חומר רקע
נחלת בנימין75
תל אביב
6515417
|
'טל6958218
-
3
0
|
פקס
6958235
-
3
0
|
[email protected]
/הצעת חוק יסוד: כניסה הגירה ומעמד בישראל (פ4350/25
)
–
התייחסות
המרכז לסיוע משפטי לעולים
לקראת הדיון העתיד להתקיים
בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בעניין הצעת חוק יסוד: כניסה, הגירה
ומעמד בישראל ,
ראינו לנכון להעביר את התייחסות המרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה
הרפורמית.
בפתח הדברים נזכיר כי בחוקי היסוד מצוין כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ובמגילת
העצמאות מצוין–
לצד האמירה החיונית לפיה המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות-
כי
יש לשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ,. לפיכך בעוד שאין חולק על זכותו של העם היהודי
להגדרה עצמית, מן הראוי ל .הכיר ברגישות ומורכבות הסוגיה
,אכן למדינה ריבונית הזכות לעצב מדיניות הגירה
זהירה ולפעול למניעת הגירה בלתי חוקית
ואולם
מדיניות ההגירה של מדינת ישראל חייב
ת
לעלות בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים ולעמוד
בכללים ובעקרונות הבין לאומיים. חובה זו מקבלת משנה תוקף מעברו המדמם של העם היהודי
ומרגישותה של המסורת היהודית כלפי הגר, הזר המסתפח אל נחלתנו, והפליט הנמלט מאדוניו , ככתוב
"וְגֵר לֹא תֹונֶה וְלֹא תִ לְחָ צֶּנּו כִ י גֵרִ ים הֱיִיתֶ ם בְ אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִם "
)(שמות כב כ
המרכז לסיוע משפטי לעולים מטפל מזה שנים רבות בעולים חדשים והמבקשים מעמד עולה וקרובי
משפחותיהם ., בשורה ארוכה של אופנים וסוגיות
הצעת
חוק היסוד המונחת בפני הוועדה מעוררת
קשיים רבים ומדאיגה עד מאוד. יהיו לה השלכות הרסניות על אוכלוסיות שונות המבקשות מעמד
בישראל על פי חוק, בראש ובראשונה על
זכאי שבות המבקשים לעל
ות לישראל . להלן נביא את
התייחסותנו לסוגיות מרכזיות העולות מהצעת חוק היסוד
והפגיעה הצפויה לעולים וקרובי
משפחותיהם .
1.
עיף ס 3
.לחוק היסוד המוצע קובע עליונות מוחלטת לחוק יסוד זה על פני כל חוק או חוק יסוד אחר
הוראה זו בעייתית משלל סיבות . ראשית, יצירת מדרג בין חוקי היסוד סותרת את קביעות בית
המשפט העליון בעניין "הרמוניה פרשנית" ו"מארג חוקתי", לפיהן יש לראות את כל חוקי היסוד
ככאלה הדרים בכפיפה אחת ויש לפרשם באופן שלא יביא לסתירה ביניהם. כדברי הנשיאה חיות
בבג"ץ5555/18
חסון נ' הכנסת (
8.7.21
" :)
ביסוד התפישה בדבר הרמוניה פרשנית עומדת ההנחה
כי כל חוק יסוד מצטרף למארג חוקי היסוד הקיימים, המעגנים את אופייה של המדינה כמדינה
יהודית ודמו קרטית... שאיפה זו להרמוניה חוקתית היא המשמיעה לנו כי מבין מספר פירושים
אפשריים, יש לבחור באותו הפירוש אשר מיישב את חוק היסוד עם המארג החוקתי הקיים ."
לאורך השנים ניתן מעמד בישראל לאוכלוסיות רבות בהם
,מטפל מרכז הסיוע המשפטי לעולים
דוגמת בני ובנות זוג של ישראלים, גרים שהתגיירו בישראל, גרים שהתגיירו מחוץ לישראל , נינים
ליהודי ועוד
וזאת על בסיס הזכות לחיי משפחה והזכות לשוויון שפורשו ככלולות בחוק יסוד: כבוד
האדם וחירותו .
2.
,שנית
חשובה לענייננו גם סתירה אפשרית בין חוק היסוד המוצע ל
חוק השבות ,. כפי שנראה להלן
על אף סעיפים המחריגים כביכול את חוק השבות מהוראות חוק היסוד, יכולות להתעורר סתירות
רבות בין השניים. במיוחד במקרים בהם כיום נות נ ת רשות האוכלוסין מעמד זמני לפי חוק הכניסה
לישראל למי שמבקש לקבל בסופו של יום מעמד עולה
(יהודים שאינם מחזיקים במסמכים
מספקים, גרים ששוהים בישראל במעמד זמני להוכחת כנות יהדותם, יהודים הזכאים למעמד
)עולה אך מחליטים לחיות בישראל ללא אזרחות, אלמנות ליהודים ועוד . כל זאת, כאשר הפסיקה
כבר הכירה בחוק השבות כ
חוק בעל מאפיינים חוקתיים" ,היסודי בחוקים כולם( "
בג"ץ
2597/99
טושביים נ' שר הפנים" ,)
אבן התשתית החוקתית למהותה של מדינת ישראל כמדינתו
של העם היהודי( "
ע"ב2/88
בן שלום נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה .), וכיו"ב
3.
חוק היסוד המוצע קובע שורה של מגבלות על מבקשי מעמד בישראל–
'ס4
(ב) מתייחס ל"מכסה
'שנתית מרבית של מקבלי מעמד בישראל", ס4(ג) אוסר על מתן מעמד בישראל לכל מי ש אי-
פעם
שהה בישראל מעל3
חודשים ללא מעמד, ואילו סעיף5
(ב) מונע ממי שאינו אזרח או תושב לפנות
לבית המשפט ולקבל כל סעד שהוא באופן שפוגע קשות בזכות הגישה לערכאות הקיימת כיום .
4.
בעוד סעיפים4 ו-5 מחריגים את מי שזכאי למעמד עולה לפי חוק השבות, התש"י-
1950
,ה
חוק
יפגע
אנושות באלה המבקשים מעמד
מכח
קרוב משפחה שהוא
עולה ,או מעמד הדומה לזה של עולה ,
שחוק
השבות אינו חל עליהם באופן
מלא ,זמני או כדרך קבע.
להלן נתייחס לכמה מאותן
.אוכלוסיות
5.
המרכז לסיוע משפטי לעולים מטפל ב מספר אוכלוסיות אשר אינן חסות באופן פורמאלי תחת חוק
השבות אך נמצאות "בפריפריה" של חוק השבות או מנסות להיכנס בגדרו. הצעת חוק היסוד
המוצעת תפגע אנושות באוכלוסיות אלה באופן פסול שאין להסכין עמו . בין אוכלוסיות אלה
:נמצאים זכאי שבות המתקשים לספק מסמכים המוכיחים את יהדותם (דוגמת יהודים שהגיעו
מאוקראינה בשנים האחרונות), הורים לחיילים שאינם יהודים, גרים הנדרשים להוכיח
השתייכות לקהילה יהודית בישראל במעמד זמני, בני הפלאשמורה שאינם יהודים על פי ההלכה
אך מוגדרים כ"זרע ישראל", אלמנו ת ואלמנים של
אזרחים ישראלים , נשים
נפגעו ת אלימות
שהיו נשואות ל בן זוג
ישראלי אך נאלצו לעזוב אותו בשל האלימות , ילדים של אזרחי ישראל
,הנדרשים להוכיח אבהות של אזרח ישראלי קטינים נלווים לזכאי שבות .וקבוצות נוספות
אוכלוסיות אלה מקבלות מעמד בישראל שלא לפי חוק השבות, ולעתים מקבלות מעמד לפי חוק
הכניסה לישראל, תשי"ב-
1952, באופן זמני וכשלב ביניים בטרם יקבלו מעמד עולה
או כאשר הם
סמוכים ותלויים בעולים ואי-
.הסדרת מעמדם עלול לפגוע בהצלחה העלייה כולה
6.
הייתכן שלא תתאפשר כניסה לישראל של
זכאי שבות מ אוקראינ
ה
(או
מ רוסי ה ) המתקשים
להמציא מסמכים אודות יהדותם בצל המלחמה בטענה שמולאו המכסות ? האם מדינת ישראל
אכן מעוניינת להגביל בחקיקת יסוד את כניסתם ארצה של בני "זרע ישראל" מאתיופיה? היש
היגיון בכך שדווקא חיילי צה"ל יאבדו את האפשרות להתאחד עם הוריהם בישראל
ולמנוע
מהוריהם לפנות לבית המשפט בדרישה לקבלת מעמד ?
האם ערכי היהדות מצדיקים חסימת כל
אפשרות למתן מעמד בישראל עבור גר צדק רק מכיוון שבשלב מסוים בעברו נותר ללא מעמד ל-3
?חודשים זהו
רק חלק מ.הנזק שייגרם מהוראות חוק היסוד המוצע
פסילת אפשרות להסדיר מעמד
.חוק השבות בשל שהות העבר תהווה סתירה חזיתית להוראות חוק השבות ולתכליתו
7.
לאורך השנים טיפל המרכז לסיוע משפטי לעולים באינספור מקרים פרטניים הקשורים לחוק
השבות ומעמדם בישראל של אלה המבקשים הכרה כעולים. ישנן סיבות רבות לשהייה לא חוקית
בת מספר חודשים בישראל–
קורונה, מלחמה, המתנה לתור בלשכת רשות האוכלוסין, סיבות
,רפואיות מעבר בין מעסיקים
ניצול מצד בן הזוג ועוד. די שסיבה אחת מאלה התממשה במהלך
.שנות שהותה בישראל, והיא לא תוכל לעולם לקבל מעמד ,למשל ,אדם ששהה בישראל שלא כחוק
.אך "התאהב" בישראל וביהדות, ולאחר עזיבתו את ישראל החליט להתגייר ולשוב ארצה כעולה
כיום, נוהגת רשות האוכלוסין להעניק
לאותו אדם מעמד זמני מכוח חוק הכניסה לישראל, על מנת
לבחון את כנות הגיור שעבר וכנות רצונו להשתקע בישראל כעולה. הצעת חוק היסוד דנן חוסמת
.אפשרות זו
הסדר גורף ומוחלט, המעוגן בחוק יסוד, אשר שולל כליל את האפשרות למתן מעמד
,למי ששהה בארץ שלא כדין, אינו מכיל את הרגישות למקרים פרטיקולריים שיוצרת המציאות
וחוס ם
לחל
ו טין כל אפשרות למתן מעמד עבור מי שכיום מדינת ישראל מעוניינת להעניק לו מעמד
.על בסיס היותה מדינת העם היהודי
8.
באופן ספציפי, סעיף5
פוגע אנושות בזכות הגישה לערכאות של כל אדם הטוען לזכאות למעמד
עולה לפי חוק השבות. ישנה סתירה פנימית ברורה בין סעיף5
(ב), לפיו תישלל לחלוטין זכות הגישה
לערכאות ממי שמבקש מעמד בישראל, לבין סעיף5
(ג) המחריג מהוראות הסעיף את אלו הזכאים
למעמ .ד עולה המרכז לסיוע משפטי לעולים פונה רבות לבתי המשפט בשמם של יהודים אשר
רשות האוכלוסין לא
מכירה בזכאותם ל מעמד עולה, בטענה כי הם דווקא .זכאים למעמד זה
במרבית המקרים, פניית המרכז לערכאות מביאה בסופו של יום למעמד העולה המיוחל, מה
שמביא למעשה גם למימוש תכליתה
ואופייה של מדינת ישראל
כ .מדינת העם היהודי
9.
כיצד יוכלו אותם יהודים/
זכאי שבות
,לפנות לבתי המשפט, ולהוכיח את זכאותם למעמד עולה
בעוד רשות האוכלוסין טוענת כי אינם זכאים למעמד עולה? הסתירה הפנימית של סעיף5
טמונה
בכך שכל עוד אותם
אנשים
אינם מוכרים כזכאי שבות הם אינם יכולים לפנות לערכאות, אך ללא
.האפשרות לפנות לערכאות הם לעולם לא יוכלו להוכיח שהם זכאים למעמד עולה
מדובר במעגל
.שוטה אשר סותר את עקרונות היסוד של היות המדינה פתוחה לעלייה יהודית
10
.
בכל הנוגע להרחק ה ועידוד עזיבה של
שוהים בלתי חוקיים יש להדגיש כי המדינה מחויבת לבחון
זכאות של השוהים בה למעמד פליט וזאת מכ ו .ח אמנות בינלאומיות כך, מחויבת המדינה גם
לעיקרון אי-
.ההרחקה ביחס לתושבים של מספר מדינות הוראות חוק היסוד אינן יכולות לסתור
.עקרונות אלה
11
.
,לסיכום הצעת החוק אינה מממשת כראוי אלא סותרת את העקרונות של היותה המדינה פתוחה
לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ו כן סותרת באופן מפורש וחמור עקרונות יסוד חוקתיים העומדים
בבסיסה של השיטה
הדמוקרטי
ת שלנו .