קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: פיתוח בר-קיימא [הצעת חוק פ/1383/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק פ/1383, הצעת חוק-יסוד: פיתוח בר-קיימא, של חבר הכנסת יוסי ביילין וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת החוק, חוק-יסוד: פיתוח בר-קיימא, להכניס לספר החוקים של - - - היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת דוד אזולאי, נא לשבת. חבר הכנסת אלקין, אתה כמעט לא ישבת מתחילת הדיונים, יש סיבה לכך? כמעט שלא ישבת, אתה כל הזמן על הרגליים. יוסף ביילין (מרצ): זה שוב עניין של גיל שמשפיע, גם אנחנו בגילו היינו עומדים כל הזמן. ובכן, המטרה של חוק-היסוד הזה, להכניס לספר החוקים את המושג של פיתוח בר-קיימא ולהפוך אותו ממושג ערטילאי לדבר קיים. אני חושש מאוד שבלי חקיקה - גם אם החקיקה היא כללית מטבע הדברים, כי זה חוק-יסוד - אין משמעות לאמנות שאנחנו חתמנו עליהן. ממשלת ישראל חתמה על שורה של אמנות - אוויר ואקלים, חומרים מסוכנים, טבע ומורשת, זיהום הים, צומח וקרקע. ב-14 במאי 2003 החליטה הממשלה כדלקמן: מדיניות ממשלת ישראל תתבסס על עקרונות של התנהלות פיתוח בר-קיימא, המשלבים כלכלה דינמית, שימוש מושכל במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות ומתן שוויון הזדמנויות לכול. זאת על מנת לענות על הצרכים של הדור הנוכחי וצורכי הדורות הבאים. הממשלה, בהחלטה יפה, בהחלטה מעניינת מאוד, החליטה על הכנת תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא, שתיעשה על-ידי כל משרדי הממשלה. אני יכול לומר לכם, שהיום, אחרי ארבע שנים ויותר, לרוב משרדי הממשלה אין תוכנית כזאת. אין היום לממשלת ישראל תוכנית אסטרטגית לגבי פיתוח בר-קיימא. מיכאל איתן (הליכוד): לגבי מה יש לה תוכנית אסטרטגית? יוסף ביילין (מרצ): אני אגיד לך, מיקי, רק בארבע עיניים, זה סודי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני יכול לענות לו? היו"ר אחמד טיבי: לא, אתה לא יכול לענות לו, חבר הכנסת אורלב. מיכאל איתן (הליכוד): יש דבר אחד שהוא לא יודע - לגבי האיום האירני יש לנו תוכנית אסטרטגית. יוסף ביילין (מרצ): לגבי הגדרת המושג פיתוח בר-קיימא – ההגדרה המקובלת היא פיתוח הממלא את צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים למלא אף הם את רצונותיהם. אני אומר לכם, חברי הכנסת, אני אומר לכם, ההצעה שלי היא לא הצעה מקורית. ראובן ריבלין (הליכוד): צריך רק לתקן אותה, כי בינתיים בוטלה נציבות הדורות הבאים. יוסף ביילין (מרצ): אוקיי. אני אימצתי הצעה של נציבות הדורות הבאים - היא לא מונתה, אבל המוסד קיים - שראתה בדבר הזה הצעה חיונית בנושא איכות הסביבה. אבל מה שקרה בשנים האחרונות, שהנושא הפך להיות במקום בעיה של הדורות הבאים לבעיה של הדור שלנו. השינויים הדרמטיים שמתחוללים לנגד עינינו, ובמקומות לא מעטים בעולם זה דבר מרכזי, למשל מה שאל גור עשה עם זה בארצות-הברית, אנחנו רואים באמצעי התקשורת האלקטרוניים, בטלוויזיה, את הקרחונים הנמסים, ההשלכות של זה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): מה שקורה בימינו זה על חשבון הדורות הבאים. יוסף ביילין (מרצ): בוודאי. אבל הדברים האלה קורים לנגד עינינו. העתיד הזה שבו אנחנו נשלם את המחיר, של ההתפתחות, של הפיתוח, שאנחנו אחראים לו, העתיד הזה מתקצר והולך. לכן זה כבר באמת לא רק שאלה של הדורות הבאים אלא גם שאלה אגואיסטית של הדור שלנו. ההתנגדות של הממשלה, אני מניח, היא לא התנגדות מהותית לחוק-יסוד שכזה. אלא שזה לא נוח. לשום ממשלה לא נוח שיש חוקי-יסוד כאלה והם עלולים להכביד, חלילה, על המהלכים המהירים של התכנון והפיתוח. אבל במאה ה-21, בתקופה הזאת, אני אומר לכם, זאת תהיה טעות קשה מאוד אם אנחנו לא נביא בחשבון את הנושא של פיתוח בר-קיימא, מעבר לססמה הזאת, בכל הקשור לפיתוח, כי לישראל כמדינה מפותחת ותעשייתית יש השפעה לא רק על מה שקורה כאן אלא על מה שקורה בעולם כולו. וכמו שלא היינו רוצים שהעולם יפגע בנו, ככה אנחנו לא יכולים לפגוע בעולם. המושג עצמו של פיתוח בר-קיימא התגבש ב-1992 - מדובר כאן לא על דבר ישן – על-ידי 178 מדינות בעולם, בריו-דה-ז'ניירו, שהחליטו על מה שנקרא אז "אג'נדה למאה ה-21". ישראל כמובן חתמה על האג'נדה הזאת והתחייבה לאמץ את העקרונות שלה. חלפו עשר שנים, התקיימה ועידה נוספת של אותן מדינות, עם נוספות, הפעם 181 מדינות, ביוהנסבורג. הוועידה הזאת נועדה לאמץ את תוכנית היישום של ריו-דה-ז'ניירו לפיתוח בר-קיימא, והיא קיבלה שורה של החלטות, בין השאר החלטה שאומרת שפיתוח בר-קיימא עומד על שלוש רגליים: פיתוח כלכלי, פיתוח חברתי ושימור הסביבה. תוכנית היישום מ-2002 היא תוכנית שישראל מחויבת לה, ותוכנית היישום מדברת במפורש על חקיקה מתוך הבנה שלצד החלטות של ממשלה, טובות ככל שיהיו, מוכרחים ללוות את ההחלטות הללו בחקיקה שמחייבת את המדינה כולה, ורק חקיקה יכולה באמת לחייב את ההחלטות העתידיות של גורמי הביצוע, שנושא הפיתוח בר-קיימא לא יהיה רק מן השפה ולחוץ, אלא שבאמת יהיה שיקול מרכזי בכל התקדמות, בכל פיתוח בעתיד. בהרבה מדינות בעולם נושא הפיתוח בר-הקיימא הוכנס לחוקה; החוקות תוקנו כדי להוסיף את זה. לישראל אין בינתיים חוקה, ואינני יודע מתי תהיה לה חוקה, אבל יש לה חוקי-יסוד, ולכן ההצעה היא לעגן את הפיתוח בר-הקיימא בחוק-יסוד כללי שיחייב את המדינה ואת זרועותיה להביא בחשבון את נושא הפיתוח בר-הקיימא בהחלטותיה העתידיות. אני מאוד מבקש מחברי הבית, זו לא שאלה של ימין ושמאל, זו לא שאלה מפלגתית, זו שאלה של אחריות שלנו כאזרחי העולם וכהורים, חלק מאתנו כסבים וכסבתות, לדורות הבאים - לא לפגוע בהם ובעתיד שלהם בהחלטות חפוזות שאנחנו מקבלים היום. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. השר גדעון עזרא בשם הממשלה, בבקשה. בבקשה, אדוני. חיים אורון (מרצ): הממשלה תומכת, אפשר להצביע. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לחבר הכנסת יוסי ביילין על כך שהוא מעלה את הנושא של פיתוח בר-קיימא. אני רוצה להקדים ולומר שממשלת ישראל אומנם חתמה על האמנות שדיברת עליהן, ואנחנו נאמנים להחלטות הללו בכל נושא ונושא, ואני, כשר להגנת הסביבה, כמי שאחראים לנושא של פיתוח בר-קיימא. תשאל את היושב לשמאלך, את חבר הכנסת זבולון אורלב - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): עוד יחשבו שעברתי לשמאל. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: - - איך הוא מטרטר אותנו, ובצדק, אחת לשבועיים, שלושה שבועות. אני מודיע לך שיש לנו סמנכ"ל תכנון אצלנו במשרד, שזאת העבודה העיקרית שלה בנושא הזה – זו אשה, ולכן אני אומר "שלה" – ואני אומר לך שאין החלטה אחת בממשלה שאין לנו הערות לגביה, שאנחנו לא מגיבים בו במקום, ויש הבנה בממשלה. מה גם שהזכרת נכון את החלטת הממשלה שהתקבלה בשנת 2004, ולדעתי המשרד שלנו מקדיש את כל המאמצים לנושא הפיתוח בר-הקיימא. חבר הכנסת ביילין, אני רוצה להגיד לך איך אנחנו יכולים לטרפד את הפיתוח במדינה. אני רוצה להביא דוגמה של מה שעוד לא בוצע, התוכנית ל"מובל השלום". כל צד שלא יצליח בהצעה שלו יסתמך על החוק הזה, לכאן ולשם, ואתה למעשה תגרום לשיתוק בהחלטות הממשלה. אני מחויב כשר להגנת הסביבה בכל אתר ואתר, בכל נושא ונושא. לפני כחודשיים עלה נושא היישובים של מפוני גוש-קטיף במזרח לכיש, ושם דובר על הקמת כמה יישובים חדשים וכבישים נוספים, וזה עומד בניגוד לעניין של פיתוח בר-קיימא, אבל זה דואג לאנשים, וצריך למצוא את הפשרה. מיכאל איתן (הליכוד): מי אמר? מי אמר שזה עומד בניגוד? אפשר לקבוע הגבלות על ההתיישבות שזה לא יעמוד בניגוד. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: תרשה לי להסביר לך. פיתוח בר-קיימא מדבר נגד הקמת יישובים חדשים. מיכאל איתן (הליכוד): למה? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני אגיד לך למה. משום שאתה פוגע בשטחים הפתוחים. נושא השטחים הפתוחים זה עיקרון - - - מיכאל איתן (הליכוד): ישבו שם ממילא אנשים. הבדואים מחכים, ישבו שם מלא בדואים. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אין שם בדואים. מיכאל איתן (הליכוד): באיזה אזור? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: במזרח לכיש. מיכאל איתן (הליכוד): מה אתה מדבר? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אין שם אחד. אין שם אחד. עזוב, בחייך, אתה לא יודע. מיכאל איתן (הליכוד): תסלח לי, מעבר לקו יש יישובים. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת איתן, אתה מפריע לשר. מיכאל איתן (הליכוד): מעבר לקו יש יישובים. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: מעבר לקו יש שם גדר הפרדה. על מה אתה מדבר? מיכאל איתן (הליכוד): הסביבה לא מכירה את הגבול. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: עזוב. עזוב. עזוב. אתה לא יודע. היה הנושא של יישוב נורית בגלבוע, שגם שם אין יישובים, ואמרו שצריך לחזק. לא צריך לחזק שום דבר. הממשלה החליטה, מתוך רצון ללכת לקראת המפונים, ההחלטה היא בניגוד לנושא של השטחים הפתוחים כאשר יש עדיין צרכים לבני-אדם. אני בהחלט תומך בכל נושא שיקדם אותנו בנושא פיתוח בר-קיימא. אני לא מציע לכבול בעניין הזה את הממשלה בחוק-יסוד, ואני מבקש את אמון הכנסת בכך שהממשלה, ובעיקר השר להגנת הסביבה, עומדים על המשמר בנושא הזה, ומבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק - והבטחתי שנקיים את הנדרש. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אני מבקש לעבור להצבעה, רבותי. נא לשבת ולהצביע. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - 37 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: פיתוח בר-קיימא נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד - 16, יש יותר מתנגדים – 37, אין נמנעים. הצעת החוק של חבר הכנסת ביילין לא נתקבלה.