קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הגנת בית המגורים), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1563/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנו עוברים להצעת חוק פ/1563, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנת בית המגורים), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, תשובה והצבעה במועד אחר, בבקשה. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, כשהגשתי את הצעת החוק, זה היה לפני חוק ההסדרים וחוק התקציב, ואני שמח שבחוק ההסדרים נכנס משהו דומה, אך כמה משרדים – האוצר, המשפטים, קיבלו את עמדתי והצטרפו או קראו את המחשבה והכניסו את זה לחוק ההסדרים, בשינויים קטנים, אני מאוד שמח על כך. אני חייב לומר כמה משפטים, מאחר שהגשתי את זה עוד לפני חוק ההסדרים. אני עומד היום בפניכם כמי שיזם שינוי חברתי אשר אמור להגן על משפחות רבות בישראל. מדי פעם אנו רואים את זה בטלוויזיה, משפחה שיצאה, פינו אותה, הוציאו אותה מביתה ונמצאת בחדר מדרגות עם כל החפצים או במקלט הציבורי באותו בניין והיא זועקת ולפעמים היא גם עוברת לגן ציבורי, מאחר שהבנק מימש את זכותו והוציא את המשפחה כי היא לא שילמה לבנק. משפחות הלוקחות משכנתאות כדי לרכוש דירה למגוריהם, ואשר בסופו של דבר, כשהן אינן יכולות לשלם את תשלומי המשכנתה, מוצאות את עצמן נזרקות מהדירה ונותרות ללא קורת-גג. עלינו לזכור שמרבית המשפחות המבקשות לרכוש דירה עומדות בפני העסקה הגדולה ביותר בחייהן. רובן משפחות רגילות של שכירים, אשר חלק ניכר מהם הינם בעלי משכורות נמוכות או ממוצעות במשק. אנשים אלה אינם יכולים לממן לבדם את רכישת הדירה, והם נאלצים לקחת משכנתאות המסייעות להם ברכישתה. למרבה הצער, רבים המקרים שבהם הבנקים למשכנתאות מציעים לפּוֹנים אליהם הצעות מימון קורצות של סכומי עתק, על מנת שיוכלו לקנות את דירתם. לעתים קרובות, הצעות אלו מגיעות אפילו עד 90% מערך הדירה, וכך מתפתים אותם אנשים לקנות דירות שעולות הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית לשלם עבור אותה משכנתה. כך מוצאים עצמם אנשים רבים משועבדים כל חייהם למשכנתאות שאותן לקחו, ולעתים קרובות אף נכנסים לסחרור כספי שממנו אין הם יכולים לצאת, עד שהם עלולים לאבד את כל רכושם. אך מה קורה כיום למי שאינו יכול לשאת בתשלומי המשכנתה? כאשר האזרח הפשוט אינו יכול לשאת עוד בנטל ואינו יכול להחזיר את כספי המשכנתה, מבקש הבנק לממש ולמכור את הדירה שנרכשה בכספי המשכנתה. בעיקרון, על-פי החוק הקיים, אסור לפנות את המשפחות מבתיהן מבלי למצוא להן מקום מגורים אחר. במלים אחרות, לכאורה הבנק מחויב למצוא למשפחה שכזאת דירת מגורים אחרת במקום זו שהוא מבקש למכור ולפנות. ואולם החוק קובע חריג לכך, והוא מקרה שבו הצדדים, כלומר הבנק ונוטל המשכנתה, מסכימים שההגנה הזאת לא תחול. למרבה הצער, פרצה זו מנוצלת באופן תמידי, והחריג הפך לכלל; כל בנק כולל במסגרת הסכמי המשכנתאות סעיף - אחד מאותם עשרות רבות של סעיפי האותיות הקטנות - שלפיו הוא, הבנק, אינו חייב למצוא סידור מגורים חלופי למי שמפונה מביתו במסגרת מימוש המשכנתה, והרי אנו חותמים ולא תמיד רואים את הסעיפים הקטנים; אנו חותמים בדרך כלל "בלנקו", כולנו מכירים את זה. בכך, בפועל, ההגנה על מי שמפונה מביתו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל מבוטלת ופשוט אינה קיימת. על כך שאלתי את עצמי שאלה פשוטה: מדוע הבנקים עצמם אינם בודקים כי הדירה הנרכשת יכולה לשמש ערובה מלאה לתשלום המשכנתה, בלי לפגוע בזכותו על-פי-חוק של האזרח הקטן לקבל מקום מגורים חלופי? הרי הבנקים הם בעלי הידע, הבנקים הם בעלי הניסיון, והבנקים הם הגוף המקצועי שיכול לבדוק זאת. זוהי בדיוק בעייתן של משפחות רבות בישראל, אשר אותה ביקשתי לפתור באמצעות הצעת החוק שיזמתי. על-פי הצעתי, שהיא מאוד פשוטה, ולטעמי, מאוד נבונה, החובה החוקית, שלפיה במקרה של מימוש משכנתה חייבים למצוא דיור חלופי למי שיפונה מביתו, היא חובה שלא ניתן להתנות, גם לא במסגרת הסכם המשכנתה. אני סבור, שבכך תמנע מדינת ישראל את הרחבת מעגל העוני בחסות נותני המשכנתאות, ובכך יובטח כי אנשים אשר דירתם נלקחת מהם והם חסרי כול, לא יימצאו עצמם ללא קורת-גג. ברצוני להבהיר: אין ספק כי הבנקים נותני המשכנתאות זכאים לקבל את הכספים בחזרה, ואולם, אין לי גם ספק כי אותם בנקים יכולים וחייבים לקחת על עצמם את האחריות המקצועית הנדרשת כדי להעריך את ערך הדירה הנרכשת ואת יכולת ההחזר האמיתית של מבקש ההלוואה, ורק לאחר מכן לתת לו משכנתה אשר תבטיח את זכויותיו גם אם ייאלץ למכור את דירתו. על-פי הצעתי, את כל זאת על הבנקים לעשות עוד בשלב בדיקת יכולתו הכלכלית של מבקש ההלוואה. כשם שהבנק שולח שמאי כדי לבדוק את שווי הדירה הנרכשת, הבנק יבחן גם את יכולתה הכלכלית של המשפחה לעמוד בתשלומי המשכנתה, מבלי לפגוע בזכותה למקום מגורים אחר במקרה שבו תיאלץ למכור את דירתה. אני סבור כי את יכולתו של הבנק למנוע את המכשול בפני מבקש המשכנתה יש להפוך לחובה חוקית שאינה ניתנת להתניה. לאחר הגשת הצעת החוק שלי, הובא בחוק ההסדרים תיקון לסעיף 38(ג) בחוק ההוצאה לפועל, אשר נותן לשר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר השיכון לקבוע תקנות בנושא, על מנת שלא יישארו דיירים ללא קורת-גג. אני סבור שהיה ראוי להגן על ציבור לוקחי המשכנתאות בחקיקה ראשית ולא בחוק ההסדרים, ולא להשאיר זאת לחקיקת משנה של אותם שרים. אני שואל את עצמי מדוע יש להמתין עד להתקנת התקנות בנושא זה כדי להגן על הציבור? כמה זמן נצטרך להמתין עד להתקנת התקנות האמורות? במסגרת הצעת החקיקה האחרת קראתי שאם נטיל את האחריות על הבנקים, עלול הדבר להביא לעלייה במחירי המשכנתאות. קראתי ולא התרשמתי. התחרות בין הבנקים גדולה מאוד, וגם בשוק המשכנתאות מתקיימת תחרות חזקה, אגרסיבית, ולדעתי, גם לו התקבלה הצעתי, מחירי המשכנתאות לא היו עולים אלא היו נשארים ואולי גם יורדים. כל אשר היה משתנה הוא השירות שלוקחי המשכנתאות היו מקבלים מהבנקים, שירות אשר יבטיח כי הם ירכשו דירות על-פי יכולתם הכלכלית האמיתית, מבלי לפגוע בהגנה על זכות המגורים שלהם. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתחייב בזאת לעקוב אחר יישום הוראת החוק החדש על מנת לוודא שהוא לא יהפוך לאות מתה בספר החוקים שלנו, כפי שזה מופיע בהצעה שהוגשה על-ידי הממשלה. אבחן את התקנות ואוודא כי הן אכן דואגות לדיור חלופי ואמיתי ללוקחי המשכנתאות, ללא סייגים ומושגים משפטים, שיהפכו אותן לבלתי ניתנות ליישום. בפגישותי עם ציבור של עולים חדשים, מעוטי יכולת ואף מהמעמד הבינוני, אחת המשאלות שהועלו לא פעם בפני היתה הרצון להבטיח קורת-גג למשפחתם. אני סבור כי הצעד הראשון בכיוון הזה הוא צעד הננקט כאן ועליו אני מברך, אך עלינו להמשיך ולעקוב אחר המהלכים הנעשים בנדון הלכה למעשה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אהרונוביץ. תשובה והצבעה במועד אחר.