קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 ["דברי הכנסת", חוב' ו', .] (הצעת חבר הכנסת גאלב מג'אדלה) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנו עוברים להצעת חוק פ/1355, של חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, תשובה והצבעה בלבד. תשובה – שרת החינוך, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה מאין כמוה, שנותנת לשפה הערבית במדינת ישראל מעמד של כבוד. בחברה הישראלית יש קהל רב שהשפה הערבית היא שפת אמו, זו השפה שבה הוא לומד, זו השפה שמקשרת אותם לתרבותו, ולכן יש לשפה הערבית בחיי אותו ציבור מעמד מיוחס ורב-ערך. כמו כל שפה, השפה הערבית, ראוי שנתייחס אליה במדינת ישראל גם ברמה האקדמית. הקמת מוסד עליון ללשון הערבית יאפשר למדינת ישראל לא רק לחזק את מעמד השפה הערבית בקרב דובריה, אלא גם להיות מרכז מחקרי שדן, מקדם וחוקר בשפה הערבית. יש בכך חשיבות אינטלקטואלית רבה; יש בכך גם חשיבות של יצירת גשר בינינו לבין העולם דובר הערבית, שיכול ודאי ליצור קשר, ללמוד ולהסתמך על מחקרים, על ידע ועל פעילות חינוכית בתחומי הלימוד והחקר של השפה הערבית. יתר על כן, ברבות ממדינות העולם דובר הערבית יש היום שורת סוגיות שקשורות ללמידת הערבית ולהוראת הערבית, שהן בעלות חשיבות אדירה. הסוגיות הללו – חבר הכנסת מג'אדלה, אני מדברת על הצעת החוק שלכם. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת מרציאנו ומג'אדלה, השרה מדברת. שרת החינוך יולי תמיר: שורת הסוגיות הללו היא בעלת חשיבות רבה במיוחד. למשל, בעיות של קריאה, לימודי קריאה וכתיבה של נוער דובר ערבית, הבעיה הזאת היא בעיה לא רק של מערכת החינוך הישראלית, אלא של החברה הערבית בכללה. מחקרים שיוצאים בישראל ועומדים בקדמת המחקר העולמי – המחקרים הללו זוכים לתהודה רבה. אני חושבת שהקמתו של מוסד עליון ללשון הערבית, שגם יאפשר לנו להרבות מחקר וידע בתחום, הקמתו של מוסד כזה יכולה ליצור לנו תשתית לעבודה אקדמית משותפת עם רבות ממדינות העולם דובר הערבית. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה זה מוסד עליון? האם זה ועד ללשון? שרת החינוך יולי תמיר: מוסד עליון זה כמו האקדמיה, כמו שיש האקדמיה ללשון העברית. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זאת לא הלשון הרשמית של המדינה. שרת החינוך יולי תמיר: ראשית, לפי החוק, מעמדה של הערבית הוא מעמד מיוחס, לא דין הערבית כדין כל שפה אחרת. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תקימי מוסד אקדמי. שרת החינוך יולי תמיר: שנית, מדובר במוסד אקדמי, ממלכתי, ששם לנגד עיניו – נדמה לי שגם אתה, חבר הכנסת אלון, היית רוצה שחקר השפה הערבית והספרות הערבית - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אקדמי. שרת החינוך יולי תמיר: המוסד הזה הוא מוסד ציבורי אקדמי. אין לו מעמד אחר. גם האקדמיה ללשון העברית היא מוסד אקדמי. מה הוא עושה? הוא נותן לך את הכלים - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): המשרדים הממשלתיים עובדים לפי הנחיותיו. שרת החינוך יולי תמיר: בכל העולם נהוג כשיש אקדמיה לשפה, האקדמיה הזאת מקדמת מחקר, מקדמת ידע. ואם תשאל אתה, אדוני חבר הכנסת הנכבד, את האקדמיה ללשון העברית, יגידו לך בכיריה שגם את החלטותיה לא בהכרח מכבדים, אפילו לא בבית הזה, כי חלק מהמלים נקלט וחלק מהמלים לא נקלט, וחלק מהמחקרים יעילים יותר וחלק מהמחקרים - - - בנימין נתניהו (הליכוד): תסבירי לי, שרת החינוך, שאלות - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת גבאי, אחד-אחד. ביקש חבר הכנסת נתניהו. שרת החינוך יולי תמיר: אני אשמח לענות לחבר הכנסת נתניהו. כן. בנימין נתניהו (הליכוד): יש מדינה אחת שדוברים בה את הלשון העברית, אחת בלבד, ולכן אני יכול להבין שיש צורך באקדמיה באותה מדינה. יש למעלה מ-20 מדינות שדוברים בהן את הלשון הערבית, יש בהן בוודאי אקדמיות על אקדמיות על אקדמיות. מדוע אנחנו צריכים ליצור עוד אקדמיה כזאת פה במדינת ישראל? שרת החינוך יולי תמיר: ראשית, כי אני חושבת שזה יהיה לגאווה לנו, חבר הכנסת נתניהו. בנימין נתניהו (הליכוד): גאווה – בסדר, אבל מה הצורך. לימור לבנת (הליכוד): גאווה שיש מדינה יהודית שדוברים בה את השפה העברית. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת נתניהו, כל מחקר וכל ניסיון ללמוד שפה, בטח שפה שיש לה תרבות עשירה כמו התרבות הערבית, קודם כול לרוחי הוא. בנימין נתניהו (הליכוד): חסרות אקדמיות כאלה? שרת החינוך יולי תמיר: לנו במדינת ישראל ולאזרחי ישראל הערבים. בנימין נתניהו (הליכוד): בעולם האינטרנט, בכפר הגלובלי חסר? שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת נתניהו, שער נא בנפשך למשל - - - בנימין נתניהו (הליכוד): יש גם עולים מרוסיה, את יודעת את זה? יש גם עולים מהמדינות האנגלוסקסיות. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת נתניהו, אתה רוצה לשאול או שאתה רוצה לדבר? היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת נתניהו, תאפשר לה להשיב. בנימין נתניהו (הליכוד): אלה שאלות רטוריות. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני מבין. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת נתניהו, שער נא בנפשך שדווקא בעולם הערבי – דרך אגב, זה קורה גם היום, אם אתה לא יודע – פונים למחקרים בתחום הוראת השפה הערבית שנעשים בישראל, ורואים בהם דגל. זאת דרך טובה מאוד ליצור הידברות עם קהל גדול שאולי בדברים אחרים קצת יותר קשה להידבר אתו. אני לא רואה איזה נזק יש. חס וחלילה רוצה מדינת ישראל להקים עוד מוסד מחקרי לחקר הלשון - האם גם זה כבר נהיה איום? גם על זה אי-אפשר לחשוב? בנימין נתניהו (הליכוד): יש מחקרים כאלה באוניברסיטאות ובמוסדות, למה צריך מוסד בפני עצמו? שרת החינוך יולי תמיר: יש כאן רצון לעשות איגום של משאבי המחקר בשפה הערבית, ולהעמיד את המוסד הזה כמוסד מרכזי בחיי החברה הישראלית. גלעד ארדן (הליכוד): מה העלות התקציבית של זה, גברתי? קריאות: - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: חברי הכנסת. חברי הכנסת, אני לא מרשה לכם. השרה, זה דו-שיח, ואי-אפשר כך. אני מבקש לסיים. גלעד ארדן (הליכוד): משביתים תיכונים היום - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני לא אתן לכם, אני לא אאפשר. שמעתי, ואני מבקש לאפשר לשרה לסיים. גלעד ארדן (הליכוד): בכסף של חקר הערבית אולי אפשר לתת עוד ארוחות, עוד שעות לימוד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: היא השיבה. היא השיבה. גלעד ארדן (הליכוד): מה יותר חשוב? שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת ארדן, אל תהיה עינך צרה אף פעם בתרבות של מישהו אחר. גלעד ארדן (הליכוד): עיני אינה צרה, אני דואג לעניי עירי. יש 20 מדינות ערביות שיחקרו את השפה הערבית. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת ארדן. שרת החינוך יולי תמיר: למדתי משהו מההיסטוריה היהודית, ולמדתי משהו ממעמדם של היהודים שלא נתנו להם במקומות אחרים בעולם לטפח את שפתם וללמוד אותה - - לימור לבנת (הליכוד): יש חוקרים באוניברסיטאות. שרת החינוך יולי תמיר: - - ואנחנו כאן, כמדינה שוויונית, רוצים לתת מעמד לחקר השפה הערבית ולטיפוחה. לימור לבנת (הליכוד): נותנים לחקור באוניברסיטאות, זה קיים. שרת החינוך יולי תמיר: היא שפה של רבים מאזרחי המדינה, ואנחנו צריכים להיות גאים בכך, ולא להתנגד לכך. גלעד ארדן (הליכוד): גם בדגל וההמנון. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת ארדן, יש משהו מעליב בכך שבכל פעם שנאמרת המלה "ערבי" מייד מתעוררת התנגדות במחנה הזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הפוך. גלעד ארדן (הליכוד): יש משהו מעליב בכך שאת שומעת את המלה "ערבי" וקופצת לדום. שרת החינוך יולי תמיר: אני מניחה שמדובר בדבר עקרוני, חשוב ונכון, ואני קוראת לכנסת לתמוך בו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשרת החינוך. רבותי, נמצא אתנו השר לפיתוח בין-לאומי של ממשלת בריטניה, הוא נמצא פה ביציע, מיסטר הילרי בן. Welcome, אפשר לראות אותו, הוא נמצא אתנו פה, ואנחנו מברכים אותו על כך שהוא הגיע לפה. רבותי. חבר הכנסת גדעון סער, אתה כמובן ביקשת להתנגד. בבקשה, חמש דקות יש לך. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שקורה כאן עכשיו, אולי בתמיכת אנשי ש"ס, שידהימו אותי, חסידי המדינה היהודית, זה נדבך בהפיכת מדינת ישראל למדינה דו-לאומית. דבר המלך במועצתו שאתם מסתמכים עליו הוא מימי המנדט הבריטי, ואז היה שטח אחד שחיו בו יהודים וערבים; אגב, רוב ערבי. אבל מה שקורה, וזה סמלי אולי שזה בשבוע של המלצות ועדת המעקב, עם כל התביעות שלהם לגבי החזון של המדינה הזאת, זה לעשות כהעתק של האקדמיה ללשון העברית, גם אקדמיה ללשון הערבית, בדיוק על-פי אותו דגם. כל השאר זה סיפורים. אני באמת בעד השפה הערבית, בעד לימוד הערבית, אני חושב שזה חשוב שבבתי-הספר שלנו לומדים ערבית - - בנימין נתניהו (הליכוד): זה מתבצע. גדעון סער (הליכוד): - - כפי שאמרה שרת החינוך לשעבר, בכל האוניברסיטאות יש פקולטות ללימוד ערבית. הרי אתם בקואליציה הפלתם את ההצעה של צבי הנדל לעיגון השפה העברית. את זה הפלתם. היו"ר קולט אביטל: יש אקדמיה. גדעון סער (הליכוד): כן, יש אקדמיה, ולכן צריך להיות בדיוק אותו דבר? פעם דגלתם בשתי מדינות לשני עמים, עכשיו אתם בעד מדינה וחצי או שתי מדינות לאותו עם. זאת אומרת, בכל דבר יש מיעוט, אבל נקנה למיעוט את אותן זכויות בדיוק שיש ללאום היהודי במדינה היהודית היחידה. כל מי שהתעמק בהצעת החוק - אגב, מאוד מעניין, היא מאפשרת למנות תושבי חוץ למוסד העליון הזה של הלשון הערבית, מאפשרת להגיע למצב - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אפשר להביא מסוריה. גדעון סער (הליכוד): - - שבו בסופו של דבר מוסד שמתוקצב מתקציב המדינה, כל המינויים שלו יהיו מינויים פנימיים, זאת אומרת, הוא ימנה את המינויים להנהלה שלו, וכפי שאמרתי, תוך חיוב שכל זה יהיה כלול בתקציב המדינה. זו בהחלט תרומה מאוד נכבדה, אם הקואליציה תעביר זאת היום, לערעור זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת מג'אדלה, אתה רוצה לענות או שאתה רוצה שנעבור להצבעה? גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): אני מאוד מצטער; צר לי מאוד, חבר הכנסת סער. אני מאוד מצטער שהפכתם נושא ענייני, נושא שיש בו בשורה לאזרחי ישראל הערבים, מיליון ורבע תושבים, נושא שהיתה צריכה ליזום ממשלת ישראל ולא אני, ואני מצטער שהיום אתה עושה ערבוב, אתה עושה שחור עם לבן, אתה לא מתרומם לרמה לאומית של חשיבה עניינית, אתה לא נותן לכנסת הזאת להצביע הצבעה בלי התלהמות. צר לי מאוד, לא ציפיתי לזה ממך. ציפיתי היום שכל הבית יתאחד סביב הרעיון שתהיה אקדמיה ללשון הערבית במסגרת מדינת ישראל, לא מחוץ למדינת ישראל, חלק ממדינת ישראל – חלק אינטגרלי של מדינת ישראל, שמדינת ישראל היתה צריכה ליזום אותה – ואתה הפכת את הצעת החוק הטובה הזאת, שבאה באיחור של 58 שנה, להצעת חוק שנודף ממנה ריח לא טוב. צר לי מאוד. לא כך הייתי רוצה שיקרו הדברים - - גדעון סער (הליכוד): אותך אני מבין - - - גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): - - אני מאוד מצטער. ציפיתי שהיום תתאחדו סביב הצעת חוק ראויה וטובה, ולקחתי את הנוסח של האקדמיה ללשון העברית, מלה במלה - - גדעון סער (הליכוד): בדיוק זה. בדיוק זה - - - גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): - - ואני מאוד מודה לך. אני מאוד מודה לך על מה שעשית היום. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? קריאות: - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): האקדמיה ללשון העברית, מלה במלה. תיקחו את הכול מלה במלה. שוויון מלא, מלה במלה – אתה יודע מה בהיסטוריה הציונית היתה האקדמיה ללשון העברית? הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28 נגד – 13 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, 28 בעד, 13 מתנגדים ושני נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והיא תועבר לוועדת החינוך והתרבות. גדעון סער (הליכוד): ועדת המדע. היו"ר קולט אביטל: ועדת המדע. בסדר. אנחנו נעביר את זה להכרעה בוועדת הכנסת. תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר - של חבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה, גברתי, כבר היינו פה. קריאות: - - - היו"ר קולט אביטל: כיוון שיש פה התנגדות, נעביר את זה לוועדת הכנסת והיא תכריע. תודה רבה. בזה תם בעצם הדיון בהצעות חוק.