קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008
[מס' כ/159; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ד, עמ' ; חוב' ל"ט, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם), הצעת חוק שיזמו חברינו דב חנין, מיכאל מלכיאור ועוד קבוצה מכובדת של חברי הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
אני רוצה לומר לכם שמבחינתי זו הצעת חוק משלימה לחוק אוויר נקי. חברים, אומנם היא לא באותו מעמד, אבל היא במעמד לא נחות ממנו בהרבה. אם הייתי אומר שחוק אוויר נקי הוא חוק יסוד בסביבה, אז זה קרוב לזה.
החוק הזה בעצם מתמודד לא עם אוויר נקי אלא עם 13 חוקים סביבתיים, והוא נותן להם תשובות ברמת החובה של המזהמים לשלם, לשלם פעמים – פעם אחת, הדבר המובן מאליו: כשמזהם עובר על החוק או על התקנות הוא יצטרך לשלם, ולשלם ביוקר, אבל אנחנו הוספנו עוד דבר אחד - אם יורשה לי, ביוזמתי - שלא רק מי שעובר על החוק ישלם. גם מי שמזהם ברשיון, שהממשלה אישרה לו לזהם, כחלק מהתהליך, על-פי תקנות וסטנדרטים – גם אז הוא ישלם, כי צריך לשלם על השיקום של הסביבה גם אם הזיהום שנקבע הוא זיהום שמותר על-פי התקנות והכללים והחוקים. זה באמת אלמנט מאוד מאוד חשוב שהכנסנו לחוק הזה, כי, חברים, הסביבה הישראלית מזוהמת בצורה מאוד קשה, הייתי אומר אפילו קטלנית.
אז כל מה שאנחנו עושים מעתה ואילך – זה חשוב מאוד. נצמצם זיהום בים, ביבשה, באוויר, הכול בסדר, אבל צריך לטפל בזיהום שכבר קיים, ואם לא נדע לייצר את הכלים כדי לשקם את מה שכבר זוהם, אנחנו נהיה בצרות צרורות - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא - - -
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
לא, כפעולה שיקומית, כפעולה שיקומית.
לפיכך, מוצע לתקן ולשפר בצורה מתואמת את אמצעי האכיפה ואת דרכי הענישה ב-13 חוקים העוסקים בהגנת הסביבה: פקודת היערות, פקודת המכרות, פקודת בריאות העם, חוק המים, חוק למניעת מפגעים, פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן, חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), חוק שמירת הניקיון, חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, חוק החומרים המסוכנים, חוק שמירת הסביבה החופית, חוק הקרינה הבלתי-מייננת וחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים.
במצב הנוכחי, רווחי העבריינים הפוטנציאליים גבוהים במידה ניכרת מן הקנסות הקבועים בחוק, ובוודאי מן הקנסות המוטלים בפועל על-ידי בתי-המשפט. זאת אומרת, במצב הנוכחי משתלם לזהם; משתלם כלכלית לזהם. הדבר מביא לכך שלמעשה אין הרתעה של ממש שתמנע את ביצוע העבירות ואת הזיהום שנגרם כתוצאה מכך. נוצר מצב שבו, כאמור, משתלם וכדאי מבחינה כלכלית לבצע עבירות סביבתיות ולשלם בשל כך קנסות יותר מאשר לעמוד בתקנים הקבועים לפי חוק.
הדרך היעילה להתמודד עם עבירות מעין אלה היא להטיל קנסות כבדים על המזהמים ולהביא למצב שבו העונש המוטל שולל את הכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירה.
בעבירות סביבתיות הנפגע הוא הציבור כולו, והפגיעה בבריאותו וברווחתו היא פעמים רבות בלתי הפיכה.
מטרת הצעת החוק היא ליצור מערך ענישה מרתיע, המתחשב בין היתר ברווחים המופקים מביצוע העבירה. בעולם פותחה גישה המדגישה את רווחי המזהם בקביעת קנסות ופיצויים. הצעת החוק מבקשת לאמץ גישה זו בשיטת המשפט הישראלי. מוצע לקבוע שיעור קנס המשקף את הרווחים שהפיק מי שמזהם שלא כדין. חישוב רווחים במסגרת השיקולים לעונש עתיד להגדיל את הקנסות ולגרום למפעלים מזהמים לחשוב פעמיים ולהתייחס ברצינות רבה יותר לדרישות הסביבתיות.
הצעת החוק באה ליצור מנגנון עונשי אחיד בכל חוקי הגנת הסביבה האמורים, המורכב מכמה נדבכים עיקריים. מוצע להוסיף לכל החוקים המתוקנים סעיף הקובע כי במקרה שנעברה עבירה סביבתית שהביאה לרווח למבצע או לאחר, אף אם לא היתה מאחוריה מחשבה פלילית, קרי, מצב של אחריות קפידה, ניתן יהיה להטיל על המפר קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהופקו, נוסף על כל עונש אחר.
בכל הנוגע לביצוע עבירות אשר כתוצאה מהן נגרמו נזק או פגיעה מהותית בסביבה, מוצע להחמיר באופן משמעותי את הענישה הקיימת היום בחוקים אלה כך שניתן יהיה להטיל על המפר עונש של עד שלוש שנות מאסר וקנס כפול מהקנס הקבוע בסעיף העבירה. חברי חברי הכנסת, עד שלוש שנות מאסר – אלה דברים שבחקיקה הישראלית הם חסרי תקדים.
עוד קובעת הצעת החוק כי במקרים שבהם ניתן היתר למפעלים מסוימים לזהם, יוטל עליהם היטל שיקבע השר להגנת הסביבה, כך שגם מי שמזהם ברשיון ישלם על הזיהום שהוא מבצע.
מנגנון חדש נוסף המוצע בהצעת החוק הוא מנגנון של עיצומים כספיים, המוסף בשלב זה בחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ובחוק החומרים המסוכנים, ואשר יאפשר תשלום סכומים גבוהים באופן מיידי על-ידי מי שחרג מהוראות החוקים. זאת ללא צורך בהליך פלילי ארוך ומסורבל. בכך אנחנו מקווים להביא לייעול נוסף של ההתמודדות עם תופעת זיהום הסביבה.
ועדת הפנים והגנת הסביבה החליטה כי גובה העיצומים הכספיים ייגזר מגודלו של התאגיד המזהם כך שעל תאגידים גדולים יוטלו עיצומים גבוהים ועל תאגידים יותר קטנים יוטלו עיצומים יותר מצומצמים.
עוד מוצע להוסיף לכל החוקים הסביבתיים שבהם אין מנגנון כזה אפשרות להוציא צו מינהלי המורה על השבת המצב הסביבתי לקדמותו. במקרה שבו העבריין לא יבצע את הנדרש ממנו על-פי צו זה, יוכל הגורם המינהלי שהוציא את הצו לבצע את הפעולה הנדרשת בעצמו ולחייב את העבריין בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו. מנגנון זה נועד ליצור תמריץ למפעלים לבצע בעצמם את הנדרש בצווים ולנסות ככל שניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
כמו כן מוצע לקבוע הליך של ביקורת שיפוטית על החלטות אלה של הגורמים המינהליים. מוצע להוסיף לכל החוקים הסביבתיים שבהם אין מנגנון כזה סעיף המסמיך את בית-המשפט לצוות כאמור בצו מינהלי שלאחר הגשת כתב אישום נגד חשוד בעבירות סביבתיות או לאחר הרשעתו. מנגנון זה קבוע היום באופן מלא בחלק מהחוקים המתוקנים ובאופן חלקי בחלק אחר.
אבקש להדגיש כי חלק גדול מההסדרים המובאים במסגרת הצעת חוק זו מבוססים על הניסיון שנצבר במשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע לאכיפת חוקי הסביבה על חוסרים שנמצאו בחקיקה בהקשר זה.
נוסח ההצעה תואם באופן מלא עם המשרדים הנוגעים בדבר. פה אני מוכרח להוסיף ששר התמ"ת, סגן ראש הממשלה אלי ישי, הגיש שורה של הסתייגויות להצעת החוק כשהיא כבר היתה מונחת על שולחן הכנסת. השר אלי ישי ביקש ממני, דרש ממני, תבע ממני – כל אחד יבחר לעצמו – להחזיר את החוק לוועדה ולדון בהסתייגויות. אני מדבר אתכם על משהו כמו 30–40 הסתייגויות. עמדתי בפני דילמה מאוד קשה. הכרעתי שלא נחזיר את החוק לוועדה. יחד עם זאת, נמצא דרך כן לדון בהסתייגויות שר התמ"ת במסגרת הדיון בפיצול שעשינו בפרק אחד של החוק הזה, שנשאר עדיין בוועדה, ואז השר או אנשיו יוכלו לבוא לוועדה ולטעון באופן מסודר את הטענות במהלך הפגרה.
רציתי שכנסת ישראל, יומיים לפני יציאתה לפגרה, תחוקק גם את החוק הסביבתי החשוב הזה, שהחוק הזה לא יתעכב עד לחודש נובמבר.
חברי הכנסת, ברצוני לסיים את דברי בהבעת תקווה כי חוק חשוב זה יביא להגברת האכיפה המינהלית של חוקי הסביבה ויגרום גם לבתי-המשפט להגשים את כוונת המחוקק ולהטיל עונשים הולמים יותר על עברייני הסביבה.
עבירות הסביבה הן עבירות שיש לראות בהן עבירות חמורות המסכנות חיי אדם, פוגעות בבריאות הציבור וגורמות נזק לטווח ארוך. רק אכיפה יעילה והחמרה בענישה עשויות להביא לצמצומן ולמניעתן.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש שהכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה.
אני רוצה להודות בהזדמנות הזו גם לצוות שעמל אתי על הכנת הצעת החוק: מנהלת הוועדה יפה שפירא, היועץ המשפטי של הוועדה עורך-דין תומר רוזנר ואנשי הצוות המשפטי והמינהלי של הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. כאמור, אין הסתייגויות להצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה על נוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–16 – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–16 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 27, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 34
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 34, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להודות בשם כל המציעים.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עמיתי חברי הכנסת, היום אנחנו הוצאנו מהבית הזה בשורה אמיתית לציבור הישראלי. החוק הזה הוא חוליה מרכזית וחשובה במהפכת החקיקה הסביבתית שמתבצעת בכנסת השבע-עשרה.
החוק עושה שני מהלכים גדולים. מהלך אחד - של עדכון כל החקיקה הסביבתית בישראל, 13 חוקים, בהחמרת ענישה, בכלי אכיפה מודרניים, במנגנונים שלקחנו את חלקם מהעולם וחלקם מחוקים אחרים. מהלך גדול שני - התמודדות עם הבעיה העיקרית בנושאים הסביבתיים, שהיא הבעיה שמשתלם לזהם. הזיהומים נגרמים בגלל אינטרסים, ואם לא נדע להתמודד עם האינטרסים האלה הזיהומים יימשכו.
ההתמודדות הזו נעשית באמצעות שלושה עקרונות בסיסיים. עיקרון אחד – ענישה פלילית כלכלית אפקטיבית, עיקרון שני – מנגנון חדשני של עיצומים מינהליים, ועיקרון שלישי – הרחבת העיקרון שגם המזהם ברשיון צריך לשלם.
אני רוצה, חברי חברי הכנסת, להודות לחבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש הוועדה, שניהל את הדיונים בחוק הזה בצורה נמרצת ותרם רבות מעבר לתפקידו כיושב-ראש הוועדה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חברי ושותפי בהובלת השדולה הסביבתית. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שעמדו בלחצים ותמכו בחוק הזה היום. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה יפה שפירא, לחברי הצוות המשפטי של הוועדה, היועץ המשפטי תומר רוזנר ועורך-דין גלעד קרן, שעבד על החוק. אני רוצה להודות לאנשי משרד המשפטים, עורכת-דין רוני טלמור ועורכת-דין רביד דקל, שעבדו אתנו על החוק. אני רוצה להודות לעורכת-הדין מהמשרד להגנת הסביבה, דלית דרור, לעורכת-דין זוהר טחורש ולכל האנשים האחרים שתרמו לחוק החשוב הזה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין.
חברי הכנסת, לפני שנעבור לסעיף הבא, נתבקשתי ממזכירות הכנסת להודיע את ההודעה הזאת למליאה: חברי הכנסת, אני מבקש למסור לפרוטוקול שחברת הכנסת נאדיה חילו הודיעה ליושבת-ראש הכנסת כי נפלה טעות בהצבעתה על הצעת חוק סדרי שלטון ומשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון – עריכת משאל עם), התשס"ח–2008, שהובאה להצבעה בקריאה ראשונה ביום שני, כ"ז בסיוון התשס"ח, 30 ביוני 2008. חברת הכנסת הצביעה בעד הצעת החוק, בעוד שהתכוונה להצביע נגדה. תודה רבה.