קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק עניי עירך, התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2019/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בנימין אלון) היו"ר מגלי והבה: אנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/2019, הצעת חוק עניי עירך, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת בנימין אלון. ישיב לו שר הרווחה יצחק הרצוג. בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רבותי השרים, הצעת החוק הזאת, אין בה עניין לא של שמאל ולא של ימין; יש בה דבר שמאחד את כולנו. אני גם חושב שהוא לא קשור להשקפת עולם קפיטליסטית או קומוניסטית. אני חושב שהמציאות הזאת, שזורקים – בהערכה, מדי שנה, לפי "הארץ" של שלשום, משמידים או זורקים מזון בשווי 800 מיליון עד 1.2 מיליארד ש"ח, מזון בשווי יותר ממיליארד ש"ח שמושמד בזמן שיש כל כך הרבה בתי-תמחוי - - - היו"ר מגלי והבה: סכום גדול. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה נתון שמביאה רותי סיני בשמו של וינטרוב מארגון "לתת" שעבד על זה. בזמן שיש הרבה ארגונים, חלקם מאוד גדולים, שדואגים שאנשים יאכלו, וחלקם עושים את זה יפה, בצורה של כמו מסעדה, שאנשים לא ירגישו מושפלים וכו', חייבת להיות שיטה שתעודד את העברת המזון הזה לאותם מקומות. זאת לוגיסטיקה, וגם אפשר להיטיב אתם, וזה גם מה שהחוק רוצה, להיטיב אתם בפטור ממס. אני רוצה לומר דבר שעומד ברקע. יש אנשים שאומרים: אני לא אוהב את כל הנושא של עמותות, זה תפקידה של המדינה. אני חושב שאנו מגזימים בזה. נכון שהייתי רוצה שהמדינה תדאג כמה שיותר, אבל אסור ליצור מצב שאין קהילה, שאדם פטור מהאחריות הקהילתית שאפיינה את עם ישראל לכל דורותיו. זה שאני משלם מס הכנסה ואני חבר במדינה לא צריך להיות במקום המעורבות הקהילתית. דרכה של מדינה מתוקנת לעודד על-ידי פטורי מס, הנחות במס את התרומות של כל אחד לדברים הקהילתיים שהמדינה רואה אותם כראויים ובכך מסייעת התרומה האישית ומסייע הפטור ממס של המדינה למדינה כמדינת רווחה. זה חלק מהשיטה. לא חייבים שהכול יגיע בצורה ממוסדת וקרה על-ידי מנגנונים של המדינה או על-ידי מנגנון קצבאות. צריך השילוב של השניים. חייבים לעודד את האנשים הנפלאים האלו שעושים את העבודה הזאת של העמותות לכל סוגיהן. לכן, אין לי ספק שצריך לקום מנגנון רציני שייתן הכרה, מיהו בית-תמחוי מוכר, מי לא מוכר, איך מבחינה סניטרית אתה דואג ששאריות המזון יגיעו לשם, איך אתה דואג שאין פה זיופים, שלא עושים קנוניה – בית-מלון יעשה קנוניה עם עמותה ודברים שכאלה. אין לי ספק, שאלות יכולות להישאל, אך העובדה הפשוטה של המזון שמושחת והעובדה הפשוטה של ההיזקקות שלנו לעזור, בפועל, ברווחה לאנשים, דורשות חיבור. החיבור שאני מציע בהצעת חוק זו יכול להיות אחד מני רבים, ואני מאוד מקווה שהממשלה לא תתנגד לכך, ואם לממשלה יש הצעות אחרות - וקראתי באותו מאמר שלשום על תוכניתו של השר הרצוג, ואני מאוד מברך על כך, אך אני רוצה להזכיר לך, השר הרצוג, שהיית שר התיירות. בלי שתכננת נהיית לשר הרווחה. יש חיים פוליטיים, גם אני עברתי את הדברים האלה. אתה מתכנן תוכניות, אך אתה לא זוכה תמיד לראות אותן מתגשמות. יש אילוצים פוליטיים. חבל יהיה לי ולך שתוכניות גדולות לא תספקנה לצאת אל הפועל למרות הרצון הטוב שלך, ואני מפקיד את החוק הזה בידך; כלומר, תרצה הממשלה לשנות אותו, להוסיף לו, לשלב אותו, להתנגד לו - בשלב זה או אחר תעשה את זה. אני לא רואה כל טעם להתנגד לחוק הזה בשלב טרומי, כל עוד גם התוכנית שלך לא קיבלה כלים ואין בה התנגדות. זו אחת מהדרכים שאני מציע לשילוב של התרומה הממשלתית על-ידי פטור מס - התרומה הפרטית על-ידי עודפי המזון לעניי עירנו שזקוקים לנו מאוד. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את השר יצחק הרצוג להשיב על ההצעה. לאחר מכן אנו עוברים להצבעה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: מכובדי היושב-ראש, אדוני המציע, חבר הכנסת אלון, אני מודה לך על דבריך ורוצה להסביר את מהות הנושא. קודם כול יש נושא כללי, הנושא של הרעב, של בתי-התמחוי וההאכלה והעובדה שמאות אלפי אזרחים ישראלים ברחבי המדינה סמוכים על שולחנם של בתי-תמחוי ועמותות צדקה וחסד. הנושא הזה צרב אותי מאוד מייד עם כניסתי לתפקיד. סיירתי במקומות כאלה, ראיתי מה קרה בערב פסח, למדתי את עתירת עמותת "לתת" והגעתי למסקנה שהיה נכון וראוי שמדינת ישראל תקיים דיאלוג חברתי אמיץ ונוקב בנושא הזה, תבחן את גבולות הגזרה בין ממשלה לארגונים, למתנדבים, לסוכני ביצוע, תשקול אם היא צריכה באיזו צורה לפתח מנגנון ממלכתי ו/או ליצור שיטת תקצוב אחרת, ולחלופין, כפי שיש גם כאלה האומרים, שבפועל משטר הקצבאות נועד לאפשר לכל משפחה לשקול על מה ואיך היא מוציאה את כספה. מכל מקום, אני מציע תהליך אמיתי של דיאלוג עם כל הגופים הנוגעים בדבר, ואני מזמין גם אותך, אדוני המציע, להיות שותף לדיאלוג הזה, שבו נגדיר בדיוק כיצד מתמודדים עם התופעה. הכתם הזה על פני החברה שלנו צריך להימחות, לדעתי, ואנו צריכים לבוא עם פתרון מערכתי כולל. אבל כאן אני מגיע גם לחוק שאתה מציע, ויש בו גם סכנה בסיבוך הענייניים. כוונתו טובה, אך הוא בלתי ישים בעליל. הביטוח הלאומי הוא גורם שמטרתו ליצור תשתית למימון גמלאות וקצבאות, ודאי לא מערכת שמתעסקת עם בתי-אוכל, איך הם מזרימים, כמו גופי מיסוי, ומקבלים זיכוי מתשלומי ביטוח לאומי. אף אחד לא יוכל לעמוד בדבר הזה, זה לא ריאלי. קיים קושי עצום ביישום, על דעת כל הגורמים המקצועיים, וגם יש פגיעה במקורות מימון לתשלום גמלאות. זה לא יכול לבוא ממערכת כזאת. כלומר, בעצם אתה מציע מימון חלופי לאוצר המדינה, דבר שפוגע במערכת הגמלאות בישראל. מעבר לכך, אנחנו חושבים שיש צורך ליצור תשתית אחרת. אתה באת בכוונה טובה להתמודד עם התופעה, כפי שגם אני ראיתי אותה. אבל אני מציע להתמודד עם התופעה בדרך אחרת. אני מציע למשוך את החוק או לדחות אותו, ולאפשר דיאלוג ולבוא עם פתרון מערכתי כולל, שיביא בחשבון את כל האלמנטים הרלוונטיים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר. כיוון שהממשלה מתנגדת, לחבר הכנסת אלון זכות להשיב. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אין לי בעיה להסכים, אני רוצה באמת דיאלוג. אני לא יודע מה המשמעות המעשית הפרוצדורלית של הנושא הזה, אבל אני רק רוצה להגיד שוב שאנחנו צריכים למצוא את השילוב הזה. הרי יש מצבים אבסורדיים. אדוני השר, משרד עורכי-דין שמעסיק 100, 200 עורכי-דין, יש לו פטור ממס מעסיקים לכל עורכי-הדין שלו. לעומת זאת, אותן עמותות ואותם מלכ"רים לא זוכים לזה. כלומר, מלכ"ר שעוזר ברווחה ועוזר לאנשים צריך לשלם מסים כאלה גדולים על עובדיו, וזה דבר בלתי הגיוני. אני לא בא לטפל בזה בחוק הזה, אבל זה עוד נושא של המגזר השלישי. חובתנו לדאוג שהמגזר הציבורי הממשלתי, עם המגזר השלישי, כמו בהצעה הזאת או בהצעה אחרת שתביא, יעשו את מלאכתם, ולא בצורה כזאת שהמלכ"רים והעמותות לא יכולים ליהנות מהממשלה, אלא להיפך, הם נקנסים על כך שהם לא משרד עורכי-דין, אלא רק עמותה לחלוקת מזון. אלה ישלמו על כל עובד מס מעסיקים ואלה לא. אדוני השר, מה פירוש הצעתך מבחינה מעשית ופרוצדורלית? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני מציע שתמשוך את ההצבעה ותצטרף לדיאלוג. גדעון סער (הליכוד): תדחה את ההצבעה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם כך, אפשר לדחות את ההצבעה? היו"ר מגלי והבה: כן. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מודה לאדוני. היו"ר מגלי והבה: אנחנו מקבלים גם את ההצעה של השר וגם של המציע. אם כך, היתה הסכמה בין השר ובין המציע, ואין התנגדות. לכן אנחנו דוחים את ההצבעה וממשיכים בסדר-היום.