קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - הרחבת סמכויות לבית-הדין לביקורת משמורת), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/1526/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - הרחבת סמכויות לבית-הדין לביקורת משמורת), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יוסי ביילין, בבקשה. אני מוסיף את חברי הכנסת דב חנין, גלנטי ואורון. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה אך הוספנו אותם. בבקשה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרתה של ההצעה היא להרחיב את סמכותם של דייני בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, כך שיוכלו לקיים ביקורת שיפוטית לא רק על צווי משמורת אשר הוצאו נגד עובדים זרים, אלא גם על צווי הרחקה אשר הוצאו נגדם.
המצב כיום הוא, שברוב המקרים מוציא משרד הפנים נגד מי שנחשד על-ידו כשוהה שלא כדין הן צו הרחקה, דהיינו גירוש מישראל, והן צו משמורת, דהיינו החזקת העובד במעצר עד לגירושו מישראל. ביקורת שיפוטית על צו המשמורת נערכת על-ידי בית-הדין לביקורת משמורת. מדובר בבית-דין הממוקם במתקני המשמורת השונים, ואשר לפניו מופיע כל מהגר עבודה בתוך ארבעה ימים מיום הכנסתו למשמורת לכל המאוחר. לעומת זאת, ביקורת שיפוטית על צו ההרחקה נערכת על-ידי בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, על דרך של הגשת עתירה מינהלית על-ידי מהגר העבודה באמצעות עורך-דין. הפיצול הזה, שלפיו צו המשמורת נדון בפני בית-הדין לביקורת משמורת ואילו צו ההרחקה נדון בפני בית-המשפט המחוזי, חסר כל היגיון וגורם לבזבוז משאבים.
הואיל ודייני בית-הדין למשמורת דנים בלאו הכי בעניינו של כל אדם שהוצא נגדו צו משמורת, וחל איסור להרחיק את האדם מישראל לפני שעניינו נדון בבית-הדין לביקורת משמורת, אלא אם כן נתן אותו אדם הסכמתו לכך, הרי שאין כל היגיון בכך שבית-הדין לא ידון באותה הזדמנות גם בשאלת חוקיות צו ההרחקה.
יתירה מכך, המצב כיום הינו שעל מנת למנוע את הרחקתו של מהגר עבודה אשר הוצא נגדו צו הרחקה, חובה על מהגר העבודה ליזום פנייה לבית-המשפט המחוזי. כן חובה עליו לשלם אגרת בית-המשפט בסך של 1,675 ש"ח, זאת בנוסף לעלות שכירת שירותיו של עורך-דין. למהגרי עבודה רבים אין הידע או האמצעים ליזום פנייה כאמור לבית-המשפט המחוזי. כל זאת להבדיל מהדיונים בפני בית-הדין לביקורת משמורת, אשר נערכים מבלי שיש צורך כי מהגר העבודה ייזום את ההליך, ומבלי שעליו לשלם אגרה. יצוין עוד, כי מהגר עבודה רשאי להיות מיוצג בפני בית-הדין על-ידי נציג של ארגון זכויות אדם אשר אינו עורך-דין.
ראוי לציין כי כבר ב-8 בינואר 2003 פסק בית-המשפט העליון כי יש לבית-הדין סמכות להורות על שחרורו של אדם ממשמורת בנימוק כי הינו, למעשה, שוהה כדין בישראל. השופטת בייניש פסקה כי "ברי כי לבית-הדין" - לביקורת משמורת – "יש סמכות לדון בשאלה המקדמית אם המבקש, המוחזק במשמורת על-פי החוק האמור, הינו שוהה שלא כדין". מכאן שבית-המשפט העליון פסק כבר שלבית-הדין סמכות לדון באחת השאלות המרכזיות הנוגעות לחוקיות צו ההרחקה: האם מי שהוצא נגדו צו הרחקה הוא בכלל שוהה שלא כדין בישראל.
ראוי לציין עוד כי בדיון בפני הוועדה בכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים, מיום 3 באוגוסט 2004, הביע היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, את תמיכתו בהקמת "בית-דין לזרים" אשר ידון במכלול ענייניהם של זרים בישראל כערכאה ראשונה. אם כן, הצעת חוק זו עולה בקנה אחד עם הצהרותיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין חיוניותה של ערכאה מעין זו, בשלב זה – לעניין חוקיות צווי הרחקה.
נקודה חשובה נוספת: דוח מחלקת המדינה האמריקנית בעניין סחר בבני-אדם, מיום 5 ביוני 2006, מתח ביקורת חריפה על האי-טיפול של מדינת ישראל בתופעת הסחר במהגרי עבודה. הדירוג של מדינת ישראל ירד, לאור טיפולה הבלתי-מספק בתופעת הסחר למטרות עבודה. בין השאר ציין הדוח כי הרשויות הישראליות אינן פועלות לזיהוי ולאיתור של קורבנות סחר לפני הרחקתם מישראל. הצעת חוק זו, אשר תבטיח שכל צו הרחקה יועמד לביקורת שיפוטית בפני בית-הדין עשויה לסייע במאמצים הנדרשים לזיהוי קורבנות סחר לפני הרחקתם מישראל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני המציע. נשמע את שר הפנים, את עמדת הממשלה, בבקשה.
שר הפנים רוני בר-און:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המציע הנכבד, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הרחבת סמכויות לבית-הדין לביקורת משמורת), של חבר הכנסת יוסי ביילין, שבהגינותו הרבה גם כתב בדברי ההסבר שזו הצעה משותפת של עמותת "קו לעובד" ושלו, היא הצעה שאנו נאלצים לסרב לה. הממשלה מתנגדת ואסביר מדוע.
התיקון המקיף לחוק הכניסה לישראל משנת 2001 קבע את ההסדרים המפורטים להרחקת שוהים בלתי חוקיים מישראל. בהתאם לכך, מי שממונה על ביקורת הגבולות, וזה משרד הפנים, חותם על צו משמורת נגד מי ששוהה בישראל שלא כדין. חתימה זו מהווה אסמכתה לדבר אחד בלבד – לאחזקה במשמורת של השוהה הבלתי-חוקי עד להרחקתו מישראל. בתוך 24 שעות חותם מנהל יחידת האכיפה במשרד הפנים על צו ההרחקה מישראל. על מנת שלא להצריך הבאה של כל מוחזק כזה בפני שופט שלום להארכת המשמורת נבנה מנגנון מיוחד המכונה בית-הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין. לבית-הדין נתמנו כמה עורכי-דין שהם עובדי משרד המשפטים, והם בוחנים את תקינות הליך ההשמה במשמורת ובוחנים גם את האפשרות של חלופה אלטרנטיבית – בית-הדין הזה שמורכב כולו ממשפטנים של אנשי משרד המשפטים בוחן את תקינות הליך ההשמה במשמורת ובוחן גם אפשרות של חלופת משמורת עד מועד ההרחקה מישראל. כלומר, הוא מטפל רק בפרוצדורה, הגם שבענייני מעצר או משמורת, פרוצדורה היא מהות ולא צריך לכחד בעניין הזה, אך כך או אחרת חבורת משפטנים בוחנת את האפשרות לעשות אלטרנטיבה למשמורת.
בית-הדין, וטוב שכך, אינו עוסק בשאלה המהותית של הזכאות להמשך השהות בישראל כדין. הסמכות על-פי החוק מוקנית בעניין הזה לשר הפנים ולמי שהוא מסמיך במשרד ותקיפת ההחלטה של שר הפנים או של מי שהוסמך לקבל את ההחלטה בטבע הדברים וכמובן מאליו נעשית בבית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, מה שאנו קוראים במקומותינו "בג"ץ קטן".
הצעת החוק מבקשת, הגם שמטעמי נוחות ואולי אפילו חיסכון, לאפשר לבית-הדין להכריע גם בשאלה המהותית החשובה של סוגיית ביטול צו ההרחקה עצמו. לכך איננו יכולים להסכים, למרבית הצער, ולדעתי, העובדה שאנו מתנגדים לעניין זה רק מחזקת את הזכויות של המוחזקים במשמורת ואלה שמבקשים להרחיק אותם מבחינת קבלת הליך משפטי תקין לצורך העניין המהותי.
על אף העובדה ששני הצווים מוצאים על-ידי משרד הפנים בסמיכות, הרי ששני הצווים עוסקים כל אחד בסוגיה שונה לחלוטין מהסוגיה של הצו השני. צו המשמורת עוסק רק בשאלת מקום ההחזקה עד ההרחקה, וכמובן, אם יוחזק כך או באלטרנטיבה, וצו ההרחקה עוסק בשאלה המהותית, והיא בחינת מדיניות ההגירה של מדינת ישראל, בחינת הזכויות של האיש להיות במדינת ישראל על לפי חוקי ההגירה שלה. הסמכות לבטל צו הרחקה היא סמכות להכריע כי לפלוני יש זכות מהותית קנויה להמשיך ולשהות בתחומי מדינת ישראל.
דייני בית-הדין הזה, שהוא בית-דין מינהלי, והאנשים שבו הם אומנם עורכי-דין, אבל אינם שופטים, לא מונו להכריע בסוגיה מהותית מהסוג הזה, אין בידיהם הכלים להכריע בסוגיה המהותית הזאת. לכן, גם אם ההצעה, לכאורה, באה ממקום של תכלית של חיסכון, היא משיגה תוצאה הפוכה. אני קורא לחברי הבית לדחות אותה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
בבקשה, המציע רוצה לנמק, להסביר או לשכנע.
חברי הכנסת, אעשה שינוי קטן בסדר-היום לאחר מכן. אני צריך להתחלף ויש פה הצעת חוק של מחליפי, גדעון סער. זאת הנמקה מהמקום קצרה ביותר. ברשותך, אדוני השר, כי יש לך רצף. השר אדרי יצטרך להשיב, הוא נמצא כאן.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מבחינה ביורוקרטית הדברים של שר הפנים מאוד מובנים מאליהם. יש כאן בית-דין למשמורת, יש בית-משפט מחוזי - - -
חיים אורון (מרצ):
למה השר לא מקשיב? אני מאוד רוצה שיקשיב.
יוסף ביילין (מרצ):
לא חשוב.
היו"ר אמנון כהן:
החזיקו אותו, לא באשמתו.
יוסף ביילין (מרצ):
מבחינה הומניטרית מה שקורה בשטח הוא נורא ואיום. לך תסביר למישהו, מישהי, איזו אשה - - -
היו"ר אמנון כהן:
אדוני שר הפנים, הוא רוצה לשכנע אותך שתחזור בך מהדברים, שאולי תתמוך בהצעה שלו.
יוסף ביילין (מרצ):
המקרים שמגיעים אלי במקרה או שלא במקרה - ואני לא הכתובת הכי טבעית לכל העובדים הזרים, אבל בטח מגיעים להרבה חברי כנסת - מקרים נוראים ואיומים. אשה שהגיעה לכאן, התחתנה עם ישראלי, אחרי כמה שנים הסתבר שהוא מכה אותה, הוא שיכור והיא עזבה את הבית, התגרשו. מהרגע שהיא מגורשת ממנו - צו גירוש. היא בקושי - - -
שר הפנים רוני בר-און:
תסלח לי, אתה לא מדייק, אם זאת אשה מוכה, תיקנו את זה השבוע בהוראות שר הפנים. תשאל את חברת הכנסת זהבה גלאון, היא אחראית להתנעת המהלך הזה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני שר הפנים, מספיק שבעלה נפטר. באותו רגע, אם היא לא סיימה את ההליכים של האזרוח שלה או של תושבות קבע, היא מקבלת את הצו הזה. עכשיו היא כבר במעצר. במעצר עצמו היא יכולה להגיש את התביעה שלה לבית-הדין למשמורת, אבל לעצם ההרחקה שלה מהארץ היא צריכה לגייס כסף בשביל עורך-דין, היא צריכה להבין בכלל שזה קורה. אז אומרים לה: תראי, גברתי היקרה, עם כל הכבוד, זה שר הפנים, זה משרד המשפטים. יש בארץ הזאת סדר ויש ביורוקרטיה. עד שיש כאן סדר ועד שיש ביורוקרטיה היא כבר לא כאן.
אני חושב שמבחינה הומניטרית – ראיתי קודם הצעות של חופש הצבעה על הוצאה כספית לא מבוטלת - פה העניין גם כרוך בחיסכון בכסף.
היו"ר אמנון כהן:
זה כוחה של קואליציה.
יוסף ביילין (מרצ):
מדובר בנושא הומניטרי טכני. אני לא מבין למה על דבר כזה אין חופש הצבעה. יש איזו עמדה קואליציונית נגד העובדים הזרים? הם לא יכולים להופיע באותו בית-משפט? למה? אני אומר לכם, זה עניין של לב ועניין של שכל. לא כדאי ואין הצדקה להיתפס באיזה עניין ביורוקרטי, שזה משרד המשפטים וזה משרד הפנים, לכן האנשים המסכנים האלה לא זוכים למינימום הזה, שלפחות יוכלו להופיע בשתי הערכאות האלה באותו מקום. בית-המשפט העליון כבר אמר שבית-הדין למשמורת יש לו יותר מאשר פונקציה אחת.
אני מאוד מבקש מכם להביא בחשבון את הדבר הזה, לא להצביע אוטומטית. אין כאן שום דבר, לא אידיאולוגי פוליטי ולא כספי. אין שום סיבה, רק בגלל סיבות ביורוקרטיות, דווקא על זה לרכז את כל הקואליציה נגד איזו תביעה הומניטרית. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. אנחנו עוברים להצבעה.
חיים אורון (מרצ):
חופש הצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 11
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39
נמנעים - 1
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הרחבת סמכויות לבית-הדין לביקורת משמורת), התשס"ו-2006, נתקבלה.