קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/159).] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, היום הזה הוא אחד הימים החשובים בהיסטוריה של הכנסת, בתחום הסביבתי לפחות, היום שבו מובא לאישורה של הכנסת בקריאה ראשונה חוק המזהם משלם – חוק חשוב שמביא לשינויים מהותיים במערכת הענישה שלנו בתחום הסביבתי. עמיתי חברי הכנסת, כולנו מכירים את מצב ההזנחה הסביבתית הקיים היום בישראל. בכל תחומי החיים הסביבה שלנו מזוהמת: אוויר, מים, יבשה, ים, והזיהום הזה הוא זיהום שפוגע בבריאות הציבור, גורם לתחלואה, לתמותה מוקדמת, לעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה ממחלות סרטן בישראל. הנזקים של ההרס הסביבתי הם רבים, ומאפיינים תחומים רבים של חיינו. בעיית הבעיות היא שבמצב הנוכחי מאוד משתלם וכדאי לזהם את הסביבה בישראל. זו סיבת הסיבות של החורבן הסביבתי אצלנו. משתלם לזהם את הסביבה בישראל, כיוון שמי שמזהם, מי שפוגע בסביבה, איננו נדרש לשלם את המחיר על הנזקים הסביבתיים הכבדים שהוא מחולל. החוק שבפניכם, עמיתי חברי הכנסת, מציע שינוי רוחבי רחב באמצעות הכנסה של מנגנוני ענישה כלכליים אפקטיביים לכל החקיקה הסביבתית שקיימת אצלנו. אני אעבור על רשימת החוקים שהחוק הזה בעצם משנה אותם: החוק למניעת מפגעים, פקודת בריאות העם, חוק המים, פקודת המכרות, פקודת היערות, פקודת מניעת זיהום מי ים, חוק מניעת זיהום הים, חוק שמירת הניקיון, חוק החומרים המסוכנים, חוק שמירת הסביבה החופית, חוק הקרינה הבלתי מייננת, חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. בכל החוקים האלה, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מכניסים עכשיו את עקרון המזהם משלם. העיקרון הזה הוא עיקרון חשוב, הוא עיקרון חיוני, הוא העיקרון המוביל בחשיבה הסביבתית והסביבתית-חברתית של ימינו. אנחנו מבינים היום שזיהומים סביבתיים ובעיות סביבתיות נגרמים לא בגלל טעויות; זיהומים סביבתיים ובעיות סביבתיות נגרמים בגלל אינטרסים, ואם אנחנו לא נייצר מנגנוני חקיקה כלכליים אפקטיביים שיפגעו באינטרסים המזהמים האלה – אנחנו לא נוכל להתמודד, לא עם הזיהומים ולא עם המזהמים. העיקרון הבסיסי של המזהם משלם נראה עיקרון פשוט. העיקרון הוא שהמזהם יישא במלוא העלות של הזיהום שהוא מייצר, אבל העיקרון הזה, עמיתי חברי הכנסת, איננו פשוט ליישום. ניתן לכם דוגמה פשוטה: במפרץ חיפה קיימים מפעלים מזהמים, ובמפרץ חיפה יש תחלואה רבה, גדולה במיוחד, במחלות סרטן. אבל לגמרי לא פשוט להוכיח את הקשר הסיבתי בין מפעל מזהם מסוים לבין שיעור החולים בסרטן. לכן, קל להגיד שהמזהם יישא במלוא העלויות של הזיהום, אבל קשה לבצע את זה בפועל, קשה להוכיח באופן מספק מבחינה משפטית שאכן המזהם שזיהם אחראי גם לנזקים המסוימים שנגרמו לבריאות. הפתרון שמצאנו לבעיה הזאת בחוק הוא פתרון יצירתי ופתרון שנראה לנו נכון וחכם, והוא מייצר ערוץ חלופי של הרשעה כלכלית. נוסף על הערוץ המרכזי של ענישה לפי גובה הזיהום, הערוץ החלופי מצמיד את גובה הקנס לטובת ההנאה, לרווח שנגרם למזהם כתוצאה מהפעילות המזהמת שלו, או לחיסכון שהגורם המזהם גרם לעצמו כאשר הוא נמנע מלנקוט את האמצעים הסביבתיים שהוא היה אמור לנקוט. הערוץ החלופי הזה הוא ערוץ הרבה יותר קל להוכחה, הרבה יותר פשוט, הרבה יותר מהיר והרבה יותר שימושי, אבל גם אתו, עמיתי חברי הכנסת, קיימת בעיה. הסכנה שקיימת בערוץ החלופי הזה היא כמובן סכנה של תת-אכיפה, מכיוון שבמקרים רבים החיסכון שגורם לעצמו המזהם באי-התקנת האמצעים הסביבתיים נמוך בהרבה מהרווח הגדול שהוא מרוויח, נמוך בהרבה מהנזק הסביבתי שהוא מייצר ואשר אותו קשה לנו להוכיח. לכן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים בחוק הזה רעיון של מכפלה. זאת אומרת, הקנס הכלכלי יהיה פרופורציונלי לגובה הרווח או לגובה החיסכון שנגרם לגורם המזהם כתוצאה מהפעילות המזהמת, אבל תהיה מכפלה: פי-ארבעה ביחס לרווח הזה או לחיסכון הזה, בהתאמה. בנושא הזה קיימנו דיאלוג מאוד ממושך ומאוד רציני עם משרד המשפטים, ובעקבות הדיאלוג הזה אנחנו הכנסנו לאותם סעיפים שמדברים על המכפלה את היסוד הנפשי של המחשבה הפלילית, כדי להתאים את זה לחקיקה הפלילית האחרת, ובהתאם לכך אנחנו הוספנו חלופה כלכלית נוספת של ענישה – חלופה פחות מרחיקת לכת, כאשר היסוד הנפשי הזה של מחשבה פלילית איננו נמצא. הגדלת הקנסות באופן שמוצע בחוק תגרום למפעלים המזהמים להתחיל להתייחס ברצינות לזיהומים שהם מייצרים. אנחנו הוספנו בחוק מנגנון נוסף של צו מינהלי, שמורה למפעלים המזהמים – יכול להורות למפעלים המזוהמים – להשיב את המצב לקדמותו, והכוונה היא לכך שכאשר צו כזה מוצא והעבריין איננו מבצע את הנדרש ממנו, הגורם המינהלי שהוציא את הצו יכול לבצע את הפעולה בעצמו ולחייב את העבריין בתשלום כפל ההוצאות שנגרמו. אנחנו מאפשרים לרשות המינהלית, אם זו רשות מרכזית ואם זו רשות מקומית, לבצע את התיקון, ולקבל מהגורם המזהם פי-שניים ממה שהיא הוציאה כדי לתקן את העיוות. כי אתם יודעים, עמיתי חברי הכנסת, שבהרבה מאוד מקרים הגורמים שאחראים לאכיפה הסביבתית - אין להם יכולת כלכלית ואין להם הכספים הנדרשים כדי לבצע את האכיפה הזאת בפועל. עמיתי חברי הכנסת, סיכמנו לעצמנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שבעת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אנחנו נדון גם בשילוב מנגנון נוסף של עיצומים כספיים - מנגנון של עבירות מינהליות שעליהן ניתן יהיה להטיל קנס מיידי - ובכך להביא לייעול נוסף של ההתמודדות עם זיהום הסביבה. המטרה במסלול הנוסף הזה היא להתמודד עם הבעיה של הליכים מאוד מאוד אטיים, שמאפשרים למפעלים המזהמים לנהל הליכים של שנים ולהתיש את המערכת לאורך שנים רבות של הידיינויות והתמקחויות עד שההליך המשפטי מגיע לתומו. אני רוצה לבקש מכולכם, עמיתי חברי הכנסת וגברתי השרה, להתאחד בתמיכה בחוק הזה. אמרתי לך, גברתי השרה, שיש לך זכות לכהן כשרה בשבוע חשוב לסביבה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכמה מהאנשים שטרחו רבות בקידום החוק. קודם כול, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, חבר הכנסת אופיר פינס, שקידם את החוק במהירות; אני רוצה להודות לצוות הוועדה; אני רוצה להודות במיוחד ליועץ המשפטי של הוועדה, עורך-הדין תומר רוזנר, שעבד אתנו קשה על ניסוחו של החוק לקראת הקריאה הראשונה, ויחד אתו יתר אנשי הצוות המשפטי של הוועדה. אני רוצה להודות לצוות משרד המשפטים, שניהל אתנו דיון מאוד מאוד מקיף ומעמיק ורציני. היו בינינו גם ויכוחים, אבל בסופו של דבר הדיון הזה תרם לניסוחו של החוק. אני רוצה להודות לצוות התוכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב – לעורך-הדין עופר קוט ולסטודנטים הנמרצים שעובדים אתו, שעשו עבודה רבה מאוד בגיבוש החוק, ומלווים אותו מתחילת הדרך. ואחרונים חביבים, אני רוצה להודות לליאורה אהרון, לעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל". הגליל הוא קורבן של הרבה מאוד עבירות סביבתיות מצד מפעלים מזהמים, ועמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל" היתה היוזם הראשון של הרעיון שמאחורי החוק הזה. כל הכבוד להם - כל הכבוד לליאורה אהרון ולאנשי הארגון. אני רוצה להודות בכלל לתנועה הסביבתית, שהתגייסה כולה לתמוך בחוק הזה, לארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל "חיים וסביבה" ולארגונים הסביבתיים האחרים שהתייצבו לימין החוק. תודה רבה לכולם, ואני מקווה שהחוק הזה יגיע במהירות רבה לאישור בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת גפני, אני מבקשת ממך לשבת. גם חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה לשבת. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, כבוד השרה, כבר עמיתי דב חנין הודה לכל כך הרבה גורמים. אבל אני רוצה להודות לו, לדב חנין, על היוזמה ועל הדחיפה. אני רוצה מפה גם לשלוח את תנחומי על האובדן שלו אישית, בשם כולנו. הוא הסביר כל כך יפה את החוק, ואין הרבה מה להוסיף. אפשר להגיד שאנחנו עוברים פה לקצב אחר. אחרי החוק הזה, שבאמת הגיע הזמן לקבל אותו, אנחנו עוברים מקצב של משתלם לזהם לקצב של המזהם משלם. זה חידוש גדול בישראל, כי עד עכשיו, עם החוקים שהיו וסוג הענישה שהטילו בתי-המשפט על המזהמים, באמת היה משתלם לזהם, והיו מרוויחים בצורה כזאת או אחרת. גם אם היו מענישים בסופו של דבר - העונש היה כל כך לא פרופורציונלי לנזקים שנגרמו, שבסוף מי ששילם היה הציבור, ולא המזהמים. נקווה שלא רק בקריאה ראשונה, אלא גם בשנייה ובשלישית - מעכשיו המצב הזה ישתנה דרמטית. אני שמח שגם הממשלה שילבה ידיים לקידום הצעת החוק, ואני רוצה לבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בחוק בקריאה ראשונה ולצאת לדרך היסטורית חדשה, שבה נגן על בריאות הציבור, נגן על איכות הסביבה ונגן על עתיד החברה והארץ שלנו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. חברת הכנסת עמירה דותן - אינה נמצאת; חבר הכנסת משה גפני - יצא החוצה; חבר הכנסת חיים אורון - אינו נמצא; חבר הכנסת זבולון אורלב - אינו נמצא; חבר הכנסת בנימין אלון - אינו נמצא; חבר הכנסת ריבלין - אינו נמצא; חבר הכנסת ביילין - גם הוא לא נמצא; חברת הכנסת יחימוביץ - גם היא לא. חבר הכנסת סער - לאן נעלמו כולם היום? לא ברור. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת רן כהן, אריה אלדד ומשה שרוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי, את ידידי דב חנין, על הצעת החוק והבאתה לקריאה ראשונה. זו אכן הצעת חוק שביכולתה לשנות את המצב אם תהיה אכיפה רצינית. המצב היום הוא שאין אכיפה רצינית בענייני סביבה בארץ. יש רק אכיפה חלקית, ופה שורש הבעיה. יש מספיק חקיקה וסטנדרטים, והחוק הזה בוודאי ישלים את התמונה בנושא הסביבה. אבל אין אכיפה מספקת בעבירות בנושא הסביבה, ואני מקווה שהחוק הזה ייתן כלים מספיקים כדי לשנות את המצב מיסודו. יש אנומליה בארץ, או חוסר פרופורציה, בין הבעיות הסביבתיות לבין התקציב המושקע בענייני סביבה. אם ניקח את הבעיות הסביבתיות הקיימות - עד כמה הן גדולות - מול התקציב הזעום של המשרד להגנת הסביבה, נראה שהמצב לא יכול להשתנות בשנים הקרובות. לכן, אני חושב שכל סיעות הכנסת צריכות להתאחד בדרישה להגדיל את תקציב המשרד להגנת הסביבה, כדי שהוא יוכל להתמודד עם הבעיות הרבות שקיימות כיום. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. חבר הכנסת רן כהן - אינו נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד - אינו נמצא. חבר הכנסת משה שרוני - אינו נמצא. חבר הכנסת צרצור - אינו נמצא. חבר הכנסת ברכה - אינו נמצא. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך את חברי לסיעה, חבר הכנסת דב חנין, על העבודה המאומצת שהוא עשה בשביל להכין את הצעת החוק הזאת, בשביל לדון בה בוועדה, בשביל לקדם אותה ולהגיע אתה לקריאה הראשונה. אין ספק שמדובר בחוק ראוי. הגיע הזמן שהתעשיינים והאנשים שאחראים למקורות הזיהום באמת יישאו בנטל, ושהם ישלמו בעד הזיהום שהם גורמים לסביבה. כשאנחנו מדברים על זיהום הסביבה, אנחנו מדברים על זיהום בכל הכיוונים - גם לאטמוספרה, גם לקרקע, גם למים. אני חושב שהחוק הזה יביא תוצאות חיוביות לאיכות הסביבה בישראל. הוא ירתיע מזהמים מלהמשיך ולזהם ללא תקנה. כל המדינה תזכה מכך שנקבל סביבה יותר נקייה ויותר ידידותית. צריך להזכיר כאן שההשפעה של זיהום סביבתי היא גם השפעה קצת יותר רחבה. אם אנחנו מדברים על קונטקסט גיאוגרפי מסוים, בסופו של דבר סביבה נקייה במקום מסוים, באזור מסוים, במדינה מסוימת, תשליך על אזור שלם. לכן זו תרומה לאזור כולו – למזרח התיכון – ובכלל כל זיהום נוסף על כדור הארץ, בסופו של דבר יש לו גם השפעות גלובליות. לכן אנחנו מדברים על תרומה ראויה וחיובית לסביבה, והחוק הזה ראוי לכל תמיכה. תודה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך מאוד. חברי הכנסת עמי אילון, אברהם רביץ ומאיר פרוש – אינם נוכחים. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק המזהם משלם – הצעה ראויה של חבר הכנסת דב חנין וחבריו. הגיע הזמן שכל מי שמזהם את הסביבה יבין שהוא צריך לבוא על עונשו וידע שהוא פוגע לא רק בסביבה, אלא בבני אדם שחיים בסביבה. לכן, גברתי היושבת-ראש, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה החיובית והטובה הזאת. מכאן אני רוצה לעבור לנקודה אחרת שנתקלתי בה היום, היא גם פורסמה באתר "פאנט" של עיתון "פנורמה", על מכרז שהוציא משרד החינוך במחוז הצפון לרכזת פיקוח במחוז הצפון בנצרת. הרכזת מתאמת בין המפקחים הערבים. התפנה תקן ויצא מכרז. במכרז הזה יש סעיף שאומר: הכרת השפה העברית על בוריה, רצוי גם הכרת השפה הערבית. הבנתם? היו"ר קולט אביטל: כן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא הכרת השפה הערבית על בוריה, רצוי גם הכרת השפה העברית, כמצופה מפקידה שעובדת עם מפקחים ערבים, עם מערכת חינוך ערבית, עם ערבים, והיא צריכה להיות ערבייה. לכן שיגרתי מברק לשרה יולי תמיר בבקשה לשנות לאלתר את תנאי המכרז. טרם קיבלתי תשובה, גברתי היושבת-ראש. אני עדיין מחכה. היו"ר קולט אביטל: זה נשמע כמו חלם. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מה, ולמנות איש ישראל ביתנו לראש עיריית טייבה על-ידי בר-און, זה לא חלם? האמת היא שזה לא חלם, זה טירוף, זה מינוי הזוי. דברים שונים ומשונים קורים. דרך אגב, איך זה שרק חברי הכנסת הערבים הגיבו על מינוי איש ישראל ביתנו לראש עיריית טייבה? חברי הכנסת היהודים פוגשים אותי במסדרון ואומרים: וואי, זה דבר נורא, איך אפשר לעשות דבר כזה? אבל רק בפרוזדור. למה לא שמעתי תגובה? למה במרצ או במפלגת העבודה לא אמרו מלה? אפילו אנשים מהליכוד אומרים לי: תשמע, זה דבר משונה. איתן כבל (העבודה-מימד): מה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מינוי איש ישראל ביתנו, שלמה טוויזר, מפקד כלא באר-שבע, לראש עיריית טייבה. הוא התמנה על-ידי בר-און. איתן כבל (העבודה-מימד): אני מתנצל שלא עקבתי. היו"ר קולט אביטל: לא ידענו. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתה יודע למה לא ידעתם? רק ערוץ-2 דיווח על זה. עיתון "הארץ" התעלם – עיתון "הארץ" – מהפגנה של אלפים בטייבה, ולא כתב אפילו שורה אחת על הנושא הזה. רק העיתונות הערבית כתבה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): רק ערוץ-2 דיווח על זה ורשת ב' במוצאי שבת, מייד לאחר ההפגנה. שר האוצר אברהם הירשזון: היום זה היה גם בערוץ-10. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): נכון, היום זה היה גם בערוץ-10. בבוקר. אני מודה לאדוני. היו"ר קולט אביטל: נו, מי רואה חדשות בבוקר? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זה בסדר, מתקדמים. בעוד שנה-שנתיים גם ערוץ-1 ידווח על זה, אולי גם "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" יכתבו על זה. חבר'ה, המגזר הערבי הוא לא החצר האחורית של החברה הישראלית, רבותי חברי הכנסת. מדובר בחלק חשוב של החברה הזאת. לכן אין צורך לחבוט בבוטות בפניה של החברה הערבית ואז לשאול: למה אתם כועסים? תודה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. אחרון הדוברים - חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את חבר הכנסת המציע דב חנין. בהזדמנות זו אני מביע צער על פטירת אמו. אני יכול לומר לכם מעדות, ראיתי אותו מדי פעם לפני שעלה לבמה מתקשר לאמו ואומר לה: אמא, עכשיו אני נמצא על הבמה, תסתכלי, תראי אותי, תתבונני, עכשיו אני מדבר. זה כדי לגרום לה קצת נחת רוח. חשבתי שהיא במצב בריאות תקין. עד לפני כמה ימים שמעתי אותו וכל פעם הייתי מתפעל ולא אומר לו שום דבר. שמתי לב שהוא מתקשר לאמא ומכבד אותה ביראת כבוד וברגש כבוד. אני אומר שאפשר ללמוד ממנו הרבה דרך ארץ, איך לכבד הורים. הוא באמת דוגמה קלסית, ולא משנה מה חילוקי הדעות בינינו ברמה הפוליטית או המדינית. לעניין הצעת החוק, עד היום היה משתלם לזהם, כי הקנסות היו מינימליים. בית-המשפט התחשב תמיד בעבריין. זה גם משתלם, כי יש פה ספק-ספקא אם בכלל אני אתפס, וקרוב לוודאי שאני לא אתפס, וגם כשיתפסו אותי אני יכול להתנצל, אולי אוכל לבקש להחזיר את המצב לקדמותו. בכל מקרה אני אוכל לצאת נשכר מהנזק הזה. אנחנו יודעים שברוב המקרים אותם מזהמים לא נתפסים, ולכן כל הנושא הזה של חומרים מסוכנים, וגם לא מסוכנים – לצערי הרב, אנחנו רואים הרבה פעמים שמשאיות פורקות את הזבל שלהן בכל מיני מקומות, אפילו בתוך הערים. הם לוקחים את הסיכון הזה, כדאי להם, הם חסכו את זריקת האשפה למקום מרוחק, חוסכים כמה מאות שקלים, אבל הנזק שהם עושים כבד מנשוא. לכן היה צורך לשנות את החוק בעניין ולתקן אותו. דבר נוסף, בנושא החומרים המסוכנים והגנת הסביבה – למזהם משתלם – אני יכול לספר לכם שבמה שראיתי היום בוועדת החינוך לא ראיתי הגנת הסביבה. אם חבר כנסת יכול לקבל סטירת לחי מפקיד, יהיה אשר יהיה, אז באמת יש מצב שלמזהם כן משתלם. ייתכן שאם הצעת החוק של דב חנין היתה קודם הסטירה הזאת, אולי היא לא היתה מתבצעת. בכל מקרה, אנחנו נתמוך בהצעת החוק, כדי למנוע גם בעתיד את "המזהם - משתלם". היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. ברכות לחבר הכנסת דב חנין.