הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יואל חסון עמי אילון פ/1868/17 הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - הכרה במוסדות להשכלה גבוהה כמוסדות חינוך), התשס"ז- 2006 הוספת סעיף 17ב 1. אחרי סעיף 17א בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19581 יבוא : "הגדרת מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב כמוסד חינוך 17ב. מוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו, ייחשב, לכל דבר וענין, כמוסד חינוך או כמוסד הפועל למטרות חינוך או כמוסד ציבורי, לפי החוקים המפורטים להלן: (1) פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]2; (2) חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-19633; (3) חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 19614; (4) היטלים ואגרות מתוקף חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-19655, לרבות היטל השבחה ואגרות בניה; (5) חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-19606, לרבות החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל; (6) פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 19387. דברי הסבר מוסדות חינוך בישראל זוכים, בדומה למוסדות תרבות ודת, בפטורים והקלות שונות. הראציונאל העומד מאחורי מתן ההקלות והפטורים למוסדות חינוך הינו התפישה לפיה על המדינה לעודד, בין אם על ידי מתן תמיכה ישירה ובין אם על ידי סבסוד עקיף באמצעות הקלות במס, את קיומם ופעילותם של מוסדות אלו, בשל תרומתם לציבור ונחיצותם להעלאת רמת ההשכלה בארץ. בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, אין התייחסות עקבית לשאלה אם מוסד להשכלה גבוהה הינו בגדר "מוסד חינוך" או "מוסד ציבורי". כך למשל בע"ש 2008/98 עתיד הכשרות מקצועיות בע"מ נ' מנהל הארנונה של עירית תל אביב יפו, כפי שהוא מצוטט בעמ"נ ת"א 126/02 עודד ואיתי עמותה לעידוד וקידום הצילום נ' מנהל הארנונה של עירית תל אביב יפו, נקבע כי קיימת הבחנה מהותית בין "חינוך" לבין "השכלה". מנגד, בעת"מ 1063/03 ISE נ' המועצה להשכלה גבוהה (טרם פורסם) קבע השופט י. עדיאל, כי מוסד חינוך כולל גם מוסד להשכלה גבוהה. מטרת הצעת חוק זו היא להגדיר באופן ברור, כי מוסד להשכלה גבוהה, אשר נהנה מתקצוב או סיבסוד של המועצה להשכלה, חוסה בצל המושג "מוסד חינוך" או "מוסד ציבורי" ולאור זאת זכאי להטבות המס, להם זכאים מוסדות חינוך אחרים, כגון בתי ספר. הצורך בהצעת החוק התעורר, עקב קביעות של גופים שונים, ובעיקר רשויות מקומיות, לפיהן המונח "מוסד חינוך" או "מוסד הפועל למטרות חינוך" אינו כולל בתוכו מוסדות להשכלה גבוהה, כגון מכללות אקדמיות ומכללות אזוריות. כתוצאה מקביעות אלו, נאלצים לעיתים חלק ממוסדות להשכלה גבוהה לשלם מיסים, היטלים ואגרות בהיקף נרחב, למרות שהם מהווים, בבירור, מוסדות חינוך. למוסד לרכישת השכלה גבוהה השפעות חיוביות, הן ברמה האישית של הפרט והן ברמת החברה. רכישת ההשכלה הגבוהה נתפסת כמוצר בסיסי, אשר לכל אדם בחברה זכות יסוד לקבלו, והוא מרכיב הכרחי למימושו של כל אדם וחיוני להצלחתו ולשגשוגו. למכללות האזוריות והאקדמיות תרומה ייחודית להשכלה הגבוהה בישראל, באשר הן פתחו פתח לנגישות להשכלה גבוהה גם לשכבות חלשות מן הפריפריה, אשר ידן אינה משגת ללמוד במוסדות ההשכלה הותיקים בארץ, לרכוש השכלה גבוהה ובכך לקדם את צמצום הפערים החברתיים בחברה. הסבסוד הציבורי של ההשכלה הגבוהה משמש כאמצעי להגברת השוויון בחלוקת ההכנסות במדינה ולהגברת הניידות החברתית. תיקון החוק יסייע בהתווית מדיניות מיסוי נכונה וקוהרנטית לכל המוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציביהם. בכך ימנע המצב הנוכחי, בו מצד אחד זוכים המוסדות לתמיכה מהמדינה דרך הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, אך חלק מהם אינם זוכים להקלות במיסוי. לאור זאת, מוצע לתקן את חוק המועצה להשכלה גבוהה, על ידי הוספת סעיף אשר מגדיר לראשונה בבירור, כי מוסד להשכלה גבוהה כאמור הינו מוסד חינוך לכל דבר ועניין, לרבות בחקיקת המיסוי וההיטלים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד בטבת התשס"ז – 25.12.06