הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2234204
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת אופיר כץ
______________________________________________
פ/6153/25
הצעת חוק הגברת הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה ומתמשכת של פגיעה והתעללות בפעוטות חסרי ישע, כאשר חלק ניכר מן המקרים מתרחש במסגרות המכונות "משפחתונים" – מעונות יום קטנים הפועלים ללא רישיון, ללא פיקוח וללא כל דיווח לרשויות המדינה. מקרים אלו נחשפים שוב ושוב באמצעי התקשורת, ולעיתים קרובות רק בדיעבד, לאחר שנגרם נזק חמור ובלתי הפיך לילדים הרכים.
חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018 (להלן – חוק הפיקוח), נחקק מתוך מטרה להבטיח מסגרת בטוחה, חינוכית ומבוקרת לפעוטות, אולם אחת מהוראות החוק קובעת כי חובת הפיקוח חלה רק על מסגרות שבהן שוהים שבעה פעוטות ומעלה. בפועל, תנאי זה יצר פרצה רחבה, כאשר במקרים רבים נפתח מעון יום פרטי וקולטים בו עד שישה פעוטות בלבד – לעיתים אף יותר – תוך הימנעות מדיווח, ובכך, הם לא כפופים לדרישות הפיקוח, ההכשרה, הבטיחות או התברואה. כך, מתאפשרת פעילות בלתי מוסדרת של מסגרות רגישות במיוחד, המטפלות בתינוקות ובפעוטות בשנותיהם הראשונות, מחוץ לכל מנגנון של פיקוח ציבורי.
פרצה נוספת קיימת במסגרת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018 (להלן – חוק המצלמות), אשר קובע כי מעון יום הפועל במבנה שהוא גם "בית מגורים" – פטור מחובת התקנת מצלמות. הוראה זו, שנועדה לכאורה להגן על פרטיות במגורים פרטיים, הפכה בפועל לכר נרחב לפעילות מסוכנת ומופקרת במסגרות הפועלות לכאורה מתוך בתים פרטיים – אך מתפקדות הלכה למעשה כעסק לכל דבר.
התוצאה המצטברת של שתי הוראות אלו היא יצירת "שטח פרוץ" חוץ-רגולטורי, שבו לא חלות חובות פיקוח, לא ניתן לאכוף סטנדרטים מינימליים של טיפול, ולא ניתן לוודא את שלומם וביטחונם של הפעוטות. במצב זה, הורים מפקידים את ילדיהם הרכים בידי מי שלא נדרש לעבור כל סינון, הכשרה, או פיקוח, ולעיתים – כפי שכבר נחשף לא אחת – מתגלה כי מדובר במי שמסכנים את שלום הילדים.
יודגש כי הצעת החוק אינה עוסקת במקרים פרטיים שבהם הורה שוכר מטפלת פרטית לביתו ("בייביסיטר"). כבר כיום קובע סעיף 61(א)(2) לחוק הפיקוח, כי הוראות החוק אינן חלות על טיפול הניתן במקום המשמש דרך קבע למגורי כל הפעוטות או קרוביהם, ובהתאם לכך, אין כוונה להגביל הורים המטפלים בילדיהם בביתם או מזמינים מטפל/ת אליהם הביתה.
לעומת זאת, במקרים שבהם אדם פותח מסגרת קבועה לפעוטות בביתו, גובה תשלום מהורים, מפרסם את שירותיו, ולעיתים אף מעסיק עובדים נוספים – מדובר בפעילות עסקית מובהקת, ועל כן אין כל הצדקה לפטור אותה מהוראות חוקי הפיקוח. כפי שלא יעלה על הדעת לפטור מסעדה או בריכה טיפולית מחובת רישוי ובטיחות רק משום שהן פועלות בבית מגורים, כך אין לאפשר החרגה למסגרות המטפלות בפעוטות.
על כן, מוצע לתקן את חוק הפיקוח, כך שיחול על כלל המסגרות המטפלות בפעוטות – ללא תלות במספר הפעוטות שבהן. כמו כן, מוצע לתקן גם את חוק המצלמות, כך שתחול חובת התקנת מצלמות גם על מסגרות הפועלות בשטח מגורים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בתמוז התשפ"ה (23.07.2025)
תיקון חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות 1. בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018 –
(1) בסעיף 2, בהגדרה "מעון יום לפעוטות", פסקה (2) – תימחק;
(2) בסעיף 36, בהגדרה "מעון קטן", במקום "פעוטות במספר כמפורט בתוספת הראשונה, לפחות, ולא" יבוא "לא";
(3) התוספת הראשונה – בטלה.
תיקון חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות 2. בחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018, בסעיף 11, פסקה (1) – תימחק.