הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2232348
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת עופר כסיף
______________________________________________
פ/6089/25
הצעת חוק חקירה והעמדה לדין של פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם, התשפ"ה–2025
דברי הסבר
״מדינת ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי״, לדבריו של היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2021. אולם, מאז פרוץ המלחמה הולכות ונאספות חשדות ועדויות להפרות דיני המלחמה והחוק הבינלאומי על ידי מדינת ישראל, תוך שהדבר מביא למציאות הומניטארית בלתי אנושית ברצועת עזה. כך למשל, ארגון הבריאות העולמי ציין כי ״תקיפות אוויריות ומחסור באספקה רפואית, מזון, מים ודלק איינו למעשה את מערכת הבריאות חסרת המשאבים בעזה״ (תרגום) וארגון הצלב האדום ציין כי ״תושבי עזה מתמודדים עם מאבק יומיומי כדי לשרוד את סכנות הלחימה, עקירות בלתי פוסקות וסובלים מהשלכות של מניעת סיוע הומניטארי דחוף״ (תרגום), תוך הדגשה כי ישראל אינה עומדת בחובותיה מכוח הדין הבין-לאומי בעניין העברת סיוע הומניטארי לרצועת עזה. מגמה זאת הגיעה לשיאה בחודש נובמבר 2024, עת הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש הממשלה ונגד שר הביטחון דאז בשל חשדות לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, ובראשם שימוש בהרעבה ככלי מלחמה.
העובדה כי המוסד השיפוטי הבכיר בעולם לדיני מלחמה הגיש צווי מעצר נגד קובעי מדיניות בישראל מהווה דגל שחור ותמרור אזהרה בדבר יכולתה של מערכת אכיפת החוק בישראל להתמודד עם תופעות עכורות אלו. על כן, מוצע להסמיך את נשיא המדינה להקים מנגנון ייחודי לבירור, חקירה והעמדה לדין בגין חשדות לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של הדין ההומניטארי הבינלאומי, מתוך מטרה למנוע תופעות פסולות אלו, להגן על חפים מפשע ולשמור על דמותה המוסרית של החברה.
מוצע כי צוות החקירה המיוחד יורכב משופטי בית המשפט העליון בדימוס, נציגים בכירים מהשירות הציבורי בתחומי המשפט וחוקרים מהאקדמיה. כמו כן מוצע כי צוות החקירה יחזיק בסמכות הבלעדית לחקור ולהעמיד לדין את העבירות המנויות בחוק ותהיה לו גישה בלתי מוגבלת לכל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידו (בדומה לסמכויותיו של מבקר המדינה).
עוד מוצע לקבוע כי כל אדם יוכל להגיש תלונה לצוות החקירה המיוחד, שלאחריה ייפתח הליך בירור. בסיום הליך הבירור ייקבע הצוות האם לפתוח בחקירה פלילית ועם השלמתה יוחלט בדבר העמדה לדין. לאור עירוב בין סמכויות החקירה והעמדה לדין, מוצע כי צוות החקירה ינהיג הפרדה בין כוח האדם העוסק בכל אחד מין ההיבטים (בדומה לנהוג במחלקה לחקירות שוטרים).
על מנת להגביר את הפיקוח על עבודת הצוות, מוצע לאפשר למגישי תלונות להגיש ערר לבתי המשפט העליון על החלטותיו בתנאים הקבועים בחוק המוצע, וכן להטיל עליו חובת דיווח רבעונית לוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בתמוז התשפ"ה (21.07.2025)
מטרות 1. מטרתו של חוק זה להקים מנגנון עצמאי, יעיל ואמין לבדיקה, חקירה והעמדה לדין בשל חשדות לפשעי מלחמה במהלך הלחימה ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות פשעים נגד האנושות והשמדת עם.
הקמת צוות חקירה מיוחד 2. (א) נשיא המדינה ימנה צוות חקירה מיוחד (להלן – צוות החקירה המיוחד), אשר תפקידו יהיה לבדוק, לחקור ולהעמיד לדין בעבירות על פי הוראות חוק זה.
(ב) צוות החקירה יקבע בעצמו את סדרי עבודתו לרבות המניין החוקי ומשך זמן הטיפול בתלונות, כל עוד הדבר לא נקבע בחוק.
(ג) צוות החקירה רשאי לגייס או למנות עובדים משירות המדינה לצורך ביצוע תפקידיו, לרבות תובעים, חוקרים, יועצים משפטיים, עוזרים אדמיניסטרטיביים ומתורגמנים.
(ד) צוות החקירה יקיים הפרדה בין כוח האדם העוסק בהליכי חקירה לבין כוח האדם העוסק בהליכי התביעה.
חברי צוות החקירה 3. ואלה הם חברי צוות החקירה המיוחד –
(1) נשיא בית המשפט העליון בדימוס שישמש כיושב ראש צוות החקירה המיוחד, שייבחר על ידי נשיא המדינה;
(2) שני שופטי בית המשפט העליון בדימוס, שייבחרו על ידי נשיא המדינה בהתאם להמלצת נשיא בית המשפט העליון;
(3) היועץ המשפטי לממשלה או אחד ממשניו;
(4) פרקליט המדינה או אחד ממשניו;
(5) הפרקליט הצבאי הראשי או אחד מסגניו;
(6) הסניגור הציבורי הארצי או אחד ממשניו;
(7) שני חברי סגל בפקולטה למשפטים שהם מומחים למשפט בינלאומי, שייבחרו על ידי נשיא המדינה בהתאם להמלצת ועד ראשי האוניברסיטאות.
המצאת מידע 4. כל גוף ציבורי הנתון לביקורת של מבקר המדינה, ימציא על פי דרישת צוות החקירה המיוחד ללא דיחוי כל ידיעה, מסמך, הסבר וכל חומר אחר, לרבות חומר חקירה וחומר מודיעיני, שלדעת צוות החקירה המיוחד דרוש לו לצורך ביצוע עבודתו.
הגשת תלונה 5. (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה לצוות החקירה המיוחד בגין חשד לביצוע אחת העבירות המנויות בחוק זה, בצירוף החומרים המצויים בידיו המבססים את החשד לעבירה.
(ב) צוות החקירה המיוחד יערוך רישום של התלונות ויעדכן את המתלונן אחת לשלושה חודשים בדבר הטיפול בתלונתו.
(ג) על אף האמור בכל דין, אדם שהגיש תלונה לצוות החקירה המיוחד יהיה רשאי להעביר העתק מתלונתו וכן מהחומר שצורף אליה, וכן כל מסמך שהתקבל אצלו מצוות החקירה המיוחד, לכל גורם ישראלי או בינלאומי, לרבות בית המשפט הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק.
סמכות חקירה 6. צוות החקירה המיוחד יוסמך לבצע בדיקה, חקירה והעמדה לדין בעבירות שלהלן, כל עוד הן בוצעו מאז החלטת ממשלה מספר 941 בדבר הארכת תוקפה של הכרזת שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף:
(1) עבירה המצויה באמנת רומא בדבר בית הדין הפלילי הבינלאומי, לרבות רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, כפי שהם מוגדרים באמנה;
(2) עבירה על פי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950;
(3) עבירה שחקירתה מצויה תחת סמכותה של המחלקה לחקירות שוטרים על פי פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971, אשר נערכה בשטח רצועת עזה או הגדה המערבית;
(4) עבירה שבית משפט ישראלי מוסמך לדון בה בהתאם לחוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, אשר לפחות אחד מבין קורבנותיה היה פלסטיני תושב האזור כהגדרתו בחוק האמור;
(5) הסתה או שידול לביצוע כל אחת מן העבירות המנויות בפסקאות (1) עד (4).
חקירת עבירות 7. עם קבלתה של תלונה, יחל צוות החקירה המיוחד בהליך של בירור עובדתי ומשפטי של החשדות העולים ממנה ובסיומו יפעל באחת הדרכים הבאות:
(1) מצא צוות החקירה המיוחד כי קיים חשד סביר לביצוע עבירה מהעבירות המנויות לעיל, יורה הצוות על פתיחה בחקירה פלילית, אשר תבוצע בידי חוקרים אשר הוסמכו על ידי צוות החקירה המיוחד; על אף האמור בכל דין, חקירה כאמור לא תיערך בידי אף רשות חקירה אחרת לרבות משטרת ישראל, המשטרה הצבאית החוקרת או המחלקה לחקירות שוטרים, ואם התחילה רשות חקירה אחרת בחקירה קודם לכן, תשהה את עבודתה ותעביר את חומרי החקירה לצוות החקירה המיוחד;
(2) מצא צוות החקירה המיוחד כי לא קיים חשד סביר לביצוע עבירה מהעבירות המנויות לעיל, יורה על סיום הליך הבירור, ימסור הודעה מפורטת למתלונן ללא דיחוי ויעביר לו את חומר שנאסף במסגרת הליך הבירור בתוך 5 ימים.
החלטה בחקירה והעמדה לדין 8. עם השלמת החקירה הפלילית יועברו ממצאיה, בצירוף המלצת החוקרים, אל צוות החקירה המיוחד, אשר יחליט בה באחת מאלה:
(1) ראה צוות החקירה המיוחד שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יורה על העמדתו לדין בידי תובע שיוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה;
(2) ראה צוות החקירה המיוחד שהראיות אינן מספיקות לאישום פלילי, אך שיש בהן כדי להביא למיצוי דין במסגרת הליך משמעתי, יעביר את תיק החקירה וממצאיו לידי הרשות המנהלית הרלוונטית;
(3) ראה צוות החקירה המיוחד שהראיות אינן מספיקות לאישום פלילי ושאין בהן כדי להביא למיצוי דין במסגרת הליך משמעתי, יסגור את תיק באחת מן העילות המנויות בדין, מלבד העילה של נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין כאמור בסעיף 26(א) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982;
(4) החליט צוות החקירה המיוחד שלא להעמיד לדין, ימסור הודעה מפורטת למתלונן ללא דיחוי ויעביר לו את חומר החקירה שנאסף במסגרת חקירת התלונה בתוך 10 ימים.
ערר 9. (א) על החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית, יהיה רשאי המתלונן לערור בפני בית המשפט העליון בתוך 15 ימים מיום שהועברה אליו ההודעה בצירוף חומר הבירור; בעניין זה ידון בית המשפט העליון בדן יחיד.
(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין, לרבות החלטה להעביר את תיק החקירה לרשות תביעה משמעתית, יהיה רשאי המתלונן לערור בפני בית המשפט העליון בתוך 30 ימים לאחר שהועבר אליו חומר החקירה; בעניין זה ידון בית המשפט העליון במותב של שלושה שופטים.
דיווח לכנסת 10. צוות החקירה המיוחד ידווח לוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשלושה חודשים על יישום חוק זה.
תחולה 11. תחולתו של חוק זה 30 יום מיום פרסומו.