגלי והבה:
אני לא עושה משא-ומתן אתך. דבר עם המזכירות. בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, תחילה אני רוצה להודות לשר גאלב מג'אדלה, שהצעת החוק הזו היא שלו, והוא העביר אותה אלי, בטרם מונה לשר.
החוק הזה, שמסדיר את המוסד העליון ללשון הערבית – להערכתי מזמן היה צריך להפעיל את החוק הזה, כי השפה הערבית היא שפה רשמית במדינה. יש במדינה שתי שפות, ואני מאוד מכבדת את שתיהן. בדרך כלל האוכלוסייה הערבית כולה מדברית עברית, ועברית טובה. השפה הערבית היא שפה עשירה, שפה תרבותית, שפה ספרותית, שפה עם היסטוריה מאוד רצינית, והיא שפה מאוד יפה. הייתי ממליצה בהזדמנות זו לכל חברי הכנסת להתחיל ללמוד את השפה הערבית. יש לה מנגינה, גם לאוזן, מאוד יפה.
הצעת החוק הזאת באה לקדם אותנו עוד צעד לקראת חקר התפתחות הלשון הערבית. המוסד הזה, יש לו גם ערך סימבולי – הוא יקדם, על-פי הבנתי ותפיסתי, את ההבנה ואת הכבוד ההדדי בין הערבים ובין היהודים, והוא צעד נוסף לקראת שוויון.
השפה הערבית והשפה היהודית מאוד קרובות, ויכול להיות שחלק מחברי הכנסת גם יודעים, אבל הייתי רוצה לתת כמה דוגמאות - - -
היו"ר מגלי והבה:
התכוונת לשפה העברית, גברתי.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
לשפה העברית, תודה על התיקון.
הייתי רוצה לתת כמה דוגמאות, על קצה המזלג, כדי להמחיש לכם את הדברים המשותפים. בשפה העברית אב, בערבית – אבו; אם – אום; שמש – שמס; אח – אח; אחות – אוחת; שלום – סלאם; מים – מא; בית – בית; בוסתן – בוסתן; ילד – ולד; לילה – ועוד ועוד. אם הייתי מביאה את כל הדוגמאות יכול להיות שכל הזמן שהיה עומד לרשותי פה לא היה מספיק. זה רק על קצה המזלג, דוגמה לכך שהקרבה היא באמת קרבה.
אדוני היושב-ראש, אני שוב רוצה להודות לשר גאלב מג'אדלה חברי, שיזם את החוק הזה, ורוצה לבקש מחברי חברי הכנסת לתמוך בו, לאחר שעבר בקריאה טרומית, בהצבעה בקריאה ראשונה, כדי שהחוק יופעל ויצא לפועל מהר מאוד וישמש נדבך נוסף בהבנה ההדדית, בשוויון ובדיאלוג האמיתי בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
אני רוצה להודות לחברת הכנסת נאדיה חילו על המאמץ הרב שעשתה, במיוחד שהיא עם יד אחת מגובסת. אנחנו מאחלים לך בריאות וחזרה מהירה לשגרה.
אנו ממשיכים בסדר-היום. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה. הודיעו לי שההצבעה על החוק הזה תיערך ביום רביעי.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, יוזם החוק, רבותי חברי הכנסת, זה חוק שאני עצמי עובד עליו כבר כמה שנים, כדי להכין אותו, כדי שלא רק נקים בשם אקדמיה ללשון הערבית, אלא שהאקדמיה הזאת באמת תשמש להפצת השפה והתרבות, בתוך מדינת ישראל – באוכלוסייה הערבית, באוכלוסיית דוברי הערבית במדינת ישראל, וגם בקרב אלה שאינם דוברי ערבית במדינת ישראל; שהאקדמיה הזו תהיה לגשר בין התושבים היהודים לתושבים הערבים במדינת ישראל – ואני מקווה שהיא גם תהיה גשר בין מדינת ישראל ובין השכנים שלנו והאקדמיות בארצות ערב. זאת אומנם תהיה האקדמיה הראשונה שלא תהיה במדינה ערבית.
אני חושב שהחוק הזה הוא חשוב ביותר. בהכנתו עבדנו – עכשיו הוא מגיע לקריאה ראשונה – עם כל האוניברסיטאות בישראל, כדי לתת לו את התכנים המשמעותיים שאנו רוצים לראות בו.
התפלאתי כששמעתי מיושב-ראש הקואליציה שיש כאלה שמתנגדים, ולכן דחינו את ההצבעה ליום רביעי. אצלנו בוועדה נציגי כל הסיעות – מחבר הכנסת זחאלקה ועד נציג ישראל ביתנו בוועדה, אלכס מילר, וגם מהליכוד – כולם הצביעו בעד. לכן התפלאתי שהתעוררה התנגדות מכיוון כלשהו, גורם שכנראה חושש שהחוק הזה יביא דברים איומים על המדינה.
להיפך, אני חושב שזה לכבוד המדינה, אני חושב שזה רק יוסיף – כפי שאמרה בצדק נאדיה חילו – רק יוסיף לתרבות המדינה ולתרבות של כולנו, ואני מקווה שנוכל להביא את החוק בהקדם האפשרי גם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בחוק הזה ולהצביע בעדו. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת מלכיאור. אנו ממשיכים ברשימת הדוברים. חבר הכנסת עזמי בשארה, ראשון הדוברים, אחריו - חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו - חבר הכנסת חנא סוייד.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנו נתמוך בהצעת החוק הזאת. אנו גם מאוד קרובים לנושא, מבחינה זו שיש כמה אקדמאים ערבים שעובדים זה זמן רב על הקמת אקדמיה ללשון הערבית כמעט במימון עצמי, עם קצת כסף ממשרד התרבות – מהמחלקה הערבית במשרד התרבות, קוראים לעצמם מג'מע אללוע'ה אלערביה. במקרה הזה זה לא מדובר במרכז להפצת התרבות הערבית, אלא מג'מע, כלומר אקדמיה ללשון ממש.
השאלה המרכזית שנשאלת היא איך זה יכול להיעשות במסגרת ישראלית. זאת שאלה מאוד חשובה. הייתי רוצה שהדבר הזה יהיה במסגרת האוטונומיה התרבותית הערבית, זה הדבר שהכי מתבקש במקרה של תרבות, ולכן הסיבה להסתייגותי מהחוק – ואביע אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית – היא שאין שום אוטונומיה לערבים בניהול השפה הערבית. חסר גם שעוד משרד ממשלתי יתחיל למנות, כפי שאנו רואים במשרד החינוך.