הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת שבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אפי איתם פ/1743/17 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – אי העלאת טענת התיישנות בידי מוסד ממשלתי), התשס"ו-2006 הוספת סעיף 2א בחוק ההתיישנות התשי"ח – 19581, אחרי סעיף 2 יבוא: "אי העלאת טענת התיישנות בידי מוסד ממשלתי 2 א. מוסד ממשלתי המודה בקיומה של הזכות הנתבעת, לא יעלה את טענת ההתיישנות אם היא קיימת". דברי-הסבר טענת ההתיישנות הינה טענה משפטית בעייתית במובן זה, שהעלאת הטענה מונעת דיון ענייני ביחס למימוש הזכות הנתבעת. וזאת על אף שיתכן כי הנתבע מודה בקיומה של הזכות גופא, אך מן הטעם הפרוצדוראלי תמנע זכות הדיון האלמנטארית ממי שהיא מגיעה לו. עוד בימי ראשית ימיה של המדינה ניתנה הנחייה של היועמ"ש לממשלה דאז מר חיים כהן, לפיה נציג היועמ"ש לממשלה לא יטען טענת התיישנות בהליכים אזרחיים אלא באישורו מראש של היועמ"ש לממשלה. כלומר מוסד ממוסדות המדינה הנתבע לדין לא יטען את טענת ההתיישנות אלא בהיתר מפורש ומיוחד של היועמ"ש לממשלה. כך למשל מציינת השופטת שטרסברג כהן בעניין המאירי (ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת היישוב פ"ד נד (2) 535) כי "היועץ המשפטי הורה בהנחיה פנימית לפרקליטים, שלא לטעון טענת התיישנות אלא באשורו.". וזאת עקב ההבנה כי שימוש בטיעון זה יכול לגרום עיוות דין ומניעת צדק מבעליו. דומה כי הגיע השעה לתקן את המעוות, ולהגדיר כי מוסד ממשלתי המודה בקיומה של הזכות הנתבעת לא יוכל לטעון את טענת ההתיישנות וזאת על מנת לעשות צדק עם האזרח הפשוט עד כמה שניתן, ולהימנע מלהסתתר אחר טענות פרוצדוראליות המונעות דיון אמיתי וענייני לגבי הזכות הנתבעת. יצוין, כי אם אותו מוסד איננו מודה בקיומה של הזכות, הוא יהא רשאי להעלות את טענת ההתיישנות באופן חופשי כמקובל.