קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ח-2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/200).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. סליחה, חבר הכנסת מיכאל איתן.
מיכאל איתן (הליכוד):
הרגשתי התעלות כשקראו לי מיכאל מלכיאור. קיבלתי מייד גם אוטומטית תואר של רב – או מיכאל מלכיאור בלי רב?
היו"ר יצחק זיו:
בינתיים בלי רב.
מיכאל איתן (הליכוד):
זאת הסמכה מטעם הכנסת, זה לא סתם.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שאני מבקש שאתם תאשרו אותו לקריאה שנייה ושלישית בא לצקת תוכן יותר ממשי בזכות של נפגע עבירה שספג פגיעה כי החברה לא סיפקה לו, כנראה, מספיק הגנה. לאחר שהוא ספג את הפגיעה, התביעה מקיימת עסקת טיעון עם מי שפגע בו. במסגרת עסקת הטיעון, הרבה פעמים יש פגיעה נוספת באותו קורבן עבירה, משום שקורבן העבירה חש את הפגיעה על בשרו, ואילו התביעה – יש לה שיקולים שהם שיקולים רחוקים כמרחק מזרח ממערב; לגיטימיים, אבל רחוקים מאוד מהאירוע עצמו, כמו למשל, עומס על הפרקליטות. אחד הדברים שאולי מהווים אות קלון על החברה שלנו, זה הנתון שלמעלה מ-80% מכתבי-האישום שמוגשים נגד עבריינים נגמרים בעסקאות טיעון, בין השאר, במרכיב המרכזי של השיקולים זה עומס שמוטל על הפרקליטות ועל בתי-המשפט.
רבותי חברי הכנסת, יש תאים סרטניים בחברה, כמו לפעמים בגוף של אדם, שלא מגלים אותם, שהם אוכלים מלמטה, מכרסמים, עד שהם מתפשטים ומכים מכה קשה, שלפעמים אין לה מזור. כל מערכת אכיפת החוק שלנו – תתחילו מהמשטרה בשטח, תעברו לתובעים המשטרתיים, תעברו לפרקליטות, תעברו לבתי-המשפט, תעברו בסוף השרשרת לבתי-הסוהר – כולה נגועה בפגמים איומים ונוראים. אז אמרתי את זה באופן כללי, לגבי כל מערכת אכיפת החוק.
עכשיו אני בא אל האדם הבודד שנפגע מאלימות קשה, מעבירות מין. והוא כואב את הכאב שלו. לפעמים הוא גם צריך שיקום פסיכולוגי. והנה יושב שם מישהו, במקום להעניש את העבריין, כפי שצריך היה להעניש – אפילו לא מביאים אותו למשפט מלא, כי כבר יש עסקת טיעון. אומנם תיאורטית בית-המשפט יכול להתערב, אבל מתי יעשה את זה בית-המשפט? גם הוא בקשיים, אז הוא יתחיל לנהל תיקים עוד ועוד ועוד? גם הוא בלחצים. מה פתאום שיתערב גם?
דרך אגב, שמעתם פעם על אחד בשם קצב שהוגש נגדו כתב אישום? עשו גם אתו עסקת טיעון. בית-המשפט מחכה. לבית-המשפט העליון שלנו יש זמן. אני לא יודע מה קורה עם העניין הזה.
אבל בואו נחזור לענייננו. המערכת שלנו, כאשר אני בא לאדם הבודד שנפגע מעבירה ואומר לו: אדוני, אתה חי במדינה שצריכה לתת לך את ההגנה הבסיסית על גופך, ואם היא לא עומדת בזה, לפחות תעניש את מי שפגע בך. עסקאות טיעון – למעלה מ-80%. לא עסקת טיעון פה ועסקת טיעון שם; למעלה מ-80% מכתבי-האישום נגמרים בעסקאות טיעון. אתם מבינים את המשמעות של המספר הזה?
עכשיו אני רוצה לומר מה אני מבקש מכם. עכשיו אני בא לומר איזה תיקון אני רוצה שנעשה. זה לא מתקן את המערכת, אבל זה מתקן את התחושה של אותו אדם שנפגע, שעד היום היה עץןה בחוק שצריך להודיע לו שייתכן שיעשו עסקת טיעון.
מה עשו עם זה? היו שולחים הודעה אוטומטית שייתכן שתהיה עסקת טיעון, והיו גומרים את עסקאות הטיעון, שהוא לא יבלבל יותר מדי את הראש, כי אם הוא יבוא וידבר זה גם לוקח זמן.
אז אני מבקש שהכנסת תאפשר לאותו נפגע עבירה – אנחנו גם התחשבנו, אני לא יכול שלא להתחשב בבעיות שקיימות, ולא יצרנו איזה פקק ביורוקרטי שיעכב את המערכת עוד יותר. אבל כן רצינו לתת תשומת לב כלשהי לנפגע עבירה, שהוא נפגע, ועושים עסקה, והוא רוצה להגיד את דברו – למה לדעתו העסקה לא בסדר, במה זה פוגע בו. זה חלק מהתהליך שלו.
היום הוא לא יכול להופיע בבית-משפט, אנחנו גם לא יכולנו להגיע לזה. אני הייתי מאוד רוצה, אבל האילוצים הם כאלה שאנחנו, בסחבת ובצרות הגדולות שיש לנו בכל מערכת המשפט, אם אנחנו ניתן את זכות הטיעון בבית-המשפט – זאת היתה המטרה המקורית שלי, אבל כשהתבררה לי התמונה, הבנתי שזה לא ריאלי. כי אז יהיו עוד משפטים על משפטים בהעמדה לפני עסקת הטיעון, כשיבוא אותו נפגע עבירה ויגיד למה לא צריך לקיים את עסקת הטיעון. ואז השופט ידון – ואז גם הנציג של העבריין, כי צריכים לשמור גם על הזכויות של העבריין, יטען שלא יהיה משפט לפני שבעצם הוא נשפט – אם לקיים או לא לקיים עסקת טיעון.
ואז הגעתי למסקנה שאין לי ברירה, ואני רק יכול להקטין את אי-הצדק שנגרם לאותו נפגע עבירה ולתת לו אפשרות לשמוע על פרטי עסקת הטיעון בצורה ריאלית, מה הפרטים שעומדים לקיים עם מי שפגע בו, ולהגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להגיע לעסקת הטיעון לגורם מוסמך או גבוה יותר, אם זה בתביעה המשטרתית ואם זה בפרקליטות.
אני מסכם את דברי ואומר: המדינה, החברה, חייבת לשמור ולתת הגנה על גופם של בני אדם, ולהעניש את אלה שפגעו בהם – על מנת להרתיע, על מנת לשקם, על מנת להרחיק מהחברה. אנחנו לא עושים את מה שצריך, אנחנו מוכרחים לתקן תיקון גדול. היום אנחנו עושים תיקון קטן קטן, שהוא תיקון חלקי. אבל לפחות את זה אנחנו יכולים לעשות לטובת אותם נפגעי עבירה, שאנחנו הולכים במשהו לקראתם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את הדוברים. חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח, חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צריך לזכור, כאשר הנתבע או הנאשם או החשוד מגיע לבית-המשפט, התביעה היא בעצם של מדינת ישראל כנגד הנאשם הזה, בפרט כאשר מדובר בקטין. שיקול הדעת צריך להיות יותר של בית-המשפט, אם לקבל עסקת טיעון או לא.
הדבר החשוב מכול – חבר הכנסת מיקי איתן, אני רוצה שתשמע אותי בעניין הזה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני שומע אותך בכל עניין.
נסים זאב (ש"ס):
בעניין הזה זה חשוב, כי אתה העלית את הנושא. צריך לזכור, שבמקרים של עסקאות טיעון שבית-המשפט מקבל, זה בגלל שאין מספיק הוכחות וראיות חותכות.
מיכאל איתן (הליכוד):
זה חלק מהמקרים.
נסים זאב (ש"ס):
אבל בהרבה מקרים. אז באים לחשוד, והמשטרה רואה שאולי היא יכולה ליפול בעסק, והיא אומרת לו: בוא תודה, ואם תודה אתה תרוויח. אתה תשתחרר מהר, תהיה לך הקלה. ככה אתה תסתבך יותר. אני רוצה לומר לך, שכמו שאתה רואה את המקרים בצד השלילי של הדבר, אפשר לראות את זה גם בצד החיובי. זאת אומרת, בהרבה מקרים לא היו יכולים להגיע לכתב אישום בכלל. בגלל חוסר ראיות, במקרים רבים – אני יכול לומר לך באופן מוחלט - נאשמים הודו והתחרטו שהודו, וקיללו את הרגע הזה שהמשטרה דיברה אתם יפה, שידלה אותם והם נענו לבקשה. דקה אחרי שיצאו מבית-המשפט הם התחרטו חרטה גמורה, והיו מוכנים ללכת עם כל הכוח בטענה – ואני שמעתי מנאשמים – שלא היה ולא נברא, והודיתי כי השתכנעתי שיוקל לי, ואם לא, אני אסתבך בעצם התביעה הזאת.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תיאורטית זה נכון, אבל באופן מעשי זה נכון מה שמיקי אומר.
נסים זאב (ש"ס):
מה שמיקי אומר, זה גם נכון.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מה שמיקי אמר לגבי עסקת טיעון הוא נכון.
נסים זאב (ש"ס):
אבל למטבע יש שני צדדים. אי-אפשר לומר שבכל מקרה ובכל מצב אנחנו פוגעים, כאילו מוחלט שחומרת העבירה היתה כפי שהיא וההודאה היא הודאה ממשית של מאה אחוז, ולכן אני צריך למצות את הדין במקסימום ולא להקל אתו בעסקת טיעון.
מיכאל איתן (הליכוד):
החוק הוא לא נגד עסקת טיעון. החוק נותן פתחון פה למי שקיבל מכות ולמי שסבל. הוא לא נגד עסקת טיעון.
נסים זאב (ש"ס):
הבנתי אותך. בגלל זה, בתחילת דברי אמרתי שהמדינה היא התובעת. גם לזה יש משקל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אל תרוץ, נסים זאב. עד שלא תגיע למקומך אני לא אתחיל בהצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדרי טיעון), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדרי טיעון), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית.