קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר
(תיקון - מאסר לא קצוב למחבלים), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/1080/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אריה אלדד)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הצעת חוק פ/1080, הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון – מאסר לא קצוב למחבלים), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אריה אלדד - בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בתקשורת אנחנו קוראים ושומעים לאחרונה דיווחים על עסקה לשחרור מחבלים ההולכת ונרקמת בימים אלה.
בחודש מרס 2002 היה גדי שמש בן 34 ואשתו ציפי בת 32 ובחודש החמישי להריונה. הם הגיעו למרכז ירושלים, כדי שציפי תעבור בדיקת אולטרה-סאונד. גדי היה נגד בבסיס ציוד בתל-השומר, וציפי מנהלת חשבונות בחנות הספרים "אקדמון". המחבל המתאבד, שהתפוצץ לידם והותיר את שובל בת השבע ואת שחר בת השלוש יתומות מאב ומאם, שוגר למשימתו בידי פלוני, כרים ראתב יונס עוויס. ב-1991 נידון כרים עוויס דנן למאסר עולם על רצח משת"פ. אבל, במסגרת אחת המחוות לפלסטינים שוחרר עוויס. נוסף על בני-הזוג שמש, הוא אחראי ישירות לרציחתם של מיכל מור, של נועם גוזובסקי ושל יצחק כהן.
בחודש יוני 2002, מוקדם בבוקר, יצא קו 830 של "אגד" מתל-אביב לטבריה. כמו הרבה אוטובוסים בשעות הבוקר המוקדמות, היו חיילים רבים על האוטובוס. טנדר "רנו" מסחרי נצמד לאוטובוס בצומת מגידו והתפוצץ. סמלת ויולטה חיזגאייב בת 19, סמל ראשון לירון אביטל בת 19, סמל שריאל כץ בן 21, סמל אלירן בוסקילה בן 21, סמל ראשון צביקה גלברט בן 20, סמל דותן רייזל בן 22, סמל יגאל נביפור בן 22, סמל דוד סטניסלבסקי בן 23, רב"ט דניס בלוימין בן 20, רב"ט אברהם ברזילי בן 19, רב"ט גנדי איסקוב בן 21, רב"ט ולדימיר מררי בן 19, סמל סיון וינר בת 19, ציון אגמון בן 50, שמעון תמסי בן 37, עדי דהן בת 17 וחצי, אלי טימסיט בן 32 – כולם נרצחו בצומת מגידו.
ארבעה חודשים מאוחר יותר זה היה קו 841 בצומת כרכור. 16 נרצחו. מי ששיגר את שני המחבלים המתאבדים לשני הפיגועים הללו והיה אחראי על הפיגועים היה אחד, איאד סוואלחה. איאד סוואלחה עסק בנעוריו ברצח משת"פים, ועל כך נידון למאסר עולם. אבל ב-1998, כחלק משחרור אסירים בהסכם-וואי, שוחרר סוואלחה והפך לראש "הג'יהאד האסלאמי" בג'נין ובשכם, ובראש הארגון הזה במקום הזה שיגר את המתאבדים ורצח עשרות ישראלים.
חברי הכנסת, בעסקת ג'יבריל במאי 1985 שוחררו 238 מחבלים - 114 מתוכם נתפסו ברבות השנים כשהם עוסקים בטרור. 48%. חלקם רצחו יהודים לאחר שחרורם. בעסקות אחרות חזרו לעסוק בטרור בין 12% ל-50% מהמשוחררים. שחררנו רוצחים ביודעין, במודע, כאלה שאומנם אולי רצחו רק משת"פים, שדמם נחשב כנראה זול יותר, ואסירי העולם ששוחררו בהחלטת ממשלת ישראל שבו לרצוח וקטלו מאות בני-אדם.
ועכשיו גלעד שליט בידי ה"חמאס" וממשלת ישראל עומדת לשחרר 1,000, אולי 1,400 מחבלים, בהם בוודאות גם רוצחים. במכבסת המלים של ראש הממשלה, שכבר הצהיר על הסכמתו העקרונית, הוא מדבר על "אסירים שנידונו לתקופות מאסר ארוכות", במקום לומר "רוצחים שנידונו למאסר עולם".
חברי הכנסת, הבית הזה ידע להחמיר בהתייחסות למי שביצע פשע מטעמים לאומניים. מחבלים רוצחים מטעמים לאומניים הם מכונות רצח בעירבון מוגבל. הרוצחים מטעמים אידיאולוגיים ישובו וירצחו, ומי שמשחרר אותם מתיר ביודעין דם נקיים. אין כאן חשש קל, יש כאן ודאות מוכחת.
לפיכך, אני מגיש את הצעת החוק המונחת היום בפניכם. ההצעה אומרת, כי אסיר עולם שהורשע ברצח, וועדת השחרורים שעניינו הובא בפניה מצאה כי הוא פעל מטעמים לאומניים-ביטחוניים, הוועדה לא תוכל לקצוב את עונשו, ולכן הנשיא לא יוכל לחון אותו. המשמעות היא שמחבל רוצח שנידון למאסר עולם יישאר לעולם בכלא.
תארו לכם, חברי הכנסת, שבני סלע לא היה נתפס, אלא היה תופס בת-ערובה ומסתתר אתה וממקום מחבואו היה מודיע שישחרר את בת-הערובה אם ישוחררו מהכלא 1,000 אנסים ורוצחים. הייתם מפקירים את בנותיכם ואת נשותיכם לצאת לרחוב כשאתם נוטלים על מצפונכם כי אפשר ומי שיפגע בהן שוחרר מהכלא משום שנכנעתם לתביעה של פושע?
ממשלת ישראל היום פועלת תחת סחיטה. מטרת החוק שאני מניח בפניכם היא להגביל את יכולת הסחיטה המופעלת על ממשלת ישראל. היא תבוא למשא-ומתן ותוכל לומר: יש דברים שאינני יכולה לעשות.
על-פי בקשתי הוגש ערעור על החלטת ועדת השרים להתנגד לחוק שלי, ולכן ביקשתי שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. תשובה והצבעה במועד אחר, כפי שביקש המציע.