קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007 [מס' מ/260; "דברי הכנסת", חוב' ד', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אנחנו פותחים את סדר-היום עם הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), בקריאה שנייה ושלישית. יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): אולי כדאי לומר כמה דברים על - - - היו"ר דליה איציק: אדוני, אתה מתאר לעצמך שחשבנו על זה, תודה לך. בבקשה, אדוני. היות שאתה ואני, רובי, היינו שם, אז, רובי, חבר הכנסת ריבלין, מה חשבת? שאנחנו נדלג על העניין הזה? מכינים את הכול, חבר הכנסת ריבלין, אני מודה לך. בבקשה, אדוני. יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ושלישית את הסעיפים בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006, שהועברו לטיפולה של ועדת הכספים. אבקש לציין שאף שעמד בפני הוועדה זמן קצר לדיון בהצעת החוק, הוועדה קיימה דיונים רציניים, התעמקה בהצעות שהובאו בפניה ושמעה את כל הגורמים הנוגעים בדבר. מקום שהוועדה סברה שמדובר בתיקון מורכב, פוצל הנושא מתוך הצעת החוק. מתוך 21 נושאים שהועברו לוועדה, פוצלו חמישה. להלן אפרט את הנוסח המונח בפניכם: סעיף המטרה: השנה החליטה ועדת הכספים לשנות את סעיף המטרה ולהשמיט ממנו את הביטוי "ביטול חקיקה". בהצעת החוק שהביאה הממשלה נתבקשנו לבטל שלושה חוקים: חוק בית-חולים באשדוד, חוק ערי ואזורי פיתוח וחוק הרשויות מקומיות (העברת תשלומים מהמדינה). חוק בית-חולים באשדוד פוצל מתוך הצעת החוק על-ידי ועדת הכנסת; חוק ערי ואזורי פיתוח, תחילתו נדחתה בשנה וההסדר הקבוע בעניינו פוצל על-ידי הוועדה; וחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים על-ידי המדינה), תחילתו נדחתה ליולי 2008. תיקון זה בסעיף המטרה מבטא את מורת רוחנו מביטול חקיקה פרטית של הכנסת בחוק ההסדרים, וקובע שאין זה ממטרתו. בפרק הביטוח הלאומי - בפרק זה אישרה הוועדה את העברת היתרות הלא-מנוצלות בקרנות המוסד לביטוח לאומי לשנת 2007. כן הוארכה הוראת השעה להפחית 4% מגמלאות הביטוח הלאומי והבטחת הכנסה, למעט מגמלת הסיעוד, לצורך מימון הלחימה בצפון. בהצעת החוק נתבקשנו לקבוע, שאם קשיש יצא את ישראל לתקופה העולה על 44 ימים, תישלל זכאותו לגמלה. הוועדה קבעה כי שלילת הגמלה תהיה רק אם הקשיש יצא לתקופה העולה על 72 ימים. בפרק זה פיצלה הוועדה את ההצעה לקבוע דרישת תשלום בתביעה חוזרת לביטוח סיעודי, וכן את ההצעה לאפשר קבלת הבטחת הכנסה גם למי שבבעלותו רכב יחיד. כמו כן, הוועדה החליטה שלא לאשר את ביטול הזכאות למענק בשל עבודה מועדפת בעבור עבודה בתעשייה או בתחנות דלק. בפרק הבריאות - כאן הוחלט שאוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על הוצאות האשפוז בסכום השווה ל-151.6 מיליון שקל, וכן שתקרות הצריכה של קופות-החולים לשנת 2007 יופחתו בסכום השווה ל-103.6 מיליון שקל. בפרק עובדים זרים - נקבעה הוראת הסמכה לשר התמ"ת לקבוע שלשכה העוסקת בעובדים זרים תהיה חייבת בערבות בנקאית ותהיה מחויבת בתשלום שכרו של עובד זר שהיא תיווכה בעניינו מחוץ לישראל אם לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל. בפרק גמלאות וקופות גמל - הוועדה פיצלה מתוך פרק זה את ההצעה שעובדי שירות הביטחון, שוטרים, סוהרים ואנשי שירות הקבע בצה"ל הזכאים גם לקצבת פרישה וגם למשכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית יהיו זכאים למלוא קצבת הפרישה מגיל 60 בלבד. הסעיפים שעניינם ניהול כספים המיועדים למימון תשלום קצבה של עובדים ונושאי משרה בקופת גמל לקצבה ובחשבון נפרד אושרו על-ידי הוועדה. בפרק המסים - בפרק זה גילינו שיש כמה הטבות שהוועדה אישרה, וביניהן מתן אפשרות לקיזוז הפסד עסקי או הפסד ממשלח-יד כנגד משכורתו של הנישום לעניין הפסדים שייווצרו בשנת המס 2007 ואילך, העלאת תקרת סכום התרומות הפטור מ-2 מיליוני שקלים ל-4 מיליוני שקלים, והפיכתו של החוק המקנה פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים להוראת קבע. כאן ביקשה הוועדה להעלות את סכום שכר הדירה הפטור ממס מ-3,830 שקל ל-4,200 שקל בחודש. לעניין דירת מגורים קיבלה הוועדה הסתייגות שלי ושל חבר הכנסת גפני והנוסח שלפניכם כולל הארכה של ההפחתה במדרגות מס רכישה לרוכש דירת מגורים יחידה בשנה נוספת. לעניין היטל על עובדים זרים, הממשלה ביקשה ששיעור ההיטל יעלה מ-10% שנקבעו בהוראת שעה בשנת 2006 ל-18%. הוועדה סירבה לקבל את הצעת הממשלה בעניין, וקבעה בתיאום עם האוצר ששיעור ההיטל יהיה 10% החל משנת 2007 ואילך. בפרק זה קיבלה הוועדה גם את הסתייגותי שלפיה במתן הנחות מארנונה לא יראו בקצבת ילדים ובקצבת זיקנה הכנסה. כן אושרה הסתייגות של חברי הכנסת סלומינסקי ואורון שלפיה מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימוד ארץ-ישראל פטורה מארנונה. בפרק המסים (גבייה) - בפרק זה ביקשה הממשלה להחיל את פקודת המסים (גבייה) לגבייתן של אגרות שונות בחוק כלי ירייה, חוק העמותות, חוק החברות ועוד. הוועדה החליטה לדחות את התחילה, כך שיתאפשר לציבור להסדיר את התשלום בדרך הרגילה עד יום 1 באפריל 2007. בפרק המים - בעניין זה אישרה הוועדה הסדר חלופי לעניין היטלי ההפקה. הסדר זה יאפשר לווסת ולכוון את ההפקה של המים ממקורות המים השונים באמצעות מנגנון כלכלי המבטא את ערכה המשתנה של ההפקה, בשים לב למטרות ההפקה השונות, למחסור האזורי והכלל-ארצי במים, למאפיינים המיוחדים של מקורות המים השונים ושל האזורים שבהם מופקים המים ולתמריצים השונים המלווים את סוגי ההפקה ממגוון מקורות המים. בפרק שונות - בפרק זה נכללו עניינים שונים, וביניהם תיקון חוק הפחתת הגירעון כך שתקרת הגירעון החל בשנת 2009 תוגבל לשיעור שלא יעלה על 1%, ושיעור הגידול של ההוצאה התקציבית יעלה ל-1.7% משנת 2007 ואילך, כשבשנת 2010 הוא יהפוך לשיעור קבוע. כן אושרה ההוראה להגדלת ההוצאה התקציבית למימון הוצאות הלחימה בצפון בשנת 2007 בשיעור של עד 1.6% ובשנת 2008 בשיעור של עד 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007. בפרק זה נכללה גם הצעת הממשלה לקבוע שהפטור מהסדר כובל לתובלה בין-לאומית ולשיווק תוצרת חקלאית לא יחול. את נושא החקלאות החליטה הוועדה לפצל. לעניין התובלה האווירית, לאחר דיונים ממושכים קבעה הוועדה שתחילתו של התיקון המבטל את הפטור תהיה בתום חודשיים מיום פרסומו ברשומות של פטור סוג שיקבע הממונה על ההגבלים העסקיים לגבי תובלה בין-לאומית באוויר, או ביום 1 ביולי 2008, לפי המוקדם. כל עוד לא נקבע פטור סוג תידחה תחילתו של התיקון בשישה חודשים בכל פעם, כאשר שר האוצר רשאי להימנע מדחייה מטעמים מיוחדים לאחר שנתן למובילים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. ניתן לראות שוועדת הכספים פעלה ביעילות, הציעה תיקונים לא מבוטלים - - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): תדבר יותר לאט, לא מבינים כלום. יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני מוזמן לשבת חודש ימים בוועדת הכספים, אני בטוח שיבין. זה מיועד לאלה שישבו והבינו. גם אדוני, בטוח, אני מכיר אותך, אתה תשב ותבין מהר. ניתן לראות שוועדת הכספים פעלה ביעילות, הציעה תיקונים לא מבוטלים לנוסח הצעת החוק שהביאה הממשלה, והשיגה פשרות בנושאים שדנה בהם. לפיכך אבקשכם לאשר את נוסח הסעיפים בהצעת חוק ההסדרים בקריאה השנייה והשלישית, כנוסח הוועדה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. מהר, קצר, כמו שאתה יודע. אנחנו ממשיכים, חברי הכנסת. ראשון הדוברים הוא יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, מי שהיה לו רק אתמול יום הולדת, חבר הכנסת משה שרוני. אחריו - חבר הכנסת משה כחלון. נא לדאוג לקרוא לו. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): גברתי יושבת-ראש הכנסת, השרים אינם היום. היו"ר דליה איציק: השר התורן, אדוני, נא להיות כאן. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): מכובדי השר, כנסת נכבדה - - - חיים אורון (מרצ): היה מקובל שכשמגישים תקציב בקריאה שנייה ושלישית, כבוד שר האוצר היה נוכח. משה כחלון (הליכוד): כשהיתה ממשלה נורמלית, אתה מתכוון. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אני מתכבד להציג בפניכם סעיפים מתוך הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006, שנדונו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. סעיפים 2(2) עד 2(5), 2(9) ו-3(ב) – דמי אבטלה לאוכלוסייה צעירה. הסעיפים האמורים קובעים הוראות חדשות לעניין זכאותם של צעירים לדמי אבטלה. במסגרת זו מוצע לקבוע, כי צעיר שטרם מלאו לו 25 שנים יהיה חייב לקבל לאחר 14 ימים מיום שהפך לדורש עבודה כל עבודה המוצעת לו, גם אם אינה מתאימה להכשרתו או לניסיונו התעסוקתי, כעבודה מתאימה. סירוב לעבודה כאמור יביא לשלילת הזכאות לדמי אבטלה. צעיר שטרם מלאו לו 28 שנים יהיה חייב לקבל עבודה כאמור לאחר 30 ימים מיום שהפך לדורש עבודה. כן מוצע לקבוע, כי התקופה המקסימלית שבמהלכה זכאים צעירים בני 25 עד 28 לדמי אבטלה תקוצר מ-100 יום ל-67 יום. עוד מוצע להפחית את דמי האבטלה שלהם זכאים צעירים בני 25 עד 28 ב-25%. ברצוני לציין, כי הצעת החוק המקורית שהונחה על שולחן הוועדה קבעה הוראות פוגעניות יותר, וביניהן הפחתה של דמי האבטלה בשליש וכן קיצור משמעותי יותר של תקופת הזכאות לדמי האבטלה. סעיף 2(6) – גמלת סיעוד. בהתאם למצב המשפטי החל כיום, מחולקים הזכאים לגמלת סיעוד לשתי קבוצות, בהתאם למידת תלותם בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומיות. במסגרת חוק ההסדרים - - היו"ר דליה איציק: סליחה, אדוני. השר אדרי, אם אתה רוצה, אז אני מבינה, תחליף עם מישהו אחר ואני אשחרר אותך לטפל במה שאתה צריך לטפל. אתה יושב-ראש ועדת טקסים, תדאג שיחליפו אותך, זה בסדר גמור. בבקשה, אדוני. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): - - מוצע להוסיף רמת ביניים של זכאים לגמלת סיעוד כך שתיווצרנה שלוש רמות זכאות, בהתאם למידת תלותם, והזכאים לגמלת סיעוד יקבלו סיוע ברמה הקרובה יותר לצורכיהם. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות השיגה שני הישגים חשובים בעת הדיונים להכנת הצעת החוק: ראשית, זכאים לגמלת סיעוד המשתייכים לקבוצת הביניים, כלומר תלויים במידה רבה מאוד בעזרת הזולת, יקבלו גמלת סיעוד בשיעור העומד על 150% מקצבת יחיד מלאה, במקום 145% כפי שנקבע בהצעת החוק המקורית. שנית, הוועדה החליטה לדחות את ההוראה בהצעת החוק המקורית שקבעה העלאה הדרגתית בשיעור גמלת הסיעוד הניתנת למבוטחים התלויים באופן מוחלט בעזרת הזולת או הזקוקים להשגחה מתמדת. בהתאם לכך מוצע לקבוע, כי מבוטחים אלה יוכלו לקבל גמלת סיעוד בשיעור של 168% כבר החל מ-1 בינואר 2007. סעיף 12(2) – מרפאות ביישוב קטן. עניינו של סעיף 14(2) בחוק ההסדרים הוא במתן שירות רפואי לחברי קופות-החולים המתגוררים ביישובים קטנים, שמספר תושביהם אינו עולה על 10,000 איש. מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, מוטלת כיום על משרד הבריאות חובה לקבוע מראש, באמצעות מכרז, את קופות-החולים שיפעילו מרפאות ביישובים קטנים, כך שקופת-החולים שתיבחר במכרז תיתן שירותים לחברי כל קופות-החולים, בהתאם לסל השירותים והתשלומים של הקופה שבה הם חברים. סעיף 14(2) לחוק ההסדרים מבטל את ההוראות המגבילות את מספר המרפאות שקופות-החולים רשאיות להפעיל ביישובים קטנים, וקובע כי קופת-חולים המפעילה מרפאה ביישוב קטן תחויב לספק שירות רפואי באופן שוויוני גם למבוטחי קופת-חולים אחרת, שאינה מפעילה מרפאה באותו יישוב. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שאליה הועבר הסעיף לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית, החליטה לקבוע כי השירות הרפואי שקופת-חולים תחויב לספק כאמור יכלול שירותי בריאות ראשוניים - רופא משפחה, רופא ילדים, רופא נשים, אחות, מעבדה ובית-מרקחת, וכי השירותים שיינתנו לחברי קופות-החולים האחרות יינתנו באופן שוויוני. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. עכשיו נזמין את יושב-ראש ועדת - - - משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): רק רגע, יש עוד סעיף קטן. סעיפים 45 ו-46 – תגמולים לנפגעי פעולות איבה. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע זכאות לפיצויים לאדם שנפגע מפגיעת איבה, וכן לאדם שבן משפחתו נפטר כתוצאה מפגיעת איבה. החוק בלשונו היום קובע, כי כל פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים של מדינה עוינת לישראל או של ארגון עוין לישראל תוכר כפגיעת איבה, גם אם בפועל מטרתה של הפגיעה לא היתה פגיעה במדינת ישראל. לפיכך, מדינת ישראל צריכה לשלם פיצויים לאדם שנפגע מחוץ לישראל, בפיגוע שמטרתו לא היתה לפגוע במדינת ישראל, וזאת בשל העובדה שהארגון שעומד מאחורי הפיגוע הוא ארגון עוין לישראל. מוצע לתקן את החוק ולקבוע, כי פעולות איבה שאירעו מחוץ לישראל יוכרו לפי החוק, בתנאי שמטרתן של פעולות האיבה היתה פגיעה בישראל. נוסף על כך, חוק התגמולים קובע, כי כל אזרח או תושב ישראל יוכר כנפגע לפי החוק, בין שנפגע בישראל ובין שנפגע מחוצה לה. מוצע לקבוע, כי אזרח ישראלי שאינו תושב ישראל, שנפגע בפיגוע שאירע מחוץ לישראל, לא יהיה זכאי לפיצוי לפי החוק, אלא אם כן טרם חלפה שנה מיום שחדל להיות תושב ישראל. עוד מוצע לקבוע בחוק הוראות מיוחדות לעניין אדם שנפגע מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור, שמטרתה העיקרית לא היתה פגיעה בישראל. בהתאם למוצע, אם הנפגע או בן משפחתו זכאים לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, לא ישולמו לנפגע מלוא התגמולים לפי חוק זה, אלא תגמולים בגובה ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים לפי חוק זה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת משה כחלון, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, במסגרת חוק ההסדרים הועברו לטיפול ועדת הכלכלה שלושה חוקים: פרק ט', סעיפים 47-46, תקשורת; פרק י"ב, סעיף 60, משק הגז הטבעי; פרק י"ב, סעיף 65, חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. אני אציג את הנושאים האלה כפי שאושרו בוועדת הכלכלה, ואני מתייחס למספרי סעיפים בנוסח המונח עתה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. בפרק ו' – תקשורת – קבועים שני הסדרים עיקריים: האחד עניינו הסמכת מעבדות חיצוניות. כיום, על-פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כל סוג של ציוד קצה המתחבר לרשת תקשורת נדרש לקבל "אישור סוג" משר התקשורת, וזהו תנאי מקדים לשיווק מסחרי של הציוד בארץ. החוק קובע כי שר התקשורת רשאי להסמיך גוף לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לצורך מתן אישור סוג, ובהתאם לכך הסמיך משרד התקשורת בשנים האחרונות כמה מעבדות חיצוניות לביצוע בדיקות של סוגי ציוד קצה מסוימים. מאחר שמשרד התקשורת עצמו הוא היחיד שמורשה על-פי חוק להנפיק את אישור הסוג עבור הציוד, המעבדות החיצוניות אינן תחליף מלא למעבדה של משרד התקשורת. מוצע לאפשר לשר התקשורת להסמיך מעבדות חיצוניות כדי שהן תוכלנה הן לבצע את בדיקות ציוד הקצה והן להעניק את אישורי הסוג. נוסף על כך, מוצע לאפשר לשר התקשורת, בהתאם לתנאים שיקבע, להמשיך ולהעניק בעצמו אישורי סוג – לסוגים מסוימים של ציוד קצה, או במקרה שמעבדה חיצונית הוסמכה לעניין בדיקות בלבד ולא לעניין הנפקת אישור הסוג. שר התקשורת יוסמך גם להעניק פטור מחובת קבלת אישור סוג לסוגים מסוימים של ציוד קצה. ההסדר השני עניינו הטלת עיצומים כספיים על בעלי רשיון. ההסדר הקיים כיום בחוק מסמיך את מנכ"ל משרד התקשורת להטיל עיצומים כספיים על מי שפועל מכוח היתר כללי בגין הפרת תנאי ההיתר, וכן להטיל עיצומים כספיים על בעל רשיון בגין הפרת תנאי רשיון, הוראות חוק התקשורת והפרת הוראות תקנות וצווים שניתנו לפי החוק, הכול כמפורט בחוק. סכומי העיצומים הכספיים מחושבים בהתאם לקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. כדי להבטיח שהכלי של עיצומים כספיים יהיה כלי יעיל לצורך מניעת הפרות, כך שבפועל לא ישתלם לבצע הפרות, מוצע להסמיך את מנכ"ל משרד התקשורת להטיל עיצומים כספיים בסכומים גבוהים במידה ניכרת, שיחושבו לפי מחזורי הפעילות של התאגידים הפועלים בענף זה. כך, יתבסס חישוב העיצומים על מכפלה של מרכיב קבוע בתוספת שיעור מההכנסה השנתית של הגוף המפר. כמו כן מוצע לאפשר הטלת עיצומים כספיים על מי שפועל מכוח היתר כללי, לא רק אם הפר את תנאי ההיתר אלא גם אם הפר צו, תקנה, קביעה, כלל או הוראה שניתנו לפי החוק. היו"ר דליה איציק: האם גובה העיצומים נקבע, אדוני? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): גובה העיצומים נקבע, אבל זה לפי המחזור השנתי של החברות המפירות. יש מה שנקרא הפרה יעילה. לפעמים לחברת תקשורת כדאי להפר, משום שבהפרה היא מרוויחה 10 מיליון שקלים, והקנס הוא 360,000 שקלים. היו מקרים כאלה, אלה לא דברים בעלמא. בעקבות הדיונים בוועדת הכלכלה הוספו להצעת החוק הוראות הקובעות עיצומים מופחתים במקרה של הפרות טכניות קלות יותר. יש פה גמישות או מדרג. ההצעה גם קובעת, כי בנסיבות מסוימות יהיה מנכ"ל משרד התקשורת רשאי להפחית את העיצומים הכספיים. במהלך דיוני הוועדה הוחלט שלא לכלול בנוסח הצעת החוק שיונח לקריאה השנייה והשלישית את סעיף 46(3) להצעת החוק, שבו מוצע להרחיב את סמכותו של שר התקשורת כך שאם נוכח השר כי הקמת תשתית לרדיו ספרתי מצריכה שימוש במתקן בזק של בעל רשיון, בהעדר חלופה סבירה אחרת, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי שייעשה שימוש במתקנים שלו תמורת תשלום שייקבע. הוועדה סברה כי לנוכח הבעיות שהועלו במהלך הדיונים, יש צורך להמשיך ולדון בהצעה ולבחון את השלכותיה, מה שאנחנו קוראים פיצול. לסעיף הוגשו הסתייגויות מטעם סיעות מרצ וחד"ש. אבקש מחברי הכנסת להצביע נגד ההסתייגויות ולקבל את הפרק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. גדעון סער (הליכוד): האם אתה באמת מבקש את זה, ברצינות? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. גדעון סער (הליכוד): כי לא בטוח שאתה תוכל... היו"ר דליה איציק: כל מי שמכיר את ועדת הכלכלה יודע שמה שהוא עושה הוא עושה ברצינות. גדעון סער (הליכוד): אני לא משוכנע שנוכל להיעתר לבקשה שלו. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני יושב-ראש הסיעה, אני מקווה שהאוזן שלך רגישה מספיק. אני אמרתי להתנגד להסתייגויות ולא אמרתי לקבל את החוק. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני רואה שאתה עירני, אז מה שאני הולך להקריא זה בעמוד 50 בוורוד. גדעון סער (הליכוד): אני כבר לא יושב-ראש הקואליציה. היו"ר דליה איציק: הוא מתנהג כאילו הוא יושב-ראש הקואליציה. אבשלום וילן (מרצ): הוא יהיה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני יושב-ראש הקואליציה בעבר ויושב-ראש סיעת הליכוד בהווה. גדעון סער (הליכוד): בתפקיד הזה אני כבר לא אהיה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אני מקריא את עמ' 50 בוורוד, אם אתה רוצה לעקוב. סעיף 43 להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007 - התייחסות לסעיף 43 להצעת חוק ההסדרים. סעיף 36(א) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 - להלן: חוק משק הגז הטבעי – קובע, כי תעריפי הגז שגובה בעל רשיון וכל עדכון שלהם ייקבעו על-ידי בעל הרשיון, באישור המועצה לענייני משק הגז הטבעי – להלן: המועצה. לפי עמדת הממשלה, סמכות האישור של המועצה כללה גם את הסמכות לקבוע את תעריפי הגז. עם זאת, כדי למנוע ספקות, קובע הסעיף המוצע כי תעריפים שיגבה כל בעל רשיון לפי חוק משק הגז הטבעי וכל עדכון שלהם ייקבעו בידי המועצה, וכי תעריפים הנוגעים לפעילות שהרשיון לגביה ניתן במכרז ייקבעו על-ידי המועצה לפי תנאי המכרז. עוד מוצע באותו סעיף לקבוע במפורש, כי מערכת ההולכה שהתקנתה והפעלתה נמסרו לחברת "נתיבי גז" היא בבעלות המדינה, וכי המדינה, באישור שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, רשאית להעביר לאחר את הזכויות במערכת ההולכה כאמור. זה, גברתי, סעיף 43. אני מבקש, ברשותך, לעבור לסעיף 44 להצעת חוק הסדרים, עמ' 51 בחוברת הוורודה, סעיף 44 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007 חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, קובע, כי יש לפרסם צו כללי והיתר כללי שנקבעים על סמך החוק בשלושה עיתונים יומיים וכן ברשומות, והם נכנסים לתוקף רק לאחר פרסומם בראשון מביניהם. נוסף על כך, צו אישי או היתר אישי מפורסמים בעיתון יומי אחד וכן נשלחים למי שחלים עליו, ונכנסים לתוקף רק לאחר פרסומם בעיתון או לאחר שנמסרו לגוף שהם חלים עליו, המוקדם מביניהם. מוצע לבטל את החובה לפרסם בעיתונות צו כללי או היתר כללי. עם זאת, כאשר רוצים לתת לצו או להיתר תוקף במועד קודם למועד הפרסום ברשומות, ניתן לפרסמו בשני עיתונים יומיים, בעברית ובערבית, ואז התחילה תהיה במועד הפרסום המוקדם. אשר לצווים והיתרים אישיים, מוצע לקבוע כי אלה ייכנסו לתוקף עם מסירתם לגופים שהם חלים עליהם, ללא צורך בפרסום בעיתון. תודה רבה, גברתי. היו"ר דליה איציק: תודה. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כבוד היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מאחר שהעבודה שלי קלה יחסית לזו של עמיתי שדיברו פה, ואני לא חייב להקריא את כל הדברים שאני מביא, כי את שני הסעיפים שאנחנו קיבלנו בוועדת החינוך פשוט פיצלנו, ולכן לא נשאר כלום בתוך חוק ההסדרים - - - גדעון סער (הליכוד): - - - רוחמה אברהם (קדימה): הוא השלים את העבודה שלכם. גדעון סער (הליכוד): מבין ראשי הוועדות אשר - - - בסעיפים, זה לא כולל את - - - רוחמה אברהם (קדימה): למה, גם ועדת הפנים. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אני קודם כול מודה ליושב-ראש האופוזיציה. אני רוצה לציין כמה דברים מאוד בקצרה. דבר ראשון, אני רוצה לציין את העבודה של יושבת-ראש ועדת הכנסת בנושא חוק ההסדרים. אני חושב שהיא עשתה דבר שהרבה שנים היו צריכים לעשות ולא עשו; היא ביטאה את הרצון הקולקטיבי של חברי הכנסת מול דבר זר שנכנס לתרבות הפוליטית הישראלית, שלא היה צריך להיות בה מלכתחילה. כולם יודעים באילו נסיבות זה התחיל. זה התפתח והפך להיות דבר שאוכל כל חלקה טובה בחקיקה של הכנסת. היא החליטה באומץ – וצריך הרבה אומץ לזה, לכן נשברו אחרים וטובים שהיו בתפקיד הזה – להתנגד לדבר הקל ביותר, שהוא להיכנע לממשלה שלא רוצה לעסוק בדברים בצורה אמיתית, ולנהל את המאבק הזה. זה גם מה שהביא לפיצול החוק לוועדות ונתן לנו אפשרות לעבוד לגופו של עניין ולא רק לקבל את ההכרעה הזאת בצורה גורפת. חברת הכנסת רוחמה אברהם, כל הכבוד על שעמדת בזה בגבורה. גם מבחינה עיונית יכולנו ללמוד את הנושאים האלה וגם מבחינה מעשית אחר כך הביצוע היה לפי המעשים. אני חושב שלפעמים אנחנו לא הכי טובים בפרגון, ופה מגיע לך כל הכבוד. לגופו של עניין, מה שהיה אצלנו בוועדה - שני סעיפים. אם הממשלה רצתה להעביר את נושא התשלום עבור בגרויות, לא היתה לה שום בעיה לעשות את זה במשך שמונת החודשים שהיא קיימת. אני במקרה חושב שזה לא ראוי ולא מתאים, אבל היה אפשר להעביר את זה בחקיקה של הממשלה לכנסת ישראל בדרך המקובלת. אבל לא כך עושים – מגניבים את זה לעוד סעיף בחוק ההסדרים, ובאמת חשבנו בראייה קולקטיבית, אופוזיציה וקואליציה יחד, שזה דבר לא ראוי ולא מתאים. לכן שני הסעיפים - גם הסעיף הזה וגם הסעיף שפוטר את הממשלה רטרואקטיבית באופן גורף מכל תביעה בעניין הזה - לא חשבנו שראוי לדון בהם בחקיקה חפוזה כסעיף בחוק ההסדרים, ולכן הבאנו את העניין לפיצול בכנסת וקיבלנו את אישור הכנסת לפיצול. כך צריך לנהוג בכל הסעיפים של חוק ההסדרים, ובעזרת השם, בעבודה נמרצת של יושבת-ראש הכנסת, שגם היא תמכה בכל המגמה הזאת של חיזוק המערכת הפוליטית והכנסת, אם נעבוד נכון בשנה הקרובה יכול להיות שנוכל להגיד על חוק ההסדרים "זיכרונו לא לברכה" ולהתחיל לעבוד כמו פרלמנט נורמלי, שמחוקק חוקים בצורה ראויה. היו"ר דליה איציק: אני יכולה לומר לך, ששר האוצר הבטיח באופן נחרץ שחוק ההסדרים ייעלם מן העולם בשנה הבאה, ואני מיניתי את חברת הכנסת רוחמה אברהם - - רן כהן (מרצ): זה הרבה מאוד בזכותך ובזכות רוחמה אברהם. היו"ר דליה איציק: - - היא תשב עם פקידי האוצר, היא תביא לנו הצעה. כמי שהיתה שרה בממשלה אני מבינה שיש לממשלה רצונות. לפעמים יש דברים שהם באמת הכרחיים, אבל זה יהיה רק מה שהכרחי. חברת הכנסת רוחמה אברהם למדה את הנושא, היא תביא הצעה, ואנחנו נטפל בזה. גם על שר האוצר אנחנו מוכרחים לומר מלה טובה, הוא היה הרבה יותר פתוח, ומצאתי אותו הרבה יותר מבין את העניין. מה שמגיע, מגיע. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אכן, גם להודות לשר האוצר, שגם אמר את זה אצלנו בוועדה, וגם ליושבת-ראש, שנותנת את מלוא הגיבוי למהלך הזה. אין שום דבר נחוץ עד כדי כך שהוא לא יכול לעבור בחקיקה רגילה בכנסת או להיכנס לתקציב. אין שום דבר שמצדיק חוק הסדרים, ועובדה שכל הממשלות בעולם הדמוקרטי מצליחות לכהן ואפילו להצליח בלי להזדקק לזה, אבל היה צריך את כל המעשה וההובלה כדי שנגיע לנקודה הזאת, ואני מאוד מודה לכם. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. אנחנו נעבור לחבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, שייצג פה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. אחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואחריו - חבר הכנסת יואל חסון. יצחק אהרונוביץ (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את סעיף 52 מתוך הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007, המתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה מסמיך את הממשלה להכריז, לפי המלצה של ועדה בין-משרדית, על מתחמי פינוי ובינוי. כיום כל שינוי בשטח המתחם טעון אישור מחדש של הממשלה. כדי לייעל הליך זה מוצע לקבוע, כי הממשלה תוכל להסמיך את שר הבינוי והשיכון להכריז על שינויים בשטח המתחם בהתאם להמלצותיה של הוועדה הבין-משרדית. כדי להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה, כי אם השר מחליט לצמצם את המתחם, יובא הדבר גם לאישורה. לסעיף זה הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לעורך-הדין עידו בן-יצחק, היועץ המשפטי, על עבודתו המקצועית והמסורה. הדבר השלישי שאני רוצה להעביר, גברתי היושבת-ראש, זה פרק המים. לסעיף 40(2) ו-(3) בפרק ח': מים, להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007. סעיפים 50, 51 ו-52(2) עד (4) בפרק ח': מים, להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006, בנוסח שהונח לקריאה ראשונה, עסקו בעיקר בתאגוד משק המים והביוב בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. בהתאם להחלטת הוועדה שאושרה במליאה ביום 1 בינואר 2007 פוצלו רוב הסעיפים האמורים מהצעת חוק ההסדרים כדי לאפשר לבחון ביישוב דעת את כל המשמעויות וההשלכות שיש לתיקונים המוצעים על הרשויות המקומיות. בהזדמנות זאת אני חוזר ומודיע שבכוונת היושב-ראש – שנבצר ממנו להיות כאן היום, כי הוא נמצא בבית בחגו – לקיים בסעיפים שפוצלו דיונים אינטנסיביים עד להשלמת הכנתם לקריאה השנייה והשלישית. פסקאות (3) ו-(4) בסעיף 52 בהצעת חוק ההסדרים מתייחסות לתיקונים שנעשו בחוק תאגידי מים וביוב במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2006. בתיקונים בשנת 2006, שעיקרם היה בחוק המים, הוקמה רשות ממשלתית למים ולביוב, שבין סמכויותיה גם הסמכויות שניתנו לרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, לפי חוק תאגידי מים וביוב. סעיף 42 לחוק ההסדרים לשנת 2006, שעניינו הוראות תחילה ומעבר, קבע כי התיקונים ביחס לביטול הרשות הציבורית האמורה והעברת סמכויותיה לרשות החדשה ייכנסו לתוקף ב-30 ביוני 2008. בסעיף שוועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה עכשיו, סעיף 40, בפסקאות (2) ו-(3) בנוסח המונח לפניכם, מוצע להקדים את ביטול הרשות הציבורית ולהעביר את סמכויותיה לרשות הממשלתית, כך שהוראות אלה ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2007, ולערוך את השינויים המתחייבים מכך בסעיף האמור. במסגרת העברת התפקידים כאמור לרשות הממשלתית החדשה הועברה אליה גם הסמכות לקבוע כללים לחישוב עלות ותעריפים, ובתיקון המונח לפניכם מוצע לקבוע, כי סמכות זו תחול גם לעניין קביעת הכללים לחישוב עלות ותעריפים לפי חוק תאגידי מים וביוב, והרשות הממשלתית תוכל לעשות שימוש בכל עבודות ההכנה שעשתה הרשות הציבורית. עם זאת, כדי להבטיח שקביעת הכללים כאמור לא תיעשה בטרם תשלים ועדת הפנים והגנת הסביבה את דיוניה במכלול התיקונים, קבענו בסעיף כי כללים כאמור לא ייקבעו לפני 1 באפריל 2007, ועד לאותו מועד אני משוכנע שנספיק להשלים ולקבל בקריאה שנייה ובקריאה שלישית את כל התיקונים לחוק תאגידי מים וביוב. בהזדמנות זאת אני מבקש להודות לעורכת-הדין אתי בנדלר על עבודתה המקצועית והמסורה ועל עצותיה הטובות. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. איפה השר? נא לקרוא לשר. נא לקרוא לשר. חבר הכנסת ריבלין, עלה בבקשה. חברי חברי הכנסת, הבוקר הגיעה אלינו בשורה עצובה – טדי קולק איננו. טדי, כפי שקראנו בפשטות לאיש הזה, האיש שירושלים חבה לו כל כך הרבה, עצם את עיניו לנצח, ולנו צר מאוד. לי באופן אישי צר מאוד. אני לא חושבת שאפשר להעריך את החלל הגדול שהוא הותיר אחריו, האיש שההיסטוריה הטילה עליו לממש את חזון העיר המאוחדת. נדמה שהוא עשה למען ירושלים יותר מכל אדם אחר עלי אדמות, אולי פרט לדוד ולשלמה. טדי לא רק בנה את ירושלים והפך אותה מעיר ספר חצויה לעיר אחת, חיה ונושמת. הגדולה שלו היא לא רק במה שהוא עשה, אלא במה שהוא מנע. כל מי שהכיר את טדי מקרוב – ויש בבית הזה הרבה מאוד אנשים שהכירו אותו – ידידי רובי ריבלין, שיושב לימיני, חבר הכנסת זאב, אתה היית חבר מועצת העיר, נכון? וגם סגן ראש העיר. נסים זאב (ש"ס): עשר שנים. היו"ר דליה איציק: כל מי שהכיר את טדי מקרוב יודע שהוא היה טיפוס. הוא הפך את העיר הזאת להרבה יותר מאוחדת ומלוכדת, על כל גווניה, חלקיה ועצביה – עיר שהיא אולי מן הקשות שיש בעולם. הוא מנע מירושלים להפוך לזירת שנאה ואלימות בין יהודים וערבים. הוא מנע את זה בהתנהלותו, בהתנהגותו. כל ימיו הוא הלך בדרך של סובלנות ופיוס. מאוד הערכתי את האיש הזה, והערכתי אליו רק גדלה בשנים ששימשתי כסגניתו, כמחזיקת תיק החינוך בעירייה. הוא באמת היה האיש הנכון במקום הנכון. עוד רבות ידובר בו, גם בבית הזה, גם במליאה הזאת – בו ובמעשיו. יהי זכרו ברוך. השר אדרי, שממונה על ועדת השרים לטקסים, העביר לי קודם פתק, שעל-פי בקשת ראש הממשלה תהיה הלוויה ממלכתית, כנראה ביום ה'. אנחנו עוד נעדכן, וודאי עוד נשוב לעניין. בבקשה, חבר הכנסת רובי ריבלין. ראובן ריבלין (הליכוד): גברתי יושבת-ראש הכנסת, אדוני השר, ברשותך, גברתי יושבת-ראש הכנסת, אני רוצה לייחד מלים אחדות לאיש גדול שהלך הבוקר לעולמו. כמה מוזרה היא ההיסטוריה; טדי קולק היה לראש העיר ירושלים על-פי מצוות חבריו ובפקודת תנועתו. הוא לא רצה להיות ראש העיר ירושלים. בשנת 1965, ואמי מורתי זיכרונה לברכה חברת המועצה, טדי מקבל את שרביט ניהול העיר, והוא נמצא בעיר שככל יכולתו הוא רוצה להפוך אותה למין מרכז תרבות, מרכז רוחני, מרכז עולמי – וקשה לו. אתה רואה אותו מתקשה ומתלבט בעבודתו. והנה, טדי, שמעולם לא היה איש חלום, מעולם לא היה איש חזון, כולו ביצוע – הוא האמין רק בביצוע; הוא האמין רק בצורך לעשות דברים, ולא לחלום עליהם. הוא קודם עשה ואחר כך אמר: איזה דבר יפה. ההיסטוריה זימנה לו את איחוד ירושלים ביום כ"ח באייר, והוא אז עומד נבוך ומתלבט; אין לו ספקות לגבי החלטת הממשלה, שהמניע שלה היה משה דיין, קודם כול להחזיר עטרה ליושנה, כדבר שהוא כורח שאין להתפשר עליו, וזה הכותל המערבי. לטדי היו הרבה התלבטויות באותה עת, אם יש צורך לאחד את ירושלים, על פריסת ירושלים אל מעבר לאותו "קו ירוק", וטדי תמיד היה אומר שהוא משתמש במונח "'הקו הירוק' זיכרונו לא לברכה". היו לו התלבטויות רבות, ועם זאת, את חלומם של אחרים הוא הגשים – חלום בן אלפיים שנה, חלומם של זקני זקני שבאו לירושלים מאה שנה לפני שהתנועה הציונית היתה לתנועה פוליטית, אותה תנועה ציונית מיסטית אשר בשנת תק"ע עלתה לארץ, וטדי אמר: איזה חולמים, איזה חולמים, למה הם לא עשו הכול ברגע שהם באו? ירושלים כנראה היתה צריכה לא איש חזון אלא איש ביצוע. כל הדברים שטדי התנגד להם, ובעיקר הרחבת ירושלים, לא היו יכולים להיעשות אלא תחת שרביטו של איש מופלא זה. הייתי לידו שנים רבות, ונפשי נקשרה בנפשו, ויש האומרים גם שנפשו בנפשי. יש סגן ראש האיש נסים זאב, סגנית ראש העיר דליה איציק, כל אחד מהם היה מופקד על דבר, אבל אני הכרתי אותו עוד שנים קודם לכן, שכן הוא אמר: אתם צריכים לראות איך עובדים כאשר - - - היו"ר דליה איציק: אני יכולה להעיד שהוא אהב מאוד את רובי ריבלין, ייבדל לחיים ארוכים. ראובן ריבלין (הליכוד): למשל, ברגע שקבוצה שלא היתה אהודה עליו מבחינה פוליטית הפכה את ירושלים לאיזה יהלום שבכתר, וילדים מהשכונות הפכו להיות שם דבר בארץ כולה, הוא אמר: אני בית"רי. הוא לא האמין בכלל במונח הבית"רי, במושג הבית"רי ובחלום הבית"רי. זכור לי היטב, גברתי יושבת-ראש הכנסת, את עדיין לא היית סגנית, ואנחנו דיברנו על הצורך בהרחבת ירושלים ובבניית פסגת-זאב, שכן היה לי יתרון, למרות היותי באופוזיציה, שהייתי מקורב לממשלה, וטדי ראה בכך דבר מאוד חשוב, לראות את המפגש בין צרכיה של ירושלים ובין יכולתה של הממשלה. כאשר הוא התנגד לבניית נווה-יעקב וגילה, ובעיקר לבניית פסגת-זאב, המחברת בין הגבעה-הצרפתית ובין נווה-יעקב, הוא התנגד בכל תוקף ועשה כל מה שביכולתו לבטל את החלטת הממשלה. עם זאת, מרגע שנפל הפור אמרו ראשי תנועתי: מה היינו עושים אם לא היה לנו ביצועיסט כמו טדי קולק. טדי קולק שלא חלם, ואני מתאר לעצמי שאנחנו כאן, בכנסת, נייחד לו דברים, במליאה או באודיטוריום, ודאי גברתי תחליט על כך. פרס טדי קולק כבר ניתן במעמד הכנסת. נדמה לי שהאיש לא חלם, אלא רצה לבצע. הוא השאיר כל כך הרבה אנדרטאות – ההחלטה להקים את מוזיאון ישראל, את היכל הספר, את תיאטרון ירושלים – האיש שלא חלם מעולם הפך לאגדה בחייו. חבר הכנסת מרציאנו, יש ילדים שבאים היום לאיצטדיון טדי, ויודעים מה זה איצטדיון טדי, ולא יודעים מיהו טדי האיש. טדי הפך בעיניהם לאגדה עוד בטרם הלך לעולמו. שנותיו האחרונות לא היו קלות, וימיו האחרונים היו קצת קשים, אבל אומרים: חבל על דאבדין ולא משתכחין. אני יודע שטדי לא יישכח לעולם בלבותיהם של אנשים, כי היום הלך אחד האנשים שלא חלמו – אבל ביצעו. אומרים שהבונה הגדול ביותר שהיה לירושלים, ועדיין אנחנו מבקרים באתרים שהוא בנה, הוא הורדוס. טדי קולק עלה עליו. טדי קולק היה בונה ירושלים, והוא היה אומר: למה אתם מתפללים ואומרים: "בונה ברחמיו"? הקדוש-ברוך-הוא לא צריך לרחם, הוא צריך לבצע. היו לנו חילוקי דעות קשים, ואני בטוח שחילוקי הדעות עד היום כאלה. יהי זכרו ברוך, ושמו ודאי ייקשר בשמה של ירושלים, ושמה של ירושלים, צריך לומר, ייקשר ודאי בשמו. היו"ר דליה איציק: אולי כאן נכון לומר, חבר הכנסת ריבלין, שאמו של חבר הכנסת אריה אלדד - - ראובן ריבלין (הליכוד): ודאי, הגברת ושיץ. היו"ר דליה איציק: - - האשה היקרה והטובה הזאת, שהיתה חברת מועצת העיר, אני זוכרת שכשהיא היתה נכנסת הוא היה אומר: אתם צריכים ללמוד ממנה, איך היא נרתמת. אני חושבת כמה חניכים יש לו בבית הזה. ראובן ריבלין (הליכוד): אריה אלדד, הגברת ושיץ היתה אומרת לי בסוד: הנקמה שלנו בטדי היא שאנחנו היחידים שעוזרים לו, ושנינו באופן מוחלט לא היינו בדעתו המדינית. גברתי, מעניינים של עוצמה אנחנו חוזרים לשגרת יומנו. מה צריך לומר עוד, שעדיין לא נאמר על חוק ההסדרים? אני חושב שהפעולה שנקטה יושבת-ראש ועדת הכנסת – גם יושבת-ראש הכנסת לא ויתרה בקלות לממשלה, ואני יודע, כיושב-ראש הכנסת לשעבר, כמה קשה לעמוד בלחצי הממשלה כאשר היא דורשת – אני חפץ לומר שיום הדיונים בוועדת הכנסת, שבו הם ביקשו לשים מחסום מוחלט לחוק ההסדרים – התוצאה ומבחן התוצאה לא צלחו, אבל העוצמה והתהודה שניתנה לאותו יום דיונים ולתוצאותיו בלי כל ספק ישליכו על הימים הבאים, ואני תקווה שהממשלה למדה את הלקח ותבין שעליה לחזור בה מדרכה לעשות בחוק ההסדרים שימוש כחרב. ההישג היחיד של הממשלה בחוק ההסדרים הזה הוא אולי עצם קיומו, והצורך שלנו לדון בו היום, להתלבט, ובסופו של דבר, כנראה, בכוח הקואליציה, להעבירו בהינף יד, אף שרבים מהחברים יודעים שגם בחוק הסדרים זה, הגם שהוא מצומצם בהרבה, ולא רבים מהסעיפים שהובאו לפני הכנסת נשארו, בכל זאת יש כמה גזירות שנגזרו ואנחנו לא יכולים להתעלם מהן, והן יובאו להצבעה בכנסת מחר, לאחר שנגמור את הדיונים גם על חוק ההסדרים – ועל כך יש להצטער. היו כאן 55 חברי כנסת בקדנציה הקודמת, שהיו המנוף, הבסיס והיוזמים העיקריים של התוכנית הכלכלית, אותה תוכנית כלכלית שגזרה גזירות קשות על הציבור והפכה את הממשלה למטרה פוליטית ברורה. חבר הכנסת מרציאנו, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל מאותם 55 חברי סיעות הליכוד ושינוי נשארו בכנסת 12 חברי כנסת. 12 חברי כנסת נשארו מ-55 חברי הכנסת שהיו הבסיס לאותה תוכנית כלכלית. באותה עת, למרות הסתייגויות רבות שהיו גם לחברים בתוך - - - רן כהן (מרצ): כל שאר ה-43 לא נבחרו לכנסת? ראובן ריבלין (הליכוד): אני לא אומר זאת. יש אנשים שיודעים להיבחר בכמה מפלגות. אני מדבר על הליכוד ועל שינוי – מ-55 חברי כנסת נשארו 12. אלה הן עובדות. תורה לא למדתי, אבל חשבון אני יודע. יש חברי כנסת שנבחרים – אני רק בליכוד להיבחר ידעתי, גם כשיכולתי לקבל מקום של כבוד בתנועה אחרת לא הסכמתי. אני עם דוד לוי לא הלכתי לתנועתו, משום שאמרתי שבליכוד נולדתי ושם אשאר. לא שאני רואה בזה אות כבוד, עשיתי זאת מתוך אמונה שהחברות בכנסת היא שליחות, אבל אני בהחלט רואה בימים אלה חברי כנסת מעולים ופעילים. באותה עת היתה הצדקה לכך שהממשלה לפחות תאמר לציבור: דם, יזע ודמעות – גזירות, משום שאם לא נעשה כן אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בפני שוקת שבורה, שבה כלכלת ישראל תקרוס כולה. ובזכות אותה מדיניות כלכלית המקרו הצליח, ובמיקרו צדקו כל מי שאמרו לנו כמטיפים בשער – אם זה חבר הכנסת חיים אורון, אם זה חבר הכנסת רן כהן, אם אלה קודמיו של חבר הכנסת סוייד, אם אלה חברים מש"ס, שהיום נמצאים בממשלה, אם האנשים שהיו במפלגות העלייה, ודאי שהגמלאים זעקו זעקה מרה וצודקת, והתוצאה הפוליטית מוכיחה את עצמה. למה אני אומר זאת? אני אומר זאת כדי שתדעו, שהתוכנית שאנחנו מאשרים היום – ואינני מדבר כרגע על חוק התקציב – לא תביא למרפא ולסיום הייסורים של שליש מהעם הזה. באותה עת, כאשר אמרנו שאנחנו מצווים ואין ברירה בידינו אלא לגזור גזירות כלכליות – אני התנגדתי להן, יודע זאת ביבי נתניהו, ידע זאת אריק שרון, התנגדתי להן; עם זאת, זו היתה מדיניות שלפחות היתה מוצדקת מבחינת המקרו. כשאתה מטפל במקרו, אל תשכח את המיקרו; והמיקרו היו אלה שהביאו את הליכוד לשלטון, אלה שהעדיפו את הליכוד כמפלגה שהם מזוהים עם מדיניותה על אנשים וחברי כנסת מעולים שדאגו יום ולילה לכל מחסורם ולא הצליחו. חברי הכנסת, חוק הדיור הציבורי וצמצום פרויקט שיקום השכונות נמצאים היום בחוק ההסדרים, ולא יעזור לכם כלום. אם היינו 55 חברי כנסת ונותרנו 12, גורו לכם; גורו לכם ותבינו, הדברים אינם מהסוג שהציבור שוכח. הציבור זוכר היטב, ואי-אפשר לספר לו סיפורים על כך שמה שרואים מכאן לא רואים משם, וכל דיבור על הצלחה כלכלית של 5% יכול להיאמר על אלה שדאגו למקרו, כי גם בצמיחה של 5% – כך הסביר לי חיים אורון, שאני לומד לידו את כל התורות של הכלכלה הפרלמנטרית – ההצלחה הזאת לא עזרה כהוא זה, אלא להיפך, רק הגדילה את הפער, כי כאשר יש צמיחה, אלה שהיו למעלה צומחים ומתרחקים עוד יותר מאלה שלמטה. אני מוכרח לומר לכם, שעדיין יש קיצוץ בעבודות מועדפות לחיילים משוחררים, עדכון הקצבאות עדיין מוקפא, אף שהיום ההקפאה היתה מתבטלת, אבל היה אפשר לעשות משהו, חבר הכנסת מרציאנו; היו אומרים: הואיל ואין צורך בעדכון, אנחנו יכולים להוסיף את ה-4% האלה. אל תשכחו שאנחנו בצל התוספת ההכרחית, עקב – איך אומר ראש הממשלה – האירועים שחווינו השנה בשל מלחמת לבנון השנייה, שאנחנו מחויבים להוסיף היום לתקציב הביטחון. אל תשכחו, חברים, כאשר אתם מצביעים על חוק ההסדרים, שעוד יצטרכו לעשות קיצוץ רוחבי בתקציב הניתן היום למשרדים השונים. איפה יהיה הקיצוץ הרוחבי לפי דעתכם? הקיצוץ הרוחבי יהיה בחינוך, ברשויות המקומיות, וכתוצאה מכך בשירותים שיינתנו לאזרח. הקיצוץ הרוחבי יהיה בתחבורה וברווחה, אף-על-פי שאומרים שהוא לא יהיה. יאמרו: אנחנו לא יכולים לתת יותר לרווחה, אבל לפחות לא נקצץ. מה לא תקצצו? לפי רשימת אורון שנמצאת על לוח חדר ועדת הכספים, יש צורך על-פי דברי השרים ועדויות בלפחות 10 מיליארד שקלים על מנת שיוכלו אזרחי ישראל להחזיק את גופם ונשמתם יחד. גם הקפאת פיתוח התשתיות, ובעיקר תשתיות הרכבת, אשר מקצרות את הטווחים בין הפריפריה לבין המרכז – אלה נמצאות היום בסכנה שבשנה הבאה נמצא את עצמנו בנסיגה. העלאת המס על עובדים זרים - ואני לא מדבר על דחיית הפעימה השנייה, כי אני לא רוצה לזרות מלח על הפצעים. אני רוצה לומר לכם, שהליכוד תמך בממשלה במידה רבה כאשר היה צורך, בניגוד לעמדתם של חברים רבים בקואליציה, והדוגמה החשובה ביותר היא כמובן תקרת ההוצאה של הממשלה. אנחנו חשבנו שאי-אפשר להעלות את תקרת ההוצאה ל-2.4%. תמכנו בעמדת הממשלה על תקרת הוצאה של 1.7% מטעם אחד פשוט: הליכוד בטוח, שמעו זאת ממני, שהוא יחזור לשלטון הרבה לפני שאחרים חושבים שהוא יחזור, וכאשר הוא יחזור לשלטון הוא לא רוצה למצוא עוד פעם כלכלה שנמצאת בפני מים אדירים ושוקת שבורה, שתאלץ אותנו לחזור לאחוז האחד. נדמה לי שגם ב-1.7%, ובהחלט אני מקבל את המלצתו והערתו של חבר הכנסת אורון, שבוודאי יפליא לדבר כאן בשם תנועתו וכחבר ועדת הכספים שהוביל את האופוזיציה בכל הנושאים הקשורים בתקציב הזה, ייתכן מאוד שעם הצמיחה יהיה צורך להתאים את תקציב המדינה על מנת לאפשר ולשפר את הדברים אשר כתוצאה מהחקיקה שאנחנו עומדים בפניה - היא יכולה להביא לידי מצב שבו נמשיך ונפגע. אני רוצה לסיים ולומר, שלמרות אי-ביטולו של חוק ההסדרים ועל אף הרפורמות השונות שאושרו במסגרתו, פחת באופן משמעותי ביותר האפקט הפוגעני והמזיק של החוק, חוק שיורד לאחריות ממלכתית, ואני חושב שאנחנו, האופוזיציה, וחלקים בקואליציה, הבאנו לידי מצב שבו הבינה הממשלה, הבין יושב-ראש הקואליציה בשום שכל ודעת; אני מוכרח לומר שמרגע שחבר הכנסת מרציאנו נכנס לתמונה, גם הוא הטיל את השפעתו. אני רוצה לשבח חברים בוועדת הכספים, כמו חבר הכנסת גלזר וחברי הכנסת של ישראל ביתנו, סטס מיסז'ניקוב וחברת הכנסת סופה לנדבר, שבאמת היו וליוו את החקיקה יחד עם ניסן סלומינסקי ויחד עם חברים מהקואליציה. אני מקווה שזו היתה הפעם האחרונה שבה חוק ההסדרים - שאינו משמש באמת כמגן לתקציב אלא כחרב וכאמצעי לשלטון על מנת להשיג הישגים, בידיעה שמהלך חקיקה רגיל לא יצלח והם לא יוכלו להעביר לעולם. דוגמה קלאסית קיבלנו ביום חמישי, כאשר האוצר ביקש דחייה בהחלטת ועדת הפנים של הכנסת לפצל, כפי שהביאה חבר הכנסת אהרונוביץ בפנינו כממלא-מקום יושב-ראש ועדת הפנים, והאוצר, ברוב חוצפתו, ביקש מאתנו לדחות את ההצבעה על מנת לסמא את עינינו ולשים מכשול לפנינו, כדי לראות איך הוא מעביר ברגע האחרון חוק שכנראה לא יוכל להעבירו במהלך חקיקה רגיל. אין חוק ההסדרים בא לאפשר לממשלה לא רק למלא את חובתה אלא גם לממש את זכותה למשול, כי החובה של הממשלה למשול היא כמו זכותה של הממשלה למשול, אבל לא זו הדרך. ושוב, אני רוצה לברך את יושבת-ראש ועדת הכנסת על עמדתה האמיצה, שבוודאי תביא לה צרות פוליטיות לא קטנות - - רוחמה אברהם (קדימה): - - - ראובן ריבלין (הליכוד): - - אבל כאדם שבקיא ויודע שצרות פוליטיות הן לא סוף העולם וגם כשנמצאים פה זה לא סוף העולם, אני חושב שהתפקיד שלנו כשליחים מחייב אותנו. אל תשכחו שמי שהיה אחראי לתקציבים שהביאו מרפא במקרו למדינת ישראל - מתוך 55 חברי כנסת נותרו רק 12. כאשר תזכרו זאת תלכו למלאכת אישור התקציב בשום שכל ודעת. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה.