הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2230567 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת שלום דנינו מיכאל מרדכי ביטון מאיר כהן עודד פורר ______________________________________________ פ/6145/25 הצעת חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 דברי הסבר עניינה של הצעת החוק הוא קידום מנועי הצמיחה לנגב כולו, תוך התמקדות בחברה הבדואית, וזאת מתוך תפיסת עולם לפיה אי קידום החברה הבדואית הוא חסם מרכזי לפיתוח הנגב כולו. החברה הבדואית בנגב מונה כיום כשלוש מאות אלף נפש, אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל, וככאלה הם זכאים למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם לממש הזדמנויות העומדות בפני אזרחי מדינת ישראל לצמיחה. אולם, אלה הם בני הקבוצה הענייה ביותר בישראל. מעל רבע מהאוכלוסייה הבדואית חיה בפזורה שאינה מוכרת ואינה מטופלת כראוי על ידי המדינה, ועל כן סובלת מהיעדר של תשתיות חברתיות ופיזיות. שאר האוכלוסייה הבדואית בנגב חיה בתחומי רשויות מקומיות ואזוריות אשר נמצאות בדירוג המדד הסוציו אקונומי הנמוך ביותר במדרג, דבר שמוביל להיעדר שלטון מקומי מתפקד, לחוסר בתשתיות ושירותים מוניציפליים וחוסר בתשתיות חברתיות ופיזיות גם ביחס לאוכלוסייה המתגוררת בתחומי הרשויות המקומיות והאזוריות הללו. הפעילות בנגב מתקיימת כאשר ברקע סכסוכי בעלות ממושכים שלא הוכרעו ואשר מהווים חסם משמעותי ביותר להסדרת התיישבות, הקמת תשתיות ופיתוח של הנגב כולו. העדר הסדרה של התיישבות הבדואים בנגב, המחסור בשירותים ובתשתיות פיזיות וחברתיות, והעדר אכיפה אפקטיבית של החוק הישראלי בתחומי הנגב בכלל ובאזורי הפזורה הבדואית בפרט הביאה לתופעות קצה של אובדן אמון בין החברה הבדואית לחברה היהודית, גילויי אלימות, פשיעה ותחושות חוסר משילות לצד תחושת ייאוש וחוסר אמון, אשר מסלימות את האלימות , הפשיעה ואת היעדר המשילות. מספר החלטות ממשלה שהתקבלו במהלך השנים הקצו סכומי כסף ניכרים לטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב, אך מנגנוני הביצוע והתכלול שלהם וכן ריבוי הגורמים השונים שפעלו בקשר להם ללא תיאום מספק, ללא מדיניות סדורה ואחידה, נמצאו כבלתי יעילים דיים ולא הביאו לתוצאות המבוקשות. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, כמו גם האגף לפיתוח חברתי כלכלי שהוקמו מתוקף החלטות ממשלה, והאחריות עליהם עברו במהלך השנים בין משרדי ממשלה נושאיים שונים ולא אפשרו הפעלת מאמץ מדינתי מתואם ויעיל לטיפול בבעיות הקיימות בנגב. מכאן נובע הצורך להגדיר את הנושא כיעד לאומי, להקים ועדת שרים ייעודית ורב-משרדית שבראשה יכהן שר במשרד ראש הממשלה, שהחלטותיה יחייבו את הממשלה כולה ואשר תהווה הגורם שיתווה את מדיניות הממשלה בנוגע לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב ותנחה את משרדי הממשלה בתחום הטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב. בנוסף, מוצע להקים ועדה ארצית לתכנון ובנייה להתיישבות הבדואים בנגב שבידיה יהיו סמכויות דומות לסמכויות המועצה הארצית לתכנון ובנייה בנוגע להתיישבות הבדואים בנגב וזאת על מנת לייעל ולזרז את הליך תכנון ההתיישבות של הבדואים בנגב. בנוסף, מוצע להקים רשות ממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב, אשר תוקם במשרד ראש הממשלה ואשר תהא הגורם המדינתי המרכז, המתכלל והמתאם לקידום ופיתוח הנגב בכלל וקידום ההתיישבות הבדואית בנגב בפרט ולהעניק לו סמכויות ואמצעים יעילים כדי לפתח את הנגב כולו לטובת כל תושביו, לחיזוק המשילות בנגב ולהעניק לאוכלוסיה הבדואית את הכלים הדרושים כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד וכן להגביר את תחושת השייכות שבין האוכלוסייה הבדואית למדינה. אחד ההסדרים העיקרים המוצעים הוא הסדרת הפן המשפטי של הבעלות על הקרקעות בנגב בהתייחס לתביעות הבעלות שהוגשו על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב וזאת על מנת לאפשר את פיתוח הנגב לטובת כל תושביו. בהצעת החוק מוצעים הסדרים מיוחדים, חסרי תקדים, של הענקת תמורות בקרקע ובכסף שאינן מוכרות בחוק ובפסיקה, עבור תביעות בעלות על קרקע. נחיצותם של הסדרים אלה נובעת מן התנאים החברתיים והכלכליים המיוחדים בנגב, שמהם עולה צורך ציבורי דחוף לפתור בעיה חמורה, הרובצת לפתחה של החברה בישראל זה עשרות שנים. לשם כך חיוני לפתור את סוגיית התיישבות הבדואים בנגב, אך הפתרון קשה משני טעמים – האחד, כיום מתגוררים 70,000-90,000 בדואים ללא הסדרה של מגוריהם כך שבמבנים שהוקמו ללא היתר כחוק מתגוררים עשרות אלפי אזרחים ישראלים במבנים שהוקמו ללא היתר כחוק. ברבים ממקבצי מגורים אלה קיימות תביעות בעלות של בדואים על הקרקע שלא הוכרעו, ועל כן מוגבלת מאד יכולת המדינה לפתחם. השני, נובע מכך שגם בתחומי התוכניות המאושרות למגורים ברשויות המקומיות של הבדואים בנגב קיימים שטחים גדולים שאי אפשר לפתחם מכיוון שלא הוסדרו לגביהם תביעות הבעלות. מכאן מסקנת ועדת גולדברג (2008): "לא ניתן לפתור את בעיית ההתיישבות בלי לפתור את בעיית הקרקעות; לא ניתן לפתור את בעיית הקרקעות בלי לפתור את בעיית ההתיישבות; ולא ניתן לפתור את שתי הבעיות בלי לפתור את המצוקות של הבדואים, בכללן נושא התעסוקה הרווחה והחינוך, גם אם נעשה רבות ומושקעים תקציבים גדולים בתחום זה". "הבדווים הנם תושבי המדינה ואזרחיה, וככאלה אין הם 'שקופים' וחסרי מעמד וזכויות. יש להאזין לטענותיהם ולהתחשב בצורכיהם, ויש לשתפם בתהליכים לקביעת עתידם. אין להתעלם מניודם הכפוי של חלק מהם לאזור הסייג לאחר הקמת המדינה ולאחיזתו רבת השנים של חלקם האחר בקרקעות שבאזור הסייג". יחד עם זאת, המסגרת המשפטית הקיימת, כפי שנקבעה בתקדימים משפטיים וכפועל יוצא של חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 ושל חוקי מקרקעין אחרים, אינה מאפשרת, ככלל, קבלת תביעות הבעלות של הבדואים, ואף לא אחת מתביעות הבעלות שהוגשו על ידי בדואים במרוצת השנים התקבלה על ידי בית המשפט. ממצב הדברים הזה, נובעת מסקנתה של ועדת גולדברג (סעיף 71) בדבר הצורך ב- "יוזמה תכליתית, מעבר לפן המשפטי, שתוביל לפתרון הוגן ובר-ביצוע של המאבק על הקרקע והמחלוקת על ההתיישבות, פתרון שיהיה בו לחדש את אמונם של הבדווים במדינה ובכוונותיה. שכן, שילובם של הבדווים בחברה הישראלית הוא אתגר שהמדינה צריכה להציב לפניה, ויעד שעל הבדווים לשאוף אליו". מסקנה זו הובילה להמלצת הוועדה (סעיף 77): "מתן בעלות על קרקע על ידי המדינה מתוך התחשבות בזיקה ההיסטורית ולא מתוך זכות שבדין )שאינה קיימת( הוא שעומד גם ביסוד ההסדר המוצע על ידינו לפתרון המאבק על הקרקע". למרות המצב המשפטי הברור, הוצעה בעבר לבדואים בעלות על חלק מן השטח שתבעו, באמצעות הסדר פשרה לפנים משורת הדין שנקבע על ידי ועדת אלבק בשנת 1975 ועודכן בשנים האחרונות באמצעות, בין היתר, תשע החלטות של מועצת מנהל מקרקעי ישראל בשנים 1997-2005. לכאורה, ניתן להמשיך בדרך זו ולהציע לבדואים הסדרי פשרה, הכוללים רישום בעלות על קרקע על שמם בפנקסי המקרקעין, גם ללא חקיקה. אולם, הצורך בחקיקה מיוחדת לעניין זה נובע מן הסיבות הבאות: ראשית, כל עוד הסדרי המקרקעין מושתתים על החלטות מנהליות הם הסדרים לפנים משורת הדין, ואילו הסדרת הסוגיה בחוק יוצרת זכות שבדין, שהיקפה ותנאיה מעוגנים בו. שנית, מכיוון שתהליך ההסדרה של תביעות הבעלות )כ -2,900 תזכירי תביעות רשומים אצל פקיד הסדר הקרקעות ונוגעים לכ- 12,000 תובעים( יארך שנים אחדות יש להעניק לכללי ההסדרה יציבות שמעבר להחלטות מנהליות. שלישית, מדובר בהסדר רחב היקף שאמור לחול בפרק זמן נתון על אנשים רבים בשטח נרחב, תוך הקצאת משאבים רבים, ועל כן נדרשת חקיקה שתקבע כללים ברורים לאופן ביצוע ההסדר. רביעית, על פי המלצות ועדת גולדברג: "על המדיניות להיות מוגדרת ועקבית, וכדי שתהיה כך צריכים כל פרטיה למצוא את ביטויה בחוק בלי מרווח לשיקול דעת; אין מקום לפשרות אינדיווידואליות ולמשא ומתן פרטני (סעיף 74)". לבסוף, השתהות נוספת ביישום הסדר הקרקעות בנגב תביא לריבוי יורשים לתביעות הבעלות ולהפחתה של הערך הכלכלי של ההסדר לגבי כל יורש; בשיעור הריבוי הטבעי הקיים בחברה הבדואית יפחת הערך הכלכלי ליורש כדי פחות ממחצית בתוך כחמש עשרה שנים. כדי להסדיר את התיישבות הבדואים בתוך שנים אחדות, החוק מאפשר לקבוע מסגרת זמן נוקשה, עם תמריצים להצטרפות מוקדמת להסדרה, ובמקביל הגברת האכיפה כלפי הבנייה הבלתי חוקית והמחזיקים במקרקעין שלא כדין. הצעת חוק זו, על הסדריה המיוחדים, מובאת איפה על יסוד מכלול השיקולים דלעיל, על מנת לפתור סוגיה מיוחדת שלא נמצא לה פתרון במשך עשרות שנים ודורשת עתה פתרון דחוף. הצעת החוק זו אימצה לתוכה הוראות מהצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשנ"ג–2013 אשר במסגרתה הוטמעו תיקונים בתזכיר החוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ב–2012 בעקבות מהלך הקשבה רחב וקבלת התייחסויות הציבור, שנערך בראשותו של השר זאב בנימין בגין, ובהתאם לדו"ח סיכום מהלך ההקשבה הנ"ל )להלן: דו"ח סיכום מהלך ההקשבה(. ההחלטה על גיבוש תזכיר החוק ועל קיום מהלך הקשבה בעקבותיו, התקבלה במסגרת החלטת הממשלה מס' 3703 מיום 11.09.11 שבמסגרתה אומצו המלצות צוות היישום של דו"ח ועדת גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים בנגב )להלן – צוות היישום.( תחום נוסף שמסדירה הצעת החוק הוא הענקת שירותים מוניציפליים באזורים גלילים, לרבות שירותי רשות חינוך מקומיים, אשר בהם מתגוררת אוכלוסייה בדואית המונה כ 70,000 – 90,000 תושבים, אשר כיום לא מקבלים שירותים מוניציפליים בסיסיים לפיכך, יוסמך שר הפנים בהתייעצות עם השר לקבוע שירותים מוניציפליים שיוענקו בשטח הגלילי באמצעות איגודי רשויות אשכולות הנגב המערבי והמזרחי, וכן שר הפנים בהסכמת שר האוצר והשר יוסמך להטיל ארנונה על נכסים המצויים בשטחים הגליליים. כמו כן, יוסמך שר הפנים בהתייעצות עם השר, לקבוע בצו ששטחים גליליים בתחום מחוז הדרום, ינוהלו בידי מנהלה מרחבית, שתוסמך בסמכויות עירייה. עוד מוצע ששרותיי החינוך בשטחים הגליליים יוענקו באמצעות מנהלת חינוך גלילית שתמונה ע"י שר החינוך בהסכמת שר האוצר ואשר תהא רשות החינוך המקומית בשטחים הגליליים. בנוסף, מוצע להעניק לרשות המוקמת לפי הצעת חוק זה סמכויות להשקיע ולפתח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב בתנאים המפורטים בהצעת החוק, וזאת במטרה לקדם ולפתח את השירותים הציבוריים בתחומי רשויות מקומיות אלה הנעדרות משאבים עצמיים לפתחם. הצעת החוק כוללת פרק העוסק בפיתוח ועידוד כלכלי של בני המגזר הבדואי בנגב, המקנה עדיפות לעסקים בשליטת בני המגזר הבדואי במכרזים לחציבה וכריה, לאנרגיה מתחדשת ולמחזור פסולת באזורי הסדר מקרקעין בנגב. פרק א': מטרה והגדרות סעיף 1 מטרות החוק תואמות את האמור בהחלטת ממשלה מספר 3707 מיום 11.9.2011 (להלן – החלטת הממשלה), שבה הוחלט על הובלת מהלך רחב של הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, על מנת להעמיד פתרונות התיישבות המותאמים לאוכלוסייה ולתנאי החיים כמקובל במדינת ישראל, וזאת במסגרת פיתוחו של הנגב לטובת כלל תושביו; לצורך קידום מטרה זו הוחלט, בין היתר, על הסדרת תביעות הבעלות על הקרקעות בנגב שהוגשו בידי האוכלוסייה הבדואית על ידי מתן תמורות הולמות, הסדר שיעוגן בחקיקה, וכן על אמצעים וסמכויות לשיפור איכות החיים של התושבים וצמצום פערים בין אוכלוסיית הבדואים בנגב לכלל אוכלוסיית המדינה באמצעות שיפור בשירותים המוניציפליים, שיפור בנגישות האוכלוסייה הבדואית לחינוך, השכלה ותעסוקה והגברת הביטחון. סעיף 2 בסעיף המוצע קבועות ההגדרות שתחולתן על כל הוראות החוק המוצע, ובין השאר מוצע להגדיר גם את אלה: "מרחב הנגב" או "מרחב ההסדרה הכללי" – אזור זה הוא השטח הכולל שעליו חל חוק זה. "אזור הסדרה מפורט" – מדובר באזור שהשר הכריז לגביו לפי סעיף 92 כי יחלו בו תהליכי ההסדרה לפי חוק זה וקבע את המועד לתחילת הליכים אלה. מתן סמכות להכרזה על אזורים מסוימים כאזורי הסדרה מפורטים בתחומיו של מרחב ההסדרה הכללי נועדה לאפשר פעולת הסדרה "מדורגת", כך שההסדרה באזורים שונים תחל במועדים שונים. נוכח היקף התביעות הנדרשות להסדרה, פעולה מדורגת היא מחויבת המציאות. בהתאם להוראות סעיף 46 השר יהיה רשאי, בנסיבות מסוימות, לשנות את גבולות ההכרזה על אזור כאזור הסדרה מפורט או לבטל את הכרזתו לגבי אזור מסוים. "הפקעה" – הגדרה זו רלוונטית לעניין קביעת התמורות עבור תביעות בעלות שהוגשו לגבי קרקעות שהופקעו לפי חוקי ההפקעה השונים, לפני תחילתו של חוק זה, כאמור בסעיף 85(ג). "חלקה נתבעת" – חטיבת קרקע ששטחה וגבולותיה נקבעו על ידי פקיד ההסדר, בהתאם לתביעות הבעלות שהוגשו לו לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין ]נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – פקודת ההסדר) ולאחר תהליך של טיוב נתונים שהתבצע על ידו בהתאם להחלטת הממשלה. "מגרש מגורים" ו"מגרש מגורים מפותח" – הגדרות אלה רלוונטיות לעניין מגרשי המגורים שיוקצו לתובעים מאשרים הזכאים לכך לפי סעיף 69(א) לתושבים שאינם תובעי בעלות הזכאים לכך לפי הוראות פרק י"א וכן לתובעים מאשרים הזכאים לתמורה בקרקע בשטח או בכסף ויבחרו להמיר את תמורתם כאמור בסעיף 70. "תובע מאשר" – תובע בעלות שהביע הסכמה להסדיר את תביעתו לפי משטר התמורות הקבוע בחוק, באמצעות הגשת הודעה על אישור תביעה, במועדים ובתנאים הקבועים בסעיף 47 ושוועדת תמורה או בית המשפט קבעו, לפי הוראות סימן ב' של פרק ט', כי יש להמשיך בהליך ההסדרה לפי החוק לגביו (וזאת על ידי הגדרתו כ"תובע מאשר"). פרק ב': הקמת ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב סעיף 3 הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב וקידום מנועי הצמיחה לנגב כולו כיעד לאומי, מחייבים הקמת ועדת שרים ייעודית שבראשה יכהן שר במשרד ראש הממשלה, שהחלטותיה יחייבו את הממשלה כולה ואשר תהווה הגורם שיתווה את מדיניות הממשלה בנוגע לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב. ועדת השרים תנחה את משרדי הממשלה בתחום הטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב וקידום מנועי הצמיחה לנגב כולו. סעיף מוצע זה קובע את הרכב ועדת השרים ואת תפקידיה. פרק ג': ועדה ארצית לתכנון ובנייה להתיישבות הבדואים בנגב סעיפים 12–4 מוצע להקים מוסד תכנון ייחודי, אשר יתמחה בקידום סטטוטורי של תוכניות מפורטות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בלוח זמנים קצר. ההסדר המוצע דומה לזה הקבוע בחוק התכנון והבנייה בנוגע לוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל). לוועדה יהיו סמכויות מקבילות לזו של המועצה הארצית והיא תלווה פרויקטים החל משלב התכנון הראשוני, דרך שלב התכנון המפורט וכן בשלב מתן ההיתרים. מוצע לקבוע את תנאי המינוי של חברי הוועדה וכן את סדרי עבודתה. פרק ד': הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב סעיפים 14–13 מוצע להקים רשות כיחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה שתפקידה תכנון ופיתוח בתחום הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ליווי מיזמים להתיישבות בדואים, לתעסוקה, להקמת תשתיות, לחינוך, לבריאות, לסיוע לרשויות מקומיות בדואיות. סעיפים 16–15 סעיפים אלה מסדירים את כהונתו של מנהל הרשות. לצורך העברה מיטבית של פעילויות ורציפות פעילויות שהופעלו ע"י הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שהוקמה במשרד הבינוי והשיכון לפי החלטת ממשלה 1999 מיום 15.07.2007 (להלן – הרשות החדלה) לרשות לפי חוק זה מוצע כי המנהל הראשון שימונה לרשות יהא מנהל הרשות החדלה כאמור בסעיף 107 להלן. בכפוף לכך, מוצע כי מנהל הרשות ימונה על ידי הממשלה, על פי הצעת ראש הממשלה והשר, ויהיה עובד המדינה, וכי תקופת כהונתו תהיה ארבע שנים עם אפשרות הארכה בשנתיים נוספות. מנהל הרשות יהא כפוף ישירות לשר. כדי להבטיח את עצמאות שיקול דעתו של מנהל הרשות, מוצע לקבוע כי הממשלה לא תוכל להפסיק את כהונתו אלא אם כן ניתנה המלצה חיובית לכך על ידי ועדת השירות לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. מנגנון דומה קיים גם בחוקים נוספים, כגון חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, אולם שם משמשת ועדת השירות כוועדת ערר על החלטת הממשלה בעניין הפסקת השירות. הנוסח המוצע כאן נועד לאפשר לוועדת השירות שיקול דעת חופשי מלחצים פוליטיים, נוכח העובדה שהחלטת ועדת השירות קודמת להחלטת הממשלה בשאלת הפסקת השירות. סעיף 17 בהיותה יחידת סמך במשרד ממשלתי, ונוכח תפקידיה הציבוריים, מוצע לקבוע כי עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, וכי הם יהיו כפופים להוראותיו של מנהל הרשות ויפעלו תחת פיקוחו. סעיף 18 על מנת לאפשר לשר ולממשלה פיקוח הולם על עמידתה של הרשות ביעדיה, מוצע להטיל על מנהל הרשות חובה למסור לאישור השר הצעה לאופן חלוקת תקציב הרשות ואת תוכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה קביעת יעדים מדידים לקידום ולמימוש מיזמים ליישוב האוכלוסייה הבדואית בנגב. כן, להטיל על מנהל הרשות את האחריות לביצוע תוכנית העבודה ועמידה ביעדים. סעיף 19 מוצע כי תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב רשויות הפיקוח בחוק התקציב השנתי וזאת על מנת לאפשר את פעולתה העצמאית של הרשות. עוד מוצע כי הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין חוק יסודות התקציב, יהיה מנהל הרשות. סעיף 20 מוצע כי לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד ביצוע פעולות הרשות לפי חוק זה, ועל מי תוטל חובת תשלום אגרה לפי החוק. סעיף 21 על מנת לאפשר לרשות פעילות יעילה ועצמאית, מוצע להסמיך את מנהל הרשות יחד עם חשב הרשות לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות לצורך ביצוע הוראות החוק. סעיף 22 על מנת לאפשר לרשות לבסס את פעולותיה על מידע המצוי בידי רשויות וגורמים אחרים מוצע להסמיך את השר להסמיך עובד מעובדי הרשות שיהיה רשאי לדרוש מרשות מקומית, ממוסד תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמה לפי חוק, כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה ולקבוע חובה למסור מידע כאמור לרשות. סעיף 23 על מנת לאפשר לשר פיקוח הולם על עמידתה של הרשות ביעדיה מוצע לחייב את הרשות לדווח לשר על פעולותיה לפי דרישתו; נוסף על כך, על מנת לאפשר לכנסת לפקח על פעילות הרשות, מוצע לחייב את השר לדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על פעולות הרשות והיקפן בנושאים הקבועים בסעיף וכן לחייב את הרשות לפרסם את הדיווח השנתי באתר האינטרנט שלה על מנת להגביר את השקיפות הציבורית. פרק ה': ועדת תמורות סעיף 24 ועדת תמורות היא גוף מנהלי שנועד להכריע בשאלת התקיימותם של התנאים הטכניים של זכאות לתמורות או לזכויות אחרות לפי החוק וקביעת שיעורן בהתאם. סעיף זה מסדיר את אופן הקמתן והרכבן של ועדות תמורה. על פי המוצע, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, יקים ועדות תמורה. כן, יהיו גופים מנהליים שבראשן יעמוד משפטן הכשיר לכהן כשופט מחוזי, ויכללו נציגים של גורמי הממשל הרלוונטיים וכן נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית. מוצע לקבוע בנוסף, כי דבר מינויים של חברי ועדת התמורות יהיה שקוף לציבור, ויפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. סעיף 25 מטרת הקמת הוועדה המייעצת היא לסייע בידי שר המשפטים במיון ובבחירת המשפטנים הראויים ביותר אשר עומדים בתנאי הכשירות לכך לכהן בתפקיד יושב ראש ועדת תמורות. הרכבה של הוועדה המייעצת מביא לידי ביטוי את כלל הגופים שצריכים לתת את הדעת לעניין מינויו של יושב ראש ועדת תמורות: שופט בית המשפט העליון בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, עובד מדינה בכיר שימנה השר ונציג היועץ המשפטי לממשלה. סעיף 26 מאחר שקביעתם של חלק ממאפייני הקרקע הנתבעת על ידי ועדת תמורה מתבססת על חוות דעת מקצועיות של מומחה בפענוח קריאת תצלומי אוויר ושל מומחה למדידות כאמור בסעיף 63 (למשל, בכל הנוגע לשאלת היותה של הקרקע הנתבעת קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות ולשיפועה של הקרקע הנתבעת), מוצע לקבוע למנות יועצים לעניינים אלה לכל ועדת תמורה. העסקת יועצים קבועים תאפשר גם להחיל עליהם הגבלות שונות למניעת ניגודי עניינים, מבין אלה החלות על חברי ועדת תמורה כאמור בסעיפים 29–33 וזאת אף אם אינם עובדי מדינה. משיקולים של יעילות וגמישות בבחירת היועצים מוצע לקבוע כי אותו אדם יוכל לשמש כיועץ של מספר ועדות תמורה במקביל. סעיף 27 לאור הצורך לאפשר הכרעה מהירה בנוגע לזכאות או העדר זכאות לגבי תביעות רבות, נדרש להפעיל במקביל מספר ועדות תמורה אשר יוכלו לפעול בהתאם לאזור מוגדר או עניין מוגדר, מוצע להסמיך את השר לקבוע, ככל שמצא לנכון לעשות כן, כי ועדת תמורות מסוימת תעסוק בעניינים מסוימים או באזור מסוים. הטעמים לכך יכולים להתבסס על שיקולים של פיזור הנטל בין הוועדות השונות, או על שיקולי יעילות ושיקולים אחרים המצדיקים זאת. סעיף 28 סעיף מוצע זה מסדיר את תפקידיה של ועדת תמורה. על פי המוצע, הוועדה תוסמך להכריע בשאלת התקיימותם של התנאים הטכניים לזכאות לתמורות עבור תביעות בעלות לפי החוק ושיעורה. כמו כן, מוצע להסמיך את הוועדה לקבוע על פי המלצת הרשות את מיקום התמורה בקרקע שתימסר לתובע מאשר הזכאי לכך, וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה בחוק זה, ובכלל זה קביעת שיעור האישור של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59; הוועדה תוסמך לקבוע גם את מאפייני הקרקע הנתבעת על פי חוות דעת שתוגשנה לוועדה על ידי יועציה כאמור בסעיף 63. בנוסף, מוצע להסמיך את יושב ראש הוועדה או הוועדה, לפי העניין, להחליט בשאלת התקיימותם של התנאים הטכניים לזכאותם של תושבים שאינם תובעי בעלות למגרשי מגורים או לסיוע כספי לצורך העתקת מקום מגורים לפי הוראות פרק י'. סעיף 29 מוצע לקבוע כי ועדת התמורות תהיה רשאית לדרוש מתובע בעלות מידע נוסף הנדרש לה לצורך בירור התביעה. סעיף 30 מוצע לקבוע את הסמכויות של ועדת התמורות לצורך ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף 28. סעיף 31 מוצע לקבוע כי דיוניה של ועדת התמורות יתקיימו בפומביות. סעיף 32 מוצע לקבוע כי המניין החוקי בישיבות ועדת תמורה יהיה שלושה מחברי הוועדה (כלומר – מחצית), ובלבד שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה או ממלא מקומו. סעיף 33 מוצע להסדיר את פעילותה של ועדת תמורה עד למינויים של כל חבריה. לאור קשיים שעלולים להיווצר בתהליך הראשוני של הקמת הוועדות מחד, והצורך הדחוף בפעולתן מאידך, מוצע לקבוע כי די במינוי מחצית מספר החברים ובלבד שאחד מהם הינו היושב ראש, כדי שוועדת התמורה תחל את פעולתה. סעיף 34 מוצע להסדיר את סדרי הדיון בוועדת תמורה. קביעת סדר היום וניהול הישיבות יהיו בסמכותו של יושב ראש ועדת התמורה. סדרי העבודה והדיונים של ועדת תמורה לעומת זאת, ייקבעו על ידי ועדת התמורה עצמה. סמכות זו כפופה לסדרי עבודה ודיונים שנקבעו בחוק או בתקנות, במטרה ליצור אחידות בעניינים שחוסר אחידות בהם בין ועדות תמורה שונות עשויה לגרום לאי-הבנות ולעיכובים ותקלות שונות. על פי הדין, בכל מקום בו נדרשת ועדת תמורה על פי החוק לשמוע את טענותיהם של מי מהטוענים לזכות בטרם תקבל החלטה, תהיה רשאית הוועדה לבחור לשמען בכתב או בעל פה. על מנת לעודד שקיפות בעבודת הוועדה, החלטות הוועדה יפורסמו על ידה לידיעת הציבור בדרך שתמצא לנכון, ואולם הוועדה תהיה רשאית למחוק פרטים שיאפשרו את זיהויים של תובעי הבעלות לפני פרסום ההחלטות. מוצע להסמיך את השר לקבוע פרטים נוספים שלא יפורסמו אם ראה כי הדבר דרוש לצורך קידום מטרות החוק. סעיף 35 מוצע להחיל כללי פסלות לכהונה של בעל תפקיד בוועדת תמורות בדומה לכללי הפסלות המקובלים לגבי כהונה במשרות ציבוריות אחרות. עילות הפסלות הן: היעדר הרשעה בעבירה פלילית המונעת מאדם לשמש בתפקיד בוועדת התמורות; אי היותו של אדם אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או הכרזה על אדם כפושט רגל (אם טרם הופטר) והימצאות במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו של אדם בתפקיד לבין עניין אחר שלו והיא משקפת את כללי ניגוד העניינים שנקבעו בפסיקה. סעיף 36 הסעיף המוצע מסדיר את אופן הטיפול במקרים שבהם מתעורר חשש לבעיית ניגוד עניינים נקודתי של בעל תפקיד בוועדת תמורה, לרבות אם הדבר התברר במהלכה של ישיבה של ועדת התמורה, וקובע כי בעל התפקיד כאמור יפסיק את טיפולו באותו עניין עד לקבלת הנחיית היועץ המשפטי לרשות, ואז יפעל לפיה. סעיף 37 בסעיף זה מוצע להסדיר את תקופת כהונתם של חברי ועדת התמורות ואת נסיבות חדילתם מכהונה. מוצע כי תקופת כהונתו של חבר ועדת תמורות תהיה בת חמש שנים עם אפשרות לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד שלא תעלה על חמש שנים. חדילה מכהונה אף אם טרם הסתיימה תקופת הכהונה כאמור, יכול שתתקיים על פי בקשתו של החבר או על פי החלטה של מי שמינה אותו או אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו לפי סעיף 35 או החלה להתקיים בו עילת פסלות לפי סעיף 37. מקרה נוסף של חדילה מכהונה יתרחש כאשר ועדת התמורות סיימה את תפקידה ואין עוד צורך בהמשך קיומה. סעיפים 39–38 בסעיפים אלה מוצע לקבוע מגבלות על תנאי כהונתם של חברי ועדת תמורה שאינם עובדי המדינה. חברי ועדת תמורה מייצגים אינטרסים סותרים לעתים ומגבלות אלה באות להבטיח את אמינותם של החברים בוועדה. במסגרת סעיפים אלה, מוסדר נושא שכרם של חברי ועדת תמורה שאינם עובדי המדינה ומוטלות עליהם הגבלות באשר לעיסוק נוסף ולקבלת מתנות במסגרת התפקיד (בהתאם להוראת חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 כאילו היו עובדי מדינה. למעט ההגבלות באשר לעיסוק נוסף, מוצע להחיל גם על היועצים לוועדה. פרק ו': זכאות לתמורה והגדרת תובע סעיף 40 סעיף מוצע זה קובע את זכאותו המהותית של תובע מאשר לקבלת תמורה עבור תביעתו. על פי המוצע, תובע בעלות כהגדרתו בחוק זה, שהביע הסכמתו להצטרף למשטר התמורות הקבוע בחוק באמצעות הגשת הודעה על אישור תביעה באופן ובמועדים הקבועים בחוק, וועדת תמורה קבעה שהוא תובע מאשר – יהיה זכאי לקבל מהמדינה תמורות על פי הכללים המפורטים בחוק. סעיף 41 סעיף זה מבהיר אילו סוגי תמורות יוענקו על פי החוק – תמורות בקרקע או תמורות כספיות. הסעיף מפנה להוראות פרק ט', שבהן מפורטים שיעורי התמורה שיינתנו לכל תובע מאשר על פי קריטריונים שונים ובכללם: שאלת ההחזקה בקרקע, מיקומה של הקרקע בתחומי יישוב קיים או מחוצה לו ושיעור האישור של החלקה הנתבעת. התנאים לקביעת שיעורי התמורה מתבססים על הקריטריונים שנקבעו בהמלצות צוות היישום ואומצו בהחלטת הממשלה, ובהתאם לשינויים שהומלצו בדו"ח סיכום מהלך ההקשבה לאחר הטמעת התייחסויות הציבור. הסעיף מבהיר גם כי תמורה לפי החוק תינתן רק לאחר שיתקיימו כל תנאי הזכאות והתנאים לקבלת תמורה הקבועים בחוק (התנאים לקבלת תמורה מפורטים בסעיף 68). סעיף 42 סעיף מוצע זה מביא לידי ביטוי את אחת ממטרותיו העיקריות של חוק זה – הסדרת סוגיית הבעלות על הקרקעות בנגב לצורך הסדרת התיישבות הבדואים בנגב – ומגלם בתוכו את אחד התמריצים העיקריים שבהצטרפות להסדרה על פי משטר התמורות הקבוע בחוק זה, ולפיו תובע מאשר שקיבל תמורה בקרקע וקיים את הוראות חוק זה, יזכה לרישום זכות הבעלות באותה קרקע על שמו, כקרקע מוסדרת, בשיעור ובאופן שתקבע ועדת התמורה. סעיף 43 הגדרה זו מתייחסת לקבוצה המקורית של תובעי הבעלות שהגישו לפקיד ההסדר תזכירי תביעה לפי פקודת ההסדר לגבי קרקע שבמרחב ההסדרה והם נכללים בקובץ התביעות מיום ג' בחשון התש"ם (24 באוקטובר 1979) שערך פקיד ההסדר, וזאת בכפוף לחריגים הקבועים בסעיף ויפורטו להלן. תזכירי התביעה שהגישו תובעים אלה מהווים את הבסיס להליך ההסדרה לפי חוק זה, בעוד שנוכח חלוף הזמן – תובעי הבעלות מולם יתבצע הליך ההסדרה יהיו לרוב חליפיהם של תובעי הבעלות המקוריים. בהתאם להגדרת תובע בעלות מקורי שבסעיף זה, הרי שככלל, מדובר במי שהגיש תזכיר תביעה במהלך התקופה הקובעת (דהיינו, בין השנים 1971–1979) לגבי קרקע שלא הייתה מוסדרת במועד הגשתו, ואולם לכלל זה שני חריגים שמקורם בשגגה שנפלה בהליך ההסדר: הראשון, אם פקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות מיום 24.10.79 אף שהקרקע נושא התביעה הייתה מוסדרת בעת הגשתו; השני, אם פקיד ההסדר הכיר בתביעת בעלות וטיפל בה כתזכיר תביעה במהלך התקופה הקובעת, אף שהוגשה לפני התקופה הקובעת. סעיף 44 בסעיף זה מוצע להגדיר מיהו תובע בעלות לעניין חוק זה, הגדרה המהווה תנאי סף להצטרפות לתהליך הסדרת תביעות הבעלות לפי הוראות החוק. תובע בעלות הוא אחד מאלה: תובע בעלות מקורי כאמור בסעיף 43 או חליפיו של תובע בעלות מקורי. סעיף קטן (ב) קובע מי יחשב כחליף של התובע המקורי לעניין חוק זה. מוצע כי חליף כאמור יהיה מי שהועברו אליו לפי חוק או לפי הסכם זכויותיו של תובע בעלות מקורי, כאשר הסכם לעניין זה כולל גם ויתור במסגרת ירושה. עוד מוצע, כי ההגדרה תכלול כ"יורשים מכוח החוק" את בן זוגו או ילדו של תובע בעלות, שלא ניתן אחריו צו ירושה או צו קיום צוואה עד למועד הקבוע בסעיף זה, וזאת בהתאם לשיעורים ולתנאים הקבועים בחוק הירושה בעניין זה. המטרה בקביעה זו היא להימנע ככל הניתן ממצב שבו גורם מתוך המשפחה שאינו מעוניין בהסדרת התביעה לפי החוק יוכל להשהות לזמן רב את ההצטרפות להסדרה בדרך של יזום מאבק על הירושה. סעיף קטן (ג) משלים את הגדרת "תובע בעלות" ובמסגרתו מוצע להחריג מההגדרה את מי שהסתיים בירור טענותיו בתביעת הבעלות לפני מועד תחילתו של החוק, בין אם הדבר נעשה בהסכם עם המדינה, כגון הסכם פשרה לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1028 (למעט הסכם שנקבע בו שיחולו הוראות חוק זה) ובין אם הדבר נעשה בפסק דין שניתן על פי פקודת ההסדר. המקרים המפורטים לעיל, הנכללים בהגדרת תובע בעלות בסעיף זה ובהגדרת תובע בעלות מקורי בסעיף 43, כמו גם המקרים המוחרגים מתחומי הגדרות אלה, תואמים את המלצות צוות היישום כפי שאומצו בהחלטת הממשלה ובדו"ח סיכום מהלך ההקשבה. סעיף 45 סעיף מוצע זה מסדיר את הבעלות בקרקע שהוקנתה או הועברה למדינה לפי הוראות חוק זה וקובע את רישומה בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת, ככל שלא הייתה רשומה ככזו קודם לכן, ואת רישום הבעלות בה על שם המדינה. פרק ז': אישור תביעות סימן א': הודעה על תביעות סעיף 46 בסעיף זה מוצע להסמיך את השר להכריז על התחלת הליך ההסדרה לפי חוק זה באזורים וביום שייקבעו על ידו. בכך יתחיל בפועל הליך ההסדרה לפי חוק זה על אותם אזורים (ר' סעיף 47). באופן זה יוכל השר לקדם את הליך ההסדרה באופן מובנה ומדורג, בהתאם לקצב התקדמותו באזורים שבהם הוחל ועל פי הצרכים המשתנים בשטח. סעיף 47 סעיף זה עוסק בתהליך עדכון מסד הנתונים על תביעות הבעלות בידי פקיד ההסדר ופרסומו לידיעת הציבור. מסד הנתונים הראשוני שיפורסם נקרא "הודעה על תביעות" והוא יכלול את פרטי תובעי הבעלות המקוריים, או חליפיהם, פרטי הקרקע הנתבעת על ידם וחלקם היחסי בה, תשריט של שטח ההכרזה ובו סימון החלקות הנתבעות וכן מקרים שבהם הוגש יותר מתזכיר תביעה אחד ביחס לאותה קרקע, תוך ציון האם תזכירי התביעה סותרים זה את זה, אם לאו. קביעותיו של פקיד ההסדר בהודעה על התביעות ייערכו, ככלל, באותו אופן שבו עורך פקיד ההסדר לוח תביעות לפי פקודת ההסדר, אשר מטרתה גם כן להביא לידיעת הציבור את הטענות לזכויות ביחס לקרקע באזור המיועד להסדרה, ולאפשר העלאת טענות ובקשות מצד תובעי בעלות לתיקון ולעדכון מסד הנתונים שפורסם לקראת המשך תהליך ההסדרה. סעיף 48 סעיף זה מסדיר את האפשרויות העומדות בפני תובעי הבעלות לאחר שפורסמה הודעה על תביעות. לכל תובע שנכלל בהודעה על תביעות, ניתנת תקופה של תשעה חודשים מיום פרסום ההודעה, לבחור ולהודיע לפקיד ההסדר האם הוא מעוניין להסדיר את תביעתו על פי משטר התמורות הקבוע בחוק זה (ואז יגיש הודעה על אישור תביעתו) או שמא הוא מעוניין לברר את תביעתו בבית המשפט לפי פקודת ההסדר (ואז יגיש בקשה בהתאם לפקודה). בנוסף, מוצע לקבוע כי להודעה או לבקשה כאמור, ניתן יהיה לצרף הערות, כאמור בסעיף 49 אשר באמצעותן ניתן להשיג על הפרטים שנקבעו בהודעה על התביעות. סעיף 49 בסעיף זה מוצע לקבוע מנגנון השגה על קביעותיו של פקיד ההסדר בהודעה על תביעות, וזאת תוך תשעה חודשים מיום פרסום ההודעה (אותה תקופה שבמסגרתה על תובעי הבעלות לבחור ולהודיע באיזה מהדרכים ברצונם להסדיר את תביעתם) בהתבסס על מאגר תובעי הבעלות (כהגדרתם בסעיף 47) שזכאים להצטרף למשטר התמורות הקבוע בחוק, גם ההשגות האמורות מוגבלות רק לטענות לזכות הנובעת מזכותו של תובע בעלות מקורי. בנוסף, תנאי להגשת הערה יהיה צירוף הודעה על אישור תביעה או בקשה לבררה לפי פקודת ההסדר, גם אם מגיש ההערה לא נכלל בהודעה על תביעות, וזאת בכדי שניתן יהיה להחיל לגביו את יתר הוראות החוק ככל שתתקבל השגתו. המדינה תוכל גם היא להשיג על הקבוע בהודעה על תביעות ולבקש את תיקונה על בסיס מידע המצוי ברשותה באמצעות הגשת הערות בתוך אותה תקופה )מטבע הדברים לא יחולו על המדינה יתר המגבלות הנזכרות לעיל). סעיף 50 מסמיך את פקיד ההסדר, ככל שמצא כי הדבר מוצדק ובדומה לסמכויותיו לפי פקודת ההסדר, לבצע תיקונים ושינויים בהודעה על התביעות בעקבות ההערות שהוגשו, כל עוד אין מחלוקת לגביהם (למעט מחלוקת שנובעת מטענה של המדינה לזכותה השיורית בקרקע, כאמור בסעיף 22 לפקודת ההסדר). מוצע כי ההוראות בדבר אופן ברור ההערות ובעניין אופן תיקון ההודעה על התביעות יקבעו על ידי שר המשפטים בתקנות. סעיף 51 מוצע כי ההודעה המעודכנת על התביעות, לאחר התיקונים שערך בה פקיד ההסדר כאמור, תפורסם לידיעת הציבור וכן תועבר לוועדת התמורות, אשר בהתאם לסעיפים 47–48 תוסמך להכריע בכל אותן הערות שפקיד ההסדר לא היה מוסמך להכריע בהן, כאמור לעיל, כמו גם בהשגות של תובעי בעלות על תיקונים שערך פקיד ההסדר בהודעה על התביעות. סעיף 52 סעיף זה מסדיר את אופן הטיפול בבקשות שהוגשו על ידי תובעי בעלות שבחרו שלא להסדיר את תביעתם לפי משטר התמורות שבחוק זה, אלא לברר את תביעתם לפי פקודת ההסדר, כאמור בסעיף 52(א), במקרים שבהם לא הוגשה כל הודעה על אישור תביעה על ידי תובע בעלות אחר ביחס לאותה חלקה נתבעת. במקרים אלה, תועבר הבקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר לבית המשפט בתוך 120 ימים מהיום האחרון להגשת הודעות כאמור ("המועד הקובע לאישור"). הטיפול במקרים שבהם בנוסף לבקשה לברור תביעה לפי פקודת ההסדר הוגשה גם הודעה על אישור תביעה על ידי תובע בעלות אחר ביחס לאותה חלקה נתבעת מוסדרים בסעיף 55 המוצע. סימן ב': קביעת תובעי בעלות ותובעים מאשרים סעיף 53 סעיף מוצע זה הוא סעיף כללי, הקובע כי הסמכות לקבוע מיהם התובעים המאשרים באזור הסדרה מפורט ואת חלקו של כל אחד מהם בחלקה הנתבעת על ידו היא של ועדת התמורה, לאחר שפקיד ההסדר העביר לה את ההודעה המעודכנת על תביעות ביחס לאותו אזור. קביעת התובעים המאשרים כאמור תיעשה בהתאם להוראות הסעיפים הבאים בסימן זה: סעיף 54 עוסק במקרים שבהם אין מחלוקת על קביעתו של פקיד ההסדר בהודעה על תביעות, ואילו סעיף 55 עוסק במקרים שבהם נותרו מחלוקות להכרעתה של ועדת התמורה. סעיף 57 מהווה חריג לכלל שלפיו ועדת תמורה היא שקובעת מיהם התובעים המאשרים ואת חלקם בחלקה הנתבעת, והוא מסדיר את הטיפול במקרים מורכבים שלגביהם ועדת תמורה בחרה להעביר את ההכרעה לבית המשפט. סעיף 54 סעיף זה מסדיר את האופן בו קובעת ועדת תמורה מיהם התובעים המאשרים ואת חלקם היחסי בחלקה הנתבעת על ידם, כאשר לא הוגשו הערות על קביעתו של פקיד ההסדר בהודעה על תביעות, או כאשר הוגשו הערות ופקיד ההסדר תיקן את ההודעה בהתאם להן (לפי סמכותו הקבועה בסעיף 50, בהעדר מחלוקת לגבי התיקון). מוצע לקבוע, כי במקרים אלה תאשרר ועדת התמורה את קביעותיו של פקיד ההסדר כפי שהן מופיעות בהודעה המעודכנת על תביעות, שכן בהעדר מחלוקת אין צורך בבחינה נוספת של הדברים על ידי ועדת תמורה. יחד עם זאת, הסעיף מאפשר ביקורת על החלטת פקיד ההסדר במקרים שבהם ערך תיקונים בהודעה על תביעות בעקבות הערות שהוגשו לו, וזאת באמצעות מתן אפשרות למי שמתנגד לתיקון שנערך כאמור להגיש השגה בעניין לוועדת התמורה, אשר תוכרע כמו יתר ההערות המועברות על ידי פקיד ההסדר להכרעת הוועדה. סעיף 55 סעיף זה משלים את סעיף 61 בהתייחס למקרים שבהם נותרו מחלוקות לגבי קביעותיו של פקיד ההסדר בהודעה על תביעות. במקרים אלה, כאשר מי שנקבע כתובע בעלות בהודעה על תביעות או מי שהגיש הערה הגישו הודעה על אישור תביעה ובכך למעשה ביקשו להסדיר את תביעתם לפי משטר התמורות שבחוק, מוקנית לוועדת התמורה הסמכות להכריע במחלוקת, גם אם מי מהטוענים לזכות ביחס לאותה חלקה נתבעת ביקש לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר. יחד עם זאת, במקרה שבו ועדת תמורה תכריע במחלוקת לטובת מי שהגיש בקשה לברור תביעתו לפי פקודת ההסדר, או שוועדת התמורה תמצא כי הבקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר הוגשה לגבי חלק מהחלקה הנתבעת שלגביו אין מחלוקת עם תובעי בעלות אחרים שהגישו הודעות על אישור תביעה, ייפסקו הליכי ההסדרה לפי החוק ביחס לאותו חלק בחלקה הנתבעת, והעניין יועבר לבירור בבית המשפט, בהתאם להוראות סעיף 52 (זאת בכפוף לקביעת השטח המיוחס של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 58 על ידי ועדת התמורה, כך שלגבי שטח זה ניתן יהיה להמשיך ולקדם את הליכי ההסדרה לפי החוק ללא תלות בהליך המתנהל בבית המשפט). בקביעה מיהו תובע בעלות אין ועדת תמורה קובעת דבר ביחס לזכויות בקרקע, אלא אך ביחס לעדיפות שבין תובעי בעלות שונים. אם הוכרע כי תובע הבעלות הוא מי שביקש כי תביעתו תבורר לפי פקודת ההסדר, הוא יידרש, כמובן, להוכיח זכאותו בהליכי ההסדר הרגילים. במקרים מורכבים תוכל ועדת תמורה להעביר את ההכרעה במחלוקת שלפניה לבית המשפט, ואולם נוכח מסגרת הזמנים הקצובה הקבועה בחוק לסיום הליכי הסדרת תביעות הבעלות ועל מנת לייעל ככל הניתן את עבודתן של ועדות תמורה, מוצע לקבוע כי אין בהעברת הכרעה בהערות לבית המשפט כאמור, כדי לעכב קבלת החלטות של ועדת תמורה ביחס לחלקים אחרים של אותה חלקה נתבעת, אלא אם כן ועדת התמורה ראתה לנכון לעשות כן. סעיף 56 לאחר שהכריעה ועדת תמורה בהערות לפי סעיפים 47 או 48 רשאי מי שנפגע מההחלטה להגיש עתירה מנהלית נגדה. בסעיף זה מוצע לקבוע כי, ככלל, הגשת עתירה כאמור לא תעכב את המשך הליכי ההסדרה לפי חוק זה מול מי שנקבע על ידי ועדת תמורה כתובע מאשר, וזאת כל עוד לא קבע בית המשפט כי אדם אחר הוא בעל הזכויות בקרקע. יחד עם זאת, במידה שבית המשפט מצא שנסיבות העניין מצדיקות מתן צו לעיכוב הליכי ההסדרה, הוא יהא רשאי לחרוג מן הכלל האמור וליתן צו כאמור. בסעיף 57(ב) מוצע להחיל הוראות אלה, בשינויים המחויבים, גם על הגשת ערעור על הכרעת בית המשפט בהערות במקרים שהועברו אליו על ידי ועדת התמורות לפי סעיף 55(ג). תכלית ההוראות האמורות היא לאפשר קידום יעיל ומהיר של הליכי ההסדרה לפי החוק, במסגרת הזמנים הקצובה שנקבעה לכך. סעיף 57 סעיף זה מסדיר את נקודת ההשקה שבין הכרעת בית המשפט בהערות שהועברו לבירורו כאמור בסעיף 55(ג), ובין המשך תהליך ההסדרה לפי חוק זה. מוצע לקבוע כי מי שאישר את תביעתו עד המועד הקובע לאישור, ובית המשפט הכריע שהוא תובע הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת, יהיה זכאי לאותן תמורות כמו תובע מאשר שזכותו נקבעה בהכרעת ועדת תמורה. להבטחת שמירת השוויון כאמור, ונוכח ההנחה שהכרעת בית המשפט תתקבל רק בחלוף זמן מה וייתכן שבינתיים ועדת התמורה תקבע את שיעור האישור של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 61, מוצע לקבוע כי שיעור האישור של החלקה הנתבעת יחושב מחדש כך שיכלול גם את חלקו של אותו תובע מאשר (דבר שעשוי להביא להגדלת התמורות שהוא ויתר התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת יהיו זכאים להן). בנוסף, מוצע כי בדומה להוראה שבסעיף 55(ה) במקרה שבית המשפט יקבע שתובע הבעלות הוא מי שביקש לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר, תועבר התביעה לברור בבית המשפט, בהתאם להוראות סעיף 48. סעיף 58 סעיף מוצע זה קובע כי ועדת התמורות תערוך לכל אזור הסדרה מפורט תשריט, על בסיס ההודעה המעודכנת על התביעות, ובה יסומנו גבולותיהן של כל החלקות הנתבעות. תשריט זה יפורסם על פי כללים שיקבע השר כאמור בסעיף 62. סימן ג': שטח שהתביעות בו אושרו סעיף 59 בהתאם להמלצות צוות היישום שאומצו בהחלטת הממשלה, אחד הקריטריונים בקביעת גובה התמורה שתינתן עבור חלקה נתבעת, הוא כי ככל שהוגשו כתבי אישור תביעה לגבי חלק גדול יותר מהחלקה הנתבעת, עד למועד הקובע לאישור, כך עולה ערכה של התמורה שתינתן לתובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת. זאת מתוך רצון לתמרץ את תובעי הבעלות הנוגעים לאותה חלקה נתבעת (ושתביעתם אינה סותרת) לפעול במשותף להעלאת שיעור המצטרפים להסדרה. סעיף זה מסמיך את ועדת התמורות לקבוע את אותו חלק (המוגדר כחלק המאושר של החלקה הנתבעת), ומסדיר את אופן קביעתו, וזאת בטרם תקבע הועדה את גובה התמורה. להשלמת התמונה, מוצע להבהיר כי חלקם בתביעה של תובעי בעלות שאישרו את תביעתם לאחר המועד הקובע לאישור (ועדיין ביכולתם לעשות כן), לא יילקח בחשבון לעניין קביעת החלק המאושר של החלקה הנתבעת. סעיף 60 סעיף זה מסדיר את אופן קביעת השטח המיוחס הכללי בחלקה נתבעת על ידי ועדת התמורות. למעשה, מדובר בתיחום וסימון בתשריט של אותו חלק מהחלקה הנתבעת שלגביו הוגשו הודעות על אישור התביעה, על מנת להבחין בינו ובין החלק שלא נכנס לתהליך ההסדרה לפי חוק זה. בטרם קביעת השטח המיוחס הכללי תינתן לכל התובעים באותה חלקה נתבעת זכות טיעון לעניין זה, ולאחר קביעתו לא יוכל עוד כל אדם שאינו תובע מאשר לטעון לזכות באותה קרקע, וזאת גם בהליכים לפי פקודת ההסדר שינהלו תובעי בעלות שלא אישרו את תביעתם. מוצע לקבוע בנוסף, כי אישור מאוחר של התביעה על ידי תובעי בעלות יביא לתיקון הקביעה של השטח המיוחס הכללי, ובלבד שנעשה עד למועד קביעת התמורות לחלקה הנתבעת, שכן להבדיל מהקביעה של "החלק המאושר של החלקה הנתבעת" כאמור בסעיף 59, לגודלו של השטח המיוחס הכללי אין השפעה על ערכה של התמורה שיקבל כל תובע מאשר, אלא אך על היכולת לטעון לזכויות בשטח זה. סעיף 61 סעיף זה מסדיר את אופן קביעת גודלו ומיקומו של השטח מתוך החלקה הנתבעת שייוחס לכל תובע מאשר, לפי חלקו היחסי בחלקה הנתבעת. השטח המיוחס הפרטני רלוונטי בעיקר למילוי התנאים המקדימים לקבלת תמורה לפי חוק זה, בעניין פינוי והעברת החזקה בקרקע הנתבעת, כאמור בסעיפים 62(א)(1) ו-62(א)(6). כמו כן, במקרה של הסכמה בין התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת על אופן חלוקת השטחים המיוחסים הפרטניים ביניהם, תיקבע התמורה שתינתן לכל תובע מאשר על פי מאפייני הקרקע של השטח המיוחס הפרטני שלו (ר' סעיף 64(ג)). בטרם קביעת שטח מיוחס פרטני על ידי ועדת התמורות תינתן לכל התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת זכות טיעון לעניין זה, ולאחר קביעתו לא יוכל עוד כל אדם אחר לטעון לזכות באותה קרקע, זאת על מנת לאפשר קידום יעיל של הליכי ההסדרה לפי החוק. יושם לב בדגש, כי יחוס שטח מיוחס פרטני לתובע בעלות לא מצביע בהכרח כי השטח שיוחס או חלקו יימסרו לו במסגרת הסדרי התמורה, אם כי תוצאה זו בהחלט אפשרית. שאלת הקצאת קרקע התמורה היא שאלה נפרדת לחלוטין ובה עוסק סימן ב' בפרק י'. סעיף 62 בסעיף זה מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות את הדרך שבה יפורסמו תשריט אזור ההסדרה המפורט ותשריטי השטחים המיוחסים הכלליים והפרטניים שנקבעו על ידי ועדת התמורות, לרבות התיקונים לתשריטים אלה. סימן ד': קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת סעיף 63 סעיף זה מסדיר את אופן קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת (שאלת ההחזקה בקרקע על ידי תובע בעלות, בין אם בעיבוד ובין אם במגורים, ושיפועה של הקרקע) על ידי ועדת התמורות. על פי המלצות צוות היישום שאומצו בהחלטת הממשלה, למאפייני הקרקע הנתבעת השפעה על סוג ושווי התמורה שתינתן עבורה, ולפיכך על ועדת התמורות להכריע בעניין בטרם קביעת התמורה לתובע מאשר. החזקה על ידי תובע בעלות לצורך קבלת התמורות לפי החוק, יכול שתהא בעיבוד או במגורים בלבד (ר' ההגדרה בסעיף 1). מוצע לקבוע כי שאלת ההחזקה כאמור תיבחן על בסיס ראיות אובייקטיביות – תצלומי אוויר שבוצעו על ידי המדינה בתקופה הרלוונטית בצירוף חוות דעת של היועץ לוועדה שהוא מומחה בתחום זה, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר בעניין. בהקשר זה יש לזכור כי תנאי נוסף להחזקה על ידי תובע בעלות, כהגדרתה בחוק, הוא העדר החזקה מטעם המדינה או על פי הסכם עמה, הן בתקופת הגשת התביעה והן במהלך שלוש השנים שקדמו ליום תחילתו של חוק זה. לעניין שיפוע הקרקע, אשר לו השפעה על גובה התמורה שתינתן עבור הקרקע, מוצע כי קביעתו על ידי ועדת התמורות תיעשה על פי חוות דעת של היועץ לוועדה שהוא מודד כהגדרתו בפקודת המדידות. סימן ה': קביעת התמורה או התמורה המשנית סעיף 64 סעיף זה מסדיר את אופן קביעת התמורה שתינתן לתובע מאשר על ידי ועדת התמורות, לאחר שנקבעה זכאותו הכללית לתמורה לפי הוראות סימן ב' לפרק ט' לחוק זה, החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59, השטח המיוחס הפרטני שלו כאמור בסעיף 61, ומאפייני הקרקע הנקבעת על ידו כאמור בסעיף 63. ביחס לתובעים שאישרו את תביעתם עד המועד הקובע לאישור, התמורה תיקבע בהתאם לקריטריונים האמורים, כמו גם בהתאם לשאלת הימצאותה של הקרקע הנתבעת בתחומי יישוב, הכל לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורסמו בצו לפי סעיף 59(ב). הסעיף קובע גם משטר תמורות פוחת לתובעי בעלות שאישרו את תביעתם לאחר המועד הקובע לאישור, כדלקמן: תובעים שאישרו את תביעתם זמן קצר לאחר המועד הקובע לאישור (עד 60 ימים), יהיו זכאים גם הם לתמורות על פי הקריטריונים הנ"ל, ואולם חלקם היחסי בחלקה הנתבעת לא יילקח בחשבון בקביעת החלק המאושר של אותה חלקה. תובעי בעלות שאישרו את תביעתם לאחר המועד הנזכר לעיל, אך לא יאוחר מתום תשעה עשר חודשים ממועד זה, יהיו זכאים לתמורה משנית. תובעי בעלות שאישרו את תביעתם לאחר תום תשעה עשר החודשים כאמור לעיל, לא יהיו זכאים עוד לתמורות לפי חוק זה (ואולם אין בכך כדי למנוע מהם לברר תביעתם לפי פקודת ההסדר, בכפוף להוראות סעיף 85 שמסדיר שינויים מתבקשים בהליכי ההסדר לגבי תובעים אלה, נוכח השינויים הצפויים בשטח לאור הליכי ההסדרה לפי חוק זה). הרציונל שביסוד משטר התמורות הפוחת כאמור, הוא לתמרץ את תובעי הבעלות לאשר את תביעתם בהקדם ובמועד הקבוע בחוק, ובכך להגדיל את ערכן של התמורות להן יהיו זכאים, הם ויתר תובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת. זאת על מנת להגשים את תכלית החוק ולהביא לסיום הליכי ההסדרה במסגרת הזמנים הקצובה הקבועה בו. בהתאם לרציונל זה, מוצע לקבוע בנוסף, כי במקרים בהם פחת החלק המאושר של החלקה הנתבעת ממחצית, יהיו זכאים תובעים מאשרים באותה תביעה לתמורה משנית, שהיא תמורה מופחתת. סעיף 65 סעיף 65(א) קובע כי תובע מאשר שמתגורר על קרקע שאינה מיועדת למגורים, ואינו בעל זכויות במגרש המיועד למגורים באזור עליו חל חוק זה, יהיה זכאי להקצאת מגרש מגורים על ידי הרשות לצורך מקום מגוריו, וזאת בין אם הסדרת ההתיישבות נעשית במקום ובין אם נדרש להעתיק את מקום מגוריו במסגרתה. סעיף זה מסדיר את היחס בין הקצאה זו ובין התמורות להן זכאי אותו תובע מאשר, וקובע כי שווי הקרקע של מגרש המגורים יופחת מאותן תמורות (בין אם באמצעות הפחתת שטח המגרש משטח התמורות בקרקע להן זכאי התובע המאשר, ובין אם באמצעות הפחתת שווי הקרקע של המגרש מהתמורה הכספית לה הוא זכאי, לפי העניין). סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) מתייחסים רק לתובע מאשר שצאצאיו מתגוררים בשטח החלקה הנתבעת שלו (שאינו מיועד למגורים) במועד ההכרזה על האזור כאזור הסדרה מפורט, וקובעים כי אם הוסדרה התיישבותם של התובע המאשר וצאצאיו במקום – יופחתו שטחי המגרשים שהקצתה להם רשות מקרקעי ישראל במקום משטח התמורות בקרקע או משווי התמורה הכספית להם זכאי התובע המאשר, לפי העניין. סעיף 66 סעיף זה נועד להסדיר מקרה בו בוטלה ההכרזה על אזור מסוים כאזור הסדרה מפורט כאמור בסעיף 98. מוצע לקבוע כי במקרה כזה, תובעים שאישרו את תביעתם במועד, יהיו זכאים לקבל תמורה משנית בעד תביעתם, ובלבד שימלאו את התנאים לקבלת תמורה הקבועים בחוק, ויראו אותם כאילו ויתרו על תביעתם לפי פקודת ההסדר. יחד עם זאת, נוכח השינוי בגובה התמורה לפי החוק אותה יוכלו לקבל תובעים מאשרים כאמור בעד תביעתם, ועל מנת שלא להרע את מצבם של תובעים מאשרים כאמור ביחס לתובעי בעלות שלא אישרו את תביעתם במועד, או אשר ביקשו לברר את תביעתם לפי פקודת ההסדר, מוצע לאפשר לאותם תובעים מאשרים לחזור בהם מאישור תביעתם, תוך 60 ימים מיום שנודע להם על ביטול ההכרזה כאמור, ובמקרה כזה יראו אותם כמי שביקשו לברר את תביעתם לפי פקודת ההסדר בתוך המועד הקובע לאישור. פרק ח': התמורות סימן א': הזכאות לתמורה ותנאים לקבלתה סעיף 67 סעיף זה עוסק בשלב שלאחר קביעת הזכאות לתמורה לתובע מאשר על ידי ועדת התמורות וטרם קבלת התמורה על ידו. מוצע לקבוע כי הזכאות לקבלת התמורה שנקבעה לתובע מאשר על ידי ועדת התמורות, תותנה בקיום כל התנאים הקבועים בסעיף 68 על ידו, קודם לכן. התנאים עוסקים בחלקם בהסדרת ההתיישבות ובפינוי של מבנים בלתי חוקיים, וחלקם בשיתוף פעולה עם הרשות בהמשך הליכי ההסדרה באותה חלקה נתבעת. בסעיף זה בא לידי ביטוי העיקרון שעומד בבסיס חוק זה, שלפיו הסדרת תביעות הבעלות לרבות התמורות המוצעות במסגרתה, נעשית כחלק ממהלך כולל להסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב, והיא תתאפשר רק בהתקיים שיתוף פעולה ונכונות מצד התובעים המאשרים למלא אחר ההוראות שבחוק ולפיו, בשני עניינים אלה גם יחד. סעיף 68 סעיף זה קובע את התנאים שעל תובע מאשר לקיים, בטרם קבלת תמורה לפי חוק זה (לרבות תמורה משנית), או כל חלק ממנה, ולעניין סעיף זה, בין אם מדובר בקבלת החזקה בתמורה בקרקע או במגרש מגורים שהוקצה לפי חוק זה, ובין אם מדובר בקבלת תמורה כספית לפי החוק או סיוע כספי כאמור בסעיף 69(ג). התנאים המפורטים בסעיף זה הם: פינוי ומסירת החזקה בכל הקרקע המהווה את השטח המיוחס הפרטני של התובע המאשר (ואם נמסרה להחזקתו קרקע חליפה – פינוי של קרקע זו במקום פינוי השטח המיוחס הפרטני), למעט קרקע שהוקצתה לו כקרקע תמורה, ככל שהיא מצויה בשטח זה; ככל שהתובע המאשר מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, העתקת מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; הסרת כל מבנה או חפץ המצויים בקרקע המוקצית לו כקרקע תמורה שלא כדין, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור. שני התנאים האחרונים נועדו להתאים את השימושים בקרקע לייעודה, ולמנוע את המשך ההתיישבות והקמת מבנים למגורים בקרקע שאינה מיועדת למגורים לפי תוכנית. תנאים נוספים הקבועים בסעיף זה הם חתימה על הסכם לפיו התמורה שתתקבל מהווה מיצוי של תביעת הבעלות שהוגשה על ידי אותו תובע מאשר, והסכמתו בכתב לאפשר עשיית כל שימוש בקרקע שהיא חלק מהחלקה הנתבעת על ידו ולא הוקצתה לו כתמורה בקרקע, ובכלל זה, קבלת החזקה בקרקע שהיא חלק מהשטח המיוחס הפרטני שלו על ידי אחר, אם הודיעה הרשות על כוונתה להקצותה לאחר. סעיף 69 סעיף מוצע זה קובע כי תובע מאשר שמתגורר על קרקע שאינה מיועדת למגורים, ואינו בעל זכויות במגרש המיועד למגורים באזור עליו חל חוק זה, יהיה זכאי לקבל מהרשות מגרש מגורים לצורך מקום מגוריו. ההקצאה תיעשה על פי הכללים והתנאים שייקבעו על ידי הרשות למקרקעי ישראל (ובכלל זה, ניתן יהיה לקבוע גם כי מגרש מגורים יוקצה ליותר מתובע אחד). בהתאם להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל, הקצאת מגרשי מגורים לתושבי הפזורה הבדואית הזכאים לכך כיום נעשית בבעלות ולא בחכירה, וכך מוצע שתיעשה גם הקצאת המגרשים על פי החוק. עוד מוצע לקבוע, כי תובע מאשר שהוקצה לו מגרש מגורים כאמור, ונדרש להעתיק א מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לקבל מהרשות סיוע כספי באופן ובסכומים שייקבעו בתקנות. יצוין, כי אותם כללי רשות מקרקעי ישראל בדבר הקצאת מגרש מגורים כאמור, והתקנות האמורות לגבי הסיוע הכספי לתובע מאשר יחולו גם לעניין הקצאת מגרשי מגורים ומתן סיוע כספי לתושב בדואי שמתקיימים בו תנאי הזכאות לפי החוק, כמפורט בסעיף 76. מאחר שסעיף 68(ב)(3) קובע כי העתקת מקום המגורים לקרקע שייעודה למגורים הינה תנאי לקבלת תמורה לפי חוק זה, מוצע לקבוע, כפתרון ביניים, כי במקרה שבו לא יכולה הרשות להקצות לתובע מאשר כאמור בסעיף זה מגרש מגורים במועד שבו הוא נדרש להעתיק את מקום מגוריו לצורך קבלת התמורה, יקבל התובע לידיו מחצית מהתמורה המגיעה לו (בקרקע או בכסף, לפי העניין), ובלבד שיקיים את התנאים האחרים לקבלת תמורה כאמור בסעיף 68. מחציתה האחרת של התמורה תינתן לו לאחר שיוקצה לו מגרש למגורים והוא יעתיק את מקום מגוריו כנדרש במועד שתקבע לכך הרשות. על מנת שלא להפלות לרעה תובעים מאשרים אחרים שלא קיימו את אחד התנאים לקבלת תמורה לפי חוק זה, מוצע לקבוע, בדומה לאמור בסעיף 68 לגבי יתר התנאים לקבלת תמורה לפי חוק זה, כי תובע מאשר שלא העתיק את מקום מגוריו כנדרש במועד שקבעה לכך הרשות לפי סעיף זה, לא יהיה זכאי לתמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה שכבר ניתנה לו לפי סעיף זה, והוא יהיה חייב בהחזרת מה שקיבל. סימן ב': תמורה בקרקע סעיף 70 סעיף זה עוסק במאפייניה של קרקע שתוקצה כקרקע תמורה לתובע מאשר הזכאי לכך. מוצע לקבוע כי קרקע התמורה, אשר על מיקומה תמליץ הרשות בפני ועדת התמורות, תהיה קרקע חקלאית שנמצאת באזור המסומן במפה א2 שבתוספת הראשונה, ובלבד שייעודה לפי תוכנית המתאר המחוזית החלה על השטח הוא נוף כפרי חקלאי, נוף כפרי חקלאי משולב או נוף מדבר. בנוסף, מוצע לקבוע כי קרקע התמורה תהיה דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הפרטני של אותו תובע. העיקרון שבבסיס קביעה זו הוא נכונותה של המדינה לאפשר את המשך פרנסתו של התובע המאשר בטרם החלת הליכי ההסדרה לפי חוק זה לגביו, באמצעות מתן קרקע שטיבה ויכולת הפרנסה ממנה לא תפחת מזו של הקרקע שהחזיק בה ושהוא תובע בעלות בה. באשר למקרים שבהם השטח המיוחס הכללי של חלקה נתבעת הינו קרקע בתחומי ישוב קבע, כהגדרתה בסעיף זה, וככל שהדבר מתאפשר נוכח היצע הקרקעות החקלאיות הזמינות באותו יישוב, מוצע כי תינתן לתובע המאשר האפשרות לקבל את קרקעות התמורה בתחומו של אותו יישוב, בתנאים ובשיעורים הקבועים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורסמו בצו לפי סעיף 59(ב), לפי העניין, שעיקרם ויתור על מחצית משטח קרקע התמורה לה הוא זכאי, נוכח ערכן הגבוה יחסית של קרקעות בתחומי יישוב. ככל שאין בתחומי אותו ישוב קרקע חקלאית כאמור שמספיקה למתן תמורות בקרקע לכל התובעים המאשרים שביקשו זאת, תחולק הקרקע הזמינה באופן יחסי ביניהם, בהתאם לזכאותם. סעיפים 72–71 סעיפים אלה מסדירים את אופן קביעת מיקומה של קרקע התמורה שתימסר לתובע מאשר. בסעיף 71 מוצע לקבוע מסגרת זמן קצובה, לאחר החלטת ועדת התמורות בדבר זכאותו של תובע מאשר לתמורה בקרקע, שבתוכה תמסור הרשות לוועדת התמורות את המלצתה בעניין מיקומה, ובמקרים בהם הקרקע המיועדת אינה ניתנת עדיין להקצאה, תודיע לוועדת התמורות מהם הטעמים לעיכוב ומהו המועד המשוער להקצאה, על מנת לצמצם ככל הניתן את חוסר הוודאות של התובע המאשר באותם מקרים. סעיף 72 משלים את תהליך קביעת מיקומה של התמורה בקרקע, וקובע כי ועדת התמורות, שלה נתונה הסמכות תקבע, על פי המלצת הרשות כאמור, את מיקומה של קרקע התמורה ותודיע על כך לתובע המאשר . סעיף 73 סעיף זה מסדיר את אפשרות ההמרה של תמורה בקרקע לתמורה בכסף. נקודת המוצא היא שמרבית התובעים המאשרים הזכאים לכך יעדיפו לקבל את התמורה בקרקע, בהתאם למנגנון המרה שיקבע בתקנות. תנאי לביצוע ההמרה כאמור הוא כי החזקה בקרקע התמורה טרם נמסרה לתובע המאשר, וכי בקשת ההמרה תוגש לרשות במועד שייקבע לכך בתקנות. סעיף 74 כפי שנקבע בהמלצות צוות היישום, אשר אומצו בהחלטת הממשלה, התמורה עבור תביעת בעלות בקרקע שאינה מוחזקת על ידי תובע בעלות, תהא דומה במהותה לתמורה הניתנת לתובע בעלות בקרקע מוחזקת. כיוון שאין אפשרות ממשית לתת תמורה בקרקע חקלאית גם לתובעים אלה, וכיוון שיש הבדל של ממש בין מי שהחזיק בקרקע למי שלא החזיק בקרקע ונוכח האינטרס הציבורי המשמעותי בפינוי קרקע לצרכי התיישבות – התמורה שתוצע לתובעים אלה תהיה תמורה כספית. על מנת לאזן את ההתייחסות השונה לתביעה בקרקע שאינה מוחזקת מוצע כי התמורה תחושב לפי כפל שוויה של הקרקע החקלאית הנתבעת כמופיע בטבלאות שבתוספת. זאת, למעט במקרים שבהם לא מדובר בקרקע שהוחזקה על ידי המדינה, שאז תובע הבעלות יכול היה לעבד אותה אך לא עשה כן – במקרים אלה יהיה זכאי התובע המאשר לתמורה כספית בשווי הקרקע החקלאית הנתבעת. הסעיף מציע לקבוע הטבה נוספת שתינתן לתובע בקרקע שלא הוחזקה על ידי המדינה, כהגדרתה בחוק, ובלבד שאינו זכאי לתמורה בקרקע בגין אותה חלקה נתבעת, והיא האפשרות לקבל, כנגד המרת התמורה הכספית לה הוא זכאי, כולה או חלקה, תמורה קרקעית במגרשי מגורים שפיתוחם יסובסד על ידי המדינה, בתחומי הישובים המיועדים לאוכלוסייה הבדואית באזור עליו חל חוק זה, ועל פי התנאים שיקבעו בתקנות. תנאי נוסף לביצוע ההמרה כאמור הוא כי התמורה הכספית שאותה מבקש התובע המאשר להמיר טרם נמסרה לידיו, וכי בקשת ההמרה תוגש לרשות במועד שייקבע לכך בתקנות. סעיף 75 סעיף זה עוסק בהסדרה הפרוצדורלית של רישום קרקע התמורה שתימסר לתובע מאשר הזכאי לכך, ואשר קיים את כל התנאים הקבועים בחוק זה. מוצע לקבוע כי לאחר שנמסרה לתובע המאשר החזקה בכל קרקע התמורה, תעביר הרשות לפקיד ההסדר את המסמכים הדרושים לצורך רישומה של הקרקע המיוחסת כקרקע מוסדרת ולצורך רישום זכויותיו של התובע המאשר בקרקע התמורה. פרק ט': תושב בדואי שאינו תובע בעלות פרק זה עוסק בזכויות של תושב בדואי, כהגדרתו בחוק, למגרש מגורים ולסיוע כספי בתנאים המפורטים בפרק זה ולפיו. סעיף 76 סעיף מוצע זה קובע את זכאותו המהותית של תושב בדואי, כהגדרתו בחוק, שמתקיימים בו התנאים הקבועים בחוק זה או לפיו, למגרש מגורים וכן לסיוע כספי במקרים המפורטים בסעיף, הכל לפי הקבוע בתקנות. לפי המוצע, תושב בדואי כהגדרתו בסעיף 1, שהודיע במועד על בקשתו לקבלת זכויות בהתאם להוראות החוק, ובכך למעשה הביע הסכמתו להצטרף להסדרת ההתיישבות לפי החוק, יהיה זכאי לקבל מהמדינה זכויות כמוזכר לעיל, על פי הכללים הקבועים בחוק או לפיו. סעיף 77 סעיף מוצע זה מסדיר את הליך ההצטרפות של תושב בדואי, כהגדרתו בחוק, לתהליך הסדרת ההתיישבות וקבלת הזכויות לפי החוק, לאחר שהאזור בו הוא מתגורר הוכרז על ידי השר כאזור הסדרה מפורט. לכל תושב בדואי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בחוק או לפיו, ניתנת תקופה של אחד עשר חודשים מיום ההכרזה, להודיע לרשות אם הוא מעוניין לקבל זכויות לפי חוק זה ובתנאים הקבועים בו או לפיו. סעיף 73 סעיף מוצע זה מסדיר את הליך בדיקת ההודעות על בקשת זכויות שיוגשו על ידי תושבים בדואים, לפי סעיף 77. בשלב הראשון, הרשות תבחן את ההודעות על בקשת זכויות שיוגשו על ידי תושבים בדואים כאמור, ותודיע למגישיהן אם הם זכאים לזכויות לפי חוק זה ומהן הזכויות המגיעות להם, בהתאם לתוצאות בדיקתה. ככל שבדיקת הרשות תעלה כי התושב הבדואי שהגיש ההודעה זכאי לזכויות לפי חוק זה, יובא העניין לאישורו של יושב ראש ועדת התמורות, שיהיה הגורם המוסמך להכריע לגביו, בהיעדר מחלוקת בין התושב הבדואי והרשות. במקרים שבהם בדיקת הרשות תעלה כי התושב הבדואי שהגיש ההודעה אינו זכאי לזכויות לפי חוק זה, או שהוא אינו זכאי לכל הזכויות שביקש בהודעתו, יהיה רשאי התושב הבדואי להשיג על תוצאות הבדיקה בפני ועדת התמורות, שתוסמך לבחון את ההשגה ולהכריע בעניין. סעיף 79–78 סעיפים אלה באין להבהיר כי הגורם המוסמך להכריע בדבר זכויותיו של תושב בדואי לפי חוק זה, הוא יושב ראש ועדת התמורות (בהעדר מחלוקת בין התושב הבדואי והרשות לעניין זכאותו או היקף זכויותיו של התושב הבדואי לפי החוק) או ועדת התמורות (במקרים בהם יש מחלוקת כאמור). סעיף 80 סעיף זה מתייחס לתושב בדואי שיושב ראש ועדת התמורות או ועדת התמורות, לפי העניין, מצאו כי הוא זכאי לזכויות לפי החוק. הסעיף מציע לקבוע את התנאים שעל תושב בדואי לקיים, בטרם קבלת זכויות לפי חוק זה או כל חלק מהן, וזאת בין אם מדובר בקבלת החזקה במגרש מגורים שהוקצה לפי סעיף 76(א), ובין אם מדובר בקבלת סיוע כספי כאמור בסעיף 76(ב). התנאים המפורטים בסעיף זה הם: פינוי ומסירת החזקה בכל הקרקע שהוחזקה על ידי התושב הבדואי, למעט קרקע שהוקצתה לו כזכויות לפי חוק זה, ככל שהיא מצויה בשטח כאמור; ככל שהתושב הבדואי מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, העתקת מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; הסרת כל מבנה או חפץ המצויים שלא כדין בקרקע המוקצית לו כזכויות לפי חוק זה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור. שני התנאים האחרונים נועדו להתאים את השימושים בקרקע לייעודה, ולמנוע את המשך ההתיישבות והקמת מבנים למגורים בקרקע שאינה מיועדת למגורים לפי תוכנית. עוד מוצע להבהיר, באמצעות החלתו בשינויים המחויבים של סעיף 68 גם על תושב בדואי, כי אי קיומו של אחד או יותר מהתנאים המפורטים לעיל, יביא לביטולה המהותי של זכאותו של התושב הבדואי לזכויות לפי החוק. סעיף 81 סעיף זה נועד להסדיר מקרה בו בוטלה ההכרזה על אזור מסוים כאזור הסדרה מפורט כאמור בסעיף 98. מאחר שהמשמעות היא הפסקת הליכי הסדרת ההתיישבות לפי החוק באותו אזור, מוצע לקבוע כי במקרה כזה לא יהיה זכאי תושב בדואי המתגורר באותו אזור לזכויות לפי חוק זה. פרק י': סיום הליכי ההסדרה והוראות אחרות סעיף 82 מאחר ששטחים נרחבים באזור עליו יוחל חוק זה אינם כלולים בשטחי תביעות הבעלות שהוגשו בתקופה הקובעת כהגדרתה בחוק, מוצע לקבוע כי על קרקעות באזורים אלה לא יחולו פרקי החוק שעוסקים בהסדרת תביעות הבעלות והתמורות להלן: פרק ח' – שמסדיר את נושא הזכאות לתמורה והגדרת תובע, פרק ט' – שמסדיר את הליך אישור התביעות, קביעת התובעים המאשרים וזכאותם לתמורות ופרק י' – שמסדיר היבטים שונים של נושא התמורות. סעיף 83 בסעיף זה באה לידי ביטוי אחת ממטרותיו המרכזיות של חוק זה – הסדרת תביעות הבעלות שהוגשו על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב והבאת המחלוקות בעניין זה לכדי סיום – והוא מציע לקבוע כי תובע בעלות שבחר להסדיר את תביעתו על פי משטר התמורות הקבוע בחוק זה, לא יוכל עוד לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר ויראו אותו כמי שוויתר על תביעתו לפי פקודת ההסדר כאמור. סעיף 84 סעיף זה הינו תמונת ראי לאמור בסעיף 75, אשר עוסק בהסדרת רישומה של קרקע התמורה שתוענק לתובע מאשר כקרקע מוסדרת בבעלותו. מוצע לקבוע, בהתאמה, כי כל קרקע שהיא שטח מיוחס פרטני ולא הוקצתה כקרקע תמורה, תוקנה למדינה ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, משכון או שעבוד אחר. לשם האחידות, מוצע לקבוע כי רישום הקרקע כאמור על שם המדינה ייעשה ביום שבו הועברה לתובע המאשר החזקה בקרקע התמורה, או אם לא ניתנה לו תמורה בקרקע – ביום שבו שולמה לו מלוא התמורה בכסף. סעיף קטן (ב) מתייחס לכל קרקע באזור ההסדרה הכללי, שהוגשה לגביה תביעת בעלות, גם אם לא הוגשה לגביה הודעה על אישור תביעה לפי חוק זה. בהקשר זה מוצע לקבוע, כי בתום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, תוקנה למדינה ותירשם על שמה כאמור לעיל, כל קרקע כאמור, שעד לאותו מועד לא התקיים לגביה אחד מן המקרים המפורטים בסעיף, ובכלל זה – הקצאתה של הקרקע כקרקע תמורה, וחתימת הסכם לרכישתה בין התובע ובין רשות מקרקעי ישראל; מתן פסק דין לגבי הקרקע לפיו הזכויות בה שייכות לתובע הבעלות או לאדם אחר; העברת הבעלות או זכות אחרת בה בהסכם שנחתם כדין על ידי המדינה. על מנת לאפשר לתובעי בעלות שביקשו במועד הקבוע בחוק לברר את תביעת הבעלות שלהם בהליכי ההסדר, למצות את זכויותיהם, מוצע לקבוע כי קרקע שהוגשה לגביה בקשה כאמור במועד הקבוע לכך, לא תוקנה למדינה לפי הוראות סעיף זה כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט הדוחה את התביעה. סעיף 85 בסעיף זה בא לידי ביטוי אחד העקרונות שהחלטת הממשלה קבעה שיעוגנו בחקיקה, והוא כי על הליכי ההסדרה להתבצע בפרקי זמן קצובים וקבועים מראש. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי תובעים מאחרים (דהיינו, תובעים שלא הגישו עד המועד הקובע לאישור הודעה על אישור תביעתם או בקשה לבררה בהליכי ההסדר), לא יהיו זכאים לקבל תמורה בקרקע מכח תביעת בעלות המתבררת בהליכי ההסדר, אם בית המשפט לא הכריע בה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, וזאת אף אם יוכיחו את תביעתם בקרקע בהליכים אלה. תחת זאת, יהיו זכאים אותם תובעים מאחרים לפיצויים מהמדינה בגין מלוא שטח הקרקע שלגביה הוכיחו את תביעתם, וזאת מבלי לפגוע בזכותה של המדינה כלפי מי שקיבל תמורות לפי החוק בגין אותה קרקע, ככל שקיימת. פיצויים מהמדינה כאמור, יחושבו לפי האופן שבו מחושבים פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות וחוק הרכישה. סעיף 86 הוראות סעיף זה מזכירות, במידת מה, את הוראות סעיף 56, ותכליתן זהה – לאפשר קידום מהיר ויעיל של הליכי ההסדרה לפי חוק זה, במסגרת הזמן הקצובה להם. סעיף קטן (א) עוסק במניעת עיכוב של הליכי ההסדרה מול תובע מאשר, ביחס לקרקע שלגביה מתנהל במקביל הליך בירור לפי פקודת ההסדר, וזאת כל עוד לא קבע בית המשפט כי התובע העומד לפניו הוא בעל הזכויות בקרקע. ביחס לתובע מאחר, שלא נקט עד המועד הקובע לאישור כל פעולה מבין האפשרויות שמציע החוק לתובעי הבעלות (הגשת הודעה על אישור התביעה או בקשה לבררה לפי פקודת ההסדר), מוצע לקבוע בנוסף כי כל עוד לא קבע בית המשפט שהתובע המאחר הוא בעל הזכויות בקרקע, לא ייתן בית המשפט צו המונע או מעכב את הליכי ההסדרה בקרקע לפי חוק זה, או המורה על החלפתו, לעניין הליכים לפי חוק זה, של התובע המאשר לפי החוק בתובע המאחר. פרק י"א: אכיפה במקרקעין סימן א': צווי סילוק על מנת לאפשר את יישום תהליך ההסדרה לפי החוק במסגרת הזמן הקצובה, וכחלק ממימוש החלטת הממשלה בדבר הגברת האכיפה באזור, מוצע ליצור שני צווים ייעודיים לסילוק יד, שהסמכות להוציאם ואופן ביצועם מוסדרים בסעיפים 82-83. סעיף 87 בסעיף זה מוצע להסמיך את מנהל רשות מקרקעי ישראל, או מנהל מחוז ברשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם מנהל הרשות לפי חוק זה או מי שהוסמך על ידו והיועץ המשפטי של הרשות לפי חוק זה, להוציא צווים לסילוק ידו של מחזיק בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט. מדובר בצווים הדומים במהותם לצווי סילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981 (להלן –חוק פינוי קרקע), וההוראות הנוגעות לביצועם, לרבות הגורם המוסמך לבצעם, דומות להוראות המופיעות באותו חוק. החידוש המוצע לפי סעיף זה הוא מתן אפשרות לרשות המוסמכת לפנות קרקע הדרושה לצורך יישום תהליך ההסדרה לפי חוק זה, גם אם הקרקע אינה רשומה על שם המדינה, ובלבד שמתקיימת אחת או יותר מן הנסיבות המפורטות בסעיף. כך, למשל, ניתן יהיה להוציא צו סילוק לפי סעיף זה נגד מחזיק שאינו תושב בדואי, אשר זכותו בקרקע אינה רשומה והוא לא הגיש תביעת בעלות לגביה, או נגד מחזיק בקרקע שהוקנתה למדינה לפי הוראות חוק זה, וכן במקרים של היעדר שיתוף פעולה של תובע בעלות או תושב בדואי עם הליכי ההסדרה לפי החוק, בין אם על ידי הימנעות מנקיטה באחת האפשרויות שמציע החוק – לתובע בעלות, הגשת כתב אישור תביעה או הגשת בקשה לברור התביעה לפי הליכי ההסדר, ולתושב בדואי, הגשת הודעה על בקשת זכויות – ובין אם על ידי הימנעות של תובע מאשר הזכאי לתמורה לפי החוק או של תושב בדואי הזכאי לזכויות לפי החוק, מקיום אחד או יותר מהתנאים לקבלת תמורה או זכויות, לפי העניין, הקבועים בסעיפים 57, 62, 72 ו- 75 בהתאמה. עוד מוצע לקבוע, כי מי שמוסמך להוציא צו לסילוק יד לפי סעיף זה, יהיה רשאי להוציא צו כאמור גם לגבי קרקע באזור ההסדרה הכללי שאינו אזור הסדרה מפורט, במקרים בהם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק והשר הודיע על כוונתו להכריז בהמשך על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. סעיף 88 להבדיל מצו סילוק לפי סעיף 87, המופנה נגד מחזיק בקרקע ומוגבל לקרקע שממוקמת באזור הסדרה מפורט, הצו לסילוק יד משטח שלפי סעיף זה מופנה כלפי כולי עלמא (למעט מי שקיבל הרשאה מיוחדת מהמדינה להחזיק או להשתמש בקרקע). נוכח השלכתו הרחבה של הצו, מוצע לקבוע כי בנוסף להחלטת מנהל רשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם מנהל הרשות לפי חוק זה או מי שהוסמך על ידו והיועץ המשפטי של הרשות לפי חוק זה, יידרש גם אישור של פרקליט המחוז להוצאתו, וכי הוא יינתן לתקופה של עד 60 ימים, שניתן להאריכה מעת לעת. הצו לסילוק יד משטח נועד להתמודד עם מקרים מיוחדים, המפורטים בסעיף, שבהם אכיפה פרטנית לפי סעיף 88 כלפי כל מחזיק ומחזיק הינה בלתי יעילה וכאשר הקרקע נחוצה לקידום הליכי ההסדרה, בין אם משום שהיא מיועדת להיות מוקצית כקרקע תמורה ובין אם משום שהיא נדרשת לצרכי התיישבות של אוכלוסייה בדואית או למימוש מטרה אחרת ממטרותיו של חוק זה. כך, למשל, ניתן יהיה להוציא צו לסילוק יד משטח כאשר הופר צו לסילוק יד לפי סעיף 87 ביחס לאותה קרקע, או שהיא נתפסה בידי אדם אחר ללא הרשאה, וכן כאשר הקרקע מוחזקת על ידי מחזיקים רבים שאינם זכאים לתמורה בה. מהבחינה הפרוצדוראלית, של אופן ביצוע הצו ואפשרות תקיפתו, מוצע להחיל את ההוראות הקבועות לגבי צו לסילוק יד כאמור בסעיף 87, ובלבד שבמקום "מחזיק" יתייחסו ההוראות האמורות ל"כל מחזיק". עוד בדומה לצו לפי סעיף 87, גם כאן מוצע לקבוע כי מי שמוסמך להוציא צו לסילוק יד משטח לפי סעיף זה, יהיה רשאי להוציא צו כאמור גם לגבי קרקע באזור ההסדרה הכללי שאינו אזור הסדרה מפורט, במקרים בהם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק וראש הממשלה הודיע על כוונתו להכריז בהמשך על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. סימן ב': עבירות ועונשין סעיף 89 בסעיף זה מוצע לקבוע עבירה פלילית, ובצדה עונש של שנתיים מאסר, בגין החזקה בקרקע בניגוד לצו לסילוק יד למחזיק קרקע שלא כדין לפי סעיף 87 או בניגוד לצו לסילוק יד משטח לפי סעיף 88, לאחר המועד שנקבע בצווים אלה. רף הענישה ביחס לשני הצווים זהה, ונקבע בהתאם למעשה הזהה המקים את העבירה – הפרת הוראה חוקית (ר' סעיף 287(א) לחוק העונשין). עוד מוצע לקבוע, כי העובר עבירה של תקיפת שוטר, או הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כאמור בסעיפים 273-275 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, כלפי מי שהוסמך לפעול לאכיפת צו לסילוק יד למחזיק קרקע שלא כדין או צו סילוק לסילוק יד משטח שניתנו לפי חוק זה, או כלפי מי שפועל לביצועם, דינו כאמור באותם סעיפים בחוק העונשין. פרק י"ב: שירותים מוניציפליים בשטחים גליליים הצעת החוק מסדירה הענקת שירותים מוניציפליים בשטחים גלילים, כלומר שטחים שאינם כלולים בתחומי שיפוטה של רשות מקומית כלשהי., אשר כיום לא ניתנים בהם שירותים מוניציפליים בסיסיים למרות שמתגוררים בהם עשרות אלפי אזרחי ישראל ותושביה. הצעת החוק מסדרה מתן שירותים מוניציפליים בשטחים גליליים בהתאם להוראות שר הפנים בהתייעצות עם השר לפי חוק זה, באמצעות איגודי רשויות אשכולות נגב מערבי ומזרחי או מנהלות מרחביות שיוקמו לצורך זה. ומנגד יוסמך שר הפנים בהתייעצות עם שרי האוצר והשר לפי חוק זה , להטיל ארנונה על נכסים המצויים בשטחים הגליליים. סעיף 90 הצעת החוק קובעת כי שר הפנים, בהתייעצות עם השר לפי חוק זה, רשאי, להתקין לשטח גלילי המצוי בתחומי הנגב חוקי עזר בכל ענייני תפקידיה של עירייה על פי פקודת העיריות ולקבוע בו הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים ותשלומי חובה. כך, תתאפשר הענקת שירותים מוניציפליים בסיסיים, כגון פינוי פסולת, לתושבי האזורים הגליליים ומאידך, תתאפשר הטלת תשלומי חובה על נכסים המצויים בשטחים הגליליים, אשר כיום אינם מחויבים בתשלומי חובה מוניציפליים, דבר המהווה תמריץ שלילי למעבר אוכלוסייה בדואית המתגוררים בפזורה בשטחים גליליים לתחומי רשויות מקומיות סעיף 91 הצעת החוק מסמיכה את שר הפנים, בהתייעצות עם השר לפי חוק זה, לקבוע הוראות בדבר השירותים הארעיים שיסופקו למבנים או לשימושים הנעשים כדין בשטח גלילי ולקבוע כי אלה יסופקו באמצעות איגודי רשויות אשכולות נגב מזרחי או מערבי. ואת הסמכויות שיינתנו ובידי האשכולות הנ"ל, לרבות גבית תשלומי חובה וארנונה . סעיף 92 הצעת החוק מסמיכה את השר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר לפי חוק זה להטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על נכסים המצויים בשטח גלילי באזור הנגב, בשיעור שיקבע ואת הגורמים שלהם תשולם הארנונה בשטח הגלילי. ארנונה לא תוטל על נכסי המדינה בשטחים הגליליים. סעיף 93 הצעת החוק מסמיכה את שר הפנים, בהסכמת השר לפי חוק זה לקבוע בצו ששטחים גליליים בתחום מחוז הדרום שינוהלו בידי "מינהלה מרחבית" ולהקנות לה סמכויות ותפקידים המוקנים לעיריות על פי פקודת העיריות. מינהלה או מינהלות מרחביות הן אמצעי שבאמצעותו ניתן לנהל שירותים מוניציפליים באזורים גליליים שבהם לא קיימות רשויות מקומיות סמוכות או איגודי ערים סמוכים שניתן או לא נכון להעניק להם סמכויות ותפקידים נוספים בהתאם לסעיף 91. הצעת החוק קובעת את הרכבן של המינהלות ואת הכשירות לשמש בהן סעיף 94 על מנת לצמצם את הפערים בין האוכלוסייה הבדואית בפזורה שבשטחים הגליליים לשאר תושבי המדינה יש פעול לשיפור החינוך וההשכלה וזמינותה. לצורך האמור, הצעת החוק מסמיכה את שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, למנות "מינהלת חינוך גלילית" שתהווה את רשות החינוך המקומית כמשמעותה בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ואשר תהא אחראית על שירותי החינוך בשטחים הגליליים באזור הנגב ויהיו לה כל הסמכויות והחובות כרשות חינוך מקומית לפי כל דין לגבי השטח הגלילי שיפורט בצו סעיף 95 במטרה לסייע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הגליליים בנגב מוצע להקים קרן לשמירה על השטחים הגליליים במסגרת הרשות לפי חוק זה. הקרן תפעל למימון פעולות כגון פינוי פסולת, מפגעים ופלישות לשטחים הגליליים, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות רשות מקרקעי ישראל באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות שר הפנים בהסכמת שר האוצר. שר הפנים, בהסכמת שר האוצר , יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה. פרק י"ג: השקעות הרשות בפיתוח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב הצעת החוק מציעה השקעת הרשות לפי חוק זה בתשתיות ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב לצורך צמצום הפערים. סעיף 96 הצעת החוק מציעה כי הרשות, בהתאם למדיניות השר ולתקציבה, תהא מוסמכת להשקיע ולפתח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב. סעיף 97 הצעת החוק מתנה השקעת הרשות ברשויות המקומיות הבדואיות בחתימת הרשויות המקומיות על התחייבות לפיה בסיום כל שלב בעבודות פיתוח ובנייה בתחומי הרשות המקומית תבוצע מסירה הנדסית של האתר לידי הרשות המקומית, שתקבל עליה את האחריות להמשך הטיפול, האחזקה השוטפת והתפעול של התשתיות ומבני הציבור. פרק י"ד : הוראות שונות סעיף 98 בסעיף זה מוצע להסמיך את השר להכריז על התחלת הליך ההסדרה לפי חוק זה באזורים וביום שייקבעו על ידו. בכך יתחיל בפועל הליך ההסדרה לפי חוק זה על אותם אזורים (ר' סעיף 47). באופן זה יוכל השר לקדם את הליך ההסדרה באופן מובנה ומדורג, בהתאם לקצב התקדמותו באזורים שבהם הוחל ועל פי הצרכים המשתנים בשטח. בהמשך לסעיף 46, המעניק לשר את הסמכות להתחיל את הליך ההסדרה לפי חוק זה באזור מסוים, מוצע להסמיך את השר גם לבטל את הכרזתו או לשנות את גבולות האזור עליו תחול, אם ראה שאין אפשרות ממשית להשגתן של מטרות החוק באזור מסוים. הסעיף נועד להקנות לראש הממשלה גמישות בקידום הליך ההסדרה, וזאת בין היתר, בהתייחס לחלקם של התובעים המאשרים ביחס לכלל החלקות הנתבעות באותו אזור. סעיף 99 סעיף זה מציע להקפיא את ההליכים לפי פקודת ההסדר, באזור שבו הוכרז על התחלת הליך ההסדרה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 46, וזאת החל מיום התחילה שקבע השר לאותו אזור ועד למועד הקובע לאישור הקבוע בחוק (סעיף 48). הקפאת ההליכים לפי פקודת ההסדר מתבקשת לאור החלת ההסדרה המיוחדת באותו אזור, על מנת למנוע ניהול הליכים כפולים במקביל ועל מנת לאפשר לכל תובע בעלות פרק זמן חופשי מלחצים של הליכים משפטיים מתנהלים בכדי לשקול האם הוא מעוניין להצטרף להסדרה לפי חוק זה או לנהל את תביעתו לפי פקודת ההסדר. סעיף 100 לאור ההסדרים המיוחדים הקבועים בחוק זה לצורך השגת מטרותיו, מוצע לקבוע כי בכל מקום של סתירה בין הוראות חוק זה והוראות כל דין – תהא עדיפות להוראותיו של חוק זה. סעיף 101 סעיף זה קובע כי מיום תחילתו של חוק זה, לא ניתן יהיה עוד לקבל תמורות בגין תביעת בעלות שהוגשה ביחס לחלקה נתבעת באזור עליו חל החוק, בין אם על פי הסכם פשרה פרטני (כפי שהיה נהוג עובר לכניסתו של החוק לתוקף) ובין בדרך אחרת, אלא לפי הוראות חוק זה, שעיקרן כפי שנקבע בהחלטת הממשלה – תהליך הסדרה כולל וקצוב בזמן של תביעות הבעלות, על מנת לקדם ולאפשר הסדרה של התיישבות בדואים בנגב. סעיף 102 בסעיף זה מוצע לקבוע תמורות או זכויות לפי חוק זה יוענקו רק למי שהינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. סעיף 103 בהתאם להמלצות צוות היישום שאומצו בהחלטת הממשלה, מוצע לקבוע כי מסד הנתונים המעודכן שיערוך פקיד ההסדר יהווה ראיה לכאורה לתכנו בכל הליך לפי פקודת ההסדר שמתנהל או יתנהל בעתיד בבית המשפט. סעיף 104 בהתאם להמלצות ועדת גולדברג, שהתקבלו גם על ידי צוות היישום ואומצו בהחלטת הממשלה, מוצע לקבוע כי התמורות לפי חוק זה, ובכלל זה – תמורות בקרקע, תמורות בכסף, הקצאת מגרשי מגורים, והמרה בין סוגי תמורות שונים, יהיו פטורות ממס. זאת נוכח האינטרס הציבורי המובהק שבהשלמת הליכי ההסדרה המיוחדים שבחוק זה, תוך מתן תמריצים לתובעי הבעלות להצטרף להליכים אלה. סעיף 105 בסעיף זה מוצע לקבוע כי ועדת התמורות תוכל לעשות שימוש בסמכויותיו של פקיד ההסדר לעניין תיקון גבולות, יצירת דרכי מעבר וכיו"ב, על פי סעיפים 27-30, 32 לפקודת ההסדר, בשינויים המחויבים, ככל שתראה שיש צורך בכך. פרק ט"ו: העברת פעילות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב סעיף 106 לנוכח הקמת רשות סטטוטורית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ופיתוח הנגב בהתאם לחוק זה, שהינה בעלת סמכויות רחבות המכילות גם את הסמכויות שהיו לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שהוקמה במשרד הבינוי והשיכון לפי החלטת ממשלה 1999 מיום 15.07.2007 (להלן – הרשות החדלה) מוצע כי עם כניסתו לתוקף של חוק זה, יועברו כל פעילותה ותקציביה של הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה ועם העברת פעילותה ותקציביה כאמור תחדל הרשות החדלה מלהתקיים. סעיף 107 לצורך העברה מסודרת של הפעילות בין הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה מוצע כי עם הקמת הרשות לפי חוק זה, המנהל הכללי של הרשות החדלה ימונה למנהל הכללי הראשון של הרשות לפי חוק זה ויהיה אחראי, בין היתר, להעברת הפעילות והתקציבים של הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה. סעיף 108 הצעת החוק מציעה כי ביום תחילתו של חוק זה ינוידו עובדי הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה מבלי לגרוע מזכויותיהם וזאת מבלי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות החדלה להתקבל לעבודה או לעבור לתפקיד אחר בשירות המדינה, בכפוף להוראות הדין החל על העברת וניוד עובדים. מוצע כי עם פרסום חוק זה לא תקבל הרשות החדלה עובדים חדשים (בכל צורת העסקה לרבות באמצעות מיקור חוץ) אלא מטעמים מיוחדים; פרק ט"ז: פיתוח ועידוד כלכלי על מנת לצמצם פערים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לאוכלוסייה הכללית בישראל ולשלבה בכלכלה ובתעסוקה, נדרשים אמצעים לפיתוח ועידוד כלכלי של אוכלוסייה זו. סעיף 109 להצעת החוק קובע עדיפות לעסקים בשליטת בן המגזר הבדואי, במקרה של הצעות משוקללות זהות בטיבן שהיא הגבוהה ביותר, במכרזי המדינה בתחומי חציבה וכרייה, אנרגיה מתחדשת ומחזור פסולת בנגב. פרק י"ז: ביצוע ותקנות סעיף 110 מוצע לקבוע כי השר יהיה ממונה על ביצועו של חוק זה, ובין היתר, להתקין תקנות לביצועו ולעניינים המפורטים בסעיף זה. המדובר בעניינים פרטניים, אשר מטבע הדברים דורשים גמישות ואפשרות לשנותם מעת לעת, ולפיכך מוצע להשאיר את הסמכות לקבעם בתקנות. סעיף 111 מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בהליכים לפי חוק זה בפני ועדת התמורות ולעניין דרכי מסירתן והמצאתן של הודעות והחלטות לפי החוק. מדובר בנושאים משפטיים פרוצדוראליים, ולפיכך מוצע כי הסמכות לקבוע הוראות פרטניות בעניינם, ולשנותן מעת לעת, תהיה של שר המשפטים. פרק י"ח: תיקונים עקיפים סעיף 112 מוצע לקבוע כי מנגנון ההשגה על החלטות ועדת התמורות ועל החלטות הרשות לפי חוק זה, כמו גם על החלטות אחרות של הרשות, יהיה באמצעות עתירה מנהלית שתוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים. בהתאם לכך, סעיף זה מבקש לתקן את התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים באופן שזה יוסמך לדון בעתירות מנהליות גם ביחס להחלטות ועדת התמורות והרשות בנושא הסדרת התיישבות בדואים בנגב. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בתמוז התשפ"ה (23.07.2025) פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות מטרות 1. מטרות חוק זה הן: מטרות חוק זה הן: מטרות חוק זה הן: מטרות חוק זה הן: (1) הסדרת הבעלות על הקרקעות בנגב בהתייחס לתביעות הבעלות שהוגשו על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב; (1) הסדרת הבעלות על הקרקעות בנגב בהתייחס לתביעות הבעלות שהוגשו על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב; (1) הסדרת הבעלות על הקרקעות בנגב בהתייחס לתביעות הבעלות שהוגשו על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב; (1) הסדרת הבעלות על הקרקעות בנגב בהתייחס לתביעות הבעלות שהוגשו על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב; (2) שיפור מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שיפור איכות החיים של התושבים הבדואים, וצמצום פערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה; (2) שיפור מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שיפור איכות החיים של התושבים הבדואים, וצמצום פערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה; (2) שיפור מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שיפור איכות החיים של התושבים הבדואים, וצמצום פערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה; (2) שיפור מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שיפור איכות החיים של התושבים הבדואים, וצמצום פערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה; (3) שיפור השירותים המוניציפליים ברשויות המקומיות הבדואיות; (3) שיפור השירותים המוניציפליים ברשויות המקומיות הבדואיות; (3) שיפור השירותים המוניציפליים ברשויות המקומיות הבדואיות; (3) שיפור השירותים המוניציפליים ברשויות המקומיות הבדואיות; (4) שיפור נגישות האוכלוסייה הבדואית לחינוך והשכלה; (4) שיפור נגישות האוכלוסייה הבדואית לחינוך והשכלה; (4) שיפור נגישות האוכלוסייה הבדואית לחינוך והשכלה; (4) שיפור נגישות האוכלוסייה הבדואית לחינוך והשכלה; (5) הענקת שירותים מוניציפליים ארעיים במרחבים גליליים; (5) הענקת שירותים מוניציפליים ארעיים במרחבים גליליים; (5) הענקת שירותים מוניציפליים ארעיים במרחבים גליליים; (5) הענקת שירותים מוניציפליים ארעיים במרחבים גליליים; (6) מתן פתרונות התיישבות לאוכלוסיית הבדואים בנגב, ועידודה להתיישבות חלופית; (6) מתן פתרונות התיישבות לאוכלוסיית הבדואים בנגב, ועידודה להתיישבות חלופית; (6) מתן פתרונות התיישבות לאוכלוסיית הבדואים בנגב, ועידודה להתיישבות חלופית; (6) מתן פתרונות התיישבות לאוכלוסיית הבדואים בנגב, ועידודה להתיישבות חלופית; (7) הגברת הביטחון האישי ואכיפת החוק בנגב; (7) הגברת הביטחון האישי ואכיפת החוק בנגב; (7) הגברת הביטחון האישי ואכיפת החוק בנגב; (7) הגברת הביטחון האישי ואכיפת החוק בנגב; (8) שילוב האוכלוסייה הבדואית בחברה הישראלית וחיזוק הקשר של אוכלוסייה כאמור עם ערכי מדינת ישראל. (8) שילוב האוכלוסייה הבדואית בחברה הישראלית וחיזוק הקשר של אוכלוסייה כאמור עם ערכי מדינת ישראל. (8) שילוב האוכלוסייה הבדואית בחברה הישראלית וחיזוק הקשר של אוכלוסייה כאמור עם ערכי מדינת ישראל. (8) שילוב האוכלוסייה הבדואית בחברה הישראלית וחיזוק הקשר של אוכלוסייה כאמור עם ערכי מדינת ישראל. והכול, בין השאר, באמצעות הקמת רשות ממשלתית להתיישבות הבדאים בנגב שתפעל בהתאם להוראות חוק זה. והכול, בין השאר, באמצעות הקמת רשות ממשלתית להתיישבות הבדאים בנגב שתפעל בהתאם להוראות חוק זה. והכול, בין השאר, באמצעות הקמת רשות ממשלתית להתיישבות הבדאים בנגב שתפעל בהתאם להוראות חוק זה. והכול, בין השאר, באמצעות הקמת רשות ממשלתית להתיישבות הבדאים בנגב שתפעל בהתאם להוראות חוק זה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "אזור הסדרה כללי" – אזור בנגב שוועדת השרים להתיישבות הבדואים בנגב תחליט על הסדרת התיישבות הבדואים בו בהתאם להוראות חוק זה; "אזור הסדרה כללי" – אזור בנגב שוועדת השרים להתיישבות הבדואים בנגב תחליט על הסדרת התיישבות הבדואים בו בהתאם להוראות חוק זה; "אזור הסדרה כללי" – אזור בנגב שוועדת השרים להתיישבות הבדואים בנגב תחליט על הסדרת התיישבות הבדואים בו בהתאם להוראות חוק זה; "אזור הסדרה כללי" – אזור בנגב שוועדת השרים להתיישבות הבדואים בנגב תחליט על הסדרת התיישבות הבדואים בו בהתאם להוראות חוק זה; "אזור הסדרה מפורט" – כמשמעותו בסעיף 46; "אזור הסדרה מפורט" – כמשמעותו בסעיף 46; "אזור הסדרה מפורט" – כמשמעותו בסעיף 46; "אזור הסדרה מפורט" – כמשמעותו בסעיף 46; "ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 4; "ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 4; "ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 4; "ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 4; "ועדה מקומית לתכנון ולבנייה" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה (להלן – ועדה מקומית); "ועדה מקומית לתכנון ולבנייה" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה (להלן – ועדה מקומית); "ועדה מקומית לתכנון ולבנייה" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה (להלן – ועדה מקומית); "ועדה מקומית לתכנון ולבנייה" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה (להלן – ועדה מקומית); "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963; "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963; "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963; "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969; "חוק מקרקעי ציבור" – חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981; "חוק מקרקעי ציבור" – חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981; "חוק מקרקעי ציבור" – חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981; "חוק מקרקעי ציבור" – חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960; "חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960; "חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960; "חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "מגרש מגורים" – מגרש המיועד למגורים על פי תוכנית מפורטת באחד מיישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב; "מגרש מגורים" – מגרש המיועד למגורים על פי תוכנית מפורטת באחד מיישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב; "מגרש מגורים" – מגרש המיועד למגורים על פי תוכנית מפורטת באחד מיישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב; "מגרש מגורים" – מגרש המיועד למגורים על פי תוכנית מפורטת באחד מיישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב; "מגרש מגורים מפותח" – מגרש מגורים שנעשו בו פעולות פיתוח המאפשרות הקמת בית מגורים עליו; "מגרש מגורים מפותח" – מגרש מגורים שנעשו בו פעולות פיתוח המאפשרות הקמת בית מגורים עליו; "מגרש מגורים מפותח" – מגרש מגורים שנעשו בו פעולות פיתוח המאפשרות הקמת בית מגורים עליו; "מגרש מגורים מפותח" – מגרש מגורים שנעשו בו פעולות פיתוח המאפשרות הקמת בית מגורים עליו; "מוסד תכנון" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "מוסד תכנון" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "מוסד תכנון" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "מוסד תכנון" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "מנהל הרשות" – מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 15; "מנהל הרשות" – מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 15; "מנהל הרשות" – מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 15; "מנהל הרשות" – מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 15; "הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991; "הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991; "הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991; "הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991; "פנקסי המקרקעין" – כמשמעותם בחוק המקרקעין; "פנקסי המקרקעין" – כמשמעותם בחוק המקרקעין; "פנקסי המקרקעין" – כמשמעותם בחוק המקרקעין; "פנקסי המקרקעין" – כמשמעותם בחוק המקרקעין; "פקודת ההסדר" – פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט 1969; "פקודת ההסדר" – פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט 1969; "פקודת ההסדר" – פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט 1969; "פקודת ההסדר" – פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט 1969; "פקודת הקרקעות" – פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; "פקודת הקרקעות" – פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; "פקודת הקרקעות" – פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; "פקודת הקרקעות" – פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; "קרוב" – בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, וכן תאגיד שהאדם או קרובו הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלק קרובו בהם עולה על 5%; "קרוב" – בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, וכן תאגיד שהאדם או קרובו הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלק קרובו בהם עולה על 5%; "קרוב" – בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, וכן תאגיד שהאדם או קרובו הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלק קרובו בהם עולה על 5%; "קרוב" – בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, וכן תאגיד שהאדם או קרובו הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלק קרובו בהם עולה על 5%; "הרשות" או "הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 13; "הרשות" או "הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 13; "הרשות" או "הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 13; "הרשות" או "הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב" – כמשמעותה בסעיף 13; "רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "שטח גלילי" – שטח שאינו כלול בתחום שיפוטה של רשות מקומית; "שטח גלילי" – שטח שאינו כלול בתחום שיפוטה של רשות מקומית; "שטח גלילי" – שטח שאינו כלול בתחום שיפוטה של רשות מקומית; "שטח גלילי" – שטח שאינו כלול בתחום שיפוטה של רשות מקומית; "שירותים מוניציפליים" – סמכויות ותפקידים שעירייה מוסמכת לעשותן בתחומה בהתאם להוראות סעיפים 235 עד 249 לפקודת העיריות; "שירותים מוניציפליים" – סמכויות ותפקידים שעירייה מוסמכת לעשותן בתחומה בהתאם להוראות סעיפים 235 עד 249 לפקודת העיריות; "שירותים מוניציפליים" – סמכויות ותפקידים שעירייה מוסמכת לעשותן בתחומה בהתאם להוראות סעיפים 235 עד 249 לפקודת העיריות; "שירותים מוניציפליים" – סמכויות ותפקידים שעירייה מוסמכת לעשותן בתחומה בהתאם להוראות סעיפים 235 עד 249 לפקודת העיריות; "תובע בעלות" – תובע בעלות מקורי או חליף כמשמעו בסעיף 44(ב); "תובע בעלות" – תובע בעלות מקורי או חליף כמשמעו בסעיף 44(ב); "תובע בעלות" – תובע בעלות מקורי או חליף כמשמעו בסעיף 44(ב); "תובע בעלות" – תובע בעלות מקורי או חליף כמשמעו בסעיף 44(ב); "תובע בעלות מקורי" – כמשמעותו בסעיף 43; "תובע בעלות מקורי" – כמשמעותו בסעיף 43; "תובע בעלות מקורי" – כמשמעותו בסעיף 43; "תובע בעלות מקורי" – כמשמעותו בסעיף 43; "תובע מאשר" – כמשמעותו בסעיף 44; "תובע מאשר" – כמשמעותו בסעיף 44; "תובע מאשר" – כמשמעותו בסעיף 44; "תובע מאשר" – כמשמעותו בסעיף 44; "תושב בדואי" – תושב ישראל המתגורר בנגב, שהגיע לפי הרישום במרשם האוכלוסין לגיל 18 שנים, המשתייך לאחד משבטי הבדואים המנויים בצו שיפרסם השר, בהתייעצות עם הרשות שלפי חוק זה, ומתגורר דרך קבע החל מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) לכל המאוחר באזור ההסדרה המפורט ; "תושב בדואי" – תושב ישראל המתגורר בנגב, שהגיע לפי הרישום במרשם האוכלוסין לגיל 18 שנים, המשתייך לאחד משבטי הבדואים המנויים בצו שיפרסם השר, בהתייעצות עם הרשות שלפי חוק זה, ומתגורר דרך קבע החל מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) לכל המאוחר באזור ההסדרה המפורט ; "תושב בדואי" – תושב ישראל המתגורר בנגב, שהגיע לפי הרישום במרשם האוכלוסין לגיל 18 שנים, המשתייך לאחד משבטי הבדואים המנויים בצו שיפרסם השר, בהתייעצות עם הרשות שלפי חוק זה, ומתגורר דרך קבע החל מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) לכל המאוחר באזור ההסדרה המפורט ; "תושב בדואי" – תושב ישראל המתגורר בנגב, שהגיע לפי הרישום במרשם האוכלוסין לגיל 18 שנים, המשתייך לאחד משבטי הבדואים המנויים בצו שיפרסם השר, בהתייעצות עם הרשות שלפי חוק זה, ומתגורר דרך קבע החל מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) לכל המאוחר באזור ההסדרה המפורט ; "תזכיר תביעה" – כמשמעותו בפקודת ההסדר; "תזכיר תביעה" – כמשמעותו בפקודת ההסדר; "תזכיר תביעה" – כמשמעותו בפקודת ההסדר; "תזכיר תביעה" – כמשמעותו בפקודת ההסדר; "תוכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "תוכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "תוכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "תוכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "השר" – ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה. "השר" – ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה. "השר" – ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה. "השר" – ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה. פרק ב': הקמת ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב פרק ב': הקמת ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב פרק ב': הקמת ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב פרק ב': הקמת ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב 3. (א) תוקם ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב, אשר תתווה את מדיניות הממשלה בכל הקשור להסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב ותנחה את משרדי הממשלה בתחום הטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב, ואלה יהיו חברי הוועדה: (א) תוקם ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב, אשר תתווה את מדיניות הממשלה בכל הקשור להסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב ותנחה את משרדי הממשלה בתחום הטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב, ואלה יהיו חברי הוועדה: (א) תוקם ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב, אשר תתווה את מדיניות הממשלה בכל הקשור להסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב ותנחה את משרדי הממשלה בתחום הטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב, ואלה יהיו חברי הוועדה: (א) תוקם ועדת שרים לעניין התיישבות הבדואים בנגב, אשר תתווה את מדיניות הממשלה בכל הקשור להסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב ותנחה את משרדי הממשלה בתחום הטיפול באוכלוסיית הבדואים בנגב, ואלה יהיו חברי הוועדה: (1) ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה והוא יעמוד בראש הוועדה; (1) ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה והוא יעמוד בראש הוועדה; (1) ראש הממשלה או שר במשרד ראש הממשלה והוא יעמוד בראש הוועדה; (2) שר האוצר; (2) שר האוצר; (2) שר האוצר; (3) שר הפנים; (3) שר הפנים; (3) שר הפנים; (4) שר הבינוי והשיכון; (4) שר הבינוי והשיכון; (4) שר הבינוי והשיכון; (5) שר החינוך; (5) שר החינוך; (5) שר החינוך; (6) שר העבודה; (6) שר העבודה; (6) שר העבודה; (7) שר הרווחה והביטחון החברתי; (7) שר הרווחה והביטחון החברתי; (7) שר הרווחה והביטחון החברתי; (8) שר החקלאות וביטחון המזון; (8) שר החקלאות וביטחון המזון; (8) שר החקלאות וביטחון המזון; (9) השר לביטחון לאומי; (9) השר לביטחון לאומי; (9) השר לביטחון לאומי; (10) שר האנרגיה והתשתיות; (10) שר האנרגיה והתשתיות; (10) שר האנרגיה והתשתיות; (11) שר הבריאות; (11) שר הבריאות; (11) שר הבריאות; (12) שר המשפטים; (12) שר המשפטים; (12) שר המשפטים; (13) השר להגנת הסביבה. (13) השר להגנת הסביבה. (13) השר להגנת הסביבה. פרק ג': ועדה ארצית לתכנון ובנייה להתיישבות הבדואים בנגב פרק ג': ועדה ארצית לתכנון ובנייה להתיישבות הבדואים בנגב פרק ג': ועדה ארצית לתכנון ובנייה להתיישבות הבדואים בנגב פרק ג': ועדה ארצית לתכנון ובנייה להתיישבות הבדואים בנגב סימן א': כללי סימן א': כללי סימן א': כללי סימן א': כללי הקמת הועדה 4. (א) תוקם ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב), וזה הרכבה: (א) תוקם ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב), וזה הרכבה: (א) תוקם ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב), וזה הרכבה: (א) תוקם ועדה ארצית לתכנון ולבנייה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב), וזה הרכבה: (1) נציג ראש הממשלה או השר במשרד ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש; (1) נציג ראש הממשלה או השר במשרד ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש; (1) נציג ראש הממשלה או השר במשרד ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג שר הפנים; (2) נציג שר הפנים; (2) נציג שר הפנים; (3) נציג שר המשפטים; (3) נציג שר המשפטים; (3) נציג שר המשפטים; (4) נציג שר הבינוי והשיכון; (4) נציג שר הבינוי והשיכון; (4) נציג שר הבינוי והשיכון; (5) נציג שר החינוך; (5) נציג שר החינוך; (5) נציג שר החינוך; (6) נציג שר האוצר; (6) נציג שר האוצר; (6) נציג שר האוצר; (7) נציג שר התחבורה; (7) נציג שר התחבורה; (7) נציג שר התחבורה; (8) נציג שר העבודה; (8) נציג שר העבודה; (8) נציג שר העבודה; (9) נציג השר להגנת הסביבה; (9) נציג השר להגנת הסביבה; (9) נציג השר להגנת הסביבה; (10) נציג שר הרווחה והביטחון החברתי; (10) נציג שר הרווחה והביטחון החברתי; (10) נציג שר הרווחה והביטחון החברתי; (11) נציג שר החקלאות וביטחון המזון; (11) נציג שר החקלאות וביטחון המזון; (11) נציג שר החקלאות וביטחון המזון; (12) נציג השר לביטחון לאומי; (12) נציג השר לביטחון לאומי; (12) נציג השר לביטחון לאומי; (13) נציג שר האנרגיה והתשתיות; (13) נציג שר האנרגיה והתשתיות; (13) נציג שר האנרגיה והתשתיות; (14) נציג שר הבריאות; (14) נציג שר הבריאות; (14) נציג שר הבריאות; (15) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; (15) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; (15) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; (16) נציג רשות מקרקעי ישראל; (16) נציג רשות מקרקעי ישראל; (16) נציג רשות מקרקעי ישראל; (17) נציג שר הביטחון; (17) נציג שר הביטחון; (17) נציג שר הביטחון; (18) בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הוועדה; (18) בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הוועדה; (18) בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הוועדה; (19) שני נציגי ציבור שתמנה הממשלה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב; (19) שני נציגי ציבור שתמנה הממשלה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב; (19) שני נציגי ציבור שתמנה הממשלה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב; (20) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו; (20) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו; (20) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו; (21) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי; (21) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי; (21) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי; (22)  שלוש נציגי השלטון המקומי שימנה שר הפנים ובהם לפחות פחות שני ראשי רשויות. (22)  שלוש נציגי השלטון המקומי שימנה שר הפנים ובהם לפחות פחות שני ראשי רשויות. (22)  שלוש נציגי השלטון המקומי שימנה שר הפנים ובהם לפחות פחות שני ראשי רשויות. (ב) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כמשקיף. (ב) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כמשקיף. (ב) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כמשקיף. (ב) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כמשקיף. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ד) תקופת כהונתו של חבר הועדה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – חבר הוועדה) תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. (ד) תקופת כהונתו של חבר הועדה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – חבר הוועדה) תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. (ד) תקופת כהונתו של חבר הועדה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – חבר הוועדה) תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. (ד) תקופת כהונתו של חבר הועדה להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – חבר הוועדה) תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. (ה) מי שמינה נציג לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאי בכל עת להחליף את נציגו בוועדה. (ה) מי שמינה נציג לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאי בכל עת להחליף את נציגו בוועדה. (ה) מי שמינה נציג לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאי בכל עת להחליף את נציגו בוועדה. (ה) מי שמינה נציג לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאי בכל עת להחליף את נציגו בוועדה. (ו) הוועדה תזמין לדיוניה את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה או שבחלק מתחומה נכלל שטח התוכנית ותיתן לו או לנציגו הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בעניין. (ו) הוועדה תזמין לדיוניה את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה או שבחלק מתחומה נכלל שטח התוכנית ותיתן לו או לנציגו הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בעניין. (ו) הוועדה תזמין לדיוניה את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה או שבחלק מתחומה נכלל שטח התוכנית ותיתן לו או לנציגו הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בעניין. (ו) הוועדה תזמין לדיוניה את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה או שבחלק מתחומה נכלל שטח התוכנית ותיתן לו או לנציגו הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בעניין. סימן ב': תפקידי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב וסמכויותיה סימן ב': תפקידי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב וסמכויותיה סימן ב': תפקידי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב וסמכויותיה סימן ב': תפקידי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב וסמכויותיה סמכויות ותפקידים 5. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב" – כל אחת מאלה: "תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב" – כל אחת מאלה: "תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב" – כל אחת מאלה: "תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב" – כל אחת מאלה: (1) תוכנית מתאר ארצית להקמת התיישבות בדואית בנגב, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; (1) תוכנית מתאר ארצית להקמת התיישבות בדואית בנגב, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; (1) תוכנית מתאר ארצית להקמת התיישבות בדואית בנגב, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; (2) תוכנית מתאר ארצית לתקשורת שעניינה מתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; (2) תוכנית מתאר ארצית לתקשורת שעניינה מתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; (2) תוכנית מתאר ארצית לתקשורת שעניינה מתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; (3) תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה; (3) תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה; (3) תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה; "תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית" – תוכנית להקמת בניינים או דרכים או תשתיות הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר להקמת בניינים וסלילת דרכים ותשתיות בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; "תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית" – תוכנית להקמת בניינים או דרכים או תשתיות הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר להקמת בניינים וסלילת דרכים ותשתיות בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; "תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית" – תוכנית להקמת בניינים או דרכים או תשתיות הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר להקמת בניינים וסלילת דרכים ותשתיות בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; "תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית" – תוכנית להקמת בניינים או דרכים או תשתיות הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר להקמת בניינים וסלילת דרכים ותשתיות בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. (ב) בענייני תכנון ובנייה של התיישבות הבדואים בנגב יהיו לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. (ב) בענייני תכנון ובנייה של התיישבות הבדואים בנגב יהיו לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. (ב) בענייני תכנון ובנייה של התיישבות הבדואים בנגב יהיו לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. (ב) בענייני תכנון ובנייה של התיישבות הבדואים בנגב יהיו לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. (ג) לעניין מתן היתר על פי תוכנית שאישרה הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ולעניין מתן היתר להתיישבות הבדואים בנגב על פי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות פרק ה' לחוק התכנון והבנייה, בשינויים המחויבים, ואולם, על אף האמור בפרק ה' לחוק התכנון והבנייה, תהיה – (ג) לעניין מתן היתר על פי תוכנית שאישרה הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ולעניין מתן היתר להתיישבות הבדואים בנגב על פי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות פרק ה' לחוק התכנון והבנייה, בשינויים המחויבים, ואולם, על אף האמור בפרק ה' לחוק התכנון והבנייה, תהיה – (ג) לעניין מתן היתר על פי תוכנית שאישרה הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ולעניין מתן היתר להתיישבות הבדואים בנגב על פי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות פרק ה' לחוק התכנון והבנייה, בשינויים המחויבים, ואולם, על אף האמור בפרק ה' לחוק התכנון והבנייה, תהיה – (ג) לעניין מתן היתר על פי תוכנית שאישרה הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ולעניין מתן היתר להתיישבות הבדואים בנגב על פי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות פרק ה' לחוק התכנון והבנייה, בשינויים המחויבים, ואולם, על אף האמור בפרק ה' לחוק התכנון והבנייה, תהיה – (1) רשות הרישוי – יושב ראש הועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר; (1) רשות הרישוי – יושב ראש הועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר; (1) רשות הרישוי – יושב ראש הועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מתאר ארצית מפורטת להתיישבות הבדואים בנגב או על פי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר; (2) הוועדה המקומית – הועדה להתיישבות הבדואים בנגב; ואולם הוראות סעיף 152(א) לחוק התכנון והבנייה לא יחולו. (2) הוועדה המקומית – הועדה להתיישבות הבדואים בנגב; ואולם הוראות סעיף 152(א) לחוק התכנון והבנייה לא יחולו. (2) הוועדה המקומית – הועדה להתיישבות הבדואים בנגב; ואולם הוראות סעיף 152(א) לחוק התכנון והבנייה לא יחולו. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, רק אם ההרשאה או ההיתר הם לקווי תשתית או למיזם תשתית חיוני להתיישבות בדואים בנגב, ומתקיימים כל אלה: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, רק אם ההרשאה או ההיתר הם לקווי תשתית או למיזם תשתית חיוני להתיישבות בדואים בנגב, ומתקיימים כל אלה: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, רק אם ההרשאה או ההיתר הם לקווי תשתית או למיזם תשתית חיוני להתיישבות בדואים בנגב, ומתקיימים כל אלה: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבנייה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת להתיישבות בדואים בנגב שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, רק אם ההרשאה או ההיתר הם לקווי תשתית או למיזם תשתית חיוני להתיישבות בדואים בנגב, ומתקיימים כל אלה: (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר ברשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(ו)(1), וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה; (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר ברשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(ו)(1), וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה; (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר ברשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(ו)(1), וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה; (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1); (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1); (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1); (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) (בסעיף זה – רשות הרישוי) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי סעיף 145(ו)(1) לחוק התכנון והבנייה; מצאה רשות הרישוי, בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין. (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) (בסעיף זה – רשות הרישוי) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי סעיף 145(ו)(1) לחוק התכנון והבנייה; מצאה רשות הרישוי, בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין. (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) (בסעיף זה – רשות הרישוי) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי סעיף 145(ו)(1) לחוק התכנון והבנייה; מצאה רשות הרישוי, בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תוכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התוכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור, יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם הייתה התוכנית תוכנית להתיישבות בדואים בנגב, רשאי רק מגיש התוכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תוכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התוכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור, יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם הייתה התוכנית תוכנית להתיישבות בדואים בנגב, רשאי רק מגיש התוכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תוכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התוכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור, יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם הייתה התוכנית תוכנית להתיישבות בדואים בנגב, רשאי רק מגיש התוכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תוכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התוכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור, יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם הייתה התוכנית תוכנית להתיישבות בדואים בנגב, רשאי רק מגיש התוכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, "בקשה להיתר" – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1) לחוק התכנון והבנייה. (ו) על אף האמור בסעיף 261(ה) ו-(ה1) לחוק התכנון והבנייה, לעניין הרשאה כאמור באותו סעיף לפי תוכנית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה: (ו) על אף האמור בסעיף 261(ה) ו-(ה1) לחוק התכנון והבנייה, לעניין הרשאה כאמור באותו סעיף לפי תוכנית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה: (ו) על אף האמור בסעיף 261(ה) ו-(ה1) לחוק התכנון והבנייה, לעניין הרשאה כאמור באותו סעיף לפי תוכנית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה: (ו) על אף האמור בסעיף 261(ה) ו-(ה1) לחוק התכנון והבנייה, לעניין הרשאה כאמור באותו סעיף לפי תוכנית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה: (1) בפסקה (2), במקום "למתכנן המחוז" יקראו "למתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב"; (1) בפסקה (2), במקום "למתכנן המחוז" יקראו "למתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב"; (1) בפסקה (2), במקום "למתכנן המחוז" יקראו "למתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב"; (2) בפסקה (3), במקום "יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "יבדקו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב"; אחרי "ויאשרו אותה" יבוא "לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,"; במקום "קבעו המתכנן והמהנדס" יקראו "קבעו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב "; (2) בפסקה (3), במקום "יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "יבדקו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב"; אחרי "ויאשרו אותה" יבוא "לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,"; במקום "קבעו המתכנן והמהנדס" יקראו "קבעו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב "; (2) בפסקה (3), במקום "יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "יבדקו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב"; אחרי "ויאשרו אותה" יבוא "לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,"; במקום "קבעו המתכנן והמהנדס" יקראו "קבעו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב "; (3) בפסקה (4), במקום "לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "לא החליטו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב "; (3) בפסקה (4), במקום "לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "לא החליטו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב "; (3) בפסקה (4), במקום "לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "לא החליטו יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב "; (4) פסקאות (5) ו-(7) – לא ייקראו; (4) פסקאות (5) ו-(7) – לא ייקראו; (4) פסקאות (5) ו-(7) – לא ייקראו; (5) בפסקה (6), במקום "יושב ראש הועדה המחוזית" יקראו "יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב". (5) בפסקה (6), במקום "יושב ראש הועדה המחוזית" יקראו "יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב". (5) בפסקה (6), במקום "יושב ראש הועדה המחוזית" יקראו "יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב". (ז) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בסעיף 145(א3) ו-(ג2) לחוק התכנון והבנייה, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (ז) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בסעיף 145(א3) ו-(ג2) לחוק התכנון והבנייה, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (ז) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בסעיף 145(א3) ו-(ג2) לחוק התכנון והבנייה, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (ז) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בסעיף 145(א3) ו-(ג2) לחוק התכנון והבנייה, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית להתיישבות בדואים בנגב ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר; (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית להתיישבות בדואים בנגב ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר; (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית להתיישבות בדואים בנגב ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר; (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה. (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה. (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה. (ח) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ז) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. (ח) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ז) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. (ח) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ז) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. (ח) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ז) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. סימן ג': וועדות משנה ותוקף החלטותיהן סימן ג': וועדות משנה ותוקף החלטותיהן סימן ג': וועדות משנה ותוקף החלטותיהן סימן ג': וועדות משנה ותוקף החלטותיהן ועדת משנה 6. (א) הועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות שאינן קבועות לעניינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). (א) הועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות שאינן קבועות לעניינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). (א) הועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות שאינן קבועות לעניינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). (א) הועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות שאינן קבועות לעניינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). (ב) התקבלה החלטה על ידי ועדת משנה, תחייב היא את הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, אלא אם כן, שני חברים לפחות של הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב הגישו דרישה בכתב בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, כי יתקיים במליאת הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון בעניין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון ותקבל החלטה בעניין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. (ב) התקבלה החלטה על ידי ועדת משנה, תחייב היא את הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, אלא אם כן, שני חברים לפחות של הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב הגישו דרישה בכתב בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, כי יתקיים במליאת הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון בעניין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון ותקבל החלטה בעניין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. (ב) התקבלה החלטה על ידי ועדת משנה, תחייב היא את הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, אלא אם כן, שני חברים לפחות של הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב הגישו דרישה בכתב בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, כי יתקיים במליאת הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון בעניין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון ותקבל החלטה בעניין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. (ב) התקבלה החלטה על ידי ועדת משנה, תחייב היא את הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, אלא אם כן, שני חברים לפחות של הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב הגישו דרישה בכתב בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, כי יתקיים במליאת הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון בעניין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה להתיישבות הבדואים בנגב דיון ותקבל החלטה בעניין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. סימן ד': ועדת משנה להשגות סימן ד': ועדת משנה להשגות סימן ד': ועדת משנה להשגות סימן ד': ועדת משנה להשגות ועדת משנה להשגות 7. הועדה להתיישבות הבדואים בנגב תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתוכנית להתיישבות הבדואים בנגב, וזה הרכבה – הועדה להתיישבות הבדואים בנגב תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתוכנית להתיישבות הבדואים בנגב, וזה הרכבה – הועדה להתיישבות הבדואים בנגב תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתוכנית להתיישבות הבדואים בנגב, וזה הרכבה – הועדה להתיישבות הבדואים בנגב תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתוכנית להתיישבות הבדואים בנגב, וזה הרכבה – (1) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להשגות; (1) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להשגות; (1) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להשגות; (1) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להשגות; (2) נציג שר המשפטים; (2) נציג שר המשפטים; (2) נציג שר המשפטים; (2) נציג שר המשפטים; (3) מתכנן הוועדה; (3) מתכנן הוועדה; (3) מתכנן הוועדה; (3) מתכנן הוועדה; (4) חבר הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שהוא נציג הציבור; (4) חבר הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שהוא נציג הציבור; (4) חבר הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שהוא נציג הציבור; (4) חבר הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שהוא נציג הציבור; (5) חבר מבין חברי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (5) חבר מבין חברי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (5) חבר מבין חברי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (5) חבר מבין חברי הועדה להתיישבות הבדואים בנגב. סימן ה': יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים סימן ה': יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים סימן ה': יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים סימן ה': יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים 8. (א) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ונציג השר להגנת הסביבה בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ימנו לוועדה, מתוך רשימה שיקבע השר בהסכמת השר להגנת הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. (א) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ונציג השר להגנת הסביבה בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ימנו לוועדה, מתוך רשימה שיקבע השר בהסכמת השר להגנת הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. (א) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ונציג השר להגנת הסביבה בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ימנו לוועדה, מתוך רשימה שיקבע השר בהסכמת השר להגנת הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. (א) יושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ונציג השר להגנת הסביבה בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ימנו לוועדה, מתוך רשימה שיקבע השר בהסכמת השר להגנת הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. (ב) השר ימנה מזכיר לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ב) השר ימנה מזכיר לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ב) השר ימנה מזכיר לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ב) השר ימנה מזכיר לוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות לה ולוועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות לה ולוועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות לה ולוועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. (ג) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב רשאית למנות לה ולוועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. (ד) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. (ד) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. (ד) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. (ד) הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. הגבלות על מינוי 9. (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הועדה, או שבית המשפט קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור אף שלא הרשיעו בה; (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הועדה, או שבית המשפט קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור אף שלא הרשיעו בה; (2) הוא אינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; (2) הוא אינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי או תפקיד אחר" – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו; (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי או תפקיד אחר" – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו; (4) הוא חסר כשרות, קטין או מי שהוכרז פושט רגל וטרם הופטר; (4) הוא חסר כשרות, קטין או מי שהוכרז פושט רגל וטרם הופטר; (5) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע הקשורה בתפקיד שהוא ממלא או שמילא בגוף ציבורי או בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, וכל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו. (5) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע הקשורה בתפקיד שהוא ממלא או שמילא בגוף ציבורי או בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, וכל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. ניגוד עניינים 10. בעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: בעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: בעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ואם הוא היושב ראש, לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת הוועדה, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ואם הוא היושב ראש, לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת הוועדה, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב, ואם הוא היושב ראש, לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת הוועדה, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (2) לא יהיה נוכח בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של הוועדה או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדה או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. (2) לא יהיה נוכח בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של הוועדה או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדה או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. (2) לא יהיה נוכח בדיוני הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של הוועדה או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדה או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. תקופת כהונה והפסקת כהונה 11. בעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יחדל מכהונתו אף בטרם הסתיימה התקופה שאליה התמנה בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: בעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יחדל מכהונתו אף בטרם הסתיימה התקופה שאליה התמנה בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: בעל תפקיד בוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יחדל מכהונתו אף בטרם הסתיימה התקופה שאליה התמנה בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: (1) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות שבשלהם התמנה לבעל תפקיד בוועדה להתיישבות או חל בו תנאי פסלות; (1) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות שבשלהם התמנה לבעל תפקיד בוועדה להתיישבות או חל בו תנאי פסלות; (1) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות שבשלהם התמנה לבעל תפקיד בוועדה להתיישבות או חל בו תנאי פסלות; (2) התפטר במסירת הודעה למי שממינה אותו לראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (2) התפטר במסירת הודעה למי שממינה אותו לראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. (2) התפטר במסירת הודעה למי שממינה אותו לראש הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב. סימן ו': מסירת החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים סימן ו': מסירת החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים סימן ו': מסירת החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים סימן ו': מסירת החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים מסירת החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים 12. על אף האמור בסעיף 48ב לחוק התכנון והבנייה, החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בוועדה. על אף האמור בסעיף 48ב לחוק התכנון והבנייה, החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בוועדה. על אף האמור בסעיף 48ב לחוק התכנון והבנייה, החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בוועדה. על אף האמור בסעיף 48ב לחוק התכנון והבנייה, החלטות הוועדה להתיישבות הבדואים בנגב יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בוועדה. פרק ד' : הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב פרק ד' : הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב פרק ד' : הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב פרק ד' : הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב סימן א': הקמת הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב, תפקידה וסמכויותיה סימן א': הקמת הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב, תפקידה וסמכויותיה סימן א': הקמת הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב, תפקידה וסמכויותיה סימן א': הקמת הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב, תפקידה וסמכויותיה הקמת הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב 13. מוקמת בזה הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הרשות), במשרד ראש הממשלה, שתפעל לקידום מטרות חוק זה בהתאם למדיניות הממשלה. מוקמת בזה הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הרשות), במשרד ראש הממשלה, שתפעל לקידום מטרות חוק זה בהתאם למדיניות הממשלה. מוקמת בזה הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הרשות), במשרד ראש הממשלה, שתפעל לקידום מטרות חוק זה בהתאם למדיניות הממשלה. מוקמת בזה הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב (להלן – הרשות), במשרד ראש הממשלה, שתפעל לקידום מטרות חוק זה בהתאם למדיניות הממשלה. תפקידי הרשות 14. (א) הרשות תפעל להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ותעסוק, בין השאר, בכל אלה: (א) הרשות תפעל להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ותעסוק, בין השאר, בכל אלה: (א) הרשות תפעל להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ותעסוק, בין השאר, בכל אלה: (א) הרשות תפעל להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ותעסוק, בין השאר, בכל אלה: (1) טיפול בתהליך ההסדרה לפי חוק זה, ובכלל זה סיוע לאוכלוסייה הבדואית בליווי והכוונה לצורך יישומו של התהליך; (1) טיפול בתהליך ההסדרה לפי חוק זה, ובכלל זה סיוע לאוכלוסייה הבדואית בליווי והכוונה לצורך יישומו של התהליך; (1) טיפול בתהליך ההסדרה לפי חוק זה, ובכלל זה סיוע לאוכלוסייה הבדואית בליווי והכוונה לצורך יישומו של התהליך; (2) טיפול, מטעמה של המדינה, ביישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובכלל זה פיתוח התשתיות הציבוריות והשירותים הציבוריים בהם; (2) טיפול, מטעמה של המדינה, ביישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובכלל זה פיתוח התשתיות הציבוריות והשירותים הציבוריים בהם; (2) טיפול, מטעמה של המדינה, ביישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובכלל זה פיתוח התשתיות הציבוריות והשירותים הציבוריים בהם; (3) איתור אזורים לצורך קידום תכנון התיישבות בדואים בנגב, לרבות קידום תוכניות מפורטות כהגדרתן בחוק התכנון והבנייה, במרחב תכנון מקומי אם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה באותו מרחב לא מילאה הוראות לפי סעיף 64(א) לחוק האמור; (3) איתור אזורים לצורך קידום תכנון התיישבות בדואים בנגב, לרבות קידום תוכניות מפורטות כהגדרתן בחוק התכנון והבנייה, במרחב תכנון מקומי אם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה באותו מרחב לא מילאה הוראות לפי סעיף 64(א) לחוק האמור; (3) איתור אזורים לצורך קידום תכנון התיישבות בדואים בנגב, לרבות קידום תוכניות מפורטות כהגדרתן בחוק התכנון והבנייה, במרחב תכנון מקומי אם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה באותו מרחב לא מילאה הוראות לפי סעיף 64(א) לחוק האמור; (4) הכנה והגשה של תוכניות בנוגע לישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, ולווי הליכי התכנון בהן; (4) הכנה והגשה של תוכניות בנוגע לישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, ולווי הליכי התכנון בהן; (4) הכנה והגשה של תוכניות בנוגע לישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, ולווי הליכי התכנון בהן; (5) ליווי וסיוע להתיישבותה של האוכלוסייה הבדואית בישובים שהוקמו לפי כל דין; (5) ליווי וסיוע להתיישבותה של האוכלוסייה הבדואית בישובים שהוקמו לפי כל דין; (5) ליווי וסיוע להתיישבותה של האוכלוסייה הבדואית בישובים שהוקמו לפי כל דין; (6) קידום מיזמים להתיישבות בדואים בנגב, לתעסוקה, להקמת תשתיות, לחינוך ולבריאות ביישובי הבדואים בנגב; (6) קידום מיזמים להתיישבות בדואים בנגב, לתעסוקה, להקמת תשתיות, לחינוך ולבריאות ביישובי הבדואים בנגב; (6) קידום מיזמים להתיישבות בדואים בנגב, לתעסוקה, להקמת תשתיות, לחינוך ולבריאות ביישובי הבדואים בנגב; (7) האצת מימוש תהליכי הסדרת תביעות בעלות במקרקעין והתיישבות הבדואים בנגב, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם; (7) האצת מימוש תהליכי הסדרת תביעות בעלות במקרקעין והתיישבות הבדואים בנגב, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם; (7) האצת מימוש תהליכי הסדרת תביעות בעלות במקרקעין והתיישבות הבדואים בנגב, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם; (8) גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בתחומי פעולתה של הרשות וקביעת מנגנונים מסייעים; (8) גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בתחומי פעולתה של הרשות וקביעת מנגנונים מסייעים; (8) גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בתחומי פעולתה של הרשות וקביעת מנגנונים מסייעים; (9) סיוע לרשויות מקומיות בדואיות בנגב, לקידום ופיתוח שירותים מוניציפליים, שירותי חינוך ושירותים חברתיים בתחומן; (9) סיוע לרשויות מקומיות בדואיות בנגב, לקידום ופיתוח שירותים מוניציפליים, שירותי חינוך ושירותים חברתיים בתחומן; (9) סיוע לרשויות מקומיות בדואיות בנגב, לקידום ופיתוח שירותים מוניציפליים, שירותי חינוך ושירותים חברתיים בתחומן; (10) יישום מדיניות השר בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם; (10) יישום מדיניות השר בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם; (10) יישום מדיניות השר בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם; (11) מתן ייעוץ לממשלה ולשרי הממשלה ולמועצת מקרקעי ישראל, בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם; (11) מתן ייעוץ לממשלה ולשרי הממשלה ולמועצת מקרקעי ישראל, בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם; (11) מתן ייעוץ לממשלה ולשרי הממשלה ולמועצת מקרקעי ישראל, בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם; (12) מעקב אחר החלטות ועדת השרים והממשלה לעניין פעולותיה ויעדיה בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם, וקידום מימושן. (12) מעקב אחר החלטות ועדת השרים והממשלה לעניין פעולותיה ויעדיה בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם, וקידום מימושן. (12) מעקב אחר החלטות ועדת השרים והממשלה לעניין פעולותיה ויעדיה בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם, וקידום מימושן. (ב) הרשות רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף זה, בהתאם לכל דין. (ב) הרשות רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף זה, בהתאם לכל דין. (ב) הרשות רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף זה, בהתאם לכל דין. (ב) הרשות רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף זה, בהתאם לכל דין. סימן ב': מנהל הרשות ועובדי הרשות סימן ב': מנהל הרשות ועובדי הרשות סימן ב': מנהל הרשות ועובדי הרשות סימן ב': מנהל הרשות ועובדי הרשות מנהל הרשות 15. (א) בכפוף לאמור בסעיף 107, הממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה והשר, תמנה את מנהל הרשות; הודעה על מינוי מנהל הרשות תפורסם ברשומות. (א) בכפוף לאמור בסעיף 107, הממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה והשר, תמנה את מנהל הרשות; הודעה על מינוי מנהל הרשות תפורסם ברשומות. (א) בכפוף לאמור בסעיף 107, הממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה והשר, תמנה את מנהל הרשות; הודעה על מינוי מנהל הרשות תפורסם ברשומות. (א) בכפוף לאמור בסעיף 107, הממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה והשר, תמנה את מנהל הרשות; הודעה על מינוי מנהל הרשות תפורסם ברשומות. (ב) מנהל הרשות יהיה עובד המדינה. (ב) מנהל הרשות יהיה עובד המדינה. (ב) מנהל הרשות יהיה עובד המדינה. (ב) מנהל הרשות יהיה עובד המדינה. (ג) מנהל הרשות ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה, והוא כפוף במישרין לשר בהתאם להוראות חוק זה. (ג) מנהל הרשות ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה, והוא כפוף במישרין לשר בהתאם להוראות חוק זה. (ג) מנהל הרשות ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה, והוא כפוף במישרין לשר בהתאם להוראות חוק זה. (ג) מנהל הרשות ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה, והוא כפוף במישרין לשר בהתאם להוראות חוק זה. (ד) תקופת כהונתו של מנהל הרשות תהיה ארבע שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת של שנתיים. (ד) תקופת כהונתו של מנהל הרשות תהיה ארבע שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת של שנתיים. (ד) תקופת כהונתו של מנהל הרשות תהיה ארבע שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת של שנתיים. (ד) תקופת כהונתו של מנהל הרשות תהיה ארבע שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת של שנתיים. (ה) כשיר להתמנות למנהל הרשות מי שהוא בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי, ובלבד שהוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לתפקיד מנהל הרשות ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי. (ה) כשיר להתמנות למנהל הרשות מי שהוא בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי, ובלבד שהוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לתפקיד מנהל הרשות ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי. (ה) כשיר להתמנות למנהל הרשות מי שהוא בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי, ובלבד שהוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לתפקיד מנהל הרשות ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי. (ה) כשיר להתמנות למנהל הרשות מי שהוא בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי, ובלבד שהוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לתפקיד מנהל הרשות ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי. הפסקת כהונת מנהל הרשות 16. הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות אלא לאחר שהמליצה על כך ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים). הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות אלא לאחר שהמליצה על כך ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים). הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות אלא לאחר שהמליצה על כך ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים). הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות אלא לאחר שהמליצה על כך ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים). עובדי הרשות 17. (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים). (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים). (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים). (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים). (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ויהיו נתונים לפיקוחו. (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ויהיו נתונים לפיקוחו. (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ויהיו נתונים לפיקוחו. (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ויהיו נתונים לפיקוחו. סימן ג': הוראות כלליות לעניין הרשות סימן ג': הוראות כלליות לעניין הרשות סימן ג': הוראות כלליות לעניין הרשות סימן ג': הוראות כלליות לעניין הרשות תוכנית עבודה ויעדים מדידים 18. (א) מנהל הרשות יגיש לאישור השר הצעה לאופן חלוקת תקציב הרשות ואת תוכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה כל אלה: (א) מנהל הרשות יגיש לאישור השר הצעה לאופן חלוקת תקציב הרשות ואת תוכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה כל אלה: (א) מנהל הרשות יגיש לאישור השר הצעה לאופן חלוקת תקציב הרשות ואת תוכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה כל אלה: (א) מנהל הרשות יגיש לאישור השר הצעה לאופן חלוקת תקציב הרשות ואת תוכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה כל אלה: (1) קביעת יעדים מדידים לקידום ולמימוש מיזמים ליישוב האוכלוסייה הבדואית בנגב, בין השאר לעניין מספר הישובים שיתוכננו אשר יהיו מיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב; (1) קביעת יעדים מדידים לקידום ולמימוש מיזמים ליישוב האוכלוסייה הבדואית בנגב, בין השאר לעניין מספר הישובים שיתוכננו אשר יהיו מיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב; (1) קביעת יעדים מדידים לקידום ולמימוש מיזמים ליישוב האוכלוסייה הבדואית בנגב, בין השאר לעניין מספר הישובים שיתוכננו אשר יהיו מיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואית בנגב; (2) מספר תביעות הבעלות שיוסדרו במיזמים כאמור; (2) מספר תביעות הבעלות שיוסדרו במיזמים כאמור; (2) מספר תביעות הבעלות שיוסדרו במיזמים כאמור; (3) מספר יחידות הדיור שיוקמו ליישוב בדואים בנגב; (3) מספר יחידות הדיור שיוקמו ליישוב בדואים בנגב; (3) מספר יחידות הדיור שיוקמו ליישוב בדואים בנגב; (4) מספר מוסדות החינוך שיוקמו למתן שירותים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. (4) מספר מוסדות החינוך שיוקמו למתן שירותים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. (4) מספר מוסדות החינוך שיוקמו למתן שירותים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. (ב) מנהל הרשות יהיה אחראי לביצועה של תוכנית העבודה ומימוש היעדים. (ב) מנהל הרשות יהיה אחראי לביצועה של תוכנית העבודה ומימוש היעדים. (ב) מנהל הרשות יהיה אחראי לביצועה של תוכנית העבודה ומימוש היעדים. (ב) מנהל הרשות יהיה אחראי לביצועה של תוכנית העבודה ומימוש היעדים. תקציב הרשות 19. תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב רשויות הפיקוח, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין חוק יסודות התקציב, יהיה מנהל הרשות. תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב רשויות הפיקוח, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין חוק יסודות התקציב, יהיה מנהל הרשות. תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב רשויות הפיקוח, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין חוק יסודות התקציב, יהיה מנהל הרשות. תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב רשויות הפיקוח, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין חוק יסודות התקציב, יהיה מנהל הרשות. אגרות 20. לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד ביצוע פעולות הרשות לפי חוק זה, ועל מי תוטל חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה. לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד ביצוע פעולות הרשות לפי חוק זה, ועל מי תוטל חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה. לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד ביצוע פעולות הרשות לפי חוק זה, ועל מי תוטל חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה. לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד ביצוע פעולות הרשות לפי חוק זה, ועל מי תוטל חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה. עסקאות הרשות 21. לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. דרישת מידע 22. (א) השר יסמיך עובד מעובדי הרשות, שיהיה רשאי לדרוש מרשות מקומית, ממוסד תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמה לפי חוק, כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה; מידע או מסמך שנדרשו, יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995. (א) השר יסמיך עובד מעובדי הרשות, שיהיה רשאי לדרוש מרשות מקומית, ממוסד תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמה לפי חוק, כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה; מידע או מסמך שנדרשו, יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995. (א) השר יסמיך עובד מעובדי הרשות, שיהיה רשאי לדרוש מרשות מקומית, ממוסד תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמה לפי חוק, כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה; מידע או מסמך שנדרשו, יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995. (א) השר יסמיך עובד מעובדי הרשות, שיהיה רשאי לדרוש מרשות מקומית, ממוסד תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמה לפי חוק, כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה; מידע או מסמך שנדרשו, יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995. (ב) לא יוסמך עובד כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא יוסמך עובד כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא יוסמך עובד כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא יוסמך עובד כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מוסמך כאמור ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מוסמך כאמור ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מוסמך כאמור ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה השר; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה השר; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת סודיות הקיימת לפי כל דין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת סודיות הקיימת לפי כל דין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת סודיות הקיימת לפי כל דין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת סודיות הקיימת לפי כל דין. דיווחי הרשות 23. (א) הרשות תדווח לשר על פעולותיה בהתאם להוראות חוק זה, לפי דרישתו. (א) הרשות תדווח לשר על פעולותיה בהתאם להוראות חוק זה, לפי דרישתו. (א) הרשות תדווח לשר על פעולותיה בהתאם להוראות חוק זה, לפי דרישתו. (א) הרשות תדווח לשר על פעולותיה בהתאם להוראות חוק זה, לפי דרישתו. (ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על פעולות הרשות והיקפן בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן: (ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על פעולות הרשות והיקפן בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן: (ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על פעולות הרשות והיקפן בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן: (ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על פעולות הרשות והיקפן בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן: (1) היעדים שנקבעו לפי סעיף 18 ומידת העמידה בהם בשנת הדיווח; (1) היעדים שנקבעו לפי סעיף 18 ומידת העמידה בהם בשנת הדיווח; (1) היעדים שנקבעו לפי סעיף 18 ומידת העמידה בהם בשנת הדיווח; (2) פירוט בדבר מספר תביעות הבעלות שהוסדרו בהתאם להוראות חוק זה, והתקדמות ההליכים לביצוע מיזמי התיישבות בדואים בהם; (2) פירוט בדבר מספר תביעות הבעלות שהוסדרו בהתאם להוראות חוק זה, והתקדמות ההליכים לביצוע מיזמי התיישבות בדואים בהם; (2) פירוט בדבר מספר תביעות הבעלות שהוסדרו בהתאם להוראות חוק זה, והתקדמות ההליכים לביצוע מיזמי התיישבות בדואים בהם; (3) פירוט בדבר מספר התוכניות שאושרו ומספר התוכניות המיועדות להסדרת מגוריהם של הבדואים בנגב; (3) פירוט בדבר מספר התוכניות שאושרו ומספר התוכניות המיועדות להסדרת מגוריהם של הבדואים בנגב; (3) פירוט בדבר מספר התוכניות שאושרו ומספר התוכניות המיועדות להסדרת מגוריהם של הבדואים בנגב; (4) פירוט בדבר מספר היישובים שהוקמו ומספר יחידות הדיור שאושרו ושייעודן הסדרת מגורי אוכלוסיית הבדואים בנגב; (4) פירוט בדבר מספר היישובים שהוקמו ומספר יחידות הדיור שאושרו ושייעודן הסדרת מגורי אוכלוסיית הבדואים בנגב; (4) פירוט בדבר מספר היישובים שהוקמו ומספר יחידות הדיור שאושרו ושייעודן הסדרת מגורי אוכלוסיית הבדואים בנגב; (5) פירוט בדבר מספר יחידות הדיור שהוקמו להסדרת מגורי הבדואים בנגב; (5) פירוט בדבר מספר יחידות הדיור שהוקמו להסדרת מגורי הבדואים בנגב; (5) פירוט בדבר מספר יחידות הדיור שהוקמו להסדרת מגורי הבדואים בנגב; (6) פירוט בדבר מספר המבנים הבלתי חוקיים הקיימים בתחומי הנגב; (6) פירוט בדבר מספר המבנים הבלתי חוקיים הקיימים בתחומי הנגב; (6) פירוט בדבר מספר המבנים הבלתי חוקיים הקיימים בתחומי הנגב; (7) פירוט בדבר מספר המבנים הבלתי חוקיים שנהרסו או שקיבלו היתרי בנייה כדין בתחומי הנגב בתקופת הדיווח; (7) פירוט בדבר מספר המבנים הבלתי חוקיים שנהרסו או שקיבלו היתרי בנייה כדין בתחומי הנגב בתקופת הדיווח; (7) פירוט בדבר מספר המבנים הבלתי חוקיים שנהרסו או שקיבלו היתרי בנייה כדין בתחומי הנגב בתקופת הדיווח; (8) פירוט בדבר מצב השירותים המוניציפאליים בתחומי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב ובתחומי השטחים הגליליים; (8) פירוט בדבר מצב השירותים המוניציפאליים בתחומי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב ובתחומי השטחים הגליליים; (8) פירוט בדבר מצב השירותים המוניציפאליים בתחומי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב ובתחומי השטחים הגליליים; (9) פירוט בדבר מצב מערכת החינוך בתחומי התיישבות הבדואים בנגב; (9) פירוט בדבר מצב מערכת החינוך בתחומי התיישבות הבדואים בנגב; (9) פירוט בדבר מצב מערכת החינוך בתחומי התיישבות הבדואים בנגב; (10) פירוט בדבר מיזמי תעסוקה ומיזמים כלכליים לפיתוח הנגב והאוכלוסייה הבדואית בנגב; (10) פירוט בדבר מיזמי תעסוקה ומיזמים כלכליים לפיתוח הנגב והאוכלוסייה הבדואית בנגב; (10) פירוט בדבר מיזמי תעסוקה ומיזמים כלכליים לפיתוח הנגב והאוכלוסייה הבדואית בנגב; (11) פירוט בדבר פעולות שיטור בתחומי הנגב, לרבות מספרי תקנים משטרתיים המיועדים למניעת עבריינות ופשיעה בנגב; (11) פירוט בדבר פעולות שיטור בתחומי הנגב, לרבות מספרי תקנים משטרתיים המיועדים למניעת עבריינות ופשיעה בנגב; (11) פירוט בדבר פעולות שיטור בתחומי הנגב, לרבות מספרי תקנים משטרתיים המיועדים למניעת עבריינות ופשיעה בנגב; (12) פירוט בדבר מספר המשרתים בכוחות הביטחון ובשירות הלאומי מקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב; (12) פירוט בדבר מספר המשרתים בכוחות הביטחון ובשירות הלאומי מקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב; (12) פירוט בדבר מספר המשרתים בכוחות הביטחון ובשירות הלאומי מקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב; (13) פירוט בדבר מספר התיקים הפליליים שנפתחו בשנת הדו"ח בגין עבירות מסוג פשע בתחומי הנגב, תוך חלוקה בין תחומי העבירות; (13) פירוט בדבר מספר התיקים הפליליים שנפתחו בשנת הדו"ח בגין עבירות מסוג פשע בתחומי הנגב, תוך חלוקה בין תחומי העבירות; (13) פירוט בדבר מספר התיקים הפליליים שנפתחו בשנת הדו"ח בגין עבירות מסוג פשע בתחומי הנגב, תוך חלוקה בין תחומי העבירות; (14) פירוט בדבר מספר כתבי האישום שהוגשו לבתי המשפט בשנת הדו"ח בגין עבירות מסוג פשע בתחומי הנגב, תוך חלוקה בין תחומי העבירות שבגינם הוגשו כתבי אישום כאמור; (14) פירוט בדבר מספר כתבי האישום שהוגשו לבתי המשפט בשנת הדו"ח בגין עבירות מסוג פשע בתחומי הנגב, תוך חלוקה בין תחומי העבירות שבגינם הוגשו כתבי אישום כאמור; (14) פירוט בדבר מספר כתבי האישום שהוגשו לבתי המשפט בשנת הדו"ח בגין עבירות מסוג פשע בתחומי הנגב, תוך חלוקה בין תחומי העבירות שבגינם הוגשו כתבי אישום כאמור; (15) פירוט בדבר מספר גזרי הדין שניתנו ע"י בתי המשפט בגין עבירות פשע בתחומי הנגב, והעונשים שניתנו בגינם, בשנת הדו"ח, תוך פילוחם לפי סוגי העבירות. (15) פירוט בדבר מספר גזרי הדין שניתנו ע"י בתי המשפט בגין עבירות פשע בתחומי הנגב, והעונשים שניתנו בגינם, בשנת הדו"ח, תוך פילוחם לפי סוגי העבירות. (15) פירוט בדבר מספר גזרי הדין שניתנו ע"י בתי המשפט בגין עבירות פשע בתחומי הנגב, והעונשים שניתנו בגינם, בשנת הדו"ח, תוך פילוחם לפי סוגי העבירות. (ג) הדיווח השנתי הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול, בין השאר, דיווח מפורט בדבר הפעולות שבוצעו לקידום פתרונות הסדרת תביעות הבעלות בתחומי הנגב, לרבות קידום הצעות לתיקוני חקיקה נדרשים; בדיווחים השנתיים הבאים ייכלל פירוט בדבר התקדמות יישומם של הפתרונות כאמור. (ג) הדיווח השנתי הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול, בין השאר, דיווח מפורט בדבר הפעולות שבוצעו לקידום פתרונות הסדרת תביעות הבעלות בתחומי הנגב, לרבות קידום הצעות לתיקוני חקיקה נדרשים; בדיווחים השנתיים הבאים ייכלל פירוט בדבר התקדמות יישומם של הפתרונות כאמור. (ג) הדיווח השנתי הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול, בין השאר, דיווח מפורט בדבר הפעולות שבוצעו לקידום פתרונות הסדרת תביעות הבעלות בתחומי הנגב, לרבות קידום הצעות לתיקוני חקיקה נדרשים; בדיווחים השנתיים הבאים ייכלל פירוט בדבר התקדמות יישומם של הפתרונות כאמור. (ג) הדיווח השנתי הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול, בין השאר, דיווח מפורט בדבר הפעולות שבוצעו לקידום פתרונות הסדרת תביעות הבעלות בתחומי הנגב, לרבות קידום הצעות לתיקוני חקיקה נדרשים; בדיווחים השנתיים הבאים ייכלל פירוט בדבר התקדמות יישומם של הפתרונות כאמור. (ד) דיווח שנתי לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. (ד) דיווח שנתי לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. (ד) דיווח שנתי לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. (ד) דיווח שנתי לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. פרק ה' : ועדת התמורות פרק ה' : ועדת התמורות פרק ה' : ועדת התמורות פרק ה' : ועדת התמורות סימן א': הרכב סמכויות וסדרים סימן א': הרכב סמכויות וסדרים סימן א': הרכב סמכויות וסדרים סימן א': הרכב סמכויות וסדרים ועדת התמורות 24. (א) השר יקים לכל הפחות ועדת תמורות אחת בת שישה חברים, וזה הרכבה – (א) השר יקים לכל הפחות ועדת תמורות אחת בת שישה חברים, וזה הרכבה – (א) השר יקים לכל הפחות ועדת תמורות אחת בת שישה חברים, וזה הרכבה – (א) השר יקים לכל הפחות ועדת תמורות אחת בת שישה חברים, וזה הרכבה – (1) משפטן הכשיר לכהן כשופט מחוזי, שימנה שר המשפטים, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 25, והוא יהיה היושב ראש; (1) משפטן הכשיר לכהן כשופט מחוזי, שימנה שר המשפטים, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 25, והוא יהיה היושב ראש; (1) משפטן הכשיר לכהן כשופט מחוזי, שימנה שר המשפטים, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 25, והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג הרשות מקרב עובדיה, שימנה מנהל הרשות; (2) נציג הרשות מקרב עובדיה, שימנה מנהל הרשות; (2) נציג הרשות מקרב עובדיה, שימנה מנהל הרשות; (3) נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו; (3) נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו; (3) נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו; (4) החשב הכללי או מי מטעמו; (4) החשב הכללי או מי מטעמו; (4) החשב הכללי או מי מטעמו; (5) נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדיה שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל; (5) נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדיה שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל; (5) נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדיה שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל; (6) נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית שימנה השר. (6) נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית שימנה השר. (6) נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית שימנה השר. (ב) מי שממנה חבר לוועדת התמורות רשאי למנות לו, בדרך שבה התמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, והכשירות הנדרשת מהחבר נדרשת גם ממלא מקומו. (ב) מי שממנה חבר לוועדת התמורות רשאי למנות לו, בדרך שבה התמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, והכשירות הנדרשת מהחבר נדרשת גם ממלא מקומו. (ב) מי שממנה חבר לוועדת התמורות רשאי למנות לו, בדרך שבה התמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, והכשירות הנדרשת מהחבר נדרשת גם ממלא מקומו. (ב) מי שממנה חבר לוועדת התמורות רשאי למנות לו, בדרך שבה התמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, והכשירות הנדרשת מהחבר נדרשת גם ממלא מקומו. (ג) לא מונה ממלא מקום ליושב ראש ועדת התמורות, יהיה נציג שר המשפטים בוועדת התמורות ממלא מקום יושב ראש הוועדה. (ג) לא מונה ממלא מקום ליושב ראש ועדת התמורות, יהיה נציג שר המשפטים בוועדת התמורות ממלא מקום יושב ראש הוועדה. (ג) לא מונה ממלא מקום ליושב ראש ועדת התמורות, יהיה נציג שר המשפטים בוועדת התמורות ממלא מקום יושב ראש הוועדה. (ג) לא מונה ממלא מקום ליושב ראש ועדת התמורות, יהיה נציג שר המשפטים בוועדת התמורות ממלא מקום יושב ראש הוועדה. (ד) דבר מינויים של חברי ועדת התמורות יפורסם על ידי השר ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. (ד) דבר מינויים של חברי ועדת התמורות יפורסם על ידי השר ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. (ד) דבר מינויים של חברי ועדת התמורות יפורסם על ידי השר ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. (ד) דבר מינויים של חברי ועדת התמורות יפורסם על ידי השר ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. ועדה מייעצת 25. שר המשפטים יקים ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת) שתמליץ לו לעניין מינוי יושב ראש ועדת התמורות, וזה הרכבה: שר המשפטים יקים ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת) שתמליץ לו לעניין מינוי יושב ראש ועדת התמורות, וזה הרכבה: שר המשפטים יקים ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת) שתמליץ לו לעניין מינוי יושב ראש ועדת התמורות, וזה הרכבה: שר המשפטים יקים ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת) שתמליץ לו לעניין מינוי יושב ראש ועדת התמורות, וזה הרכבה: (1) שופט בית המשפט העליון בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש; (1) שופט בית המשפט העליון בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש; (1) שופט בית המשפט העליון בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש; (1) שופט בית המשפט העליון בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש; (2) עובד מדינה בכיר שימנה השר; (2) עובד מדינה בכיר שימנה השר; (2) עובד מדינה בכיר שימנה השר; (2) עובד מדינה בכיר שימנה השר; (3) נציג היועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה. (3) נציג היועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה. (3) נציג היועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה. (3) נציג היועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה. יועצים לוועדת תמורות 26. (א) לוועדת תמורות יהיה: (א) לוועדת תמורות יהיה: (א) לוועדת תמורות יהיה: (א) לוועדת תמורות יהיה: (1) יועץ שהוא מודד כהגדרתו בפקודת המדידות; (1) יועץ שהוא מודד כהגדרתו בפקודת המדידות; (1) יועץ שהוא מודד כהגדרתו בפקודת המדידות; (2) יועץ שהוא מומחה בפענוח וקריאת תצלומי אוויר; (2) יועץ שהוא מומחה בפענוח וקריאת תצלומי אוויר; (2) יועץ שהוא מומחה בפענוח וקריאת תצלומי אוויר; (3) יועצים נוספים, כפי שתקבע הוועדה. (3) יועצים נוספים, כפי שתקבע הוועדה. (3) יועצים נוספים, כפי שתקבע הוועדה. (ב) יועץ כאמור יכול שיהיה עובד המדינה ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה. (ב) יועץ כאמור יכול שיהיה עובד המדינה ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה. (ב) יועץ כאמור יכול שיהיה עובד המדינה ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה. (ב) יועץ כאמור יכול שיהיה עובד המדינה ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה. (ג) אדם יכול להיות יועץ ליותר מוועדת תמורות אחת. (ג) אדם יכול להיות יועץ ליותר מוועדת תמורות אחת. (ג) אדם יכול להיות יועץ ליותר מוועדת תמורות אחת. (ג) אדם יכול להיות יועץ ליותר מוועדת תמורות אחת. קביעת תחומי העיסוק של ועדת התמורות 27. השר רשאי לקבוע את האזור או העניינים שבהם תעסוק כל ועדת תמורות. השר רשאי לקבוע את האזור או העניינים שבהם תעסוק כל ועדת תמורות. השר רשאי לקבוע את האזור או העניינים שבהם תעסוק כל ועדת תמורות. השר רשאי לקבוע את האזור או העניינים שבהם תעסוק כל ועדת תמורות. תפקידי ועדת תמורות 28. ועדת התמורות תהיה מוסמכת, לעניין חוק זה, לעשות כל אחד מאלה: ועדת התמורות תהיה מוסמכת, לעניין חוק זה, לעשות כל אחד מאלה: ועדת התמורות תהיה מוסמכת, לעניין חוק זה, לעשות כל אחד מאלה: ועדת התמורות תהיה מוסמכת, לעניין חוק זה, לעשות כל אחד מאלה: (1) לקבוע מיהם התובעים המאשרים ביחס לחלקה נתבעת לפי חוק זה ולקבוע את חלקם של התובעים המאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת; (1) לקבוע מיהם התובעים המאשרים ביחס לחלקה נתבעת לפי חוק זה ולקבוע את חלקם של התובעים המאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת; (1) לקבוע מיהם התובעים המאשרים ביחס לחלקה נתבעת לפי חוק זה ולקבוע את חלקם של התובעים המאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת; (1) לקבוע מיהם התובעים המאשרים ביחס לחלקה נתבעת לפי חוק זה ולקבוע את חלקם של התובעים המאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת; (2) לקבוע את שטחה של החלקה הנתבעת ואת מיקומה וגבולותיה; (2) לקבוע את שטחה של החלקה הנתבעת ואת מיקומה וגבולותיה; (2) לקבוע את שטחה של החלקה הנתבעת ואת מיקומה וגבולותיה; (2) לקבוע את שטחה של החלקה הנתבעת ואת מיקומה וגבולותיה; (3) לקבוע את השטח המיוחס בחלקה נתבעת בהתאם להוראות סעיף 60; (3) לקבוע את השטח המיוחס בחלקה נתבעת בהתאם להוראות סעיף 60; (3) לקבוע את השטח המיוחס בחלקה נתבעת בהתאם להוראות סעיף 60; (3) לקבוע את השטח המיוחס בחלקה נתבעת בהתאם להוראות סעיף 60; (4) לקבוע את השטח המיוחס הפרטני שייוחס לכל תובע מאשר בהתאם להוראות סעיף 61; (4) לקבוע את השטח המיוחס הפרטני שייוחס לכל תובע מאשר בהתאם להוראות סעיף 61; (4) לקבוע את השטח המיוחס הפרטני שייוחס לכל תובע מאשר בהתאם להוראות סעיף 61; (4) לקבוע את השטח המיוחס הפרטני שייוחס לכל תובע מאשר בהתאם להוראות סעיף 61; (5) לקבוע את מאפייני הקרקע הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 63; (5) לקבוע את מאפייני הקרקע הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 63; (5) לקבוע את מאפייני הקרקע הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 63; (5) לקבוע את מאפייני הקרקע הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 63; (6) לקבוע את התמורה המגיעה לתובע מאשר לפי פרק ו'; (6) לקבוע את התמורה המגיעה לתובע מאשר לפי פרק ו'; (6) לקבוע את התמורה המגיעה לתובע מאשר לפי פרק ו'; (6) לקבוע את התמורה המגיעה לתובע מאשר לפי פרק ו'; (7) לקבוע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתינתן לתובע מאשר כקרקע תמורה לפי סעיף 70(א); (7) לקבוע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתינתן לתובע מאשר כקרקע תמורה לפי סעיף 70(א); (7) לקבוע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתינתן לתובע מאשר כקרקע תמורה לפי סעיף 70(א); (7) לקבוע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתינתן לתובע מאשר כקרקע תמורה לפי סעיף 70(א); (8) לקבוע את זכויותיו של תושב בדואי בקרקע לפי פרק ט'; (8) לקבוע את זכויותיו של תושב בדואי בקרקע לפי פרק ט'; (8) לקבוע את זכויותיו של תושב בדואי בקרקע לפי פרק ט'; (8) לקבוע את זכויותיו של תושב בדואי בקרקע לפי פרק ט'; (9) למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה בחוק זה. (9) למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה בחוק זה. (9) למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה בחוק זה. (9) למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה בחוק זה. מידע נוסף 29. (א) ועדת התמורות רשאית לדרוש מתובע הבעלות כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך בירור התביעה. (א) ועדת התמורות רשאית לדרוש מתובע הבעלות כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך בירור התביעה. (א) ועדת התמורות רשאית לדרוש מתובע הבעלות כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך בירור התביעה. (א) ועדת התמורות רשאית לדרוש מתובע הבעלות כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך בירור התביעה. (ב) ועדת התמורות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופי ורשויות אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה. (ב) ועדת התמורות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופי ורשויות אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה. (ב) ועדת התמורות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופי ורשויות אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה. (ב) ועדת התמורות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופי ורשויות אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה. סמכויות ועדת התמורות 30. (א) ועדת התמורות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע, ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לעיין בהם ולטעון את טענותיו לגביהם, בדרך שתורה. (א) ועדת התמורות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע, ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לעיין בהם ולטעון את טענותיו לגביהם, בדרך שתורה. (א) ועדת התמורות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע, ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לעיין בהם ולטעון את טענותיו לגביהם, בדרך שתורה. (א) ועדת התמורות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע, ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לעיין בהם ולטעון את טענותיו לגביהם, בדרך שתורה. (ב) ועדת התמורות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת התובע תיתן לו הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה. (ב) ועדת התמורות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת התובע תיתן לו הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה. (ב) ועדת התמורות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת התובע תיתן לו הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה. (ב) ועדת התמורות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת התובע תיתן לו הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה. (ג) לא מסר התובע בתוך זמן סביר מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו, ושנדרש למסרם לפי סעיף 29 או הפריע בדרך אחרת לבירור התביעה, רשאית ועדת התמורות להחליט על יסוד ממצאים והנחות שקבעה, לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה. (ג) לא מסר התובע בתוך זמן סביר מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו, ושנדרש למסרם לפי סעיף 29 או הפריע בדרך אחרת לבירור התביעה, רשאית ועדת התמורות להחליט על יסוד ממצאים והנחות שקבעה, לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה. (ג) לא מסר התובע בתוך זמן סביר מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו, ושנדרש למסרם לפי סעיף 29 או הפריע בדרך אחרת לבירור התביעה, רשאית ועדת התמורות להחליט על יסוד ממצאים והנחות שקבעה, לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה. (ג) לא מסר התובע בתוך זמן סביר מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו, ושנדרש למסרם לפי סעיף 29 או הפריע בדרך אחרת לבירור התביעה, רשאית ועדת התמורות להחליט על יסוד ממצאים והנחות שקבעה, לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה. פומביות הדיון 31. (א) ועדת התמורות תדון בפומבי אלא אם ראתה צורך, בנסיבות חריגות, מטעמים שיירשמו ,לדון בעניין מסוים כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות. (א) ועדת התמורות תדון בפומבי אלא אם ראתה צורך, בנסיבות חריגות, מטעמים שיירשמו ,לדון בעניין מסוים כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות. (א) ועדת התמורות תדון בפומבי אלא אם ראתה צורך, בנסיבות חריגות, מטעמים שיירשמו ,לדון בעניין מסוים כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות. (א) ועדת התמורות תדון בפומבי אלא אם ראתה צורך, בנסיבות חריגות, מטעמים שיירשמו ,לדון בעניין מסוים כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות. (ב) דיוני ועדת התמורה יתועדו בפרוטוקול אשר ישקף נאמנה את פרטי הדיון; פרוטוקול הדיון יפורסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. (ב) דיוני ועדת התמורה יתועדו בפרוטוקול אשר ישקף נאמנה את פרטי הדיון; פרוטוקול הדיון יפורסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. (ב) דיוני ועדת התמורה יתועדו בפרוטוקול אשר ישקף נאמנה את פרטי הדיון; פרוטוקול הדיון יפורסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. (ב) דיוני ועדת התמורה יתועדו בפרוטוקול אשר ישקף נאמנה את פרטי הדיון; פרוטוקול הדיון יפורסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. מניין חוקי 32. המניין החוקי בישיבת ועדת תמורות הוא שלושה חברים ובלבד שאחד מהם הוא יושב הראש או ממלא מקומו. המניין החוקי בישיבת ועדת תמורות הוא שלושה חברים ובלבד שאחד מהם הוא יושב הראש או ממלא מקומו. המניין החוקי בישיבת ועדת תמורות הוא שלושה חברים ובלבד שאחד מהם הוא יושב הראש או ממלא מקומו. המניין החוקי בישיבת ועדת תמורות הוא שלושה חברים ובלבד שאחד מהם הוא יושב הראש או ממלא מקומו. פעולת ועדה במניין חלקי 33. הוקמה ועדת תמורות, תחל את פעולתה ביום שנקבע לכך על ידי השר, אף אם לא מונו כל חבריה, ובלבד שמונה היושב ראש ושני חברים נוספים לפחות; החלה ועדת תמורות לפעול כאמור, ימונו חבריה האחרים ככל הניתן סמוך לאחר תחילת פעולתה. הוקמה ועדת תמורות, תחל את פעולתה ביום שנקבע לכך על ידי השר, אף אם לא מונו כל חבריה, ובלבד שמונה היושב ראש ושני חברים נוספים לפחות; החלה ועדת תמורות לפעול כאמור, ימונו חבריה האחרים ככל הניתן סמוך לאחר תחילת פעולתה. הוקמה ועדת תמורות, תחל את פעולתה ביום שנקבע לכך על ידי השר, אף אם לא מונו כל חבריה, ובלבד שמונה היושב ראש ושני חברים נוספים לפחות; החלה ועדת תמורות לפעול כאמור, ימונו חבריה האחרים ככל הניתן סמוך לאחר תחילת פעולתה. הוקמה ועדת תמורות, תחל את פעולתה ביום שנקבע לכך על ידי השר, אף אם לא מונו כל חבריה, ובלבד שמונה היושב ראש ושני חברים נוספים לפחות; החלה ועדת תמורות לפעול כאמור, ימונו חבריה האחרים ככל הניתן סמוך לאחר תחילת פעולתה. סדרי הדין בוועדת התמורות 34. (א) סדר היום של ישיבת וועדת התמורות יקבע על ידי היושב ראש וישיבות הוועדה ינוהלו על ידו. (א) סדר היום של ישיבת וועדת התמורות יקבע על ידי היושב ראש וישיבות הוועדה ינוהלו על ידו. (א) סדר היום של ישיבת וועדת התמורות יקבע על ידי היושב ראש וישיבות הוועדה ינוהלו על ידו. (א) סדר היום של ישיבת וועדת התמורות יקבע על ידי היושב ראש וישיבות הוועדה ינוהלו על ידו. (ב) סדרי העבודה והדיונים בוועדת התמורות יקבעו על ידי הוועדה, במידה ולא נקבעו בחוק זה או לפיו; ועדת התמורות רשאית להחליט שהחלטות בעניינים מסוימים יכולות להתקבל על ידה בהיוועדות חזותית. (ב) סדרי העבודה והדיונים בוועדת התמורות יקבעו על ידי הוועדה, במידה ולא נקבעו בחוק זה או לפיו; ועדת התמורות רשאית להחליט שהחלטות בעניינים מסוימים יכולות להתקבל על ידה בהיוועדות חזותית. (ב) סדרי העבודה והדיונים בוועדת התמורות יקבעו על ידי הוועדה, במידה ולא נקבעו בחוק זה או לפיו; ועדת התמורות רשאית להחליט שהחלטות בעניינים מסוימים יכולות להתקבל על ידה בהיוועדות חזותית. (ב) סדרי העבודה והדיונים בוועדת התמורות יקבעו על ידי הוועדה, במידה ולא נקבעו בחוק זה או לפיו; ועדת התמורות רשאית להחליט שהחלטות בעניינים מסוימים יכולות להתקבל על ידה בהיוועדות חזותית. (ג) ועדת התמורות תפרסם את החלטותיה, והיא רשאית למחוק את שמות תובעי הבעלות המופיעים בהחלטה, וכל פרט אחר המאפשר את זיהויים, לפני הפרסום; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שלא יפורסמו, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך קידום מטרות החוק. (ג) ועדת התמורות תפרסם את החלטותיה, והיא רשאית למחוק את שמות תובעי הבעלות המופיעים בהחלטה, וכל פרט אחר המאפשר את זיהויים, לפני הפרסום; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שלא יפורסמו, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך קידום מטרות החוק. (ג) ועדת התמורות תפרסם את החלטותיה, והיא רשאית למחוק את שמות תובעי הבעלות המופיעים בהחלטה, וכל פרט אחר המאפשר את זיהויים, לפני הפרסום; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שלא יפורסמו, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך קידום מטרות החוק. (ג) ועדת התמורות תפרסם את החלטותיה, והיא רשאית למחוק את שמות תובעי הבעלות המופיעים בהחלטה, וכל פרט אחר המאפשר את זיהויים, לפני הפרסום; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שלא יפורסמו, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך קידום מטרות החוק. סימן ב' : הוראות לעניין בעלי תפקיד בוועדת תמורות סימן ב' : הוראות לעניין בעלי תפקיד בוועדת תמורות סימן ב' : הוראות לעניין בעלי תפקיד בוועדת תמורות סימן ב' : הוראות לעניין בעלי תפקיד בוועדת תמורות הגבלות על מינוי 35. (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדת תמורות אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדת תמורות אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדת תמורות אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (א) לא ימונה ולא ישמש אדם כבעל תפקיד בוועדת תמורות אם התקיימו בו אחד מאלה (בחוק זה – תנאי פסלות): (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הועדה, או שבית המשפט קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור אף שלא הרשיעו בה; (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הועדה, או שבית המשפט קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור אף שלא הרשיעו בה; (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הועדה, או שבית המשפט קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור אף שלא הרשיעו בה; (2) הוא אינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; (2) הוא אינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; (2) הוא אינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדת התמורות לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי או תפקיד אחר" – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו; (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדת התמורות לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי או תפקיד אחר" – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו; (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדת התמורות לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי או תפקיד אחר" – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו; (4) הוא חסר כשרות, קטין או מי שהוכרז פושט רגל וטרם הופטר; (4) הוא חסר כשרות, קטין או מי שהוכרז פושט רגל וטרם הופטר; (4) הוא חסר כשרות, קטין או מי שהוכרז פושט רגל וטרם הופטר; (5) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע הקשורה בתפקיד שהוא ממלא או שמילא בגוף ציבורי או בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבעל תפקיד בוועדת תמורות, וכל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו. (5) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע הקשורה בתפקיד שהוא ממלא או שמילא בגוף ציבורי או בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבעל תפקיד בוועדת תמורות, וכל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו. (5) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע הקשורה בתפקיד שהוא ממלא או שמילא בגוף ציבורי או בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבעל תפקיד בוועדת תמורות, וכל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים לגבי מצבים שיש בהם כדי להעמיד בעל תפקיד במצב ניגוד עניינים תדיר. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגע לעניין. ניגוד עניינים 36. בעל תפקיד בוועדת תמורות שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדת התמורות, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: בעל תפקיד בוועדת תמורות שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדת התמורות, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: בעל תפקיד בוועדת תמורות שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדת התמורות, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: בעל תפקיד בוועדת תמורות שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בכל נושא העומד לטיפול או לדיון בוועדת התמורות, בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, יפעל כמפורט להלן: (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש ועדת התמורות, ואם הוא היושב ראש, למנהל הרשות וליועץ המשפטי לרשות, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת ועדת התמורות, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש ועדת התמורות, ואם הוא היושב ראש, למנהל הרשות וליועץ המשפטי לרשות, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת ועדת התמורות, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש ועדת התמורות, ואם הוא היושב ראש, למנהל הרשות וליועץ המשפטי לרשות, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת ועדת התמורות, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (1) יודיע על כך בכתב ליושב ראש ועדת התמורות, ואם הוא היושב ראש, למנהל הרשות וליועץ המשפטי לרשות, מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עולה לדיון, או מיד לאחר שנודע לו שיש לו עניין אישי בו; נודע הדבר לבעל תפקיד כאמור במהלכה של ישיבת ועדת התמורות, יודיע על כך בעל פה והודעתו תירשם בפרוטוקול; (2) לא יהיה נוכח בדיוני ועדת התמורות או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של ועדת התמורות או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדת התמורות או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. (2) לא יהיה נוכח בדיוני ועדת התמורות או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של ועדת התמורות או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדת התמורות או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. (2) לא יהיה נוכח בדיוני ועדת התמורות או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של ועדת התמורות או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדת התמורות או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. (2) לא יהיה נוכח בדיוני ועדת התמורות או בכל דיון אחר הנערך במסגרת עבודתה של ועדת התמורות או של המשרד הממשלתי או הגוף שהוא נציגו בוועדת התמורות או שעל ידו מונה והנוגע לאותו עניין, לא ישתתף בקבלת החלטה בנוגע לאותו עניין ולא יעסוק בעניין בכל אופן אחר. תקופת כהונה והפסקת כהונה 37. (א) חבר בוועדת תמורות ימונה לתקופה בת חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לאחר מכן לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד, שלא תעלה על חמש שנים. (א) חבר בוועדת תמורות ימונה לתקופה בת חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לאחר מכן לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד, שלא תעלה על חמש שנים. (א) חבר בוועדת תמורות ימונה לתקופה בת חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לאחר מכן לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד, שלא תעלה על חמש שנים. (א) חבר בוועדת תמורות ימונה לתקופה בת חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לאחר מכן לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד, שלא תעלה על חמש שנים. (ב) חבר ועדת תמורות יחדל מכהונתו אף אם טרם הסתיימה תקופת כהונתו לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: (ב) חבר ועדת תמורות יחדל מכהונתו אף אם טרם הסתיימה תקופת כהונתו לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: (ב) חבר ועדת תמורות יחדל מכהונתו אף אם טרם הסתיימה תקופת כהונתו לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: (ב) חבר ועדת תמורות יחדל מכהונתו אף אם טרם הסתיימה תקופת כהונתו לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין: (1) תפקידה של ועדת התמורות הושלם ואין עוד צורך בהמשך קיומה; (1) תפקידה של ועדת התמורות הושלם ואין עוד צורך בהמשך קיומה; (1) תפקידה של ועדת התמורות הושלם ואין עוד צורך בהמשך קיומה; (2) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות שבשלהם התמנה לחבר ועדת התמורות או החל בו תנאי פסלות; (2) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות שבשלהם התמנה לחבר ועדת התמורות או החל בו תנאי פסלות; (2) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות שבשלהם התמנה לחבר ועדת התמורות או החל בו תנאי פסלות; (3) התפטר במסירת הודעה למי שמינה אותו ולמנהל הרשות. (3) התפטר במסירת הודעה למי שמינה אותו ולמנהל הרשות. (3) התפטר במסירת הודעה למי שמינה אותו ולמנהל הרשות. שכר חברי ועדת התמורות 38. (א) שכרם של חברי ועדת התמורות שאינם עובדי המדינה ישולם מקופת המדינה, לפי כללים שיקבע השר לעניין זה. (א) שכרם של חברי ועדת התמורות שאינם עובדי המדינה ישולם מקופת המדינה, לפי כללים שיקבע השר לעניין זה. (א) שכרם של חברי ועדת התמורות שאינם עובדי המדינה ישולם מקופת המדינה, לפי כללים שיקבע השר לעניין זה. (א) שכרם של חברי ועדת התמורות שאינם עובדי המדינה ישולם מקופת המדינה, לפי כללים שיקבע השר לעניין זה. (ב) לא יעסוק חבר ועדת התמורות שאינו עובד המדינה בכל עסק או עיסוק נוסף אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לו ניגוד עניינים עם תפקידו בוועדת התמורות והתקיים אחד מאלה : (ב) לא יעסוק חבר ועדת התמורות שאינו עובד המדינה בכל עסק או עיסוק נוסף אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לו ניגוד עניינים עם תפקידו בוועדת התמורות והתקיים אחד מאלה : (ב) לא יעסוק חבר ועדת התמורות שאינו עובד המדינה בכל עסק או עיסוק נוסף אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לו ניגוד עניינים עם תפקידו בוועדת התמורות והתקיים אחד מאלה : (ב) לא יעסוק חבר ועדת התמורות שאינו עובד המדינה בכל עסק או עיסוק נוסף אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לו ניגוד עניינים עם תפקידו בוועדת התמורות והתקיים אחד מאלה : (1) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה; (1) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה; (1) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה; (2) היועץ המשפטי של הרשות קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה. (2) היועץ המשפטי של הרשות קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה. (2) היועץ המשפטי של הרשות קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה. החלת דינים על בעל תפקיד בוועדת תמורות 39. על בעל תפקיד בוועדת תמורות שאינו עובד המדינה יחולו הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם–1979, כאילו היה עובד מדינה, בשינויים המחויבים. על בעל תפקיד בוועדת תמורות שאינו עובד המדינה יחולו הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם–1979, כאילו היה עובד מדינה, בשינויים המחויבים. על בעל תפקיד בוועדת תמורות שאינו עובד המדינה יחולו הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם–1979, כאילו היה עובד מדינה, בשינויים המחויבים. על בעל תפקיד בוועדת תמורות שאינו עובד המדינה יחולו הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם–1979, כאילו היה עובד מדינה, בשינויים המחויבים. פרק ו' : זכאות לתמורה והגדרת תובע פרק ו' : זכאות לתמורה והגדרת תובע פרק ו' : זכאות לתמורה והגדרת תובע פרק ו' : זכאות לתמורה והגדרת תובע זכאות לתמורה 40. תובע מאשר שמתקיימות בו הוראות חוק זה, זכאי לקבל מהמדינה תמורה לפי הכללים הקבועים בחוק זה. תובע מאשר שמתקיימות בו הוראות חוק זה, זכאי לקבל מהמדינה תמורה לפי הכללים הקבועים בחוק זה. תובע מאשר שמתקיימות בו הוראות חוק זה, זכאי לקבל מהמדינה תמורה לפי הכללים הקבועים בחוק זה. תובע מאשר שמתקיימות בו הוראות חוק זה, זכאי לקבל מהמדינה תמורה לפי הכללים הקבועים בחוק זה. התמורה והתנאים לקבלה 41. תמורה לתובע מאשר תינתן בקרקע (להלן – תמורה בקרקע) או בכסף (להלן – תמורה בכסף); שיעור התמורה יהיה לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כפי שיקבעו בצו לפי סעיף 59(ב) והוראות פרק ז' להלן. תמורה לתובע מאשר תינתן בקרקע (להלן – תמורה בקרקע) או בכסף (להלן – תמורה בכסף); שיעור התמורה יהיה לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כפי שיקבעו בצו לפי סעיף 59(ב) והוראות פרק ז' להלן. תמורה לתובע מאשר תינתן בקרקע (להלן – תמורה בקרקע) או בכסף (להלן – תמורה בכסף); שיעור התמורה יהיה לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כפי שיקבעו בצו לפי סעיף 59(ב) והוראות פרק ז' להלן. תמורה לתובע מאשר תינתן בקרקע (להלן – תמורה בקרקע) או בכסף (להלן – תמורה בכסף); שיעור התמורה יהיה לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כפי שיקבעו בצו לפי סעיף 59(ב) והוראות פרק ז' להלן. רישום 42. קיבל תובע מאשר תמורה בקרקע, וקיים את הוראות חוק זה, תירשם קרקע התמורה בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת – אם לא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בקרקע התמורה תירשם על שמו של התובע המאשר, בשיעור ובאופן כפי שייקבע על ידי ועדת התמורות. קיבל תובע מאשר תמורה בקרקע, וקיים את הוראות חוק זה, תירשם קרקע התמורה בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת – אם לא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בקרקע התמורה תירשם על שמו של התובע המאשר, בשיעור ובאופן כפי שייקבע על ידי ועדת התמורות. קיבל תובע מאשר תמורה בקרקע, וקיים את הוראות חוק זה, תירשם קרקע התמורה בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת – אם לא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בקרקע התמורה תירשם על שמו של התובע המאשר, בשיעור ובאופן כפי שייקבע על ידי ועדת התמורות. קיבל תובע מאשר תמורה בקרקע, וקיים את הוראות חוק זה, תירשם קרקע התמורה בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת – אם לא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בקרקע התמורה תירשם על שמו של התובע המאשר, בשיעור ובאופן כפי שייקבע על ידי ועדת התמורות. תובע בעלות מקורי 43. (א) תובע בעלות מקורי לעניין חוק זה, הוא מי שהגיש לפקיד ההסדר כמשמעותו בסעיף 4 לפקודת ההסדר, תזכיר תביעה במהלך התקופה הקובעת, לגבי קרקע באזור ההסדרה הכללי, שלא הייתה קרקע מוסדרת במועד הגשת התביעה, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות מיום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979) (להלן – קובץ התביעות); למעט אם מגיש תזכיר התביעה כאמור הוא מדינת ישראל, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח. (א) תובע בעלות מקורי לעניין חוק זה, הוא מי שהגיש לפקיד ההסדר כמשמעותו בסעיף 4 לפקודת ההסדר, תזכיר תביעה במהלך התקופה הקובעת, לגבי קרקע באזור ההסדרה הכללי, שלא הייתה קרקע מוסדרת במועד הגשת התביעה, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות מיום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979) (להלן – קובץ התביעות); למעט אם מגיש תזכיר התביעה כאמור הוא מדינת ישראל, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח. (א) תובע בעלות מקורי לעניין חוק זה, הוא מי שהגיש לפקיד ההסדר כמשמעותו בסעיף 4 לפקודת ההסדר, תזכיר תביעה במהלך התקופה הקובעת, לגבי קרקע באזור ההסדרה הכללי, שלא הייתה קרקע מוסדרת במועד הגשת התביעה, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות מיום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979) (להלן – קובץ התביעות); למעט אם מגיש תזכיר התביעה כאמור הוא מדינת ישראל, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח. (א) תובע בעלות מקורי לעניין חוק זה, הוא מי שהגיש לפקיד ההסדר כמשמעותו בסעיף 4 לפקודת ההסדר, תזכיר תביעה במהלך התקופה הקובעת, לגבי קרקע באזור ההסדרה הכללי, שלא הייתה קרקע מוסדרת במועד הגשת התביעה, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות מיום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979) (להלן – קובץ התביעות); למעט אם מגיש תזכיר התביעה כאמור הוא מדינת ישראל, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את כל אלה: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את כל אלה: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את כל אלה: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את כל אלה: (1) מי שהגיש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה לגבי קרקע שבאזור ההסדרה הכללי, בתוך התקופה הקובעת, אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות; (1) מי שהגיש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה לגבי קרקע שבאזור ההסדרה הכללי, בתוך התקופה הקובעת, אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות; (1) מי שהגיש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה לגבי קרקע שבאזור ההסדרה הכללי, בתוך התקופה הקובעת, אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, ופקיד ההסדר אישר את קבלת תזכיר התביעה וכלל אותו בקובץ התביעות; (2) מי שהגיש לפקיד ההסדר תביעת בעלות לגבי קרקע שבאזור ההסדרה הכללי לפני התקופה הקובעת, ותביעתו הוכרה וטופלה כתזכיר תביעה על ידי פקיד ההסדר במהלך התקופה הקובעת. (2) מי שהגיש לפקיד ההסדר תביעת בעלות לגבי קרקע שבאזור ההסדרה הכללי לפני התקופה הקובעת, ותביעתו הוכרה וטופלה כתזכיר תביעה על ידי פקיד ההסדר במהלך התקופה הקובעת. (2) מי שהגיש לפקיד ההסדר תביעת בעלות לגבי קרקע שבאזור ההסדרה הכללי לפני התקופה הקובעת, ותביעתו הוכרה וטופלה כתזכיר תביעה על ידי פקיד ההסדר במהלך התקופה הקובעת. (ג) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ז' באייר התשל"א (2 במאי 1971) עד יום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979). (ג) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ז' באייר התשל"א (2 במאי 1971) עד יום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979). (ג) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ז' באייר התשל"א (2 במאי 1971) עד יום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979). (ג) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ז' באייר התשל"א (2 במאי 1971) עד יום ג' בחשוון התש"ם (24 באוקטובר 1979). (ד) יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את מי שהגיש תזכיר תביעה בתוך התקופה הקובעת אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, אם פקיד ההסדר קיבל את תזכיר התביעה ואישר הכללתה בקובץ התביעות. (ד) יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את מי שהגיש תזכיר תביעה בתוך התקופה הקובעת אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, אם פקיד ההסדר קיבל את תזכיר התביעה ואישר הכללתה בקובץ התביעות. (ד) יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את מי שהגיש תזכיר תביעה בתוך התקופה הקובעת אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, אם פקיד ההסדר קיבל את תזכיר התביעה ואישר הכללתה בקובץ התביעות. (ד) יראו כתובע בעלות מקורי לעניין חוק זה גם את מי שהגיש תזכיר תביעה בתוך התקופה הקובעת אף כי הקרקע נושא תזכיר התביעה הוסדרה בטרם הגשתו, אם פקיד ההסדר קיבל את תזכיר התביעה ואישר הכללתה בקובץ התביעות. תובע מאשר 44. (א) תובע מאשר הוא תובע בעלות מקורי או חליפו של תובע בעלות מקורי, שאישר כי תביעתו תתנהל לפי חוק זה במועדים ובאופן הקבועים בחוק זה, ואשר וועדת התמורות קבעה שהוא תובע מאשר. (א) תובע מאשר הוא תובע בעלות מקורי או חליפו של תובע בעלות מקורי, שאישר כי תביעתו תתנהל לפי חוק זה במועדים ובאופן הקבועים בחוק זה, ואשר וועדת התמורות קבעה שהוא תובע מאשר. (א) תובע מאשר הוא תובע בעלות מקורי או חליפו של תובע בעלות מקורי, שאישר כי תביעתו תתנהל לפי חוק זה במועדים ובאופן הקבועים בחוק זה, ואשר וועדת התמורות קבעה שהוא תובע מאשר. (ב) ואלה חליפיו של תובע בעלות מקורי: (ב) ואלה חליפיו של תובע בעלות מקורי: (ב) ואלה חליפיו של תובע בעלות מקורי: (ב) ואלה חליפיו של תובע בעלות מקורי: (1) מי שזכויותיו של תובע בעלות מקורי מועברות לו לפי חוק או לפי הסכם; (1) מי שזכויותיו של תובע בעלות מקורי מועברות לו לפי חוק או לפי הסכם; (1) מי שזכויותיו של תובע בעלות מקורי מועברות לו לפי חוק או לפי הסכם; (2) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), יראו כחליף גם את מי שביום פטירת תובע בעלות מקורי, שלא ניתן אחריו צו ירושה או צו קיום צוואה עד למועד הקבוע לאישור, היה בן זוגו או ילדו, ובהתאם לשיעור הקבוע בסעיף 11(א) ו-(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה); הוראות סעיפים 13 ו14 לחוק הירושה יחולו בשינויים המחויבים. (2) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), יראו כחליף גם את מי שביום פטירת תובע בעלות מקורי, שלא ניתן אחריו צו ירושה או צו קיום צוואה עד למועד הקבוע לאישור, היה בן זוגו או ילדו, ובהתאם לשיעור הקבוע בסעיף 11(א) ו-(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה); הוראות סעיפים 13 ו14 לחוק הירושה יחולו בשינויים המחויבים. (2) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), יראו כחליף גם את מי שביום פטירת תובע בעלות מקורי, שלא ניתן אחריו צו ירושה או צו קיום צוואה עד למועד הקבוע לאישור, היה בן זוגו או ילדו, ובהתאם לשיעור הקבוע בסעיף 11(א) ו-(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה); הוראות סעיפים 13 ו14 לחוק הירושה יחולו בשינויים המחויבים. (ג) לא יהיה אדם תובע בעלות לפי חוק זה אם התקיים בו אחד מאלה: (ג) לא יהיה אדם תובע בעלות לפי חוק זה אם התקיים בו אחד מאלה: (ג) לא יהיה אדם תובע בעלות לפי חוק זה אם התקיים בו אחד מאלה: (ג) לא יהיה אדם תובע בעלות לפי חוק זה אם התקיים בו אחד מאלה: (1) ניתן פסק דין על פי פקודת ההסדר לגבי טענותיו ביחס לחלקה הנתבעת; (1) ניתן פסק דין על פי פקודת ההסדר לגבי טענותיו ביחס לחלקה הנתבעת; (1) ניתן פסק דין על פי פקודת ההסדר לגבי טענותיו ביחס לחלקה הנתבעת; (2) הוא הגיע להסכם עם המדינה לגבי טענותיו ביחס לחלקה הנתבעת לפני תחילתו של חוק זה, למעט הסכם שנקבע בו שיחולו הוראות חוק זה, בין אם קיבל את מה שנקבע שיקבל לפי ההסכם ובין אם עדיין לא קיבל את מה שנקבע כאמור. (2) הוא הגיע להסכם עם המדינה לגבי טענותיו ביחס לחלקה הנתבעת לפני תחילתו של חוק זה, למעט הסכם שנקבע בו שיחולו הוראות חוק זה, בין אם קיבל את מה שנקבע שיקבל לפי ההסכם ובין אם עדיין לא קיבל את מה שנקבע כאמור. (2) הוא הגיע להסכם עם המדינה לגבי טענותיו ביחס לחלקה הנתבעת לפני תחילתו של חוק זה, למעט הסכם שנקבע בו שיחולו הוראות חוק זה, בין אם קיבל את מה שנקבע שיקבל לפי ההסכם ובין אם עדיין לא קיבל את מה שנקבע כאמור. קרקע שהוקנתה או הועברה למדינה 45. קרקע שהוקנתה או הועברה למדינה לפי הוראות חוק זה תירשם בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת, ככל שלא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בה תירשם על שם המדינה. קרקע שהוקנתה או הועברה למדינה לפי הוראות חוק זה תירשם בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת, ככל שלא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בה תירשם על שם המדינה. קרקע שהוקנתה או הועברה למדינה לפי הוראות חוק זה תירשם בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת, ככל שלא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בה תירשם על שם המדינה. קרקע שהוקנתה או הועברה למדינה לפי הוראות חוק זה תירשם בפנקסי המקרקעין כקרקע מוסדרת, ככל שלא הייתה רשומה כמוסדרת קודם לכן, וזכות הבעלות בה תירשם על שם המדינה. פרק ז': אישור תביעות פרק ז': אישור תביעות פרק ז': אישור תביעות פרק ז': אישור תביעות סימן א': הודעה על תביעות סימן א': הודעה על תביעות סימן א': הודעה על תביעות סימן א': הודעה על תביעות הכרזה על אזור הסדרה מפורט 46. השר יכריז על אזורי הסדרה מפורטים, על מיקומם וגבולותיהם ובלבד שהם בתחומי אזור ההסדרה הכללי, וכן על יום התחילה לגבי כל אזור הסדרה מפורט כאמור; תשריט אזור הסדרה מפורט יפורסם בדרך שיורה השר. השר יכריז על אזורי הסדרה מפורטים, על מיקומם וגבולותיהם ובלבד שהם בתחומי אזור ההסדרה הכללי, וכן על יום התחילה לגבי כל אזור הסדרה מפורט כאמור; תשריט אזור הסדרה מפורט יפורסם בדרך שיורה השר. השר יכריז על אזורי הסדרה מפורטים, על מיקומם וגבולותיהם ובלבד שהם בתחומי אזור ההסדרה הכללי, וכן על יום התחילה לגבי כל אזור הסדרה מפורט כאמור; תשריט אזור הסדרה מפורט יפורסם בדרך שיורה השר. השר יכריז על אזורי הסדרה מפורטים, על מיקומם וגבולותיהם ובלבד שהם בתחומי אזור ההסדרה הכללי, וכן על יום התחילה לגבי כל אזור הסדרה מפורט כאמור; תשריט אזור הסדרה מפורט יפורסם בדרך שיורה השר. הודעה על תביעות 47. (א) בתוך 60 ימים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, כאמור בסעיף 46 יפרסם פקיד ההסדר הודעה ובה יפרט את תובעי הבעלות בכל חלקה נתבעת באזור ההסדרה המפורט; הודעה כאמור תכלול תשריט של אזור ההסדרה המפורט אשר יסומנו בו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה על התביעות); (א) בתוך 60 ימים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, כאמור בסעיף 46 יפרסם פקיד ההסדר הודעה ובה יפרט את תובעי הבעלות בכל חלקה נתבעת באזור ההסדרה המפורט; הודעה כאמור תכלול תשריט של אזור ההסדרה המפורט אשר יסומנו בו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה על התביעות); (א) בתוך 60 ימים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, כאמור בסעיף 46 יפרסם פקיד ההסדר הודעה ובה יפרט את תובעי הבעלות בכל חלקה נתבעת באזור ההסדרה המפורט; הודעה כאמור תכלול תשריט של אזור ההסדרה המפורט אשר יסומנו בו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה על התביעות); (א) בתוך 60 ימים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, כאמור בסעיף 46 יפרסם פקיד ההסדר הודעה ובה יפרט את תובעי הבעלות בכל חלקה נתבעת באזור ההסדרה המפורט; הודעה כאמור תכלול תשריט של אזור ההסדרה המפורט אשר יסומנו בו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה על התביעות); (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע בעלות אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע בעלות בחלקה הנתבעת; תובעי הבעלות וחלקם היחסי בחלקה הנתבעת יקבעו על ידי פקיד ההסדר בדרך שבה נקבע לוח תביעות לפי פקודת ההסדר, ובכפוף לסעיפים 35 ו-36. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע בעלות אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע בעלות בחלקה הנתבעת; תובעי הבעלות וחלקם היחסי בחלקה הנתבעת יקבעו על ידי פקיד ההסדר בדרך שבה נקבע לוח תביעות לפי פקודת ההסדר, ובכפוף לסעיפים 35 ו-36. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע בעלות אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע בעלות בחלקה הנתבעת; תובעי הבעלות וחלקם היחסי בחלקה הנתבעת יקבעו על ידי פקיד ההסדר בדרך שבה נקבע לוח תביעות לפי פקודת ההסדר, ובכפוף לסעיפים 35 ו-36. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע בעלות אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע בעלות בחלקה הנתבעת; תובעי הבעלות וחלקם היחסי בחלקה הנתבעת יקבעו על ידי פקיד ההסדר בדרך שבה נקבע לוח תביעות לפי פקודת ההסדר, ובכפוף לסעיפים 35 ו-36. (ג) ראה פקיד ההסדר שביחס לאותה חלקה נתבעת הוגש יותר מתזכיר תביעה אחד, והתזכירים סותרים זה את זה (בחוק זה – תביעות סותרות) יציין זאת בהודעה על התביעות. (ג) ראה פקיד ההסדר שביחס לאותה חלקה נתבעת הוגש יותר מתזכיר תביעה אחד, והתזכירים סותרים זה את זה (בחוק זה – תביעות סותרות) יציין זאת בהודעה על התביעות. (ג) ראה פקיד ההסדר שביחס לאותה חלקה נתבעת הוגש יותר מתזכיר תביעה אחד, והתזכירים סותרים זה את זה (בחוק זה – תביעות סותרות) יציין זאת בהודעה על התביעות. (ג) ראה פקיד ההסדר שביחס לאותה חלקה נתבעת הוגש יותר מתזכיר תביעה אחד, והתזכירים סותרים זה את זה (בחוק זה – תביעות סותרות) יציין זאת בהודעה על התביעות. הודעה על אישור תביעה או בקשה לבירור 48. (א) פורסמה הודעה על תביעות, יגיש כל תובע בעלות שנכלל באותה הודעה, לפקיד ההסדר, עד תום תשעה חודשים מיום פרסום ההודעה על התביעות (להלן – המועד הקובע לאישור) אחד מאלה: (א) פורסמה הודעה על תביעות, יגיש כל תובע בעלות שנכלל באותה הודעה, לפקיד ההסדר, עד תום תשעה חודשים מיום פרסום ההודעה על התביעות (להלן – המועד הקובע לאישור) אחד מאלה: (א) פורסמה הודעה על תביעות, יגיש כל תובע בעלות שנכלל באותה הודעה, לפקיד ההסדר, עד תום תשעה חודשים מיום פרסום ההודעה על התביעות (להלן – המועד הקובע לאישור) אחד מאלה: (א) פורסמה הודעה על תביעות, יגיש כל תובע בעלות שנכלל באותה הודעה, לפקיד ההסדר, עד תום תשעה חודשים מיום פרסום ההודעה על התביעות (להלן – המועד הקובע לאישור) אחד מאלה: (1) הודעה על אישור התביעה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה, ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה; (1) הודעה על אישור התביעה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה, ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה; (1) הודעה על אישור התביעה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה, ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה; (2) בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה. (2) בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה. (2) בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה. (ב) הגיש תובע בעלות כאמור תביעה ביחס למספר חלקות נתבעות, יגיש הודעה על אישור התביעה או בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר ביחס לכל חלקה נתבעת כאמור. (ב) הגיש תובע בעלות כאמור תביעה ביחס למספר חלקות נתבעות, יגיש הודעה על אישור התביעה או בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר ביחס לכל חלקה נתבעת כאמור. (ב) הגיש תובע בעלות כאמור תביעה ביחס למספר חלקות נתבעות, יגיש הודעה על אישור התביעה או בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר ביחס לכל חלקה נתבעת כאמור. (ב) הגיש תובע בעלות כאמור תביעה ביחס למספר חלקות נתבעות, יגיש הודעה על אישור התביעה או בקשה לברר את תביעתו לפי פקודת ההסדר ביחס לכל חלקה נתבעת כאמור. הערות להודעה על תביעות 49. (א) המדינה, וכן אדם הטוען לזכות שאינה לפי הקבוע בהודעה על התביעות, רשאי עד המועד הקובע לאישור, לצרף להודעה על אישור תביעה או לבקשה לבירור תביעה לפי פקודת ההסדר, הערות לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה, במקרים אלה: (א) המדינה, וכן אדם הטוען לזכות שאינה לפי הקבוע בהודעה על התביעות, רשאי עד המועד הקובע לאישור, לצרף להודעה על אישור תביעה או לבקשה לבירור תביעה לפי פקודת ההסדר, הערות לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה, במקרים אלה: (א) המדינה, וכן אדם הטוען לזכות שאינה לפי הקבוע בהודעה על התביעות, רשאי עד המועד הקובע לאישור, לצרף להודעה על אישור תביעה או לבקשה לבירור תביעה לפי פקודת ההסדר, הערות לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה, במקרים אלה: (א) המדינה, וכן אדם הטוען לזכות שאינה לפי הקבוע בהודעה על התביעות, רשאי עד המועד הקובע לאישור, לצרף להודעה על אישור תביעה או לבקשה לבירור תביעה לפי פקודת ההסדר, הערות לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה, במקרים אלה: (1) הוא לא נכלל כלל בהודעה על התביעות; (1) הוא לא נכלל כלל בהודעה על התביעות; (1) הוא לא נכלל כלל בהודעה על התביעות; (2) הוא נכלל בהודעה אך נקבעה לו זכות שונה מזו שהוא טוען לה –מבחינת היקפה או טיבה או מבחינת מיקומה וגבולותיה. (2) הוא נכלל בהודעה אך נקבעה לו זכות שונה מזו שהוא טוען לה –מבחינת היקפה או טיבה או מבחינת מיקומה וגבולותיה. (2) הוא נכלל בהודעה אך נקבעה לו זכות שונה מזו שהוא טוען לה –מבחינת היקפה או טיבה או מבחינת מיקומה וגבולותיה. (ב) בהערות להודעה על התביעות ניתן לטעון לזכות בחלקה הנתבעת רק אם זכות זו נובעת מזכותו של תובע הבעלות המקורי וככל שהיא נובעת ממנה; הוגשה הערה המפרטת טענה לזכות שאינה נובעת מזכותו של תובע מקורי כאמור, לא יראו אותה כהערה על הודעה על התביעות שהוגשה לפי חוק זה. (ב) בהערות להודעה על התביעות ניתן לטעון לזכות בחלקה הנתבעת רק אם זכות זו נובעת מזכותו של תובע הבעלות המקורי וככל שהיא נובעת ממנה; הוגשה הערה המפרטת טענה לזכות שאינה נובעת מזכותו של תובע מקורי כאמור, לא יראו אותה כהערה על הודעה על התביעות שהוגשה לפי חוק זה. (ב) בהערות להודעה על התביעות ניתן לטעון לזכות בחלקה הנתבעת רק אם זכות זו נובעת מזכותו של תובע הבעלות המקורי וככל שהיא נובעת ממנה; הוגשה הערה המפרטת טענה לזכות שאינה נובעת מזכותו של תובע מקורי כאמור, לא יראו אותה כהערה על הודעה על התביעות שהוגשה לפי חוק זה. (ב) בהערות להודעה על התביעות ניתן לטעון לזכות בחלקה הנתבעת רק אם זכות זו נובעת מזכותו של תובע הבעלות המקורי וככל שהיא נובעת ממנה; הוגשה הערה המפרטת טענה לזכות שאינה נובעת מזכותו של תובע מקורי כאמור, לא יראו אותה כהערה על הודעה על התביעות שהוגשה לפי חוק זה. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על הערות שהוגשו על ידי המדינה. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על הערות שהוגשו על ידי המדינה. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על הערות שהוגשו על ידי המדינה. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על הערות שהוגשו על ידי המדינה. בדיקת הערות 50. (א) התקבלו הערות כאמור להודעה על תביעות, ייבדקו על ידי פקיד ההסדר רשאי הוא לתקן את ההודעה על התביעותהן מבחינת היקפן וטיבן והן מבחינת מיקומן וגבולותיהן, ככל שמצא שתיקון זה אינו נתון במחלוקת; טענה של המדינה לזכותה השיורית בקרקע מכוח סעיף 22 לפקודת ההסדר, לא תחשב כמחלוקת לעניין זה. (א) התקבלו הערות כאמור להודעה על תביעות, ייבדקו על ידי פקיד ההסדר רשאי הוא לתקן את ההודעה על התביעותהן מבחינת היקפן וטיבן והן מבחינת מיקומן וגבולותיהן, ככל שמצא שתיקון זה אינו נתון במחלוקת; טענה של המדינה לזכותה השיורית בקרקע מכוח סעיף 22 לפקודת ההסדר, לא תחשב כמחלוקת לעניין זה. (א) התקבלו הערות כאמור להודעה על תביעות, ייבדקו על ידי פקיד ההסדר רשאי הוא לתקן את ההודעה על התביעותהן מבחינת היקפן וטיבן והן מבחינת מיקומן וגבולותיהן, ככל שמצא שתיקון זה אינו נתון במחלוקת; טענה של המדינה לזכותה השיורית בקרקע מכוח סעיף 22 לפקודת ההסדר, לא תחשב כמחלוקת לעניין זה. (א) התקבלו הערות כאמור להודעה על תביעות, ייבדקו על ידי פקיד ההסדר רשאי הוא לתקן את ההודעה על התביעותהן מבחינת היקפן וטיבן והן מבחינת מיקומן וגבולותיהן, ככל שמצא שתיקון זה אינו נתון במחלוקת; טענה של המדינה לזכותה השיורית בקרקע מכוח סעיף 22 לפקודת ההסדר, לא תחשב כמחלוקת לעניין זה. (ב) שר המשפטים יקבע תקנות לעניין אופן בירור ההערות ותיקון ההודעה על התביעות. (ב) שר המשפטים יקבע תקנות לעניין אופן בירור ההערות ותיקון ההודעה על התביעות. (ב) שר המשפטים יקבע תקנות לעניין אופן בירור ההערות ותיקון ההודעה על התביעות. (ב) שר המשפטים יקבע תקנות לעניין אופן בירור ההערות ותיקון ההודעה על התביעות. הודעה מעודכנת על תביעות 51. (א) עד תום 90 ימים מהמועד הקובע לאישור, יעביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות הודעה על התביעות באזור ההסדרה המפורט, כפי שעודכנה על ידו, או את ההודעה על התביעות שפורסמה בצירוף הודעה כי לא היה עדכון בהודעה, ויציין בה, ביחס לכל חלקה נתבעת, את התובעים אשר אישרו את תביעתם; (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); הודעה כאמור תכלול: (א) עד תום 90 ימים מהמועד הקובע לאישור, יעביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות הודעה על התביעות באזור ההסדרה המפורט, כפי שעודכנה על ידו, או את ההודעה על התביעות שפורסמה בצירוף הודעה כי לא היה עדכון בהודעה, ויציין בה, ביחס לכל חלקה נתבעת, את התובעים אשר אישרו את תביעתם; (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); הודעה כאמור תכלול: (א) עד תום 90 ימים מהמועד הקובע לאישור, יעביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות הודעה על התביעות באזור ההסדרה המפורט, כפי שעודכנה על ידו, או את ההודעה על התביעות שפורסמה בצירוף הודעה כי לא היה עדכון בהודעה, ויציין בה, ביחס לכל חלקה נתבעת, את התובעים אשר אישרו את תביעתם; (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); הודעה כאמור תכלול: (א) עד תום 90 ימים מהמועד הקובע לאישור, יעביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות הודעה על התביעות באזור ההסדרה המפורט, כפי שעודכנה על ידו, או את ההודעה על התביעות שפורסמה בצירוף הודעה כי לא היה עדכון בהודעה, ויציין בה, ביחס לכל חלקה נתבעת, את התובעים אשר אישרו את תביעתם; (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); הודעה כאמור תכלול: (1) תשריט של אזור ההסדרה המפורט ובו יסומנו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); (1) תשריט של אזור ההסדרה המפורט ובו יסומנו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); (1) תשריט של אזור ההסדרה המפורט ובו יסומנו החלקות הנתבעות (להלן – הודעה מעודכנת על התביעות); (2) הערות שהוגשו להודעה ולא התקבלו על ידו; (2) הערות שהוגשו להודעה ולא התקבלו על ידו; (2) הערות שהוגשו להודעה ולא התקבלו על ידו; (3) רשימת החלקות הנתבעות שהוגשו לגביהן תביעות סותרות. (3) רשימת החלקות הנתבעות שהוגשו לגביהן תביעות סותרות. (3) רשימת החלקות הנתבעות שהוגשו לגביהן תביעות סותרות. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע מאשר אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה המעודכנת על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע מאשר. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע מאשר אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה המעודכנת על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע מאשר. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע מאשר אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה המעודכנת על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע מאשר. (ב) היו ביחס לאותה חלקה נתבעת יותר מתובע מאשר אחד, יפרט פקיד ההסדר בהודעה המעודכנת על התביעות את חלקו היחסי של כל תובע מאשר. (ג) ההודעה המעודכנת על התביעות תפורסם על ידי פקיד ההסדר עם העברתה לוועדת התמורות בדרך שבה מתפרסמת הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 6 לפקודת ההסדר. (ג) ההודעה המעודכנת על התביעות תפורסם על ידי פקיד ההסדר עם העברתה לוועדת התמורות בדרך שבה מתפרסמת הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 6 לפקודת ההסדר. (ג) ההודעה המעודכנת על התביעות תפורסם על ידי פקיד ההסדר עם העברתה לוועדת התמורות בדרך שבה מתפרסמת הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 6 לפקודת ההסדר. (ג) ההודעה המעודכנת על התביעות תפורסם על ידי פקיד ההסדר עם העברתה לוועדת התמורות בדרך שבה מתפרסמת הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 6 לפקודת ההסדר. טיפול בתביעות לפי פקודת ההסדר 52. (א) הוגשה על ידי מי שנקבע בהודעה על התביעות כתובע בעלות בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר ביחס לחלקה נתבעת, תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט המוסמך לדון בהליכים לפי פקודת ההסדר בתוך 120 ימים מהמועד הקובע לאישור. (א) הוגשה על ידי מי שנקבע בהודעה על התביעות כתובע בעלות בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר ביחס לחלקה נתבעת, תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט המוסמך לדון בהליכים לפי פקודת ההסדר בתוך 120 ימים מהמועד הקובע לאישור. (א) הוגשה על ידי מי שנקבע בהודעה על התביעות כתובע בעלות בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר ביחס לחלקה נתבעת, תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט המוסמך לדון בהליכים לפי פקודת ההסדר בתוך 120 ימים מהמועד הקובע לאישור. (א) הוגשה על ידי מי שנקבע בהודעה על התביעות כתובע בעלות בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר ביחס לחלקה נתבעת, תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט המוסמך לדון בהליכים לפי פקודת ההסדר בתוך 120 ימים מהמועד הקובע לאישור. (ב) על תביעת בעלות שהועברה לבירור בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 44(ב) לעניין קביעת חליפיו של תובע הבעלות המקורי. (ב) על תביעת בעלות שהועברה לבירור בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 44(ב) לעניין קביעת חליפיו של תובע הבעלות המקורי. (ב) על תביעת בעלות שהועברה לבירור בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 44(ב) לעניין קביעת חליפיו של תובע הבעלות המקורי. (ב) על תביעת בעלות שהועברה לבירור בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 44(ב) לעניין קביעת חליפיו של תובע הבעלות המקורי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היו מספר תובעים ביחס לאותה חלקה נתבעת ולפחות אחד מהם הגיש הודעה על אישור התביעה, לא תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט אלא לאחר שוועדת התמורות קבעה כאמור בסעיף 55(ג); לעניין סעיף קטן זה, יראו כתובע גם את מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות ביחס לאותה חלקה נתבעת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היו מספר תובעים ביחס לאותה חלקה נתבעת ולפחות אחד מהם הגיש הודעה על אישור התביעה, לא תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט אלא לאחר שוועדת התמורות קבעה כאמור בסעיף 55(ג); לעניין סעיף קטן זה, יראו כתובע גם את מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות ביחס לאותה חלקה נתבעת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היו מספר תובעים ביחס לאותה חלקה נתבעת ולפחות אחד מהם הגיש הודעה על אישור התביעה, לא תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט אלא לאחר שוועדת התמורות קבעה כאמור בסעיף 55(ג); לעניין סעיף קטן זה, יראו כתובע גם את מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות ביחס לאותה חלקה נתבעת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היו מספר תובעים ביחס לאותה חלקה נתבעת ולפחות אחד מהם הגיש הודעה על אישור התביעה, לא תועבר התביעה לברור בפני בית המשפט אלא לאחר שוועדת התמורות קבעה כאמור בסעיף 55(ג); לעניין סעיף קטן זה, יראו כתובע גם את מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות ביחס לאותה חלקה נתבעת. סימן ב': קביעת תובעי בעלות ותובעים מאשרים סימן ב': קביעת תובעי בעלות ותובעים מאשרים סימן ב': קביעת תובעי בעלות ותובעים מאשרים סימן ב': קביעת תובעי בעלות ותובעים מאשרים התובעים המאשרים וחלקם בתביעה 53. העביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות את ההודעה המעודכנת על התביעות ביחס לאזור הסדרה מפורט, תקבע ועדת התמורות את רשימת התובעים המאשרים בכל חלקה נתבעת באותו אזור ואת חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, לפי הוראות סימן זה. העביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות את ההודעה המעודכנת על התביעות ביחס לאזור הסדרה מפורט, תקבע ועדת התמורות את רשימת התובעים המאשרים בכל חלקה נתבעת באותו אזור ואת חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, לפי הוראות סימן זה. העביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות את ההודעה המעודכנת על התביעות ביחס לאזור הסדרה מפורט, תקבע ועדת התמורות את רשימת התובעים המאשרים בכל חלקה נתבעת באותו אזור ואת חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, לפי הוראות סימן זה. העביר פקיד ההסדר לוועדת התמורות את ההודעה המעודכנת על התביעות ביחס לאזור הסדרה מפורט, תקבע ועדת התמורות את רשימת התובעים המאשרים בכל חלקה נתבעת באותו אזור ואת חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, לפי הוראות סימן זה. תיקון זהות תובע וחלקו 54. (א) נקבעו בהודעה על התביעות מיהו התובע המאשר ומה חלקו בחלקה הנתבעת, ולא הוגשו הערות לקביעה זו, או שההערות שהוגשו לקביעה התקבלו על ידי פקיד ההסדר, תקבע הוועדה את זהותו של התובע המאשר ואת חלקו היחסי בחלקה הנתבעת בהתאם להודעה המעודכנת על התביעות. (א) נקבעו בהודעה על התביעות מיהו התובע המאשר ומה חלקו בחלקה הנתבעת, ולא הוגשו הערות לקביעה זו, או שההערות שהוגשו לקביעה התקבלו על ידי פקיד ההסדר, תקבע הוועדה את זהותו של התובע המאשר ואת חלקו היחסי בחלקה הנתבעת בהתאם להודעה המעודכנת על התביעות. (א) נקבעו בהודעה על התביעות מיהו התובע המאשר ומה חלקו בחלקה הנתבעת, ולא הוגשו הערות לקביעה זו, או שההערות שהוגשו לקביעה התקבלו על ידי פקיד ההסדר, תקבע הוועדה את זהותו של התובע המאשר ואת חלקו היחסי בחלקה הנתבעת בהתאם להודעה המעודכנת על התביעות. (א) נקבעו בהודעה על התביעות מיהו התובע המאשר ומה חלקו בחלקה הנתבעת, ולא הוגשו הערות לקביעה זו, או שההערות שהוגשו לקביעה התקבלו על ידי פקיד ההסדר, תקבע הוועדה את זהותו של התובע המאשר ואת חלקו היחסי בחלקה הנתבעת בהתאם להודעה המעודכנת על התביעות. (ב) חלק אדם על תיקון שהתקבל על ידי פקיד ההסדר, רשאי הוא להגיש הערותיו לוועדת התמורות בתוך 15 ימים מיום פרסום ההודעה המעודכנת על התביעות; הוגשו הערות כאמור, יחולו הוראות סעיף 55(ב) בשינויים המחויבים. (ב) חלק אדם על תיקון שהתקבל על ידי פקיד ההסדר, רשאי הוא להגיש הערותיו לוועדת התמורות בתוך 15 ימים מיום פרסום ההודעה המעודכנת על התביעות; הוגשו הערות כאמור, יחולו הוראות סעיף 55(ב) בשינויים המחויבים. (ב) חלק אדם על תיקון שהתקבל על ידי פקיד ההסדר, רשאי הוא להגיש הערותיו לוועדת התמורות בתוך 15 ימים מיום פרסום ההודעה המעודכנת על התביעות; הוגשו הערות כאמור, יחולו הוראות סעיף 55(ב) בשינויים המחויבים. (ב) חלק אדם על תיקון שהתקבל על ידי פקיד ההסדר, רשאי הוא להגיש הערותיו לוועדת התמורות בתוך 15 ימים מיום פרסום ההודעה המעודכנת על התביעות; הוגשו הערות כאמור, יחולו הוראות סעיף 55(ב) בשינויים המחויבים. הערות על ההודעה על התביעות 55. (א) הוגשו הערות על ההודעה על התביעות ולא הוכרעו על ידי פקיד ההסדר, ומי שנקבע כתובע בעלות בהודעה על התביעות או מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות, אישר את תביעתו, תדון בהן ועדת התמורות, וזאת אף אם מי מתובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת הגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר. (א) הוגשו הערות על ההודעה על התביעות ולא הוכרעו על ידי פקיד ההסדר, ומי שנקבע כתובע בעלות בהודעה על התביעות או מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות, אישר את תביעתו, תדון בהן ועדת התמורות, וזאת אף אם מי מתובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת הגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר. (א) הוגשו הערות על ההודעה על התביעות ולא הוכרעו על ידי פקיד ההסדר, ומי שנקבע כתובע בעלות בהודעה על התביעות או מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות, אישר את תביעתו, תדון בהן ועדת התמורות, וזאת אף אם מי מתובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת הגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר. (א) הוגשו הערות על ההודעה על התביעות ולא הוכרעו על ידי פקיד ההסדר, ומי שנקבע כתובע בעלות בהודעה על התביעות או מי שהגיש הערות על ההודעה על התביעות, אישר את תביעתו, תדון בהן ועדת התמורות, וזאת אף אם מי מתובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת הגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר. (ב) ועדת התמורות רשאית לקבל הערות על ההודעה על התביעות שלא הוכרעו בידי פקיד ההסדר, כולן או מקצתן, או לדחותן, והיא תקבע מיהם תובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת ואת חלקם בה. (ב) ועדת התמורות רשאית לקבל הערות על ההודעה על התביעות שלא הוכרעו בידי פקיד ההסדר, כולן או מקצתן, או לדחותן, והיא תקבע מיהם תובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת ואת חלקם בה. (ב) ועדת התמורות רשאית לקבל הערות על ההודעה על התביעות שלא הוכרעו בידי פקיד ההסדר, כולן או מקצתן, או לדחותן, והיא תקבע מיהם תובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת ואת חלקם בה. (ב) ועדת התמורות רשאית לקבל הערות על ההודעה על התביעות שלא הוכרעו בידי פקיד ההסדר, כולן או מקצתן, או לדחותן, והיא תקבע מיהם תובעי הבעלות ביחס לאותה חלקה נתבעת ואת חלקם בה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ראתה ועדת התמורות שהכרעה בהערות על ההודעה על התביעות מחייבת ברור עובדתי או משפטי מורכב או שיש בה קושי מיוחד מטעם אחר כלשהו, רשאית היא, בין ביזמתה ובין לבקשת אחד הצדדים, להעביר את ההכרעה בהערות לבית המשפט המחוזי; המדינה תהיה צד להליך אלא אם כן הודיעה שאין צורך בכך בנסיבות העניין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ראתה ועדת התמורות שהכרעה בהערות על ההודעה על התביעות מחייבת ברור עובדתי או משפטי מורכב או שיש בה קושי מיוחד מטעם אחר כלשהו, רשאית היא, בין ביזמתה ובין לבקשת אחד הצדדים, להעביר את ההכרעה בהערות לבית המשפט המחוזי; המדינה תהיה צד להליך אלא אם כן הודיעה שאין צורך בכך בנסיבות העניין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ראתה ועדת התמורות שהכרעה בהערות על ההודעה על התביעות מחייבת ברור עובדתי או משפטי מורכב או שיש בה קושי מיוחד מטעם אחר כלשהו, רשאית היא, בין ביזמתה ובין לבקשת אחד הצדדים, להעביר את ההכרעה בהערות לבית המשפט המחוזי; המדינה תהיה צד להליך אלא אם כן הודיעה שאין צורך בכך בנסיבות העניין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ראתה ועדת התמורות שהכרעה בהערות על ההודעה על התביעות מחייבת ברור עובדתי או משפטי מורכב או שיש בה קושי מיוחד מטעם אחר כלשהו, רשאית היא, בין ביזמתה ובין לבקשת אחד הצדדים, להעביר את ההכרעה בהערות לבית המשפט המחוזי; המדינה תהיה צד להליך אלא אם כן הודיעה שאין צורך בכך בנסיבות העניין. (ד) העברת הכרעה בהערות על ההודעה על התביעות לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ג), אין בה כדי לעכב קבלת החלטות של ועדת התמורות ביחס לחלקים אחרים של החלקה הנתבעת שעניינם לא הועבר להכרעת בית המשפט כאמור, אלא אם כן ועדת התמורות קבעה אחרת. (ד) העברת הכרעה בהערות על ההודעה על התביעות לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ג), אין בה כדי לעכב קבלת החלטות של ועדת התמורות ביחס לחלקים אחרים של החלקה הנתבעת שעניינם לא הועבר להכרעת בית המשפט כאמור, אלא אם כן ועדת התמורות קבעה אחרת. (ד) העברת הכרעה בהערות על ההודעה על התביעות לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ג), אין בה כדי לעכב קבלת החלטות של ועדת התמורות ביחס לחלקים אחרים של החלקה הנתבעת שעניינם לא הועבר להכרעת בית המשפט כאמור, אלא אם כן ועדת התמורות קבעה אחרת. (ד) העברת הכרעה בהערות על ההודעה על התביעות לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ג), אין בה כדי לעכב קבלת החלטות של ועדת התמורות ביחס לחלקים אחרים של החלקה הנתבעת שעניינם לא הועבר להכרעת בית המשפט כאמור, אלא אם כן ועדת התמורות קבעה אחרת. (ה) הכריעה ועדת התמורות הדנה בהערות על ההודעה על התביעות כי בעל הזכות הוא תובע בעלות שהגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ה) הכריעה ועדת התמורות הדנה בהערות על ההודעה על התביעות כי בעל הזכות הוא תובע בעלות שהגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ה) הכריעה ועדת התמורות הדנה בהערות על ההודעה על התביעות כי בעל הזכות הוא תובע בעלות שהגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ה) הכריעה ועדת התמורות הדנה בהערות על ההודעה על התביעות כי בעל הזכות הוא תובע בעלות שהגיש בקשה לברור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. עיכוב 56. (א) הגשת עתירה על החלטת ועדת התמורות לפי סעיף 55, אין בה כדי לעכב את הליכי ההסדרה לפי חוק זה, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי מגיש העתירה הוא בעל הזכויות בקרקע; על אף האמור, רשאי בית המשפט ליתן צו לעיכוב הליכי ההסדרה לפי חוק זה כאמור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (א) הגשת עתירה על החלטת ועדת התמורות לפי סעיף 55, אין בה כדי לעכב את הליכי ההסדרה לפי חוק זה, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי מגיש העתירה הוא בעל הזכויות בקרקע; על אף האמור, רשאי בית המשפט ליתן צו לעיכוב הליכי ההסדרה לפי חוק זה כאמור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (א) הגשת עתירה על החלטת ועדת התמורות לפי סעיף 55, אין בה כדי לעכב את הליכי ההסדרה לפי חוק זה, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי מגיש העתירה הוא בעל הזכויות בקרקע; על אף האמור, רשאי בית המשפט ליתן צו לעיכוב הליכי ההסדרה לפי חוק זה כאמור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (א) הגשת עתירה על החלטת ועדת התמורות לפי סעיף 55, אין בה כדי לעכב את הליכי ההסדרה לפי חוק זה, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי מגיש העתירה הוא בעל הזכויות בקרקע; על אף האמור, רשאי בית המשפט ליתן צו לעיכוב הליכי ההסדרה לפי חוק זה כאמור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הגשת ערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף 57. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הגשת ערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף 57. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הגשת ערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף 57. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הגשת ערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף 57. קביעת תובע בעלות על ידי בית המשפט 57. (א) העבירה ועדת התמורות את ההכרעה בהערות לבית המשפט כאמור בסעיף 55(ג), יכריע בהן בית המשפט. (א) העבירה ועדת התמורות את ההכרעה בהערות לבית המשפט כאמור בסעיף 55(ג), יכריע בהן בית המשפט. (א) העבירה ועדת התמורות את ההכרעה בהערות לבית המשפט כאמור בסעיף 55(ג), יכריע בהן בית המשפט. (א) העבירה ועדת התמורות את ההכרעה בהערות לבית המשפט כאמור בסעיף 55(ג), יכריע בהן בית המשפט. (ב) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע שהגיש בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ב) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע שהגיש בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ב) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע שהגיש בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ב) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע שהגיש בקשה לבירור התביעה לפי פקודת ההסדר, יחולו הוראות סעיף 52 בשינויים המחויבים. (ג) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע בעלות שאישר את תביעתו במועד הקובע לאישור, ייכלל חלקו של אותו תובע בעלות בחלק המאושר של החלקה הנתבעת כמשמעותו בסעיף 59. (ג) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע בעלות שאישר את תביעתו במועד הקובע לאישור, ייכלל חלקו של אותו תובע בעלות בחלק המאושר של החלקה הנתבעת כמשמעותו בסעיף 59. (ג) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע בעלות שאישר את תביעתו במועד הקובע לאישור, ייכלל חלקו של אותו תובע בעלות בחלק המאושר של החלקה הנתבעת כמשמעותו בסעיף 59. (ג) קבע בית המשפט שבעל הזכות הוא תובע בעלות שאישר את תביעתו במועד הקובע לאישור, ייכלל חלקו של אותו תובע בעלות בחלק המאושר של החלקה הנתבעת כמשמעותו בסעיף 59. תשריט אזור הסדרה מפורט 58. ועדת התמורות תערוך לכל אזור הסדרה מפורט תשריט, על בסיס ההודעה המעודכנת על התביעות והחלטותיה, ובה יסומנו גבולותיהן של כל החלקות הנתבעות. ועדת התמורות תערוך לכל אזור הסדרה מפורט תשריט, על בסיס ההודעה המעודכנת על התביעות והחלטותיה, ובה יסומנו גבולותיהן של כל החלקות הנתבעות. ועדת התמורות תערוך לכל אזור הסדרה מפורט תשריט, על בסיס ההודעה המעודכנת על התביעות והחלטותיה, ובה יסומנו גבולותיהן של כל החלקות הנתבעות. ועדת התמורות תערוך לכל אזור הסדרה מפורט תשריט, על בסיס ההודעה המעודכנת על התביעות והחלטותיה, ובה יסומנו גבולותיהן של כל החלקות הנתבעות. סימן ג' : שטח שהתביעות בו אושרו סימן ג' : שטח שהתביעות בו אושרו סימן ג' : שטח שהתביעות בו אושרו סימן ג' : שטח שהתביעות בו אושרו החלק המאושר של החלקה הנתבעת 59. (א) ועדת התמורות תקבע לכל אזור הסדרה מפורט את חלק החלקה הנתבעת שהוגשו לגביו הודעות על אישור התביעות (להלן – החלק המאושר של החלקה הנתבעת). (א) ועדת התמורות תקבע לכל אזור הסדרה מפורט את חלק החלקה הנתבעת שהוגשו לגביו הודעות על אישור התביעות (להלן – החלק המאושר של החלקה הנתבעת). (א) ועדת התמורות תקבע לכל אזור הסדרה מפורט את חלק החלקה הנתבעת שהוגשו לגביו הודעות על אישור התביעות (להלן – החלק המאושר של החלקה הנתבעת). (א) ועדת התמורות תקבע לכל אזור הסדרה מפורט את חלק החלקה הנתבעת שהוגשו לגביו הודעות על אישור התביעות (להלן – החלק המאושר של החלקה הנתבעת). (ב) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו שיפורסם ברשומות תנאים ושיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כאמור בסעיף 63. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו שיפורסם ברשומות תנאים ושיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כאמור בסעיף 63. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו שיפורסם ברשומות תנאים ושיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כאמור בסעיף 63. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו שיפורסם ברשומות תנאים ושיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים כאמור בסעיף 63. (ג) לעניין קביעת התמורות, יהיה שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת סך שטחי כל חלקיהם של תובעים מאשרים באותה חלקה נתבעת אשר הגישו הודעה על אישור התביעה עד למועד הקובע לאישור חלקי סך כל שטח בחלקה כולה; אישרו תובעי בעלות נוספים את תביעתם לאחר המועד הקובע לאישור, לא יילקח בחשבון חלקם בחלקה הנתבעת לעניין קביעת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת. (ג) לעניין קביעת התמורות, יהיה שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת סך שטחי כל חלקיהם של תובעים מאשרים באותה חלקה נתבעת אשר הגישו הודעה על אישור התביעה עד למועד הקובע לאישור חלקי סך כל שטח בחלקה כולה; אישרו תובעי בעלות נוספים את תביעתם לאחר המועד הקובע לאישור, לא יילקח בחשבון חלקם בחלקה הנתבעת לעניין קביעת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת. (ג) לעניין קביעת התמורות, יהיה שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת סך שטחי כל חלקיהם של תובעים מאשרים באותה חלקה נתבעת אשר הגישו הודעה על אישור התביעה עד למועד הקובע לאישור חלקי סך כל שטח בחלקה כולה; אישרו תובעי בעלות נוספים את תביעתם לאחר המועד הקובע לאישור, לא יילקח בחשבון חלקם בחלקה הנתבעת לעניין קביעת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת. (ג) לעניין קביעת התמורות, יהיה שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת סך שטחי כל חלקיהם של תובעים מאשרים באותה חלקה נתבעת אשר הגישו הודעה על אישור התביעה עד למועד הקובע לאישור חלקי סך כל שטח בחלקה כולה; אישרו תובעי בעלות נוספים את תביעתם לאחר המועד הקובע לאישור, לא יילקח בחשבון חלקם בחלקה הנתבעת לעניין קביעת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת. אישור חלק מהתובעים 60. (א) אישרו את תביעתם רק חלק מהתובעים בחלקה נתבעת, תקבע ועדת התמורות את שטח הקרקע מתוך החלקה הנתבעת, אשר ייוחס לתובעים המאשרים (להלן – שטח מיוחס כללי) שאישרו את תביעתם עד למועד הקובע לאישור או עד למועד מאוחר יותר שקבעה לכך הוועדה, ולא יאוחר מתשעה עשר חודשים מהמועד הקבוע לאישור (להלן – המועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; גודלו של השטח המיוחס הכללי יקבע בהתאם לחלק מהחלקה הנתבעת שאושר עד למועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי. (א) אישרו את תביעתם רק חלק מהתובעים בחלקה נתבעת, תקבע ועדת התמורות את שטח הקרקע מתוך החלקה הנתבעת, אשר ייוחס לתובעים המאשרים (להלן – שטח מיוחס כללי) שאישרו את תביעתם עד למועד הקובע לאישור או עד למועד מאוחר יותר שקבעה לכך הוועדה, ולא יאוחר מתשעה עשר חודשים מהמועד הקבוע לאישור (להלן – המועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; גודלו של השטח המיוחס הכללי יקבע בהתאם לחלק מהחלקה הנתבעת שאושר עד למועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי. (א) אישרו את תביעתם רק חלק מהתובעים בחלקה נתבעת, תקבע ועדת התמורות את שטח הקרקע מתוך החלקה הנתבעת, אשר ייוחס לתובעים המאשרים (להלן – שטח מיוחס כללי) שאישרו את תביעתם עד למועד הקובע לאישור או עד למועד מאוחר יותר שקבעה לכך הוועדה, ולא יאוחר מתשעה עשר חודשים מהמועד הקבוע לאישור (להלן – המועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; גודלו של השטח המיוחס הכללי יקבע בהתאם לחלק מהחלקה הנתבעת שאושר עד למועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי. (א) אישרו את תביעתם רק חלק מהתובעים בחלקה נתבעת, תקבע ועדת התמורות את שטח הקרקע מתוך החלקה הנתבעת, אשר ייוחס לתובעים המאשרים (להלן – שטח מיוחס כללי) שאישרו את תביעתם עד למועד הקובע לאישור או עד למועד מאוחר יותר שקבעה לכך הוועדה, ולא יאוחר מתשעה עשר חודשים מהמועד הקבוע לאישור (להלן – המועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; גודלו של השטח המיוחס הכללי יקבע בהתאם לחלק מהחלקה הנתבעת שאושר עד למועד הקובע לקביעת השטח המיוחס הכללי. (ב) ועדת התמורות תקבע את מיקומו של השטח המיוחס הכללי ותסמנו על גבי תשריט שיאושר על ידה (להלן – תשריט השטח המיוחס הכללי). (ב) ועדת התמורות תקבע את מיקומו של השטח המיוחס הכללי ותסמנו על גבי תשריט שיאושר על ידה (להלן – תשריט השטח המיוחס הכללי). (ב) ועדת התמורות תקבע את מיקומו של השטח המיוחס הכללי ותסמנו על גבי תשריט שיאושר על ידה (להלן – תשריט השטח המיוחס הכללי). (ב) ועדת התמורות תקבע את מיקומו של השטח המיוחס הכללי ותסמנו על גבי תשריט שיאושר על ידה (להלן – תשריט השטח המיוחס הכללי). (ג) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הכללי אלא לאחר שתיתן לכל התובעים באותה חלקה נתבעת הזדמנות להביא את טענותיהם לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ג) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הכללי אלא לאחר שתיתן לכל התובעים באותה חלקה נתבעת הזדמנות להביא את טענותיהם לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ג) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הכללי אלא לאחר שתיתן לכל התובעים באותה חלקה נתבעת הזדמנות להביא את טענותיהם לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ג) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הכללי אלא לאחר שתיתן לכל התובעים באותה חלקה נתבעת הזדמנות להביא את טענותיהם לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ד) אישרו את תביעתם תובעים מאשרים לאחר המועד הקובע לקביעת שטח מיוחס כללי, ולפני המועד הקבוע בסעיף 64(ז), תתקן הועדה את השטח המיוחס הכללי כך שיכלול את התביעות הנוספות שאושרו, ותפרסם תשריט מתוקן של השטח המיוחס הכללי. (ד) אישרו את תביעתם תובעים מאשרים לאחר המועד הקובע לקביעת שטח מיוחס כללי, ולפני המועד הקבוע בסעיף 64(ז), תתקן הועדה את השטח המיוחס הכללי כך שיכלול את התביעות הנוספות שאושרו, ותפרסם תשריט מתוקן של השטח המיוחס הכללי. (ד) אישרו את תביעתם תובעים מאשרים לאחר המועד הקובע לקביעת שטח מיוחס כללי, ולפני המועד הקבוע בסעיף 64(ז), תתקן הועדה את השטח המיוחס הכללי כך שיכלול את התביעות הנוספות שאושרו, ותפרסם תשריט מתוקן של השטח המיוחס הכללי. (ד) אישרו את תביעתם תובעים מאשרים לאחר המועד הקובע לקביעת שטח מיוחס כללי, ולפני המועד הקבוע בסעיף 64(ז), תתקן הועדה את השטח המיוחס הכללי כך שיכלול את התביעות הנוספות שאושרו, ותפרסם תשריט מתוקן של השטח המיוחס הכללי. (ה) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס כללי לא יוכל עוד כל אדם שאינו תובע מאשר לטעון לזכות באותה קרקע; תובעים באותה חלקה נתבעת אשר תביעתם מתבררת לפי פקודת ההסדר יראו את תביעתם כמתייחסת לשטח הקרקע הכלול בחלקה הנתבעת, שאינו השטח המיוחס הכללי כאמור. (ה) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס כללי לא יוכל עוד כל אדם שאינו תובע מאשר לטעון לזכות באותה קרקע; תובעים באותה חלקה נתבעת אשר תביעתם מתבררת לפי פקודת ההסדר יראו את תביעתם כמתייחסת לשטח הקרקע הכלול בחלקה הנתבעת, שאינו השטח המיוחס הכללי כאמור. (ה) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס כללי לא יוכל עוד כל אדם שאינו תובע מאשר לטעון לזכות באותה קרקע; תובעים באותה חלקה נתבעת אשר תביעתם מתבררת לפי פקודת ההסדר יראו את תביעתם כמתייחסת לשטח הקרקע הכלול בחלקה הנתבעת, שאינו השטח המיוחס הכללי כאמור. (ה) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס כללי לא יוכל עוד כל אדם שאינו תובע מאשר לטעון לזכות באותה קרקע; תובעים באותה חלקה נתבעת אשר תביעתם מתבררת לפי פקודת ההסדר יראו את תביעתם כמתייחסת לשטח הקרקע הכלול בחלקה הנתבעת, שאינו השטח המיוחס הכללי כאמור. שטח מיוחס פרטני 61. (א) ועדת התמורות תקבע את הקרקע מתוך השטח המיוחס הכללי שתיוחס לכל תובע מאשר (להלן – שטח מיוחס פרטני) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; שטח מיוחס פרטני ייקבע לפי חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, ויסומן על גבי תשריט שיאושר על ידי ועדת התמורות (להלן – תשריט השטח המיוחס הפרטני). (א) ועדת התמורות תקבע את הקרקע מתוך השטח המיוחס הכללי שתיוחס לכל תובע מאשר (להלן – שטח מיוחס פרטני) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; שטח מיוחס פרטני ייקבע לפי חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, ויסומן על גבי תשריט שיאושר על ידי ועדת התמורות (להלן – תשריט השטח המיוחס הפרטני). (א) ועדת התמורות תקבע את הקרקע מתוך השטח המיוחס הכללי שתיוחס לכל תובע מאשר (להלן – שטח מיוחס פרטני) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; שטח מיוחס פרטני ייקבע לפי חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, ויסומן על גבי תשריט שיאושר על ידי ועדת התמורות (להלן – תשריט השטח המיוחס הפרטני). (א) ועדת התמורות תקבע את הקרקע מתוך השטח המיוחס הכללי שתיוחס לכל תובע מאשר (להלן – שטח מיוחס פרטני) באופן שיושגו, ככל הניתן, מטרותיו של חוק זה; שטח מיוחס פרטני ייקבע לפי חלקו היחסי של כל תובע מאשר בחלקה הנתבעת, ויסומן על גבי תשריט שיאושר על ידי ועדת התמורות (להלן – תשריט השטח המיוחס הפרטני). (ב) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הפרטני אלא לאחר שנתנה לכל תובע מאשר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ב) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הפרטני אלא לאחר שנתנה לכל תובע מאשר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ב) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הפרטני אלא לאחר שנתנה לכל תובע מאשר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ב) לא תקבע ועדת התמורות את השטח המיוחס הפרטני אלא לאחר שנתנה לכל תובע מאשר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה בפני הוועדה, או מי מטעמה, במועד ובאופן עליו תורה הוועדה. (ג) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר, לא יוכל עוד כל אדם אחר, לטעון לזכות באותה קרקע. (ג) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר, לא יוכל עוד כל אדם אחר, לטעון לזכות באותה קרקע. (ג) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר, לא יוכל עוד כל אדם אחר, לטעון לזכות באותה קרקע. (ג) קבעה ועדת התמורות שקרקע היא שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר, לא יוכל עוד כל אדם אחר, לטעון לזכות באותה קרקע. פרסום תשריטים 62. תשריט אזור הסדרה מפורט כאמור בסעיף 58, וכן תשריטי השטחים המיוחסים הכלליים ותשריטי השטחים המיוחסים הפרטניים והתיקונים לתשריטים אלה יפורסמו בדרך שיורה עליה השר. תשריט אזור הסדרה מפורט כאמור בסעיף 58, וכן תשריטי השטחים המיוחסים הכלליים ותשריטי השטחים המיוחסים הפרטניים והתיקונים לתשריטים אלה יפורסמו בדרך שיורה עליה השר. תשריט אזור הסדרה מפורט כאמור בסעיף 58, וכן תשריטי השטחים המיוחסים הכלליים ותשריטי השטחים המיוחסים הפרטניים והתיקונים לתשריטים אלה יפורסמו בדרך שיורה עליה השר. תשריט אזור הסדרה מפורט כאמור בסעיף 58, וכן תשריטי השטחים המיוחסים הכלליים ותשריטי השטחים המיוחסים הפרטניים והתיקונים לתשריטים אלה יפורסמו בדרך שיורה עליה השר. סימן ד' : קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת סימן ד' : קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת סימן ד' : קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת סימן ד' : קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת קביעת מאפייני הקרקע הנתבעת 63. (א) בחוק זה, "קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות" – קרקע אשר עובדה או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לגביה, למעט קרקע שהיא קרקע שהוחזקה בידי המדינה. (א) בחוק זה, "קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות" – קרקע אשר עובדה או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לגביה, למעט קרקע שהיא קרקע שהוחזקה בידי המדינה. (א) בחוק זה, "קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות" – קרקע אשר עובדה או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לגביה, למעט קרקע שהיא קרקע שהוחזקה בידי המדינה. (א) בחוק זה, "קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות" – קרקע אשר עובדה או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לגביה, למעט קרקע שהיא קרקע שהוחזקה בידי המדינה. (ב) ועדת התמורות תקבע לגבי כל קרקע שהינה שטח מיוחס כללי – (ב) ועדת התמורות תקבע לגבי כל קרקע שהינה שטח מיוחס כללי – (ב) ועדת התמורות תקבע לגבי כל קרקע שהינה שטח מיוחס כללי – (ב) ועדת התמורות תקבע לגבי כל קרקע שהינה שטח מיוחס כללי – (1) איזה חלק ממנה מהווה קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות לעניין חוק זה (להלן – קביעת החזקה). קביעה לפי פסקה זו תיעשה על פי תצלומי אוויר של הקרקע וחוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מומחה לקריאת תצלומי אוויר, ועל פיהם בלבד, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר; (1) איזה חלק ממנה מהווה קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות לעניין חוק זה (להלן – קביעת החזקה). קביעה לפי פסקה זו תיעשה על פי תצלומי אוויר של הקרקע וחוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מומחה לקריאת תצלומי אוויר, ועל פיהם בלבד, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר; (2) את שיפוע הקרקע, על פי חוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מודד כהגדרתו בפקודת המדידות. (2) את שיפוע הקרקע, על פי חוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מודד כהגדרתו בפקודת המדידות. (ג) הקביעה לפיה קרקע הייתה מעובדת או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לפי פקודת ההסדר תיעשה על פי תצלומי אוויר של הקרקע וחוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מומחה לקריאת תצלומי אוויר, ועל פיהם בלבד, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר. (ג) הקביעה לפיה קרקע הייתה מעובדת או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לפי פקודת ההסדר תיעשה על פי תצלומי אוויר של הקרקע וחוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מומחה לקריאת תצלומי אוויר, ועל פיהם בלבד, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר. (ג) הקביעה לפיה קרקע הייתה מעובדת או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לפי פקודת ההסדר תיעשה על פי תצלומי אוויר של הקרקע וחוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מומחה לקריאת תצלומי אוויר, ועל פיהם בלבד, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר. (ג) הקביעה לפיה קרקע הייתה מעובדת או שימשה למגורים בסמוך למועד הגשת תזכיר התביעה לפי פקודת ההסדר תיעשה על פי תצלומי אוויר של הקרקע וחוות דעת שתוגש לוועדת התמורות על ידי היועץ לוועדת התמורות שהוא מומחה לקריאת תצלומי אוויר, ועל פיהם בלבד, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר. (ד) קביעת גודל השטח ששימש למגורים תיעשה על פי כללים שיקבע השר, שיתייחסו בין השאר לגודל השטח המוחזק ולאופן חישובו. (ד) קביעת גודל השטח ששימש למגורים תיעשה על פי כללים שיקבע השר, שיתייחסו בין השאר לגודל השטח המוחזק ולאופן חישובו. (ד) קביעת גודל השטח ששימש למגורים תיעשה על פי כללים שיקבע השר, שיתייחסו בין השאר לגודל השטח המוחזק ולאופן חישובו. (ד) קביעת גודל השטח ששימש למגורים תיעשה על פי כללים שיקבע השר, שיתייחסו בין השאר לגודל השטח המוחזק ולאופן חישובו. סימן ה': קביעת התמורה או התמורה המשנית סימן ה': קביעת התמורה או התמורה המשנית סימן ה': קביעת התמורה או התמורה המשנית סימן ה': קביעת התמורה או התמורה המשנית קביעת תמורה לכל תובע 64. (א) ועדת התמורות תקבע את התמורה לה זכאי כל תובע מאשר בהתאם לתנאים ולשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורסמו בצו לפי סעיף 59(ב) ובהתאם לשיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג). (א) ועדת התמורות תקבע את התמורה לה זכאי כל תובע מאשר בהתאם לתנאים ולשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורסמו בצו לפי סעיף 59(ב) ובהתאם לשיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג). (א) ועדת התמורות תקבע את התמורה לה זכאי כל תובע מאשר בהתאם לתנאים ולשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורסמו בצו לפי סעיף 59(ב) ובהתאם לשיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג). (א) ועדת התמורות תקבע את התמורה לה זכאי כל תובע מאשר בהתאם לתנאים ולשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורסמו בצו לפי סעיף 59(ב) ובהתאם לשיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג). (ב) קבעה ועדת התמורות שמתקיים בשטח מיוחס כללי אחד מאלה, תינתן לכל התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת תמורה שווה בגין כל חלק של קרקע נתבעת, אף אם מאפייני השטחים המיוחסים הפרטניים שלהם שונים: (ב) קבעה ועדת התמורות שמתקיים בשטח מיוחס כללי אחד מאלה, תינתן לכל התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת תמורה שווה בגין כל חלק של קרקע נתבעת, אף אם מאפייני השטחים המיוחסים הפרטניים שלהם שונים: (ב) קבעה ועדת התמורות שמתקיים בשטח מיוחס כללי אחד מאלה, תינתן לכל התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת תמורה שווה בגין כל חלק של קרקע נתבעת, אף אם מאפייני השטחים המיוחסים הפרטניים שלהם שונים: (ב) קבעה ועדת התמורות שמתקיים בשטח מיוחס כללי אחד מאלה, תינתן לכל התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת תמורה שווה בגין כל חלק של קרקע נתבעת, אף אם מאפייני השטחים המיוחסים הפרטניים שלהם שונים: (1) חלק מן השטח המיוחס הכללי מהווה קרקע מוחזקת על ידי תובע בעלות וחלק אחר ממנו אינו מהווה קרקע מוחזקת כאמור או שחלק מן השטח המיוחס הכללי מהווה קרקע שהוחזקה על ידי המדינה וחלק אחר ממנו אינו מהווה קרקע שהוחזקה על ידי המדינה; (1) חלק מן השטח המיוחס הכללי מהווה קרקע מוחזקת על ידי תובע בעלות וחלק אחר ממנו אינו מהווה קרקע מוחזקת כאמור או שחלק מן השטח המיוחס הכללי מהווה קרקע שהוחזקה על ידי המדינה וחלק אחר ממנו אינו מהווה קרקע שהוחזקה על ידי המדינה; (1) חלק מן השטח המיוחס הכללי מהווה קרקע מוחזקת על ידי תובע בעלות וחלק אחר ממנו אינו מהווה קרקע מוחזקת כאמור או שחלק מן השטח המיוחס הכללי מהווה קרקע שהוחזקה על ידי המדינה וחלק אחר ממנו אינו מהווה קרקע שהוחזקה על ידי המדינה; (2) חלק מן השטח המיוחס הכללי נמצא בתחומי יישוב קבע וחלק אחר ממנו אינו נמצא בתחומי יישוב קבע; (2) חלק מן השטח המיוחס הכללי נמצא בתחומי יישוב קבע וחלק אחר ממנו אינו נמצא בתחומי יישוב קבע; (3) חלקים שונים בשטח המיוחס הכללי הם בעלי שיפוע שונה בהתאם לשיפועים שיקבעו בתקנות. (3) חלקים שונים בשטח המיוחס הכללי הם בעלי שיפוע שונה בהתאם לשיפועים שיקבעו בתקנות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קבעה ועדת התמורות שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר על סמך הסכמה בין התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת, תינתן תמורה לתובע מאשר כאמור לפי מאפייני השטח המיוחס הפרטני שלו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קבעה ועדת התמורות שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר על סמך הסכמה בין התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת, תינתן תמורה לתובע מאשר כאמור לפי מאפייני השטח המיוחס הפרטני שלו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קבעה ועדת התמורות שטח מיוחס פרטני לתובע מאשר על סמך הסכמה בין התובעים המאשרים באותה חלקה נתבעת, תינתן תמורה לתובע מאשר כאמור לפי מאפייני השטח המיוחס הפרטני שלו. (ד) פחת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג) מ- 50 אחוז, יהיו זכאים תובעים מאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת לתמורה משנית כדלקמן: (ד) פחת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג) מ- 50 אחוז, יהיו זכאים תובעים מאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת לתמורה משנית כדלקמן: (ד) פחת שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג) מ- 50 אחוז, יהיו זכאים תובעים מאשרים ביחס לאותה חלקה נתבעת לתמורה משנית כדלקמן: (1) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (1) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (א) תמורה בקרקע – ששטחה 20% מהשטח האמור; (ב) תמורה בכסף – שווי הקרקע של ייתרת השטח האמור; (2) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שאינו קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, תמורה בכסף בלבד בשווי הקרקע של השטח האמור. (2) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שאינו קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, תמורה בכסף בלבד בשווי הקרקע של השטח האמור. (ה) שיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת, כאשר שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג), הוא 50% ומעלה – (ה) שיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת, כאשר שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג), הוא 50% ומעלה – (ה) שיעור התמורה לתובע מאשר לגבי חלקה נתבעת, כאשר שיעור החלק המאושר של החלקה הנתבעת כהגדרתו בסעיף 59(ג), הוא 50% ומעלה – (1) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (1) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (א) תמורה בקרקע – ששטחה 50% מהשטח האמור; (ב) תמורה בכסף – שווי הקרקע של ייתרת השטח האמור; (2) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שאינו קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (2) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שאינו קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (א) תמורה בקרקע – ששטחה 25% מהשטח האמור; (ב) תמורה בכסף – שווי הקרקע של ייתרת השטח האמור. (ו) אישר תובע בעלות את תביעתו לאחר המועד הקובע לאישור, יהיה זכאי אותו תובע מאשר לתמורה, ובלבד שההודעה על אישור כאמור הועברה לפקיד ההסדר לא יאוחר מ-60 ימים לאחר המועד הקובע לאישור. תמורה לתובע כאמור תחושב לפי החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג). (ו) אישר תובע בעלות את תביעתו לאחר המועד הקובע לאישור, יהיה זכאי אותו תובע מאשר לתמורה, ובלבד שההודעה על אישור כאמור הועברה לפקיד ההסדר לא יאוחר מ-60 ימים לאחר המועד הקובע לאישור. תמורה לתובע כאמור תחושב לפי החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג). (ו) אישר תובע בעלות את תביעתו לאחר המועד הקובע לאישור, יהיה זכאי אותו תובע מאשר לתמורה, ובלבד שההודעה על אישור כאמור הועברה לפקיד ההסדר לא יאוחר מ-60 ימים לאחר המועד הקובע לאישור. תמורה לתובע כאמור תחושב לפי החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג). (ו) אישר תובע בעלות את תביעתו לאחר המועד הקובע לאישור, יהיה זכאי אותו תובע מאשר לתמורה, ובלבד שההודעה על אישור כאמור הועברה לפקיד ההסדר לא יאוחר מ-60 ימים לאחר המועד הקובע לאישור. תמורה לתובע כאמור תחושב לפי החלק המאושר של החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 59(ג). (ז) אישר תובע את תביעתו כאמור בסעיף 47 לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ו) ולא יאוחר מתום תשעה עשר חודשים ממועד זה, יהיה זכאי לתמורה משנית כדלקמן: (ז) אישר תובע את תביעתו כאמור בסעיף 47 לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ו) ולא יאוחר מתום תשעה עשר חודשים ממועד זה, יהיה זכאי לתמורה משנית כדלקמן: (ז) אישר תובע את תביעתו כאמור בסעיף 47 לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ו) ולא יאוחר מתום תשעה עשר חודשים ממועד זה, יהיה זכאי לתמורה משנית כדלקמן: (1) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (1) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, כל אלה: (א) תמורה בקרקע – ששטחה 10% מהשטח האמור; (ב) תמורה בכסף – שווי הקרקע של ייתרת השטח האמור. (2) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שאינו קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, תמורה בכסף בלבד בשווי הקרקע של השטח האמור. (2) בעד החלק של השטח המיוחס הפרטני שאינו קרקע מוחזקת בידי תובע הבעלות, תמורה בכסף בלבד בשווי הקרקע של השטח האמור. (ח) אישר תובע את תביעתו לאחר תום המועד הנקוב בסעיף קטן (ז), לא יהיה זכאי עוד לתמורות לפי חוק זה; ואולם, אין באמור כדי למנוע בירור תביעתו לפי פקודת ההסדר, והכל בכפוף להוראות סעיף 85. (ח) אישר תובע את תביעתו לאחר תום המועד הנקוב בסעיף קטן (ז), לא יהיה זכאי עוד לתמורות לפי חוק זה; ואולם, אין באמור כדי למנוע בירור תביעתו לפי פקודת ההסדר, והכל בכפוף להוראות סעיף 85. (ח) אישר תובע את תביעתו לאחר תום המועד הנקוב בסעיף קטן (ז), לא יהיה זכאי עוד לתמורות לפי חוק זה; ואולם, אין באמור כדי למנוע בירור תביעתו לפי פקודת ההסדר, והכל בכפוף להוראות סעיף 85. (ח) אישר תובע את תביעתו לאחר תום המועד הנקוב בסעיף קטן (ז), לא יהיה זכאי עוד לתמורות לפי חוק זה; ואולם, אין באמור כדי למנוע בירור תביעתו לפי פקודת ההסדר, והכל בכפוף להוראות סעיף 85. (ט) לקביעתה של ועדת התמורות כאמור בסעיף קטן (א) יצורף תשריט השטח המיוחס הפרטני של אותו תובע כאמור בסעיף 61(א). (ט) לקביעתה של ועדת התמורות כאמור בסעיף קטן (א) יצורף תשריט השטח המיוחס הפרטני של אותו תובע כאמור בסעיף 61(א). (ט) לקביעתה של ועדת התמורות כאמור בסעיף קטן (א) יצורף תשריט השטח המיוחס הפרטני של אותו תובע כאמור בסעיף 61(א). (ט) לקביעתה של ועדת התמורות כאמור בסעיף קטן (א) יצורף תשריט השטח המיוחס הפרטני של אותו תובע כאמור בסעיף 61(א). הפחתת מגרשי מגורים 65. (א) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א) יופחת משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה – שטחו של מגרש המגורים האמור; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטחו של מגרש המגורים כאמור משטח התמורה בקרקע התמורה שערכו הוא הגבוה ביותר. (א) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א) יופחת משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה – שטחו של מגרש המגורים האמור; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטחו של מגרש המגורים כאמור משטח התמורה בקרקע התמורה שערכו הוא הגבוה ביותר. (א) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א) יופחת משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה – שטחו של מגרש המגורים האמור; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטחו של מגרש המגורים כאמור משטח התמורה בקרקע התמורה שערכו הוא הגבוה ביותר. (א) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א) יופחת משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה – שטחו של מגרש המגורים האמור; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטחו של מגרש המגורים כאמור משטח התמורה בקרקע התמורה שערכו הוא הגבוה ביותר. (ב) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בכסף בלבד והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א), יופחת שווי הקרקע של מגרש המגורים האמור מהתמורה שהוא זכאי לה. (ב) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בכסף בלבד והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א), יופחת שווי הקרקע של מגרש המגורים האמור מהתמורה שהוא זכאי לה. (ב) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בכסף בלבד והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א), יופחת שווי הקרקע של מגרש המגורים האמור מהתמורה שהוא זכאי לה. (ב) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בכסף בלבד והוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף 70(א), יופחת שווי הקרקע של מגרש המגורים האמור מהתמורה שהוא זכאי לה. (ג) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, וצאצאיו התגוררו בתוך שטח החלקה הנתבעת שלו ביום התחילה של ההכרזה, והוקצו לצאצאיו מגרשי מגורים על ידי רשות מקרקעי ישראל בתוך שטח החלקה האמורה, יופחת שטחם של מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטח מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שערכו הוא הגבוה ביותר. (ג) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, וצאצאיו התגוררו בתוך שטח החלקה הנתבעת שלו ביום התחילה של ההכרזה, והוקצו לצאצאיו מגרשי מגורים על ידי רשות מקרקעי ישראל בתוך שטח החלקה האמורה, יופחת שטחם של מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטח מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שערכו הוא הגבוה ביותר. (ג) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, וצאצאיו התגוררו בתוך שטח החלקה הנתבעת שלו ביום התחילה של ההכרזה, והוקצו לצאצאיו מגרשי מגורים על ידי רשות מקרקעי ישראל בתוך שטח החלקה האמורה, יופחת שטחם של מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטח מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שערכו הוא הגבוה ביותר. (ג) היה תובע מאשר זכאי לתמורה בקרקע, וצאצאיו התגוררו בתוך שטח החלקה הנתבעת שלו ביום התחילה של ההכרזה, והוקצו לצאצאיו מגרשי מגורים על ידי רשות מקרקעי ישראל בתוך שטח החלקה האמורה, יופחת שטחם של מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שהוא זכאי לה לפי חוק זה; היה התובע המאשר זכאי לתמורה בשטחי קרקע שערכם שונה, יופחת שטח מגרשי המגורים האמורים משטח התמורה בקרקע שערכו הוא הגבוה ביותר. (ד) מהתמורה בכסף שזכאי לה תובע מאשר שהמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, יופחת שווי הקרקע של מגרשי מגורים שיוקצו לצאצאיו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) מהתמורה בכסף שזכאי לה תובע מאשר שהמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, יופחת שווי הקרקע של מגרשי מגורים שיוקצו לצאצאיו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) מהתמורה בכסף שזכאי לה תובע מאשר שהמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, יופחת שווי הקרקע של מגרשי מגורים שיוקצו לצאצאיו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) מהתמורה בכסף שזכאי לה תובע מאשר שהמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, יופחת שווי הקרקע של מגרשי מגורים שיוקצו לצאצאיו כאמור בסעיף קטן (ג). זכות תובע מאשר עם ביטול הכרזת אזור הסדרה 66. (א) תובע מאשר באזור שההכרזה עליו כאזור הסדרה מפורט בוטלה כאמור בסעיף 98, אשר אישר את תביעתו לא יאוחר מהמועד הקובע לאישור, זכאי לקבל תמורה משנית בעד תביעתו ובלבד שימלא את התנאים לקבלת תמורה לפי סעיפים 68 ו-69, לפי העניין, ויראו אותו כאילו ויתר על תביעתו לפי פקודת ההסדר. (א) תובע מאשר באזור שההכרזה עליו כאזור הסדרה מפורט בוטלה כאמור בסעיף 98, אשר אישר את תביעתו לא יאוחר מהמועד הקובע לאישור, זכאי לקבל תמורה משנית בעד תביעתו ובלבד שימלא את התנאים לקבלת תמורה לפי סעיפים 68 ו-69, לפי העניין, ויראו אותו כאילו ויתר על תביעתו לפי פקודת ההסדר. (א) תובע מאשר באזור שההכרזה עליו כאזור הסדרה מפורט בוטלה כאמור בסעיף 98, אשר אישר את תביעתו לא יאוחר מהמועד הקובע לאישור, זכאי לקבל תמורה משנית בעד תביעתו ובלבד שימלא את התנאים לקבלת תמורה לפי סעיפים 68 ו-69, לפי העניין, ויראו אותו כאילו ויתר על תביעתו לפי פקודת ההסדר. (א) תובע מאשר באזור שההכרזה עליו כאזור הסדרה מפורט בוטלה כאמור בסעיף 98, אשר אישר את תביעתו לא יאוחר מהמועד הקובע לאישור, זכאי לקבל תמורה משנית בעד תביעתו ובלבד שימלא את התנאים לקבלת תמורה לפי סעיפים 68 ו-69, לפי העניין, ויראו אותו כאילו ויתר על תביעתו לפי פקודת ההסדר. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי תובע מאשר לחזור בו מאישור תביעתו לפי חוק זה תוך 60 ימים מיום שנודע לו על ביטול ההכרזה כאמור, ויראו אותו כמי שהגיש בקשה לברור תביעתו לפי פקודת ההסדר בתוך המועד הקובע לאישור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי תובע מאשר לחזור בו מאישור תביעתו לפי חוק זה תוך 60 ימים מיום שנודע לו על ביטול ההכרזה כאמור, ויראו אותו כמי שהגיש בקשה לברור תביעתו לפי פקודת ההסדר בתוך המועד הקובע לאישור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי תובע מאשר לחזור בו מאישור תביעתו לפי חוק זה תוך 60 ימים מיום שנודע לו על ביטול ההכרזה כאמור, ויראו אותו כמי שהגיש בקשה לברור תביעתו לפי פקודת ההסדר בתוך המועד הקובע לאישור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי תובע מאשר לחזור בו מאישור תביעתו לפי חוק זה תוך 60 ימים מיום שנודע לו על ביטול ההכרזה כאמור, ויראו אותו כמי שהגיש בקשה לברור תביעתו לפי פקודת ההסדר בתוך המועד הקובע לאישור. פרק ח': התמורות פרק ח': התמורות פרק ח': התמורות פרק ח': התמורות סימן א': הזכאות לתמורה ותנאים לקבלתה סימן א': הזכאות לתמורה ותנאים לקבלתה סימן א': הזכאות לתמורה ותנאים לקבלתה סימן א': הזכאות לתמורה ותנאים לקבלתה חובה לקיים תנאים 67. קבעה ועדת התמורות את התמורה שתובע מאשר זכאי לה, יהיה התובע המאשר זכאי לקבל מהרשות את התמורה שנקבעה, ובלבד שקיים את התנאים לפי סעיף 68 במועד שנקבע לכך על ידי הרשות, ובכל מקרה לפני קבלת התמורה, כולה או חלקה. קבעה ועדת התמורות את התמורה שתובע מאשר זכאי לה, יהיה התובע המאשר זכאי לקבל מהרשות את התמורה שנקבעה, ובלבד שקיים את התנאים לפי סעיף 68 במועד שנקבע לכך על ידי הרשות, ובכל מקרה לפני קבלת התמורה, כולה או חלקה. קבעה ועדת התמורות את התמורה שתובע מאשר זכאי לה, יהיה התובע המאשר זכאי לקבל מהרשות את התמורה שנקבעה, ובלבד שקיים את התנאים לפי סעיף 68 במועד שנקבע לכך על ידי הרשות, ובכל מקרה לפני קבלת התמורה, כולה או חלקה. קבעה ועדת התמורות את התמורה שתובע מאשר זכאי לה, יהיה התובע המאשר זכאי לקבל מהרשות את התמורה שנקבעה, ובלבד שקיים את התנאים לפי סעיף 68 במועד שנקבע לכך על ידי הרשות, ובכל מקרה לפני קבלת התמורה, כולה או חלקה. תנאים לקבלת תמורה 68. (א) בסעיף זה, "קבלת תמורה" – לרבות קבלת חזקה בקרקע תמורה, קבלת תמורה בכסף, קבלת חזקה במגרש מגורים שהוקצה לפי סעיפים 64 (א) או 67 וקבלת סיוע כספי כאמור בסעיף 69(ג). (א) בסעיף זה, "קבלת תמורה" – לרבות קבלת חזקה בקרקע תמורה, קבלת תמורה בכסף, קבלת חזקה במגרש מגורים שהוקצה לפי סעיפים 64 (א) או 67 וקבלת סיוע כספי כאמור בסעיף 69(ג). (א) בסעיף זה, "קבלת תמורה" – לרבות קבלת חזקה בקרקע תמורה, קבלת תמורה בכסף, קבלת חזקה במגרש מגורים שהוקצה לפי סעיפים 64 (א) או 67 וקבלת סיוע כספי כאמור בסעיף 69(ג). (א) בסעיף זה, "קבלת תמורה" – לרבות קבלת חזקה בקרקע תמורה, קבלת תמורה בכסף, קבלת חזקה במגרש מגורים שהוקצה לפי סעיפים 64 (א) או 67 וקבלת סיוע כספי כאמור בסעיף 69(ג). (ב) לא יקבל תובע מאשר תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה משנית, אלא אם כן התקיימו כל התנאים הבאים: (ב) לא יקבל תובע מאשר תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה משנית, אלא אם כן התקיימו כל התנאים הבאים: (ב) לא יקבל תובע מאשר תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה משנית, אלא אם כן התקיימו כל התנאים הבאים: (ב) לא יקבל תובע מאשר תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה משנית, אלא אם כן התקיימו כל התנאים הבאים: (1) נמסרה לרשות החזקה בכל השטח המיוחס הפרטני של התובע, למעט הקרקע שהוקצתה לו כקרקע תמורה, ככל שהיא מצויה בתוך השטח המיוחס הפרטני, כשהיא פנויה מכל אדם או חפץ; (1) נמסרה לרשות החזקה בכל השטח המיוחס הפרטני של התובע, למעט הקרקע שהוקצתה לו כקרקע תמורה, ככל שהיא מצויה בתוך השטח המיוחס הפרטני, כשהיא פנויה מכל אדם או חפץ; (1) נמסרה לרשות החזקה בכל השטח המיוחס הפרטני של התובע, למעט הקרקע שהוקצתה לו כקרקע תמורה, ככל שהיא מצויה בתוך השטח המיוחס הפרטני, כשהיא פנויה מכל אדם או חפץ; (2) אם הייתה בחזקתו של התובע קרקע חליפית – נמסרה לרשות החזקה גם בקרקע החליפית, למעט שטח שהוקצה לו כתמורה בקרקע, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ; (2) אם הייתה בחזקתו של התובע קרקע חליפית – נמסרה לרשות החזקה גם בקרקע החליפית, למעט שטח שהוקצה לו כתמורה בקרקע, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ; (2) אם הייתה בחזקתו של התובע קרקע חליפית – נמסרה לרשות החזקה גם בקרקע החליפית, למעט שטח שהוקצה לו כתמורה בקרקע, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ; (3) התובע המאשר אינו מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, ואם התגורר במקום כאמור, העתיק את מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; (3) התובע המאשר אינו מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, ואם התגורר במקום כאמור, העתיק את מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; (3) התובע המאשר אינו מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, ואם התגורר במקום כאמור, העתיק את מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; (4) התובע המאשר הסיר מהקרקע המוקצית לו כקרקע תמורה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור, כל מבנה או חפץ המצויים בה שלא כדין; (4) התובע המאשר הסיר מהקרקע המוקצית לו כקרקע תמורה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור, כל מבנה או חפץ המצויים בה שלא כדין; (4) התובע המאשר הסיר מהקרקע המוקצית לו כקרקע תמורה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור, כל מבנה או חפץ המצויים בה שלא כדין; (5) התובע המאשר חתם על הסכם להסדרת תביעות לפיו התמורה שהתקבלה לפי החוק מהווה מיצוי אותה תביעת בעלות שהוגשה על ידו ואם התמורה היא תמורה בקרקע הרשומה כמקרקעי ישראל, גם על הסכם לרכישת קרקע התמורה; (5) התובע המאשר חתם על הסכם להסדרת תביעות לפיו התמורה שהתקבלה לפי החוק מהווה מיצוי אותה תביעת בעלות שהוגשה על ידו ואם התמורה היא תמורה בקרקע הרשומה כמקרקעי ישראל, גם על הסכם לרכישת קרקע התמורה; (5) התובע המאשר חתם על הסכם להסדרת תביעות לפיו התמורה שהתקבלה לפי החוק מהווה מיצוי אותה תביעת בעלות שהוגשה על ידו ואם התמורה היא תמורה בקרקע הרשומה כמקרקעי ישראל, גם על הסכם לרכישת קרקע התמורה; (6) התובע המאשר נתן את הסכמתו בכתב לעשיית כל שימוש בכל חלק של החלקה הנתבעת שלא הוקצה לו כתמורה בקרקע, לרבות הקצאתו או מכירתו לאחר, והתחייב שלא יעשה כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור באותה קרקע; (6) התובע המאשר נתן את הסכמתו בכתב לעשיית כל שימוש בכל חלק של החלקה הנתבעת שלא הוקצה לו כתמורה בקרקע, לרבות הקצאתו או מכירתו לאחר, והתחייב שלא יעשה כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור באותה קרקע; (6) התובע המאשר נתן את הסכמתו בכתב לעשיית כל שימוש בכל חלק של החלקה הנתבעת שלא הוקצה לו כתמורה בקרקע, לרבות הקצאתו או מכירתו לאחר, והתחייב שלא יעשה כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור באותה קרקע; (7) הודיעה הרשות על הקצאת קרקע בתוך השטח המיוחס הפרטני של התובע המאשר לאחר – התובע המאשר נתן את הסכמתו בכתב להקצאה כאמור, והאחר קיבל חזקה בקרקע. (7) הודיעה הרשות על הקצאת קרקע בתוך השטח המיוחס הפרטני של התובע המאשר לאחר – התובע המאשר נתן את הסכמתו בכתב להקצאה כאמור, והאחר קיבל חזקה בקרקע. (7) הודיעה הרשות על הקצאת קרקע בתוך השטח המיוחס הפרטני של התובע המאשר לאחר – התובע המאשר נתן את הסכמתו בכתב להקצאה כאמור, והאחר קיבל חזקה בקרקע. הקצאת מגרש מגורים והעתקת מקום מגורים 69. (א) התגורר תובע מאשר במקום שאינו מיועד למגורים, ולא היה בעל זכויות במגרש המיועד למגורים באזור, תקצה לו הרשות מגרש מגורים לצורך מקום מגוריו; הקצאת מגרש מגורים כאמור תעשה על פי הכללים והתנאים שיקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל; בכללים כאמור ניתן לקבוע כי מגרש מגורים יוקצה ליותר מתובע אחד. (א) התגורר תובע מאשר במקום שאינו מיועד למגורים, ולא היה בעל זכויות במגרש המיועד למגורים באזור, תקצה לו הרשות מגרש מגורים לצורך מקום מגוריו; הקצאת מגרש מגורים כאמור תעשה על פי הכללים והתנאים שיקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל; בכללים כאמור ניתן לקבוע כי מגרש מגורים יוקצה ליותר מתובע אחד. (א) התגורר תובע מאשר במקום שאינו מיועד למגורים, ולא היה בעל זכויות במגרש המיועד למגורים באזור, תקצה לו הרשות מגרש מגורים לצורך מקום מגוריו; הקצאת מגרש מגורים כאמור תעשה על פי הכללים והתנאים שיקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל; בכללים כאמור ניתן לקבוע כי מגרש מגורים יוקצה ליותר מתובע אחד. (א) התגורר תובע מאשר במקום שאינו מיועד למגורים, ולא היה בעל זכויות במגרש המיועד למגורים באזור, תקצה לו הרשות מגרש מגורים לצורך מקום מגוריו; הקצאת מגרש מגורים כאמור תעשה על פי הכללים והתנאים שיקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל; בכללים כאמור ניתן לקבוע כי מגרש מגורים יוקצה ליותר מתובע אחד. (ב) היה תובע מאשר זכאי להקצאת מגרש מגורים לפי סעיף קטן (א), ולא יכלה הרשות להקצות לו מגרש מגורים במועד שבו נדרש התובע להעתיק את מקום מגוריו לצורך קבלת התמורה לפי חוק זה, יקבל התובע לידיו מחצית מהתמורה בקרקע ומחצית מהתמורה בכסף המגיעה לו, אף שלא העתיק את מקום מגוריו, ובלבד שקיים את התנאים האחרים לקבלת תמורה כאמור; מחציתה האחרת של התמורה תינתן לו במועד בו יוקצה לו מגרש למגורים והוא יעתיק את מקום מגוריו כנדרש, במועד שתקבע לכך הרשות. (ב) היה תובע מאשר זכאי להקצאת מגרש מגורים לפי סעיף קטן (א), ולא יכלה הרשות להקצות לו מגרש מגורים במועד שבו נדרש התובע להעתיק את מקום מגוריו לצורך קבלת התמורה לפי חוק זה, יקבל התובע לידיו מחצית מהתמורה בקרקע ומחצית מהתמורה בכסף המגיעה לו, אף שלא העתיק את מקום מגוריו, ובלבד שקיים את התנאים האחרים לקבלת תמורה כאמור; מחציתה האחרת של התמורה תינתן לו במועד בו יוקצה לו מגרש למגורים והוא יעתיק את מקום מגוריו כנדרש, במועד שתקבע לכך הרשות. (ב) היה תובע מאשר זכאי להקצאת מגרש מגורים לפי סעיף קטן (א), ולא יכלה הרשות להקצות לו מגרש מגורים במועד שבו נדרש התובע להעתיק את מקום מגוריו לצורך קבלת התמורה לפי חוק זה, יקבל התובע לידיו מחצית מהתמורה בקרקע ומחצית מהתמורה בכסף המגיעה לו, אף שלא העתיק את מקום מגוריו, ובלבד שקיים את התנאים האחרים לקבלת תמורה כאמור; מחציתה האחרת של התמורה תינתן לו במועד בו יוקצה לו מגרש למגורים והוא יעתיק את מקום מגוריו כנדרש, במועד שתקבע לכך הרשות. (ב) היה תובע מאשר זכאי להקצאת מגרש מגורים לפי סעיף קטן (א), ולא יכלה הרשות להקצות לו מגרש מגורים במועד שבו נדרש התובע להעתיק את מקום מגוריו לצורך קבלת התמורה לפי חוק זה, יקבל התובע לידיו מחצית מהתמורה בקרקע ומחצית מהתמורה בכסף המגיעה לו, אף שלא העתיק את מקום מגוריו, ובלבד שקיים את התנאים האחרים לקבלת תמורה כאמור; מחציתה האחרת של התמורה תינתן לו במועד בו יוקצה לו מגרש למגורים והוא יעתיק את מקום מגוריו כנדרש, במועד שתקבע לכך הרשות. (ג) תובע מאשר שהוקצה לו מגרש כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לקבל מהרשות סיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ג) תובע מאשר שהוקצה לו מגרש כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לקבל מהרשות סיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ג) תובע מאשר שהוקצה לו מגרש כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לקבל מהרשות סיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ג) תובע מאשר שהוקצה לו מגרש כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לקבל מהרשות סיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ד) תובע מאשר כאמור בסעיף קטן (ב) שלא העתיק את מקום מגוריו כנדרש במועד שקבעה לכך הרשות, לא יהיה זכאי לתמורה לפי חוק זה; ניתנה לתובע כאמור תמורה יהיה חייב בהחזרתה לרשות. (ד) תובע מאשר כאמור בסעיף קטן (ב) שלא העתיק את מקום מגוריו כנדרש במועד שקבעה לכך הרשות, לא יהיה זכאי לתמורה לפי חוק זה; ניתנה לתובע כאמור תמורה יהיה חייב בהחזרתה לרשות. (ד) תובע מאשר כאמור בסעיף קטן (ב) שלא העתיק את מקום מגוריו כנדרש במועד שקבעה לכך הרשות, לא יהיה זכאי לתמורה לפי חוק זה; ניתנה לתובע כאמור תמורה יהיה חייב בהחזרתה לרשות. (ד) תובע מאשר כאמור בסעיף קטן (ב) שלא העתיק את מקום מגוריו כנדרש במועד שקבעה לכך הרשות, לא יהיה זכאי לתמורה לפי חוק זה; ניתנה לתובע כאמור תמורה יהיה חייב בהחזרתה לרשות. סימן ב' : תמורה בקרקע סימן ב' : תמורה בקרקע סימן ב' : תמורה בקרקע סימן ב' : תמורה בקרקע המלצת ועדת התמורות 70. (א) הרשות תמליץ לוועדת התמורות בעניין מיקומה של הקרקע שתוקצה כקרקע תמורה לתובע מאשר. (א) הרשות תמליץ לוועדת התמורות בעניין מיקומה של הקרקע שתוקצה כקרקע תמורה לתובע מאשר. (א) הרשות תמליץ לוועדת התמורות בעניין מיקומה של הקרקע שתוקצה כקרקע תמורה לתובע מאשר. (א) הרשות תמליץ לוועדת התמורות בעניין מיקומה של הקרקע שתוקצה כקרקע תמורה לתובע מאשר. (ב) קרקע שתוקצה כקרקע תמורה תהיה קרקע חקלאית המצויה באזור המסומן במפה שיפרסם השר ברשומות, ובלבד שהיא מיועדת, לפי תוכנית המתאר המחוזית החלה על השטח, לאחד מיעודים אלה: (ב) קרקע שתוקצה כקרקע תמורה תהיה קרקע חקלאית המצויה באזור המסומן במפה שיפרסם השר ברשומות, ובלבד שהיא מיועדת, לפי תוכנית המתאר המחוזית החלה על השטח, לאחד מיעודים אלה: (ב) קרקע שתוקצה כקרקע תמורה תהיה קרקע חקלאית המצויה באזור המסומן במפה שיפרסם השר ברשומות, ובלבד שהיא מיועדת, לפי תוכנית המתאר המחוזית החלה על השטח, לאחד מיעודים אלה: (ב) קרקע שתוקצה כקרקע תמורה תהיה קרקע חקלאית המצויה באזור המסומן במפה שיפרסם השר ברשומות, ובלבד שהיא מיועדת, לפי תוכנית המתאר המחוזית החלה על השטח, לאחד מיעודים אלה: (1) נוף כפרי חקלאי משולב ; (1) נוף כפרי חקלאי משולב ; (1) נוף כפרי חקלאי משולב ; (2) נוף כפרי חקלאי, בצומת ערוער (נ.צ. 56200:19850); (2) נוף כפרי חקלאי, בצומת ערוער (נ.צ. 56200:19850); (2) נוף כפרי חקלאי, בצומת ערוער (נ.צ. 56200:19850); (3) נוף מדבר. (3) נוף מדבר. (3) נוף מדבר. (ג) קרקע חקלאית שתוקצה לתובע מאשר תהיה דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הכללי באותה חלקה נתבעת; ואולם, אם קבעה ועדת התמורות כאמור בסעיף 64(ג), תהיה הקרקע המוקצית לתובע מאשר דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הפרטני שלו. (ג) קרקע חקלאית שתוקצה לתובע מאשר תהיה דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הכללי באותה חלקה נתבעת; ואולם, אם קבעה ועדת התמורות כאמור בסעיף 64(ג), תהיה הקרקע המוקצית לתובע מאשר דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הפרטני שלו. (ג) קרקע חקלאית שתוקצה לתובע מאשר תהיה דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הכללי באותה חלקה נתבעת; ואולם, אם קבעה ועדת התמורות כאמור בסעיף 64(ג), תהיה הקרקע המוקצית לתובע מאשר דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הפרטני שלו. (ג) קרקע חקלאית שתוקצה לתובע מאשר תהיה דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הכללי באותה חלקה נתבעת; ואולם, אם קבעה ועדת התמורות כאמור בסעיף 64(ג), תהיה הקרקע המוקצית לתובע מאשר דומה ככל הניתן, מבחינת תכונותיה החקלאיות, לתכונותיה של הקרקע שהיא השטח המיוחס הפרטני שלו. (ד) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע והתקיימו בו כל אלה, זכאי, על פי בחירתו, לקבל את קרקע התמורה בתחומו של אותו ישוב, בתנאים ובשיעורים הקבועים בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב) לחוק, לפי העניין: (ד) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע והתקיימו בו כל אלה, זכאי, על פי בחירתו, לקבל את קרקע התמורה בתחומו של אותו ישוב, בתנאים ובשיעורים הקבועים בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב) לחוק, לפי העניין: (ד) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע והתקיימו בו כל אלה, זכאי, על פי בחירתו, לקבל את קרקע התמורה בתחומו של אותו ישוב, בתנאים ובשיעורים הקבועים בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב) לחוק, לפי העניין: (ד) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע והתקיימו בו כל אלה, זכאי, על פי בחירתו, לקבל את קרקע התמורה בתחומו של אותו ישוב, בתנאים ובשיעורים הקבועים בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב) לחוק, לפי העניין: (1) השטח המיוחס הכללי בחלקה הנתבעת על ידו, ואם קבעה ועדת התמורות כאמור בסעיף 64(ג) השטח המיוחס הפרטני שלו – נמצא ביום תחילתו של חוק זה בתחומו של ישוב קבע; (1) השטח המיוחס הכללי בחלקה הנתבעת על ידו, ואם קבעה ועדת התמורות כאמור בסעיף 64(ג) השטח המיוחס הפרטני שלו – נמצא ביום תחילתו של חוק זה בתחומו של ישוב קבע; (2) התוכנית המפורטת החלה על אותו שטח התירה בו בנייה, למעט אם התירה הקמת מבנים חקלאיים בלבד; (2) התוכנית המפורטת החלה על אותו שטח התירה בו בנייה, למעט אם התירה הקמת מבנים חקלאיים בלבד; (3) התקיימו בקרקע התמורה כל אלה: (3) התקיימו בקרקע התמורה כל אלה: (א) קרקע התמורה היא קרקע חקלאית; (ב) מצויים בתחומי הישוב באותו מועד קרקע חקלאית כאמור שלא הוקנו בה זכויות לאחר; (ג) לא הייתה בתחומי הישוב קרקע חקלאית כאמור בכמות מספקת לשם מתן תמורות בקרקע לכל התובעים המאשרים שביקשו לקבלן כאמור בסעיף זה – תחולק הקרקע באופן יחסי בין כל התובעים המאשרים שביקשו זאת, בהתאם לזכאותם. מועדים להמלצת הרשות 71. (א) המלצת הרשות בעניין הקרקע שתוקצה לתובע מאשר תימסר לוועדת התמורות בתוך 60 ימים מיום שוועדת התמורות קבעה את הזכאות לתמורה. (א) המלצת הרשות בעניין הקרקע שתוקצה לתובע מאשר תימסר לוועדת התמורות בתוך 60 ימים מיום שוועדת התמורות קבעה את הזכאות לתמורה. (א) המלצת הרשות בעניין הקרקע שתוקצה לתובע מאשר תימסר לוועדת התמורות בתוך 60 ימים מיום שוועדת התמורות קבעה את הזכאות לתמורה. (א) המלצת הרשות בעניין הקרקע שתוקצה לתובע מאשר תימסר לוועדת התמורות בתוך 60 ימים מיום שוועדת התמורות קבעה את הזכאות לתמורה. (ב) ראה מנהל הרשות כי הקרקע המיועדת להקצאה לתובע המאשר אינה ניתנת עדיין להקצאה, אם משום שהיא מוחזקת בידי אדם אחר ואם מטעם אחר, יודיע על כך לוועדת התמורות, יפרט את הטעמים בגינם לא ניתן להקצות אותה קרקע ואת המועד המשוער להקצאתה. (ב) ראה מנהל הרשות כי הקרקע המיועדת להקצאה לתובע המאשר אינה ניתנת עדיין להקצאה, אם משום שהיא מוחזקת בידי אדם אחר ואם מטעם אחר, יודיע על כך לוועדת התמורות, יפרט את הטעמים בגינם לא ניתן להקצות אותה קרקע ואת המועד המשוער להקצאתה. (ב) ראה מנהל הרשות כי הקרקע המיועדת להקצאה לתובע המאשר אינה ניתנת עדיין להקצאה, אם משום שהיא מוחזקת בידי אדם אחר ואם מטעם אחר, יודיע על כך לוועדת התמורות, יפרט את הטעמים בגינם לא ניתן להקצות אותה קרקע ואת המועד המשוער להקצאתה. (ב) ראה מנהל הרשות כי הקרקע המיועדת להקצאה לתובע המאשר אינה ניתנת עדיין להקצאה, אם משום שהיא מוחזקת בידי אדם אחר ואם מטעם אחר, יודיע על כך לוועדת התמורות, יפרט את הטעמים בגינם לא ניתן להקצות אותה קרקע ואת המועד המשוער להקצאתה. הודעה על הקצאת קרקע 72. ועדת התמורות תקבע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתוקצה לתובע מאשר כאמור בסעיף 70(א) ותמסור לתובע המאשר הודעה על כך. ועדת התמורות תקבע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתוקצה לתובע מאשר כאמור בסעיף 70(א) ותמסור לתובע המאשר הודעה על כך. ועדת התמורות תקבע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתוקצה לתובע מאשר כאמור בסעיף 70(א) ותמסור לתובע המאשר הודעה על כך. ועדת התמורות תקבע, על פי המלצת הרשות, את מיקום הקרקע שתוקצה לתובע מאשר כאמור בסעיף 70(א) ותמסור לתובע המאשר הודעה על כך. המרת התמורה בקרקע 73. (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע רשאי להמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורטו בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב). (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע רשאי להמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורטו בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב). (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע רשאי להמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורטו בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב). (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בקרקע רשאי להמיר את התמורה בקרקע בתמורה בכסף, לפי התנאים והשיעורים לחישוב ערך יחידת שטח בהתאם לסוגי הקרקע השונים שיפורטו בצו שיפורסם לפי סעיף 59(ב). (ב) בקשה להמרת תמורה בקרקע לתמורה בכסף תוגש לרשות במועד שיקבע לכך בתקנות, ובלבד שהחזקה בקרקע התמורה לא נמסרה לידי התובע המאשר. (ב) בקשה להמרת תמורה בקרקע לתמורה בכסף תוגש לרשות במועד שיקבע לכך בתקנות, ובלבד שהחזקה בקרקע התמורה לא נמסרה לידי התובע המאשר. (ב) בקשה להמרת תמורה בקרקע לתמורה בכסף תוגש לרשות במועד שיקבע לכך בתקנות, ובלבד שהחזקה בקרקע התמורה לא נמסרה לידי התובע המאשר. (ב) בקשה להמרת תמורה בקרקע לתמורה בכסף תוגש לרשות במועד שיקבע לכך בתקנות, ובלבד שהחזקה בקרקע התמורה לא נמסרה לידי התובע המאשר. המרת תמורה בכסף 74. (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בכסף בגין תביעה בקרקע שהוחזקה על ידי המדינה, ובלבד שאינו זכאי גם לתמורה בקרקע בגין אותה חלקה נתבעת, רשאי להמיר את התמורה בכסף, כולה או חלקה, במגרשי מגורים מפותחים בישוב המיועד לאוכלוסייה הבדואית באזור ההסדרה הכללי, בתנאים ועל פי הכללים שיקבעו בתקנות. (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בכסף בגין תביעה בקרקע שהוחזקה על ידי המדינה, ובלבד שאינו זכאי גם לתמורה בקרקע בגין אותה חלקה נתבעת, רשאי להמיר את התמורה בכסף, כולה או חלקה, במגרשי מגורים מפותחים בישוב המיועד לאוכלוסייה הבדואית באזור ההסדרה הכללי, בתנאים ועל פי הכללים שיקבעו בתקנות. (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בכסף בגין תביעה בקרקע שהוחזקה על ידי המדינה, ובלבד שאינו זכאי גם לתמורה בקרקע בגין אותה חלקה נתבעת, רשאי להמיר את התמורה בכסף, כולה או חלקה, במגרשי מגורים מפותחים בישוב המיועד לאוכלוסייה הבדואית באזור ההסדרה הכללי, בתנאים ועל פי הכללים שיקבעו בתקנות. (א) תובע מאשר הזכאי לתמורה בכסף בגין תביעה בקרקע שהוחזקה על ידי המדינה, ובלבד שאינו זכאי גם לתמורה בקרקע בגין אותה חלקה נתבעת, רשאי להמיר את התמורה בכסף, כולה או חלקה, במגרשי מגורים מפותחים בישוב המיועד לאוכלוסייה הבדואית באזור ההסדרה הכללי, בתנאים ועל פי הכללים שיקבעו בתקנות. (ב) בקשה להמרת התמורה בכסף במגרשי מגורים תוגש לרשות בתוך התקופה הקבועה לכך בתקנות, ובלבד שהתובע המאשר לא קיבל לידיו את התמורה בכסף אותה הוא מבקש להמיר. (ב) בקשה להמרת התמורה בכסף במגרשי מגורים תוגש לרשות בתוך התקופה הקבועה לכך בתקנות, ובלבד שהתובע המאשר לא קיבל לידיו את התמורה בכסף אותה הוא מבקש להמיר. (ב) בקשה להמרת התמורה בכסף במגרשי מגורים תוגש לרשות בתוך התקופה הקבועה לכך בתקנות, ובלבד שהתובע המאשר לא קיבל לידיו את התמורה בכסף אותה הוא מבקש להמיר. (ב) בקשה להמרת התמורה בכסף במגרשי מגורים תוגש לרשות בתוך התקופה הקבועה לכך בתקנות, ובלבד שהתובע המאשר לא קיבל לידיו את התמורה בכסף אותה הוא מבקש להמיר. (ג) הוגשה בקשה להמרת תמורה בכסף במגרשי מגורים, תודיע הרשות למבקש מהם מגרשי המגורים שניתן להקצות לו. (ג) הוגשה בקשה להמרת תמורה בכסף במגרשי מגורים, תודיע הרשות למבקש מהם מגרשי המגורים שניתן להקצות לו. (ג) הוגשה בקשה להמרת תמורה בכסף במגרשי מגורים, תודיע הרשות למבקש מהם מגרשי המגורים שניתן להקצות לו. (ג) הוגשה בקשה להמרת תמורה בכסף במגרשי מגורים, תודיע הרשות למבקש מהם מגרשי המגורים שניתן להקצות לו. (ד) הודיע התובע המאשר שהוא מבקש לקבל מגרשי מגורים תקצה לו הרשות את מגרשי המגורים, ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על הקצאת תמורה בקרקע. (ד) הודיע התובע המאשר שהוא מבקש לקבל מגרשי מגורים תקצה לו הרשות את מגרשי המגורים, ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על הקצאת תמורה בקרקע. (ד) הודיע התובע המאשר שהוא מבקש לקבל מגרשי מגורים תקצה לו הרשות את מגרשי המגורים, ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על הקצאת תמורה בקרקע. (ד) הודיע התובע המאשר שהוא מבקש לקבל מגרשי מגורים תקצה לו הרשות את מגרשי המגורים, ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על הקצאת תמורה בקרקע. רישום הקרקע 75. נמסרה חזקה כדין לתובע מאשר בכל קרקע התמורה, והתקיימו התנאים הקבועים בחוק זה, תעביר הרשות לפקיד ההסדר את המסמכים הדרושים לצורך רישומה של הקרקע המיוחסת כקרקע מוסדרת ולצורך רישום זכויותיו של התובע המאשר כבעלים בקרקע התמורה. נמסרה חזקה כדין לתובע מאשר בכל קרקע התמורה, והתקיימו התנאים הקבועים בחוק זה, תעביר הרשות לפקיד ההסדר את המסמכים הדרושים לצורך רישומה של הקרקע המיוחסת כקרקע מוסדרת ולצורך רישום זכויותיו של התובע המאשר כבעלים בקרקע התמורה. נמסרה חזקה כדין לתובע מאשר בכל קרקע התמורה, והתקיימו התנאים הקבועים בחוק זה, תעביר הרשות לפקיד ההסדר את המסמכים הדרושים לצורך רישומה של הקרקע המיוחסת כקרקע מוסדרת ולצורך רישום זכויותיו של התובע המאשר כבעלים בקרקע התמורה. נמסרה חזקה כדין לתובע מאשר בכל קרקע התמורה, והתקיימו התנאים הקבועים בחוק זה, תעביר הרשות לפקיד ההסדר את המסמכים הדרושים לצורך רישומה של הקרקע המיוחסת כקרקע מוסדרת ולצורך רישום זכויותיו של התובע המאשר כבעלים בקרקע התמורה. פרק ט' : תושב בדואי שאינו תובע בעלות פרק ט' : תושב בדואי שאינו תובע בעלות פרק ט' : תושב בדואי שאינו תובע בעלות פרק ט' : תושב בדואי שאינו תובע בעלות זכאותו של תושב בדואי 76. (א) תושב בדואי, שאינו תובע בעלות, ואשר אין לו זכויות בבית מגורים או במגרש המיועד למגורים, והוא אינו מתגורר ביישוב קיים, זכאי למגרש מגורים כפי שיקבע בתקנות. (א) תושב בדואי, שאינו תובע בעלות, ואשר אין לו זכויות בבית מגורים או במגרש המיועד למגורים, והוא אינו מתגורר ביישוב קיים, זכאי למגרש מגורים כפי שיקבע בתקנות. (א) תושב בדואי, שאינו תובע בעלות, ואשר אין לו זכויות בבית מגורים או במגרש המיועד למגורים, והוא אינו מתגורר ביישוב קיים, זכאי למגרש מגורים כפי שיקבע בתקנות. (א) תושב בדואי, שאינו תובע בעלות, ואשר אין לו זכויות בבית מגורים או במגרש המיועד למגורים, והוא אינו מתגורר ביישוב קיים, זכאי למגרש מגורים כפי שיקבע בתקנות. (ב) תושב בדואי שהוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לסיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ב) תושב בדואי שהוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לסיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ב) תושב בדואי שהוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לסיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. (ב) תושב בדואי שהוקצה לו מגרש מגורים כאמור בסעיף קטן (א) ועליו להעתיק את מקום מגוריו למגרש זה או לפנות את מחובריו, יהיה זכאי לסיוע כספי באופן ובסכומים שיקבעו בתקנות. הודעה על בקשת זכויות 77. (א) בתוך 11 חודשים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, יגיש כל תושב בדואי לרשות הודעה על בקשת זכויות. (א) בתוך 11 חודשים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, יגיש כל תושב בדואי לרשות הודעה על בקשת זכויות. (א) בתוך 11 חודשים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, יגיש כל תושב בדואי לרשות הודעה על בקשת זכויות. (א) בתוך 11 חודשים מיום שנקבע כיום התחילה ביחס לאזור הסדרה מפורט, יגיש כל תושב בדואי לרשות הודעה על בקשת זכויות. (ב) הודעה על בקשת זכויות בקרקע תיערך לפי הטופס שבתוספת הראשונה ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה. (ב) הודעה על בקשת זכויות בקרקע תיערך לפי הטופס שבתוספת הראשונה ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה. (ב) הודעה על בקשת זכויות בקרקע תיערך לפי הטופס שבתוספת הראשונה ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה. (ב) הודעה על בקשת זכויות בקרקע תיערך לפי הטופס שבתוספת הראשונה ויצורפו לה כל המסמכים הנדרשים לפי חוק זה. בדיקת הודעות על בקשת זכויות 78. (א) הודעה על בקשת זכויות תיבחן על ידי הרשות והיא תבדוק אם התושב הבדואי זכאי לזכויות לפי חוק זה ומהן הזכויות המגיעות לו ותודיע לתושב הבדואי על תוצאות בדיקתה. (א) הודעה על בקשת זכויות תיבחן על ידי הרשות והיא תבדוק אם התושב הבדואי זכאי לזכויות לפי חוק זה ומהן הזכויות המגיעות לו ותודיע לתושב הבדואי על תוצאות בדיקתה. (א) הודעה על בקשת זכויות תיבחן על ידי הרשות והיא תבדוק אם התושב הבדואי זכאי לזכויות לפי חוק זה ומהן הזכויות המגיעות לו ותודיע לתושב הבדואי על תוצאות בדיקתה. (א) הודעה על בקשת זכויות תיבחן על ידי הרשות והיא תבדוק אם התושב הבדואי זכאי לזכויות לפי חוק זה ומהן הזכויות המגיעות לו ותודיע לתושב הבדואי על תוצאות בדיקתה. (ב) מצאה הרשות כי המבקש זכאי לזכויות לפי פרק זה, תביא את העניין לאישורו של יושב ראש ועדת התמורות. (ב) מצאה הרשות כי המבקש זכאי לזכויות לפי פרק זה, תביא את העניין לאישורו של יושב ראש ועדת התמורות. (ב) מצאה הרשות כי המבקש זכאי לזכויות לפי פרק זה, תביא את העניין לאישורו של יושב ראש ועדת התמורות. (ב) מצאה הרשות כי המבקש זכאי לזכויות לפי פרק זה, תביא את העניין לאישורו של יושב ראש ועדת התמורות. (ג) מצאה הרשות כי לא מתקיימים בתושב הבדואי תנאי הזכאות לפי חוק זה או כי הוא זכאי רק לחלק מהזכויות שביקש, רשאי להגיש השגותיו על תוצאות בדיקת הרשות בפני ועדת התמורות; הוגשה השגה כאמור, תעביר הרשות את ההשגה ואת תוצאות בדיקתה להכרעת ועדת התמורות. (ג) מצאה הרשות כי לא מתקיימים בתושב הבדואי תנאי הזכאות לפי חוק זה או כי הוא זכאי רק לחלק מהזכויות שביקש, רשאי להגיש השגותיו על תוצאות בדיקת הרשות בפני ועדת התמורות; הוגשה השגה כאמור, תעביר הרשות את ההשגה ואת תוצאות בדיקתה להכרעת ועדת התמורות. (ג) מצאה הרשות כי לא מתקיימים בתושב הבדואי תנאי הזכאות לפי חוק זה או כי הוא זכאי רק לחלק מהזכויות שביקש, רשאי להגיש השגותיו על תוצאות בדיקת הרשות בפני ועדת התמורות; הוגשה השגה כאמור, תעביר הרשות את ההשגה ואת תוצאות בדיקתה להכרעת ועדת התמורות. (ג) מצאה הרשות כי לא מתקיימים בתושב הבדואי תנאי הזכאות לפי חוק זה או כי הוא זכאי רק לחלק מהזכויות שביקש, רשאי להגיש השגותיו על תוצאות בדיקת הרשות בפני ועדת התמורות; הוגשה השגה כאמור, תעביר הרשות את ההשגה ואת תוצאות בדיקתה להכרעת ועדת התמורות. זכויות 79. ועדת התמורות או יושב ראש ועדת התמורות, לפי העניין, יקבעו את הזכויות המגיעות לתושב בדואי לפי הוראות חוק זה. ועדת התמורות או יושב ראש ועדת התמורות, לפי העניין, יקבעו את הזכויות המגיעות לתושב בדואי לפי הוראות חוק זה. ועדת התמורות או יושב ראש ועדת התמורות, לפי העניין, יקבעו את הזכויות המגיעות לתושב בדואי לפי הוראות חוק זה. ועדת התמורות או יושב ראש ועדת התמורות, לפי העניין, יקבעו את הזכויות המגיעות לתושב בדואי לפי הוראות חוק זה. תנאים לקבלת זכויות 80. (א) קבעו יושב ראש ועדת התמורות או ועדת התמורות, לפי העניין, את הזכויות שתושב בדואי זכאי להן, יהיה התושב הבדואי זכאי לקבל מהמדינה את הזכויות שנקבעו, ובלבד שקיים את התנאים הבאים במועד שנקבע לכך על ידי המדינה, בכפוף לסעיף 68, ובכל מקרה לפני קבלת הזכויות, כולן או חלקן: (א) קבעו יושב ראש ועדת התמורות או ועדת התמורות, לפי העניין, את הזכויות שתושב בדואי זכאי להן, יהיה התושב הבדואי זכאי לקבל מהמדינה את הזכויות שנקבעו, ובלבד שקיים את התנאים הבאים במועד שנקבע לכך על ידי המדינה, בכפוף לסעיף 68, ובכל מקרה לפני קבלת הזכויות, כולן או חלקן: (א) קבעו יושב ראש ועדת התמורות או ועדת התמורות, לפי העניין, את הזכויות שתושב בדואי זכאי להן, יהיה התושב הבדואי זכאי לקבל מהמדינה את הזכויות שנקבעו, ובלבד שקיים את התנאים הבאים במועד שנקבע לכך על ידי המדינה, בכפוף לסעיף 68, ובכל מקרה לפני קבלת הזכויות, כולן או חלקן: (א) קבעו יושב ראש ועדת התמורות או ועדת התמורות, לפי העניין, את הזכויות שתושב בדואי זכאי להן, יהיה התושב הבדואי זכאי לקבל מהמדינה את הזכויות שנקבעו, ובלבד שקיים את התנאים הבאים במועד שנקבע לכך על ידי המדינה, בכפוף לסעיף 68, ובכל מקרה לפני קבלת הזכויות, כולן או חלקן: (1) נמסרה למדינה החזקה בכל השטח שהוחזק על ידי התושב הבדואי, למעט קרקע שהוקצתה לו כזכויות לפי חוק זה, ככל שהיא מצויה בתוך השטח כאמור, כשהיא פנויה מכל אדם או חפץ; (1) נמסרה למדינה החזקה בכל השטח שהוחזק על ידי התושב הבדואי, למעט קרקע שהוקצתה לו כזכויות לפי חוק זה, ככל שהיא מצויה בתוך השטח כאמור, כשהיא פנויה מכל אדם או חפץ; (1) נמסרה למדינה החזקה בכל השטח שהוחזק על ידי התושב הבדואי, למעט קרקע שהוקצתה לו כזכויות לפי חוק זה, ככל שהיא מצויה בתוך השטח כאמור, כשהיא פנויה מכל אדם או חפץ; (2) התושב הבדואי אינו מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, ואם התגורר במקום כאמור, העתיק את מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; (2) התושב הבדואי אינו מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, ואם התגורר במקום כאמור, העתיק את מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; (2) התושב הבדואי אינו מתגורר במקום שאינו מיועד למגורים לפי תוכנית, ואם התגורר במקום כאמור, העתיק את מקום מגוריו למקום המיועד למגורים; (3) התושב הבדואי הסיר מהקרקע המוקצית לו כזכויות לפי חוק זה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור, כל מבנה או חפץ המצויים בה שלא כדין. (3) התושב הבדואי הסיר מהקרקע המוקצית לו כזכויות לפי חוק זה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור, כל מבנה או חפץ המצויים בה שלא כדין. (3) התושב הבדואי הסיר מהקרקע המוקצית לו כזכויות לפי חוק זה, אם החזיק בה לפני ההקצאה כאמור, כל מבנה או חפץ המצויים בה שלא כדין. (ב) סעיף 68 יחול, בשינויים המחויבים, גם על תושב בדואי. (ב) סעיף 68 יחול, בשינויים המחויבים, גם על תושב בדואי. (ב) סעיף 68 יחול, בשינויים המחויבים, גם על תושב בדואי. (ב) סעיף 68 יחול, בשינויים המחויבים, גם על תושב בדואי. הפסקת הזכאות 81. בוטלה ההכרזה על אזור כאמור בסעיף 98, לא יהיה זכאי עוד תושב בדואי המתגורר באותו אזור לזכויות לפי חוק זה. בוטלה ההכרזה על אזור כאמור בסעיף 98, לא יהיה זכאי עוד תושב בדואי המתגורר באותו אזור לזכויות לפי חוק זה. בוטלה ההכרזה על אזור כאמור בסעיף 98, לא יהיה זכאי עוד תושב בדואי המתגורר באותו אזור לזכויות לפי חוק זה. בוטלה ההכרזה על אזור כאמור בסעיף 98, לא יהיה זכאי עוד תושב בדואי המתגורר באותו אזור לזכויות לפי חוק זה. פרק י' : סיום הליכי ההסדרה והוראות אחרות פרק י' : סיום הליכי ההסדרה והוראות אחרות פרק י' : סיום הליכי ההסדרה והוראות אחרות פרק י' : סיום הליכי ההסדרה והוראות אחרות קרקע שאין בה תובע בעלות 82. על קרקע באזור הסדרה כללי שלא נתבעת על ידי תובע בעלות כמשמעותו בחוק זה, לא יחולו פרקים ו' עד ח'. על קרקע באזור הסדרה כללי שלא נתבעת על ידי תובע בעלות כמשמעותו בחוק זה, לא יחולו פרקים ו' עד ח'. על קרקע באזור הסדרה כללי שלא נתבעת על ידי תובע בעלות כמשמעותו בחוק זה, לא יחולו פרקים ו' עד ח'. על קרקע באזור הסדרה כללי שלא נתבעת על ידי תובע בעלות כמשמעותו בחוק זה, לא יחולו פרקים ו' עד ח'. ויתור על תביעה 83. אישר תובע בעלות את תביעתו כאמור בסעיף 47 או 48, לא יוכל עוד לבררה לפי פקודת ההסדר, ויראו אותו כמי שוויתר על תביעתו לפי פקודה כאמור. אישר תובע בעלות את תביעתו כאמור בסעיף 47 או 48, לא יוכל עוד לבררה לפי פקודת ההסדר, ויראו אותו כמי שוויתר על תביעתו לפי פקודה כאמור. אישר תובע בעלות את תביעתו כאמור בסעיף 47 או 48, לא יוכל עוד לבררה לפי פקודת ההסדר, ויראו אותו כמי שוויתר על תביעתו לפי פקודה כאמור. אישר תובע בעלות את תביעתו כאמור בסעיף 47 או 48, לא יוכל עוד לבררה לפי פקודת ההסדר, ויראו אותו כמי שוויתר על תביעתו לפי פקודה כאמור. העברת זכויות במקרקעין שהוסדרו לפי החוק 84. (א) כל קרקע שהיא שטח מיוחס פרטני אשר לא הוקצתה לתובע מאשר כקרקע תמורה, תוקנה למדינה ביום שבו הועברה לתובע המאשר החזקה בקרקע התמורה, או אם לא ניתנה לו תמורה בקרקע – ביום שבו שולמה לו מלוא התמורה בכסף, ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר. (א) כל קרקע שהיא שטח מיוחס פרטני אשר לא הוקצתה לתובע מאשר כקרקע תמורה, תוקנה למדינה ביום שבו הועברה לתובע המאשר החזקה בקרקע התמורה, או אם לא ניתנה לו תמורה בקרקע – ביום שבו שולמה לו מלוא התמורה בכסף, ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר. (א) כל קרקע שהיא שטח מיוחס פרטני אשר לא הוקצתה לתובע מאשר כקרקע תמורה, תוקנה למדינה ביום שבו הועברה לתובע המאשר החזקה בקרקע התמורה, או אם לא ניתנה לו תמורה בקרקע – ביום שבו שולמה לו מלוא התמורה בכסף, ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר. (א) כל קרקע שהיא שטח מיוחס פרטני אשר לא הוקצתה לתובע מאשר כקרקע תמורה, תוקנה למדינה ביום שבו הועברה לתובע המאשר החזקה בקרקע התמורה, או אם לא ניתנה לו תמורה בקרקע – ביום שבו שולמה לו מלוא התמורה בכסף, ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר. (ב) כל קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי אשר הוגשה עליה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, ולא התקיים לגביה אחד מאלה לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תום המועד להסדרה), תוקנה למדינה ביום תום המועד להסדרה ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר: (ב) כל קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי אשר הוגשה עליה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, ולא התקיים לגביה אחד מאלה לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תום המועד להסדרה), תוקנה למדינה ביום תום המועד להסדרה ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר: (ב) כל קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי אשר הוגשה עליה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, ולא התקיים לגביה אחד מאלה לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תום המועד להסדרה), תוקנה למדינה ביום תום המועד להסדרה ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר: (ב) כל קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי אשר הוגשה עליה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, ולא התקיים לגביה אחד מאלה לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תום המועד להסדרה), תוקנה למדינה ביום תום המועד להסדרה ותירשם על שמה כקרקע מוסדרת, כשהיא נקייה מכל זכות, ובכלל זה משכנתה, משכון או שעבוד אחר: (1) הוקצתה לתובע מאשר לפי הוראות חוק זה, ונחתם הסכם לרכישתה בין התובע ובין רשות מקרקעי ישראל ; (1) הוקצתה לתובע מאשר לפי הוראות חוק זה, ונחתם הסכם לרכישתה בין התובע ובין רשות מקרקעי ישראל ; (1) הוקצתה לתובע מאשר לפי הוראות חוק זה, ונחתם הסכם לרכישתה בין התובע ובין רשות מקרקעי ישראל ; (2) ניתן לגביה פסק דין לפיו הזכויות בה שייכות למי שאינו המדינה; (2) ניתן לגביה פסק דין לפיו הזכויות בה שייכות למי שאינו המדינה; (2) ניתן לגביה פסק דין לפיו הזכויות בה שייכות למי שאינו המדינה; (3) הועברו בה על ידי המדינה הבעלות או זכות אחרת, בהסכם שנחתם כדין. (3) הועברו בה על ידי המדינה הבעלות או זכות אחרת, בהסכם שנחתם כדין. (3) הועברו בה על ידי המדינה הבעלות או זכות אחרת, בהסכם שנחתם כדין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי שמי שנקבע שהוא תובע בעלות בה הגיש לגביה בקשה לבירור תביעתו לפי פקודת ההסדר עד למועד הקובע לאישור, לא תוקנה למדינה כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט הדוחה את התביעה כאמור. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי שמי שנקבע שהוא תובע בעלות בה הגיש לגביה בקשה לבירור תביעתו לפי פקודת ההסדר עד למועד הקובע לאישור, לא תוקנה למדינה כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט הדוחה את התביעה כאמור. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי שמי שנקבע שהוא תובע בעלות בה הגיש לגביה בקשה לבירור תביעתו לפי פקודת ההסדר עד למועד הקובע לאישור, לא תוקנה למדינה כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט הדוחה את התביעה כאמור. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קרקע בתחום אזור ההסדרה הכללי שמי שנקבע שהוא תובע בעלות בה הגיש לגביה בקשה לבירור תביעתו לפי פקודת ההסדר עד למועד הקובע לאישור, לא תוקנה למדינה כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט הדוחה את התביעה כאמור. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה ולא התקיימה לגביה אחת מפסקאות (1) עד (3) לאותו סעיף קטן לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה מסיבה שאינה תלויה בתובע הבעלות – יאריך פקיד ההסדר את תום המועד להסדרה. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה ולא התקיימה לגביה אחת מפסקאות (1) עד (3) לאותו סעיף קטן לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה מסיבה שאינה תלויה בתובע הבעלות – יאריך פקיד ההסדר את תום המועד להסדרה. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה ולא התקיימה לגביה אחת מפסקאות (1) עד (3) לאותו סעיף קטן לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה מסיבה שאינה תלויה בתובע הבעלות – יאריך פקיד ההסדר את תום המועד להסדרה. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה תביעת בעלות ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה ולא התקיימה לגביה אחת מפסקאות (1) עד (3) לאותו סעיף קטן לפני תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה מסיבה שאינה תלויה בתובע הבעלות – יאריך פקיד ההסדר את תום המועד להסדרה. (ה) הרשות תגיש לפקיד ההסדר בקשה לרישום ההקניה ביחס לכל קרקע שהוקנתה למדינה, בדרך ולפי כללים שיקבע ראש הממשלה. (ה) הרשות תגיש לפקיד ההסדר בקשה לרישום ההקניה ביחס לכל קרקע שהוקנתה למדינה, בדרך ולפי כללים שיקבע ראש הממשלה. (ה) הרשות תגיש לפקיד ההסדר בקשה לרישום ההקניה ביחס לכל קרקע שהוקנתה למדינה, בדרך ולפי כללים שיקבע ראש הממשלה. (ה) הרשות תגיש לפקיד ההסדר בקשה לרישום ההקניה ביחס לכל קרקע שהוקנתה למדינה, בדרך ולפי כללים שיקבע ראש הממשלה. תביעת בעלות לאחר תום המועד להסדרה 85. (א) תובע בעלות, שלא אישר את תביעתו ולא הגיש בקשה לבירור התביעה בהליכי הסדר עד למועד הקובע לאישור (להלן – תובע מאחר), ובית המשפט לא החליט בתביעתו עד תום תקופת ההסדרה, לא יהיה לבעלים בקרקע מכוח תביעת הבעלות שהתבררה בהליכי ההסדר אף אם הוכיח את זכותו בקרקע בהליכים אלה. (א) תובע בעלות, שלא אישר את תביעתו ולא הגיש בקשה לבירור התביעה בהליכי הסדר עד למועד הקובע לאישור (להלן – תובע מאחר), ובית המשפט לא החליט בתביעתו עד תום תקופת ההסדרה, לא יהיה לבעלים בקרקע מכוח תביעת הבעלות שהתבררה בהליכי ההסדר אף אם הוכיח את זכותו בקרקע בהליכים אלה. (א) תובע בעלות, שלא אישר את תביעתו ולא הגיש בקשה לבירור התביעה בהליכי הסדר עד למועד הקובע לאישור (להלן – תובע מאחר), ובית המשפט לא החליט בתביעתו עד תום תקופת ההסדרה, לא יהיה לבעלים בקרקע מכוח תביעת הבעלות שהתבררה בהליכי ההסדר אף אם הוכיח את זכותו בקרקע בהליכים אלה. (א) תובע בעלות, שלא אישר את תביעתו ולא הגיש בקשה לבירור התביעה בהליכי הסדר עד למועד הקובע לאישור (להלן – תובע מאחר), ובית המשפט לא החליט בתביעתו עד תום תקופת ההסדרה, לא יהיה לבעלים בקרקע מכוח תביעת הבעלות שהתבררה בהליכי ההסדר אף אם הוכיח את זכותו בקרקע בהליכים אלה. (ב) תובע מאחר שהוכיח את זכויותיו כאמור יהיה זכאי לפיצויים מהמדינה בגין מלוא שטח הקרקע שלגביה הוכיח את תביעתו בהליכי ההסדר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של המדינה לפי כל דין. (ב) תובע מאחר שהוכיח את זכויותיו כאמור יהיה זכאי לפיצויים מהמדינה בגין מלוא שטח הקרקע שלגביה הוכיח את תביעתו בהליכי ההסדר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של המדינה לפי כל דין. (ב) תובע מאחר שהוכיח את זכויותיו כאמור יהיה זכאי לפיצויים מהמדינה בגין מלוא שטח הקרקע שלגביה הוכיח את תביעתו בהליכי ההסדר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של המדינה לפי כל דין. (ב) תובע מאחר שהוכיח את זכויותיו כאמור יהיה זכאי לפיצויים מהמדינה בגין מלוא שטח הקרקע שלגביה הוכיח את תביעתו בהליכי ההסדר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של המדינה לפי כל דין. (ג) פיצויים מהמדינה יחושבו באופן שבו מחושבים פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות וחוק הרכישה. (ג) פיצויים מהמדינה יחושבו באופן שבו מחושבים פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות וחוק הרכישה. (ג) פיצויים מהמדינה יחושבו באופן שבו מחושבים פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות וחוק הרכישה. (ג) פיצויים מהמדינה יחושבו באופן שבו מחושבים פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות וחוק הרכישה. עיכוב הליכים 86. (א) הליכי ברור תביעה של תובע לפי פקודת ההסדר אין בהם כדי לעכב הליכי הסדרה לפי חוק זה, אם יש תובע מאשר ביחס לאותה קרקע, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי פקיד ההסדר או ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי התובע לפי פקודת ההסדר הוא בעל הזכויות בקרקע. (א) הליכי ברור תביעה של תובע לפי פקודת ההסדר אין בהם כדי לעכב הליכי הסדרה לפי חוק זה, אם יש תובע מאשר ביחס לאותה קרקע, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי פקיד ההסדר או ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי התובע לפי פקודת ההסדר הוא בעל הזכויות בקרקע. (א) הליכי ברור תביעה של תובע לפי פקודת ההסדר אין בהם כדי לעכב הליכי הסדרה לפי חוק זה, אם יש תובע מאשר ביחס לאותה קרקע, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי פקיד ההסדר או ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי התובע לפי פקודת ההסדר הוא בעל הזכויות בקרקע. (א) הליכי ברור תביעה של תובע לפי פקודת ההסדר אין בהם כדי לעכב הליכי הסדרה לפי חוק זה, אם יש תובע מאשר ביחס לאותה קרקע, ויראו את מי שנקבע כתובע מאשר על ידי פקיד ההסדר או ועדת התמורות ככזה, לכל דבר ועניין, אלא אם כן קבע בית המשפט כי התובע לפי פקודת ההסדר הוא בעל הזכויות בקרקע. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ייתן בית המשפט צו המונע את הליכי ההסדרה לפי חוק זה או מעכב אותם, או המורה על החלפתו, לעניין ההליכים לפי חוק זה, של תובע המאשר בתובע מאחר, וזאת כל עוד לא קבע כי התובע המאחר הוא בעל הזכויות בקרקע. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ייתן בית המשפט צו המונע את הליכי ההסדרה לפי חוק זה או מעכב אותם, או המורה על החלפתו, לעניין ההליכים לפי חוק זה, של תובע המאשר בתובע מאחר, וזאת כל עוד לא קבע כי התובע המאחר הוא בעל הזכויות בקרקע. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ייתן בית המשפט צו המונע את הליכי ההסדרה לפי חוק זה או מעכב אותם, או המורה על החלפתו, לעניין ההליכים לפי חוק זה, של תובע המאשר בתובע מאחר, וזאת כל עוד לא קבע כי התובע המאחר הוא בעל הזכויות בקרקע. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ייתן בית המשפט צו המונע את הליכי ההסדרה לפי חוק זה או מעכב אותם, או המורה על החלפתו, לעניין ההליכים לפי חוק זה, של תובע המאשר בתובע מאחר, וזאת כל עוד לא קבע כי התובע המאחר הוא בעל הזכויות בקרקע. פרק י"א : אכיפה במקרקעין פרק י"א : אכיפה במקרקעין פרק י"א : אכיפה במקרקעין פרק י"א : אכיפה במקרקעין סימן א' : צווי סילוק סימן א' : צווי סילוק סימן א' : צווי סילוק סימן א' : צווי סילוק צו סילוק 87. (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו, ובהתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות, רשאי לקבוע בצו סילוק כי המחזיק בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט יסלק את ידו ממנה בתוך התקופה שנקבעה בצו, אשר לא תפחת משלושים ימים מיום מסירתו (להלן – תקופת הסילוק), אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן: (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו, ובהתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות, רשאי לקבוע בצו סילוק כי המחזיק בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט יסלק את ידו ממנה בתוך התקופה שנקבעה בצו, אשר לא תפחת משלושים ימים מיום מסירתו (להלן – תקופת הסילוק), אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן: (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו, ובהתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות, רשאי לקבוע בצו סילוק כי המחזיק בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט יסלק את ידו ממנה בתוך התקופה שנקבעה בצו, אשר לא תפחת משלושים ימים מיום מסירתו (להלן – תקופת הסילוק), אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן: (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו, ובהתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות, רשאי לקבוע בצו סילוק כי המחזיק בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט יסלק את ידו ממנה בתוך התקופה שנקבעה בצו, אשר לא תפחת משלושים ימים מיום מסירתו (להלן – תקופת הסילוק), אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן: (1) הוא תובע בעלות שלא הגיש בקשה לאישור תביעה או בקשה לברור התביעה לפי פקודת הסדר עד המועד הקובע לאישור; (1) הוא תובע בעלות שלא הגיש בקשה לאישור תביעה או בקשה לברור התביעה לפי פקודת הסדר עד המועד הקובע לאישור; (1) הוא תובע בעלות שלא הגיש בקשה לאישור תביעה או בקשה לברור התביעה לפי פקודת הסדר עד המועד הקובע לאישור; (2) הוא זכאי לתמורה שאינו עומד בתנאים לקבלתה כמפורט בסעיפים 68 או 69(ד); (2) הוא זכאי לתמורה שאינו עומד בתנאים לקבלתה כמפורט בסעיפים 68 או 69(ד); (2) הוא זכאי לתמורה שאינו עומד בתנאים לקבלתה כמפורט בסעיפים 68 או 69(ד); (3) הוא תושב בדואי הזכאי לזכויות לפי חוק זה שאינו עומד בתנאים לקבלתן כמפורט בסעיף 80; (3) הוא תושב בדואי הזכאי לזכויות לפי חוק זה שאינו עומד בתנאים לקבלתן כמפורט בסעיף 80; (3) הוא תושב בדואי הזכאי לזכויות לפי חוק זה שאינו עומד בתנאים לקבלתן כמפורט בסעיף 80; (4) הוא אינו תושב בדואי, אין לו זכות רשומה בקרקע והוא לא תובע בעלות בה; (4) הוא אינו תושב בדואי, אין לו זכות רשומה בקרקע והוא לא תובע בעלות בה; (4) הוא אינו תושב בדואי, אין לו זכות רשומה בקרקע והוא לא תובע בעלות בה; (5) הוא תושב בדואי שלא הגיש בקשה לזכויות עד למועד הקבוע בסעיף 77(א); (5) הוא תושב בדואי שלא הגיש בקשה לזכויות עד למועד הקבוע בסעיף 77(א); (5) הוא תושב בדואי שלא הגיש בקשה לזכויות עד למועד הקבוע בסעיף 77(א); (6) הוא מחזיק בקרקע שהוקנתה למדינה לפי הוראות חוק זה. (6) הוא מחזיק בקרקע שהוקנתה למדינה לפי הוראות חוק זה. (6) הוא מחזיק בקרקע שהוקנתה למדינה לפי הוראות חוק זה. (ב) ניתן צו סילוק, חייב המחזיק לפנות את הקרקע שלגביה ניתן הצו מכל הבנוי והנטוע עליהם, מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים, ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע בתוך תקופת הסילוק. (ב) ניתן צו סילוק, חייב המחזיק לפנות את הקרקע שלגביה ניתן הצו מכל הבנוי והנטוע עליהם, מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים, ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע בתוך תקופת הסילוק. (ב) ניתן צו סילוק, חייב המחזיק לפנות את הקרקע שלגביה ניתן הצו מכל הבנוי והנטוע עליהם, מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים, ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע בתוך תקופת הסילוק. (ב) ניתן צו סילוק, חייב המחזיק לפנות את הקרקע שלגביה ניתן הצו מכל הבנוי והנטוע עליהם, מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים, ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע בתוך תקופת הסילוק. (ג) לא פינה המחזיק את הקרקע בתוך תקופת הסילוק, רשאי מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, להורות למי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור לפנותה – בתוך שישים ימים מהמועד שבו תמה תקופת הסילוק או מהמועד שבו תמה תקופת עיכוב ביצוע הצו, ככל שעוכב בידי בית המשפט. (ג) לא פינה המחזיק את הקרקע בתוך תקופת הסילוק, רשאי מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, להורות למי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור לפנותה – בתוך שישים ימים מהמועד שבו תמה תקופת הסילוק או מהמועד שבו תמה תקופת עיכוב ביצוע הצו, ככל שעוכב בידי בית המשפט. (ג) לא פינה המחזיק את הקרקע בתוך תקופת הסילוק, רשאי מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, להורות למי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור לפנותה – בתוך שישים ימים מהמועד שבו תמה תקופת הסילוק או מהמועד שבו תמה תקופת עיכוב ביצוע הצו, ככל שעוכב בידי בית המשפט. (ג) לא פינה המחזיק את הקרקע בתוך תקופת הסילוק, רשאי מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מחוז של רשות מקרקעי ישראל, להורות למי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור לפנותה – בתוך שישים ימים מהמועד שבו תמה תקופת הסילוק או מהמועד שבו תמה תקופת עיכוב ביצוע הצו, ככל שעוכב בידי בית המשפט. (ד) לצורך ביצוע הצו רשאי מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור, להיכנס לקרקע המיועדת לפינוי, לפנות ממנה כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח את קיום הצו וביצועו; כן רשאי הוא, לפי הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מהמשטרה. (ד) לצורך ביצוע הצו רשאי מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור, להיכנס לקרקע המיועדת לפינוי, לפנות ממנה כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח את קיום הצו וביצועו; כן רשאי הוא, לפי הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מהמשטרה. (ד) לצורך ביצוע הצו רשאי מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור, להיכנס לקרקע המיועדת לפינוי, לפנות ממנה כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח את קיום הצו וביצועו; כן רשאי הוא, לפי הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מהמשטרה. (ד) לצורך ביצוע הצו רשאי מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור, להיכנס לקרקע המיועדת לפינוי, לפנות ממנה כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח את קיום הצו וביצועו; כן רשאי הוא, לפי הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מהמשטרה. (ה) על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, צו סילוק לפי חוק זה יאפשר הריסת בנין אף ללא היתר הריסה. (ה) על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, צו סילוק לפי חוק זה יאפשר הריסת בנין אף ללא היתר הריסה. (ה) על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, צו סילוק לפי חוק זה יאפשר הריסת בנין אף ללא היתר הריסה. (ה) על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, צו סילוק לפי חוק זה יאפשר הריסת בנין אף ללא היתר הריסה. (ו) לא יינתן צו סילוק אלא אם כן מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור הגיש למנהל רשות מקרקעי ישראל דין וחשבון המפרט את עילת מתן הצו כאמור בסעיף קטן (א); לדין וחשבון יצורפו כל המסמכים שיש בהם כדי לאמת את האמור בו. (ו) לא יינתן צו סילוק אלא אם כן מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור הגיש למנהל רשות מקרקעי ישראל דין וחשבון המפרט את עילת מתן הצו כאמור בסעיף קטן (א); לדין וחשבון יצורפו כל המסמכים שיש בהם כדי לאמת את האמור בו. (ו) לא יינתן צו סילוק אלא אם כן מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור הגיש למנהל רשות מקרקעי ישראל דין וחשבון המפרט את עילת מתן הצו כאמור בסעיף קטן (א); לדין וחשבון יצורפו כל המסמכים שיש בהם כדי לאמת את האמור בו. (ו) לא יינתן צו סילוק אלא אם כן מי שמוסמך לכך לפי חוק מקרקעי ציבור הגיש למנהל רשות מקרקעי ישראל דין וחשבון המפרט את עילת מתן הצו כאמור בסעיף קטן (א); לדין וחשבון יצורפו כל המסמכים שיש בהם כדי לאמת את האמור בו. (ז) ניתן צו סילוק – יראו אותו כתקף כלפי המחזיק גם אם סולק לפיו או הסתלק בתוך התקופה הנקובה בו מהקרקע וחזר אליה, ובלבד שלא חלפו יותר משנים עשר חודשים מיום מתן הצו. (ז) ניתן צו סילוק – יראו אותו כתקף כלפי המחזיק גם אם סולק לפיו או הסתלק בתוך התקופה הנקובה בו מהקרקע וחזר אליה, ובלבד שלא חלפו יותר משנים עשר חודשים מיום מתן הצו. (ז) ניתן צו סילוק – יראו אותו כתקף כלפי המחזיק גם אם סולק לפיו או הסתלק בתוך התקופה הנקובה בו מהקרקע וחזר אליה, ובלבד שלא חלפו יותר משנים עשר חודשים מיום מתן הצו. (ז) ניתן צו סילוק – יראו אותו כתקף כלפי המחזיק גם אם סולק לפיו או הסתלק בתוך התקופה הנקובה בו מהקרקע וחזר אליה, ובלבד שלא חלפו יותר משנים עשר חודשים מיום מתן הצו. (ח) הרואה עצמו נפגע ממתן הצו, רשאי לפנות לבית המשפט תוך 30 ימים מיום מתן הצו בבקשה לבטל את צו הסילוק ויחולו הוראות אלה: (ח) הרואה עצמו נפגע ממתן הצו, רשאי לפנות לבית המשפט תוך 30 ימים מיום מתן הצו בבקשה לבטל את צו הסילוק ויחולו הוראות אלה: (ח) הרואה עצמו נפגע ממתן הצו, רשאי לפנות לבית המשפט תוך 30 ימים מיום מתן הצו בבקשה לבטל את צו הסילוק ויחולו הוראות אלה: (ח) הרואה עצמו נפגע ממתן הצו, רשאי לפנות לבית המשפט תוך 30 ימים מיום מתן הצו בבקשה לבטל את צו הסילוק ויחולו הוראות אלה: (1) ביטול צו סילוק לא ייעשה אם מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א); (1) ביטול צו סילוק לא ייעשה אם מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א); (1) ביטול צו סילוק לא ייעשה אם מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א); (2) פניה בבקשה לביטול צו סילוק לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, לאחר שנתן לרשות להשמיע את טענותיה בעניין; ואולם, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי בית המשפט לעכב את צו הסילוק גם מבלי שהשמיעה הרשות טענותיה, ובלבד שעיכוב כאמור לא יעלה על שבעה ימים. (2) פניה בבקשה לביטול צו סילוק לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, לאחר שנתן לרשות להשמיע את טענותיה בעניין; ואולם, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי בית המשפט לעכב את צו הסילוק גם מבלי שהשמיעה הרשות טענותיה, ובלבד שעיכוב כאמור לא יעלה על שבעה ימים. (2) פניה בבקשה לביטול צו סילוק לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, לאחר שנתן לרשות להשמיע את טענותיה בעניין; ואולם, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי בית המשפט לעכב את צו הסילוק גם מבלי שהשמיעה הרשות טענותיה, ובלבד שעיכוב כאמור לא יעלה על שבעה ימים. (ט) הוראות סעיף 4(ב) לחוק מקרקעי ציבור יחולו על צו סילוק לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. (ט) הוראות סעיף 4(ב) לחוק מקרקעי ציבור יחולו על צו סילוק לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. (ט) הוראות סעיף 4(ב) לחוק מקרקעי ציבור יחולו על צו סילוק לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. (ט) הוראות סעיף 4(ב) לחוק מקרקעי ציבור יחולו על צו סילוק לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. (י) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו סילוק לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק והשר הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (י) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו סילוק לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק והשר הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (י) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו סילוק לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק והשר הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (י) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו סילוק לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק והשר הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (יא) שר המשפטים יקבע כללים לביצוע הצו בידי רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה לעניין המצאת הצו או פרסום דבר הוצאתו, הטלת הוצאות הביצוע על המחזיק, או אחסנת מיטלטלין, וכן רשאי הוא לקבוע סדרי דין בהליכים בבקשה לביטול צו סילוק. (יא) שר המשפטים יקבע כללים לביצוע הצו בידי רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה לעניין המצאת הצו או פרסום דבר הוצאתו, הטלת הוצאות הביצוע על המחזיק, או אחסנת מיטלטלין, וכן רשאי הוא לקבוע סדרי דין בהליכים בבקשה לביטול צו סילוק. (יא) שר המשפטים יקבע כללים לביצוע הצו בידי רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה לעניין המצאת הצו או פרסום דבר הוצאתו, הטלת הוצאות הביצוע על המחזיק, או אחסנת מיטלטלין, וכן רשאי הוא לקבוע סדרי דין בהליכים בבקשה לביטול צו סילוק. (יא) שר המשפטים יקבע כללים לביצוע הצו בידי רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה לעניין המצאת הצו או פרסום דבר הוצאתו, הטלת הוצאות הביצוע על המחזיק, או אחסנת מיטלטלין, וכן רשאי הוא לקבוע סדרי דין בהליכים בבקשה לביטול צו סילוק. (יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה חוק מקרקעי ציבור, חוק המקרקעין וחוק העונשין. (יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה חוק מקרקעי ציבור, חוק המקרקעין וחוק העונשין. (יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה חוק מקרקעי ציבור, חוק המקרקעין וחוק העונשין. (יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה חוק מקרקעי ציבור, חוק המקרקעין וחוק העונשין. צו לסילוק יד משטח 88. (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו והיועץ המשפטי של הרשות ובאישור פרקליט המחוז, רשאים לקבוע כי קרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט תפונה, בתוך התקופה שנקבעה בצו אשר לא תפחת מחמישה עשר ימים, מכל אדם וחפץ, ואסור לאף אדם להחזיק או להשתמש בה (להלן – צו לסילוק יד משטח), אם התקיים אחד מאלה: (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו והיועץ המשפטי של הרשות ובאישור פרקליט המחוז, רשאים לקבוע כי קרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט תפונה, בתוך התקופה שנקבעה בצו אשר לא תפחת מחמישה עשר ימים, מכל אדם וחפץ, ואסור לאף אדם להחזיק או להשתמש בה (להלן – צו לסילוק יד משטח), אם התקיים אחד מאלה: (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו והיועץ המשפטי של הרשות ובאישור פרקליט המחוז, רשאים לקבוע כי קרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט תפונה, בתוך התקופה שנקבעה בצו אשר לא תפחת מחמישה עשר ימים, מכל אדם וחפץ, ואסור לאף אדם להחזיק או להשתמש בה (להלן – צו לסילוק יד משטח), אם התקיים אחד מאלה: (א) מנהל רשות מקרקעי ישראל בהתייעצות עם מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו והיועץ המשפטי של הרשות ובאישור פרקליט המחוז, רשאים לקבוע כי קרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט תפונה, בתוך התקופה שנקבעה בצו אשר לא תפחת מחמישה עשר ימים, מכל אדם וחפץ, ואסור לאף אדם להחזיק או להשתמש בה (להלן – צו לסילוק יד משטח), אם התקיים אחד מאלה: (1) הקרקע מיועדת להיות מוקצית לפי החלטת ועדת התמורות כתמורה בקרקע, או שהיא נדרשת לצרכי התיישבות של האוכלוסייה הבדואית בנגב או למימוש מטרה אחרת ממטרותיו של חוק זה; (1) הקרקע מיועדת להיות מוקצית לפי החלטת ועדת התמורות כתמורה בקרקע, או שהיא נדרשת לצרכי התיישבות של האוכלוסייה הבדואית בנגב או למימוש מטרה אחרת ממטרותיו של חוק זה; (1) הקרקע מיועדת להיות מוקצית לפי החלטת ועדת התמורות כתמורה בקרקע, או שהיא נדרשת לצרכי התיישבות של האוכלוסייה הבדואית בנגב או למימוש מטרה אחרת ממטרותיו של חוק זה; (2) הוצא צו סילוק ביחס לקרקע והמחזיק הפר אותו, או שקיימו אך חזר לקרקע ללא הרשאה; (2) הוצא צו סילוק ביחס לקרקע והמחזיק הפר אותו, או שקיימו אך חזר לקרקע ללא הרשאה; (2) הוצא צו סילוק ביחס לקרקע והמחזיק הפר אותו, או שקיימו אך חזר לקרקע ללא הרשאה; (3) הוצא צו סילוק ביחס לקרקע וזו נתפסה בידי אדם אחר ללא הרשאה; (3) הוצא צו סילוק ביחס לקרקע וזו נתפסה בידי אדם אחר ללא הרשאה; (3) הוצא צו סילוק ביחס לקרקע וזו נתפסה בידי אדם אחר ללא הרשאה; (4) יש ריבוי מחזיקים שאינם זכאים לתמורה באותה קרקע. (4) יש ריבוי מחזיקים שאינם זכאים לתמורה באותה קרקע. (4) יש ריבוי מחזיקים שאינם זכאים לתמורה באותה קרקע. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה או מי מטעמה, להתיר לאדם להחזיק או להשתמש בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה או מי מטעמה, להתיר לאדם להחזיק או להשתמש בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה או מי מטעמה, להתיר לאדם להחזיק או להשתמש בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה או מי מטעמה, להתיר לאדם להחזיק או להשתמש בקרקע הכלולה באזור הסדרה מפורט. (ג) צו לסילוק יד משטח יעמוד בתוקפו למשך תקופה של עד 60 ימים, וניתן להאריכו מעת לעת. (ג) צו לסילוק יד משטח יעמוד בתוקפו למשך תקופה של עד 60 ימים, וניתן להאריכו מעת לעת. (ג) צו לסילוק יד משטח יעמוד בתוקפו למשך תקופה של עד 60 ימים, וניתן להאריכו מעת לעת. (ג) צו לסילוק יד משטח יעמוד בתוקפו למשך תקופה של עד 60 ימים, וניתן להאריכו מעת לעת. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו לסילוק יד לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק וראש הממשלה הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו לסילוק יד לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק וראש הממשלה הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו לסילוק יד לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק וראש הממשלה הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך להוציא צו לסילוק יד לפי סעיף זה, להוציא צו כאמור לגבי קרקע באזור שאינו אזור הסדרה מפורט, ובלבד שהיא נמצאת באזור ההסדרה הכללי, אם ראה כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק וראש הממשלה הודיע על כוונתו להכריז על אזור זה כאזור הסדרה מפורט. (ה) הוראות סעיף 82(ב) עד (ח), (יא) ו-(יב) יחולו על צו לסילוק יד משטח בשינויים המחויבים, ובכל מקום שבו נאמר בסעיפים הקטנים האמורים "המחזיק", ייקרא "כל מחזיק". (ה) הוראות סעיף 82(ב) עד (ח), (יא) ו-(יב) יחולו על צו לסילוק יד משטח בשינויים המחויבים, ובכל מקום שבו נאמר בסעיפים הקטנים האמורים "המחזיק", ייקרא "כל מחזיק". (ה) הוראות סעיף 82(ב) עד (ח), (יא) ו-(יב) יחולו על צו לסילוק יד משטח בשינויים המחויבים, ובכל מקום שבו נאמר בסעיפים הקטנים האמורים "המחזיק", ייקרא "כל מחזיק". (ה) הוראות סעיף 82(ב) עד (ח), (יא) ו-(יב) יחולו על צו לסילוק יד משטח בשינויים המחויבים, ובכל מקום שבו נאמר בסעיפים הקטנים האמורים "המחזיק", ייקרא "כל מחזיק". סימן ב' : עבירה ועונשין סימן ב' : עבירה ועונשין סימן ב' : עבירה ועונשין סימן ב' : עבירה ועונשין עונשין וסמכויות 89. (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים: (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים: (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים: (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים: (1) מחזיק בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 88 ותקופת הסילוק שקבועה בצו חלפה; (1) מחזיק בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 88 ותקופת הסילוק שקבועה בצו חלפה; (1) מחזיק בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 88 ותקופת הסילוק שקבועה בצו חלפה; (2) נכנס לשטח שהכניסה אליו הוגבלה בצו לפי סעיף 88, או מחזיק בו בלא היתר לפי סעיף 88(ב). (2) נכנס לשטח שהכניסה אליו הוגבלה בצו לפי סעיף 88, או מחזיק בו בלא היתר לפי סעיף 88(ב). (2) נכנס לשטח שהכניסה אליו הוגבלה בצו לפי סעיף 88, או מחזיק בו בלא היתר לפי סעיף 88(ב). (ב) מי שהוסמך לפעול לאכיפת צו סילוק למחזיק קרקע שלא כדין או צו לסילוק יד משטח שניתנו לפי חוק זה, יראו אותו כשוטר לעניין סעיפים 273, 274 ו-275 לחוק העונשין. (ב) מי שהוסמך לפעול לאכיפת צו סילוק למחזיק קרקע שלא כדין או צו לסילוק יד משטח שניתנו לפי חוק זה, יראו אותו כשוטר לעניין סעיפים 273, 274 ו-275 לחוק העונשין. (ב) מי שהוסמך לפעול לאכיפת צו סילוק למחזיק קרקע שלא כדין או צו לסילוק יד משטח שניתנו לפי חוק זה, יראו אותו כשוטר לעניין סעיפים 273, 274 ו-275 לחוק העונשין. (ב) מי שהוסמך לפעול לאכיפת צו סילוק למחזיק קרקע שלא כדין או צו לסילוק יד משטח שניתנו לפי חוק זה, יראו אותו כשוטר לעניין סעיפים 273, 274 ו-275 לחוק העונשין. פרק י"ב : שירותים מוניציפליים בשטחים גליליים פרק י"ב : שירותים מוניציפליים בשטחים גליליים פרק י"ב : שירותים מוניציפליים בשטחים גליליים פרק י"ב : שירותים מוניציפליים בשטחים גליליים חוקי עזר בשטח גלילי 90. שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי, להתקין לשטח גלילי המצוי בתחומי הנגב חוקי עזר בכל ענייני תפקידיה של עירייה על פי פקודת העיריות, ולקבוע בהם הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים ותשלומי חובה. שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי, להתקין לשטח גלילי המצוי בתחומי הנגב חוקי עזר בכל ענייני תפקידיה של עירייה על פי פקודת העיריות, ולקבוע בהם הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים ותשלומי חובה. שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי, להתקין לשטח גלילי המצוי בתחומי הנגב חוקי עזר בכל ענייני תפקידיה של עירייה על פי פקודת העיריות, ולקבוע בהם הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים ותשלומי חובה. שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי, להתקין לשטח גלילי המצוי בתחומי הנגב חוקי עזר בכל ענייני תפקידיה של עירייה על פי פקודת העיריות, ולקבוע בהם הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים ותשלומי חובה. שירותים מוניציפליים ארעיים 91. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר השירותים המוניציפליים הארעיים שיסופקו למבנים או לשימושים הנעשים כדין בשטח גלילי. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר השירותים המוניציפליים הארעיים שיסופקו למבנים או לשימושים הנעשים כדין בשטח גלילי. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר השירותים המוניציפליים הארעיים שיסופקו למבנים או לשימושים הנעשים כדין בשטח גלילי. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר השירותים המוניציפליים הארעיים שיסופקו למבנים או לשימושים הנעשים כדין בשטח גלילי. (ב) שירותים ארעיים כאמור יסופקו בידי אשכול רשויות נגב מזרחי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מזרחי), התשע"ט–2018 ואשכול רשויות נגב מערבי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מערבי), התשע"ח–2018 ששר הפנים הסמיכם לכך; הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור, יקבע השר את הסכום שישולם לו בשל אותם שירותים ורשאי הוא להסמיך אותו לגבות לקופתו את הארנונה, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה המוטלים באותו אזור, על פי סעיפים 85 ו-87 כולם או חלקם. (ב) שירותים ארעיים כאמור יסופקו בידי אשכול רשויות נגב מזרחי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מזרחי), התשע"ט–2018 ואשכול רשויות נגב מערבי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מערבי), התשע"ח–2018 ששר הפנים הסמיכם לכך; הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור, יקבע השר את הסכום שישולם לו בשל אותם שירותים ורשאי הוא להסמיך אותו לגבות לקופתו את הארנונה, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה המוטלים באותו אזור, על פי סעיפים 85 ו-87 כולם או חלקם. (ב) שירותים ארעיים כאמור יסופקו בידי אשכול רשויות נגב מזרחי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מזרחי), התשע"ט–2018 ואשכול רשויות נגב מערבי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מערבי), התשע"ח–2018 ששר הפנים הסמיכם לכך; הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור, יקבע השר את הסכום שישולם לו בשל אותם שירותים ורשאי הוא להסמיך אותו לגבות לקופתו את הארנונה, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה המוטלים באותו אזור, על פי סעיפים 85 ו-87 כולם או חלקם. (ב) שירותים ארעיים כאמור יסופקו בידי אשכול רשויות נגב מזרחי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מזרחי), התשע"ט–2018 ואשכול רשויות נגב מערבי כמשמעותו בצו איגודי ערים (אשכול רשויות נגב מערבי), התשע"ח–2018 ששר הפנים הסמיכם לכך; הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור, יקבע השר את הסכום שישולם לו בשל אותם שירותים ורשאי הוא להסמיך אותו לגבות לקופתו את הארנונה, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה המוטלים באותו אזור, על פי סעיפים 85 ו-87 כולם או חלקם. (ג) הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור יהיו לו כל הסמכויות המוקנות על פי דין לעירייה גם ביחס לשטח הגלילי, ככל שהדבר דרוש לאספקת השירותים, וככל שלא נקבע אחרת על ידי שר הפנים. (ג) הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור יהיו לו כל הסמכויות המוקנות על פי דין לעירייה גם ביחס לשטח הגלילי, ככל שהדבר דרוש לאספקת השירותים, וככל שלא נקבע אחרת על ידי שר הפנים. (ג) הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור יהיו לו כל הסמכויות המוקנות על פי דין לעירייה גם ביחס לשטח הגלילי, ככל שהדבר דרוש לאספקת השירותים, וככל שלא נקבע אחרת על ידי שר הפנים. (ג) הוסמך אשכול רשויות לתת שירותים כאמור יהיו לו כל הסמכויות המוקנות על פי דין לעירייה גם ביחס לשטח הגלילי, ככל שהדבר דרוש לאספקת השירותים, וככל שלא נקבע אחרת על ידי שר הפנים. ארנונה 92. (א) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר ובכפוף להוראות חוק זה לעניין הטלת ארנונה, רשאי להטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על נכסים המצויים בשטח גלילי באזור הנגב, בשיעור שיקבע. (א) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר ובכפוף להוראות חוק זה לעניין הטלת ארנונה, רשאי להטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על נכסים המצויים בשטח גלילי באזור הנגב, בשיעור שיקבע. (א) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר ובכפוף להוראות חוק זה לעניין הטלת ארנונה, רשאי להטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על נכסים המצויים בשטח גלילי באזור הנגב, בשיעור שיקבע. (א) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר ובכפוף להוראות חוק זה לעניין הטלת ארנונה, רשאי להטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על נכסים המצויים בשטח גלילי באזור הנגב, בשיעור שיקבע. (ב) לא תוטל ארנונה בהתאם לסעיף קטן (א) על נכסי המדינה. (ב) לא תוטל ארנונה בהתאם לסעיף קטן (א) על נכסי המדינה. (ב) לא תוטל ארנונה בהתאם לסעיף קטן (א) על נכסי המדינה. (ב) לא תוטל ארנונה בהתאם לסעיף קטן (א) על נכסי המדינה. (ג) הארנונה הכללית תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס לקופת המדינה; על ארנונה כאמור יחולו הוראות כל דין החלות על ארנונה, הטלתה וגבייתה בשינויים המחויבים. (ג) הארנונה הכללית תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס לקופת המדינה; על ארנונה כאמור יחולו הוראות כל דין החלות על ארנונה, הטלתה וגבייתה בשינויים המחויבים. (ג) הארנונה הכללית תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס לקופת המדינה; על ארנונה כאמור יחולו הוראות כל דין החלות על ארנונה, הטלתה וגבייתה בשינויים המחויבים. (ג) הארנונה הכללית תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס לקופת המדינה; על ארנונה כאמור יחולו הוראות כל דין החלות על ארנונה, הטלתה וגבייתה בשינויים המחויבים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר, לקבוע שהארנונה הכללית תשולם, כולה או חלקה, לאחת או יותר מהרשויות המקומיות הסמוכות לשטח הגלילי. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר, לקבוע שהארנונה הכללית תשולם, כולה או חלקה, לאחת או יותר מהרשויות המקומיות הסמוכות לשטח הגלילי. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר, לקבוע שהארנונה הכללית תשולם, כולה או חלקה, לאחת או יותר מהרשויות המקומיות הסמוכות לשטח הגלילי. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר והשר, לקבוע שהארנונה הכללית תשולם, כולה או חלקה, לאחת או יותר מהרשויות המקומיות הסמוכות לשטח הגלילי. מנהלה מרחבית 93. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בצו ששטחים גליליים בתחום מחוז הדרום, כולם או חלקם, ינוהלו בידי מנהלה מרחבית (בסעיף זה – הצו). (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בצו ששטחים גליליים בתחום מחוז הדרום, כולם או חלקם, ינוהלו בידי מנהלה מרחבית (בסעיף זה – הצו). (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בצו ששטחים גליליים בתחום מחוז הדרום, כולם או חלקם, ינוהלו בידי מנהלה מרחבית (בסעיף זה – הצו). (א) שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בצו ששטחים גליליים בתחום מחוז הדרום, כולם או חלקם, ינוהלו בידי מנהלה מרחבית (בסעיף זה – הצו). (ב) בצו יקנה שר הפנים למנהלה המרחבית את הסמכויות והתפקידים המוקנים לעירייה על פי פקודת העיריות, כולם או חלקם. (ב) בצו יקנה שר הפנים למנהלה המרחבית את הסמכויות והתפקידים המוקנים לעירייה על פי פקודת העיריות, כולם או חלקם. (ב) בצו יקנה שר הפנים למנהלה המרחבית את הסמכויות והתפקידים המוקנים לעירייה על פי פקודת העיריות, כולם או חלקם. (ב) בצו יקנה שר הפנים למנהלה המרחבית את הסמכויות והתפקידים המוקנים לעירייה על פי פקודת העיריות, כולם או חלקם. (ג) מנהלה מרחבית כאמור תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (ג) מנהלה מרחבית כאמור תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (ג) מנהלה מרחבית כאמור תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (ג) מנהלה מרחבית כאמור תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (1) ראש המנהלה, שימנה שר הפנים ובלבד שנתקיימו בו תנאי הכשירות המפורטים להלן: (1) ראש המנהלה, שימנה שר הפנים ובלבד שנתקיימו בו תנאי הכשירות המפורטים להלן: (1) ראש המנהלה, שימנה שר הפנים ובלבד שנתקיימו בו תנאי הכשירות המפורטים להלן: (א) הוא רואה חשבון או שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, מנהל עסקים, משפטים, חשבונאות, מיהל ציבורי, תכנון ערים, אדריכלות או גאוגרפיה; (א) הוא רואה חשבון או שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, מנהל עסקים, משפטים, חשבונאות, מיהל ציבורי, תכנון ערים, אדריכלות או גאוגרפיה; (ב) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כראש מנהלה או שבית משפט קבע בפסק דין כי יש בעבירה שעבר משום קלון. (ב) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כראש מנהלה או שבית משפט קבע בפסק דין כי יש בעבירה שעבר משום קלון. (2) ארבעה חברים נוספים שימנה שר הפנים, שניים מהם לפחות מקרב עובדי המדינה; חברים שימונו שלא מקרב עובדי המדינה יהיו בעלי תואר אקדמי, כאמור בפסקה (1)(א), שהם בעלי ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתפקידים כאמור. (2) ארבעה חברים נוספים שימנה שר הפנים, שניים מהם לפחות מקרב עובדי המדינה; חברים שימונו שלא מקרב עובדי המדינה יהיו בעלי תואר אקדמי, כאמור בפסקה (1)(א), שהם בעלי ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתפקידים כאמור. (2) ארבעה חברים נוספים שימנה שר הפנים, שניים מהם לפחות מקרב עובדי המדינה; חברים שימונו שלא מקרב עובדי המדינה יהיו בעלי תואר אקדמי, כאמור בפסקה (1)(א), שהם בעלי ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתפקידים כאמור. (ד) מעמדה של המנהלה יהיה כשל עירייה לצורך ביצוע הסמכויות והתפקידים שהוקנו לה בצו כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) מעמדה של המנהלה יהיה כשל עירייה לצורך ביצוע הסמכויות והתפקידים שהוקנו לה בצו כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) מעמדה של המנהלה יהיה כשל עירייה לצורך ביצוע הסמכויות והתפקידים שהוקנו לה בצו כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) מעמדה של המנהלה יהיה כשל עירייה לצורך ביצוע הסמכויות והתפקידים שהוקנו לה בצו כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) הקנה שר הפנים למנהלה מרחבית סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי תחום מסוים, לא ישתמש השר בסמכויות האמורות בסעיפים 91 ו–92 לגבי אותו תחום, כל עוד לא ביטל את הצו. (ה) הקנה שר הפנים למנהלה מרחבית סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי תחום מסוים, לא ישתמש השר בסמכויות האמורות בסעיפים 91 ו–92 לגבי אותו תחום, כל עוד לא ביטל את הצו. (ה) הקנה שר הפנים למנהלה מרחבית סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי תחום מסוים, לא ישתמש השר בסמכויות האמורות בסעיפים 91 ו–92 לגבי אותו תחום, כל עוד לא ביטל את הצו. (ה) הקנה שר הפנים למנהלה מרחבית סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי תחום מסוים, לא ישתמש השר בסמכויות האמורות בסעיפים 91 ו–92 לגבי אותו תחום, כל עוד לא ביטל את הצו. מנהלת חינוך גלילית 94. שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, ימנה בצו שיפורסם ברשומות, מנהלת חינוך גלילית שתהא רשות החינוך המקומית כמשמעותה בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ויהיו לה כל הסמכויות והחובות של רשות חינוך מקומית לגבי השטח הגלילי בנגב. שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, ימנה בצו שיפורסם ברשומות, מנהלת חינוך גלילית שתהא רשות החינוך המקומית כמשמעותה בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ויהיו לה כל הסמכויות והחובות של רשות חינוך מקומית לגבי השטח הגלילי בנגב. שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, ימנה בצו שיפורסם ברשומות, מנהלת חינוך גלילית שתהא רשות החינוך המקומית כמשמעותה בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ויהיו לה כל הסמכויות והחובות של רשות חינוך מקומית לגבי השטח הגלילי בנגב. שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, ימנה בצו שיפורסם ברשומות, מנהלת חינוך גלילית שתהא רשות החינוך המקומית כמשמעותה בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ויהיו לה כל הסמכויות והחובות של רשות חינוך מקומית לגבי השטח הגלילי בנגב. קרן לשמירה על שטחים גלילים בנגב 95. (א) מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים גליליים בנגב במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן). (א) מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים גליליים בנגב במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן). (א) מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים גליליים בנגב במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן). (א) מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים גליליים בנגב במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן). (ב) מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הגליליים בנגב, לרבות פינוי פסולת, מניעת מפגעים ופלישות לשטחים הגליליים; וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. (ב) מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הגליליים בנגב, לרבות פינוי פסולת, מניעת מפגעים ופלישות לשטחים הגליליים; וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. (ב) מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הגליליים בנגב, לרבות פינוי פסולת, מניעת מפגעים ופלישות לשטחים הגליליים; וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. (ב) מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הגליליים בנגב, לרבות פינוי פסולת, מניעת מפגעים ופלישות לשטחים הגליליים; וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. (ג) הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתוכנית רב-שנתית שתאשר הממשלה. (ג) הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתוכנית רב-שנתית שתאשר הממשלה. (ג) הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתוכנית רב-שנתית שתאשר הממשלה. (ג) הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתוכנית רב-שנתית שתאשר הממשלה. (ד) כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות רשות מקרקעי ישראל באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר. (ד) כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות רשות מקרקעי ישראל באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר. (ד) כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות רשות מקרקעי ישראל באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר. (ד) כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות רשות מקרקעי ישראל באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר. (ה) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה. (ה) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה. (ה) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה. (ה) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה. פרק י"ג : השקעות הרשות בפיתוח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב פרק י"ג : השקעות הרשות בפיתוח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב פרק י"ג : השקעות הרשות בפיתוח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב פרק י"ג : השקעות הרשות בפיתוח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב השקעות ופיתוח תשתיות ומבני ציבור בתחום רשות מקומית בדואית 96. הרשות, בהתאם למדיניות השר ולתקציבה, תהא מוסמכת להשקיע ולפתח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב. הרשות, בהתאם למדיניות השר ולתקציבה, תהא מוסמכת להשקיע ולפתח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב. הרשות, בהתאם למדיניות השר ולתקציבה, תהא מוסמכת להשקיע ולפתח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב. הרשות, בהתאם למדיניות השר ולתקציבה, תהא מוסמכת להשקיע ולפתח תשתיות ומבני ציבור בתחומי רשויות מקומיות בדואיות בנגב. תנאים להשקעת תקציבים 97. השקעת תקציבים ופיתוח תשתיות בתחומי רשויות בדואיות בנגב על ידי הרשות, תהא כפופה לתנאים שלהלן: השקעת תקציבים ופיתוח תשתיות בתחומי רשויות בדואיות בנגב על ידי הרשות, תהא כפופה לתנאים שלהלן: השקעת תקציבים ופיתוח תשתיות בתחומי רשויות בדואיות בנגב על ידי הרשות, תהא כפופה לתנאים שלהלן: השקעת תקציבים ופיתוח תשתיות בתחומי רשויות בדואיות בנגב על ידי הרשות, תהא כפופה לתנאים שלהלן: (1) חתימת הרשות המקומית הבדואית על התחייבות הרשות המקומית לצורך ביצוע והקמת תשתיות ומבני ציבור בתחומה על ידי הרשות; (1) חתימת הרשות המקומית הבדואית על התחייבות הרשות המקומית לצורך ביצוע והקמת תשתיות ומבני ציבור בתחומה על ידי הרשות; (1) חתימת הרשות המקומית הבדואית על התחייבות הרשות המקומית לצורך ביצוע והקמת תשתיות ומבני ציבור בתחומה על ידי הרשות; (1) חתימת הרשות המקומית הבדואית על התחייבות הרשות המקומית לצורך ביצוע והקמת תשתיות ומבני ציבור בתחומה על ידי הרשות; (2) ביצוע מסירה הנדסית של האתר לידי הרשות המקומית בסיום כל שלב בעבודות פיתוח ובנייה בתחומי הרשות המקומית תבוצע, עד לתחילת שלב העבודות הבא, וביצוע מסירה סופית לאחריות הרשות המקומית בסיום שלב הפיתוח או הבנייה הסופיים תבוצע (להלן –מסירה סופית); (2) ביצוע מסירה הנדסית של האתר לידי הרשות המקומית בסיום כל שלב בעבודות פיתוח ובנייה בתחומי הרשות המקומית תבוצע, עד לתחילת שלב העבודות הבא, וביצוע מסירה סופית לאחריות הרשות המקומית בסיום שלב הפיתוח או הבנייה הסופיים תבוצע (להלן –מסירה סופית); (2) ביצוע מסירה הנדסית של האתר לידי הרשות המקומית בסיום כל שלב בעבודות פיתוח ובנייה בתחומי הרשות המקומית תבוצע, עד לתחילת שלב העבודות הבא, וביצוע מסירה סופית לאחריות הרשות המקומית בסיום שלב הפיתוח או הבנייה הסופיים תבוצע (להלן –מסירה סופית); (2) ביצוע מסירה הנדסית של האתר לידי הרשות המקומית בסיום כל שלב בעבודות פיתוח ובנייה בתחומי הרשות המקומית תבוצע, עד לתחילת שלב העבודות הבא, וביצוע מסירה סופית לאחריות הרשות המקומית בסיום שלב הפיתוח או הבנייה הסופיים תבוצע (להלן –מסירה סופית); (3) לאחר כל מסירה הנדסית ועד לתחילת שלב העבודות הבא, וכן לאחר מסירה סופית, תסתיים אחריות ומחויבות הרשות לאתר הפיתוח או הבנייה והרשות המקומית תקבל את האחריות להמשך הטיפול, האחזקה השוטפת והתפעול שלה. (3) לאחר כל מסירה הנדסית ועד לתחילת שלב העבודות הבא, וכן לאחר מסירה סופית, תסתיים אחריות ומחויבות הרשות לאתר הפיתוח או הבנייה והרשות המקומית תקבל את האחריות להמשך הטיפול, האחזקה השוטפת והתפעול שלה. (3) לאחר כל מסירה הנדסית ועד לתחילת שלב העבודות הבא, וכן לאחר מסירה סופית, תסתיים אחריות ומחויבות הרשות לאתר הפיתוח או הבנייה והרשות המקומית תקבל את האחריות להמשך הטיפול, האחזקה השוטפת והתפעול שלה. (3) לאחר כל מסירה הנדסית ועד לתחילת שלב העבודות הבא, וכן לאחר מסירה סופית, תסתיים אחריות ומחויבות הרשות לאתר הפיתוח או הבנייה והרשות המקומית תקבל את האחריות להמשך הטיפול, האחזקה השוטפת והתפעול שלה. פרק י"ד: הוראות שונות פרק י"ד: הוראות שונות פרק י"ד: הוראות שונות פרק י"ד: הוראות שונות ביטול או שינוי הכרזה מפורט 98. השר רשאי לבטל את הכרזתו של אזור כאזור הסדרה מפורט, כולו או חלקו, או לשנות את גבולותיו, אם ראה שאין אפשרות ממשית להשגתן של מטרות החוק באותו אזור, בהתייחס, בין היתר, לחלקם של התובעים המאשרים ביחס לכלל החלקות הנתבעות באותו אזור. השר רשאי לבטל את הכרזתו של אזור כאזור הסדרה מפורט, כולו או חלקו, או לשנות את גבולותיו, אם ראה שאין אפשרות ממשית להשגתן של מטרות החוק באותו אזור, בהתייחס, בין היתר, לחלקם של התובעים המאשרים ביחס לכלל החלקות הנתבעות באותו אזור. השר רשאי לבטל את הכרזתו של אזור כאזור הסדרה מפורט, כולו או חלקו, או לשנות את גבולותיו, אם ראה שאין אפשרות ממשית להשגתן של מטרות החוק באותו אזור, בהתייחס, בין היתר, לחלקם של התובעים המאשרים ביחס לכלל החלקות הנתבעות באותו אזור. השר רשאי לבטל את הכרזתו של אזור כאזור הסדרה מפורט, כולו או חלקו, או לשנות את גבולותיו, אם ראה שאין אפשרות ממשית להשגתן של מטרות החוק באותו אזור, בהתייחס, בין היתר, לחלקם של התובעים המאשרים ביחס לכלל החלקות הנתבעות באותו אזור. מניעת פעולה לפי פקודת ההסדר בתקופת הביניים 99. הוכרז אזור הסדרה מפורט – לא תעשה כל פעולה לפי פקודת ההסדר החל מיום התחילה לאותו אזור ועד למועד הקובע לאישור. הוכרז אזור הסדרה מפורט – לא תעשה כל פעולה לפי פקודת ההסדר החל מיום התחילה לאותו אזור ועד למועד הקובע לאישור. הוכרז אזור הסדרה מפורט – לא תעשה כל פעולה לפי פקודת ההסדר החל מיום התחילה לאותו אזור ועד למועד הקובע לאישור. הוכרז אזור הסדרה מפורט – לא תעשה כל פעולה לפי פקודת ההסדר החל מיום התחילה לאותו אזור ועד למועד הקובע לאישור. תחולה 100 בכל מקום של סתירה בין הוראות חוק זה והוראות כל דין – יחולו הוראות חוק זה. בכל מקום של סתירה בין הוראות חוק זה והוראות כל דין – יחולו הוראות חוק זה. בכל מקום של סתירה בין הוראות חוק זה והוראות כל דין – יחולו הוראות חוק זה. בכל מקום של סתירה בין הוראות חוק זה והוראות כל דין – יחולו הוראות חוק זה. תמורה לפי החוק בלבד 101. מיום תחילתו של חוק זה, לא תהיה מכוח משא ומתן, הסכם, החלטה, הבטחה, הוראה או מסמך אחר שהתקיימו או ניתנו לאחר תחילתו, כל זכות לתמורה מהמדינה בגין תביעת בעלות שהוגשה ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, אלא לפי הוראות חוק זה. מיום תחילתו של חוק זה, לא תהיה מכוח משא ומתן, הסכם, החלטה, הבטחה, הוראה או מסמך אחר שהתקיימו או ניתנו לאחר תחילתו, כל זכות לתמורה מהמדינה בגין תביעת בעלות שהוגשה ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, אלא לפי הוראות חוק זה. מיום תחילתו של חוק זה, לא תהיה מכוח משא ומתן, הסכם, החלטה, הבטחה, הוראה או מסמך אחר שהתקיימו או ניתנו לאחר תחילתו, כל זכות לתמורה מהמדינה בגין תביעת בעלות שהוגשה ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, אלא לפי הוראות חוק זה. מיום תחילתו של חוק זה, לא תהיה מכוח משא ומתן, הסכם, החלטה, הבטחה, הוראה או מסמך אחר שהתקיימו או ניתנו לאחר תחילתו, כל זכות לתמורה מהמדינה בגין תביעת בעלות שהוגשה ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה, אלא לפי הוראות חוק זה. אזרח ישראל 102. לא יהיה אדם זכאי לתמורה או לזכויות לפי חוק זה אלא אם הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. לא יהיה אדם זכאי לתמורה או לזכויות לפי חוק זה אלא אם הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. לא יהיה אדם זכאי לתמורה או לזכויות לפי חוק זה אלא אם הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. לא יהיה אדם זכאי לתמורה או לזכויות לפי חוק זה אלא אם הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. הודעה על התביעות ראיה לכאורה 103. ההודעה המעודכנת על התביעות תהווה ראיה לכאורה לתוכנה בכל הליך לפי פקודת ההסדר שיתנהל בבית המשפט לאחר פרסומה ועד לפרסומה של ההודעה המעדכנת על תביעות. ההודעה המעודכנת על התביעות תהווה ראיה לכאורה לתוכנה בכל הליך לפי פקודת ההסדר שיתנהל בבית המשפט לאחר פרסומה ועד לפרסומה של ההודעה המעדכנת על תביעות. ההודעה המעודכנת על התביעות תהווה ראיה לכאורה לתוכנה בכל הליך לפי פקודת ההסדר שיתנהל בבית המשפט לאחר פרסומה ועד לפרסומה של ההודעה המעדכנת על תביעות. ההודעה המעודכנת על התביעות תהווה ראיה לכאורה לתוכנה בכל הליך לפי פקודת ההסדר שיתנהל בבית המשפט לאחר פרסומה ועד לפרסומה של ההודעה המעדכנת על תביעות. הוראות לעניין מסים 104. (א) קבלת תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה בעקבות המרה לפי סעיפים 73-74, לא תיחשב כאחת מאלה: (א) קבלת תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה בעקבות המרה לפי סעיפים 73-74, לא תיחשב כאחת מאלה: (א) קבלת תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה בעקבות המרה לפי סעיפים 73-74, לא תיחשב כאחת מאלה: (א) קבלת תמורה לפי חוק זה, לרבות תמורה בעקבות המרה לפי סעיפים 73-74, לא תיחשב כאחת מאלה: (1) הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה ולא תחויב במס לפי הפקודה האמורה או לפי חוק מיסוי מקרקעין; (1) הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה ולא תחויב במס לפי הפקודה האמורה או לפי חוק מיסוי מקרקעין; (2) מכירה בפטור ממס לעניין הפרק החמישי לחוק מיסוי מקרקעין. (2) מכירה בפטור ממס לעניין הפרק החמישי לחוק מיסוי מקרקעין. (ב) על ויתור לפי חוק זה על זכות תביעה בהליכים לפי פקודת ההסדר, לרבות מסירת חזקה במקרקעין לפי חוק זה והמרת תמורה לפי סעיפים 73-74 יחולו הוראות אלה: (ב) על ויתור לפי חוק זה על זכות תביעה בהליכים לפי פקודת ההסדר, לרבות מסירת חזקה במקרקעין לפי חוק זה והמרת תמורה לפי סעיפים 73-74 יחולו הוראות אלה: (ב) על ויתור לפי חוק זה על זכות תביעה בהליכים לפי פקודת ההסדר, לרבות מסירת חזקה במקרקעין לפי חוק זה והמרת תמורה לפי סעיפים 73-74 יחולו הוראות אלה: (ב) על ויתור לפי חוק זה על זכות תביעה בהליכים לפי פקודת ההסדר, לרבות מסירת חזקה במקרקעין לפי חוק זה והמרת תמורה לפי סעיפים 73-74 יחולו הוראות אלה: (1) לא ייחשבו כמכירת זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין או כמכירת נכס לעניין פקודת מס הכנסה. (1) לא ייחשבו כמכירת זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין או כמכירת נכס לעניין פקודת מס הכנסה. (2) יהיו פטורים ממס לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. (2) יהיו פטורים ממס לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. (ג) זכאי לתמורה בקרקע וזכאי להקצאת מגרש מגורים מפותח לפי חוק זה, לרבות מי שזכאותו נובעת מהמרת תמורה לפי סעיף 73 או 74 – זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של קרקע התמורה או של מגרש המגורים שהוקצו לו, לפי העניין; לעניין סעיף זה – "מס רכישה" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין. (ג) זכאי לתמורה בקרקע וזכאי להקצאת מגרש מגורים מפותח לפי חוק זה, לרבות מי שזכאותו נובעת מהמרת תמורה לפי סעיף 73 או 74 – זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של קרקע התמורה או של מגרש המגורים שהוקצו לו, לפי העניין; לעניין סעיף זה – "מס רכישה" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין. (ג) זכאי לתמורה בקרקע וזכאי להקצאת מגרש מגורים מפותח לפי חוק זה, לרבות מי שזכאותו נובעת מהמרת תמורה לפי סעיף 73 או 74 – זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של קרקע התמורה או של מגרש המגורים שהוקצו לו, לפי העניין; לעניין סעיף זה – "מס רכישה" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין. (ג) זכאי לתמורה בקרקע וזכאי להקצאת מגרש מגורים מפותח לפי חוק זה, לרבות מי שזכאותו נובעת מהמרת תמורה לפי סעיף 73 או 74 – זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של קרקע התמורה או של מגרש המגורים שהוקצו לו, לפי העניין; לעניין סעיף זה – "מס רכישה" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין. שימוש בסמכויות של פקיד ההסדר 105. ועדת התמורות תוכל לעשות שימוש בסמכויותיו של פקיד ההסדר על פי סעיפים 27-30 ו-32 לפקודת ההסדר, בשינויים המחויבים, ככל שראתה שיש צורך בכך. ועדת התמורות תוכל לעשות שימוש בסמכויותיו של פקיד ההסדר על פי סעיפים 27-30 ו-32 לפקודת ההסדר, בשינויים המחויבים, ככל שראתה שיש צורך בכך. ועדת התמורות תוכל לעשות שימוש בסמכויותיו של פקיד ההסדר על פי סעיפים 27-30 ו-32 לפקודת ההסדר, בשינויים המחויבים, ככל שראתה שיש צורך בכך. ועדת התמורות תוכל לעשות שימוש בסמכויותיו של פקיד ההסדר על פי סעיפים 27-30 ו-32 לפקודת ההסדר, בשינויים המחויבים, ככל שראתה שיש צורך בכך. פרק ט"ו: הפסקת פעילות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פרק ט"ו: הפסקת פעילות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פרק ט"ו: הפסקת פעילות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פרק ט"ו: הפסקת פעילות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב העברת פעילות ותקציב לרשות 106. עם כניסתו לתוקף של חוק זה, יועברו כל פעילותה ותקציביה של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שהוקמה בתוקף החלטת ממשלה מיום כ"ט תמוז התשס"ז (15 ביולי 2007) (להלן – הרשות החדלה), לרשות המוקמת לפי חוק זה; עם העברת הפעילות והתקציבים כאמור, תחדל הרשות החדלה מלהתקיים. עם כניסתו לתוקף של חוק זה, יועברו כל פעילותה ותקציביה של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שהוקמה בתוקף החלטת ממשלה מיום כ"ט תמוז התשס"ז (15 ביולי 2007) (להלן – הרשות החדלה), לרשות המוקמת לפי חוק זה; עם העברת הפעילות והתקציבים כאמור, תחדל הרשות החדלה מלהתקיים. עם כניסתו לתוקף של חוק זה, יועברו כל פעילותה ותקציביה של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שהוקמה בתוקף החלטת ממשלה מיום כ"ט תמוז התשס"ז (15 ביולי 2007) (להלן – הרשות החדלה), לרשות המוקמת לפי חוק זה; עם העברת הפעילות והתקציבים כאמור, תחדל הרשות החדלה מלהתקיים. עם כניסתו לתוקף של חוק זה, יועברו כל פעילותה ותקציביה של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שהוקמה בתוקף החלטת ממשלה מיום כ"ט תמוז התשס"ז (15 ביולי 2007) (להלן – הרשות החדלה), לרשות המוקמת לפי חוק זה; עם העברת הפעילות והתקציבים כאמור, תחדל הרשות החדלה מלהתקיים. המנהל הכללי 107. המנהל הכללי של הרשות החדלה ימונה כמנהל הכללי של הרשות לפי חוק זה ויהיה אחראי, בין היתר, להעברת הפעילות והתקציבים של הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה. המנהל הכללי של הרשות החדלה ימונה כמנהל הכללי של הרשות לפי חוק זה ויהיה אחראי, בין היתר, להעברת הפעילות והתקציבים של הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה. המנהל הכללי של הרשות החדלה ימונה כמנהל הכללי של הרשות לפי חוק זה ויהיה אחראי, בין היתר, להעברת הפעילות והתקציבים של הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה. המנהל הכללי של הרשות החדלה ימונה כמנהל הכללי של הרשות לפי חוק זה ויהיה אחראי, בין היתר, להעברת הפעילות והתקציבים של הרשות החדלה לרשות לפי חוק זה. הוראת מעבר 108. (א) ביום תחילתו של חוק זה ינוידו עובדי הרשות החדלה של וייקלטו ברשות המוקמת לפי חוק זה ללא פגיעה בזכויותיהם. (א) ביום תחילתו של חוק זה ינוידו עובדי הרשות החדלה של וייקלטו ברשות המוקמת לפי חוק זה ללא פגיעה בזכויותיהם. (א) ביום תחילתו של חוק זה ינוידו עובדי הרשות החדלה של וייקלטו ברשות המוקמת לפי חוק זה ללא פגיעה בזכויותיהם. (א) ביום תחילתו של חוק זה ינוידו עובדי הרשות החדלה של וייקלטו ברשות המוקמת לפי חוק זה ללא פגיעה בזכויותיהם. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של הרשות החדלה לפטר עובד מסוים לפני יום התחילה. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של הרשות החדלה לפטר עובד מסוים לפני יום התחילה. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של הרשות החדלה לפטר עובד מסוים לפני יום התחילה. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של הרשות החדלה לפטר עובד מסוים לפני יום התחילה. (ג) החל ביום הפרסום של חוק זה לא תקבל הרשות החדלה עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996. (ג) החל ביום הפרסום של חוק זה לא תקבל הרשות החדלה עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996. (ג) החל ביום הפרסום של חוק זה לא תקבל הרשות החדלה עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996. (ג) החל ביום הפרסום של חוק זה לא תקבל הרשות החדלה עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות החדלה להתקבל לעבודה או לעבור לתפקיד אחר בשירות המדינה, בכפוף להוראות הדין החל על העברה וניוד עובדים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות החדלה להתקבל לעבודה או לעבור לתפקיד אחר בשירות המדינה, בכפוף להוראות הדין החל על העברה וניוד עובדים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות החדלה להתקבל לעבודה או לעבור לתפקיד אחר בשירות המדינה, בכפוף להוראות הדין החל על העברה וניוד עובדים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות החדלה להתקבל לעבודה או לעבור לתפקיד אחר בשירות המדינה, בכפוף להוראות הדין החל על העברה וניוד עובדים. פרק ט"ז: פיתוח ועידוד כלכלי פרק ט"ז: פיתוח ועידוד כלכלי פרק ט"ז: פיתוח ועידוד כלכלי פרק ט"ז: פיתוח ועידוד כלכלי פיתוח ועידוד כלכלי 109. )א( בסעיף זה – )א( בסעיף זה – )א( בסעיף זה – )א( בסעיף זה – "אישור" – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים תושב בדואי מחזיק בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה: "אישור" – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים תושב בדואי מחזיק בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה: "אישור" – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים תושב בדואי מחזיק בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה: "אישור" – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים תושב בדואי מחזיק בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה: (1) אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו תושב בדואי – הוא אינו קרוב של המחזיק בשליטה; (1) אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו תושב בדואי – הוא אינו קרוב של המחזיק בשליטה; (2) אם שליש מהדירקטורים אינם תושבים בדואים – אין הם קרובים של המחזיק בשליטה; (2) אם שליש מהדירקטורים אינם תושבים בדואים – אין הם קרובים של המחזיק בשליטה; "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "מחזיק בשליטה" – נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק; "מחזיק בשליטה" – נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק; "מחזיק בשליטה" – נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק; "מחזיק בשליטה" – נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק; "נושא משרה" – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק, אף אם תוארו שונה; "נושא משרה" – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק, אף אם תוארו שונה; "נושא משרה" – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק, אף אם תוארו שונה; "נושא משרה" – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק, אף אם תוארו שונה; "עסק" – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל; "עסק" – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל; "עסק" – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל; "עסק" – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל; "עסק בשליטת בדואי" – עסק אשר בן האוכלוסייה הבדואית בנגב מחזיק בשליטה בו, ואשר יש לו, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של ההגדרה אישור; "עסק בשליטת בדואי" – עסק אשר בן האוכלוסייה הבדואית בנגב מחזיק בשליטה בו, ואשר יש לו, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של ההגדרה אישור; "עסק בשליטת בדואי" – עסק אשר בן האוכלוסייה הבדואית בנגב מחזיק בשליטה בו, ואשר יש לו, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של ההגדרה אישור; "עסק בשליטת בדואי" – עסק אשר בן האוכלוסייה הבדואית בנגב מחזיק בשליטה בו, ואשר יש לו, לבד או יחד עם אחרים מבני האוכלוסייה הבדואית בנגב, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של ההגדרה אישור; "קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא; "קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא; "קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא; "קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא; "תצהיר" – תצהיר של מחזיק בשליטה שהעסק הוא בשליטת בן האוכלוסייה הבדואית בנגב. "תצהיר" – תצהיר של מחזיק בשליטה שהעסק הוא בשליטת בן האוכלוסייה הבדואית בנגב. "תצהיר" – תצהיר של מחזיק בשליטה שהעסק הוא בשליטת בן האוכלוסייה הבדואית בנגב. "תצהיר" – תצהיר של מחזיק בשליטה שהעסק הוא בשליטת בן האוכלוסייה הבדואית בנגב. (ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 באחד או יותר מהתחומים המפורטים להלן, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת תושב בדואי, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר: (ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 באחד או יותר מהתחומים המפורטים להלן, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת תושב בדואי, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר: (ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 באחד או יותר מהתחומים המפורטים להלן, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת תושב בדואי, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר: (ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 באחד או יותר מהתחומים המפורטים להלן, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת תושב בדואי, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר: (1) חציבה וכרייה באזור שבהסדר מקרקעין בנגב; (1) חציבה וכרייה באזור שבהסדר מקרקעין בנגב; (1) חציבה וכרייה באזור שבהסדר מקרקעין בנגב; (2) אנרגיה מתחדשת באזור שבהסדר מקרקעין בנגב; (2) אנרגיה מתחדשת באזור שבהסדר מקרקעין בנגב; (2) אנרגיה מתחדשת באזור שבהסדר מקרקעין בנגב; (3) מחזור פסולת באזור שבהסדר מקרקעין בנגב. (3) מחזור פסולת באזור שבהסדר מקרקעין בנגב. (3) מחזור פסולת באזור שבהסדר מקרקעין בנגב. פרק י"ז: ביצוע ותקנות פרק י"ז: ביצוע ותקנות פרק י"ז: ביצוע ותקנות פרק י"ז: ביצוע ותקנות התקנת תקנות 110. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בעניינים אלה: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בעניינים אלה: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בעניינים אלה: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בעניינים אלה: (1) הפרטים, הנתונים והמידע שעל תובע בעלות או מגיש הערות למסור עם פנייתו; (1) הפרטים, הנתונים והמידע שעל תובע בעלות או מגיש הערות למסור עם פנייתו; (1) הפרטים, הנתונים והמידע שעל תובע בעלות או מגיש הערות למסור עם פנייתו; (1) הפרטים, הנתונים והמידע שעל תובע בעלות או מגיש הערות למסור עם פנייתו; (2) הטפסים עליהם יוגשו בקשות, הודעות או אישורים לפי החוק, ופרטיהם ; (2) הטפסים עליהם יוגשו בקשות, הודעות או אישורים לפי החוק, ופרטיהם ; (2) הטפסים עליהם יוגשו בקשות, הודעות או אישורים לפי החוק, ופרטיהם ; (2) הטפסים עליהם יוגשו בקשות, הודעות או אישורים לפי החוק, ופרטיהם ; (3) המסמכים שיש לצרף להודעות, הערות או בקשות לפי החוק, בין לצורך הוכחת הנטען בהן ובין לצורך בדיקתן ; (3) המסמכים שיש לצרף להודעות, הערות או בקשות לפי החוק, בין לצורך הוכחת הנטען בהן ובין לצורך בדיקתן ; (3) המסמכים שיש לצרף להודעות, הערות או בקשות לפי החוק, בין לצורך הוכחת הנטען בהן ובין לצורך בדיקתן ; (3) המסמכים שיש לצרף להודעות, הערות או בקשות לפי החוק, בין לצורך הוכחת הנטען בהן ובין לצורך בדיקתן ; (4) הוראות לעניין הוכחת העיבוד בקרקע כאמור בסעיף 55(ב), לרבות לעניין תצלומי האוויר שישמשו לבחינת העיבוד; (4) הוראות לעניין הוכחת העיבוד בקרקע כאמור בסעיף 55(ב), לרבות לעניין תצלומי האוויר שישמשו לבחינת העיבוד; (4) הוראות לעניין הוכחת העיבוד בקרקע כאמור בסעיף 55(ב), לרבות לעניין תצלומי האוויר שישמשו לבחינת העיבוד; (4) הוראות לעניין הוכחת העיבוד בקרקע כאמור בסעיף 55(ב), לרבות לעניין תצלומי האוויר שישמשו לבחינת העיבוד; (5) אופן עריכתם של מפות ותשריטים לפי חוק זה, לרבות רמת הפירוט שלהם; (5) אופן עריכתם של מפות ותשריטים לפי חוק זה, לרבות רמת הפירוט שלהם; (5) אופן עריכתם של מפות ותשריטים לפי חוק זה, לרבות רמת הפירוט שלהם; (5) אופן עריכתם של מפות ותשריטים לפי חוק זה, לרבות רמת הפירוט שלהם; (6) זכאותו של תושב בדואי למגרש מגורים או לסיוע כספי לפי החוק; (6) זכאותו של תושב בדואי למגרש מגורים או לסיוע כספי לפי החוק; (6) זכאותו של תושב בדואי למגרש מגורים או לסיוע כספי לפי החוק; (6) זכאותו של תושב בדואי למגרש מגורים או לסיוע כספי לפי החוק; (7) קביעת תבחינים לקביעת שיעורי תמורה; (7) קביעת תבחינים לקביעת שיעורי תמורה; (7) קביעת תבחינים לקביעת שיעורי תמורה; (7) קביעת תבחינים לקביעת שיעורי תמורה; (8) דרכי פרסום תשריטי אזורי הסדרה מפורטים והשטחים המיוחסים הכלליים והפרטניים ע"י ועדת תמורות; (8) דרכי פרסום תשריטי אזורי הסדרה מפורטים והשטחים המיוחסים הכלליים והפרטניים ע"י ועדת תמורות; (8) דרכי פרסום תשריטי אזורי הסדרה מפורטים והשטחים המיוחסים הכלליים והפרטניים ע"י ועדת תמורות; (8) דרכי פרסום תשריטי אזורי הסדרה מפורטים והשטחים המיוחסים הכלליים והפרטניים ע"י ועדת תמורות; (9) כללים לקביעת מאפייני הקרקע הנתבעת על ידי ועדת תמורות; (9) כללים לקביעת מאפייני הקרקע הנתבעת על ידי ועדת תמורות; (9) כללים לקביעת מאפייני הקרקע הנתבעת על ידי ועדת תמורות; (9) כללים לקביעת מאפייני הקרקע הנתבעת על ידי ועדת תמורות; (10) כללים לקביעת שווי מקרקעין לפי חוק זה; (10) כללים לקביעת שווי מקרקעין לפי חוק זה; (10) כללים לקביעת שווי מקרקעין לפי חוק זה; (10) כללים לקביעת שווי מקרקעין לפי חוק זה; (11) קביעת מועדים להגשת בקשות להמרת תמורות בקרקע לתמורות בכסף. (11) קביעת מועדים להגשת בקשות להמרת תמורות בקרקע לתמורות בכסף. (11) קביעת מועדים להגשת בקשות להמרת תמורות בקרקע לתמורות בכסף. (11) קביעת מועדים להגשת בקשות להמרת תמורות בקרקע לתמורות בכסף. תקנות לעניין סדרי דין 111. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בהליכים לפי חוק זה בפני ועדת התמורות או בית המשפט, ולעניין דרכי מסירתן והמצאתן של הודעות והחלטות לפי החוק. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בהליכים לפי חוק זה בפני ועדת התמורות או בית המשפט, ולעניין דרכי מסירתן והמצאתן של הודעות והחלטות לפי החוק. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בהליכים לפי חוק זה בפני ועדת התמורות או בית המשפט, ולעניין דרכי מסירתן והמצאתן של הודעות והחלטות לפי החוק. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בהליכים לפי חוק זה בפני ועדת התמורות או בית המשפט, ולעניין דרכי מסירתן והמצאתן של הודעות והחלטות לפי החוק. פרק י"ח: תיקונים עקיפים פרק י"ח: תיקונים עקיפים פרק י"ח: תיקונים עקיפים פרק י"ח: תיקונים עקיפים תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים 112. בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 45 יבוא: בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 45 יבוא: בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 45 יבוא: בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 45 יבוא: "46. הסדרת התיישבות בדואים בנגב – "46. הסדרת התיישבות בדואים בנגב – "46. הסדרת התיישבות בדואים בנגב – "46. הסדרת התיישבות בדואים בנגב – (1) החלטת ועדת תמורות; (1) החלטת ועדת תמורות; (1) החלטת ועדת תמורות; (2) החלטות הרשות להסדרת התיישבות בדואים בנגב לפי חוק הסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשפ"ה–2025." (2) החלטות הרשות להסדרת התיישבות בדואים בנגב לפי חוק הסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשפ"ה–2025." (2) החלטות הרשות להסדרת התיישבות בדואים בנגב לפי חוק הסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשפ"ה–2025." תוספת תוספת תוספת תוספת (סעיף 41(א)(1)) (סעיף 41(א)(1)) (סעיף 41(א)(1)) (סעיף 41(א)(1)) טופס 1 טופס 1 טופס 1 טופס 1 לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., הנדון: הודעה על אישור תביעה ביחס לחלקה נתבעת על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על אישור תביעה ביחס לחלקה נתבעת על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על אישור תביעה ביחס לחלקה נתבעת על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על אישור תביעה ביחס לחלקה נתבעת על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) 1. בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 1. בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 1. בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 1. בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 2. הנני מבקש/ת לקבל תמורות על פי החוק עבור החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 1 לטופס זה, והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 2. הנני מבקש/ת לקבל תמורות על פי החוק עבור החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 1 לטופס זה, והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 2. הנני מבקש/ת לקבל תמורות על פי החוק עבור החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 1 לטופס זה, והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 2. הנני מבקש/ת לקבל תמורות על פי החוק עבור החלקה הנתבעת כאמור בסעיף 1 לטופס זה, והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 3. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 3. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 3. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 3. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 4. בהתאם לסעיף 46 לחוק: 4. בהתאם לסעיף 46 לחוק: 4. בהתאם לסעיף 46 לחוק: 4. בהתאם לסעיף 46 לחוק: מצורפות להודעת אישור זו הערותיי להודעה על התביעות; מצורפות להודעת אישור זו הערותיי להודעה על התביעות; מצורפות להודעת אישור זו הערותיי להודעה על התביעות; הנני מאשר/ת כי אין לי הערות להודעה על התביעות. הנני מאשר/ת כי אין לי הערות להודעה על התביעות. הנני מאשר/ת כי אין לי הערות להודעה על התביעות. 5. להודעת אישור זו מצורפים המסמכים הבאים: 5. להודעת אישור זו מצורפים המסמכים הבאים: 5. להודעת אישור זו מצורפים המסמכים הבאים: 5. להודעת אישור זו מצורפים המסמכים הבאים: (א) ________________________________. (א) ________________________________. (א) ________________________________. (ב) ________________________________. (ב) ________________________________. (ב) ________________________________. (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. (סעיף 46(א)(2)) (סעיף 46(א)(2)) (סעיף 46(א)(2)) (סעיף 46(א)(2)) טופס 2 טופס 2 טופס 2 טופס 2 לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., הנדון: בקשה על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) לבירור תביעה ביחס לחלקה נתבעת לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (להלן – פקודת ההסדר) הנדון: בקשה על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) לבירור תביעה ביחס לחלקה נתבעת לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (להלן – פקודת ההסדר) הנדון: בקשה על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) לבירור תביעה ביחס לחלקה נתבעת לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (להלן – פקודת ההסדר) הנדון: בקשה על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) לבירור תביעה ביחס לחלקה נתבעת לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (להלן – פקודת ההסדר) 1. בהתאם לסעיף 47(ג) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 1. בהתאם לסעיף 47(ג) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 1. בהתאם לסעיף 47(ג) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 1. בהתאם לסעיף 47(ג) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מאשר/ת את תביעתי בחלקה נתבעת ______, הכלולה בהודעה על התביעות לפי החוק, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו ______. 2. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 2. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 2. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 2. ידוע לי כי אישור זה מהווה הסכמה מצדי לוותר ל האפשרות להמשיך ולברר את תביעתי לפי פקודת ההסדר. 3. בהתאם לסעיף 47 לחוק: 3. בהתאם לסעיף 47 לחוק: 3. בהתאם לסעיף 47 לחוק: 3. בהתאם לסעיף 47 לחוק: מצורפות להודעת אישור זו הערותיי להודעה על התביעות; מצורפות להודעת אישור זו הערותיי להודעה על התביעות; מצורפות להודעת אישור זו הערותיי להודעה על התביעות; הנני מאשר/ת כי אין לי הערות להודעה על התביעות. הנני מאשר/ת כי אין לי הערות להודעה על התביעות. הנני מאשר/ת כי אין לי הערות להודעה על התביעות. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. (סעיף 47(ג)) (סעיף 47(ג)) (סעיף 47(ג)) (סעיף 47(ג)) טופס 3 טופס 3 טופס 3 טופס 3 לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., לכבוד פקיד הסדר המקרקעין – אזור הדרום א.ג.נ., הנדון: הערות על התביעות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הערות על התביעות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הערות על התביעות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הערות על התביעות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) 1. בהתאם לסעיף 47 לחוק, הריני להודיעכם על הערותיי להודעה על התביעות, אשר פורסמה על ידי פקיד ההסדר ביום______, בכל הנוגע לחלקה הנתבעת הכלולה בהודעה כאמור, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו______, הכל כמפורט להלן: 1. בהתאם לסעיף 47 לחוק, הריני להודיעכם על הערותיי להודעה על התביעות, אשר פורסמה על ידי פקיד ההסדר ביום______, בכל הנוגע לחלקה הנתבעת הכלולה בהודעה כאמור, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו______, הכל כמפורט להלן: 1. בהתאם לסעיף 47 לחוק, הריני להודיעכם על הערותיי להודעה על התביעות, אשר פורסמה על ידי פקיד ההסדר ביום______, בכל הנוגע לחלקה הנתבעת הכלולה בהודעה כאמור, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו______, הכל כמפורט להלן: 1. בהתאם לסעיף 47 לחוק, הריני להודיעכם על הערותיי להודעה על התביעות, אשר פורסמה על ידי פקיד ההסדר ביום______, בכל הנוגע לחלקה הנתבעת הכלולה בהודעה כאמור, אשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו______, הכל כמפורט להלן: (א) ________________________________; (א) ________________________________; (א) ________________________________; (ב) ________________________________; (ב) ________________________________; (ב) ________________________________; (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. 2. לטופס הערות זה מצורפים המסמכים הבאים – 2. לטופס הערות זה מצורפים המסמכים הבאים – 2. לטופס הערות זה מצורפים המסמכים הבאים – 2. לטופס הערות זה מצורפים המסמכים הבאים – (א) טופס: (א) טופס: (א) טופס: הודעה על אישור תזכיר תביעה מס'_______; הודעה על אישור תזכיר תביעה מס'_______; בקשה לבירור תזכיר תביעה מס'_______ לפי פקודת ההסדר. בקשה לבירור תזכיר תביעה מס'_______ לפי פקודת ההסדר. (ב) ________________________________; (ב) ________________________________; (ב) ________________________________; (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. (סעיף 68(א)(5)) (סעיף 68(א)(5)) (סעיף 68(א)(5)) (סעיף 68(א)(5)) טופס 4 – הסכמה לשימוש בקרקע טופס 4 – הסכמה לשימוש בקרקע טופס 4 – הסכמה לשימוש בקרקע טופס 4 – הסכמה לשימוש בקרקע לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., הנדון: הודעה על הסכמה לשימוש בקרקע על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על הסכמה לשימוש בקרקע על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על הסכמה לשימוש בקרקע על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על הסכמה לשימוש בקרקע על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) 1. בהתאם לסעיף 68 לחוק, הריני להודיעכם כי הנני נותן/נותנת את הסכמתי לעשיית כל שימוש בקרקע, שלא הוקצתה לי כקרקע תמורה לפי חוק זה, ואשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו_______, תביעה אשר אושרה בהודעה על אישור תביעה שמספרה_______, בהתאם לדרישות החוק. 1. בהתאם לסעיף 68 לחוק, הריני להודיעכם כי הנני נותן/נותנת את הסכמתי לעשיית כל שימוש בקרקע, שלא הוקצתה לי כקרקע תמורה לפי חוק זה, ואשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו_______, תביעה אשר אושרה בהודעה על אישור תביעה שמספרה_______, בהתאם לדרישות החוק. 1. בהתאם לסעיף 68 לחוק, הריני להודיעכם כי הנני נותן/נותנת את הסכמתי לעשיית כל שימוש בקרקע, שלא הוקצתה לי כקרקע תמורה לפי חוק זה, ואשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו_______, תביעה אשר אושרה בהודעה על אישור תביעה שמספרה_______, בהתאם לדרישות החוק. 1. בהתאם לסעיף 68 לחוק, הריני להודיעכם כי הנני נותן/נותנת את הסכמתי לעשיית כל שימוש בקרקע, שלא הוקצתה לי כקרקע תמורה לפי חוק זה, ואשר ביחס אליה הוגש לפקיד ההסדר תזכיר תביעה שמספרו_______, תביעה אשר אושרה בהודעה על אישור תביעה שמספרה_______, בהתאם לדרישות החוק. 2. אני מתחייב/ת לאפשר לרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לעשות כל שימוש בקרקע, לרבות הקצאתה או מכירתה לאחר, ומתחייב/ת שלא לעשות כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור. 2. אני מתחייב/ת לאפשר לרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לעשות כל שימוש בקרקע, לרבות הקצאתה או מכירתה לאחר, ומתחייב/ת שלא לעשות כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור. 2. אני מתחייב/ת לאפשר לרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לעשות כל שימוש בקרקע, לרבות הקצאתה או מכירתה לאחר, ומתחייב/ת שלא לעשות כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור. 2. אני מתחייב/ת לאפשר לרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לעשות כל שימוש בקרקע, לרבות הקצאתה או מכירתה לאחר, ומתחייב/ת שלא לעשות כל פעולה שיש בה כדי למנוע עשיית שימוש כאמור. 3. ידוע לי כי במידה ולא אפעל בהתאם לאמור בתכתב התחייבות זה, לא אהיה זכאי/ת לקבלת תמורה לפי חוק זה. 3. ידוע לי כי במידה ולא אפעל בהתאם לאמור בתכתב התחייבות זה, לא אהיה זכאי/ת לקבלת תמורה לפי חוק זה. 3. ידוע לי כי במידה ולא אפעל בהתאם לאמור בתכתב התחייבות זה, לא אהיה זכאי/ת לקבלת תמורה לפי חוק זה. 3. ידוע לי כי במידה ולא אפעל בהתאם לאמור בתכתב התחייבות זה, לא אהיה זכאי/ת לקבלת תמורה לפי חוק זה. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. (סעיף 77(ב)) (סעיף 77(ב)) (סעיף 77(ב)) (סעיף 77(ב)) טופס 5 – הודעה על בקשת זכויות טופס 5 – הודעה על בקשת זכויות טופס 5 – הודעה על בקשת זכויות טופס 5 – הודעה על בקשת זכויות לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., לכבוד הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב א.ג.נ., הנדון: הודעה על בקשת זכויות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על בקשת זכויות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על בקשת זכויות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) הנדון: הודעה על בקשת זכויות על פי חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025 (להלן – החוק) 1. בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מבקש/ת לקבל זכויות לפי החוק והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 1. בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מבקש/ת לקבל זכויות לפי החוק והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 1. בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מבקש/ת לקבל זכויות לפי החוק והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 1. בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק, הריני להודיעכם כי הנני מבקש/ת לקבל זכויות לפי החוק והנני מצהיר/ה על כך שתנאי ההסדרה שבחוק ברורים לי. 2. להודעה זו מצורפים המסמכים הבאים: 2. להודעה זו מצורפים המסמכים הבאים: 2. להודעה זו מצורפים המסמכים הבאים: 2. להודעה זו מצורפים המסמכים הבאים: (א) ________________________________. (א) ________________________________. (א) ________________________________. (ב) ________________________________. (ב) ________________________________. (ב) ________________________________. (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. (ג) ________________________________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך__________ שם מלא__________ מס' ת.ז__________ כתובת לקבלת דואר רשמי ממדינת ישראל__________ חתימה________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________. תאריך________ הפקיד המאשר________.