חומר רקע
1
נייר עמדה
(מטעם עמותת ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות )ע"ר
בנוגע להצעת חוק בתי המשפט )תיקון –
פרסום פסיקה
בענייני משפחה(, התשפ"ד –
2024
:כותב המסמך
דניאל עמירם
מנכ"ל עמותת ה.ל.ב
העמותה לשוויון בהורות
"עיקרון פומביות הדיון פותח את שערי בית המשפט ומזמין את כלל הציבור
."להיחשף לפעולותיו, ללמודן, להעריכן ולהעבירן תחת שבט ביקורתו
)מתוך החלטה53787-01-20
(, כבוד השופטת אספרנצה אלון
:מבוא
עמותת ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות )ע"ר ( מחויבת עמוקות לקידום מערכת משפטית
הוגנת, שקופה ויעילה בתחום דיני המשפחה בישראל. אנו רואים את פומביות הדיון כ"אחד
העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו", ו"תנאי חיוני לתשתיתה
הדמוקרטית של מדינת ישראל". הצעת חוק בתי המשפט )תיקון – פרסום פסיקה ב ענייני
משפחה(, התשפ"ד–
2024
, מהווה צעד הכרחי בדרך להגשמת עקרונות אלה גם בתחום
הרגיש של דיני המשפחה. נייר עמדה זה יפרט את תמיכתנו הגורפת בהצעה, ידגיש את
חשיבותה העצומה, ויציג המלצות קונקרטיות להרחבתה ולחיזוקה, מתוך שאיפה למערכת
משפט משפחתית הוגנת ושקופה יותר .
2
1.
הקמת בתי המשפט לענייני משפחה, עליית הגירושין והצורך בשינוי
בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו בישראל מתוך הכרה בחשיבות הייחודית של ענייני המשפחה
ורגישותם. מטרתם הייתה לרכז את הטיפול המשפטי בתחום זה ולהתאימו לאופי המיוחד של
סכסוכים משפחתיים. מאז הקמתם,
חלה עלייה דרמטית באחוזי הגירושין בישראל ובעולם המערבי,
מגמה הנמשכת זה כשלושים שנה. כתוצאה מכך, מספר המשפחות הנקלעות למשברי גירושין גדל
משמעותית, ועימם העומס על בתי המשפט לענייני משפחה.
המשפחה היא יחידת בסיס בחברה, וערכה עליון. כאשר משפחות נקלעות למשבר, קיי
ם צורך אקוטי
למצוא דרכים יעילות, שקופות ומהירות לסיום ההליכים המשפטיים, תוך צמצום הפגיעה במרקם
המשפחתי ובעתיד ילדיהם. כיום, סעיף 68)ה( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד
–1984
,
וסעיף1א)א( לחוק בתי דין דתיים )כפיית ציות ודרכי דיון(, התשט"ז
–1956
, קובעים כי
"ענייני מעמד
אישי וענייני משפחה יידונו, ככלל, בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה השופט או הדיין אחרת". סעיף
70
)א( לחוק בתי המשפט מוסיף וקובע כי "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט
בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט". שילוב הוראות אלו, יחד עם סעיף 1
(א)ב
לחוק בתי דין
דתיים המחיל את הוראות סעיף 70
על בתי הדין הדתיים, יוצר מצב שבו "ברירת המחדל בכל הנוגע
לפרסומם של פסקי דין בענייני משפחה, היא שאין לפרסם את ההחלטות או את פסקי הדין, כל עוד
הדבר לא קיבל את אישורו של בית המשפט".
התוצאה היא ש "חלק ניכר מפסיקת בתי ,המשפט לענייני משפחה ובמיוחד של הערכאות הדיונית
"אינו מפורסם , ולכן "תחום דיני המשפחה נמצא בחשכה יחסית לשאר התחומים הנדונים בבתי
."המשפט בישראל מצב זה, כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, גורם ל "פגיעה קשה בבעלי
."הדין, וכן במלאכת הייצוג והשיפוט
:"השלכותיה החמורות של "החשכה המשפטית
●
:פגיעה באמון הציבור
("ניהול ההליכים מבלי שהפירות של ניהולם )פסקי דין והחלטות
מוצגים לציבור הרחב פוגע באמון הציבור". חוסר שקיפות זה יוצר תחושה של אי-
וודאות
ומחליש את ביטחונו של הציבור במערכת המשפט.
●
קושי לכלכל צעדים ופגיע:ה בוודאות המשפטית
הציבור אינו יכול "לכלכל צעדיו ולבחון את
הסיכון והסיכוי בניהול הליך ואת ההתפתחות המשפטית שחלה בהכרעות השגרתיות שאינן
מכילות חידוש משפטי". היעדר פרסום פוגע ב"צפיות משפטית של האזרחים בכל הנוגע
להכוונת התנהגותם".
●
:פער בידע ויתרון בלתי הוגן "
היעדר הפרסום גורם לפער משמעותי בידע הזמין למשתמשים
שונים במערכת המשפט ומעניק יתרון בלתי הוגן לשחקנים החוזרים, המצוידים במשאבים
ובמידע פנימי המאפשרים להם להשתמש בפסיקה זו".
●
:היעדר ביקורת, קיפאון משפטי ופגיעה בפיתוח דוקטרינות
"העובדה שפסקי הדין אינם
חשופים ל
ביקורת ציבורית ואקדמית, מונעת ביקורת רלוונטית העשויה לייעל ולטייב את
הדין". היעדר "ביקורת אקדמאית מקצועית" מונע את "פיתוח המשפט". "במחקר אקדמי...
הראו פרופ' רינה בוגוש, פרופ' רות הלפרין -
קדרי וד"ר אייל כתבן כי המספר המצומצם של
3
פסקי הדין שמתפרסמים
יוצרים תמונה חלקית בלבד שאינה משקפת את המצב המשפטי
הנוהג בדיני המשפחה בישראל".
למרות הנחיית הנהלת בתי המשפט, המחייבת כל שופט לפרסם 40
,החלטות ופסקי דין בשנה
בפועל, הנחיה זו אינה מיושמת באופן מספק, והתחום נותר בחסר משמעותי של פסיקה מפורסמת.
2.
הכנסת קרני האור: חשיבות הפרסום ויתרונותיו הרבים
הצעת החוק, המבקשת לקבוע כי "על אף האמור בסעיף קטן )א(, החלטות ופסקי דין בענייני
משפחה... יפורסמו תוך השמטת פרטיהם המזהים של בעלי הדין, אלא אם מצא בית המשפט שאין
לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו", היא חיונית וראויה מאין כ
מוה. היא נועדה "להרבות ולפרסם
הכרעות שיפוטיות של בתי המשפט לענייני משפחה, ובכלל כך החלטות שגרתיות שאין בהן כל
חידוש". פרסום זה, תוך איזון עם הזכות לפרטיות, הוא המפתח ל"הכנסת קרני האור" למערכת,
והוא בעל יתרונות רבים:
● :פיתוח המשפט ויצירת אחידות שיפוטית "עיקר
ון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את
פיתוח המשפט, המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה,
להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה, ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה
ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפט
יות חדשות".
פרסום הפסיקה יאפשר "יצירת בסיס נתונים רחב שיוביל גם לשיפור בעשייה המשפטית
וגם איתור נקודות כשל )למשל פערים בין מחוזות שונים ושוני בין בתי משפט( אשר הכרחי
בכדי להשתפר", ובכך יתרום באופן ישיר ליצירת אחידות שיפוטית.
●
הנגשת ידע, למידה ומתן כלים למחק:ר
"הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי
המשפט, הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דהוא פרטי. הנגשתו מאפשרת לציבור
המתדיינים ולבאי כוחם ללמוד לעומק מצבים משפטיים, לנתחם, ולעשות בהם שימוש".
הוא יאפשר גם "למידת עמיתים" ו"היערכות עורכי הדין". "יש חשיבות לפרסום הכ
רעות
שיפוטיות בהיבט המחקרי )מתוך הנחה שריבוי חומרי מקור יוביל להרחבת המחקר שיערך
על תוצרים שיפוטיים והצגת תוצרים אקדמיים שייטיבו עם המערכת כולה ויאפשרו שיפורה
והתפתחותה( וכן בהיבט של היערכות עורכי הדין".
●
:קיצור הליכים ויעילות מערכתית
כאשר הידע המשפטי זמין
ונגיש, "חשיפה מירבית של
הכרעות תאפשר צפי של תוצאה שיפוטית וגיבוש פשרה". בכך, הציבור יוכל "לכלכל צעדיו
ולבחון את הסיכון והסיכוי בניהול הליך", מה שיוביל לקיצור משך ההליכים המשפטיים.
היכרות עם "גבולות הגזרה" הפסיקתיים תפחית את הצורך בהתדיינויות ארוכות ומתישות
.
מערכת כזו הופכת להיות "מערכת יעילה מאוד".
●
:מתן יצירתיות לשופטים
,פרסום רחב של פסיקות, גם כאלו שאינן מגיעות לערכאות עליונות
יאפשר לשופטים בערכאות הדיוניות להכיר מגוון רחב יותר של פתרונות והכרעות, להעשיר
את שיקול דעתם ולפתח "יצירתיות" בפתרון סכסוכי משפחה,
תוך הסתמכות על ידע קיים
ומתפתח.
●
:הגנה על המשפחה בעת משבר
"פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של
מערכת המשפט ולהצלחתה". הליך משפטי מהיר ושקוף יכול "לעזור למשפחה שנקלעה
למשבר גירושין לצלוח אותו כאשר יש מינימום פגיעה במרקם המשפחתי ויכול למנוע הרבה
4
מאו
ד בעיות שנוצרות בעיקבות המשכות ההליכים". קיצור הליכים ימנע סחבת, עינוי דין,
וצמצום נזקים רגשיים וכלכליים למשפחות המתפרקות, ובמיוחד לילדים.
3.
המלצות לחיזוק והרחבת הצעת החוק
על מנת למקסם את תועלת הצעת החוק ולהבטיח יישום מיטבי של עקרון פומביות הדיון, אנו
ממליצ
ים על הדגשת והרחבת הנקודות הבאות:
● :הכללת "החלטות" באופן מלא ומפורש
הצעת החוק מתייחסת ל"החלטות ופסקי דין". אנו
מדגישים את החשיבות הקריטית בפרסום מקיף של
כל ההחלטות
, ולא רק פסקי דין סופיים.
החלטות ביניים רבות, לעיתים קרובות, הן אלו המנחות את ההליכים
ומשפיעות באופן ישיר
על חייהם של בעלי הדין. פרסומן יתרום להעמקת הידע המשפטי ולהבנת המגמות
השיפוטיות.
●
:החלה רוחבית על כלל הערכאות הרלוונטיות
יש לוודא כי ההוראות החדשות יחולו באופן
מפורש וברור על
בתי המשפט לנוער
ועל
בתי הדין הדתיים
. עקרון השקיפות והצורך
בביקורת ציבורית ובפיתוח המשפט חלים גם על ערכאות אלו, העוסקות אף הן בעניינים
רגישים ביותר.
●
חובת הנמקה כבדה ומפורטת לאי -
:פרסום
הצעת החוק קובעת כי פסקי דין והחלטות
יפורסמו .""אלא אם מצא בית המשפט שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו
אנו
תומכים בסייג זה, אך מד
גישים את החשיבות העליונה בקביעת
חובת הנמקה מפורטת,
מנומקת
ומפורסמת במלואה , לכל החלטה של בית המשפט שלא לפרסם פסק דין או
החלטה בענייני משפחה. חובה זו תבטיח שקיפות מירבית ותאפשר ביקורת על השימוש
בסמכות זו, ותמנע "העלמת עין" מפרסומים.
● השמטת פרטים מזהים יסודית:ואוטומטית
הצעת החוק קובעת כי הפרסום יהיה "תוך
השמטת פרטיהם המזהים של בעלי הדין", וכי השר יקבע בתקנות את הפרטים המזהים
שיש להשמיט. אנו תומכים בהשמטה קפדנית ויסודית של כל פרט מזהה, כולל אך לא רק:
שמות בעלי הדין, שמות ילדיהם וקרוביהם, כתובות מגורים, מקומות ע
בודה, שמות בתי ספר
ומוסדות חינוך, ו"כן כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את בעל הדין". יש לוודא שהשמטה זו
תתבצע באופן אוטומטי ומהיר, בייחוד לאור "המהפכה הדיגיטלית של השנים האחרונות"
ומנועי החיפוש העוצמתיים, המגבירים את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות. "הפרסום צריך
להיות
כזה שישמור באופן אבסולוטי על צנעת הפרט של המשפחה".
●
:מנגנון פרסום יעיל ומהיר
הצעת החוק קובעת פרסום בתוך21
ימים ממועד מתן פסק הדין
או ההחלטה. יש להבטיח הקמת מנגנון פרסום אחיד, נגיש ויעיל, שיכלול את כלל ההחלטות
והפסקים הניתנים, בפריסה ארצית ובהישג יד לכלל ה
ציבור. מהירות הפרסום חיונית
לשמירה על הרלוונטיות של המידע.
●
:תחולה רטרואקטיבית של החוק
אנו קוראים להחלת הוראות החוק באופן רטרואקטיבי, כך
שהן יחולו לא רק על פסקי דין והחלטות שיינתנו מעתה והלאה, אלא גם על אלו שניתנו
בעבר, למן "מקדמת דנא ועד ימינו אנו". פרסום
פסיקה קודמת, תוך השמטת פרטים מזהים
כמובן, הוא קריטי לבניית גוף ידע משפטי שלם ומקיף. הדבר יאפשר ללמוד ממקרים שנדונו
בעבר, להצביע על מגמות היסטוריות בפסיקה, ולהשלים את התמונה הכוללת של המצב
5
המשפטי הקיים. גם החלטות ופסקי דין ש"בוטלו, או יבוטלו, עייי ערכאות ער
עור", חשובים
לפרסום, שכן "פרסום החלטות ופסיקה רחבה ככל הניתן, תאפשר לימוד הסוגיות
המשפטיות, תהווה חלק מליבת הידע המשפטי בתחום, תאפשר הערכה אקדמאית וזיהוי
מגמות בפסיקה, תאפשר חידוד של דוקטרינות משפטיות, תאפשר שינוי עתידי בנושאים
שיש לשנותם, תאפשר ביקורת ציב ורית רחבה, ותיתן תמונה מלאה של המצב המשפטי
."הנוהג כיום בדיני משפחה בישראל
4.
הקמת מאגר פתוח ונגיש לציבור בנט המשפט
על מנת להגשים באופן מלא את עקרון פומביות הדיון ואת מטרות החוק המוצע, אנו קוראים
להנהלת בתי המשפט להקים
מאגר פתוח לציבור באתר "נט המשפט" ובצורה חינמית
. מאגר זה
יאפשר הנגשה יעילה ונוחה של כלל הפרסומים, תוך מתן אופציות חיפוש נרחבות ומתקדמות.
נגישות זו תאפשר ל
ציבור הרחב, לבעלי הדין, לעורכי הדין, לחוקרים ולאקדמיה, לעשות שימוש
אופטימלי בידע המשפטי המצטבר. זוהי חובה ציבורית להבטיח כי המידע השיפוטי, שהוא ידע
חברתי כללי, יהיה זמין וקל לאיתור, בדומה למאגרי מידע משפטיים מקובלים בעולם.
5.
השלב הבא: תיעוד, הקצבת זמנים והלי כים מהירים
כעמותה המקדמת שקיפות מקסימלית במערכת המשפט, אנו רואים בפרסום פסקי הדין וההחלטות
בענייני משפחה צעד ראשון וחשוב מאין כמוהו. עם זאת, אנו קוראים למחוקק ולמערכת המשפט
לשקול ברצינות ובאופן מיידי צעדים משלימים וחיוניים נוספים:
●:הקלטה מלאה של כל הדיונים אנו קוראים ל
הקלטה מלאה של כל הדיונים בבתי המשפט
לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים
. הקלטות אלו, בכפוף כמובן להוראות שמירה על פרטיות
ככל שיידרש, יהוו תיעוד אמין, מדויק ומלא של ההליכים השיפוטיים. הן יספקו שקיפות
חסרת תקדים, יאפשרו בחינה מעמיקה וביקורת מקצועית ע
ל התנהלות הדיונים, יתרמו
להטמעת נהלים אחידים ולצמצום פערים בין ערכאות, ויחזקו באופן דרמטי את אמון הציבור
במערכת המשפט. בעידן הטכנולוגי הנוכחי, שבו אמצעי הקלטה זמינים ונגישים, אין כל
סיבה שלא ליישם צעד זה, אשר יציב את ישראל בחזית המדינות המקדמות צדק ושקיפות
שיפוטית.
●:הקצבת זמנים לתיקים בהליכי משפחה
כדי למנוע סחבת ועינוי דין, וכדי להבטיח את
יעילות המערכת ואת יכולתה לסייע למשפחות בזמן אמת, אנו ממליצים לקבוע
הקצבת
זמנים מחמירה לתיקים בהליכי משפחה
. יש לשאוף לכך שתיקים יסתיימו תוך
חצי שנה
בלבד
ממועד פתיחתם. למעט מקרים חריגים מאוד, שייקבעו מראש ובאופן ברו
ר בחוק,
ושיקבלו ארכה נוספת וחד-
פעמית של חצי שנה בלבד, לא תינתן הארכת זמן נוספת. הליך
מהיר ושקוף זה יסייע למשפחה שנקלעה למשבר גירושין לצלוח אותו כאשר יש מינימום
פגיעה במרקם המשפחתי, ויכול למנוע הרבה מאוד בעיות חברתיות, כלכליות ורגשיות
הנוצרות בעקבות התמשכות
ההליכים.
6
6.
סיכום
עמותת ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות מברכת בחום על הצעת חוק בתי המשפט )תיקון
–
פרסום
פסיקה בענייני משפחה(, התשפ"ד
–2024
. אנו רואים בה נקודת מפנה הכרחית בדרך למערכת
משפט משפחתית שקופה, הוגנת ויעילה יותר. פרסום פסקי דין והחלטות, תוך שמירה
קפדנית על
פרטיות, חיוני להתפתחות המשפט, להגברת השקיפות, לחיזוק אמון הציבור וליצירת אחידות
שיפוטית. אנו קוראים למחוקק לאמץ את הצעת החוק, תוך אימוץ ההמלצות שהוצגו בנייר עמדה זה
להרחבתה וחיזוקה, בדגש על תחולתה הרטרואקטיבית ועל חובת ההנמקה לאי
-
פרסום, ולהתקדם
ל
שלבים הבאים של הקמת מאגר פומבי ונגיש, הקלטת כלל הדיונים והצבת מגבלות זמנים קצרות
וקשיחות לניהול הליכים. רק באמצעות צעדים אלה נוכל להבטיח כי "קרני האור" של השקיפות
והצדק יאירו את כל פינותיה של מערכת המשפט בישראל.