הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
מיכאל מלכיאור
נאדיה חילו
פ/1747/17
הצעת חוק הצעת חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה),התשס"ז-2006
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה , להגן ולשמור על איכות נאותה של הסביבה, למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור ולשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, באמצעות פסיקת קנס, תוך התחשבות בשווי הנזק הסביבתי שנגרם או בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו תוך ביצוע עבירה, בשמונה חוקים שעניינם הגנה על הסביבה.
תיקון חוק שמירת הנקיון
2.
בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-19841, בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון חוק למניעת מפגעים
3.
בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-19612 בסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון חוק הדרכים (שילוט)
4.
בחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-19663, בסעיף 9ב, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנשק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון חוק החומרים המסוכנים
5.
בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-19934, בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1) עבר אדם עבירה לפי חוק והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון פקודת בריאות העם
6.
בפקודת בריאות העם, 19405, בסעיף 71א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון חוק המים
7.
בחוק המים, התשי"ט-19596, האמור בסעיף 20כא יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן
8.
בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-19807, בסעיף 18, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תיקון חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)
9.
בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-19838,בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם."
תחילה
10.
תחילתו של חוק זה ששים ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה לשנות את המצב הקיים היום, שבו משתלם וכדאי לעבור על חוקי הגנת הסביבה בישראל.
בעבירות סביבתיות, ישנה חשיבות מרבית לסילוק הגורם המזיק לסביבה. ראוי כי הענישה בגין עבירות סביבה תבטא את רצונו של הציבור להרתיע את המורשע ודומיו מפני כדאיות החזרה עליהן. העבירות שנקבעו בחקיקה הסביבתית גם " צופות פני עתיד", שכן מטרת הענישה היא להפסיק את העבירה בהקדם האפשרי ולהביא את העבריין להפנמת הנזקים הנגרמים לסביבה על ידו.
למרבה הצער, הקנסות שמטילים בבתי המשפט כיום נמוכים משמעותית מרווחי המזהם כתוצאה מעבירה על החוק. לכן, משתלם וכדאי מבחינה כלכלית לעבריין לעבור על חוקים אלו ולשלם את הקנסות אותם פוסק בית המשפט, מאשר לעמוד בתקנים לפי החוק. משום כך, על העונש המוטל לשלול את הכדאיות הכלכלית של חזרה על העבירה ושל המשך ביצועה.
יש לזכור כי בעוד היחיד העבריין גורף רווחים מביצוע העבירה, הרי הנפגע הוא הציבור כולו, אשר על פי מחקרים, משלם בנזק בלתי הפיך לבריאותו ולרווחתו. יש להדגיש כי מדובר בנזקים המצטברים לטווח ארוך ואשר חלק משמעותי מהם הינו בלתי הפיך. אין מקום להתיר לפרט בודד, לעשות בנחלת הכלל כאילו היא נחלתו שלו בלבד. מטרת תיקון זה הינה לספק קווים מנחים לבית המשפט אשר יביא בחשבון את הרווחים אותם גורף העבריין.
אכן, במקרים רבים הנזק לסביבה גבוה עוד יותר מן הרווחים הכרוכים בפעולה בלתי חוקית מזהמת. אולם, כימות הנזק הסביבתי והנזק הנגרם לציבור אינו פשוט, והדבר דורש מידע רב שאינו תמיד ניתן להשגה. כימות רווחי המזהם הינו משימה פשוטה, המאפשרת הערכות כלכליות מוצקות יותר.
בארצות הברית, הביאה עובדה זו לפיתוח גישה המדגישה את רווחי המזהם בקביעת קנסות ופיצויים. תשעה חוקים פדראליים המסדירים נושאים סביבתיים, דוגלים בגישה זו בדבר שיקולי בית משפט בקביעת העונש: על בתי המשפט להביא בחשבון בקביעת גובה הפיצוי את התועלת או החיסכון מן העבירה, קרי – את הרווחים שהפיק העבריין הסביבתי מן העבירה.
תיקון החוק מבקש לייבא גישה זו משיטות משפט אחרות לבתי המשפט בישראל. כל עוד ינקטו בתי המשפט גישה מקלה בענישה על עבירות כאלה, כפי שנעשה עד היום, יעדיפו העבריינים להמשיך במעשיהם, שכן הדבר כדאי להם כלכלית. הגיעה השעה לערוך חשיבה מחדש בדבר מערכת הענישה הישראלית בענייני סביבה. יש לקבוע שיעור קנס ריאלי יותר, אשר משקף את הרווחים שהפיק מי שמזהם שלא כדין ויהווה עונש הולם על הפגיעה בציבור ובסביבה. חישוב רווחים בזמן השקולים לעונש בהכרח יעלה את גובה הקנסות, וכך תעלה גם הרצינות בה מתייחסים מפעלים מזהמים לדרישות סביבתיות.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת לאה נס ורשף חן (פ/2190); הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור (פ/1288/17).
-----
הוגש ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' כסלו תשס"ז - 27.11.06