קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת דיווח על איכות האוויר, איכות המים והקרינה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/1396/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק פ/1396, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת דיווח על איכות האוויר, איכות המים והקרינה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וחברי כנסת אחרים. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, שחתומים עליה גם חברי הכנסת ליה שמטוב וישראל חסון, באה להסדיר דבר פשוט: חובת דיווח לתושבי הערים, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות על איכות האוויר, איכות המים והקרינה. היום שום מועצה לא מחויבת בדיווח ישיר ושוטף לתושבים על איכות האוויר – רמת הזיהום - על איכות מי השתייה או על מתקני שידור הקורנים בתחומה, אף שזה נמדד; כל המדדים האלה ישנם. זה לא שמישהו צריך לעשות פעילויות אסקטרה. לא נדרש לכך שום משאב נוסף. לא נדרש לכך שום כוח-אדם נוסף. הכול נעשה. פשוט, הצעת החוק הזאת באה לבקש קצת יותר שקיפות: לפרסם באתר האינטרנט של העירייה, ברשומות של העירייה או בכל מקום אחר, נגיש לציבור, גילוי נאות בכל הקשור בשלושת הפרמטרים האלה. אסור לשכוח שכאשר אדם בוחר מקום מגורים – הוא עושה את זה מתוך בחירה – הוא רוצה להיות בטוח שבמקום שהוא בחר לחיות הוא בטוח מבחינת הזיהום, מבחינת איכות הסביבה, מבחינת איכות החיים וכך הלאה. אתן דוגמה אישית, אדוני היושב-ראש. קניתי דירה, עברו כמה שנים, ובוקר אחד אני מסתכל מהחלון - אני גר בקומה האחרונה - ורואה צלחת ענקית על הבית של השכן. זאת לא צלחת של yes אלא צלחת של איזו חברה סלולרית. איך היא הופיעה שם? מי נתן אישור להתקין אותה שם? היא היתה שם; פשוט לא שמתי לב. היא היתה שם כשקניתי את הבית. אומנם, לא הייתי מודע לתופעה הזאת ולא עשיתי בירור לפני כן אם בסביבה של הבית שלי יש כאלה צלחות, אבל אדם בעל מודעות, וככל שעובר הזמן וככל שמחלת הסרטן מתפרצת יותר ויותר ואנשים מפתחים מודעות, הם עושים בירור באיזו סביבה הם רוכשים בית. אם אין נגישות לאותו מידע, אדם יכול לקנות בית בקרבת אותה צלחת, ואחר כך, בלשון המעטה, לסבול מהקרינה הזאת כל החיים. אגב, הייתי חבר מועצת העיר ראשון-לציון, והזמנתי מהעירייה את מי שאחראי לאיכות הסביבה, לקרינה, ובאמת התגלה שבכמה מקומות אצלי בדירה הקרינה היא מעבר למותר – מאותה צלחת שממוקמת על ביתו של השכן. יש לי כמה ברירות, ואני מתכתב עכשיו ומנסה להוריד את זה. אבל אם הייתי חשוף לקיום התופעה הזאת קודם, יכול להיות שבכלל לא הייתי קונה בית באותה סביבה. הבחירה היתה בידי. אני מדבר על הקרינה, אבל אותו הדבר - לגבי איכות המים. סליחה, חבר'ה, אם אפשר. אני פשוט לא שומע את עצמי. היו"ר מגלי והבה: חברי במזכירות. דב חנין (חד"ש): אתה לא שומע את עצמך אף שאתה אומר דברי טעם. היו"ר מגלי והבה: מי שנמצא כאן, חבר הכנסת חנין, נדמה לו בגלל הרעש שמגיע לכאן - - - סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אבל אני עוד עלול להתבלבל ולהפסיק לומר דברי טעם בגלל הרעש הזה. בהרבה מאוד עיריות כבר מוקמים תאגידי מים כדי לייעל את כל תהליך הגבייה, ההתחשבנות וכן הלאה. אז אם כבר מקימים כאלה תאגידים, הם צריכים לתת חובת דיווח – מהי רמת המים. בהרבה מאוד גני-ילדים ובתי-ספר לא מרתיחים את המים לפני שמשקים בהם את הילדים, והילדים שותים מאותן ברזיות. חשוב שאנשים ידעו שרמת הזיהום במים היא נמוכה ובגדר הסביר. אותו הדבר לגבי זיהום האוויר. לצערי, יש הרבה מאוד תופעות. אנחנו יודעים שסרטן זו מחלה ארורה. רק היום קיימנו ישיבת אבל לזכר חבר כנסת יקר, חברנו, שהלך לעולמו בגלל מחלת הסרטן. חבר הכנסת יורי שטרן ז"ל נלחם הרבה מאוד בתופעת הצלחות ובכל הנושאים שקשורים לקרינה. היתה לו מודעות גבוהה בנושא של מחלת הסרטן שעלולה להתפרץ בגלל זיהומים כאלה ואחרים. אני חושב שלא צריך לתמוך בהצעת החוק הזאת בגלל המורשת של יורי שטרן, אבל בגלל האווירה של היום וגם בגלל אווירת ישיבת האבל, אני מזכיר שהצעות חוק כאלה, שלא דורשות תקציב כלל ולא דורשות שום משאב כוח-אדם אלא טיפת שקיפות כלפי תושבי מדינת ישראל שחיים באותן ערים, אין שום טעם לפסול אותן. לצערי, ועדת השרים לחקיקה פסלה את ההצעה הזאת. לכן אני לא מעלה אותה היום להצבעה אלא רק מציג אותה. אני מאוד מבקש מוועדת השרים לעניני חקיקה – אדוני השר, זה בתחום המשרד שלך – להתחבר להצעה הזאת ולתמוך בה, בהסתייגויות כאלה ואחרות, כפי שהמשרד שלך ימצא לנכון, אבל לא לפסול את ההצעה הזאת על הסף. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב.