קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - השתתפות הרשויות המקומיות
בתקציבי חינוך), התשס"ז-2006
[הצעת חוק פ/1736/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אברהם רביץ)
היו"ר מגלי והבה:
מכיוון שהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – השתתפות הרשויות המקומיות בתקציבי חינוך), של חבר הכנסת אברהם רביץ היא הצעה דומה, אנחנו נאפשר גם לו לנמק ולאחר מכן נשמע את ההצעה לתשובה והצבעה במועד אחר.
משה גפני (יהדות התורה:
מי אמר?
היו"ר מגלי והבה:
זכותך לבקש, אבל קודם ניתן לחבר הכנסת רביץ לומר את דעתו. בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא חושב באמת שאני צריך לנמק לאחר דבריו של חבר הכנסת גפני. בעצם שני החוקים דומים, קצת בשינוי אדרת, אבל שניהם מכוונים לאותו דבר. אני רוצה לומר בשפה הכי פשוטה למה הם מכוונים. אני אזרח ירושלים, יש לי, בלי עין רעה, 12 ילדים שגם הם אזרחי ירושלים. כולנו משלמים מסי ארנונה כחוק, אנחנו לא מתווכחים והעירייה לוקחת ומקבלת את הכסף המגיע לה על-פי חוק, אדוני שר הפנים.
גדעון סער (הליכוד):
וזאת אף שירושלים היא בירת ישראל.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
תמורת הכספים האלה אזרחי ירושלים מקבלים שירותים מהעירייה. במקרה שלי ושל ילדי ושל עוד אלפי אזרחים נאמנים לעיר הזאת – ולעוד ערים, אבל כרגע אני מדבר כירושלמי - גוזלים מאתנו את הכסף ומילדינו את הטיפול הבסיסי שכל ילד ירושלמי אחר מקבל. הדברים פשוטים, אנחנו עוסקים כאן בגזלה באצטלה משפטית של יועץ משפטי במשרד המשפטים. לא אתה אשם, אולי לא שרת החינוך אשמה, אלא זה מכוון למערכת כולה שמשועבדת לגחמותיו של יועץ משפטי מסוים מאוד. זה הסיפור, פשוט גזלה של האזרחים.
תבעתי מראש עיריית ירושלים, שהוא חבר טוב שלי - אמרתי לו: בסדר, אתה לא יכול, היועץ המשפטי לא מרשה לך, תחזיר את הכסף. אנחנו נתארגן כהורים וניתן את השירות הזה. למה אתה לוקח כסף מאתנו? אז הוא אמר שעל-פי חוק הוא לא יכול לעשות את זה.
לכן אנחנו מטפלים בסוגיה הזאת, ובכל זאת העלינו, כי החלטת הממשלה היא שלא נהרי יכין את החוק הזה. החלטת הממשלה היא ששרת החינוך תכין. וגונב לאוזני שהיא עדיין לא התחילה להכין את החוק. אתם, השרים, יודעים מה משך הזמן הדרוש להעברת חוק ממשלתי.
אני לא רוצה להכביר מלים. הבוקר, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, קיבלתי טלפון מליטא, מהעיר וילנה, מהרב הראשי של ליטא, חבר הכנסת ריבלין. הוא סיפר לי - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
גם בר-און היה בווילנה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
- - על נושא שלגביו מתנהל משא-ומתן ממושך - -
שר הפנים רוני בר-און:
- - - ממנעמי השלטון היינו בווילנה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
- - עם ממשלת ליטא, והבוקר החלו לעלות טרקטורים על בית-הקברות היהודי העתיק של וילנה, חבר הכנסת ריבלין, ששם שוכנים הסבא שלך ומשפחתך הענפה. אני חושב שליטא, במיוחד, היתה צריכה להיות קצת יותר רגישה לתביעות של היהודים, כי ליטא יותר מכל המדינות האחרות שיתפה פעולה ולפעמים למהדרין מן המהדרין, יותר מהנאצים. את משפחתי הליטאים הרגו, והיום יש להם החוצפה לעלות עם טרקטורים ולחרוש את בית-הקברות היהודי העתיק של ליטא. מי נתן להם את הרשות לכך? גם כלכלית אסור היה להם לעשות זאת, זה לא שלהם.
הרב הראשי של ליטא הגיע הבוקר לבית-הקברות וניסה להתנגד בגופו. מה יכול יהודי אחד אל מול משמר, קלגסים, והשומר שם זרק את דלת הברזל על פניו של הרב של ליטא. זה מזכיר משהו. אני חושב שמותר לנו, ככנסת ישראל, שאנחנו מייצגים את העם היהודי כולו - ובמיוחד לאלה שזקוקים לסיוע, לגיבוי, לעידוד - אנחנו צריכים לעשות משהו. אני לא שר ולא סגן שר, אבל אתם כשרי ממשלת ישראל - קיוויתי ששרת החוץ עדיין תהיה כאן ותשמע את הדברים. אני מוכרח לומר שהעניין הזה ידוע למשרד החוץ והוא מתכוון לשלוח בעוד שבועיים את אחד מפקידי המשרד. זה דבר יפה ונכון, אבל העניין בוער, ייתכן שבעוד שבועיים כבר לא יהיה מה לעשות שם.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם לא היה השר בר-און בווילנה - - - משרד החוץ ביקש מאתנו לשנות תוכן של נאום - - -
אברהם רביץ (יהדות התורה):
נאום שלך, של אדוני היושב-ראש.
לכן, אני פונה בזה אל ממשלת ישראל, אל השרים הנמצאים כאן - השר להגנת הסביבה, שר הפנים, שר האוצר - ולכל מי שלבו חם בעניין הזה, אנא, היום, היום תצלצלו, תפנו, תגידו שזה לא הפקר. היינו פעם אחת הפקר. אנחנו לא הפקר עוד. העולם צריך להזדעזע מדבר כזה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
הצעת החוק - - -
אברהם רביץ (יהדות התורה):
הצעת החוק יצאה סבירה מאוד. אני בטוח שכולם יצביעו עבורה.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת גפני, אנחנו עוברים להצבעה.
משה גפני (יהדות התורה):
- - - אין מי שישיב.
היו"ר מגלי והבה:
אין מי שישיב?
שר האוצר אברהם הירשזון:
מאחר ששרת החינוך לא נמצאת, אולי אפשר לדחות את ההשבה ואת ההצבעה למועד אחר, בתנאי שזה יהיה במסגרת המושב הזה.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת גפני, שמעת את הצעת שר האוצר? הוא מציע: תשובה והצבעה במועד אחר, ובתנאי - - -
קריאה:
לא מסכים.
קריאה:
- - - בשלב הזה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, על דעת חברי הרב רביץ שמענו את מה שאמרו שר האוצר ושר הפנים. הרעיון הוא נכון. אני שוחחתי קודם עם ראש שממשלה והוא הביע את הסכמתו לדחות את ההצבעה בשבוע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אבל למתי?
משה גפני (יהדות התורה):
בשבוע.
אדוני היושב-ראש, הערת קודם. אני שוחחתי עם שרת החינוך ביום חמישי בערב, והיא אמרה שהיא תומכת בחוק.
היו"ר מגלי והבה:
אדוני, עכשיו אתה רוצה להצביע? זאת השאלה. למה אנחנו צריכים לפתח נוהל חדש?
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו נעתרים להצעה לדחות את ההצבעה לשבוע הבא ביום רביעי.
היו"ר מגלי והבה:
אם כך, אנחנו דוחים את ההצבעה. תשובה והצבעה במועד אחר על שתי הצעות החוק שנדונו כאן.
קריאות:
- - -
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת רובי ריבלין צודק.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אני לא מוכן.
היו"ר מגלי והבה:
אתה לא מוכן?
קריאות:
- - -
היו"ר מגלי והבה:
אדוני, מה אתה מחליט? חבר הכנסת רביץ, אנחנו מצביעים או שאתה מסכים להצעה?
ראובן ריבלין (הליכוד):
- - -
היו"ר מגלי והבה:
אדוני, אתה מצביע או לא?
אברהם רביץ (יהדות התורה):
- - - ההצעה שלי, אחרי שהיא תעבור בהצבעה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אין דבר כזה.
גדעון סער (הליכוד):
באמצע הצבעה?
היו"ר מגלי והבה:
עוד לא התחלנו בהצבעה. לא היה שר משיב, ובהתחלה סוכם על שתי ההצבעות שנדחה אותן לפעם הבאה. אחר כך הרב רביץ ביטל - - -
אבשלום וילן (מרצ):
ברגע שגפני ביטל, אי-אפשר להצביע - - - זה התקנון.
שר הפנים רוני בר-און:
אתה לא יכול לפצל. אם גפני ביטל, אתה לא יכול להצביע על הצעת רביץ.
קריאה:
אתה לא יכול לפצל. אם חבר הכנסת גפני ביטל, אתה לא יכול להצביע על רביץ.
היו"ר מגלי והבה:
מתקן אותי המזכיר, לפי התקנון.
קריאה:
אדוני היושב-ראש, ההצעה של רביץ צמודה להצעה של חבר הכנסת גפני - - - אי-אפשר להצביע.
היו"ר מגלי והבה:
אני מודה לשר הפנים, ואנחנו דוחים את ההצבעה לפעם הבאה.