הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
זבולון אורלב
פ/2344/17
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגברת אכיפה – ניכויים אסורים), התשס"ז-2007
תיקון סעיף1
1.
בחוק הגנת השכר, התשי"ח–19581 (להלן – החוק העיקרי),
בסעיף 1, לפני ההגדרה "שכר עבודה" יבוא: ""מעסיק בפועל" - כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 19962 (להלן - חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם);".
תיקון סעיף 25
2.
בסעיף 25 לחוק העיקרי -
(א)
בסעיף קטן (א), בפיסקה (6), בסופה יבוא –
"בפיסקה זו, "חוב"- סכום שחב העובד למעביד בגין הלוואה, הכשרה מקצועית או פיצוי על הפרת חוזה לתקופה קצובה."
(ב)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא -
"(ג) לעניין ניכויים בשל הכשרה מקצועית יחולו הוראות החוק שלפי סעיף 12(ד) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם."
הוספת סעיף 25א
3.
אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"עונשין
25א.
(א) מעביד שניכה ניכויים משכר עבודה בניגוד לקבוע בסעיף 25, דינו מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-19773; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(ב) הועסק עובד ונוכו לו ניכויים שלא כדין, דינו של המעסיק בפועל - מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 25(א).".
תיקון סעיף 28
4.
בסעיף 28 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) תביעה לפי סעיף 28(א)(1), בגין ניכויים משכר עובד, יכול שתוגש גם נגד המעסיק בפועל, ובלבד שקיבל דרישה בכתב להחזר הניכוי ולא עשה כן תוך 21 יום; התובע לא יזכה בסוף ההליך המשפטי בכפל סכום תביעה.".
הוספת סעיפים 28ב, 28ג ו-28ד
5.
אחרי סעיף 28א לחוק העיקרי יבוא:
"פיצויי הלנה בגין ניכוי אסור
28ב.
סכום שנוכה בניגוד להוראות סעיף 25 ישא פיצויי הלנה כאמור בסעיף 17 לחוק; על אף האמור בסעיף 18 ניתן יהיה להפחית פיצויים אלה רק בנסיבות בהן יוכח כי המעביד עשה כל שביכולתו למנוע את ניכוי הסכום; על אף כל האמור בחוק זה שיעור הפיצוי לא יפחת מרבע הפיצוי הקבוע בסעיף 17.
העברת נטל הוכחה בתביעה בגין ניכוי אסור
28ג.
בתביעה על פי חוק זה, יהא נטל ההוכחה כי הניכויים על פי סעיף 25 נעשו כדין וכי חוב שנוכה משכר עבודה משקף נכונה את גובה ההלואה או עלות ההכשרה, לפי הענין - על המעביד.
חזקות
28ד.
בתביעה על פי חוק זה, חזקה היא כי ניכוי שלא על פי פסקאות (3), (5), (6) או (7) לסעיף 25 אשר מוריד את שכרו של העובד מתחת לשכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום, תשמ"ז-19874, עונה להגדרת סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 19735.".
תיקון חוק עסקאות גופים
6.
בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-19766 -
(א)
בשם החוק אחרי "גופים ציבוריים" יבוא "(אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס, שכר מינימום וחוק הגנת השכר)";
(ב)
אחרי סעיף 2ב יבוא:
"אי הפרת חוק הגנת השכר – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי
2ג.
(א) בסעיף זה –"אמצעי שליטה" "החזקה" ו-"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-19817;"בעל זיקה" – כל אחד מאלה:
(1)
חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2)
אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה-
(א)
בעל השליטה בו;
(ב)
חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
(ג)
מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3)
אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק;
"גוף ציבורי"- כאמור בפסקאות (1)
ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף
1;
"הורשע"- הורשע בפסק דין חלוט, בעבירה לפי חוק הגנת השכר;
"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-19588;
"שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-19719;
(ב) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי הספק ובעל זיקה אליו לא הורשעו בעבירה לפי חוק הגנת השכר;
(ג) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או בנוסף לתצהיר.".
דברי הסבר
חוק הגנת השכר תשי"ח-1958 הינו מהחשובים שבחוקי המגן. החוק מסדיר את מנגנון תשלום השכר וזאת על מנת להגן על העובדים בכלל ועל העובדים ברמות השכר הנמוכות בפרט.
לאחרונה התגברה תופעה לפיה מנכים מעסיקים סכומים משכר העבודה. מדובר בהטלת "קנסות" על עובדים בתואנות שונות וזאת בניגוד לקבוע בחוק הגנת השכר.
מטרתו של התיקון המוצע היא לצמצם את תופעת הטלת הקנסות הבלתי חוקיים ולהבטיח את תשלום שכרם של העובדים על פי חוק הגנת השכר וזאת על ידי הטלת סנקציות אזרחיות ופליליות על מפרי החוק. להלן התיקונים המוצעים:
סעיף 2(ב)
כיום החוק אינו מסדיר ניכוים בגין הכשרה מקצועית. על מנת שקנסות אסורים לא יוטלו באצטלה של הכשרה מקצועית מוצע להחיל תקנות העוסקות בענין זה.
סעיף 3
בשל הפער בעמדת המיקוח של עובדים מול מעסיקים ומאחר שתופעת הניכויים בניגוד לסעיף 25 שכיחה אצל עובדים חלשים שעל פי מבחן המציאות אינם ממהרים לתבוע, על אף שהחוק הקיים מאפשר להם זאת. מוצע להחיל סנקציה פלילית, בדומה לזו הקבועה בחוק שכר מינימום תשמ"ז- 1987.
מוצע לשקול שבמקרים בהם המעביד קיבל התראה על כך שהוא מפר את החוק להשוות בין העונש הקבוע בחוק העונשין לעניין גניבה.
כן מוצע לשקול להשוות את העונשים לאלה הקבועים בחוק העונשין בגין עברות של גניבה בידי עובד וגניבה בידי מורשה.
סעיפים 4 ו-5
ניכויים שהם לכאורה על פי סעיף 25, מנוכים על פי רוב לעובדים המועסקים באמצעות קבלנים. המעסיק בפועל, כגון עיריות וגופים ממשלתים, מחייבים בד"כ את הקבלנים לקיים את חוק הגנת השכר, אולם לא בוחנים את המצב בפועל. סעיף זה מציע לאפשר לעובדים שקופחו לתבוע גם את המעסיק בפועל, על מנת ליצור תמריץ למעסיקים לוודא כי העובדים מקבלים את הזכויות הקבועות בחוקי המגן. סעיף זה מרחיב את הסנקציות המוטלות על המעסיקים במישור האזרחי וקובע פיצוי מוגדל על הפרת סעיף 25.
סעיף 28(א)(1) לחוק הגנת השכר מקנה לעובדים זכות תביעה בגין ניכויים אסורים על פי סעיף 25. בתביעה מסוג זה חל הכלל המשפטי הרגיל בתביעות אזרחיות, לפיו נטל הראיה מוטל על התובע. בתביעות בגין ניכויים אסורים, ראוי לקבוע נטל הפוך, שכן המידע מרוכז בידי המעביד ואילו העובד- התובע יתקשה לספק את המסמכים הרלבנטיים. חוק הגנת השכר מחייב את המעביד לנהל פנקסי שכר, קרי להוציא תלוש שכר מפורט. בנסיבות אלה נכון יהיה להטיל על המעביד את החובה לספק את הראיות שהניכוי נעשה כדין. יש לקוות כי שינוי זה, הוא חלק ממכלול השינויים המוצעים בתיקון, יסייע להרתיע מעבידים מלעבור על סעיף 25 לחוק הגנת השכר. יצויין כי מאותם טעמים, נקבע היפוך נטל הוכחה בחוקי עבודה שונים, כך למשל סעיף 9 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988.
סעיף 6
מטרתו של הסעיף היא למנוע התקשרות המדינה עם מציעים, אשר הורשעו בהפרת הוראות חוק הגנת השכר התשי"ח- 1958, או אשר במסגרת הליך אזרחי נקבע, כי הפרו את הוראותיו של חוק זה. כך יובטח, כי מציעים שומרי חוק לא ייאלצו לעמוד בתחרות בלתי הוגנת מצד מציעים שאינם נוהגים כך.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש עשרה ע"י ח"כ שאול יהלום ואחרים (פ/3666/16).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07