הצעת חוק לדיון מוקדם
2234528 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יצחק קרויזר
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
6156/25/ פ
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה )פטורין( )גביית ארנונה מנכסי מדינה
2025–ברשויות פריפריאליות(, התשפ"ה
, בסיפה, אחרי3 , בסעיף11938 ,(בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה )פטורין
"לא יחולו בתחום עירית ירושלים" יבוא "ובתחום רשות מקומית המשויכת
של הרשויות המקומיות לפי פרסומי הלשכה1 לאשכול פריפריאליות
המרכזית לסטטיסטיקה".
.1
3 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
.תיקון חקיקה זה נועד לתקן עיוות היסטורי שנוצר ללא הבחנה מספקת בין רשויות חזקות לחלשות
בגין ארנונה על נכסי משרדי ממשלה ברשויות המקומיות המדורגות 100% החלת חיוב בשיעור של
מחזקת תחזק את הרשויות הזקוקות לכך ביותר, תצמצם פערים ותבטיח חלוקת 1 באשכול פריפריאלי
נטל הוגנת יותר בין הממשלה לבין השלטון המקומי. מדובר בצעד מידתי צודק ומשתלם בטווח הארוך
אשר יתמוך בפיתוח הפריפריה ובהענקת שירותים ראויים לתושביה ללא תלות מוחלטת בחסדי התקציב
הממשלתי.
)להלן – הפקודה(, נחקקה בתקופת המנדט1938 ,(פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה )פטורין
הבריטי והעניקה פטור נרחב מתשלום ארנונה לנכסי ממשלה. בהתאם לפקודה זו המדינה הייתה פטורה
מארנונה לרשויות המקומיות במשך עשרות שנים למעט אותן רשויות שמשרד הפנים הכריז עליהן כערי
עולים – יישובים שקלטו עלייה שבהן שולמה ארנונה במלואה בגין נכסי המדינה. החל משנות החמישים
מהרשויות המקומיות כערי עולים וניתנה להן בכך הטבה משמעותית. ערים אלו הורשו 60-הוגדרו כ
לגבות ארנונה מלאה מנכסי מדינה שבתחומן, בניגוד לשאר הרשויות שבהן נגבתה ארנונה בשיעור מופחת,
בהתאם לסוג הנכס הממשלתי. מדיניות זו שיקפה את הרצון לתמוך בערי פיתוח 30-55% בסדר גודל של
וקליטת עלייה באמצעות הכנסות ארנונה מנכסי הממשלה.
במסגרת חוק ההסדרים שנחקק באותה שנה חל שינוי משמעותי והוטלה לראשונה חובה1995 בשנת
על משרדי הממשלה לשלם ארנונה לרשויות המקומיות, צעד ששם קץ לפטור המוחלט שזכו בו עד אז. עם
תוקנה 1998 זאת, תשלום הארנונה הממשלתית לא נקבע בשיעור מלא אלא הופחת בחקיקה. בשנת
.31 (, )א27 (, עמ' )ע1 ', תוס1938 ע"ר1
2
30%-הפקודה כך שנקבעו שיעורי ארנונה מופחתים לנכסי מדינה. בין היתר, בסיסי צה״ל מחויבים רק בכ
מתעריף הארנונה לעומת נכס עסקי רגיל. על כן, 55%-מתעריף הארנונה ומשרדי הממשלה מחויבים בכ
הנכסים הממשלתיים ברשויות שלא הוגדרו כערי עולים נהנו דאז מהנחה ניכרת בחוק.
החוק קבע שהוראות ההנחה לא יחולו בתחום העיר ירושלים, כלומר, בבירה הממשלה תשלם ארנונה
100% מלאה על נכסיה. למעשה ירושלים היא הרשות המקומית היחידה בארץ שבה המדינה משלמת
ארנונה על נכסיה בזכות החרגה מפורשת בחוק. בכל שאר הרשויות נכסי משרדי הממשלה, צה״ל וגופים
ציבוריים משלמים כאמור ארנונה חלקית בלבד בהתאם לפקודה. מדיניות ערי העולים נמשכה במקביל
למתן ההנחות האחידות בשאר הרשויות, אך לאורך השנים היא יצרה עיוות.
רשימת הרשויות בעלות מעמד כערי עולים לא עודכנה מאז שנות החמישים וחלקן חדלו מזמן לקלוט
עלייה, בעוד שרשויות חלשות אחרות לא נהנו מהפטור המלא. מצב זה הוביל לביקורת ולצעדי תיקון.
החליטה הממשלה לבטל בהדרגה את הסדר ערי העולים ההיסטורי. לפי החלטת הממשלה, 2016 בשנת
לא הורשתה עוד אף רשות מקומית, מלבד ירושלים, לגבות ארנונה מלאה מנכסי מדינה. 2017 החל משנת
במסגרת החלטת הממשלה נקבע כי ההכנסות שנחסכו למדינה יועברו במקום זאת לקרן ייעודית לחיזוק
רשויות חלשות – "הקרן לצמצום פערים". בשל היקפו הכספי הנרחב, ביטול ההסדר נעשה באופן מדורג
. כלומר, רשויות פריפריאליות אשר נהנו עד אז מגבייה מלאה מנכסי מדינה נאלצות 2024 עד2017 בשנים
להפחית בהדרגה את החיוב לשיעורי ההנחה האחידים בדומה לכלל הרשויות המקומיות.
במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינן הרשויות1 רשויות המדורגות באשכול
הפריפריאליות ביותר במדינה ונמנות ברובן על קבוצת הרשויות שסבלו ומהוות נפגעות עיקריות מהשינוי.
רשויות אלו מאופיינות בכך שהן מרוחקות ממרכזי פעילות כלכלית, בעלות בסיס כלכלי צר ויכולת נמוכה
לגבות ארנונה עסקית משמעותית. לאור זאת, נוכחותם של בסיסי צבא ומתקני מדינה בשטחיהן מטילה
הסתכמו הפטורים השנתיים מארנונה לנכסי 2023 עליהן עול תקציבי ללא מקור מימון הולם. בשנת
אלפי שקלים 64,631 בסכום כולל של1 משרדי הממשלה ברשויות המדורגות באשכול הפריפריאלי
חדשים.
נכסי המדינה נהנים משירותי הרשות המקומית )תשתיות, ניקיון ועוד(, אך הרשות המקומית זכאית
לגבות בעדם רק חלק מזערי מהארנונה שהייתה גובה מנכס דומה בבעלות פרטית. מצב זה גורם להפסד
הכנסות משמעותי לרשויות הפריפריאליות החלשות.
הממשלה אמנם הקימה את הקרן לצמצום פערים במטרה לפצות על אובדן ההכנסות מרשויות
הפריפריה אך פתרון זה הוא עקיף ותלוי במדיניות ממשלתית משתנה. בפועל התקציב ההתחלתי של הקרן
רשויות בכל הארץ וסכומי הסיוע 183 ונפרס על פני2017 מיליון שקלים חדשים בשנת140 עמד על סך של
לכל רשות נמוכים משמעותית מההכנסות שהיו לרשויות מסוימות מגביית הארנונה המלאה.
, אך בינתיים2025 מיליון שקלים חדשים בשנת500 אמנם הוצהר שהקרן תגדל בהדרגה עד לסכום של
הרשויות הפריפריאליות רואות כיצד מקורות הכנסה שהיו בידיהן נלקחים בתמורה להבטחות למענקים
עתידיים. הדבר מגביר את תלותן של הרשויות החלשות בתקציבי הממשלה ופוגע ביציבותן הפיננסית.
הרשות הפריפריאלית נאלצת לסמוך על מנגנון חלוקה ממשלתי שעלול להשתנות משנה לשנה חלף קבלת
הכנסה עצמאית וקבועה מארנונה.
בנוסף להיבט הפיננסי, למדיניות ההנחות לנכסי הממשלה יש גם השלכות שליליות על הפיתוח
המקומי ושימושי הקרקע בפריפריה. בהיעדר חיוב ארנונה מלא, גופים ממשלתיים כגון משרד הביטחון
3
וצה״ל אינם נושאים בעלות האמיתית של הקרקעות הנרחבות שהם מחזיקים באזורי הפריפריה ולעיתים
מחזיקים שטחים גדולים מהנדרש החוסמים פיתוח אזרחי או תעשייתי חלופי. יוצא אפוא שהתמריץ
הנוכחי עבור המדינה הינו להמשיך ולהחזיק בקרקעות בפריפריה בעלות מינימלית, במקום לפנות שטחים
לצורך פיתוח כלכלי באותן רשויות מקומיות.
על כן, ביטול ההנחה וגביית ארנונה מלאה יעודדו שימוש יעיל יותר בקרקע. המדינה תשקול ברצינות
אילו שטחים באמת נחוצים לצרכיה והרשויות המקומיות יוכלו ליזום פיתוח באותם אזורים שישוחררו.
במדד הפריפריאלי ניצבות בפני כשל מבני במצב1 לסיכום, הרשויות המקומיות המדורגות באשכול
החוקי הקיים. הן מספקות מחד שטח ושירותים למתקני המדינה החיוניים לכלל המדינה, ומנגד הן אינן
מקבלות מהמדינה את מלוא התמורה המיסוית על כך. כתוצאה היא שרשויות אלו מאבדות מקור הכנסה
שהיה בעבר חלק ניכר מתקציבן והפיצוי החלופי באמצעות מענקים אינו משלים את החסר.
במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית1 לפיכך, מוצע כי רשויות מקומיות שמשויכות לאשכול
לפקודה, אשר מעניק פטור והנחות למשרדי ממשלה 3 לסטטיסטיקה יוחרגו מההסדר הקבוע בסעיף
מתשלום ארנונה לרשויות המקומיות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(23.07.2025) כ"ז בתמוז התשפ"ה