קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון) (הרחבת תחולה), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/125).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון) (הרחבת תחולה), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת מיכאל איתן. בבקשה, אדוני. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי גם אני מבקש להצטרף לכל חברי הכנסת שספדו לחבר הכנסת ד"ר יורי שטרן, שהיה על-פי זיכרוני דוקטור ועסק בנושאים כלכליים. גם כשהגיע לארץ, בראשית דרכו היה קשור לתחום הפעילות הכלכלית בקרב העלייה. כל אחד סיפר כאן על איזה מפגש עם יורי שטרן שאולי אחרים לא מכירים. אני כיהנתי יחד אתו כחבר במשלחת הכנסת למועצת אירופה. יצאנו שלוש פעמים לכמה ימים של עבודה פרלמנטרית. יורי עשה עבודה אדירה, במיוחד בקרב המשלחת המקבילה מרוסיה ומחבר המדינות. כשהסתכלתי עליו בעבודה שהוא עשה שם, אמרתי לעצמי שיש כאן בכנסת אנשים רבים עם יכולות, ואנחנו רואים אותם בכנסת; אבל פתאום ראיתי אדם עם המון ידע, המון יכולת אישית והצלחה אדירה בקשירת קשרים, ומה שהניע אותו כל הזמן הוא רצון לעשות טוב למדינת ישראל, בלי קשר אם הוא היה בקואליציה או באופוזיציה. יהי זכרו ברוך. אני עובר עכשיו, אולי עם איזה הקשר, לעניין שקשור גם הוא לשליחות לאומית. אני מדבר על כך שחבר הכנסת אריה אלדד, חבר הכנסת ראובן ריבלין, חבר הכנסת מתן וילנאי ואני הגשנו הצעות חוק כדי לתקן עוול מסוים, שקשור בשליחות לאומית של אנשים שהתגייסו טרם הקמת המדינה למחתרת, נלחמו למען הקמת המדינה הזאת ובמסגרת המלחמה שלהם הם נאסרו וישבו בבתי-הסוהר. החוק המקורי, שקיבלה הכנסת הקודמת, דיבר על חלק מהאוכלוסייה הזאת, שנאסר עד לתקופה מסוימת. בעקבות פניות שקיבלנו, מצאנו שעניין קביעת התאריך היה מאוד שרירותי ולא הוגן, וגם לא נשארו הרבה כאלה שישבו בשבי בזמן השלטון הבריטי בארץ, וודאי שלא בזמן השלטון הטורקי. גם בזמן השלטון הבריטי, אם אנחנו מסתכלים על שנת 1948, השנה שבה קמה מדינת ישראל, היו נערים בודדים בני 16-15 - הרוב היו בגיל יותר מבוגר - מכלל האנשים שנלחמו היה אחוז קטן בבתי-הכלא, ומתוך אלה חלק מכסה כבר החוק הקודם. נשארו עוד כמה, שהם מבוגרים בכמה שנים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא היום מעל גיל 80. כאשר נתנו איזה סיוע לפדויי שבי, לא היינו צריכים להגיד דווקא לאלה שהיום יותר מבוגרים שהם לא יהיו זכאים. התוספת אינה אמורה לעלות סכום שהמדינה לא יכולה לעמוד בו, ומדובר על הערכת סכום של פחות מ-5 מיליוני שקלים בשנה. אני מאחל להם אריכות ימים, ואני מאמין שהמדינה שלנו יכולה לשאת בעניין הזה. אני רוצה לסיים ולומר, שבעקבות ויכוח שהיה בוועדה, אני חושב שמה שכן צריך לעשות הוא לקבוע הליכי בקרה נאותים, כדי שבהחלט נוכל להקצות את המשאבים שאנחנו מוכנים לתת למען המטרה הזאת, לטובת אנשים שאכן היו במאסר. אם הקופה לא תספיק, נצטרך גם לבחון במהלך ההכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – אם נמצא שיש כאן בעיה כספית – לעשות סיוע מדורג, כי היום מספיק שאדם ישב 14 יום במעצר כדי להיכנס לקטגוריה הזאת של פדוי שבי, אבל היו כאלה שישבו שנים רבות. העובדה שנפצה באותה צורה או נצטרך להוריד מאלה שנים רבות, כי צריך להכניס גם כאלה שישבו בכלא 14 יום, אני חושב שהיא לא הוגנת ולא צודקת. אני חושב שצריך לדון בעניין הזה בוועדת החוץ והביטחון כאשר ניגש להכנת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בכפוף לכך, אני מבקש מחברי הכנסת לקבל את הצעת החוק ולאפשר לנו להכין אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ולהביא אותה בעזרת השם מהר - כי השעה דוחקת בגלל הצרכים - כבר בשבועות הקרובים. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לך, חבר הכנסת מיכאל איתן. חבר הכנסת מתן וילנאי - אינו נוכח. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק הזה בא לסתום איזו פרצה, ובעיקר למלא חוב של כבוד כלפי אותם לוחמים שנלחמו על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, גירשו מכאן את השלטון הבריטי וחלקם נפלו בשבי וישבו בבתי-סוהר במהלך מלחמתם זו. חלקם היו בארץ, חלקם הוגלו לגלויות רחוקות. אבל היום, כאשר הם מתמעטים והולכים, ואולי יש עוד כמה עשרות בודדות, אולי כמה מאות בודדות מהעומדים באותם קריטריונים שהחוק מגדיר, אנחנו צריכים לעזור להם ולעזור לנו, כי מדינה שאיננה יודעת לכבד את אלה שנלחמו על הקמתה ושילמו מחיר אישי יקר על כך, אולי גם לא ראויה לעתיד גדול ומפואר כפי שהם חלמו והם לחמו עבורו. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק שלנו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת אלדד. יעלה ויבוא חבר הכנסת ראובן ריבלין. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, כאשר הצגתי את הצעת החוק לקריאה טרומית ביקשתי להדגיש – ואני מבקש להדגיש גם בקריאה הראשונה - שהחוק בא לתקן עיוות, משום שהחוק קיים ויש כאן תיקון. רבים מחברי המחתרות אשר היו עד תאריך מסוים בשבי קיבלו את הגמלה, בעוד אחרים שיכולים להיכנס לקטגוריה של כאלה שהיו בשבי הכובש, גם כן זכאים. ראיתי את הצד הערכי יותר מאשר את הצד הכלכלי, אם כי אי-אפשר לזלזל - היום נמצאים ברשימת הזכאים מתי מעט, אולי עשרות, ואחדים מהם נמצאים במצב שבו העזרה הציבורית והכרת התודה הציבורית היא לא רק ברמה הערכית, אלא גם ברמה התועלתית-הכלכלית והיכולת שלהם לקיים את עצמם. חבר הכנסת איתן הסביר בעיה שנוצרה - הסבירו לנו שייתכן שיצוצו מועמדים רבים יותר ממה שאנחנו חושבים. הוא ניסה למצוא את הדרך שבה נוכל לחלק את הסכום הציבורי שאנחנו מייעדים למטרה הזאת. נדמה לי שבסופו של דבר לא יהיה צורך; אמר לי בנו של יאיר שטרן, אשר נולד לאחר הירצחו של יאיר שטרן, ששלוש המחתרות לא הצליחו להגיע, נדמה לי, כדי 125 אנשים. לכן הדברים אינם מעוררים כל בעיה תקציבית. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שייתנו הוקרה והכרה לאותם אנשים אשר פעלו. דרך אגב, נדמה לי שבין חברי הלח"י היו כמה תושבי ארץ-ישראל ערבים, כאלה שגרו באבו-גוש או בעמק-יזרעאל. אני לא חושב שמדובר רק באנשים אשר נלחמו בכובש האימפריאליסטי האמיתי של ארץ-ישראל ומישהו מקופח כתוצאה מכך שאנחנו מבקשים לתת הוקרה והכרה לאלה שלחמו למען הקמת מדינת ישראל. נדמה לי שחבר הכנסת רביץ היה בלח"י. עזמי בשארה (בל"ד): לא מזכירים לתלמידי חכמים את חטאיהם. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אני מוותר. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת גלעד ארדן. גלעד ארדן (הליכוד): מוותר. היו"ר אחמד טיבי: מוותר. ויתרו גם חברי הכנסת בשארה, זחאלקה וטאהא. חבר הכנסת זבולון אורלב - אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה, אחרון הדוברים. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני תומך בחוק הזה. אני חושב שהוא נכון והיה ראוי שיחוקק קודם. ביקשתי לעלות לדוכן, ואני מקווה שבשעה הזאת ובאווירה הרגועה הזאת דברי יישמעו ברוגע. כל השוואה היסטורית תמיד לוקה בחסר ואני מודע מראש למגרעת של המשל והנמשל. אבל בחללו של עולמנו מנסרת עכשיו באופן מאוד אינטנסיבי שאלת חילופי האסירים ומשקלו של המרכיב הזה בתודעה של עמים שונים. אני אומר לזכותו של העם היושב בציון, שגם אחרי 60 שנה הוא מוצא לנכון, בעיקר מנימוקים של הוקרה וכבוד, אבל זה לגיטימי לחלוטין שגם מנימוקים כלכליים, לתת כבוד למי שעדיין נותרו מהתקופה ההיא. אחד המבחנים שלנו הוא היכולת להבין גם את המצוקות של האחר. לא אחת אני חש בחוסר ההבנה, ולפעמים גם זלזול – מה, האמא הפלסטינית באמת דואגת לבן שלה שיושב 20 שנה בבית-סוהר, האח הפלסטיני דואג למי שיושב כך וכך בבית-סוהר – אז אני אומר לכם, חברי הכנסת, שמידת הפתיחות וההבנה כלפי צורכיהם ומצוקותיהם של בני עמנו ראוי לה שתיבחן גם בראייה רחבה יותר. האמינו לי, אין בכך כדי להפחית כזית, חבר הכנסת איתן, מההצדקה לחוק שהבאת, אלא ניצלתי את ההזדמנות ליצור איזו פריזמה נוספת לכיוון נוסף, שכשאנחנו עוסקים בו לפעמים אנחנו לא מגלים מידה מספקת של פתיחות והבנה למצוקותיהם של האחרים; ואני אפילו מוכן לקבל את ההנחה שעניי עירך קודמים. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון. אם חבר הכנסת איתן מוותר על עוד זכות דיבור, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים - 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון) (הרחבת תחולה), התשס"ז-2007, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: הצעת החוק עברה ברוב של עשרה, אין מתנגדים ונמנע אחד, והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת גלזר לתומכים בהצעת החוק.