קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז-2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/132).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
נעבור לסעיף הבא. נפתח את הדיון: הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת מגלי והבה - קריאה ראשונה. בבקשה.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ראש העדה הדרוזית שיח' מואפק טריף, ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות מר נביל נסר א-דין, שופטים, קאדים, ראשי רשויות, קצינים וחיילים, ובמיוחד אני רוצה לברך את חיילי גדוד "חרב" ומפקדיהם, שנמצאים כאן אתנו. ראיתי גם את מפקד משמר הגבול וראיתי עוד מפקדים אחרים שהיו אתנו היום.
אורחים יקרים ומכובדי כולם, לקראת סיומו של יום חשוב ומיוחד זה, שהוקדש כולו לחיזוק המגזר הדרוזי והצ'רקסי, עלי לציין בסיפוק רב כי הכנסת כולה, בוועדותיה השונות, עם נכבדי העדות ובכיריהן, דנה בדרכים המעשיות שתאפשרנה את השלמת שוויון הזכויות של שתי העדות האלה בחברה הישראלית.
יום זה הוא פרי של מחשבה מעמיקה ועמל רב שהוקדשו כדי לעורר מודעות בקרב מנהיגות המדינה ונבחריה לצרכים ולקשיים של שתי עדות אלה, שקשרו את גורלן בגורל המדינה בברית דמים נאמנה. אין ספק כי מדינת ישראל מכירה באיכותם ובתרומתם הרבה של אזרחיה הדרוזים והצ'רקסים, אך היא לא בהכרח מודעת לקשיים הבלתי-אפשריים שבני עדות אלה מתמודדים עמם. אולי גם בנו, בני העדה, האשמה; אולי אנו שקטים מדי, עסוקים בעשייה ולא פנויים לחשיפה ולרעש. אחת ממטרותיו של יום זה היא לחשוף אותנו, את תרומתנו ואת עשייתנו, וכן את מחאתנו, את קשיינו ואת כאבנו.
בוועדת הפנים קיימנו דיון במשבר שהרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נתונות בו. הוועדה החליטה לפנות לשר הפנים בדרישה להשוות את מענקי האיזון ליישובי המגזר עם המענקים הניתנים ליישובים היהודיים. יושב-ראש הוועדה, שהיה שר הפנים, טען בדיונים היום שבתקופה שהוא היה שר הוא אומנם דאג להשוואה בנוסחה של מענקי האיזון, והופתע היום למצוא שעדיין יש במענקים הפרש לטובת היישובים היהודיים.
כמו-כן קבעה הוועדה דפוסי עבודה לטיפול בתוכניות המיתאר ברשויות האלה. אנחנו נמשיך לעקוב, וקבענו שהוועדה תזמן דיונים ויהיה מעקב חצי שנתי. בוועדת החינוך דנו היום בצורך הדחוף ברפורמה יסודית ומקיפה, ושוקדת עליה כבר בימים אלה המנהיגות החינוכית של העדה. הוועדה לקחה על עצמה לעקוב מקרוב אחר העשייה ולוודא כי משרד החינוך יסייע בידה.
בוועדת הכלכלה הוקדש הדיון לדרכים מעשיות לעידוד התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי. אני מברך את שר הביטחון, השר פרץ, שהצטרף אלינו. בוועדת העבודה והרווחה דנו בבעיות התעסוקה במגזרים האלה ובדרכים אפשריות להתמודד עם הבעיות האלה. בוועדה לקידום מעמד האשה הוקדש הדיון למצב התעסוקה של הנשים בחברה הדרוזית והצ'רקסית. כל הוועדות כולן קיבלו על עצמן לקיים מעקב אחר התקדמות הטיפול בנושאים שנדונו.
בכוונתי להבטיח, אתכם, כי יום זה יהפוך למסורת קבועה מדי שנה, וכי ביום זה בעוד שנה אוכל לעמוד בפניכם ולהקריא בסיפוק את רשימת ההישגים שאליהם הגענו כולנו, כי כל התקדמות והצלחה של הדרוזים והצ'רקסים היא התקדמות והצלחה של החברה הישראלית כולה.
אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, אני מצפה שתיתן לנו את הקרדיט, ונפעל יחד למימוש כל ההחלטות.
אדוני היושב-ראש, כעת אנו נדרשים לאשר את הצעת החוק להקמתו של בית למורשת העדה הדרוזית בקריאה ראשונה. מרכז זה יהיה מקום התכנסות לכנסים חשובים של העדה, ואמור לקום בו מרכז מחקר ומוזיאון לשימור מורשתה העשירה. האורחים היקרים ראו את התצוגה למטה באולם. זה לא יהיה רק מכון מחקר, אלא גם מוקד משיכה תיירותי מרשים, המושך קהל מכל קצוות הארץ והעולם, שיוסיף גאווה למדינת ישראל ויחזק את מודעותם של בני העדה למורשת המפוארת שלהם.
אני מודה לממשלה על תמיכתה בחוק החשוב הזה, שיש בו גם כדי להכיר בתרומה החשובה של העדה לחברה ולמולדת.
אני גם רוצה להגיד לכם, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, שהוקצו למוזיאון הזה 30 מיליון שקלים, וזאת עלות הבנייה שלו. אנחנו גם נדאג בסעיפי החוק לאחזקתו. בקריאה הראשונה לא נציין את הסכומים, כדי שלא נזדקק לרוב מיוחד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם הממשלה מסכימה, אין בעיה. הנה, השרים פה.
מגלי והבה (קדימה):
בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לכל אלה שסייעו בהצלחתו של היום הזה: ליושבת-ראש הכנסת וממלאת-מקום נשיא המדינה, חברת הכנסת דליה איציק, שפרסה את חסותה על האירוע; למנכ"ל הבית, מר אבי בלשניקוב, על עזרתו ללא לאות בכל בקשותינו; למזכיר הכנסת, מר אריה האן, ולאנשי לשכתו; לראש אגף טקסים ואירועים, הגברת מירי יכין, לסגניתה, הגברת יעל ריצ'רדס, ולצוות המחלקה, שבלעדיהם לא היינו מגיעים ליום זה; לראש אגף היתרים וביקורים, הגברת נורית רון, ולאנשי ולשכתה; לדובר הכנסת, מר גיורא פורדיס, על תמיכתו הרבה בפרסום האירוע; לחברי יושבי-ראש הוועדות: חבר הכנסת כחלון, יושב-ראש ועדת הכלכלה; חבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת; חבר הכנסת משה שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה; למנהלי הוועדות על עזרתם הרבה בקיומו של יום הדיונים הזה; לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת; למנהלת הוועדה, למזכירות הוועדה וליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-דין מירב ישראלי, על עזרתם בקידום הצעת החוק להקמת מרכז למורשת הדרוזים ובזירוז ההליכים, כדי שנוכל להביא היום, ביום החשוב הזה, לאישורו. אני מודה לכל חברי הכנסת שנטלו או ייטלו חלק בדיונים, לכל חברי הכנסת שמשתתפים כעת בדיון ולכל האורחים שבאו מרחוק והיו אורחי הבית ביום חשוב זה.
אני מקווה שהיום הזה לא ייזכר ויישאר בבדידות מזהרת, אלא יהיה אות ופתיחה לעליית מדרגה בקירוב הלבבות, בשיתוף הפעולה וביחסים המיוחדים בין שתי העדות לחברה הישראלית כולה. היו ברוכים כולכם, ואני מקווה כי נתאחד כולנו להצביע בעד החוק כדי לקבל אותו בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת. אולי זה לא מקרה שאני, כאוהב העדה הדרוזית, ישבתי כעת בין שני חברי כנסת דרוזים - מזכיר וחבר הכנסת. אנחנו נעבור לשר עמיר פרץ, שהוא יושב-ראש ועדת השרים לעניין המגזר הלא-יהודי.
שר הביטחון עמיר פרץ:
כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת מגלי והבה, שהוא גם-יושב ראש השדולה למען הדרוזים והצ'רקסים כאן בכנסת, היום זה הוא יום חשוב ומיוחד. כבוד השיח' מואפק טריף, ראש העדה הדרוזית, כבוד השיח'ים כולם, מכובדים, ראש פורום ראשי הרשויות מר נביל נסר א-דין, ראשי הרשויות, ראשי העדה, ראשי המגזרים, כבוד גדול הוא לכנסת שאתם נמצאים כאן ונותנים הזדמנות לכנסת להביע תודה והערכה על כל פועלכם ועל ההשתלבות שלכם בחיים במדינת ישראל. האירוע המיוחד הזה כאן במשכן נערך לכבודכם, אחינו הדרוזים והצ'רקסים.
כשר הביטחון אני רואה במפגש הזה משמעות מיוחדת, בשל העובדה שבניהן של שתי העדות האצילות הללו משרתים בצבא-הגנה לישראל ובכל זרועות הביטחון. שתיהן שותפות מלאות ונאמנות בנשיאה בעול, במאמץ ובהקרבה, ואף במחיר הכבד הנדרש, למרבה הצער, כדי להציב למדינת ישראל חומת מגן.
הדרוזים - "בני מערוף" - והצ'רקסים - "אדיגה" - ראויים להכרה רבה לא רק בזכות השתלבותם ותרומתם הגדולה לביטחון המדינה, אלא בראש ובראשונה בזכות מה שהם מהווים ומה שהם מייצגים: סולם ערכים נפלא, שורשיות, אמונה, ייחוד ועושר תרבותי. האתגר שהציבו לעצמם - שותפות ואינטגרציה חברתית, שותפות במדינה תוך שמירה קפדנית על המסגרת האתנית והדתית, הזהות העצמית והלכידות הפנימית - איננו אתגר פשוט. אבל אתם עומדים באתגר זה בהצלחה ראויה לציון. אתם עושים זאת בגאון, ללא שום רגשי נחיתות כלפי שום עדה אחרת.
אני גאה בכך שבני הדור הצעיר, הדרוזים וכמוהם הצ'רקסים, משולבים בכל זרועות צה"ל ובמיטב היחידות הלוחמות, כתף אל כתף עם חבריהם היהודים. אני גאה בעובדה שלא מעט מהמוכשרים, הנועזים והשאפתנים שבהם פילסו את דרכם בצבא אל השורה הראשונה ואל עמדות הפיקוד הבכירות ביותר. אני גאה בכך שחסמים שהגבילו בעבר את שיבוצם וקידומם הוסרו ואינם עוד. כך, למשל, אנחנו גאים שבמטה הכללי יושבים אלוף דרוזי וכמה תת-אלופים. במחזור הגיוס של אוגוסט 2006 שולב חייל בקורס טיס, חייל בסיירת מטכ"ל, חיילים בגולני, בצנחנים, בשריון וביחידות המיוחדות של חיל המודיעין. מערכת הביטחון פתחה בפני צעירי העדה הדרוזית את תוכנית "עתידים" לטיפוח נוער, וכיום לומדים בתוכנית 144 סטודנטים, 16 מהם במגמת רפואה.
אני גאה ברוח האחווה, הרעות, השוויון והשותפות המלאה השוררת בצה"ל בין הלוחמים, ללא הבדלי עדה, מוצא ודת. אני יודע היטב כי השוויון במישור האזרחי עדיין לא התקדם בקצב אחיד כמו השוויון במסגרת כוחות הביטחון. אני אומר במפורש: אסור שהשוויון יהיה רק בשדה הקרב; הוא חייב לבוא לידי ביטוי גם בעורף. המינימום הוא שכאשר הצעירים האלה חוזרים הביתה, הם יוכלו לבנות בית בביתם שלהם, ביישוביהם שלהם, להשתלב בעבודה ראויה ולהרגיש חלק מהחברה הישראלית במלוא מובן המלה.
חרף כל מה שעשתה המדינה לקידום יישובי הדרוזים והצ'רקסים ולפתיחת הזדמנויות לפני הדור הצעיר, עדיין יש לעשות הרבה ואף לנקוט העדפה מתקנת כדי להקנות לציבור היקר והנאמן הזה תחושה מלאה, אמיתית ובלתי מעורערת של שוויון, התפתחות וקידמה. כראש ועדת השרים לענייני המגזר הלא-יהודי, בכוונתי לטפל בנושא הזה ולהקדיש בעיקר לציבור הצעירים. אנו צריכים לתת להם תשובות נחרצות ולהפוך אותם לגורמים שיראו באופן ברור שיש אפשרות להגיע לשילוב אמיתי ויש האפשרות להתקדם כמדינה אחת, כאזרחים שמקבלים הזדמנות שווה וחיים בשוויון מלא.
בתנאים של חברה פתוחה ושל זרימה בלתי פוסקת של השפעות חיצוניות השוברות מחיצות תרבותיות, נדרש מאמץ חינוכי אדיר כדי לשמור ולקיים את המורשת הנפלאה, את הזהות הנבדלת שלכם בתוך החברה. אני רואה זאת כחובתה של מדינת ישראל לתמוך במאמציה של ההנהגה הרוחנית הדרוזית ושל ההנהגה הצ'רקסית, לבצר ולחזק את מורשתן ולהנחילה מדור לדור. חוסנה של ההנהגה, הנאמנות למסורת, החינוך השורשי ותחושת הגאווה והכבוד העצמי של בני הדור הצעיר היו עד כה בלמים איתנים בפני כל שחיקה וסחף. אין לי ספק כי הם יבטיחו גם להבא את המשך קיומם ושגשוגם של המגזרים התרבותיים, הדתיים והאתניים המיוחדים האלה, המוסיפים איכות והדר לפסיפס הלאומי המרהיב של החברה הישראלית.
בשמה של מערכת הביטחון, בשם צבא-הגנה לישראל ובשמי אני מודה לכם, בני העדה. אני מודה לכם בשם הממשלה כולה, ואני ודאי רוצה להודיע בשם ממשלת ישראל שאנו אכן תומכים בהצעת החוק שמוגשת היום לכנסת. אני רוצה להודות על גבורתם ועל תרומתם של צעיריכם להגנת המדינה.
אני רוצה להרכין ראש היום לזכרם של החללים שנפלו במערכות ישראל, לאמץ את ידי המשפחות השכולות ולשלוח רפואה לפצועים ולנכים ששילמו בגופם על הגנת המולדת.
אני מקווה שכל הקשיים הנוגעים לתקציב "יד לבנים" ייפתרו, ומהר מאוד תוכלו לעשות את מלאכת הקודש שאתם עושים כל השנים.
מי ייתן ולא נידרש לשאת שוב חרב, מי ייתן והשלום המיוחל ייכון במהרה. ידנו מושטת לשכנינו, ולא נחסוך כל מאמץ כדי למנוע מלחמה וכדי להשכין שלום בכל גבולותינו ועם כל שכנינו. אני יודע כי חלומכם הוא שיגיע היום שבו גבולות מדינת ישראל ייפתחו ויחסי ידידות ושכנות טובה ישררו בכל עבר, וכך הקשרים עם קהילות דרוזיות וצ'רקסיות בארצות השכנות יתחדשו ויתחזקו. כולנו שותפים לתקווה זו; כולנו מלאי תקווה שיום יבוא והמפגש שלכם עם בני עדתכם בכל רחבי המזרח התיכון יהיה הסמל המרכזי לכך שמדינת ישראל הגיעה אל השלום המיוחל ויכולה להבטיח עתיד טוב יותר, עתיד שמבטיח לכולנו המשך קיום איתן.
תודה רבה לכם על נוכחותכם. אני גאה בכם, ומדינת ישראל גאה בכם ומודה לכם מקרב לב.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר הביטחון, השר עמיר פרץ. אני רוצה להודות לך פעמיים: פעם אחת על זה שנשאת דברים על החוק ועל התמיכה שלך ושל הממשלה בחוק, ופעם שנייה על שאדוני בא במיוחד להיות שותף ולהודות לכל בני עדתי ולבני העדה הצ'רקסית ולכבד אותנו בנוכחותו. תודה רבה לך.
אני מזמין את חבר הכנסת דוד אזולאי. אחריו - חבר הכנסת מוחמד ברכה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, כבוד השיח' מואפק טריף, מכובדי הקאדים, השופטים שנמצאים פה, יושב-ראש הפורום של ראשי הרשויות, ראשי רשויות, שיח'ים ונכבדי העדה הדרוזית והצ'רקסית, אני מקדם אתכם בברכת אהלן וסהלן בִּכֻּם.
אני רוצה בראש ובראשונה לברך את חברי, סגן יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש השדולה הדרוזית, חבר הכנסת מגלי והבה, על היוזמה של היום הזה, יום שכולו נקרא יום לחיזוק המגזר הדרוזי והצ'רקסי. עוד לא היה יום כזה, כמדומני, ועל כך תבורך.
ביום כזה מן הראוי גם לזכור את תרומתו לחברה ולמדינה של השיח' אמין טריף, זיכרונו לברכה, שהנהיג את העדה עשרות שנים וזכה לקבל את פרס ישראל על חיזוק קשרי הידידות והאחווה בין העדות. זה הדרך שציווה המנוח לכולנו, וראוי שנאמץ את דרכו של המנוח לאהבה ואחווה שהעם הזה זקוק להן בימים הללו.
לעניין הצעת החוק, אדוני היושב-ראש - הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל באה לתת ביטוי לחשיבות שרואה מדינת ישראל בהקמתו של מוסד מרכזי שיאגד את מורשת הדרוזים ויחשוף את הציבור הישראלי למורשת הדרוזית ולעדה הדרוזית.
מן הראוי שיום כזה יהיה מנוף לשוויון של האוכלוסייה הדרוזית. לפי הדיונים שהשתתפתי בהם הבוקר אני יכול לומר, שכל מה שדורשים אנשי העדה זה דבר אחד – שוויון. הם לא רוצים יותר מזה, ומגיע להם. כדאי שהדברים יעברו משפת הדיבורים לשפת המעשה, כי עם סימפתיה בלבד אי-אפשר לקדם נושאים חשובים.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני חייב להזכיר כאן כמה דברים חשובים. אחת הבעיות שצריך לפתור היא דיור לחיילים המשוחררים. אומנם ראש הממשלה הזכיר בדבריו שהולכים לפנות 700 מגרשים לטובת אותם חיילים משוחררים, אך אנו יודעים שאין הקומץ משביע את הארי, ולא יעלה על הדעת שחייל המשתחרר מצה"ל לא ימצא לו פינה להקים בה בית.
היות שהיושב-ראש מאיץ בי לקצר, אעשה את זה טלגרפית - הדברים החשובים, ואני קובע את זה לפי סדר עדיפויות שאני חושב שהוא ראוי: לעדכן את תוכניות המיתאר בכל היישובים - מתוך 14 יישובים רק לשני יישובים כנראה יהיו השנה תוכניות מיתאר; לחזק את ההנהגה הרוחנית בראשות השיח' מואפק טריף; למנות קאדים חסרים בבית-הדין השרעי; לטפל בהזנחה בבית-הקברות.
לסיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשגר מכאן ברכה בשם מרן הרב עובדיה יוסף. הוא ביקש לברך ולחזק את בני העדה לרגל הכינוס החשוב הזה. חזקו ואמצו. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי על דבריו המאלפים. אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אהלן וסהלן, אני לא רוצה לשאת את הנאום של החשיבות, אני בן המשפחה, ואני מרגיש שייך לעדה, שייך לציבור הזה, ומי שיודע – יודע. אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, על הצעת החוק, הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים, ואני רוצה להסביר – לא ליושבים ביציע, כי הם יודעים מהי המורשת הדרוזית – אני רוצה להסביר ליושבים במליאה מהי המורשת הדרוזית.
המורשת הדרוזית היא השפה, ואני שייך לשפה; המורשת הדרוזית היא ההיסטוריה של העדה, ואני שייך להיסטוריה של העדה; המורשת היא המאכלים, המאכלים הם גם המאכלים שלי; היא השירים, ואלה השירים שלי. היא הדת והספר, הקוראן אל-כרים הוא הספר שלי; האדמה היא אדמה משותפת; כלי החקלאות (נושא דברים בשפה הערבית) הם הכלים שלי, הכלים של הבית (נושא דברים בשפה הערבית); הפולקלור הוא שלנו כמו שהוא של המורשת של העדה הערבית-הדרוזית; השירה, המשורר הראשון בארץ הזאת בשבילי בערבית הוא סמיח אל-קאסם, בן העדה; אחד הסופרים הראשונים שלי בערבית בארץ הזאת הוא מוחמד נפאע, בן העדה. אחד הגיבורים הלאומיים שלי הוא סולטן פשה אל-אטראש. אם כן – אני דרוזי, או אתם ערבים? גם וגם, אני אומר. אני גאה להיות שייך לעדה הזאת, ואני גאה שהעדה הזאת שייכת ללאום הערבי.
מה שנדרש היום, אדוני היושב-ראש, הוא ללכת בכיוון שחבר הכנסת ריבלין, יושב-ראש הכנסת לשעבר, דיבר עליו: לא להבטיח שום דבר, ליישם מה שהובטח; לא לעשות שום דבר מעבר למה שמקובל – אך ורק שוויון. אני מסכים עם חבר הכנסת אזולאי – מה שדרוש הוא לא לנתק את העדה מעברה, מאמונתה, משפתה, מההיסטוריה שלה, אלא לתת לה את זכויותיה. לא להרעיף מלים, אלא לתת תקציבים ולהכיר בשוויון. תודה רבה, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת ברכה. אני מכבד כל מה שאמרת, אבל זה שאנחנו רוצים לשמור על צביוננו וקיומנו, אתה צריך לחזק אותנו ולא לבוא אלינו בטענות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני לא בא בטענות.
היו"ר מגלי והבה:
אם הייתם שומרים על צביוננו כמו שאנחנו שומרים, העולם היה נראה אחרת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
הצביון שלך ושל העדה הוא הצביון שלי.
היו"ר מגלי והבה:
לא אמרתי אחרת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
הצביון של קדימה הוא לא הצביון שלי ושלך.
היו"ר מגלי והבה:
גם לא הצביון של חד"ש. אסור לי להיכנס יותר מדי לפוליטיקה.
חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יעקב מרגי. אם הוא אינו נוכח – חבר הכנסת משה גפני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השיח' מואפק טריף, שיח'ים נכבדים, אחים וחברים בני העדה הערבית- הדרוזית, רבותי השרים וחברי הכנסת, תמיד טוב שאנחנו נפגשים; פעמים רבות מחוץ לכנסת – היום בכנסת.
אין ספק שהמורשת של העדה הערבית-הדרוזית בכל המזרח התיכון היא מורשת של ציבור הגאה בהשתייכותו, ציבור העומד על זכויותיו, גם כאשר הן נגזלות ממנו, ציבור הרוצה להתקדם וליישם את זכויותיו אחת לאחת.
העדה הערבית-הדרוזית, אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, היא חלק בלתי נפרד מאתנו. העדה הערבית-הדרוזית היא עדה שהוציאה אל העולם את מיטב האינטלקטואלים, המנהיגים, המשוררים, אנשי העט ואנשי האומץ והתעוזה בכל פינה של המזרח התיכון.
במסגרת השתייכותם הלאומית הערבית אין ספק שלכל קבוצה יש ייחוד. הייחוד יכול להיות – וצריך להיות – בולט ומובלט במסגרת התמונה הכללית, הממוסגרת, ולכן מן הדין שבכל פעם שמדברים אל העדה הערבית-הדרוזית, לא שר הביטחון הוא שצריך לפתוח את הדיון, כי אסור להביט אל העדה הערבית-הדרוזית רק דרך השירות הצבאי והקורבנות, כפי שאמר שר הביטחון, כי אם הרבה יותר מכך – אלה אנשים עם היסטוריה, עם שיוך, עם גאווה, עם זכויות אזרחיות מופקעות.
אנחנו לא מדברים פעם אחת בקדנציה, אדוני חבר הכנסת ריבלין, אדוני היושב-ראש; הדברים על זכויות העדה הערבית-הדרוזית מוכחים כאן, בפרוטוקול. אין פעם אחת שהדברים מובאים כאן ולא אנחנו בראש הזועקים את זעקתם. בעיקר ראשי הרשויות יודעים זאת.
לכן, רבותי, זכויות אזרחיות הן לא משהו עונתי. אדוני שר הביטחון, אתה שר חשוב, אתה יושב-ראש מפלגה, אתה אפילו שר ביטחון שתקציב המשרד שלו מה-זה-גדול – עד כדי כך שהייתי מצפה ממך, למשל, להודיע מעל הדוכן היום שאתה מעביר מתקציב הביטחון 150 מיליון שקלים לבתי-הספר ביישובים הערביים-הדרוזיים.
היו"ר מגלי והבה:
תודה, אדוני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תן לי להמשיך, אני מבקש. כי זה מביך.
היו"ר מגלי והבה:
זה לא מביך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
דברים קוסמטיים לפעמים מייפים. נכון, קוסמטיקה זה דבר יפה, אבל פנים יפות הן הרבה יותר יפות מאשר פנים קוסמטיות, ולכן יש לטפל בבעיה באופן העמוק והיסודי ביותר. אין לקבל מצב שבו יישוב ערבי – יישוב ערבי-דרוזי או יישוב ערבי במשולש – יזכה לפחות זכויות, לא ייהנה מעקרון השוויון, שלא מופיע בחוקי-היסוד של מדינת ישראל, רק בשל העובדה שהוא לא יהודי. אתה כבר הזכרת את זה בדבריך. איך אמרת, חבר הכנסת ריבלין? טוב לא רק להבטיח ולחייך, אלא, אולי עם קצת עצב ונשיכת שפתיים, לקיים ולתת את הזכות היסודית שיש לכל אחד מכם, כאן ובבית, ואף אחד לא עושה לכם טובה. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי, שדיבר מהלב ובהתרגשות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית)
היו"ר מגלי והבה:
אתה רואה, הנה, כבר נבהלת. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח. חבר הכנסת יואל חסון, אכן כאן. בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אברהם מיכאלי. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח וגאה לעמוד כאן, במליאת הכנסת, ביום חשוב כזה, שבו אנחנו מצדיעים לעדות כה חשובות, שהן חלק אמיתי מהחברה הישראלית.
אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, באופן אישי, על היוזמה הברוכה הזאת ועל היום הזה, שהוא באמת יום ייחודי וחשוב, שהיה חשוב שיהיה, והיה חשוב שכל ראשי הרשויות, נכבדי העדה והמכובדים שנמצאים כאן יהיו, וירגישו, ויראו את היום הזה, ויהיו חלק מאתנו ביום הזה.
יש לי זכות גדולה מאוד להכיר רבים מהעדה הדרוזית ולהיות חלק מתהליכים רבים שהיו בתוכה, ולהכיר רבים מהאנשים גם מהעדה הצ'רקסית. אני חייב לומר שהרבה שנים אני טוען ומקווה ומתפלל שהברית הזאת שלנו, שנוטים תמיד – ומגדירים אותה "ברית דמים", תהפוך ותהיה יותר ויותר ברית של חיים, ברית של חיים יחד במדינה כל כך מיוחדת, שאנחנו חלק ממנה, והצלחנו בצורה כל כך ייחודית להוכיח ששני עמים שונים, מתרבויות שונות, יכולים ליצור בינם לבין עצמם תרבות של שיתוף פעולה ודו-קיום, וחיבור וגם עשייה גדולה משותפת בכל התחומים.
היום, במהלך הדיון הזה, נחשפנו לבעיות של העדה, של הכפרים ושל הרשויות. אני חושב שהגענו למסקנה אחת ברורה: ההחלטות מתקבלות, הנבחרים מחליטים, הממשלות והכנסות מחליטות, אלא שזה לא מחלחל למטה בקצב הנכון. זה לא מספיק להגיע לאנשים למטה. באירוע באודיטוריום שמענו את ראש הממשלה מדגיש כמה החלטות משמעותיות עברו. אנחנו יודעים על התקציבים הגדולים שמופנים, אבל אנחנו לא מספיקים ולא מצליחים במערכת שלנו היום, המערכת השלטונית, להביא את הדברים האלה לביצוע מספיק מהיר בשטח.
תפקידה של הכנסת – ואמרתי את זה גם בדיונים בוועדות – תפקידנו בכנסת היום הוא לפרוט לפרטים נקודתיים את המטרות שלשמן הוקצו המשאבים והתקציבים, ולוודא שזה מחלחל לשטח ויוצא לפועל. לוועדות הכנסת יש היכולת לעקוב אחר הדברים האלה בעבודה עם משרדי הממשלה. זאת לדעתי הבשורה החשובה שעשויה לצאת מהיום הזה – שנצליח, בכוחות משותפים, להוביל לביצוע אמיתי, בשטח, של החלטות הממשלה. לא צריך החלטות חדשות; צריך לדאוג שההחלטות שכבר התקבלו והכספים שהוקצבו אומנם יצאו לשטח.
לסיכום, אני חייב לומר שבמהלך השנים אפשר לראות שהעדה הדרוזית והצ'רקסית הלכה כברת דרך ארוכה. אפשר לראות שיפור משמעותי בתחום החינוך, בתחום ההשתלבות בעבודה ובתחומים אחרים ובתחום הפיתוח. אני מקווה, ביום הזה, שנמשיך את מגמת ההתפתחות. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת חסון. אני מזמין את חבר הכנסת מנחם בן-ששון. אחריו - חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו - חבר הכנסת דני יתום.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אורחים יקרים, שותפות של גורל מחברת אותנו יחד ביום של שותפות של ייעוד. מי שמכיר את ההיסטוריה המשותפת של "תקייה", של התפתחות העדה בזמנו של אלחכים באמר אללה, בשנים 1000-–1010, של קבוצות שהתחבטו פה, במזרח התיכון, כדי לשמור על קיומן בצוותא, יודע שלא צריך לחכות לסופר הדרוזי הראשון ולמשורר הדרוזי הראשון. יש לנו כמעט 1,000 שנות עבודה משותפות. מי שרוצה לדעת היטב את ההיסטוריה של עם ישראל חייב לדעת את ההיסטוריה של העדה הדרוזית. אגיע לכך בעוד דקה, כשאתאר את נפלאותיו של החוק שהביא לנו חבר הכנסת מגלי והבה.
ההיסטוריה משותפת; היא ברית של גורל משותף כברית דמים. והנה, בימים האחרונים, שני חברי כנסת, אחד מהם עבדכם, הניחו, לאחר עבודה משותפת עם בתי-הדין שלכם, הצעת חוק כללי אתיקה לקאדים ולקאדים מד'הב, כדי לנסות להכניס את המיטב שבשיקול הדעת החברתי והחינוכי גם לבתי-הדין שלכם, כדי שיראו מופת לבתי-הדין השרעיים. אני מקווה שאלה יבואו בשלב הבא, באותה מסגרת. אין סעד כנראה, שהאנשים שחיים פה, באזור שלנו, שיש הקוראים לו "מזרח תיכון", יש הקוראים לו "אזורנו" ויש הקוראים לו "אל-שרק אל-אוסט", כל אחד בשפתו, אבל סביב המים האלה אנו חיים בצוותא. ולכן, המרכז מסתכל קדימה, אדוני היושב-ראש, אל מה שאתה יזמת, כברית של ייעוד.
נער ישראלי שירצה לדעת כיצד מתהווה דת חדשה באזור – יבוא אל המרכז. נערה ונער דרוזים שירצו לדעת את משמעותה של עדה שמתפשרת לשעה כדי לשמור על נצח הקיום שלה – זו המשמעות של "תקייה" – יבואו אל המרכז הדרוזי. מי שרוצה לדעת כיצד מחנכים ילדים – יבוא גם הוא אל אותו מרכז.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מרכז אינו רק 30 מיליון. מרכז איננו רק קירות וגם לא ארכיון. אל המרכז יבואו הילדים, כדי שיקיימו את המצווה שידענו כשהיינו במחנות הקיץ ליד הכפרים הדרוזיים, "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". מי שיודע לנהל דו-שיח עם זקני העדה ועם זקנות העדה יודע לשמור את המורשת. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מקנא בכך שהמרכז קם מחדש, כי תדעו להקים אותו לא רק עם אלה שבאו לכאן היום כנציגי זקני העדה, אלא גם עם אלה שמשרתים היום בצבא, גם עם צעירים שבאו היום למעמד הנשגב שהיה בכינוס ההמוני במעמד ראש הממשלה. את המרכז יקימו שלושה דורות, ומי שיהיה שותף בו ידע לאחר מכן להנחיל אותו לדורות שיבואו.
חבר הכנסת ברכה, חברי הכנסת אחרים, אמרנו על היום שהוא יום יפה, דיברנו על מכנים משותפים, נדע ליצור מחנות משותפים ליעדים לדורות שיבואו.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת בן-ששון. אני יכול להגיד שכפרופסור גדול להיסטוריה התמקדת בהרבה דברים בהיסטוריה הדרוזית, ואני מודה לך.
אני מזמין את חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אחריו, כפי שאמרתי, חבר הכנסת דני יתום.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מברך אותך על הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל שמונחת כאן, לפנינו, לקריאה ראשונה.
אני יודע שהעדה הדרוזית המפוארת, שהיום מתארחים כאן אצלנו נציגיה בראשות ראשי העדה והאנשים הבולטים בעדה, כבר חוקרת ומקיימת את מרכז המורשת במשך שנים. אני אפילו זוכר שלפני כעשור ביקרתי בדאלית-אל-כרמל וראיתי שם את האוסף היפה שהכינו במרכז. אבל אני חושב שהצעת החוק שאתה מניח, אדוני היושב-ראש, כאן בכנסת ישראל, כדי למסד את המרכז לחקר מורשת הדרוזים, כדי להשתמש במרכז הזה לחנך ולהגביר את התודעה ואת המורשת היפה של העדה הדרוזית, היא הדבר הנכון לעשות, אפילו שמישהו יכול להעיר: למה כל עדה בארץ, הן יהודית והן לא יהודית, רוצה להקים מרכז מורשת משלה? אנחנו אומרים: כל אחד בנושא הזה צריך לדאוג לביתו, כדי שננציח את הדברים היפים שכל עדה בפני עצמה תרמה ותורמת לקיום במדינת ישראל.
ובאמת, כמה נאה וכמה יאה שהחוק הזה מובא היום לכנסת ישראל, ביום המיוחד שאדוני היושב-ראש יזמת להוקרה ולחיזוק הקשר של המגזר הדרוזי והצ'רקסי למדינת ישראל ולחברה הישראלית.
ובאמת, אולי מישהו יגיד, למה אנחנו צריכים לחזור ולשבח את העדה על התרומה הגדולה שלה, הן בתחום הצבאי הן בתחום החברתי והן בתחום התעסוקתי? אנחנו כן צריכים לשבח, אדוני היושב-ראש, כי באמת העדה הזאת מראה למגזרים הלא-יהודיים במדינת ישראל שבדרך נכונה, בדרך חכמה, בדרך של שילוב - כפי שחברי חבר הכנסת בן-ששון הזכיר את ה"תקייה" - אפשר לחיות במדינה אחרת, לא שלך מבחינה דתית ולא שלך מבחינה לאומית; לחיות במדינה הזאת יחד, בשילוב ידיים, בשיתוף פעולה.
אבל אני מסכים לקריאה החשובה שנשמעה פה היום, שלא מספיק להגיד במלים שהעדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית תורמות ותורמות למדינה, אלא יש לתת לעדות האלה את מה שמגיע להן. על כן, אדוני היושב-ראש, אני מברך את העדה וקורא לממשלת ישראל לגמול לה על כל מה שעשתה טוב ועושה טוב בשוויון שמגיע לה. תודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. אני מזמין את חבר הכנסת דני יתום. אני גם רוצה להודיע לכם שנשארו לנו ארבעה דוברים ואז נעבור להצבעה. קצת סבלנות, וגם זה יעבור.
דני יתום (העבודה-מימד):
השיח' מואפק טריף, שיח'ים, לוחמים, מפקדים, אחי בני העדה הדרוזית והצ'רקסית, ידידי וחברי משכבר הימים חבר הכנסת מגלי והבה, סגן יושבת-ראש הכנסת ויושב-ראש הישיבה הזאת, אני מבקש לברך אתכם, אורחים יקרים, בבואכם היום לכנסת, ולחלוק אתכם את ההרגשה המיוחדת שיש ביום הזה. זה איננו רק יום שמצביע על הצורך הדחוף להקים בית מורשת לבני העדה הדרוזית, אלא הוא יום שבו הכנסת, על כל סיעותיה, מגלה סולידריות עם אחינו בני העדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית.
אתם, יחד עם בני העדה היהודית, נושאים בנטל העשייה הביטחונית, החברתית, המדינתית. יחד אנחנו צועדים שכם אל שכם עוד מאז החליטה המנהיגות הדרוזית האמיצה במלחמת השחרור על גורל משותף לבני העדות הדרוזית, הצ'רקסית והיהודית. מאז צעדנו יחד בנתיבות הקרבות והמלחמות. דמינו התערבבו זה בזה, והגיעה העת שהגורל המשותף שעליו החלטנו יחד יאיר לכם פנים. אין לדבר רק על ברית דמים. צריך לדבר, קודם לכל דבר אחר, אדוני היושב-ראש, על ברית חיים; חיים בצוותא, במדינה הזאת, חיים שבהם אתם, בני העדות הדרוזית והצ'רקסית, תחושו שאתם לא רק נתבעים למלוא החובות, אלא שאתם מקבלים, בדין, בצדק וביושר את מלוא הזכויות.
לצערי הרב, לא זה המצב. אני עומד כאן ומעיד בבושת פנים שהמדינה שלנו לא עשתה די לגשר על הפערים, לא עשתה די לתקן את העוול והעיוות. הקמת בית המורשת היא פסיעה ראשונה. זה צעד ראשון. הדרך עוד ארוכה. אני מתפלל שממשלת ישראל הנוכחית תלך בדרכו של יצחק רבין זכרו לברכה, שהבין את המשמעות של חיים משותפים והבין את הצורך בסגירת פערים, ועשה כמיטב יכולתו, יותר מכל אחד אחר, כדי לסגור את הפערים עם בני המיעוטים - המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים, הצ'רקסים, הבדואים ואחרים. אני מקווה שמכאן תצא היום בשורה ונצא לדרך חדשה. עלו והצליחו.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת דני יתום. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר פרוש. אחריו, כמובן, יבואו חבר הכנסת חיים אמסלם וחבר הכנסת יצחק וקנין. בבקשה, אדוני.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, כיהודי מאמין בן מאמין עומד לפני תמיד צו תורת ישראל: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך". "הגר הגר אתכם" - הכוונה כמובן לבן המיעוטים שחי בקרבך, והתורה אף מנמקת זאת: "כי גרים הייתם בארץ מצרים". כלומר, אל תשכחו כי גם אתם, בני ישראל, הייתם פעם מיעוט בקרב עם אחר, בארץ אחרת, ולכן - "ואהבת לו כמוך". תן לו את מלוא הזכויות האזרחיות כמו בן מבני עמך. ולכן יהודי מאמין ויהודי שומר תורה ומצוות אינו נזקק למשפט החשוב במגילת העצמאות, שם נאמר: מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין. תורתנו ציוותה עלינו זאת לפני מגילת העצמאות.
כאשר התחלתי בתפקידי כסגן שר הבינוי והשיכון כממונה על ניווט מדיניות המשרד, שאלתי את עצמי כיצד אוכל לקיים את מצוות התורה, כיצד איישם בפועל את הפסוק: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם". אומנם, אני שמח לומר שעשיתי ברוך השם רבות, אך בסיום תפקידי במשרד היתה לי תחושה שעדיין לא עשיתי מספיק. וכיוון שאנחנו עוסקים כאן היום בעדה הדרוזית הנפלאה, אתמקד כמובן בה ואומר שוב: אכן, עשיתי רבות, אך אומר ביושר: לא עשיתי מספיק. וגם התירוצים וההסברים של אילוצי תקציב אינם נותנים לי מנוח, כי אני חושב - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
ותקופתך היתה התקופה הטובה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
היתה תקופה טובה, אבל תמיד אדם צריך לדעת שהוא לא עשה מספיק. ואני אומר: אף שעשיתי, לא עשיתי מספיק, כי אני חושב בכנות רבה שזו התחושה המלווה את רוב היהודים במדינה: לא עשינו מספיק למען העדה הנפלאה הזאת; לא רק בגלל שכך מצווה עלינו התורה, ולא רק בגלל ההצהרה המכוננת של מגילת העצמאות, אלא בגלל הברית שנכרתה בינינו. קוראים לה "ברית דמים", ואני מעדיף לקרוא לה "ברית החיים".
אין יישוב או כפר דרוזי שלא ביקרתי בו בעת שכיהנתי במשרד הבינוי והשיכון. נפגשתי ושוחחתי ארוכות – עם עמך, כמובן, קודם כול, ועם המנהיגים הרוחניים וגם האזרחיים.
נעים זמירות ישראל לימד אותנו: "מכל מלמדי השכלתי" – ואני יכול לומר בגאווה שרבות למדתי מאותן שיחות; לפעמים הן היו גם שיחות נפש. הם נתנו בי אמון אישי רב, ואני קיבלתי זאת כמחמאה גדולה. להתרגשות גדולה גרמה לי הזמנתם לייצג את הממשלה בטקסי הזיכרון בבתי-העלמין ביום הזיכרון. גם כאשר הייתי באופוזיציה קיבלתי הזמנות מהסוג הזה לשאת דברים בטקסי הזיכרון.
מכאן תבין, אדוני היושב-ראש, מדוע אני עצמי תומך נלהב בהצעת החוק שלך להקים מרכז לחקר מורשת הדרוזים, ומדוע אני חושב שטוב וחשוב כמובן לקיים את היום המיוחד הזה לחיזוק המגזר הדרוזי והצ'רקסי במדינת ישראל.
ראוי וחשוב שאזרחי המדינה ילמדו וידעו כי הקשרים בין הדרוזים לבין היישוב היהודי בארץ-ישראל החלו כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20. הקשרים התהדקו ערב הקמת המדינה, עד אשר הוענק לדרוזים המעמד של עדה מוכרת, עד אשר הוקמה ב-1962 המערכת האוטונומית של בתי-דין דתיים דרוזיים.
אני מציע, אדוני היושב-ראש, שלא רק נשיר שירי הלל לברית בין הדרוזים לבין היהודים בארץ-ישראל, אלא שנחזור ונאמר לעצמנו: לא עשינו עד כה מספיק למען עדה נפלאה זו; עלינו לעשות יותר – לא רק מכוח הצו של התורה "כאזרח מכם - - - ואהבת לו כמוך", אלא גם כהכרת הטוב על ברית הנאמנות שנכרתה בין הדרוזים ליהודים.
תודה לך, חבר הכנסת מגלי והבה, על יוזמתך – אני תומך בה בכל לב – ותודה לכם, בני העדה הדרוזית, שבביקורים וכאשר אני פוגש אתכם אני מושיט לכל אחד מכם יד, וגם עכשיו אני מושיט לכל אחד מכם יד. תודה לכם, שהקדוש-ברוך-הוא יצליח דרככם. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת מאיר פרוש על הדברים המאלפים, שיצאו מהלב. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אמסלם, ואחריו - חבר הכנסת יצחק וקנין.
חיים אמסלם (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השיח' טריף, נכבדי העדה והאורחים, העדה הדרוזית, על מורשתה המפוארת, הוכיחה ועדיין מוכיחה בכל יום ויום נאמנות בלתי מסויגת למדינת ישראל, וכרתה עמנו ברית דמים. הברית הזאת עלתה ביוקר רב בהקרבת מיטב בניה של העדה על תקומת העם וארצו.
אנו מאוד שמחים וגאים להשתתף באירועים מעין זה שהתקיים היום בכנסת, המצדיע לעדה הדרוזית והצ'רקסית. אין שום ספק שאנו נשמח להשתתף תמיד עם העדה בימי שמחה והצדעה. אבל אל לנו לשכוח את הקיפוח ואת חוסר השוויוניות שאנו נתקלים בהם; את הקשיים שעומדים בפני הבחור הדרוזי בתום שירותו הצבאי; את הקושי להשתלב במעגל העבודה, במסגרת התעסוקה; את הקושי של זוגות צעירים לרכוש בית והקושי לבנות קן ותא משפחתי לנוכח המצב הכלכלי.
זה נכון שהחברה הישראלית כולה נתקלת בקשיים האלה, אבל אנו צריכים לשים דגש מיוחד בעידודה של עדה שבניה הם כאחים לנו, עדה שהתייצבה ומתייצבת לימיננו. אדוני היושב-ראש, אני אומר בפה מלא שאנו זקוקים כאן לאפליה מתקנת של העדה הדרוזית. חיזוקה ומעמדה של העדה והחדרת המוטיבציה והגאווה הלאומית בקרב בניה הם בסופו של דבר נכסי צאן ברזל שכל החברה הישראלית תתברך בהם.
אני שמח לציין שלעדה הדרוזית, חברים, יש בבית הזה נציגים מכובדים המכבדים את העדה ופועלים למענה ללא לאות. תודה לך, חבר הכנסת אדוני היושב-ראש, מגלי והבה, על פעילותך למען העדה שחשובה לנו ולעם ישראל. תורתנו מצווה אותנו על הכרת הטוב. אנו מכירים לכם טובה ומוקירים אתכם. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת חיים אמסלם. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק וקנין. אחריו - חבר הכנסת דב חנין, ויסכם בסוף הרשימה, כרגיל – חבר הכנסת נסים זאב.
השר גאלב מג'אדלה:
נסים לא מסכם, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
לא, אני התכוונתי לחברי הכנסת, וכמובן - - -
קריאה:
אחרון הדוברים.
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השיח'ים ובראשם שיח' מואפק טריף, בני העדה, רבותי, כולנו מדברים רבות על השוויון שאנחנו חשים שצריך להנהיג כלפי העדה הדרוזית. אני כבר ותיק בבית הזה, אני חושב – רובי, נכון? - 11 שנה. אני יכול להגיד לכם שבמשך השנים אני שומע את הססמה הזאת השכם והערב, וכולנו חייבים לעשות מעשה ולא לדבר, כי אנחנו נמצא את עצמנו בעוד חמש שנים ובעוד עשר שנים עם אותן ססמאות.
כמי שמכיר טוב את העדה וקרוב לעדה, אני חושב שכולנו חייבים לקבל החלטות ברורות. אנחנו כבר לא מדברים על שוויון - אנחנו מדברים על העדפה מתקנת כלפי העדה בכל התחומים: תעסוקה, חינוך, בריאות.
כמי שמכיר את הדברים מקרוב, אני חושב שבשנים האחרונות המצב לא כל כך טוב. אנחנו חייבים להגיד את זה דווקא ביום הזה, כשכולם יושבים פה ושומעים, כי כולנו נעלה, נגיד את הדברים ונרד, ובזה אנחנו מסיימים. אני לא חושב שכך הדברים צריכים להיות.
אני חושב שהממשלה חייבת לקבל החלטות ברורות כלפי מגזר המיעוטים כולו, גם לגבי האוכלוסייה הערבית. אבל אני חושב שלגבי העדה הדרוזית אנחנו מדברים על שותפות גורל, והשותפות הזאת לא מוטלת בספק לגבי אף אחד מאתנו - אני חושב שזה חייב לבוא לביטוי במעשים ולא בדיבורים.
אני חושב שהדברים לא נפלו ככה במקרה דווקא בשבוע הזה - וכל חברי דיברו על ציוויי התורה. הפרשה שקראנו השבת היא פרשת יתרו. כבר אז היא דיברה על שותפות הגורל המיוחדת של העדה הדרוזית עם עם ישראל. ולכן, אנחנו לא צריכים לבטא את הדבר הזה רק בדיבורים, אלא להוציא אותו מהכוח אל הפועל.
ואני אומר לידידי יושב-ראש הישיבה, וגם בן העדה, חזק ואמץ על היוזמה הברוכה שלך. יש פתגם שאומר שכל עם שאין לו עבר, אין לו גם עתיד. אותו דבר אני אומר לעדה הדרוזית. העדה הדרוזית היא עדה ששומרת על המסורת שלה בחירוף נפש, וטוב נעשה אם ניתן לה את הכלים לשמור על המסורת היפה והמכובדת, וכולנו חייבים לסייע ולהביא את הדברים לידי ביצוע.
כולי תקווה שהדברים באמת יצאו אל הפועל, וכולנו נברך את העדה הזאת שתלך ותצמח ותגדל ותשמור על המסורת הטובה שלה. כל טוב.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת וקנין. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, אחריו - חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני רוצה לפתוח בברכה לאורחינו בכנסת ביום הדיון הזה, ואני רוצה לומר לכם שתהיו ברוכים תמיד בבואכם לכאן. אתם מוזמנים להגיע לבית הזה לא רק בימים חגיגיים אלא גם בימי החול, ולהשתתף אתנו בדיונים ובעבודה כדי לקדם את אותו נושא שדיבר עליו חברי חבר הכנסת וקנין לפני – השוויון של העדה הערבית-הדרוזית בישראל.
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני לא רוצה לדבר על השוויון של העדה הערבית- הדרוזית בצורה כוללנית, אלא להזכיר כמה בעיות בולטות שמהן סובלים הערבים-הדרוזים בישראל היום.
הבעיה הראשונה היא כמובן הבעיה הכלכלית-החברתית. היישובים הדרוזיים בישראל מדורגים בדירוג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכולות 3 ו-4 מתוך 10. זה הדירוג הפורמלי, אבל באופן מעשי אנחנו יודעים שבחלק גדול מהיישובים הדרוזיים בישראל יש ריכוזים אמיתיים של עוני, יש מצוקה של תעסוקה ומחסור במקומות עבודה.
הציבור הדרוזי לא יכול להגיע לכל תחום עבודה בחברה הישראלית - יש מקומות עבודה שבפועל אינם פתוחים לפניו. אדוני היושב-ראש, כפי שאתה יודע, מספר הסטודנטים הדרוזים דווקא גדל פי-שלושה מאז 1990. אבל דווקא הדרוזים בעלי ההשכלה נתקלים בקושי מיוחד להיכנס למקומות המתאימים להשכלה שהם רכשו.
בעיה אחרת של תעסוקה היא תעסוקת נשים. בעבר הלא-רחוק חלק גדול מהנשים הדרוזיות בגליל עבדו למשל במתפרות טקסטיל. עם החזון של מזרח תיכון חדש, חלק ממתפרות הטקסטיל האלה עברו למקומות שבהם כנראה יותר זול לייצר, ואז נוצרה מצוקה אמיתית של תעסוקת נשים.
ביישובים הדרוזיים יש מצוקה אמיתית של תשתיות. היישובים הדרוזיים גדולים מאוד, אבל מערכת התשתיות לא התפתחה עם הגידול של היישובים האלה. לכן, כמעט בכל אחד מהיישובים יש בעיות אמיתית של תשתיות בסיסיות, של דרכים, של רחובות, של ביוב.
אם אני כבר מזכיר ביוב ובעיות סביבתיות, בחלק גדול מהיישובים הדרוזיים יש מאבקים נגד אנטנות סלולריות. במאבקים האלה הציבור הדרוזי הראה את הדרך לציבורים אחרים, בכמה מקומות לפחות, להתגבר על המכה הזאת של האנטנות הסלולריות, והדגים לציבור הישראלי שלא צריך להיכנע לדיקטטורה של החברות הסלולריות.
יש בעיות של קרקעות לבנייה, יש בעיה של מערכת החינוך שיש בה אפליה מתמשכת של הציבור הדרוזי. למעשה, כמעט בכל תחום ותחום הציבור הדרוזי בישראל סובל מאותן בעיות ומאותה אפליה שסובל המיעוט הערבי בכללותו. זה המבחן האמיתי של הכנסת. הוא איננו בכך שאנחנו נדבר דיבורים יפים - והם חשובים וראויים. המבחן האמיתי של הכנסת, ובזה כולנו ניבחן, הוא ביכולת שלנו לקדם טיפול בכל הבעיות האלה.
אני פונה אליכם, אורחינו הנכבדים, ואומר לכם: במאבק הזה על השוויון אנחנו חייבים וצריכים להיעזר בכם. במורשת של העדה הערבית-הדרוזית יש הרבה מאוד דברים יפים. אחד הדברים היפים, הבולטים והחשובים ביותר הוא שציבור זה תמיד ידע להיאבק על זכויותיו, תמיד ידע לשמור על זכויותיו. ברוח הזאת של המאבק על הזכויות אני מבטיח לכם, אורחים יקרים שלנו, שתמצאו פה בכנסת בעלי-ברית. יחד נוכל להתקדם לכיוון השוויון. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב - אחרון הדוברים מבין חברי הכנסת. לאחר מכן ידבר השר גאלב מג'אדלה ונעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, השיח' טריף, קאדים, ראשי רשויות, בעניין הצעת החוק להקמת מרכז למורשת הדרוזים בישראל אני רוצה לומר לכם, מורי ורבותי, שהקמת המורשת לא תלויה במורשת. כדי שתהיה מורשת צריך לשמר את המורשת. רק כאשר משמרים אותה, כאשר שומרים עליה - רק אז אפשר להקים מרכז. מרכז הוא רק דגל, הוא רק סמל, הוא רק אות. אני רוצה לומר שהעדה הדרוזית לא היתה מוצאת עניין בהקמת מרכז מורשת אם הם לא היו אנשי מורשת. יכולים להקים הרבה מרכזים כאלה לעדות כאלה ואחרות, אבל אם הן לא משמרות את המורשת אין צורך בהקמה, כי זה יהפוך לבניין חסר ערך.
אבל העדה הדרוזית היא מיוחדת במינה, עדה מאמינה, עדה רגישה. הם מאמינים "כל דעבדין משמיא לטב עבדין", מקבלים את הגזירה. ראינו אותם בימים הכי קשים, שמענו את ההורים בימים הכי קשים בזמן השכול - איך הם מקבלים עליהם את הדין. זה פשוט לא ייאמן. הצניעות של הנשים הדרוזיות - האשה הצנועה, ההפרדה בין גברים לנשים; אף-על-פי שההשכלה הגבוהה עלתה פי-שלושה, המורשת נשארה בתוך העדה הדרוזית.
שיתוף הפעולה שהיה קיים עוד לפני קום המדינה בין הדרוזים מהכפרים הדרוזיים לבין היישוב היהודי בארץ-ישראל - הם הוכיחו את עצמם נאמנה; גדוד "חרב" שקיים היום בצה"ל - שיעור המתגייסים לצה"ל מקרב העדה גדול משיעור המתגייסים היהודים. הם לוחמים. מאות חללים נפלו על מזבח המולדת – 344 במספר נפלו במערכות ישראל, ולמעלה מ-200 הם נכי צה"ל.
עדה נכבדה, אני לא רוצה לדבר רק על הקיפוח, כי יש קיפוח גם במגזרים אחרים. הממשלה מחויבת למה שהיא התחייבה. היא לא נדרשת ליותר ממה שהיא התחייבה. היו התחייבויות של הממשלה ב-1994, ב-1987, ב-1991, ב-1997 בעניין מענקי האיזון, מצוקת הדיור של זוגות צעירים, חיילים משוחררים, תשתיות ותחבורה ציבורית. אני לא אומר שאפשר לתקן הכול ביום אחד, אבל אפשר לצמצם את הפערים. הממשלה בוודאי תיתן את דעתה לא רק על המרכז אלא גם על הצרכים האחרים.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מזמין את השר גאלב מג'אדלה לסכם, ונעבור להצבעה.
השר גאלב מג'אדלה:
(נושא דברים בשפה הערבית)
אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על שהבאת היום הצעת חוק להקמת מרכז המורשת של העדה הדרוזית. זה מעבר לסמלי. זה נושא שאנחנו מחויבים אליו. המסורת שלנו, המורשת שלנו, ההווי שלנו, הם דבר שאנחנו צריכים לשמור עליו ולקדם אותו. טוב עשתה ממשלת ישראל וטוב עושה כנסת ישראל שהיא מאגדת את זה בחוק ועושה את זה על הדרך הטובה ביותר.
אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, מכובדי חבר הכנסת ריבלין, הממשלה רוצה גם לעשות, לא רק להבטיח כפי שהבטיחו ממשלות אחרות, ואני מצטרף לדרכך. עובדה שהיא מאמצת את הצעת החוק הזאת ותומכת בה, אף שהעלויות הכספיות - אתה יודע על-פי הנהלים - הן מעבר ל-5 מיליוני שקלים. היא עושה, אבל היא לא עושה מספיק, והיא צריכה לעשות עוד יותר. אני מצטרף לדברי חברי חבר הכנסת דב חנין, שעמד על הקשיים ועל הנושאים שעומדים בפני העדה ובניה.
עם זאת, אנחנו מתבקשים לפחות להיות אופטימיים בזה שאנחנו שואפים לשוויון בדרך של מאבק לגיטימי וחוקי, שמאפיין חברה דמוקרטית, חברה נאורה, חברה שרוצה להבטיח לבניה חיים טובים יותר. זו דרכנו, מכובדי חבר הכנסת ריבלין. אנחנו רוצים לדבוק בה ואנחנו צריכים לעמוד עליה ולהיות עקשנים, כדי שנוכל להבטיח שוויון לדורות הבאים.
לא מזמן אישרה הכנסת בקריאה ראשונה - וועדת החינוך, התרבות והספורט מכינה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית - הצעת חוק האקדמיה ללשון הערבית. בפעם הראשונה מאז קום המדינה, אדוני היושב-ראש לשעבר – כי ראיתי שאמרת את הדברים בהתלהבות ומהלב – זה דבר שלא קרה 58 שנים, זה דבר שנותן לנו היום חיזוק נוסף שהממשלה הזאת כן רוצה לעשות, ואני רוצה לברך אותה ולאחל לנו שנמשיך לדבוק במאבק צודק למען שוויון לקהילה שלנו ולמען חיים טובים יותר. זה בידינו, חברי חברי הכנסת, להתאחד סביב הנושאים שהם בסדר-יומנו לטובת הקהילה שלנו.
אני שוב מברך אותך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מגלי והבה. יישר כוח. אנחנו נתמוך ונסייע בכל דרך אפשרית, לא רק ביום הזה אלא גם בהמשך הדרך, בכל הנושאים שיעמדו על סדר-יומנו לטובת העדה הדרוזית והצ'רקסית וגם לכלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר גאלב מג'אדלה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז-2007.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל,
התשס"ז-2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע בזאת שהצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
תודה לכם בשם העדה הדרוזית. בדרך כלל לא מקובל למחוא כפיים, אבל תודה לכל אורחינו, ובמיוחד לשיח' מואפק טריף, שליווה אותנו לאורך כל הדיון, ולכל ראשי העדה ונכבדיה.