קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המקרקעין (תיקון - מאבטחים בבתים משותפים), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1790/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעת חוק המקרקעין (תיקון – מאבטחים בבתים משותפים), התשס"ז-2006, הצעת חוק פ/1790, של חבר הכנסת יוסי ביילין. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שעולה כאן אמורה למנוע הצבה של מאבטחים פרטיים בבתים משותפים בלי הסכמת הדיירים. אני מוכרח לומר, לפני כמה שנים הנושא הזה בכלל לא היה עולה על סדר-היום ולא הייתי מעלה על דעתי שאני אציע הצעת חוק מהסוג הזה. אבל אנחנו נתקלים, לצערנו הרב, במצב חדש בשנים האחרונות, שבו אנשים, כנראה מסוג מסוים, מבטיחים לעצמם מאבטחים פרטיים. הללו נמצאים 24 שעות ביממה באותם בתים משותפים ומטילים חיתתם על התושבים. לא אחת יש גם ריב כנופיות בין מאבטחים חמושים של פלוני לבין מאבטחים חמושים של אלמוני. רק בשנת 2003, למשל, נהרגו תשעה אזרחים בלתי מעורבים בחילופי אש בין העבריינים. ההצעה כאן היא הצעה פשוטה: מי שרוצה שיהיו מאבטחים בביתו, בבית המשותף, צריך לקבל לכך את ההסכמה של הדיירים. אם הוא מקבל אותה, אז יש כאן הצעה מפורטת לגבי המפקח שיכול לאשר את קיומו של מאבטח כזה. הפרדוקס שלנו הוא שבג"ץ, לשמחתנו, פסל את מה שנקרא "נוהל שכן" בגדה המערבית ובעזה, אבל נוהל שכן כזה קיים בישראל. השכנים של העבריינים הללו הפכו להיות חומת המגן של אותם אנשים, בלי שהם יכולים להגן על עצמם. הממשלה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): לא הבנתי. אחד מהדיירים שוכר לעצמו מישהו שישמור עליו? יוסף ביילין (מרצ): הוא שומר עליו. אבל מה זה נקרא שומר עליו? הוא שומר בחוץ. הוא מסתובב באזור הרכוש המשותף, והוא נמצא בלובי. ואם אתה גר שם ומישהו מגיע אליך, אז הוא שואל אותך: לאן, אדוני? במה אתה מעוניין כאן? האם אתה הולך לקומה הזאת או לקומה הזאת? מה עיסוקיך? הדבר שהכי מפחיד את השכנים, הרי זה תמיד - למה הוא נמצא שם? כי הוא מגן על מישהו שחרד לחייו. זאת אומרת, יש תמיד חשש של ריב כנופיות. ולא אחת, לצערנו, החשש הזה מתממש. ילדים עוברים שם. הדיירים חוששים לחיי ילדיהם. הילדים יוצאים מהבית, יכולים להיקלע, ונקלעו כבר, לאש של שומרי ראש של עבריינים משני הצדדים. בשנים האחרונות מדובר כאן באלפי אנשים שחיים בסיוט. כך הבעיה הזאת הגיעה אלי. להפתעתי, ועדת השרים לחקיקה לא אישרה את תמיכת הממשלה בנושא הזה. חשבתי לעצמי שזה נושא לא אידיאולוגי ולא פוליטי ולא עולה כסף. למה שלא יאשרו דבר כזה? מהי הטענה? הטענה, לפי מיטב הבנתי, שיש לבעיה הזאת תשובה בחוק הפלילי ולא צריך לעשות את השינוי בחוק המקרקעין, דרך בתים משותפים, כדי לשנות את המצב. דא עקא, שלא מזמן הנושא הזה הגיע לבית-המשפט. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה של המשטרה להרחיק מאבטחים שהציקו לדיירים בבית משותף. למה? הוא קיבל את טענת ההגנה שזאת לא הסגת גבול. למה זאת לא הסגת גבול? כי אחד הדיירים הזמין אותם. אילו היו כל הדיירים נגד זה, זאת הסגת גבול. כך אומר בית-המשפט המחוזי, רק לאחרונה, והמשטרה חסרת אונים כאן. הדיירים באו למשטרה ואמרו: תצילו אותנו. המשטרה אמרה: בסדר גמור. אנחנו נטען שזאת הסגת גבול ואנחנו נרחיק את המאבטחים, כי אחרת בשם מה נרחיק את המאבטחים? אלה אנשים שיש להם נשק ברשיון והם נמצאים במקום שמותר להם להיות. ראובן ריבלין (הליכוד): זאת שאלה אם יש כאן הסגת גבול. יוסף ביילין (מרצ): יפה. אז זה מה שאני אומר. בית-המשפט קבע שזאת לא הסגת גבול ולמשטרה אסור להרחיק אותם, כי הם הוזמנו על-ידי הדייר. לכן בא התיקון הזה ואומר, שאם אין הסכמה של הדיירים להצבת המאבטחים, זאת תהיה הסגת גבול. זה כל העניין, זה כל התיקון - כדי שבית-המשפט יוכל לאפשר למשטרה להרחיק את המאבטחים. השר גאלב מג'אדלה: מה הנימוק של הממשלה? יוסף ביילין (מרצ): הנימוק של הממשלה היה שהחוק הפלילי מטפל בזה ואין צורך לשנות את החוק האזרחי שמתעסק במקרקעין כדי למנוע את נוכחות המאבטחים. רק שלפי דעתי הממשלה לא היתה ערה לאותו פסק-דין של בית-המשפט המחוזי שלא קיבל את זה. לכן אני מעריך שהחוק הזה ממש מתבקש. לצערנו, בנסיבות הקשות שאליהן הידרדרנו עם עולם הפשע, אני חושב שהממשלה לפחות את זה חייבת לאזרחים שלה. אם היא לא יכולה להגן עליהם אחרת, לפחות שתמנע את המצב של מאבטחים שעושים כרצונם, כמו איזה מערב פרוע בתוך הבתים המשותפים. התבקשתי לדחות את ההצבעה לפעם אחרת, כי הקואליציה רוצה לדון בזה מחדש, ואני מקווה שהדיון מחדש יביא לכך שהממשלה תתמוך בהצעה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לחבר הכנסת יוסי ביילין. תשובה והצבעה במועד אחר.