קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – הקדמת גיל הפרישה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/1424/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אמנון כהן, הצעת חוק גיל הפרישה (תיקון – הקדמת גיל הפרישה) - תשובה והצבעה במועד אחר. חמש דקות. בגלל סדר-יום ארוך, על דעת כולם סוכם חמש דקות. אמנון כהן (ש"ס): התחלתם ממני? היו"ר קולט אביטל: כולם. אמנון כהן (ש"ס): בסדר, אנחנו נשתדל. היו"ר קולט אביטל: קודמי בתפקיד חשב על ההצעה המרנינה. אמנון כהן (ש"ס): תודה. כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי מדברת על הורדת גיל הפנסיה, כפי שהעלו אותה, אני חושב שלא בצדק, לגיל 67 לגברים ולגיל 62 לנשים, בשנת 2003 או 2004, כאשר מצב המשק היה קשה וכחלק מהתוכנית להבראת כלכלת ישראל, הטילו את הגזירות הקשות האלה. המטרה של החוק שלי, לאחר שיש צמיחה כה טובה במשק הישראלי – וגם הקרנות שהיום מטפלות בנושא הפנסיוני, אני חושב שלאט-לאט כבר מתמלאות – והמצב הקיים היום מהווה בעיה קשה בעיקר לאותן אוכלוסיות שלמעשה עובדות בעבודות מזדמנות או בחברות כוח-אדם. במדינת ישראל הרי קיבלנו הרבה מאוד עולים חדשים. לפעמים הם רופאים, לפעמים הם מהנדסים, אבל הם הגיעו לכאן בגיל שבו הם לא יכולים לעבוד ולהשתלב במקצועות האלה מפאת חוסר ידיעת השפה. אכן, קורה מצב שהרופאים האלה, שהגיעו לכאן בגיל 55 או 60, או מהנדסים, והם למעשה לא יכולים לעבוד במקצועות שלהם, הולכים לעבוד בעבודות כמו בסופרמרקט, לסדר עגלות, לעבוד כירקנים באותם הסופרים, והם אף פעם לא מאוגדים בחברות כוועדים אלא תמיד עובדים דרך חברות כוח-אדם. קורה מצב שאדם ציפה שהוא כבר מגיע עוד שנה-שנתיים לגיל הפרישה, ופתאום באה המדינה ומעלה את זה לגיל 67. אין לי בעיה עם אותם אנשים שרוצים להמשיך לעבוד, ולכן אנחנו אומרים שמי שירצה להמשיך לעבוד, שימשיך לעבוד. אבל מי שיגיד: קצה נפשי וקשה לי העבודה הזאת של סחיבת העגלות ואני מבקש לצאת בגיל 65 לפנסיה, שתהיה לו האופציה. אני יודע שיש אנשים שיגידו שתוחלת החיים עלתה ולכן אפשר להעלות את גיל הפרישה. מצד שני אני אומר: יש האופציה. מי שירצה לעבוד יעבוד ומי שירצה להישאר בביתו, בגיל 65, להקדיש את חייו לתחומים אחרים שהוא אוהב, לשחק עם הנכדים, אם הוא רוצה לנוח ולסיים את שארית חייו באופן מכובד וגם לקבל את הפנסיה, אז שתהיה לו האופציה הזאת. אני יודע שהצעת החוק שלי היא גורפת לכל המדינה. אין לי בעיה, ואני אתאם את זה עם הממשלה, כי אני רוצה לעשות איזה פילוח, שהחוק שלי ידבר על אוכלוסיות חלשות יותר, אוכלוסיות שעובדות בעבודות כפיים, אוכלוסיות שבאמת קשה להן לסחוב את העבודה עד גיל 67 – שנעשה איזו עבודה מול תעשיינים ומול איגודים מקצועיים; אבל אני אומר שהאנשים הללו שעובדים הם לא מאוגדים, אין להם ועדים והם גם לא מוכרים על-ידי הסתדרות העובדים, ולמעשה אין להם ועד עובדים. לכן כאן נצטרך למצוא את הדרך, ולכן אני ביקשתי להעלות את הנושא. הממשלה אמרה: אנחנו רוצים ללמוד את הסוגיה ולראות אם אפשר לפלח ולמצוא את הנוסחה המתאימה, שזה לא יהיה גורף לגבי כולם, אלא רק לגבי אותם אנשים שעובדים עבודת כפיים או אנשים שעובדים בעבודות מזדמנות וירצו לצאת לפנסיה – שהאופציה הזאת תינתן להם. אנחנו מתקרבים לפגרה, ולמעשה, אני מתכוון לעבוד בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שננסח את זה ונקבל איזו הבנה והסכמה שנוכל לקדם את ההצעה מייד אחרי הפגרה לקריאה הטרומית, ולאחר מכן לקריאה השנייה והשלישית. אני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב – שניתן לאזרח שעובד ומשקיע בחברה הישראלית את האפשרות בגיל מסוים, בגיל 65, אם ירצה לצאת לפנסיה שתהיה לו האופציה, ואם ירצה להמשיך לעבוד, שיוכל להמשיך לעבוד. תודה רבה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. כפי שאתה רואה, אפשר להציג את הצעת החוק הזאת גם בחמש דקות. אמנון כהן (ש"ס): יש לי עוד מה לומר, אבל בסדר. היו"ר קולט אביטל: את העיקר אמרת.