הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת שבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
חיים אמסלם
זבולון אורלב
דוד אזולאי
אליהו גבאי
שמואל הלפרט
נסים זאב
אמנון כהן
מיכאל מלכיאור
יעקב מרגי
יורם מרציאנו
עתניאל שנלר
פ/1900/17
הצעת חוק הפיקוח על הכשרות, התשס"ז-2007
הגדרות
1.
בחוק זה-
"אגף הכשרות" – אגף ברבנות הראשית לישראל המופקד על תחום הכשרות, והפועל על פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-19831;
"המשרד" – המשרד בו מכהן השר;
"ועדת הכשרות" - ועדה בת ששה חברים מתוך מועצת הרבנות הראשית לישראל שנבחרו על ידי נשיא מועצת הרבנות הראשית לעסוק בענייני כשרות, על פי חוק הרבנות הראשית לישראל התש"ם-19802;
"מפעיל שירותי השגחת כשרות" – מי שמפעיל שירותי השגחת כשרות באמצעות משגיחי כשרות שהוא מעסיק, ושנבחר במכרז כאמור בסעיף 7;
"מפקח כשרות" – מי שמונה על ידי מחלקת הכשרות ברבנות המקומית לפי סעיף 12;
"פקח כשרות" – מי שמונה על ידי מפעיל שירותי השגחת כשרות לפי סעיף 8;
"קובץ הנהלים" – קובץ שהונפק כאמור בסעיף 4(1);
"השר" – השר הממונה על שירותי הדת.
מטרה
2.
מטרת חוק זה להביא להעלאת רמת הכשרות והפיקוח על הכשרות, העלאת מעמדו של מוסד הכשרות הממלכתי בפרט ומעמדה של הרבנות בכלל.
תפקידי ועדת הכשרות
3.
ואלה תפקידי ועדת הכשרות וסמכויותיה:
(1) קביעת חומר הלימוד הנדרש לשם קבלת הסמכה כמשגיח כשרות;
(2) קביעת חומר הלימוד הנדרש לשם התמחות בכל אחד מסוגי בתי העסק השונים הדורשים השגחה על הכשרות, לרבות יצרני מזון, אטליזים, אולמי שמחות וקונדיטוריות וכדומה;
(3) קביעת חומר הלימוד הנדרש בכדי להכשיר את מי שהוסמך להיות משגיח כשרות על מנת שישמש כפקח כשרות ברבנות המקומית;
(4) החלטה וקביעת השתלמויות תקופתיות הנדרשות ממועסק כמשגיח כשרות או כפקח כשרות;
(5) הסמכת עמותות ומוסדות תורניים אשר יכשירו מועמדים לשמש בתפקיד משגיחי כשרות או פקחי כשרות ויעבירו את ההשתלמויות הנדרשות, ופיקוח על פעולתם של המוסדות.
תפקידי אגף הכשרות הארצי
4.
ואלה תפקידי אגף הכשרות וסמכויותיו:
(1) הנפקה מעת לעת של קובץ נהלים מעודכן ובו אמות מידה אחידות לקבלת תעודת כשרות, לקבלת תעודת כשרות מהדרין, לדחיית בקשה לניפוק תעודת כשרות, וכן תפקידי משגיח הכשרות והנחיות להפעלת סמכויותיו;
(2) קביעת מספר המשגיחים הנדרשים, היקף שעות הנוכחות הנדרשות עבור בית העסק המבקש לקבל תעודת כשרות, לפי סוג בית העסק, וגודלו וקרטריונים נוספים שיקבע אגף הכשרות;
(3) קביעת מספר התקנים לפקחי כשרות ברבנויות המקומיות לפי מספר בתי עסק הדורשים פיקוח ברשות מקומית זו, גודלם וסוגם;
(4) עריכת בחינות הסמכה מטעמו ללומדים במוסדות שהוסמכו על ידי הועדה;
(5) הנפקת טפסים לדיווח יומי ושבועי על מצב הכשרות בבית העסק, הכוללים התייחסות לדרישות הכשרות הנדרשות מאת סוגי העסק השונים;
(6) פיקוח על עבודת הרבנות המקומית;
(7) שלילת סמכות של רבנות מקומית מלתת תעודת כשרות כאמור בסעיף 16 לחוק זה.
הוראות קובץ הנהלים
5.
(א) עבודת המשגיחים, פקחי הכשרות ומפקחי הכשרות ברבנויות המקומיות תהיה בכפוף להוראות שבקובץ הנהלים.
(ב) מתן תעודת הכשר בידי מי שהוסמך לכך על פי חוק איסור הונאה בכשרות, כאמור בסעיף 2(א), יהיה בהתאם לקובץ הנהלים.
הנפקת תעודת הכשר
6.
(א) הגוף המוסמך להנפיק תעודת הכשר לבית עסק הוא הרבנות המקומית ברשות המקומית בה נמצא בית העסק.
(ב) ברשות מקומית או ביישוב שאין בהם רב מקומי, או שנשללה סמכות הרב המקומי לתת תעודת הכשר כאמור בסעיף 16(ה), יטיל אגף הכשרות את האחריות על רבנות מקומית ברשות מקומית סמוכה או ביישוב סמוך, לפי הענין.
בחירת מפעיל שירותי השגחת כשרות
7.
(א) המשרד יבחר, באמצעות מכרז, מפעילים של שירותי השגחת כשרות; רשימת המפעילים שנבחרו תפורסם ברשומות.
(ב) מועצה דתית תבחר מפעיל שירותי השגחת כשרות מבין המפעילים שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א), והוא שיפעיל את שירותי השגחת הכשרות במפעלים ובבתי העסק שבתחום שיפוטה.
תפקידי מפעיל שירותי השגחת כשרות
8.
תפקידי מפעיל שירותי השגחת כשרות הם:
(1) מימון השתלמויות והתמחויות הנדרשים מהמשגיחים;
(2) תשלום משכורתם של משגיחי הכשרות שיועסקו בבתי העסק ברשות מקומית זו;
(3) הענקת כל הזכויות הסוציאליות המגיעות למשגיחים על פי החוק;
(4) העמדת פקחים שיפקחו על עבודת המשגיחים ויוודאו כי הם מבצעים עבודתם בהתאם לקובץ הנהלים;
(5) העמדת משגיח מחליף בזמנים בהם יעדר המשגיח, לפי הנחיות מנהל מחלקת הכשרות ברבנות המקומית.
תשלום למפעיל שירותי השגחת כשרות
9.
(א) בית העסק ישלם למפעיל שירותי השגחת כשרות ברשות המקומית בה הוא פועל, בסכום שאליו התחייב המפעיל במכרז, כתנאי לקבלת שירות השגחת כשרות.
(ב) לא שילם בית עסק אגרה בתוך 30 ימים, רשאי מפעיל שירותי השגחת הכשרות להורות על הסרת תעודת הכשרות מבית העסק.
כשירות משגיח כשרות
10.
כשיר לשמש כמשגיח כשרות בבית עסק מי שמתקיימים בו תנאים אלה:
(1) הוא עבר הכשרה במוסד שהוסמך לכך על ידי ועדת הכשרות;
(2) הוא עמד בבחינות שערך אגף הכשרות;
(3) הוא עבר השתלמות בהתאם לבית העסק בו יועסק;
(4) הרבנות המקומית אישרה כי הוא מוכר כאדם הראוי להשגיח על עניני הכשרות;
(5) הוא לא נפסל בעבר על ידי אגף הכשרות מלשמש כמשגיח כשרות;
(6) הוא עבר בדיקה רפואית שנתית המתירה לו לעבוד עם מוצרי מזון, כפי שקבע השר;
(7) הוא עבר השתלמויות תקופתיות כנדרש על ידי אגף הכשרות.
עבודת משגיח הכשרות
11.
(א) מי שמונה כמשגיח כשרות בבית עסק יהיה כפוף להוראותיו של מפקח הכשרות הממונה עליו מטעם הרבנות המקומית.
(ב) העבודות שיבוצעו על ידי משגיח הכשרות הן רק אלה הנדרשות לשם ההשגחה על הכשרות בבית העסק, כפי שיקבע האגף, כאמור בסעיף 4(1), והן לא יכללו עבודות תחזוקה, ניקיון או עבודות אחרות שאינן קשורות ישירות בתפקידו כמשגיח כשרות.
(ג) זמני הנוכחות של משגיח כשרות בבית העסק תהיה כפי הנדרש לפי סוג העסק בו הוא משמש כמשגיח כשרות וכפי שיקבע אגף הכשרות, כאמור בסעיף 4(2).
(ד) משגיח כשרות יהיה חייב לדווח על שעות פעילותו באמצעות החתמת כרטיס או באמצעים אחרים.
(ה) משגיח כשרות יגיש למפקח הכשרות דו"ח יומי ודו"ח שבועי מפורטים על מצב הכשרות בבית העסק בו הוא עובד, על גבי טפסים שתנפיק מחלקת הכשרות הארצית.
העמדת מפקחי כשרות
12.
מחלקת הכשרות ברבנות המקומית תעמיד מפקחי כשרות מטעמה לפקח על עבודת מפעיל שירותי השגחת הכשרות הפועל בתחום שיפוטה, ותוודא כי בבתי העסק שבתחום שיפוטה נשמרת הכשרות בהתאם להוראות חוק זה.
כשירות מפקח כשרות
13.
כשיר לכהן כמפקח כשרות ברבנות המקומית מי שהוסמך לשמש כמשגיח כשרות, ועבר את ההתמחות הנדרשת כאמור בסעיף 3(3).
תפקידי מפקח כשרות
14.
מפקח כשרות יגיש לרבנות המקומית דו"ח חודשי מפורט על עבודת משגיחי הכשרות שבפיקוחם.
עונשין
15.
(א) מפקח כשרות רשאי להטיל על משגיח כשרות קנס בשיעור 500 שקלים חדשים, אם מצא שאינו מבצע את תפקידו כאמור בסעיף 5(א).
(ב) מצא פקח הכשרות כי משגיח כשרות שהוטל עליו קנס כאמור בסעיף קטן (א), שב ואינו מבצע את תפקידו כראוי,יטיל עליו קנס בסכום כפול.
(ג) קנס כאמור בסעיף זה ישולם לרבנות המקומית שבתחום שיפוטה נעברה העבירה.
(ד) על מתן קנס לפי סעיף זה ניתן לערער בפני בית משפט לענינים מינהליים.
שלילת כשירות משגיח כשרות
15א.
ראה מפקח הכשרות כי הליקוי בביצוע העבודה מורה על התנהגות שאינה הולמת את תפקידו ואת כבוד המקצוע, יודיע על כך לאותו משגיח ולאגף הכשרות; אגף הכשרות רשאי לשלול את כשירותו כמשגיח ובלבד שנתן לו להשמיע טענותיו.
פיקוח על נותני תעודת הכשר
16.
(א) מצא האגף כי בבית עסק מסוים, המחזיק בתעודת הכשר שניתנה לו על ידי מי שהוסמך לכך על פי חוק איסור הונאה בכשרות (להלן – נותן התעודה), לא מקוימות הוראות חוק זה, יגיש לנותן התעודה בקשה לתיקון הליקוי.
(ב) קיבל נותן התעודה בקשה לתיקון הליקוי, יטפל בליקוי תוך שלושים ימים מיום שנתקבלה הבקשה.
(ג) מצא האגף כי לא תוקן הליקוי לאחר תקופה זו, יגיש לנותן התעודה בקשה שניה לתיקון הליקוי.
(ד) קיבל נותן התעודה בקשה שניה לתיקון הליקוי, יטפל בליקוי תוך שבועיים מיום שנתקבלה הבקשה.
(ה) מצא האגף כי לא תוקן הליקוי לאחר תקופה זו, תישלל סמכותו של נותן התעודה מלתת תעודת הכשר.
(ו) ברשות מקומית שנשללה סמכותו של הרב המקומי המכהן בה מלתת תעודת הכשר, יטיל אגף הכשרות את האחריות על גורם אחר המוסמך לתת תעודת כשרות, כאמור בסעיף 6(ב).
ערעור
17.
משגיח שהועבר מתפקידו, או רבנות מקומית שנשללה סמכותה לספק תעודות הכשר, רשאים לערור על כך לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל; החלטת המועצה בערר תינתן תוך מאה ימים.
ביצוע ותקנות
18.
השר הממונה על שירותי הדת ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
שמירת דינים
19.
חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
תחילה
20.
שנה מיום קבלת חוק זה לא יועסק משגיח כשרות או פקח כשרות שאינו עומד בתנאים הנדרשים לפי סעיפים 10 ו-13 בחוק זה, ולא תינתן תעודת כשרות לכל בית עסק שלא על פי תנאי חוק זה.
תיקון חוק איסור הונאה בכשרות
21.
בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, בסעיף 2(א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שלא נשללה ממנו סמכות זו בידי אגף הכשרות הארצי ברבנות הראשית לישראל".
דברי הסבר
החוק הנוכחי בא לסתום את הפרצות הקיימות כיום בנושא הכשרות הפוגעות ברמת הכשרות המתקבלת וגורמות אי שביעות רצון הן לבעלי העסקים הנדרשים לשירות והן לצרכנים. החוק יביא להעלאת רמת הכשרות ולהעלאת יוקרתו של מוסד הכשרות של הרבנות ויוקרתה של הרבנות בכלל.
במצב הקיים עד כה לא היו קריטריונים הלכתיים אחידים ארציים למתן תעודת כשרות, לא היו תשלומים אחידים על אגרות בישובים שונים, לא הוצגו תנאים ברורים הנדרשים לשם קבלת תעודת כשרות, לדחיית בקשה או להסרת תעודת כשרות. לפי חוק זה יקבעו כללי כשרות ארציים אחידים לכל אלו שיחייבו את כל הגופים המספקים תעודת כשרות.
לאחרונה החלו משגיחי הכשרות לעבור הכשרה ובחינות שיכשירו אותם לעבודתם, אולם לא נמנע ממי שלא עבר הכשרה או לא עמד בבחינה לשמש כמשגיח כשרות. החוק הנוכחי בא לחייב את המשגיח לעבור הכשרה, השתלמויות תקופתיות ותחומיות.
בעיה נוספת הייתה שהמשגיח קיבל את משכורתו מבעל העסק, במקרה כזה נוצר ניגוד עניינים מהיות המשגיח תלוי בבעל העסק מאחר ודרישות הכשרות אינם בהכרח עולות בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים של בעל העסק. כדי למנוע ניגוד אינטרסים זה, מוצע כי המשגיח יהיה עובד של גוף חיצוני והמפקח עליו יהיה עובד הרבנות המקומית. ובנוסף, בעידן של הפרטה אין מקום למנות את המשגיחים כעובדים ממשלתיים ולכן נכון להעסיקם בצורה מסודרת באמצעות גופים חיצוניים.
כמו כן, עד כה לא נקבעו במדויק תפקידי המשגיחים והיקף שעות העבודה הנדרש, דבר שפגם משמעותית בביצוע תפקידם. וכן עד כה בעלי עסקים נדרשו לשלם סכומים גבוהים בהרבה מזה שמשולם למשגיח בלי שראו שנעשית עבודה בתמורה לכספם ובלי שידעו לאן הולך כספם. בחוק המוצע יוגדרו שעות העבודה הנדרשות, והמשגיח יקבל שכר בהתאם לעבודה שנדרש לבצע.
בחוק זה ניתנת הסמכות בידי אגף הכשרות לפקח על עבודת הרבנות המקומית בנושא הכשרות ואף לשלול סמכות מרבנות מקומית שאינה מבצעת את הפיקוח כנדרש.
ניתן להצביע על צרכים נוספים הדורשים חקיקה בתחום זה כגון העובדה שלא היה למשגיחים מעסיק מוגדר ועקב כך הם הפסידו תנאים סוציאליים, או העובדה שביישובים שאין בהם רב מקומי לא היה מי שמוטל עליו לפקח על הכשרות ורבנויות סמוכות נמנעו מליטול על עצמם עול נוסף, וכך הפסידו אותם בעלי עסקים.
לאור האמור, חוק זה בא לענות על הצרכים המצויים בשטח ולקבוע כללים להכשרתם של משגיחי הכשרות ולפיקוח עליהם, ולקבוע נוהלי העבודה בהתאם לצורכי הכשרות של בית העסק. יצוין כי סעיפים רבים בחוק הובאו בפרסומים של הרבנות הראשית כהמלצה אך לא תמיד באו לידי ביטוי בשטח.
ראוי לציין כי החוק במתכונתו הנוכחית לא יגרום להוצאות נוספות מקופת המדינה. ההוצאות על השתלמויות המשגיח ותשלומי שכר המשגיח מוטלים על גופים חיצוניים שיגבו את שכרם מבתי העסק, כך גם הכשרת משגיחי הכשרות תעשה במוסדות פרטיים בשוק החופשי ותיצור הכנסה למוסדות תורניים ועשרות מקומות תעסוקה לרבנים, כאשר רק הפיקוח יישאר בידי הרבנות המקומית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בטבת התשס"ז – 1.1.07