קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי דירקטורים), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1573/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יובל שטייניץ) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעה של חבר הכנסת יובל שטייניץ, הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי דירקטורים). איפה חבר הכנסת שטייניץ? הנה, הוא עולה. גם הפעם השר שישיב יהיה השר משולם נהרי. יובל שטייניץ (הליכוד): גברתי היושבת-ראש - - - היו"ר דליה איציק: לא, יהיה לך שקט, חבר הכנסת שטייניץ. יקשיבו לך בכבוד. לא לדבר, חברי חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. יובל שטייניץ (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה שלי אכן עוסקת – כפי שעולה מקריאת ביניים שנשמעה פה – בנושא שהפך רגיש. היו"ר דליה איציק: תראה איך הסיעה שלך מפריעה לך. בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: חוק דירקטורים, או חוק דוקטורים? יובל שטייניץ (הליכוד): זה שהנושא הפך רגיש לא אומר שאין טעם לדון בו ולתקן את הטעון תיקון. המצב בישראל, נכון להיום, הוא שיכול להיות למשל אדם בעל תואר שלישי, דוקטור או פרופסור באוניברסיטה בישראל, והוא פסול מלהיות דירקטור בחברה ציבורית כלשהי, כי היא לא עוסקת בדיוק בתחום שהוא מומחה בו. יכול להיות מצב שאדם הוא תת-אלוף בצה"ל, ממונה על המערכות הכי גדולות וחשובות במדינה, אבל הוא לא יכול, למרות ניסיונו הניהולי, הפיקודי והטכנולוגי, להתמנות לדירקטור בחברה מסוימת, כי אין לו הניסיון הניהולי בדיוק בתחום הזה. אני בהחלט חושב שיש מקום למגבלות חמורות ולקריטריונים קפדניים של השכלה וניסיון בכל הקשור למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. עם זאת, זה אבסורד שמי שיכול לכהן, או מי שכיהן כשר בישראל במשך שנים ארוכות, ויכול להיות שר התקשורת או שר החינוך, לא יכול אחר כך לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית מסוימת, שבהיותו שר החינוך או שר האוצר הוא היה ממונה עליה, מכיוון שאין לו המומחיות הספציפית. זה מצב אבסורדי. מי שמכהן כפרופסור או בעל תואר דוקטור מאחת האוניברסיטאות בישראל הוא נכס, ולא נטל, לכל חברה ממשלתית. לכן, הצעת החוק שלי, גברתי היושבת-ראש, באה לתקן מצב אבסורדי, שבו אנשים בעלי הניסיון הרלוונטי ביותר מבחינה ניהולית או מבחינת השכלתם - - - היו"ר דליה איציק: מי יהיה המסננת, חבר הכנסת שטייניץ? אני מבינה מה אתה אומר; אתה אומר שיש נוקשות בקריטריונים, ולעתים – למשל חבר הכנסת רובי ריבלין, שהיה שר כך וכך, אבל יכול מאוד להתאים, כי הוא כבר צבר השכלה וידע – מצד שני, מי בסוף יקבע? צריך איזו מסננת. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מסיר את מועמדותי, גברתי. היו"ר דליה איציק: האם אתה מציע מסננת רחבה? יובל שטייניץ (הליכוד): לכן אני מציע שינוי בחוק. אם את שואלת אותי אם פרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל, אינו מתאים להיות דירקטור, למשל בתעשייה האווירית, כי הוא לא מומחה במערכות נשק ואין לו ניסיון קודם, אבל הוא מספר אחת בעולם בתורת המשחקים ובמתמטיקה ובשיקול דעת, זה ללא ספק מצב אבסורדי. את המצב הזה הצעת החוק שלי באה לתקן. זה תיקון ולא קלקול. אני רוצה לומר מה אני מציע: אני מציע שבקריטריונים לדירקטורים ייכללו רק בעלי הניסיון או ההשכלה הגבוהים ביותר. ההצעה שלי היא שלמשל מי שיש לו תואר שלישי, מי שהוא דוקטור או פרופסור באחת האוניברסיטאות בישראל, יוכל להתמנות לדירקטור גם בחברות שהניסיון שלו לא רלוונטי דווקא להן, שהרי אבסורד גמור הוא שרואה-חשבון עם תואר ראשון יוכל להיות דירקטור, אבל פרופסור ישראל אומן, עם תואר שלישי ופרס נובל, לא יוכל לשמש באותו דירקטוריון. מי שכיהן לפחות שבע שנים; מי שכיהן תקופה ארוכה, לפחות שבע שנים, בתפקיד ראש רשות מקומית, שר, סגן שר או חבר הכנסת, מי ששירת בצה"ל בתפקידים בדרגת אלוף-משנה ומעלה – לא קצין; אלוף-משנה, תת-אלוף או אלוף בצה"ל, או בתפקידים מקבילים במשטרה, בשב"כ או במוסד – יוכל לכהן כדירקטור, שכן תרומת הניסיון, המעמד או ההשכלה של דוקטורים ופרופסורים, ושל מי שכיהנו כראשי רשויות או כשרים בישראל, היא לא פחותה מהתרומה של רואה-חשבון שיש לו תואר ראשון וניסיון של שנה, שנתיים או שלוש בתחום הרלוונטי. היו"ר דליה איציק: אדוני, אני רוצה להציע כאן גישור. אני רואה את עמדת הממשלה. לא דיברתי עם יושב-ראש הנהלת הקואליציה, אבל הייתי רוצה לשאול אותך משהו: באופן אוטומטי נתת להשכלה עדיפות גבוהה מאוד, אבל מה תעשה עם אדם שנניח עבד 20 שנה, והוא מומחה לתעשייה – בפועל, ומה לעשות, אין לו תואר אקדמי? גם זה קורה. אף אחד לא יכול להעריך את 20 השנה האלה, שתרומתן אדירה. אבל אפריורי – הוא "פאסה". מה שאני מנסה להגיד לך הוא שדוגמאות אפשר לתת גם בכיוון ההפוך. אבל אתה צודק בהצעה שלך; מהניסיון של כל שר שהיה פה – יש בעיה. האם לא כדאי, כדי שהממשלה לא תפיל את ההצעה – אני לא יודעת מה הממשלה אומרת – לחשוב על פשרה כלשהי, כדי שהצעת החוק לא תיפול, ונוכל לתת את דעתנו עליה? יובל שטייניץ (הליכוד): אני מאוד מודה לך, גברתי. הסוגיה שהעלית מקובלת עלי לחלוטין. עם זאת, בסוף יש צורך בקריטריונים, ותמיד כשיש קריטריונים יש מקרי גבול מוצדקים, שייפסלו בגלל הקריטריונים. לכן התיקון שאני מציע הוא לא מושלם. אין לי ספק, דרך אגב, שיש אנשים מצוינים בלי תואר ראשון בכלל, שיכולים למלא מצוין תפקיד של מנהלי חברות או דירקטורים. מאחר שיש צורך לקבוע קריטריונים בחברות ממשלתיות, אחרת זה יהפוך למסחר או "מסחרה" פוליטיים, פרוטקציוניסטיים, שיזיקו לעניין יותר משיועילו, אינני בא לערער על הצורך לקבוע קריטריונים – מתוך ההכרה שכל קריטריון גם פוגע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): שטייניץ, מה לגבי בוגרים? תואר שלישי - - - יובל שטייניץ (הליכוד): נכון, האוניברסיטאות המוכרות בישראל. אני מוכן לשקול גם תיקון כזה – אוניברסיטאות בחו"ל שמוכרות על-ידי משרד החינוך. אבל אני אומר: העיקרון חייב להיות שגם בקריטריונים – שהם תמיד מפלים אנשים מוכשרים – יש היגיון, וההיגיון שלי אומר, למשל, שברמת ההשכלה, מי שהוא פרופסור באוניברסיטה, תרומתו לחברה לא תהיה פחותה מתרומתו של מי שהוא בעל תואר ראשון, גם אם בעל התואר הראשון הוא בדיוק במקצוע שרלוונטי לניהול החברה, ותרומתו של מי שיש לו ניסיון רב-שנים כאלוף בצה"ל, או כשר בישראל, לא פחותה – גם לא מבחינת מעמדו, ניסיונו והשכלתו – מתרומתו של מי שיש לו בדיוק התואר הראשון בתחום המתאים. לכן, לטובת החברות הממשלתיות – לא לטובת האנשים; לטובת השירות הממשלתי והחברות הממשלתיות – אני מציע את התיקון הזה. אני חושב שצריך לתת כבוד לניסיון ולהשכלה ברמות הגבוהות ביותר, והחברות הממשלתיות רק ירוויחו מכך. מאחר שבאתי בדברים עם יושב-ראש הקואליציה, אביגדור יצחקי, הוא הציע שנדחה את ההצבעה לשבוע הבא - - היו"ר דליה איציק: טוב. יובל שטייניץ (הליכוד): - - ועד אז הוא ינסה לבוא בדברים עם הנהלת הקואליציה ועם ועדת השרים, כדי למצוא פשרה שתאפשר את התיקון היסודי והחשוב הזה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. אם כך, השר אינו משיב. אדוני השר, סגן ראש הממשלה מפריע לך. אתה לא עולה. יש הסכמה שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. האם זה בסדר? השר משולם נהרי: כן.