קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש במכשירי DVD ומכשירי טלוויזיה ברכב מנועי), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1751/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אפי איתם) היו"ר גדעון סער: אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. הצעת חוק פ/1751, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש במכשירי DVD ומכשירי טלוויזיה ברכב מנועי), התשס"ז-2006 - של חבר הכנסת אפי איתם. חבר הכנסת איתם, מדוע הגזירה הזאת? אתה בוודאי תסביר. אני קובע שגם כאן תשובה והצבעה יתקיימו במועד אחר. חבר הכנסת איתם, בבקשה, לרשותך עשר דקות. יעקב מרגי (ש"ס): תכלול גם פלאפונים עם דיבורית. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לאחרונה, התפרסם מחקר בארצות-הברית שלכאורה הוא מדהים, אבל נדמה לי שכל מי מאתנו שישב מאחורי הגה של מכונית יודה שיש בו משהו אמיתי מאוד. המחקר הזה טוען שהכישורים, הקשב והריכוז הנדרשים להניע רכב מנועי במהירויות גבוהות, כמו שמקובל היום בכבישים בארצות-הברית, בכבישים בני שישה-שמונה מסלולים, עולים על הדרישות מטייס קרב בזמן טיסה במבנה. לכאורה מה פתאום? אבל מי שיבדוק בעצם את כלי הרכב הנעים במהירויות גדולות במרחק סנטימטרים זה מזה, לפעמים בכלל במהירויות סגירה, כלומר בנסיעה זה מול זה, בעקיפות או בכבישים דו-סטריים, מי שיבחן את זמן התגובה לטעות שיש במצב הזה יראה שבעצם טיסה של מטוסי קרב במבנה - דרך אגב, המהירות לא קובעת כי כל מי שטס פעם מבין שהמהירות היחסית של המטוסים בעצם מקיימת יחסי מהירויות תנועה כמו מכוניות בכביש, וזה לא שפה הכול קורה הרבה יותר מהר. מה עוד, כמו שאתם מבינים השמים הם הרבה יותר פתוחים והרבה פחות מועדים לצורך של כלי הרכב לסגור זה את נתיבו של זה. אני אומר את זה, ותוסיפו עוד שרוב-רובם של הנהגים, כישוריהם המוטוריים והטכניים נופלים לאין-שיעור מאלה של קבוצה נבחרת של טייסים שסוננה ואומנה בקפדנות, והרי אתם מקבלים את כבישי העולם ובוודאי את כבישי ישראל כמקום שדורש את מלוא עוצמת הריכוז האנושי של האוחזים בהגה. עבור חלק גדול מהם האתגר הזה הוא בכלל מעבר לכישורים שלהם. חשבו על סבתא עדנה עם חמשת נכדיה ב"סובארו" משנת ייצור 1988, עם חופשים בהגה וחופשים בגלגלים, כשמולה במהירות של 80 קמ"ש נוסע סבא אליעזר עם ארבעת נכדיו והכלב, וגם שם מדובר במודל לא מן המתקדמים. אני אומר זאת כי תחת הדיווח היבש "טעות אנוש" בעצם מסתמן או מסתכם מניין הרוגים עצום שכל-כולו בסוף חריגתם של הנהגים ממעטפת הקשב הנדרשת על מנת להמשיך ולתפקד בכביש. אני אומר את זה, כי מסכי DVD המותקנים בקדמת הרכב - מי מאתנו לא מטה מדי פעם את מבטו בהצצה חטופה כדי להיות שותף בסצנה הדרמטית שמופיעה כרגע על המסך שלצדו; הייתי אומר בלשון כמעט ציורית שעבור חלק גדול מן האנשים ההצצה הזאת היא סוף הסרט, סוף הסרט של החיים שלהם, לפעמים סוף הסרט של משפחה שלמה. גם אם אנחנו נוסעים על-פי החוק, מי מאתנו לא נסע לפעמים מול רכב שבא מולו במהירויות סגירה שעולות על 100 קמ"ש ותהה מי האיש שיושב שם מאחורי השמשה שממול, שעליו אפשר לסמוך שברגע האחרון הוא לא יעבור את קו ההפרדה הרצוף או המקווקו ופשוט ייכנס בו. תחשבו עוד שהאיש הזה עכשיו צריך לעמוד בפיתוי לבחון בהצצה קצרה מה מתרחש על המסך שלימינו, והרי לכם סיכון שאי-אפשר בכלל להשלים או לחשוב על המשך קיומו. ועוד אנחנו מזכירים את הכישורים הנדרשים מלכתחילה מאותו נהג - ואפילו הם לא סבתא עדנה וסבא אליעזר הנדונים קודם, כמשל בלבד. אשר על כן, עם כל הכבוד לטכנולוגיה – ולי אין שום דבר נגד אותם מסכי DVD שמותקנים מאחור, להנאת הילדים והנוסעים במושב האחורי. התקנתם של מסכי DVD או מסכי טלוויזיה בחזית הרכב – או לא בחזית; במרחב שבין מושב הנוסע הקדמי למושב הנהג – זה דבר שנושא בחובו סכנות לתאונות קטלניות מאין כמותן, שפשוט אפשר לקרוא להן תאונות בהזמנה. ולכן, בחוק הזה – אינני מבין מדוע הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה, מדוע היא רוצה עוד להשתהות. צריך היה לעסוק בזה היום – זה מסוג החוקים הטבעיים שצריך מהר לחוקק אותם כדי להסיר מכשול מלפני כולנו. אני בכל זאת הסכמתי לנמק פה את הצעת החוק ולהמתין כחודש ימים עד שהצעת החוק הממשלתית תהיה מוכנה, ואז נביא את העניין להצבעה. אני בכל מקרה, כמו שאמרתי, מצפה שהממשלה והכנסת כולה יתמכו בהצעת החוק הזאת, שאין פשוטה, הגיונית, ואולי מעל לכול חוסכת חיים ממנה. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת איתם.