קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה) (ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1192/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל איתן) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה) (ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים) – הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן. תשיב שרת המשפטים. קריאה: גברתי היושבת-ראש, אם לא היית נותנת לו לפנים משורת הדין - - - היו"ר דליה איציק: זה לא לפנים משורת הדין. מגיע לו, אדוני. על-פי התקנון מגיע לו לדבר וזה לא היה לפנים משורת הדין, כי הוא היה בין המציעים. חבר הכנסת ריבלין, נא לאפשר לחבר הכנסת מיקי איתן. מיכאל איתן (הליכוד): אני מרשה לו. היו"ר דליה איציק: אתה מרשה לו? אז בבקשה, חבר הכנסת ריבלין, תדבר, אבל אני לא מרשה לך. מיכאל איתן (הליכוד): אני לא יכול לא להרשות לו, כי אני עצמי עושה כך. זה לא הוגן. היו"ר דליה איציק: אז תראה איך זה נראה מלמעלה. אם אתה מאוד רוצה, אני אראה לך איך זה נראה כשכולם מדברים. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביא היא הצעת חוק שהגשתי גם בכנסת הקודמת. בעצם היא תולדה, לפחות בחלקה, של ועדה של משרדי הממשלה, ועדה בין-משרדית שדנה בנושא. השקיעו בזה הרבה מאמצים, ובאוגוסט 2003 הגישה הוועדה הבין-משרדית שישבה על המדוכה המלצות ליועץ המשפטי לממשלה. ההמלצות אומצו על-ידי הממשלה, וכשהגשתי את הצעת החוק, שמעתי שהממשלה צריכה עוד חודשיים להחליט אם אותן המלצות שהוגשו ב-2003 וכבר אושרו על-ידי הממשלה, יכולות להפוך מהמלצות של ועדה לדבר חוק. אז אין לי ברירה, ואם לממשלה זה לוקח כל כך הרבה זמן וצריך לחכות עוד חודשיים, מה אני יכול לעשות? לא נראה לי שיש כאן מספיק אנשים שהנימוקים הכי טובים בעולם שאני יכול להביא יוכלו לשכנע אותם במצב הדברים שבו אנחנו נמצאים כרגע. אני מספיק זמן כאן כדי להבין את המציאות ואני נעתר לפניית הממשלה שרומזת לי – בעצם באמירה הזאת היא אומרת לי: תשמע, אנחנו לא מורידים לך את ההצעה עכשיו, אולי כי לא נעים לנו להוריד הצעה כזאת, אבל בוא נדחה את ההצבעה בחודשיים. אני מקבל ומסכים לכך. אבל חשוב מאוד להבין במה עוסקת ההצעה הזאת, שכל כך מתלבטים בה. אני מודה על האמת, זה לא נושא פשוט. מדובר בשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ההיסטוריה האנושית אף פעם לא היטיבה עם חריגים. העידן המודרני שלנו מתאפיין בכך שיש בו קצב מואץ של הכרה וניסיון לקבל את השונה ואת החריג שלפיהם בהחלט, יש לו מוגבלות מסוימת, אבל אותה מוגבלות לא צריכה להביא לכך שהוא ייפסל או תודבק עליו תווית של חוסר יכולת או שיהיה דחוי בדברים שאין בהם שום בסיס ושום דבר. לכן, החברה שלנו, כך נראה לי, מתקדמת ביכולת לטפל באנשים עם מוגבלויות. השינוי הוא שינוי חברתי, זה לא תמיד דבר שאתה יכול להביא אותו בחוק ולקבוע לאנשים איך הם יתייחסו לאנשים עם מוגבלויות. אבל ללא ספק, כשיש חקיקה וכשיש אמירה של מחוקק, זה חלק מהתהליכים שבסופו של דבר משפיעים על החברה כולה. צריך להיזהר בחקיקה, לדעת שהיא לא חזות הכול, אבל מצד אחר לדעת שהיא גם כלי יעיל שיכול לסייע. במקרה שבו אנחנו מדברים, אנחנו צריכים להביא בחשבון שכבר יש לנו בספר החוקים שלנו הוראות שעניינן ייצוג הולם של אוכלוסייה עם מוגבלויות לא רק בסקטור הציבורי. העברנו חוק שמחייב כל מעביד שמעסיק יותר מ-25 איש לשלב אנשים עם מוגבלויות בקרב העובדים שלו. זה חוק מאוד פרובלמטי. אפשר לומר שהחוק הזה הוא יותר דקלרטיבי, כי אי-אפשר לאכוף אותו. זה כאילו חוק שהוא לא חוק, אבל לפעמים יש מקרים שאני חושב שהחוק הזה הוא דקלרטיבי. הוא אמירה. בזמנו הוא היה גם חוק שהביע משאלה שלא יצטרכו להתערב בחקיקה בדברים כאלה, והיה מוגבל לתקופה של 12 שנים, שיסתיימו בעתיד. למה לפנות רק למגזר הפרטי? למה לחייב רק את המגזר הפרטי? חוקקו חוק שנוגע גם למשרדי הממשלה. הצעת החוק שלי באה להשלים את ההצעה, והיא אומרת שאנחנו רוצים לשלב אנשים עם מוגבלויות, שיש להם יכולות והם מתאימים, ולתת להם ייצוג הולם גם במקומות שהם באחריות הסקטור הציבורי. קל מאוד לחוקק חוקים ולומר לגופים הפרטיים מה לעשות. כשמדובר בסקטור הציבורי, הממשלה אומרת: רגע, רגע, יש לנו פתאום הסתייגויות, פתאום זה לא כך. למה לבעל עסק שצריך לשלם משכורת ואנחנו רוצים לחייב אותו להכניס אנשים עם מוגבלות וקובעים את זה כנורמה בחוק, והממשלה תומכת בשתי ידיים, זה בסדר, אבל כשבאים לממשלה עצמה ואומרים לה, מה אתך, אז פתאום מתחילות כל מיני הסתייגויות? השר יעקב אדרי: לא הגדרת מה זה מוגבלויות, וכאן הבעיה. מיכאל איתן (הליכוד): בסדר, זו הצעה בקריאה טרומית. הבעיה הזאת קיימת גם לגבי הסקטור הפרטי. אני האחרון שרוצה לפתור בעיות בצורה של הכבדה על הסקטור הציבורי, כי הוא זה שגם יכול תמיד לשלם, ותמיד קל לו לעשות כל מיני דברים ואף אחד לא יודע מי משלם. בעל עסק פרטי יילחם ויעשה את זה בצורה הכי יעילה וסקטור ציבורי יעשה את זה בצורה פחות יעילה. אבל אני מדבר על המסר שאנחנו מוסרים. דיברתי על כך שיהיה ביטוי לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות גם בסגל העובדים של רשויות מקומיות. השר יעקב אדרי: זה אפשרי, אבל בעניין דירקטורים, למשל, אתה לא מגדיר מה זה מוגבלות. מיכאל איתן (הליכוד): אז נשב ונגדיר. אני לא רוצה ללכת לכיוון דמגוגי, אני באמת לא רוצה לעשות דברים שאינם הגיוניים. אבל אני גם לא רוצה שהממשלה תעביר מסר שאומר לסקטור הפרטי שהם חייבים לעשות, ואילו אנחנו, רשות מקומית שמעסיקה אלפים, אנחנו לא מחויבים. למה? מה ההיגיון? אותו הדבר – דיברת על דירקטורים ועל עוד דבר אחד שאני מציע ומבקש שיתקיים, שהממשלה לא תביא עובדים נוספים, חס וחלילה, ותקים עכשיו משרד ליישום חוקים לאנשים עם מוגבלות. בכל משרד אחד הפונקציונרים שכבר עובד, ויש לו עבודה – להוסיף לו, מבחינת האחריות האישית ותחום התפקידים שהוא מופקד עליהם, גם את ההשגחה על יישום החוק הקודם, שכבר עבר. החוק שלי הוא תוספת - ברשויות מקומיות וכן דירקטורים בחברות ציבוריות, והחלק השלישי של החוק שלי מדבר על השלמת החוק הקודם, במינוי עובד שיישם את הוראות החוק הקודם בכל משרד ומשרד. אני רוצה לומר, לקראת סיום, שיש לי גם התייחסות, ברמת אמירה קצת פחות נחרצת, לאנשים עם לקות נפשית או שכלית; אני רוצה שנטפל בבעיה הזאת. אני מבין שהיא שונה במידה מסוימת, וצריך להתאים אותה. יש מוגבלות – וזאת לא בעיה שמכירים במוגבלות שהיא ממין העניין, ולא שולחים, למשל, אדם כמוני לעבוד ב"בולשוי". לא מתאים, מה אני יכול לעשות? גם לי יש מוגבלויות רבות, ולא לכל דבר אני מתאים. אבל יהיה חמור מאוד אם על אדם שיש לו מוגבלות לעניין מסוים יחילו מוגבלות לכל דבר ועניין. לכן אני אומר: גם אנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, צריך למצוא במה הם לא יכולים לעסוק, ומה הם בהחלט יכולים לתרום ולעשות, ולנסות לשלב אותם במקומות שהם יכולים לתרום בהם. כדי לסכם את דברי אומר כך: אני חושב שהצעת החוק שלי ראויה לפחות לדיון בוועדה עם הממשלה. אני מאוד מבקש מהממשלה לקחת ברצינות את פסק הזמן הזה, של חודשיים, ולחפש דרכים לאשר לי להעביר את הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה בתום החודשיים האלה, וגם אם יש לממשלה השגות, אני בטוח שאין בינינו שום הבדלים אידיאולוגיים, אלא הבדלים במונחים של איך ליישם את זה בתבונה, והמסר משותף גם לממשלה - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. מיכאל איתן (הליכוד): - - וגם לכל הבית הזה: אנחנו מעוניינים לשלב אנשים עם מוגבלות. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת מיכאל איתן. השר יעקב אדרי, השר המתאם, ישיב. בבקשה. השר יעקב אדרי: ההצבעה במועד אחר. כך סוכם. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת יצחקי. חבר הכנסת יצחקי. השר יעקב אדרי: סוכם. סוכם, אדוני היושב-ראש. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם תשובה והצבעה במועד אחר, אל תיתן תשובה. השר יעקב אדרי: ובכל זאת, אי-אפשר להגיד כמה מלים? אביגדור יצחקי (קדימה): כמה מלים כן, אבל זאת לא תשובה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת יצחקי, תן לו להגיד כמה מלים. השר יעקב אדרי: הייתי יושב-ראש ועדת השרים. היו"ר יצחק אהרונוביץ: השר אדרי. השר אדרי, תרשה לי לנהל את המליאה. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת ביילין ושלום. בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): אם הוא לא - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת ריבלין. תנו לשר, בבקשה. השר יעקב אדרי: האם אני יכול להשיב? היו"ר יצחק אהרונוביץ: השר אדרי. מיכאל איתן (הליכוד): לא, לא. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת איתן. חבר הכנסת איתן, תעצור. מיכאל איתן (הליכוד): אני רוצה - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: תן לי רק – הוא לא רוצה להשיב, הוא רוצה רק להבהיר. מיכאל איתן (הליכוד): יפה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אוקיי? כמה מלים. הבהרה. חיים אורון (מרצ): - - - הצבעה על זה. מה קרה? היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת אורון, מספיק עם זה. השר יעקב אדרי: אני רוצה להבהיר - - - קריאות: להבהיר, להבהיר. השר יעקב אדרי: להבהיר. בסדר, מצאנו את המלה. חבר הכנסת מיקי איתן, על הנושא הזה היה דיון מאוד מעניין ביום ראשון בוועדת השרים שהייתי היושב-ראש שלה. דיון מאוד מעניין. בכל זאת היו התלבטויות בנושא הקטגוריות של המוגבלויות השונות, ואני חושב שבאמת היה ראוי, אחרי הוויכוח – כי לכאורה היה רוב נגד העניין; לא נגד העניין אלא נגד העובדה שאין קטגוריות - ומשרד המשפטים העלה את הבעייתיות בנושא של מינוי דירקטורים עם מוגבלות וכו'. אני חושב שכדאי למצות את העניין הזה, כי הנושא חשוב לכולנו, כפי שהגדרת, ואני באמת מציע למצות את הדיון, ומאמין שתובא לכאן הצעה טובה וכולנו נצביע בעדה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: השר אדרי, אני מבין שמשהים את ההנמקה ואת ההצבעה. השר יעקב אדרי: כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת איתן, זה מקובל עליך? מיכאל איתן (הליכוד): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: מישהו מחברי הכנסת מתנגד להשהיה? אברהם רביץ (יהדות התורה): אני רוצה לשאול אם חרדים יוכלו סוף-סוף להיכנס כחריגים. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת רביץ, אחר כך תדבר עם השר. אנחנו משהים את זה.