קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק השמות (תיקון מס' 5) (קביעת שם פרטי של אב), התשס"ח–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/189).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק השמות (תיקון מס' 5) (קביעת שם פרטי של אב), התשס"ח–2007, של חברות הכנסת זהבה גלאון ועמירה דותן - קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת עמירה דותן להציג את הצעת החוק. עמירה דותן (קדימה): כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת של זהבה גלאון ושלי היא בעצם חיבור של שתי הצעות חוק נפרדות, והן עדכון בשל המצב הנוכחי של מה שקבעו בשנת 1956. בשנת 1956 נקבע בעצם שאדם שלא יודעים את שם אביו, ייקבע שם האב על-פי הסבא, האבא של האמא. ברור שזו פיקציה, מבחינת היהדות - - - ראובן ריבלין (הליכוד): ב-1956 לא ידעו שיש אמהות. עמירה דותן (קדימה): תמיד ידעו שיש אמהות, חבר הכנסת ריבלין, וגם נתנו להן כבוד. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - עמירה דותן (קדימה): אני חושבת שגם נתנו להן כבוד, ובכל זאת, היינו ילדים אז, אז בכל זאת היה כבוד אחר. בשנת 1975 שונה החוק, או הוסיפו לחוק שבעצם גם השר רשאי לתת שם ולהחליט מה שם האב, כאשר שם האב לא ידוע. הצעת החוק שלי אומרת שאני נגד הפיקציה הזאת, ואני בעד להשאיר מקום ריק. מי שלא יודע את שם האב – תהיה הרובריקה ריקה. חברת הכנסת זהבה גלאון, בהצעת החוק שלה, ואני מניחה שגם היא תדבר, הוסיפה ואמרה שבאותם המקרים או שייקבע השם על-פי החלטת השר, ובכל מקרה זו תהיה החלטה של האם לומר מה שם האב של אותו ילד שנולד. בדיוני הוועדה האיר את עינינו היועץ המשפטי לוועדה שכדאי באותה עת גם לתקן ולומר שבגיל 16, אותו אדם שנולד יוכל לשנות את שמו או לבטלו, על-פי העניין, כי זה חלק מהחוק גם כך. כך שאני חושבת שחבל להרבות פה מלים. בשנת 2008, שהחלה היום, הגיע הזמן לשנות חוק שהושת בשנת 1956 ותוקן בשנת 1975, ולעדכן את החוקים לחיים שבהם אנחנו נמצאים היום. אני מבקשת מחברי להצביע בעד הצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחברת הכנסת עמירה דותן. אנחנו עוברים לדיון. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמחה להגיש את הצעת החוק הזאת יחד עם חברת הכנסת עמירה דותן. הצעת החוק נדונה בוועדת הפנים של הכנסת. אני חושבת שחברי הכנסת ערים לעובדה שבשנים האחרונות הרבה מאוד נשים בוחרות לגדל את הילד שלהן בגפן – חלקן עושות שימוש בתרומת זרע, ובהרבה מאוד מקרים שמו של האב אינו ידוע, וכמו שציינה חברת הכנסת דותן, בעצם החוק היום קובע – החוק לפני השינוי שאנחנו מבקשים להעלות אותו כאן – שבמקרה ששמו של האב ושל אבי האב אינם ידועים, השר, שר הפנים, יכול בעצם לקבוע את שם היילוד בתעודת הזהות בכלל בלי התחשבות בדעת האם – מין הסדר פטרנליסטי, שאני חושבת שבישראל של שנת 2008 אין לו מקום. ההצעה שלנו בעצם מבקשת לאפשר לאם זכות בחירה בעיקר בנוגע לשמו של הילד כפי שיופיע בתעודת הזהות. לכן, על-פי ההצעה שאנו מציעים, אנחנו מבקשים לאפשר לאם כמה חלופות. חלופה ראשונה כשהשם הפרטי של אבי ילדה אינו ידוע, אנחנו מציעים לקבוע את שמו הפרטי של אבי ילדה, לאפשר לה את האופציה הזאת. האם תהיה רשאית להשמיט את השם, לקבוע את השם, או להסכים לשם שקבע שר הפנים, ובדרך הזאת חשבנו שתישמר בחירתה החופשית של האם בסוגיות שנוגעות לה ולבני משפחתה. כמו שציינה חברת הכנסת דותן, קיבלנו את ההצעה בהתחשב בגישה היום, שמקבלת את זכותם של ילדים, בהגיעם לגיל 16, לקבוע בהרבה סוגיות לגבי גורלם. אז גם בנושא הזה חשבנו שאפשר לאפשר או צריך לאפשר לאדם – הוא כבר לא ילד מבחינתנו – לאפשר לו אופציה, והוא לא חייב לקבל אותה, לשנות את ההחלטה בנוגע לשם אביו, אם על-ידי הוספתו, אם זה לא נקבע, או על-ידי שינויו או השמטתו. אני חושבת שזו הצעה מתקדמת, סבירה, מתאימה לרוח הזמן, ואני מודה לחברי הכנסת שנותרו באולם, כנראה כדי לתמוך בה. ראובן ריבלין (הליכוד): האם החלטת השר זקוקה לאשרורה של האם? זהבה גלאון (מרצ): נכון להיום, השר לא זקוק להסכמת האם. עד היום. החוק בעצם מחייב את השר לבקש את הסכמת האם. אני חושבת שזה נכון, זה הגיוני. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - זהבה גלאון (מרצ): התנגדותה היא התקפה והיא הקובעת. אני חושבת שזה נכון. בכל הכבוד לשר, הוא לא יכול לקבוע לנו. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חבר הכנסת דוד רותם. אחריו – חבר הכנסת אופיר פינס-פז. בבקשה. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני בהחלט מבין את המצוקה של אם שמבקשת לקבוע שם של אב ולא שהשר יקבע לה. עם זאת, אני חושש שלהחליף פיקציה בפיקציה – אנחנו לא עושים דבר. הסבירה לנו חברת הכנסת דותן שעד עכשיו היה נהוג – או שלוקחים את שם הסב, או שהשר קובע. שני המקרים האלה הם פיקציה, משום שאף אחד מאלה לא אומר את השם האמיתי של האב. אבל ההצעה שקיימת היום היא שבעצם האם תקבע שם של מי שהיא רוצה, וגם זו פיקציה. מקובל עלי שהיינו באים ואומרים שמקום השם יישאר ריק, ולא נאפשר לשר לקבוע שם, אבל לא נראה לי סביר לתת לאם אפשרות לקבוע כל שם שהיא רוצה. היא הרי יכולה להחליט שהיא קובעת שם של אדם שיש לו משפחה - - - זהבה גלאון (מרצ): אופיר פינס, למשל. דוד רותם (ישראל ביתנו): אופיר פינס-פז, כן. ככה היא רוצה לקרוא לאב. ולא שואלים את אופיר פינס-פז. קריאה: - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): סליחה, לא על-פי הצעת החוק. על-פי הצעת החוק, לשר אין סמכות להתנגד לשם שהאם מציעה. ראובן ריבלין (הליכוד): לשר הפנים תהיה אפשרות לפסול שם שפוגע ברגשות הציבור. דוד רותם (ישראל ביתנו): זה רגשות הציבור? סליחה. זה ודאי מדבר על דבר אחר לגמרי. משום שאם יקראו לו על שם – כמו שאמרת, ואני מצטער, חבר הכנסת פינס-פז, שאני משתמש בשמך – אם היא אם תחליט לקרוא לו אופיר פינס-פז, זה בכלל לא פוגע ברגשות הציבור. להיפך. אני חושב שזה כבוד גדול שיש אבא כזה. ולכן השר לא יוכל לפסול את זה. לכן אני הייתי מציע ששם האב לא יירשם כאשר הוא לא ידוע; לא יקבע אותו שר הפנים, אבל גם לא נאפשר לאם לקבוע כל שם שהיא רוצה. אני אצביע בעד הצעת החוק בקריאה הראשונה. ראובן ריבלין (הליכוד): יכולים לקרוא לו אופיר – אופיר יש עשרות אלפי ילדים בארץ. אופיר פינס-פז – יש אחד. - - - משום שהיא מתיימרת לומר שאופיר פינס-פז הוא האבא. דוד רותם (ישראל ביתנו): נכון. אבל, חבר הכנסת ריבלין, בהחלט, אם יש שמות פרטיים שהם גם כן לא רבים, אז זה יכול להיות – נכון שאופיר פינס-פז יש אחד, אבל יש גם, אני יודע מה? שלמה זלמן מנדל, רק אחד כזה. אז אנחנו לא נבקש. לכן אני חושב שהרבה יותר נכון היה שבמקרה כזה לא ייקבע שם האב. דבר שני, אני חושב שצריך להגביל את האפשרות של ילד בן 16 לשנות את שמו. לא ייתכן שהאם קבעה שם מסוים, ובגיל 16 הילד ישנה את השם שוב. זה לא שם משפחה, זה שם פרטי של אביו. זה דבר שעשוי להטעות, זה דבר שעשוי לפגוע. לכן, אני אתמוך בהצעת החוק בקריאה הזאת, אבל אני חושב שראוי שבהכנה לקריאה השנייה והשלישית הדברים האלה יתוקנו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר פינס-פז. לרשותך שלוש דקות. אחר כך נעבור להצבעה. בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח שעליתי לדבר אחרי חבר הכנסת דודו רותם, משום שבסופו של דבר הצעת החוק הזאת נדונה בוועדה שאני עומד בראשה, ואני צריך להשיב לך כמה תשובות. אחת, אנחנו התייעצנו עם משרד הרווחה, ומה שמנחה את משרד הרווחה זה תמיד טובת הילד. משרד הרווחה משוכנע שחשוב מאוד שיהיה שם לילד גם אם מדובר במצב שבו שם האב לא ידוע, כי הדבר הזה עלול לסבך אותו. אם לא יהיה שם, אם תהיה שם רובריקה ריקה, התפיסה הטיפולית היא שייגרם לו נזק משמעותי. קיבלנו על זה סקירה שלמה, כי גם אנחנו חשבנו – הרי גם אנחנו לא אוהבים פיקציות. אפילו אלה שחוקקו את החוק הראשי הראשוני בזמנו, אני לא חושב שהם אהבו את הסידור שהם מצאו. אבל באמת הסידור הזה אבד עליו כלח, וצריך למצוא סידור הרבה יותר עדכני וראוי. קודם כול, באשר לשאלה הזאת – זו התשובה. אשר לשאלה השנייה: כשהילד מגיע לגיל מסוים, והוא הרי מכיר את המציאות – הרי הדבר הזה לא יוסתר ממנו – הרעיון שנאפשר לו באופן חד-פעמי, זה לא חייב להיות בגיל 16, אבל באופן חד-פעמי להחליף את שמו. קודם כול, זו זכותו של כל אזרח בישראל, אני רוצה שתדע. גם אתה יכול ללכת למשרד הפנים לשנות - - - ראובן ריבלין (הליכוד): בגיל 18 – זה ההבדל. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אוקיי, אז נחשוב אולי על הגיל. יכול להיות שנחשוב על הגיל, אנחנו בקריאה הראשונה. אבל הזכות הזאת היא זכות אלמנטרית לכל אזרח, קל וחומר לילד ששם אביו הוא לא שם אביו האמיתי. הדבר השלישי לגבי עניין האב: מיהו יהודי, ומיהו האב? חבר הכנסת רותם, תנוח דעתך. אנחנו עלינו על העניין הזה שיכולה האם לבוא ולהציע שם של אבא שהוא כמובן לא האב, והוא איש בחברה, הוא אדם בישראל, שללא ידיעתו פתאום ימצא את עצמו רשום בתעודת זהות של מאן דהוא שהוא אביו, בו בזמן שהוא לא אביו, ופה יכול להיגרם נזק לא קטן. היו"ר עתניאל שנלר: רבותי, זה לא רק מי האב, אלא גם מי מדבר. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לכן, אנחנו נצטרך בעניין הזה לפי דעתי לקבוע בהסכמה כלשהי שהאם תצהיר בפני שר הפנים או מי מטעמו במשרד הפנים שהיא לא משתמשת בשם של אדם מהיישוב. זהבה גלאון (מרצ): יש מענה בחוק, כמו שאמר חבר הכנסת ריבלין - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): כן, אבל איך השר ידע? השר צריך לדעת, השר הרי לא יכול לחשוד סתם. לכן, זה צריך להיות מלווה לפי דעתי או בתצהיר כלשהו, או במשהו מצד האם, שלא מדובר בכך. ואם כן מדובר, אזי היא צריכה שיהיה כתוב, ואז השר יצטרך להפעיל שיקול דעת. אנחנו בעניין הזה חייבים להיות מאוד קפדניים, כדי שבאמת חלילה לא יגרם נזק לחינם לא לאופיר פינס-פז ולא לאף אחד אחר. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): ביקשתי לדבר. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה, חבר הכנסת ראובן ריבלין, יעלה בכבוד. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, הכנסת היא לא רק טקסים, היא גם מהות. כאן מביאות לנו שתי חברות כנסת באמת התייחסות לדברים שהם בני שנות דור, והשאלה היא אם הדור שלנו לא צריך כבר לבוא ולהתקדם, ולראות את המציאות, אשר מוכיחה שרבות האמהות שהן אמהות חד-הוריות מסיבה כזו או אחרת, והילדים ודאי שהם נולדו לעולם הזה, והעולם הזה צריך לדאוג להם. הצעת החוק של שתי חברות הכנסת הנכבדות – ודאי כשהן מאוחדות – נעשתה כסוף מעשה שהיתה מחשבה תחילה בו. ניכרות גם טביעות האצבעות של משפטנים, וטובים, אשר ייעצו להן. ואם הם לא ייעצו להן, אני מוכרח לברך אתכן על היצירתיות, אף שחברת הכנסת גלאון כבר כמעט הפכה משפטנית, וחברת הכנסת דותן, שידה רבה בפעילות הציבורית, היא אפילו מגשרת. אבל בהחלט רואים פה טביעת אצבעות של אנשים אשר הם בני-אוריין ומומחים לעניין זה. חבר הכנסת רותם העלה שאלות חשובות ביותר. חבר הכנסת רותם, כל שאלותיך מתייחסות למה שנקרא יומרנות או הטעיית הציבור. הגנה זו קיימת, ולא יכול להיות מצב שבו ינסה אדם להטעות את הציבור. אני חושב שצריך אולי לומר זאת במפורש. אולי המובן מאליו צריך שייאמר פה, בגוף החוק, על מנת להסיר כל ספק מלב. אני חושב שבין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית צריך לשים לב להערותיך, לא הערותיך הפרטניות, אלא להערתך הגורפת, המפחדת ממצב שבו חלילה יחשוב מישהו שהילד מיוחס לאדם מסוים, כפי שהיטבת לתת דוגמאות, שאינני רוצה לחזור עליהן משום שחבר הכנסת לא נמצא כאן כרגע. אני מודה לו על כך שהוא אפשר לנו להשתמש בשמו על מנת להמחיש את הבעיה. אני חושב גם שבמקרה כזה שבו נקבע שם על-ידי אחר, והילד גדל, וילד בן 16 היום הוא אדם אשר יודע ובקיא בכל הלכות החיים, והוא רשאי – שלא כמו החוק האזרחי הרגיל, רק בהגיעו לבגרות אזרחית, דהיינו גיל 18, אלא בגיל 16 – ואני הייתי אפילו ממליץ לחשוב על מצב שבו אדם אשר יכול להעיד בעדות, לתת עדות, או שניתן לשאול אותו שאלות שהוא בר-הבנה בהן, והוא יכול לתת לשופט תשובות שבהן ניכר שהוא מבחין בין הטוב לרע, ובין האמת לשקר, ובין הרצון לבין לחץ – אולי לא מתחת לגיל 14 – שהוא יבוא ויאמר את דברו, כנער אשר מבקש להגן גם על זכויותיו. אני חושב שעשו מצוין המציעות כאשר הן קבעו את גיל 16 כגיל שבו אנחנו נוכל לאפשר לנער לבוא ולומר את דברו בעניין זה. לא צריך בית-המשפט לבוא ולהיעתר לבקשתו, אבל בהחלט צריך לתת לו מעמד, ולא צריך לחכות אפילו עד גיל 18. לכן, אני מברך על הצעת החוק. יצחק זיו (גיל): - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): עם כל הכבוד, יש בדבריך סתירה פנימית. ראובן ריבלין (הליכוד): בהחלט יכול להיות. דוד רותם (ישראל ביתנו): מצד אחד אתה אומר שהעולם מתקדם, ויש היום מצב של אמהות חד-הוריות - - - ראובן ריבלין (הליכוד): בין השאר. יכולים להיות מקרים הרבה יותר חמורים. דוד רותם (ישראל ביתנו): ולכן, מכיוון שהעולם כבר - - - מה הפסול מצאת בכך שלא יופיע שם אב? ראובן ריבלין (הליכוד): דרך אגב, עניין זה ניתן. העניין הזה הוא אופציונלי, הוא אפשרי. העניין הזה הוא אפשרי. דוד רותם (ישראל ביתנו): זה תלוי בבחירת האם. ראובן ריבלין (הליכוד): אתה רוצה להפוך ילד לשתוקי ואסופי. אם האם רוצה לבוא ולומר ששם האב אינו חשוב לילד, יבוא הילד בגיל 16 ויאמר אם חשוב לו או לא חשוב לו. נדמה לי שבהיותי מבין מעט מאוד – לא מבין, שומע, ושמעתי פעם על אותם מונחים שמקורם, כמובן, במשפט העברי – אני לא הייתי מציע לבוא ולהזדרז ולומר שזאת התוצאה, משום שתוצאה זו עלולה להביא לידי מצב שבו הילד יהיה זה אשר יסבול את הסבל אשר מקנים לו או מטילים עליו כתוצאה מהאמירה שלך. יכול להיות מצב שבו האם תאמר: אני לא רוצה לקרוא לילד בשם האב, האב לא מעניין אותי כל עיקר. זכותה. אבל אומרים שגם זכות לבוא ולומר שיינתן לו שם, והדבר הזה עולה ומתקבל על דעתי. אדוני היושב-ראש, אסור להצביע פעמיים, אנחנו יודעים זאת מהכנסת השש-עשרה. אם הייתי יכול, הייתי מצביע פעמיים. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. אנחנו מודים לך גם על הלימוד הזה שאמרת לחבר כנסת טרי, שכנראה לא יודע שאסור להצביע פעמיים. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה בקריאה ראשונה. מי נגד? מי בעד? מי נמנע? אנחנו עוברים עכשיו להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השמות (תיקון מס' 5) (קביעת שם פרטי של אב), התשס"ח–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 9, נגד – אפס, אין נמנעים. אם כן, אני קובע שהצעת חוק השמות (תיקון מס' 5) (קביעת שם פרטי של אב), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אבקש לברך את המציעות.