הצעת חוק לדיון מוקדם

2234084 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש איתן גינזבורג חבר הכנסת יוזם: ______________________________________________ 6152/25/ פ יסוד: זכויות בהליך פלילי-הצעת חוק זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת-חייו ובהיותו בן ישראל. .1עקרונות יסוד יסוד זה, מטרתו להבטיח כי הגשמת תכליות ההליך הפלילי תיעשה תוך-חוק יסוד את ערכיה-הגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך זה, כדי לעגן בחוק יסוד זה, "הליך פלילי"-של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; בחוק – הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי. .2מטרה .כל אדם זכאי לכך שהליך פלילי שהוא צד לו יהיה הוגן.3הליך הוגן .אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או לפיו )א(.4עיקרון החוקיות לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעה שביצע )ב( אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים בחוק או לפיו. לא יוטל על אדם עונש בשל עבירה שביצע, החמור מזה שהיה קבוע )ג( לעבירה, בחוק או לפיו, בשעת ביצועה. .לא תוטל אחריות פלילית באין אשמה )א(.5עיקרון האשמה .לא יישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה שעבר אדם אחר )ב( .כל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית.6חזקת החפות אין להאשים אדם בשל מעשה או מחדל שבשלו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי. .7סיכון כפול כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו בעת גביית הודעתו בחקירה )א( פלילית. .8הפללה עצמית כל נאשם זכאי שלא יכפו עליו להעיד לפני רשות שיפוטית בהליך )ב( הפלילי בעניינו. 2 כל אדם זכאי להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא נחקר )א( כחשוד. .9ייצוג משפטי כל חשוד, נאשם או נידון זכאי להיות מיוצג בידי עורך דין ולהיוועץ )ב( בעורך דין בכל הליך פלילי בעניינו לפני רשות שיפוטית. מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל )א( זכויותיו לפי כל דין. .10זכויות בהליך מעצר .כל עצור זכאי שיודיעוהו, במהלך ביצוע המעצר, את סיבת מעצרו )ב( .כל עצור זכאי שיביאוהו בהקדם האפשרי לפני רשות שיפוטית )ג( חקירת עבירה תיעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו )א( ועל זכויותיו לפי כל דין. .11 זכויות בהליך חקירה .אדם זכאי שיודיעוהו את החשד המיוחס לו לפני גביית הודעתו כחשוד )ב( .אדם זכאי שלא יוטל עליו עונש גופני, אכזרי או לא אנושי.12ענישה אסורה יסוד זה ייעשה גם בהתחשב בגילו ובמידת-מימוש הזכויות של קטין לפי חוק בגרותו; היה הקטין חשוד, נאשם או נידון, יינתן משקל ראוי לטיפול בו ולשילובו בחברה, בעת הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו. .13 מימוש זכויות של קטין אדם עם מוגבלות זכאי לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לו לשם מימוש יסוד זה בהליך פלילי שהוא צד לו. -זכויותיו לפי חוק .14 התאמות לאדם עם מוגבלות אדם שאינו דובר השפה העברית זכאי לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לו לשם הבנת השפה שבה מתנהל הליך פלילי שהוא צד לו. .15 התאמות לאדם שאינו דובר השפה העברית נפגע עבירה כהגדרתו בחוק, זכאי לכך שההליך הפלילי בעניין העבירה שממנה נפגע יתנהל באופן שיבטיח שמירה על זכויותיו על פי כל דין והגנה על כבודו כאדם. .16נפגע עבירה יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של-אין פוגעים בזכויות שלפי חוק מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. .17פגיעה בזכויות .יסוד זה-כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק.18תחולה 3 יסוד זה, להפקיע זמנית את-חירום לשנות חוק-אין בכוחן של תקנות שעת תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום , מותר להתקין תקנות1יסוד: הממשלה- לחוק38 בתוקף הכרזה לפי סעיף חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי-שעת יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה-חוק ובמידה שלא יעלו על הנדרש. .19יציבות החוק .יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת-יסוד זה אלא בחוק-אין לשנות חוק.20נוקשות יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-אין בחוק היסוד. .21שמירת דינים ד ב ר י ה ס ב ר הצעת חוק היסוד המתפרסמת בזה מוסיפה נדבך נוסף במגילת זכויות האזרח של מדינת כללי יסוד: חופש העיסוק, הניחו תשתית חוקתית רחבה להגנה -יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק-ישראל. חוק על זכויות האדם, ואולם לא כל הזכויות נזכרו או התפרשו בחוקי יסוד אלה. כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לסעיפי הצעת החוק השונים, לאורך השנים פירש בית המשפט את זכויות היסוד אשר יסוד: כבוד האדם וחירותו, באופן שהכיר בזכויות שאינן מנויות בו במפורש אך כלולות בזכויות -בחוק יסוד זו היא לעגן באופן מפורש ומפורט, -המנויות בו, ובראשן הזכויות לכבוד ולחירות. מטרת הצעת חוק יסוד, את זכויות היסוד בהליך הפלילי ובכלל זה בחקירה הפלילית, במעצר ובמשפט הפלילי, אשר -בחוק מפרטות את זכויות היסוד לכבוד ולחירות ונובעות מהן. הוראות בדבר זכויות אדם בהליך הפלילי נכללו, בצורה זו או אחרת, בפרקים הנוגעים לזכויות האדם שהיו חלק מיוזמות לגיבוש חוקה למדינת ישראל לאורך השנים. זאת על רקע ההכרה האוניברסלית והטבעית בצורך להגן על העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ושל רשויות השיטור והאכיפה שלה, בעת שהוא נמצא במצב פגיע ומוחלש כמושא של חקירה או משפט פליליים. ההכרה האדם זכויות אמנת )כגון ואזוריות לאומיות- בין באמנות מקובלת כאלה בזכויות האירופאית( ובחוקותיהן של רבות מהמדינות הדמוקרטיות, הגם שקיימת מטבע הדברים שונות במידת הפירוט ובהיקף של הזכויות המוכרות. יסוד: זכויות- את הצעת חוק1996 בהקשר זה יוזכר כי הכנסת אישרה בקריאה ראשונה בשנת (, שעסקה בנושאים דומים לאלה המעוגנים בהצעת חוק 334 ', עמ2256 'במשפט )ראו הצעות חוק, מס יסוד זו אשר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אך החקיקה לא הושלמה, וכן הונחו על שולחן יסוד נוספות באותם נושאים )להלן – הצעות קודמות לחקיקת -הכנסת לאורך השנים הצעות חוק יסוד: זכויות במשפט(. התייחסות לזכויות אדם בהליך הפלילי נכללה גם בהצעת חוקה בהסכמה -חוק .2006 רחבה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בשנת יסוד זו נועדה להשלים את המלאכה ולהביא לעיגונן של זכויות מהותיות בתחום המשפט-הצעת חוק יסוד הממשיך את המהלך החשוב של הנחת היסודות החוקתיים הנוגעים לזכויות -הפלילי, במסגרת חוק האדם במדינת ישראל. יסוד זו מוסיפה נדבך נוסף במגילת-כאמור לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, הצעת חוק2- ו1 סעיפים יסוד: כבוד האדם וחירותו, -זכויות האזרח של מדינת ישראל, שהתשתית החוקתית לה הונחה בחוק יסוד: כבוד -יסוד: חופש העיסוק. לאורך השנים פירש בית המשפט את זכויות היסוד אשר בחוק-ובחוק האדם וחירותו, באופן שהכיר בזכויות שאינן מנויות בו במפורש אך כלולות בזכויות המנויות בו, ובראשן הזכויות לכבוד ולחירות. מטרת הצעת חוק יסוד זו לעגן זכויות אלה, כגון הזכות להליך הוגן, חזקת החפות, זכות הייצוג וזכויות נוספות, ככל שהן נוגעות להליך הפלילי, באופן מפורט ובדרך המלך – בחוק .158 ' ס"ח התשס"א, עמ1 4 .יסוד הצעת החוק משתלבת במארג החוקתי הקיים, תוך שהיא מקדמת ומרחיבה את ההכרה הישירה והפרטנית בזכויות יסוד הנוגעות להליך הפלילי. בהתאם, חוזרת הצעת החוק, בהתאמה קלה, על הסעיפים הכלליים של שני חוקי היסוד האמורים, ובכלל זה על סעיף עקרונות היסוד וסעיף להצעת החוק( וכן על הסעיפים שעניינם פגיעה בזכויות, תחולה, יציבות החוק 2- ו1 המטרה )סעיפים להצעת החוק(.20 עד17 ונוקשות )סעיפים מטרתו של הסעיף המוצע היא לעגן במפורש את הזכות להליך הוגן, אשר מהווה עקרון מרכזי3 סעיף בכל הליך משפטי ובכלל זה בהליך הפלילי שכולל הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי. זכות זו היא הבסיס שממנו צמחו זכויות מהותיות והסדרים פרוצדוראליים שנקבעו בחקיקה או בפסיקה ושנועדו להבטיח את ההגנה על זכויות אדם שהוא צד להליך הפלילי, לאורך כל שלבי ההליך, בשל יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין רשויות אכיפת החוק לבין מי שההליך הפלילי מתנהל נגדו. ביסודה של זכות זו, עומדים שיקולי ההגינות, הצדק, השוויון בפני החוק ומניעת עיוות הדין כשיקולים מנחים בהליך ( )להלן – פרשת יששכרוב(, וכן 2006) 559 ,461 (1) יששכרוב נ' התובע הצבאי, סא5121/98 הפלילי )ראו ע"פ ((. הליך הוגן משמעותו, בין השאר, שההליך 2005) 353 (3) רוזנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד ס4596/05 ע"פ מתנהל בשוויון, ללא משוא פנים או עינוי דין, באופן ברור ובדרך שמאפשרת לאדם לממש, הלכה למעשה, את זכויותיו המהותיות והדיוניות לפי הדין. )להלן – חוק העונשין(, הוא1977– לחוק העונשין, התשל"ז1 עקרון החוקיות, המעוגן בסעיף4 סעיף עיקרון ראשון במעלה במסגרת עקרונות המשפט הפלילי המהותי, ועיקרו התפיסה כי כל מעשה שאינו אסור מפורשות בחקיקה – מותר, בבחינת "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". מכאן נגזר שיש לקבוע איסורים פליליים בחקיקה בלבד ולא במשתמע, ולפרסמם לציבור הרחב; שעל האיסורים להיות בתוקף בעת ביצוע ההתנהגות האסורה; ושעל האיסורים להיות בהירים וברורים דיים, באופן שיהיה בהם להכווין את התנהגות הציבור. היבט נוסף של עקרון החוקיות הוא האיסור על חקיקה פלילית רטרואקטיבית. מוצע לקבוע כי אדם לא יישא באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעה שביצע אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים בחוק או לפיו, וכי לא יוטל על אדם עונש החמור מזה שהיה קבוע בחוק או לפיו, בשעת ביצוע העבירה, לעבירה שביצע. 5 סעיף (לסעיף קטן )א עיקרון מרכזי נוסף במשפט הפלילי הוא עקרון האשמה. לפי עקרון האשמה, אין להטיל על אדם אחריות פלילית למעשה שלא נבע מאשם כלשהו שדבק בהתנהגותו, כגון מעשה שלא היה יכול להימנע מעשייתו או מעשה שלא היה שותף לביצועו, ולפיכך מוצע לקבוע כי לא תוטל אחריות פלילית באין אשמה. האשמה משקפת את מידת נכונותו של העושה לפגוע בערך החברתי המוגן על ידי העבירה או להעמידו בסיכון. יצוין כי עקרון האשמה הוא עיקרון חוקתי מקובל בשיטות משפט רבות ובהן המשפט הקנדי, הדרום אפריקאי והגרמני, אף על פי שלא נוסח במפורש באופן המוצע כאן, כי אם נגזר מעקרונות כלליים אחרים. (לסעיף קטן )ב סעיף קטן )ב( המוצע מביא לידי ביטוי עקרון יסוד נוסף בפלילים, שהוא נגזרת חשובה ומרכזית של עקרון האשמה, והוא עקרון האחריות האישית – איש בשל עבירתו ייענש. משמעות העיקרון היא שלא ניתן להטיל על אדם אחריות פלילית אלא בשל מעשה או מחדל שביצע הוא עצמו ולא בשל מעשה או מחדל של אחר, גם אם קיימת זיקה בין האדם לבין האחר, למשל מכוח קרבת משפחה או עיסוק. עיקרון זה שולל את האפשרות לאחריות פלילית קולקטיבית או לאחריות שילוחית: "אסור להדביק אות קלון כלשהו, הכרוך בביצוע עבירה, על ידי אדם אחד על זולתו, בשל זיקה זו או אחרת שלו לעבריין" )עקרונות (. הטלת אחריות על אדם בגין ביצוע עבירה על ידי אחר רק מכוח זיקתו של 101 'יסוד בדיני העונשין, בעמ אותו אדם למבצע העבירה אינה עולה בקנה אחד עם עקרון האשמה. לפיכך מוצע לקבוע כי אדם לא יישא באחריות פלילית בגין עבירה שעבר אדם אחר. בסעיף זה מוצע לעגן עקרון יסוד של המשפט הפלילי והוא חזקת החפות בפלילים. עיקרון זה6 סעיף יסוד: -מקובל בכל המדינות הדמוקרטיות וברוב מדינות העולם, ואף נכלל בהצעות קודמות לחקיקת חוק זכויות במשפט. חזקת החפות בפלילים מבטאת את הקביעה הנורמטיבית שלפיה אדם הוא חף מפשע עד קביעת אשמתו בידי רשות שיפוטית, וכי הנטל על המדינה להוכיח את אשמתו. "רשות שיפוטית" משמעה 5 , או בית דין צבאי כאמור בחוק1984–בית משפט כאמור בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד , שבו מתנהלים הליכים פליליים.1955–השיפוט הצבאי, התשט"ו עיקרון זה מקורו, בין השאר, בפערי הכוחות בין המדינה ובין האדם שמתנהל נגדו הליך פלילי והוא , 11 נועד לאזן חוסר שוויון זה )ראו דן ביין "ההגנה החוקתית על חזקת החפות", עיוני משפט, כב ((. החזקה נועדה להבטיח את החשוד או הנאשם מפני הרשעה שגויה, באמצעות הטלת חובה 1999) 12 מוסרית ומשפטית לנהוג בו כחף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולנטרל את מצג האשמה שנוצר לפני בית המשפט הדן בעניינו עקב חקירתו, מעצרו או הגשת כתב אישום נגדו )ראו יניב ואקי, דיני ראיות, כרך ((. חזקת החפות בפלילים נובעת מעקרון הפרדת הרשויות, ומעגנת את הקביעה 2020) 1992 ,ד הנורמטיבית שהרשות השיפוטית היא הגוף היחיד שמוסמך לקבוע את אשמתו של אדם, ולא רשויות או גורמים אחרים כגון רשויות אכיפת החוק. חזקה זו מכתיבה את היחס שעל רשויות האכיפה להעניק לאדם שטרם הורשע בדינו, בלא תלות בהסתברות אשמתו. במובן זה אין מדובר בחזקה עובדתית אשר תלויה בנתונים עובדתיים בשאלת הסתברותה של החפות ואשר מתעתדת לנבא את תוצאותיו של ההליך הפלילי. מוצע לעגן בחוק היסוד המוצע את עקרון מניעת הסיכון הכפול, ולפיו אין להאשים אדם בשל7 סעיף מעשה או מחדל שבגינו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי. הסעיף המוצע מעגן את זכותו של נאשם שלא יועמד לדין פלילי על ידי הרשויות יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה או מחדל. כמו זכויות יסוד אחרות המעוגנות בחוק היסוד המוצע, גם זכות זו נועדה להגן על הפרט מפני הרשויות בהינתן פערי הכוחות בין השניים. עקרון מניעת הסיכון הכפול נועד להגביל את כוחה של הרשות מפני השימוש בסמכותה להעמיד אדם לדין פלילי יותר מפעם אחת, וזאת בשים לב לכוח הרב שנתון לרשות לצורך אכיפת עבירות פליליות – הכוח להפעיל סמכויות חקירה, לאסוף ראיות, להחליט מתי ובגין מה להעמיד לדין נאשם. נאשם בהליך פלילי נדרש להתמודד עם האישום נגדו, ולנהל את משפטו, שלעיתים אורך זמן רב, דבר שגובה ממנו מחיר אישי גבוה, גם אם הכרחי. עקרון מניעת הסיכון הכפול נועד לאזן את כוחה הרב של הרשות בכך שניתנת לה הזדמנות אחת לפעול בהליך פלילי כלפי הנאשם ביחס למעשה או מחדל מסוימים. הרשות אינה רשאית לבצע "מקצה שיפורים", ולדון את הנאשם שנית לאחר זיכוי או הרשעה, וזאת גם אם התגלו בדיעבד ראיות נוספות. הכלל מעגן את העיקרון החשוב של סופיות הדיון. – לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב5 עקרון מניעת הסיכון הכפול מעוגן כיום בסעיף , שלפיו "אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו". עיקרון זה עוגן לפני 1982 לפקודת החוק הפלילי המנדטורית שלפיו אין לייחס אחריות פלילית לנאשם על21 בסעיף1965 שנת מעשה שהורשע או זוכה ממנו. אף כי נוסח הסעיף תוקן מסעיף המתייחס לאחריות פלילית לסעיף המהווה חסם דיוני, הכלל נותר כלל תשתיתי, שאף נתפס כנגזרת של הזכות של הנאשם להליך הוגן )ראו לפסק דינה של השופטת בייניש(.66 פרשת יששכרוב, פסקה מטרת סעיף זה לעגן את הזכות להימנע מהפללה עצמית, אשר זוכה כבר עתה להכרה בחקיקה8 סעיף הישראלית ובעיקר בפקודת הראיות, בפקודת הפרוצדורה הפלילית )עדות(, בחוק סדר הדין הפלילי, לאומי, ולקבוע אותה כזכות חוקתית. -בספרות ובפסיקה הישראלית וברוח הדין הבין 9 סעיף (לסעיף קטן )א .מוצע לעגן את זכותו של אדם להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא נחקר כחשוד חקירה על ידי אנשי מרות מהווה אירוע מורכב הכרוך ככלל בלחץ רב בעבור חשוד, כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו ומנותק מסביבתו הטבעית. ההיוועצות בעורך דין, שהוא איש אמונו של החשוד ובעל מקצוע הבקי בהליכים, היא כלי חיוני שקשה להפריז בחשיבותו בעבור החשוד. יש לזכור כי דברים שיאמר החשוד בחקירה, בעיקר בשלב הראשון, יכולים להיות הרי גורל בעבורו בהמשך ההליכים. מכאן חשיבותה של זכות ההיוועצות בעורך דין בחקירה פלילית בשמירה על זכויותיהם של הנחקרים, בהבטחת הגינותם של הליכי החקירה ובמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין החשוד לאנשי המרות החוקרים )פורסם בנבו, 74- ו73 ' חייבטוב נ' מדינת ישראל עמ2868/13 אותו ולבקרה על הליך החקירה )ראו ע"פ ( )להלן – פרשת חייבטוב(.2.8.18 ,דיני המעצרים בישראל מסמיכים את הרשות לפגוע, בהתקיים עילות ותנאים מסוימים10 סעיף יסוד: כבוד האדם וחירותו, על דרך של מעצר. - לחוק5 בזכותו של אדם לחירות אישית המעוגנת בסעיף בשל הפגיעה הקשה בזכותו של אדם לחירות אישית הטמונה בעצם המעצר והחשש מזליגה של פגיעה זו גם לפגיעה בזכויות נוספות, יש להבטיח כי זכויות חוקתיות של העצור, כמו זכותו לכבוד ולהגנה על גופו, 6 לאחר1996 כמו גם זכויות נוספות, יהיו מוגנות גם בהליך המעצר. חוק המעצרים אשר נחקק בשנת יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאורו, משקף בהוראותיו איזון בין זכותו של אדם לחירות -חקיקת חוק אישית לבין אינטרסים ציבוריים חשובים ובהם שלום הציבור וביטחונו, גילוי עבירות וחקירתן והגנה על תקינות ההליך הפלילי. ההסדרים הקובעים בחוק האמור נועדו, אפוא, לתכלית ראויה, ופגיעתם בזכות לחירות היא, לתפיסת המחוקק, פגיעה שאינה עולה על הנדרש. ,העיקרון המוצע שלפיו מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו יסוד: כבוד האדם וחירותו, והזכויות לכבוד - לחוק5 הוא ביטוי פרטני של הזכות לחירות הקבועה בסעיף יסוד: כבוד האדם וחירותו.- לחוק4- ו2 ולשלמות הגוף, ולהגנה מפני פגיעה בהם, הקבועות בסעיפים מוצע לקבוע כי מימוש הזכויות של קטין לפי הצעת חוק היסוד, ייעשה גם בהתחשב בגילו13 סעיף ובמידת בגרותו, וכי ביחס לקטין שהוא חשוד, נאשם או נידון, יינתן משקל ראוי לטיפול בו ולשילובו בחברה, בעת הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו. מטרתו של הסעיף המוצע היא הבהרת אופן מימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, ובכלל זה בהליכי חקירה, מעצר ומשפט. הצורך במתן הגנה נוספת ומיוחדת בעניינם של קטינים נדרש בשל מאפייניהם הייחודיים. מוצע לקבוע את הזכות של אדם עם מוגבלות לכך שיבוצעו התאמות הנדרשות לו לשם מימוש14 סעיף זכויותיו לפי חוק היסוד המוצע, בהליך פלילי שהוא צד לו. ההכרה העקרונית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות עוגנה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם )להלן – חוק שוויון זכויות(, שבו נקבע כי אחת ממטרות החוק היא "לעגן את 1998–מוגבלות, התשנ"ח זכותו ]של אדם עם מוגבלות[ להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית...". לאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות משנת-כמו כן, הכרה זו עוגנה במסגרת האמנה הבין Articles 5 and 13 of the Convention on the Rights) 2012 , שאותה אשררה מדינת ישראל בשנת2006 .(of Persons with Disabilities )CRPD(, 2006 מוצע לקבוע את הזכות של אדם שאינו דובר השפה העברית לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות15 סעיף לו לשם הבנת השפה שבה מתנהל הליך פלילי שהוא צד לו. לאדם שאינו מבין עברית עומדת הזכות לביצוע התאמות הנדרשות לו לשם הבנת ההליך שמתנהל נגדו ולשם הבטחת זכויותיו. בית המשפט עמד לא אחת על חשיבות העובדה שחשוד יבין את מהות האשמות וטיב הליכי החקירה המתנהלים נגדו. וקבע כי "כאשר לא זוכים החשוד או הנאשם לתרגום אפקטיבי הרי שנפגעת זכותם להליך הוגן, שכן נשללת מהם הזכות להבין את אשר הם מואשמים בו כמו גם יכולתם 8974/07 להסביר את עצמם ולהתגונן כנגד ההאשמות באופן שעשוי אולי להביא לטיהור שמם" )ראו ע"פ לפסק דינו של השופט דנציגר(. זכות יסוד זו עולה 8 (, בפסקה3.11.2010 לין נ' מדינת ישראל )ניתן ביום , 2002– לחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, התשס"ב2 בקנה אחד עם ההוראה הקבועה בסעיף שלפיה "חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים". כמו כן, זכותו של נאשם לתרגום, על ידי מתורגמן או על ידי בית המשפט, במסגרת ההליך הפלילי, מעוגנת בסעיף לחוק האמור הקובע הוראות לעניין מימון שכרו של המתרגם. 142 לחוק סדר הדין הפלילי, וכן בסעיף140 ,145 ,143 ,129 ,126 סעיפים אחרים בחוק מסדירים את מעורבותו האישית של הנאשם בהליך )סעיפים (.170-)א(, )ב(, ו161 ,()א( עד )ג152 מטרתו של הסעיף המוצע היא לעגן במפורש בחוק היסוד את זכויותיהם של נפגעי עבירה16 סעיף בהליך הפלילי, ובכלל זה בהליכי חקירה ומשפט. נוסח הסעיף מבהיר כי בעת ניהול הליך פלילי על הרשויות להקפיד על שמירת הזכויות המוקנות לנפגע העבירה על פי הדין ולהגן על כבודו כאדם. אף על פי שאינם צד בהליך, מעמדם המיוחד של נפגעי עבירה בהליכים פליליים הוכר כבר בחקיקה ובפסיקה הישראלית וניתנת להם האפשרות ליטול חלק בהליך )ראו פסק דינה של השופטת ארבל בע"פ ((. 23.7.09) מדינת ישראל נ' ביטון9150/08 ,מוצע לקבוע סעיף המסדיר את התנאים לפגיעה מותרת בזכויות היסוד המוגנות בחוק היסוד17 סעיף יסוד: חופש העיסוק. הסעיף אוסר - לחוק4 יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולסעיף- לחוק8 בדומה לסעיף ככלל על הפגיעה בזכויות היסוד המעוגנות בחוק היסוד, אך מתיר אותה רק בהתקיים תנאים מסוימים המצוינים במפורש בסעיף. סעיפים אלה בשני חוקי היסוד האמורים )שאותם נהוג לכנות "פסקת ההגבלה"( זכו להתייחסות ענפה בפסיקת בית המשפט העליון לאורך עשרות השנים שחלפו מאז נחקקו. ההלכות שנוצרו בפסיקה מפרשות את רכיבי הסעיפים, כגון מהי פגיעה בזכות יסוד ומתי מתקיימים התנאים המתירים פגיעה כזאת, ואת 7 אופן היישום שלהם לגבי פעולות של רשויות ציבוריות הפוגעות בזכויות היסוד החוקתיות. פסיקה זו המוצע, שלשונו ומהותו זהים לקודמיו, ובכך תובטח 17 תשמש מטבע הדברים גם בפרשנות של סעיף ההרמוניה והעקביות החוקתית. 11 מוצע לעגן את חובת רשויות השלטון לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד, בדומה לסעיף18 סעיף יסוד: חופש העיסוק.- לחוק5 יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולסעיף-לחוק מוצע לעגן את היחס שבין חוק היסוד לבין תקנות שעת חירום. לשם האחידות נעשה הדבר19 סעיף יסוד: חופש -יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף דומה נכלל גם בחוק- לחוק12 בנוסח זהה לסעיף (. תקנות שעת חירום אינן עומדות ברמה הנורמטיבית של חוקי היסוד, ועל כן מובהר 6 העיסוק )סעיף בסעיף זה שלא יהיה בכוחן, כפי שאין בכוחו של חוק רגיל, לשנות את חוק היסוד עצמו או לבטלו וכמובן שגם לא לקבוע בו תנאים או להפקיע זמנית את תוקפו. עם זאת, כפי שמותר לפגוע בזכויות המוגנות בחוק היסוד בחוק או בתקנות לפי הסמכה מפורשת בחוק, מובהר כי מותר גם בתקנות שעת חירום )בהתקיים יסוד: הממשלה, להתקנתן( לאמץ הסדרים אשר פוגעים בזכויות היסוד, -התנאים המתחייבים מחוק המוצע – לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.17 בהתאם לתנאים המנויים בסעיף חוק היסוד המוצע מגן, ברמה החוקתית, על זכויות יסוד בהליך הפלילי. על כן מוצע כי שינוי20 סעיף של הוראות חוק היסוד, ייעשה רק בתמיכה של רוב חברי הכנסת המבטאים את רצון רוב ציבור הבוחרים, יסוד: חופש העיסוק, וכן נקבעה דרישת נוקשות דומה - לחוק7 ולא ברוב רגיל. הסדר דומה מעוגן בסעיף יסוד: -(, וחוק11 יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי )סעיף-גם בחוקי היסוד החדשים – חוק (.44 יסוד: הממשלה )סעיף-(, ובמקרים נוספים שהבולט בהם הוא חוק5 משאל עם )סעיף ,מוצע לקבוע כי חוק היסוד המוצע אינו פוגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו. זאת21 סעיף יסוד: כבוד האדם וחירותו, ביחס לדינים שקדמו לחקיקתו. - לחוק10 בדומה להוראה שנקבעה בסעיף יסוד: חופש העיסוק, ופקעה בשנת התשס"ב.-הוראת שמירת דינים זמנית נקבעה גם בחוק חוק היסוד המוצע קובע את זכויות היסוד בתחום המשפט הפלילי, ובכלל זה הוא עוסק בעקרונות קביעת האחריות הפלילית, בזכויות במעצר ובחקירה, בזכות הייצוג, ועוד. כל הנושאים האלה הוסדרו, ברבות השנים, באופן מפורט בחקיקה הישראלית בדברי חקיקה ייעודיים כגון חוק העונשין, חוק סדר הדין הפלילי, חוק המעצרים ועוד. בחקיקה הפרטנית עוגנו זכויות אלה ונוצק להן תוכן קונקרטי באמצעות הסדרה מפורטת בדבר אופן יישומן, תיחומן, וקביעת איזונים קפדניים במצבים המצריכים שקילת שיקולים או זכויות נוספות. ברבות השנים התבססו פרקטיקות אלה בתחום המשפט הפלילי, התפתחו והשתכללו, וכן פורשו בפסיקה ענפה אשר נדרשה לאיזונים זהירים אלה, על יסוד מקרים יסוד: כבוד האדם וחירותו. נזכיר כי רבות מהזכויות שמוצע עתה לעגן -פרטניים, ובין השאר בראי חוק יסוד: כבוד האדם -במפורש בחוק היסוד החדש, כבר הוכרו כזכויות חוקתיות המוגנות מכוח חוק וחירותו. חוק היסוד המוצע אינו בא לחייב דיון מחודש בכלל ההסדרים שנקבעו בתחום זה – דיון שאינו מציאותי, בהתחשב בהיקפם של ההסדרים החוקיים בתחום זה ובריבוי הסוגיות והפרטים שבהם הם עוסקים. על כן מוצע לקבוע כי עצם חקיקתו של החוק לא תפגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו. יסוד: כבוד האדם וחירותו, ונפקותו המשפטית. -מובן כי אין בסעיף זה כדי להשפיע על תחולתו של חוק יסוד: כבוד -כלומר, דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד המוצע ימשיך להיבחן לפי הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק, או כל דין רלוונטי אחר. סעיף שמירת הדינים תוחם עצמו -האדם וחירותו, חוק במפורש להגנה מפני פגיעה בתוקף של דין קיים הנובעת מ"חוק יסוד זה". לצד האמור יודגש כי על פי ההלכה הפסוקה, גם דין קודם שתוקפו מוגן בהוראת שמירת הדינים הכלולה בחוק היסוד המוצע, יש לפרשו ככל הניתן ברוח העקרונות והערכים שהותוו בחוק היסוד המאוחר לדין הקיים. כך לגבי יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך גם בנוגע לחוק היסוד המוצע.-חוק .(1523 – הצעת חוק בנוסח זהה אושרה בקריאה ראשונה בכנסת העשרים וארבע )הצעות חוק הכנסת ,(1549/25/הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת גדעון סער )פ (.5818/25/( ועל ידי חבר הכנסת גלעד קריב )פ5449/25/על ידי חבר הכנסת אלון שוסטר )פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת5818/25/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום 8 (23.07.2025) כ"ז בתמוז התשפ"ה