הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2234226
הכנסת העשרים וחמש
יוזמת: חברת הכנסת נעמה לזימי
______________________________________________
פ/6046/25
הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"ה–2025
דברי הסבר
ההבחנות המסורתיות בין עובד שכיר לקבלן עצמאי, אינן נותנות מענה הולם להתפתחות מעמד ביניים של "המשתתף החופשי" (פרילנסר) שעיקר עבודתו היא אצל מזמין שירות יחיד. אדם כזה דומה במידה רבה לעובד שכיר אולם לא נקשרים בין המזמין לבינו יחסי עובד מעביד. כמו כן הוא אינו מעסיק עובדים ופועל לבדו מול מעסיקו או מזמין השירות.
כתוצאה מכך גדל והולך מספרם של העובדים במעמד של משתתף חופשי, אשר הם משוללי זכויות סוציאליות בסיסיות.
נוכח הצרכים הגוברים נדרשו בתי הדין לעבודה להתחבט ולהגדיר מדי פעם את מעמדם של עובדים שונים. הובעו דעות שונות בערכאות שונות והנושא מעורר קשיים ומחלוקות.
כדי לשפר את מצבו של המשתתף החופשי ולצמצם את הוויכוחים המשפטיים, מוגשת הצעת חוק זו המשווה במובנים רבים את מצבו של המשתתף החופשי למצבו של עובד שכיר.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה, על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/1601/18; פ/908/19; פ/1631/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/380/21), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/414/22), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת חוה אתי עטייה (פ/246/23) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/248/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/178/24), על ידי חברת הכנסת חוה אתי עטייה (פ/195/24), על ידי חבר הכנסת מוסי רז (פ/1671/24) ועל ידי חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי (פ/1750/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת חוה אתי עטייה (פ/2199/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בתמוז התשפ"ה (21.07.2025)
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להקנות למשתתף חופשי זכויות מתחום דיני העבודה על מנת לאפשר לו להגיע למימוש עצמי לפי חוק-יסוד: חופש העיסוק, תוך שמירה על זכויותיו ולפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הגדרות 2. בחוק זה –
"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, לרבות צו הרחבה והסדר קיבוצי בכתב, כמשמעותם בחוק האמור;
"מזמין" – מי שאצלו, בשירותו או עבורו מתבצעת העבודה האישית של המשתתף החופשי;
"משתתף חופשי" – מי שהוא בעל מקצוע או בעל ידע מיוחד שהתקשר בחוזה עם מזמין לשם ביצוע עבודה אישית, שלא על בסיס קבוע ושלפחות 75% מהכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה, באותה תקופת התקשרות מקורם בהתקשרות עם אותו מזמין;
"השר" – שר העבודה.
החלת תנאי עבודה 3. החוקים המפורטים בתוספת הראשונה וההסכמים הקיבוציים המפורטים בתוספת השנייה, ככל שהם בתוקף, יחולו גם על משתתף חופשי ולעניין זה דינו של המשתתף החופשי כדין עובד.
שמירת זכויות 4. (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של משתתף חופשי לפי כל דין או חוזה, לרבות מימוש זכויותיו לפי חוק זה, קידום אינטרסים במסגרת ארגונית של משתתפים חופשיים נוספים שהתקשרו בחוזה עם המזמין ולרבות השתתפות בשביתה או בהפגנה שאורגנו על ידי אותו ארגון; השתתפות בשביתה או בהפגנה כאמור, לא ייחשבו כהפרת החוזה.
(ב) על אף האמור בסעיף 3, אם נקבעו בחוזה ההתקשרות שבין המשתתף החופשי לבין המזמין תנאים המיטיבים על הקבוע בחוקים ובצווי ההרחבה האמורים בסעיף 3 – יחולו תנאי החוזה כאמור.
תחולה 5. (א) לעניין חוק זה, דין המדינה כדין כל מזמין אחר.
(ב) חוק זה יחול גם על חברה ממשלתית, רשות מקומית וחברה עירונית ככל מזמין אחר.
איסור התניה 6. זכותו של משתתף חופשי לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לוויתור בכפוף להוראות סעיף 4(ב).
ביצוע ותקנות 7. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת:
(1) לשנות את התוספת הראשונה או את התוספת השנייה;
(2) להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה.
תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.
תוספת ראשונה
(סעיף 3)
חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976;
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז–1977;
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957;
חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998;
חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953;
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954;
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998;
חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987;
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951;
חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958;
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996;
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988;
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969.
תוספת שנייה
(סעיף 3)
צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;
צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק;
צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה.