קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת סיעוד בכסף למי שנזקק לסיוע בכל שעות היממה), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/1502/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים להצעת חוק פ/1502, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת סיעוד בכסף למי שנזקק לסיוע בכל שעות היממה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יצחק זיו וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מהמקום. יש לך דקה, בבקשה.
יצחק זיו (גיל):
סגן יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, לא סתם נאמר, אל תשליכנו לעת זיקנה. בשנים האחרונות הלכו והתרבו המקרים שבהם משפחות נאלצות לשכור את שירותיו של עובד זר, אם לטיפול בקשישים, אם בנכים או באנשים הסובלים מכל בעיה אחרת. מניסיוננו הרב הוכח מעבר לכל ספק, שלמטפלים הסיעודיים הזרים יש חשיבות רבה לחייו ולביטחונו של המטופל. השימוש בשירותיו של עובד זר עולה למשפחות כסף רב. העלות לחודש, לרבות כל ההוצאות, היא כ-5,700 שקלים. הסידור הקיים הוא כזה שהמדינה מעבירה לחברות כוח-אדם, באמצעות הביטוח הלאומי, כ-2,700 שקלים. מתוכם, רק 1,370 ש"ח עוברים לזכאי, והשאר, 1,400 שקלים, נשארים בחברת כוח-האדם. כלומר, מתוך 2,700 שקלים שהביטוח הלאומי מוציא מקופתו, רק 1,370 שקל מועברים לעובד, והשאר מועברים לחברת כוח-אדם.
הקשיש בתקופה המודרנית משלם מחיר אישי כבד מאוד על אורח החיים המודרני, שאותו אימצו כסטנדרד, כדי שמהלך החיים התקין לא ייפגע ולא יופרע. יש רבים המוציאים את הקשיש למסגרות חוץ-משפחתיות כמו בתי-אבות או סידורים אחרים בביתו הפרטי ומצמידים לו עובד סיעודי. זה המחיר של ניתוק הקשיש מהסביבה האנושית, התומכת והמוכרת של קרובים מדרגה ראשונה, המשפחה והחברים, כאשר הקשיש כבר אינו במיטבו והעובד הסיעודי הופך במשך הזמן לדמות הקרובה והחשובה בחייו, וזאת אני אומר מניסיון אישי.
הוצאות הזיקנה יקרות מאוד בדיור מוגן, בסיעוד, בתרופות ובצורך בעובד שיהיה צמוד לקשיש. בהצעת חוק זו אני מציע שחברות ההשמה ימשיכו לגבות מהמשפחה את התשלום החד-פעמי עבור הוצאות הטיפול בהבאת העובד, אך כל הכסף, כ-2,700 שקלים מהמדינה, יועברו ישירות למשפחה, ללא תיווך מיותר. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. אני מודה לך, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יצחק זיו. השר אדרי, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סעיף 225(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי "גמלת הסיעוד" (כולה או מקצתה), תשולם לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד כפי שקבעה ועדה מקצועית ולא לידי הזכאי. בסעיף (ג) נקבע, כי גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם הוועדה המקצועית קבעה כי הוא גר עם בן משפחה המטפל בו, ואין שירותי סיעוד זמינים או שלא סופקו לו שירותים כאמור.
הצעת החוק שבפניכם מבקשת לתקן את סעיף 225 ולקבוע, כי מבוטח הזכאי לגמלה בשיעור 150% (בשל היותו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היום), אשר בידיו היתר להעסקת עובד זר סיעודי המתגורר עמו בביתו, יהיה זכאי לתשלום הגמלה לידיו.
בשונה מהצעת החוק שלפניכם קובעת הצעת החוק הממשלתית, כי תיקון החוק יהיה במסגרת הוראת שעה ל-24 חודשים בלבד וכי הוא יחול על אזורי ניסוי כפי שייקבעו על-ידי שר הרווחה, בתקווה שיהיה. כן קובעת הצעת החוק הממשלתית, כי על המטפל לספק למבוטח שירותי סיעוד רוב שעות היממה במשך שישה ימים בשבוע, וכי הוא אינו בן משפחה של מי שניתנים לו שירותי הסיעוד.
לפיכך, מוצע להסכים להצעת החוק ולאשרה בקריאה טרומית, בכפוף להסכמה לתיקון נוסח ולהתאמה למוצע בהצעת החוק הממשלתית.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת יצחק זיו רוצה לענות?
יצחק זיו (גיל):
הצעת החוק שלי היא לא להגביל ב-24 חודש, אלא באופן גורף.
השר יעקב אדרי:
אבל אתה הסכמת שזה יהיה בתיאום ועכשיו אתה לא מסכים.
יצחק זיו (גיל):
אבל למה 24 חודש?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת זיו, במשך 24 חודש אתם עוד תשבו ותסכמו. כרגע יש לנו שנתיים ביד.
יצחק זיו (גיל):
מסכים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת סיעוד בכסף למי שנזקק לסיוע בכל שעות היממה), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק פ/1502 התקבלה לפי תקנון הכנסת, והיא עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקריאה ראשונה.