חומר רקע
חוות דעת מטעם פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל בענייו
הצעת חוק -
,יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל
/פ394/25
, של חה"כ שמחה רוטמן
הצעת חוק היסוד
,שבכותרת
מבקשת לכאורה לעגן בחוק-יסוד את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. בפועל, מדובר ב
המשך
ישיר למהלכי ההפיכה המשטרית ,שבבסיסם ניסיון שיטתי לרכז סמכויות בידי הממשלה ולהחליש את מערכות האיזונים
והבלמים במדינה .יוזם ההצעה מבקש לעצב את ישראל כמדינה אתנו-לאומית צרה ,תוך פגיעה חמורה בזכויות יסוד ובהן
הזכות לחיים ,לחירות ,לחיי משפחה ,לקיום בכבוד ולגישה לערכאות .
אין חולק ,כי כל מדינה ריבונית רשאית
להסדיר מדיניות
הגירה בתחומה ,ואולם הצעה זו חורגת מכל מסגרת מקובלת במדינה דמוקרטית .
חוק היסוד
מתמקד
למראית עין, במהגרים ובפליטים. אך קריאה מעמיקה שלו חושפת את השימוש שעושה המחוקק
באוכלוסיות המוחלשות ביותר, כאמצעי
בידי הממשלה ל
ערעור עקר ונות דמוקרטיים רחבים יותר
על ידי שינוי יחסי
הכוחות
בין הממשלה לאזרחי המדינה ועל ידי שחיקת ערכי השוויון וזכויות האדם.
הצעת חוק היסוד אינה עומדת בקריטריונים משפטיים, מקומיים ובינלאומיים, כפי שיובהר להלן:
פסקת התגברות
'(ס 3):
1 .
במסגרת
חוק
היסוד
מבקשת הממשלה פעם נ
וספת לחוקק פסקת
התגברות תקדימית, שתאפשר לה
להתעלם
מפסיקת בג"ץ ,הן בעניינן של אוכלוסיות לא יהודיות והן בעניינם של אזרחי
ישראל .
משמעות הסעיף היא עקיפה
חוקתית של הזכויות החוקתיות המוגנות בישראל, ובייחוד הזכויות הנובעות מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו .
במסגרת זכויות אלה נכללות הזכויות המנויות: הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף ולכבוד, הזכות לקניין, הזכות
.לחירות, חופש התנועה, הזכות לפרטיות והזכות לצנעת הפרט1
כמו כן, ולא פחות חשובות מהן, נכללות זכויות בלתי
מנויות המוכרות כזכויות יסוד בפסיקה כנגזרת של חוק-
,יסוד: כבוד האדם וחירותו ובהן: חופש הביטוי
הזכות
,לשוויון זכות הגישה לערכאות, הזכות לסיפוק צרכים בסיסיים לקיום אנושי והזכות לחיי משפחה2.
זכויות אלו
.הוכרו כבעלות מעמד חוקתי מכוח פרשנות פסיקתית עקבית של בית המשפט העליון
2 .
חקיקת פסקת
התגברות איננה מהלך נקודתי אלא
נדבך
מרכזי בהפיכה המשטרית ,שמובילה הקואליציה הנוכחית .
כבר בשנת
2023
קידם
חה"כ שמחה רוטמן שתי הצעות
חוק משלימות :האחת היא תיקון לחוק-יסוד :
השפיטה ,
שקובע כי לבית המשפט העליון לא תהא סמכות
לבטל חוק שכולל פסקת התגברות .השנייה היא
תיקון לחוק-יסוד :
הכנסת ,שקובע כי הקואליציה יכולה לחוקק פסקת התגברות בדברי חקיקה רגילים בפרוצדורה מקלה .
חוק היסוד
הנ"ל הוא המשך ישיר למהלכים הללו כאשר עוצמת הפגיעה הגלומה בו עולה באופן ניכר על זו שביוזמות שקדמו לו.
'שלילת אזרחות (ס8)
:
3 .
הוראת סעיף 8 קובעת ,כי חוק יכול לשלול אזרחות ,תושבות או מעמד בישראל ,בתנאים שייקבעו בו.
,כבר היום
לבית המשפט לעניינים מנהליים
לפי בקשת שר הפנים, נתונה הסמכות לשלול אזרחות, על פי התנאים הקובעים
.בחוק האזרחות3
:התנאים הקבועים בחוק האזרחות כוללים
,אזרחות שנרכשה על בסיס פרטים כוזבים4 אד ם
,שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל5
,כאשר הפרת אמונים משמעותה מעשה טרור6
מעשה
1
הלל סומר "הזכויות הבלתי מנויות–
"על היקפה של המהפכה החוקתית משפטים כ"ח תשנ"ז257
(
1996
.)
2
.שם
3
'ס11
לחוק האזרחות, התשי"ב-
1952
.
4
'ס11
.(א) לחוק האזרחות
5
'ס11
()(ב2
.) לחוק האזרחות
6
'ס11
()(ב2
.)(א) לחוק האזרחות
בגידה7
.או רכישת אזרחות או זכות לישיבה קבע במדינה עוינת8
במילים אחרות, יוזמי הצעת החוק מבקשים להוסיף
על העילות הקיימות, עילות
שאינן ידועות לציבור, ו
יי ,קבעו בשלב מאוחר יותר .שישמשו כבסיס לשלילת אזרחות
.מדובר בסמכות דרקונית וחסרת תקדים ויש לתהות בדאגה אילו עילות יבקש המחוקק להוסיף
4 .
במשטר הפרלמנטרי בישראל נהנית הקואליציה ,מרוב אוטומטי בכנסת .הוראה בחוק יסוד ,שלפיה ניתן
לשלול
אזרחות
"בחוק ,"ללא פירוט של העילות לשלילה ,מובילה לריכוז סמכויות קיצוני ובלתי מידתי בידי הרשות
המבצעת .יש
להדגיש :סמכותה של הממשלה לקבוע מדיניות וסמכותה של
הכנסת לחוקק חוקים ,לרבות תיקון
חוק
האזרחות אינן עומדות כשלעצמן במחלוקת .ואולם ,אין לבחון את ההוראה
הנדונה במנותק מהקשרה החוקתי
והפוליטי הרחב .זוהי חוליה נוספת בשרשרת צעדים, המצטברים לכדי שינוי שיטתי
ועמוק של אופי המשטר בישראל.
שלילת זכות הגישה לערכאות –
'ס 5
)(ב:
5 .
זכות הגישה לערכאות היא אחת מן הזכויות הבסיסיות במשטר דמוקרטי. היא הוכרה על ידי בית המשפט העליון
טרם חקיקת חוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא באה לידי ביטוי בדברי חקיקה שונים וכן נגזרת מן הזכויות לכבוד
ולחירות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאופי המשטר הדמוקרט.י ומערכי היסוד של השיטה בישראל9
6 .
,החוק קובע כי מי שאינו אזרח או תושב ישראל לא יהיה רשאי לפנות לבית המשפט כדי שיכריע
בעניין
כניסתו
לישראל .רק תושב או אזרח יוכלו לפנות לבית המשפט
בעניין אדם אחר המבקש להיכנס ,אולם בית המשפט ייתן
סעד רק אם יקבע שאכן יש לתת מעמד לאדם הנידון.
הדרישה, כי לפיה רק אזרח או תושב יוכל לעתור לבית המשפט
בשמם של מבקשי המקלט או חסרי מעמד בכלל היא דרישה מנותקת מן המציאות ,היוצרת חסם מהותי
למימוש
זכות יסוד ולהליך
הוגן .יתרה מזו ,סעיף זה
שולל את האפשרות לפנות לערכאות במקרים דחופים כגון סירוב
כניסה
בנתב"ג ,אף
כאשר
מדובר באדם הנמלט מרדיפה ומבקש הגנה בניגוד לעמדות עקביות של
בתי המשפט ,שהדגישו
את
חיוניותה של ביקורת שיפוטית במצבים אלו ,שעלולים
להוביל לגירוש אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחירותו
או
לחייו .מדובר בתוצאות הרסניות הצפויות בגין שלילת זכות העמידה ופירוק מנגנוני ההגנה המשפטית על חיי אדם.
'מניעת כניסה לישראל (ס 6) :
7 .
לפי הוראת סעיף6(ב), הממשלה רשאית (באישור הכנסת) לקבוע,
כי אזרחים או תושבים של מדינות או אזורים
מסוימים לא יקבלו מעמד או היתר שהייה בישראל.
השיטה האמורה ננקטה בעבר במסגרת חוק האזרחות והכניסה
לישראל וחוקתיותה מוטלת בספק. הטלת מגבלות גורפות על בני-
אדם רק בשל מקום לידתם פוגעת בכבודם ועלולה
להוביל לתוצאות קשות. כך למשל יהודי או בני משפחתו, המתגוררים באחת מן המדינות שיוחרגו עלולים למצוא
עצמם כפופים
להסדרים המחמירים של חוק היסוד. באותה מידה פליטים הנרדפים על-
ידי אותה מדינה, לעיתים
אף בשל אהדה לישראל או שיתוף פעולה עימה, יודרו מקבלת מעמד בישראל.
קביעת מכסות לקבל מעמד ומניעת האפשרות לקבלת מעמד באופן מוחלט
'(ס4):
8 .
'לפי ס4
.(ב) הממשלה באישור הכנסת תקבע מכסה שנתית של מקבלי מעמד בישראל הווה אומר, ה חוק יסמיך את
הרשויות להכריע באופן שרירותי בעניין
מספר הפליטים שיוכרו וב
עני ין מספר אזרחי ישראל שיותר להם לממש את
זכותם לחיי משפחה
.ולהתאחד עם בני ובנות זוגם הזרים
סמכות זו מעניקה לרשות המבצעת שליטה בלעדית על
זכות יסוד: הזכות לקבלת מעמד במדינה וכן הזכות להגנה מפני גירוש .
7
'ס11
()(ב2
.)(ב) לחוק האזרחות
8
'ס11
()(ב2
.)(ג) לחוק האזרחות
9
יורם רבין "זכות הגישה לערכאות–
מזכות רגילה לזכות חוקתית (בעקבות ע"א733/95
")ארפל אלומיניום בע"מ נ' כליל תעשיות בע"מ
המשפט 'ה217
(
2001
.)
,כמו כן קביעת מכסה נוקשה יוצרת הבחנה בלתי שוויונית ומפלה בין בני אדם, לא על בסיס צורכיהם או זכויותיהם
אלא בהתאם
ל"ת
ור המנהלי" או לשנת ההגשה.
9 .
'לפי ס4
(ג), מי שנכנס לישראל בניגוד לחוק או שהה בישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים בניגוד לחוק, לא
יוכל לקבל מעמד מכל סוג שהוא.
הוראה זו שוללת באופן מוחלט את האפשרות להעניק כל סוג של מעמד, לרבות
הגנה הומניטרית או הכרה כפלי .ט הוראה זו מתעלמת מכך שמרבית מבקשי המקלט בעולם ובוודאי אלו הנמלטים
מרדיפה, עינויים או סכנת מוות, אינם יכולים להיכנס למדינה בטוחה באופן מוסדר, ולעיתים אין בידם דרכון, ויזה
או מסמכים מזהים. אמנת הפליטים, שישראל צד לה והייתה ממייסדיה
, אוסר
ת
ענישה או הפליה של מבקשי מקלט
בשל דרך כניסתם וזאת משום שבריחה מפני סכנת חיים
ב
מרבית המקרים, אינה
יכולה להתבצע על פי נהלים
מוסדרים או דרך נמלי תעופה. קביעה קטגורית שלפיה עצם הכניסה הבלתי חוקית שוללת זכאות למעמד סותרת
את תכלית האמנה ומרוקנת אותה מתוכן.
10
10
.
הצעת החוק ,ודברי ההסבר לה
מתעל
מים
כליל מחובתה של מדינת ישראל, מכוח הדין הבין -
לאומי, להעניק מקלט
למי שנמצא בסכנת חיים אישית. עצם קיומה של מערכת מקלט בישראל מעיד על הכרה מוסדית בזכותם של מבקשי
מקלט להליך פרטני, גם אם כניסתם למדינה נעשתה שלא כדין. ההנחה שכל מי שנכנס ללא היתר פסול מעמד באופן
גורף מערערת על עצם קיומה של מערכת המקלט. בנוסף, העובדה ש מבקשי המקלט אינם מועמדים לדין בגין
הסתננות מחזקת את ההבנה, כי אין מדובר ב""מסתננים , אלא באנשים שיש לבחון את בקשתם להגנה. לכן, הצעת
חוק יסוד המבקשת להסדיר את מדיניות ההגירה אינה שלמה ללא התייחסות ישירה למערכת המקלט ולחובות
המדינה כלפי מבקשי מקלט.
כליאה בלתי מוגבלת בזמן
'(ס7) :
11
.
סעיף7
()(ג1) קובע, כי שוהה בלתי חוקי יוחזק במשמורת לכל תקופת שהותו בישראל.
הוראה זו סותרת באופן ישיר
את פסיקת בית המשפט העליון בנושא. בג"
( ץ פסק שלוש פעמים2013
–
,פרשת אדם11
2014
– פרשת איתן,
12
2015
– פרשת דסטה13
), כי החזקת מבקשי מקלט במשמורת לתקופות ממושכות וללא ביקורת שיפוטית פוגעת פגיעה לא
מידתית בזכויותיהם .
12
. כליאה של אדם ללא הליך פלילי וללא הגבלת זמן פוגעת פגיעה אנושה בזכות לחירות המעוגנת בחוק-
יסוד: כבוד
.האדם וחירותו14 הפגיעה בזכות לחירות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה , כפי שנפסק כמוזכר לעיל בפסיקתו של
.בית המשפט העליון 'לא לשווא הצעת חוק היסוד כוללת פסקת התגברות (ס3
). המטרה של פסקת ההתגברות, היא
לאפשר למחוקק להתעלם מהוראותיו של חוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו ולקבוע הוראות סותרות בחוק היסוד
ההגירה ללא צורך בעמידה בתנאי פסקת ההגבלה.
המחוקק מבקש לדרוס ברגל גסה זכויות אדם וכן עקרונות
דמוקרטיים שעוגנו במשך שנים, הן על ידי בית המשפט העליון והן על ידי המחוקק עצמו כעקרונות בסיסיים של
.המשטר הדמוקרטי הישראלי בהיעדר חוקה
10
'ס31
לאמנה בדבר מעמדם של פליטים, כ"א189
,
137
(נחתמה בשנת1951
) (אושררה ונכנסה לתוקף בשנת1954
.)
11
בג"ץ7146/12
נג'ט סרג' אדם נ' הכנסת(, פ"ד סו1
)
717
(
2013
.)
12
בג"ץ8425/13
איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נ' ממשלת
ישראל ,, (פורסם בנבו22.9.2024
.)
13
בג"ץ8665/14
טשומה נגה דסטה נ' הכנסת
,(פורסם בנבו11.8.2015
.)
14
'ס5 לחוק-
.יסוד: כבוד האדם וחירותו
הגבלת חופש התנועה והעיסוק
'(ס7):
13
.
סעיף7
()(ג2
) קובע, כי ניתן לקבוע בחוק הוראות שלפיהן תנועתו של שוהה בלתי חוקי תוגבל לאזורים גאוגרפיים
מסוימים או לזמנים מסוימים.
ההוראה אינה חוקתית ומנוגדת לזכות היסוד של חופש התנועה.
15
סעיף7
()(ג3
,) קובע
כי ניתן לקבוע בחוק הוראות, האוסרות או מגבילות את יכולתו של שוהה בלתי חוקי לעבוד בתחומי מדינת ישראל
באזורים גאוגרפיים או תחומי עיסוק מסוימים ובתנאים ייחודיים.
14
.
לשר הפנים קיימת כבר כיום סמכות להגביל את חופש התנועה
וכפועל יוצא, את חופש ה ,עיסוק של מבקשי מקלט
ושל שוהים שלא כדין בישראל ואכן הוטלו בעבר מגבלות
.תוך עמידה בתנאים שנקבעו בפסיקה16
ו אולם מגבלות
אלה היו כפופות לחובות הבסיסיות ביותר שמוטלות על השר: לסבירות, לשמירה על זכויות יסוד ו.לשוויון ה
וספת
סעיף זה לחוק היסוד לא נועדה להקנות לשר סמכות שאין לו, אלא למנוע כל ביקורת שיפוטית נגדה ולאפשר
,להגבלות הגיאוגרפיות להיות בלתי סבירות, דרקוניות
מתעמרות ומפלות בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.
פגיעה בזכות לקניין
'(ס7) :
15
.
סעיף7
()(ג4
) קובע כי ניתן לקבוע הוראות שלפיהן כספים, מכל מקור שהוא, שמגיעים לשוהה בלתי חוקי בתקופת
שהותו בישראל, יוחזקו, כולם או מקצתם, בנאמנות על ידי מדינת ישראל ויוחזרו לשוהה הבלתי חוקי, רק לאחר
שיעזוב את מדינת ישראל.
16
.
החזקת כספים המגיעים לאדם, בנאמנות כפויה וללא הסכמתו מהווה פגיעה בזכות הקניין, המעוגנת בסעיף3 לחוק -
י סוד: כבוד האדם וחירותו. כאמור, חוק יסוד ההגירה כולל פסקת התגברות כך שלא ניתן יהיה"להלין"
על הפגיעה
בזכות לקניין המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
17
. הוראת חקיקה מן הסוג נחקקה בעבר - "חוק הפיקדון" ונפסלה על ידי בג"ץ .
בג"ץ עמד על כך ששלילת חמישית
משכרם של מבקשי המקלט, שעובדים בעבודות פיזיות שגם כך שכרן לרוב פחות משכר המינימום, מוביל
ה
לפגיעה
אנושה בהם .המדינה הצהירה ,
."כי מטרתו של החוק הייתה "לעודד יציאת מסתננים מישראל17
בית המשפט העליון
קבע, כי "הפעלת מכבש לחצים על המסתנן על מנת לשבור את רוחו ולהובילו לעזוב את הארץ, היא פסולה, ואינה
".יכולה להיחשב תכלית ראויה18
ההסדר, שהוביל מבקשי מקלט לחרפת רעב והסליל נשים לזנות, נפסל .זו
בדיוק
.ההתערבות השיפוטית שחוק היסוד מבקש למנוע תוך שלילת ההגנה על זכויות האדם הבסיסיות ביותר
'שלילת זכויות גורפת (ס7):
18
.
סעיף7
()(ג5) קובע, כי
שוהה בלתי חוקי לא יזכה לאותם שירותים, או לשימוש באותם שירותים להם זוכים בעלי
.מעמד בישראל
במשך למעלה משני עשורים שוהים בישראל עשרות אלפי פליטים וילדיהם, תוך שהם מודרים מגישה
לשירותים בסיסיים. מעמדם המשפטי המעורפל והארעי שולל מהם כמעט כל זכות יסוד: הם נעדרים רשתות ביטחון
סוציאליות, רובם חסרי ביטוח בריאות ממלכתי, הם חיים בעוני מחפיר ותלויים בארגו ני סיוע לצורך קיום יומיומי
.בסיסי
כאילו
לא די בהדרה הקיימת
המחוקק מבקש לעגן את שלילתן של זכויות היסוד במסגרת חוק יסוד, ומצהיר
באופן חד-
משמעי כי מי שאינו בעל מעמד לא יהא זכאי כלל לשירותים
ח .יוניים
15
בג"ץ5016/96
'ליאור חורב נ' שר התחבורה ואח(, פ"ד נ"א4
)
1
', בפס74
( לפסק דינו של כב' הנשיא, כתוארו אז, ברק1997
.)
16
'ס6(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-
1952
.
17
בג"ץ2293/17
אסתר
צגיי גרסגהר נ' כנסת ', בס3
,לפסק דינה של כב' הנשיאה, כתוארה אז, חיות (פורסם בנבו23.4.2020
.)
18
'שם, בס29
לפסק דינה של
.כב' הנשיאה, כתוארה אז, חיות
שלילת הגנה גם בעתות חירום
'(ס9) :
19
. לפי הוראה זו, אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-
.יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים
ההוראה מבקשת להקנות לחוק-יסוד: ההגירה חסינות מרחיקת לכת דווקא בעתות חירו,ם
שבהן החשש לפגיעה
.בזכויות הוא הממשי והחמור ביותר
יוזמי החוק מבקשים
לעצב חוק יסוד שאינו חשוף לביקורת מוסדית, כחלק
ממגמה רחבה של נ טרול מנגנוני האיזון
הדמ
וקרטיי.ם יש להדגיש,
כי בשונה מחוקי יסוד שייעודם להגן על זכויות
האדם, מהותו של חוק יסוד זה היא בשלילתן
ולפיכך אין הצדקה להחיל עליו את אותם מנגנוני ההגנה שמוענקים
לחוקי
,יסוד אחרים
שמטרתם היא שמירה על
חירויות הפרט.
הכשרה רטרואקטיבית של פגיעה בזכויות
'(ס11
):
20
. לפי הוראת סעיף זה, כל חיקוק או הוראת מנהל העוסקים בנושאים המוסדרים בחוק-
יסוד זה ונמצאים בתוקף ביום
קבלתו, יראו אותם כאילו התקבלו בהתאם להוראות חוק-
.יסוד זה
הוראה זו מאפשרת לפעולות מנהליות שבוצעו
.בעבר, ללא בסיס חוקתי או חוקי תקף, לקבל תוקף כאילו היו כאלה ובכך פוגעת בעיקרון שלטון החוק הוראה זו
עלולה לשמש להכשרת מדיניות מפלה, פוגענית או בלתי סבירה, שעמדה עד עתה לביקורת ציבורית ומשפטית, בייחוד
.כלפי אוכלוסיות מוחלשות דוגמת אוכלוסיית חסרי המעמד החיים בישראל
סי
כום :
חוק היסוד המוצע מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, שכן הוא מבקש לפגוע פגיעה חמורה, קיצונית ובלתי
מידתית באוכלוסיות לא יהודיות ובאזרחי ישראל כאחד. החוק יפגע בעקיפין
בזכאי שבות שטרם הוסדר מעמדם וכן בבני
משפחותיהם שאינם זכאי שבות
ויוכפפו להסדריו הפוגעניים. החוק ימנע לחלוטין כל אפשרות למניעת גירוש והסדרת מעמד
של שורדי עברות סחר בבני אדם, של ילדי מהגרים ופליטים ילידי הארץ שגדלו ובגרו כאן, גם במקרים הומניטאריים קיצוניים .
יתרה מכך, החוק פוגע במארג חוקי היסוד בכך שהוא מתיימר לגבור על הוראות חוקי יסוד אחרים אשר קדמו לו ואשר
.מטבעם נועדו להכיר בזכויות יסוד של אדם באשר הוא אדם, ולא רק בזכויותיהם של זכאי שבות או בעלי מעמד בכלל
כמו כן, דברי ההסבר אינם מצביעים על צידוק הגיוני לפגיעות כה חמורות. בניגוד לאמור בדברי ההסבר, קיימות כיום מדיניות
וחקיקה המסדירות את הכניסה והסדרת המעמד של זרים המגיעים לישראל ואין מדובר בלאקונה המצריכה "השלמה", ודאי
שלא בדרך של חוק יסוד שיבטל חוקי יסוד אחר.ים והלכות של בית המשפט העליון שקיימות עשרות שנים
חקיקת החוק תוביל להפרה לא רק בפועל, אלא אף בחקיקת יסוד, של התחייבויותיה של מדינת ישראל על פי שורה של אמנות
זכויות אדם ולבידודה כמדינה קיצונית שונאת זרים. החוק מאיין זכויות אדם, המעוגנות בשורה של אמנות שישראל חתומה
.עליהן
לא זו בלבד שהחוק מאיין זכויות אדם, אלא שהוא עושה שימוש מניפולטיבי בערכים יהודיים לצורך הצדקת דיכוי. במקום
חמלה ואחריות מוסרית נבחרת דרך של הדרה ושלילת זכויות.
בשם "שמירה על יהדותה של המדינה", נחקק חוק שלא רק
שאינו מגלם את ערכי היהדות, אלא מבזה אותם ומבצע בהם שימוש מניפולטיבי. חלף גילוי חמלה, רגישות למיעוטים
.ואחריות מוסרית, בוחרים יוזמי ההצעה בשלילת זכויות ובדיכוי שיטתי של אוכלוסיות מוחלשות
עלינו להתנגד להצעת חוק יסוד זו, לחשוף את פגיעותיה ולהיאבק בניסיון להפוך את ישראל למדינה ריכוזית, לא שוויונית
ובלתי דמוקרטית.