קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007 [מס' כ/139; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. מוזמן יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק. בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, לא יכולתי לברך אותך קודם בנאום בן דקה. זאת הזדמנות טובה. הנה סגרת מעגל – חוקקת חוק, עכשיו את מייצגת את הממשלה, והפומביות הרי היא חלק מנשמת אפנו שבכנסת. יישר כוח על העבודה הנהדרת שלך בוועדה קודם לכן, וכמה טבעי שאת האשה המקשרת בין הבית לבין הממשלה. מכל הצדדים אנשים מאושרים על המהלך הזה. כה לחי. השרה רוחמה אברהם-בלילא: תודה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מונחת לפניכם הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007. ההצעה היא פרי יוזמתם של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וחברת הכנסת רונית תירוש. היא החלה כשתי הצעות חוק נפרדות והוכנה על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט כהצעה אחת. חוק ההתיישנות קובע הגבלות על התקופה לפתיחת תביעות אזרחיות. הסדרים אלה מבטאים איזון בין זכותם של תובעים פוטנציאליים לבין שיקולים הנוגעים לנתבעים פוטנציאליים, לציבור ולמערכת המשפט. כיום, תקופת ההתיישנות הרגילה של תביעה אזרחית היא שבע שנים. בתביעה של קטין מתחילה תקופת ההתיישנות מיום הגיעו לגיל 18. הצעת החוק שלפניכם באה לקבוע הסדרי התיישנות מיוחדים המאריכים את התקופה לפתיחת תביעות אזרחיות המוגשות בשל מעשי תקיפה מינית בקטינים, התעללות בקטינים במשפחה וכן במקרים של תקיפה מינית של בגירים עד גיל 21 שנעשית בתוך המשפחה או תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות. נוסף על כך קובעת הצעת החוק כי במקרים שבהם הוגש כתב אישום בשל מעשים מהסוגים האמורים, ניתן יהיה להגיש תביעה אזרחית בשל המעשה לפחות שנה לאחר סיום ההליך הפלילי. טעמים שונים שהועלו בדיונים בוועדה נמצאו מצדיקים הארכה של תקופת ההתיישנות בתביעות כאלה, ואציין בפניכם רק את העיקריים שבהם, משום שאני רואה חשיבות בעקרונות הללו, והם ינחו אותנו בענייני חקיקה אחרים. הראשון - מיעוט של 20%-10% מקרב נפגעי עבירות מין והתעללות חושף את הפגיעה. מבין אלה שחשפו את הפגיעה, רק חלק קטן פונה להגיש תלונה במשטרה, ועוד פחות - להגיש תביעה אזרחית. "תופעת החשיפה המושהית", אשר נדונה לעומק בוועדה, נובעת מסיבות שונות, ובהן: שימוש במנגנוני הגנה פסיכולוגיים, תחושות בושה והאשמה עצמית, העדר סביבה תומכת, חשש מהפוגע ומהתגובה החברתית לחשיפה, חשש מפירוק המשפחה או מפגיעה בה, גילוי מאוחר של הפגיעה והשלכותיה – פעמים רבות הדברים מתבהרים רק במהלך טיפול פסיכולוגי מאוחר. בהקשר זה אציין שהוועדה שמעה באריכות חוות דעה של מומחים בכל הנוגע לקשיים בחשיפת הפגיעה ולהשפעות נפשיות ואחרות של הפגיעה. הוועדה השתכנעה שבמקרים המנויים בהצעת החוק, כולל התעללות פיזית ונפשית בקטינים בתוך המשפחה או בידי מי שאחראי לקטין, אכן יש קשיים שמצדיקים הארכה של תקופת ההתיישנות. גורם נוסף שאני מבקש להפנות את תשומת הלב אליו - לנוכח היקף התופעה של ביצוע עבירות מין והתעללות וחומרת הנזקים הנגרמים ממעשים אלה, ראוי לעודד נפגעים שאזרו עוז וחשפו את הפגיעה לעשות שימוש בכלים הקיימים. אני לא אומר את זה על-סמך חדשות של היום או של שלשום, אלא על-סמך הדיון שהתנהל, ולצערי הוא מתחבר אל מעשים הנעשים בכל יום. אנו סבורים שראוי לעודד נפגעים אשר אזרו עוז וחשפו פגיעה לעשות שימוש בכלים קיימים, ולא לחסום בפניהם אפשרות להגיש תביעה אזרחית בשל חלוף הזמן. הגשת תביעות אלה, אדוני היושב-ראש, עשויה לשפר את ההרתעה ולהעלות את המודעות הציבורית לתופעה. עניין שלישי שכדאי למקד בו תשומת לב מיוחדת - כידוע, בדין הפלילי המחוקק כבר קבע הסדרים מיוחדים המאריכים את התקופה להגשת תלונות בשל עבירות מין שנעברו בקטינים. אף שמדובר בהליך פלילי, חלק גדול מהטעמים המצדיקים קביעת הסדרים מיוחדים בהליך הפלילי מצדיקים גם הארכה של תקופת ההתיישנות בתביעות אזרחיות. עם זאת, חשוב לציין שאין חפיפה מלאה בין הסדרי ההתיישנות שנקבעו בחוק הפלילי להסדרי ההתיישנות המוצעים בהצעת החוק שלפניכם. עניין רביעי - במקרים שבהם הוגש כתב אישום והתנהל הליך פלילי יש טעמים כלליים יותר המצדיקים הארכה של תקופת ההתיישנות, שהרי במסגרת ההליך הפלילי ממילא נאספו ראיות ועדויות, וממילא הנאשם כבר חשוף לסיכון של ענישה פלילית ולחיוב בפיצויים אזרחיים. נוסף על כך, יש קושי עצום בעבור הנפגע בניהול הליך אזרחי במקביל להליך הפלילי. כמו כן, במקרה שכזה הגשת כתב אישום מבטיחה תשתית ראייתית נאותה ומצמצמת מאוד חשש של הגשת תביעות סרק. אציין נימוק נוסף. לנוכח ההיקף המצומצם מאוד של תביעות אזרחיות בשל עבירות מין והתעללות – וצפוי שההיקף יהיה מצומצם גם לאחר תיקון החוק מהסיבות שמניתי עד עתה – לא צפויה הצפה של בתי-המשפט בתביעות "ישנות" מן הסוג הזה. מנגד, החשש העיקרי הוא כי יקשה על בית-המשפט לקיים משפט הוגן בעניין אירועים שהתרחשו לפני שנים רבות, בשל עמימות הזיכרון והקושי להעריך עדויות. מובן שאם התביעה רעועה וחסרת סיכוי, יש להניח שגם התובע לא ירצה להגיש אותה, שכן הדבר כרוך במשאבים כספיים ובכוחות נפש. ההצעה הזאת קובעת שני הסדרים. לפי הראשון, בתביעות מהסוגים שציינתי קודם, כשלא הוגש כתב אישום, תחל תקופת ההתיישנות מהיום שבו ימלאו לנפגע המגיש את התביעה 28 שנים. כלומר, הוא יוכל להגיש את תביעתו עד גיל 35, ובמקרים מסוימים אפילו מאוחר יותר, למשל אם הוא גילה את עובדת הפגיעה בו או את הנזק שנגרם לו רק אחרי גיל 28 – דבר שקורה לעתים במסגרת טיפול פסיכולוגי או כאשר הזיכרונות היו מודחקים מאוד. לפי השני, במקרים שבהם הוגש כתב אישום, הנפגע יוכל להגיש תביעה אזרחית על המעשה שבעניינו הוגש כתב האישום עד תום שנה ממועד סיום ההליך הפלילי בפסק-דין חלוט. יש לציין שבמקביל הוועדה דנה גם בהצעת חוק ממשלתית שכוללת תיקון מקיף לחוק ההתיישנות. במסגרת הדיונים בהצעת החוק הממשלתית יידונו גם הוראות מסוימות הנוגעות לסוג התביעות שבהן עוסקת הצעה זו, ושוב תעלה שאלת היחס בין ההליך האזרחי להליך הפלילי. כאן זה יהיה בראייה רחבה, מעבר להסדר שמוצע בהצעת החוק הזאת. חברים, לעניין תחולת ההסדרים החדשים – מוצע כי הם יחולו גם על תביעות שנולדו בעבר, כל עוד במועד כניסת החוק לתוקף הן עדיין לא התיישנו. תביעות שהתיישנו ביום תחילת החוק, לא יהיה אפשר להחיותן. אני סבור שההצעה היא חשובה, היא ראויה. אני אברך לאחר מכן, אם תאשרו אותה, את חברי הכנסת, ובינתיים אני רק מבקש, כיוון שלהצעת החוק אין הסתייגויות, לתמוך בה. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אמנון כהן: אכן, כפי שאמר יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להצעת החוק אין הסתייגויות. נרשמה הסתייגות של חברת הכנסת זהבה גלאון לסעיף 1, אבל היא לא נמצאת כאן, ולכן ההסתייגות לא תעלה. אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק - כולל לוח התיקונים - ועל סעיפים 1, 2 ו-3 בקריאה שנייה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 3-1 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 3-1 נתקבלו. היו"ר אמנון כהן: 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק התקבל בקריאה שנייה, כולל לוח התיקונים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. אפשר להצביע. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר אמנון כהן: 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק ההתיישנות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, התקבל בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. חברת הכנסת תירוש, יוזמת החוק, ברכות. בבקשה. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, זאת הזדמנות נהדרת לעלות על הבמה ולברך כאן את חברתי השרה המתאמת בין הממשלה לכנסת, הגברת רוחמה אברהם-בלילא. לכבוד הוא לנו, לנשים, שהגעת למעמד הזה בזכות מלאה, בזכות עבודה מאומצת, מקצועית. אני חייבת לומר באופן אישי שיש הרבה מה ללמוד ממך, ואני מאחלת לך את כל ההצלחה, ובטוחה שכך יהיה. חברי חברי הכנסת, אני חייבת לומר שדווקא על רקע האירועים בשנה ובשנים האחרונות, של הטרדות ושל עבירות כאלה ואחרות - עבירות מין ואלימות קשה, גם כנגד קטינים, גם כנגד בגירים - חוק ההתיישנות הוא בעל חשיבות רבה, משום הקשיים הנפשיים והפסיכולוגיים שצריך לחוות כל מי שמוכן ורוצה להתמודד בהליך פלילי ואזרחי. כאן, בעזרתו וביוזמתו של חבר הכנסת סלומינסקי, שהוא לא רק שותף אלא גם יזם חלק חשוב בהצעה הזאת - שמאפשרת דחייה עד לגיל 35, בניגוד למה שהיה עד היום, עד גיל 28 - אני חושבת שזאת בהחלט בשורה. התוספת שאני הבאתי היא למקרה שבהליך הפלילי חלה התיישנות של התביעה - ניתקתי את הקשר בין שני ההליכים, ובתום שנה מפסק-דין חלוט בהליך הפלילי, עדיין יש שנה שלמה לקורבן להגיש תביעה אזרחית, למצות את הנושא ולסגור איזה מעגל למען הריפוי האישי שלו. אני רוצה להודות מאוד ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, פרופסור מנחם בן-ששון, שבסבלנות רבה, אל מול התנגדויות והסתייגויות שהיו למשרד המשפטים, בעצתה הטובה של תמי, היועצת המשפטית, ובניהולה היוצא מן הכלל של מנהלת הוועדה דורית, הצליח לגרום באדיבות למשרד המשפטים להוריד את כל ההסתייגויות וההתנגדויות ולהביא לכדי מיצוי, לכדי קריאה שנייה ושלישית ולרישום בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שהוא מאוד חשוב בכל מה שקשור ליחסי מרות, יחסי תלות בתוך המשפחה, במקומות העבודה. זו אכן בשורה טובה וגורם מרתיע. אני מקווה שלא נידרש לנושאים הללו יותר. תודה לעוזרים שלי, לעורך-הדין דני ינקו ולשרה, שליוו אותי בכל תהליך החקיקה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת סלומינסקי, אתה לא יכול להפריע ככה. יש חוקים שחותמים עליהם רשימה ארוכה של חברי כנסת, ולא כל אחד בא לברך. מספיק אחד. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): - - - היו"ר אמנון כהן: תודה רבה על ההערה. בסופו של דבר יצא חוק אחד טוב אחרי שאיחדו אותו. העיקר מבחן התוצאה. קיבלת שבחים גם מכאן.