קטע מדברי הכנסת

תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון – איננה נוכחת. חבר הכנסת נסים זאב – אחרון הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצעת חוק זכויות הסטודנט. אין לי שאלה לגבי חופש הסטודנט, לגבי סטודנט. חופש הביטוי יש לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל. אני לא חושב שיש איזו מגבלה. השאלה - ההתארגנות של אותם סטודנטים, למה היא תוביל? האם בסופו של דבר זה יוביל יותר להפגנות, לשיתוק המערכת? כאשר קבוצת סטודנטים מחליטה להשבית את הלימודים או להתנגד תוך כדי התבטאות כזאת או אחרת, וזכותם להתבטא – השאלה, כארגון, אם זה דבר שיועיל בסופו של דבר או יזיק למערכת. אני מאוד מאוד חושש. אני אתמוך, אין לי בעיה עם זה. מבחינתי, סטודנטים ילמדו או לא ילמדו, זאת בעיה שלהם. אבל אני חושב שצריכים לתת את הדעת, לקראת הדיון בקריאות השנייה והשלישית, איפה לשים את המעצורים, הייתי אומר, ואת המגבלות, כדי שלא יהיה מצב שקבוצה של סטודנטים תוכל אולי גם לשתק את המערכת. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת לתמוך בהצעת החוק שהציג היום, הערב, חבר הכנסת יוסי ביילין. אני רוצה לומר, זה בלתי מתקבל על הדעת שבמדינה דמוקרטית, בארגון שלכאורה צריך לחנך, בגוף כמו אוניברסיטה, שצריך לחנך לפלורליזם, לסובלנות לפתיחות בארגונים כאלה, בעצם מונעים מסטודנטים דבר שהוא אלמנטרי בעיני, וזאת האפשרות להתאגד, להתכנס ולקיים פעילות פוליטית. בכל האוניברסיטאות בעולם, הדבר הבסיסי ביותר הוא שסטודנטים יכולים להתאגד, יכולים להפגין ויכולים לחולל מהפכות, ורק במדינת ישראל יש חשש, שאני לא מבינה למה הוא וממה הוא נובע; חשש מעוות בעיני, שפוגע ביכולת לחנך אנשים צעירים לקחת חלק בפעילות ציבורית חברתית. אני רוצה לשתף אתכם, חברי חברי הכנסת, בחוויה – זאת אולי לא המלה המתאימה – מאוד מאוד לא סימפטית שאני חוויתי בביקורי לפני כמה חודשים באוניברסיטת חיפה. הייתי אמורה להיפגש עם קבוצה של סטודנטים שהם חברים בתא מרצ ובתא חד"ש ועם סטודנטים אחרים. האוניברסיטה מאוד לא התלהבה מהרעיון הזה. בסופו של דבר נפגשתי עמם. העמיסו עליהם כל מיני תנאים ביורוקרטיים – צריך להזמין חדר חודשיים מראש, כל מיני דברים שנועדו לפגוע במהלך הפגישה. בסופו של דבר החלטתי להיפגש אתם בקפיטריה של האוניברסיטה. ישבנו בשולחן צדדי, במקום שלא היו בו אנשים. הפגישה שלנו לא הפריעה לאף אחד. לא היתה פרובוקציה, לא נעשתה פרובוקציה. נדהמתי, פשוט נדהמתי, כשבמהלך הפגישה הסב את תשומת לבי אחד הסטודנטים שאמר לי: תראי את שני הגברתנים שעומדים מאחורינו. אני מסובבת את ראשי, ואני רואה שני גברתנים, שאחר כך התברר לי שהם היו מאבטחים של האוניברסיטה, מסריטים ומצלמים כל אחד מהסטודנטים שהגיע לפגישה אתי. מסריטים את כל המפגש – דבר, כמובן, שהוא מאיים ומפחיד. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: זה היה כדי להפחיד או שזה היה כדי להנציח את המעמד של המפגש אתך? זהבה גלאון (מרצ): אני לא מייחסת לעצמי חשיבות כל כך גדולה, אדוני השר, שזה נועד להנציח. תראה, אותי זה לא הפחיד, אבל זאת שאלה מאוד נכונה. הסטודנטים הרגישו מאוד מאוימים. הם התחילו לצאת. ולא רק זאת - - - היו"ר יצחק זיו: אני מבקש לסיים. זהבה גלאון (מרצ): תן לי לסיים את הסיפור, אדוני. אני חושבת שזה מדהים. זה סיפור מדהים שבכלל יכול להיות דבר כזה. לא להאמין. תשמע, אדוני היושב-ראש, במהלך ההסרטה – הפגישה נמשכה כשעה וחצי; כל השעה וחצי הזאת הם הסריטו את המפגש – בשולחן ליד ישבו עוד שני אנשים, שמסתבר שהם עובדי האוניברסיטה, במערך האבטחה שלהם. ישבו – אני לא יודעת אם הם הקשיבו, אולי הם לא יכולים היו להקשיב; ישבו לוודא, במהלך כל הפגישה. יושבת חברת הכנסת גלאון עם קבוצה של סטודנטים, רחמנא ליצלן, מה יכול להיות? האירוע, או התקרית הזאת, הסיפור הזה, משקף – אני לא יודעת, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. פניתי לנשיא האוניברסיטה, העליתי את הנושא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. אני שואלת אתכם, חברי חברי הכנסת, היעלה על הדעת שחבר הכנסת, שר, לא משנה מי, יבקש להגיע לאוניברסיטה, וגם אם הוא לא מגיע לאוניברסיטה, שסטודנטים מכל המפלגות מכל הקבוצות, מכל עברי הדעה והדעת רוצים להתאגד ולפעול פעילות ציבורית, פוליטית, חברתית, והם לא יוכלו לעשות את זה? כדי למנוע את הסיפור שלי, כל מי שיושב באולם לדעתי צריך לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת ביילין. תודה רבה, אדוני, ותודה על שאפשרת לי. היו"ר יצחק זיו: תודה. אנחנו נעבור להצבעה. אני אמתין עד שתגיעי. הצבעה מס' 83 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התשס"ח-2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד - 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק זכויות הסטודנטים (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של הסטודנטים), התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.