קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העונשין (תיקון – תחילת תקופת התנאי), התשס"ז–2006 [הצעת חוק פ/1587/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק העונשין (תיקון – תחילת תקופת התנאי), התשס"ז–2006, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. יעלה ויבוא לנמק את הצעתו, בבקשה. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי פשוטה מאוד, ולולא היותי באופוזיציה אני מניח שגם חברי הקואליציה היו מצטרפים אליה. כיום מי שמקבל עונש מאסר בבית-המשפט, וגם על-תנאי, החוק אומר שה"על-תנאי" יתחיל מייד לאחר שהוא מרצה את עונש המאסר. המצב הזה הוא סביר, כי ברגע שאדם נמצא בין כותלי בית-הסוהר, אין לו שום יכולת, גם אם הוא לא חזר למוטב, לבצע שוב את העבירה. לכן סביר שה"על-תנאי" שיש לו יתחיל מייד לאחר שהוא יוצא מבין כותלי בית-הסוהר, ואז הוא אזרח, ואז אומרים לו: קח תנאי של שנה לראות אם אתה חוזר על העבירה או שחזרת למוטב. אבל, אדם שמקבל עונש של שירות בקהילה וגם על-תנאי, בזמן שהוא עושה את השירות בקהילה כעונש הוא חי את החיים היומיומיים שלו, ואם הוא לא חזר למוטב הרי יש לו הזדמנות לחזור ולפשוע בשנה או בשנתיים של השירות שהוא קיבל. אם כך, אין שום היגיון שהמאסר על-תנאי יתחיל רק לאחר שהוא גומר את תקופת השירות שלו. סביר היה שברגע שהוא יוצא מבין כותלי בית-המשפט והוא מתחיל לבצע את העונש של השירות לקהילה או את מה שאומרים לו – מאותו רגע יתחיל המאסר על-תנאי, ואם כעבור חודש הוא חוזר לסורו, המאסר על-תנאי יופעל. אין שום היגיון לדחות את זה רק לאחר שהוא יגמור את השירות. אני חושב שזאת היתה שגגה, שזה נכתב בחדא מחתא – גם על המאסר וגם על זה, בלי לשים לב. מיכאל איתן (הליכוד): למה אין היגיון? הרי כשקובעים את העונש ואת תקופת התנאי, אפשר להוסיף עוד חודש או עוד כמה חודשים לתקופת התנאי. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כל הרעיון הוא: האם האיש חזר בתשובה או יחזור לסורו? מיכאל איתן (הליכוד): אם אתה קובע את תקופת התנאי - שנה, עכשיו יקבעו שנה וחצי. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל לא כך. הרי אם בית-המשפט החליט לתת לו שנה על-תנאי - - - מיכאל איתן (הליכוד): אבל הוא יודע שזה יחול. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא, הוא לא יודע שזה יחול. אז שבית-המשפט יעשה את החשבון. אבל בית-המשפט נותן שנה, אז אם הוא יושב בבית-סוהר, זה סביר שזה יתחיל אחרי שהוא יוצא מבית-הסוהר, כי כשהוא נמצא בבית-הסוהר הרי הוא לא יכול לפשוע, גם אם הוא חזר לסורו. אבל אם יש לו שירות והוא עושה את השירות, הרי אם הוא באמת חזר לסורו הוא יעשה את זה שוב – ואז אתה מפעיל את התנאי. למה לתת לו לעשות את השירות? ומה יקרה אם בזמן שהוא עושה את השירות הוא יבצע את אותה עבירה? אז לא יפעילו את התנאי, וזה יהיה משונה מאוד. בזמן שהוא עושה את השירות כעונש, אם הוא חזר לגנוב, נניח, לא יפעילו את ה"על-תנאי", אבל אחרי כן יפעילו. זה משונה מאוד. אני חושב שהצעתי הגיונית. לו שמע אותי שר המשפטים, גם הוא היה אולי מצטרף לדעתי שצריך לעשות את זה. אני מודיע שוב שאם הקואליציה תלך אתי, אני מוכן בהחלט לתאם את המשך הדיון הזה עם שר המשפטים ועם מי שנדרש, כי כל המטרה כאן היא להיטיב ולהביא חוק צודק וישר. תודה לך, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. האם הקואליציה שמעה את ההודעה שלך? ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מי שומע פה? היו"ר עתניאל שנלר: היתה הודעה של חבר הכנסת סלומינסקי, שהוא מסכים להתנות את המשך פעילות החקיקה בתיאום עם שר המשפטים. יעלה ויבוא שר המשפטים להשיב, בבקשה. מייד אחר כך תתקיים הצבעה. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מובאת היום בפניכם הצעה לתיקון סעיף 52 לחוק העונשין. ההצעה מבקשת לקבוע כי כאשר נגזר על נידון עונש מאסר בעבודות שירות בצירוף עונש מאסר על-תנאי, תחל תקופת התנאי ביום מתן גזר-הדין ולא ביום סיום המאסר בדרך של עבודות שירות. הכלל הקבוע כיום בסעיף 52(ג) לחוק העונשין הוא שתקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר-הדין. החריג לכלל זה הוא נידון הנושא מאסר, ולגביו תתחיל תקופת התנאי ביום שחרורו מן המאסר. חריג לחריג, הקבוע בסיפא של הסעיף, קובע כי תקופות שאסיר איננו מצוי בבית-הסוהר ייווספו לתקופות התנאי. בין התקופות הקבועות בחריג זה מצויה גם תקופת עבודות השירות. קרי, תקופת התנאי חלה גם על התקופה שבה מרצה הנידון את עונשו בעבודות שירות. כלומר, המצב המשפטי הקיים הוא כמו זה המוצע בהצעת החוק. מנימוק זה הממשלה מתנגדת להצעה, באשר ההצעה נראית לממשלה מיותרת. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק העונשין (תיקון – תחילת תקופת התנאי), התשס"ז–2006, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: 31 בעד, 32 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – תחילת תקופת התנאי), התשס"ז–2006, לא עברה.