קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ז-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/123).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת משה שרוני וקבוצת חברי הכנסת - קריאה ראשונה. תשובה והצבעה במועד אחר. אני מזמין את חבר הכנסת משה שרוני להציג את הצעת החוק.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי כנסת המכובדים, בתיקון מס' 7 לחוק הביטוח הלאומי משנת 1995 נקבע כי עקרת בית תהיה זכאית לקצבת זיקנה, ותהיה מבוטחת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. במקביל, בוטלה הזכאות של בן זוגה לתוספת בעבורה. הוראות החוק הוחלו רק על מי שהגיעה לגיל 65 מ-1 בינואר 1996. לפיכך, נשים שהגיעו לגיל 65 לפני 1 בינואר 1996, אשר היום הן בנות 75 ויותר, אינן זכאיות לקצבת זיקנה.
מוצע לתקן עיוות זה ולקבוע כי נשים אשר לא עבדו מחוץ למשק ביתן והגיעו לגיל 65 לפני 1 בינואר 1996 יהיו זכאיות לקצבת זיקנה. בעקבות תיקון זה ישולם לנשים ההפרש בין קצבת הזיקנה לבין התוספת המשולמת לבן זוגן בסך 500 ש"ח לחודש.
התשובה וההצבעה במועד אחר. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת משה שרוני. עוברים לדיון. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אלחנן גלזר - אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק גלנטי - אינו נוכח. חברת הכנסת שרה מרום-שלו - אינה נוכחת. חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב - אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תזכיר לו על מה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת שרוני היא הצעה ראויה. אני רוצה לשאול את חבר הכנסת שרוני אם הממשלה תומכת.
משה שרוני (גיל):
אנחנו נשכנע אותה שתתמוך בזה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
למען האמת, נורא ציפיתי שתגיד כן, ואז אוכל להגיד: סוף-סוף היא עושה משהו חיובי. היות שאדוני מבטיח לנו שהוא ישכנע את הממשלה - בטוב או ברע - ואני סומך עליו, כי ראיתי את עבודתו כיושב-ראש ועדה וכיושב-ראש סיעת גיל, לא נותר לי אלא לאחל לכם גיל והצלחה לכולנו, ושהחוק הזה יעבור במהרה. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כעשר שנים תוקן חוק הביטוח הלאומי מתוך רצון לתת עוגן לאותן נשים אשר הגיעו לגיל 65 ואשר עובדות במשק ביתן, עקרות בית או אלמנות שלא היו מבוטחות ולא היו זכאיות לקצבת זיקנה. החוק אפשר לכלול אותן נשים, כי לא כל אשה עובדת; אנחנו יודעים שרוב הנשים לא עובדות. בוודאי מדובר במספר רב של נשים שלא עבדו. לכן העניין של קצבת זיקנה לא צריך להיות תלוי בשאלה אם היא עובדת או לא עובדת.
נוצר מצב שלאותן נשים שהיו אלמנות נוצר איזה פער. לכן כשמדברים על 500 ש"ח זה בעצם לתת את התוספת לאותן אלמנות כדי ליצור איזה איזון בהשוואה למצב שקיים היום.
מה שכן מפריע לי כרגע, מר שרוני, הוא שאנחנו מדברים על כך שהחוק הזה יוחל בתאריך כלשהו, ואנחנו לא יודעים מתי. לא כתוב בהצעת החוק מתי. בדרך כלל, בהצעות חוק, לאחר קריאה שנייה ושלישית, כאשר החוק נכנס לרשומות, אתה יודע שתחולת החוק היא באותו רגע. כאן הייתי אומר שזה תלוי בהסכמת הממשלה, כי להבנתי יש גם חילוקי דעות בשאלה אם העלות היא כ-75 מיליון ש"ח או 88 מיליון ש"ח.
משה שרוני (גיל):
הם מגזימים.
נסים זאב (ש"ס):
יכול להיות שהם מגזימים, אבל אני מבין שיש כאן עלות די משמעותית. מה שברור הוא שאי-אפשר לקפח את אותן נשים שהיום הן בנות 75 ולא יהיו זכאיות, מכיוון שהחוק חל מכאן ולהבא מלפני עשר שנים וזה לא חל רטרואקטיבית. לכן אני חושב שהתיקון הוא במקום, הוא נכון, ואני חושב שהממשלה בוודאי צריכה שלא ליצור מצב של פערים, שחלק מהנשים מקבלות וחלקן לא מקבלות. זה דבר בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חברי הכנסת, התשובה וההצבעה על הצעת החוק יהיו במועד אחר, כפי שנאמר.