קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בנייה להשכרה (הוראת שעה), התשס"ז-2006 [הצעת-חוק פ/1878/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו עוברים להצעת חוק בנייה להשכרה (הוראת שעה), התשס"ז-2006, של חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר הכנסת יורי שטרן. תנמק חברת הכנסת סופה לנדבר. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רבותי, אני רוצה להציג הצעת חוק שבאה לפתור את משבר הדיור בקרב העולים החדשים ובקרב כלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אבל למה אני רוצה להבדיל בין עולים חדשים לוותיקים של מדינת ישראל? מפני שבמשרד הקליטה היום נמצאים בתור מעל 55,000 אזרחים חדשים של מדינת ישראל. 55,000 אזרחים שאין להם גג מעל לראש. אני זוכרת, אדוני היושב-ראש, כאשר עליתי ארצה, לא מייד, אלא אחרי כמה שנים, קיבלנו דירה. דירה של "עמיגור", אבל דירה. אומנם זו היתה דירה קטנה, אבל זה היה צעד אחד קדימה בקליטה של המשפחה שלי. אני זוכרת שתמיד היתה בעיה, אדוני היושב-ראש. היתה בעיה, וקשה לי לתאר את הדבר האישי של כל אדם. קשה לי לתאר ועם זאת אני רוצה לתאר את המצב של האנשים שמגיעים למדינת ישראל ושנים רבות מתגלגלים מדירה שכורה לדירה שכורה. לפני כמה דקות החזקתי בידי מכתב שקיבלתי, ואני רוצה לספר עליו. פנה אלי אדם מבוגר שהיה יועץ שר הכלכלה באוזבקיסטן, אדם מאוד מכובד. כאשר הוא הגיע למדינת ישראל מובן שהוא היה צריך למצוא דירה להשכרה, ומובן שהוא התגלגל מדירה לדירה במשך שנים רבות. הגורל של אותו אדם הוא שבמשפחה שלו קרו כמה אסונות. הבן שלו נהרג, הנכד שלו נפטר, והמשפחה נמצאת בצרות רבות. אשתו היום חולת סרטן. הוא אדם מאוד מכובד, בסוף החיים שלו, בגיל מבוגר מאוד. לדעתי, צריך להיות משהו שיפתור את בעיית הדיור שלו, אבל אין דבר כזה. כאשר היתה הממשלה הקודמת, היתה אפשרות של דיור ממושך לכמה שנים, ובעצם הוא חשב שבדירה הזאת הוא יהיה מסוגל להיות עד שהוא יתבגר ועד שילך, לצערי, כמו כולנו, בגיל 120 לעולם הבא. עם זאת, האיש שוב היה צריך לפנות לשר הקליטה ולשר השיכון ולכתוב אלי מכתב, כיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור, ולבקש שימצאו לו פתרון, כדי שהוא לא יצטרך לחפש דירה חדשה להשכרה, עם אשתו, שהיום היא חולת סרטן וצריכה לעבור כימותרפיה קשה מאוד. אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לספר עד כמה זה לא פשוט לעולים למצוא דירה, כאשר האיש צריך לחפש דירה, כאשר הגורל של כל אדם והרצון של כל אדם הוא למצוא גג מעל הראש. אני צריכה לומר, שמדינת ישראל, במשך שנים רבות, לא החליטה לפתור את הבעיה. היא כאילו מפרידה בין הבעיות של האנשים ובין הבעיות של מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא פתרון. כמו שיש פתרון בגרמניה ובאמריקה, אנחנו צריכים למצוא פתרון לאותם אנשים, לחיילים בודדים ולמשפחות של אנשים צעירים שמתחילים לבנות את המשפחה וכמובן צריכים שתהיה להם דירה משלהם. אנחנו צריכים למצוא פתרון לאותם עולים חדשים שאנחנו מזמינים אותם להגיע ארצה. עם זאת, כולנו יודעים שבמשך יותר מ-20 שנה הממשלות, אחת אחרי השניה, לא החליטו לשנות את המצב ולבנות דירות להשכרה. דיור ציבורי הוא אחד מהדברים שמוזנחים במדינת ישראל. אני חושבת שטוב נעשה אם נגיע למטרת החוק. הצעת החוק הזאת היא לסבסד את הקרקעות ואת פיתוח הבנייה להשכרה. אני זוכרת שבתחילת שנות ה-90, כאשר הגיעה העלייה המאסיבית למדינת ישראל ומי שהחזיק בתיק מינהל מקרקעי ישראל היה שר החקלאות דאז, כ"ץ-עוז, פניתי אליו באחד הימים והסברתי לו שלדעתי צריכים לפתור את בעיית הדיור. אני חזרתי אז מלדיספולי, הגיעו לשם אלפי אנשים שניסו לנסוע לאמריקה ולקנדה. עמדתי שם ואמרתי להם: רבותי, אנחנו רוצים אתכם כאן. אנחנו נעשה הכול כדי שקליטת העלייה תהיה יותר קלה. כאשר הם הגיעו לכאן, ראיתי שהפתרון של הדיור איננו. ואז פניתי לכ"ץ-עוז ואמרתי לו: תשמע אדוני, אנחנו צריכים להתחיל לבנות. הוא אמר: מה המקצוע שלך? ועניתי: קלינאית תקשורת. הוא אמר: אז מה יש לך, סופה לנדבר, עם זה שצריכים לבנות? אמרתי שמינהל מקרקעי ישראל צריך לשחרר את האדמות. אתם זוכרים שהמחירים היו עצומים, הגבוהים ביותר, ואז התחילו עמותות לקבל קרקע בסבסוד המדינה והקרקע היתה זולה. עם קרקע זולה העמותות האלו בנו מאות אלפי יחידות דיור, ויחידות הדיור האלה, כאשר התחילה הבנייה המאסיבית, אנחנו - הייתי יושבת-ראש אחת העמותות - הורדנו מחירים ב-45%-40%. אדוני היושב-ראש, אדוני השר ליברמן ושר החקלאות, אני רוצה להגיד שאני מבינה שאתם מבינים את העניין. אני רוצה, שאתם תהיו שליחים שלנו בממשלה - - יעקב כהן (יהדות התורה): איזה מחיר יהיה - - -? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - כדי שהממשלה תתחיל להבין שיש במדינת ישראל בעיה. אין בנייה ציבורית, ובלי בנייה ציבורית ודירות להשכרה אנחנו לא נפתור את הבעיה של אלפי משפחות, ואלה יכולים להיות צעירים, עולים או ותיקים. מדינת ישראל חייבת לדאוג לדיור של אותם אנשים. יעקב כהן (יהדות התורה): - - - סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא יכול להיות שאנחנו הפכנו לאותה אמריקה האדישה לבעיות של אנשים. במובן מסוים, באמריקה כאשר אדם מגיע, נותנים לו סבסוד לדירה להשכרה. יש שם כבר שכונות שלמות. אדם יכול לגור בדירה שנים רבות, עד שהוא רוכש את הדירה שלו, ולא להתגלגל מדירה לדירה. כאן, במדינת ישראל, כיוון שלא דאגנו לבנות דיור ציבורי ואין היום דירות - לא ב"עמיגור", לא ב"עמידר" ולא במשרד הקליטה - האנשים הצעירים, שמתחילים את חייהם במדינת ישראל, צריכים ללכת לבנק, לקחת משכנתה, ואחר כך לסחוב כל החיים את הצרות ולהחזיר את המשכנתה. אנחנו יודעים שמדינת ישראל לא יכולה לעצום את העיניים מול הבעיות של אותם אנשים. בגלל זה אני חושבת שהאדמה היא נכס של כולנו. היא שייכת לכל אזרחי מדינת ישראל. לפחות בדירה ראשונה המדינה חייבת לסבסד את הקרקע. אדוני היושב-ראש, צר לי שאנחנו היום לא מצביעים על החקיקה. צר לי, שבעצם החוק הזה נמצא, כך אני חושבת, בדמיון של כולנו במשך 20 שנה פלוס. לא יכול להיות שמדינת ישראל לא תבנה דיור להשכרה. לא יכול להיות שמדינת ישראל לא תחשוב על אותם צעירים, על אותם חיילים, שהתגייסו להגן על מדינת ישראל, ואחרי שהם סיימו את צבא מדינת ישראל - - - מה קרה? אמנון כהן (ש"ס): - - - להצביע. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא. אז תצביעו. היושב-ראש, מכיוון שסיעת ישראל ביתנו - אני לא יכולה לעמוד ולא להגיד שהממשלה לא מאפשרת היום במועד הזה להצביע על החקיקה הזאת. אני רוצה לומר - - - יעקב כהן (יהדות התורה): את רוצה לדאוג לדירות או שאת רוצה לדאוג למדינה? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אני רוצה לדאוג לבני-אדם. לדאוג לבני-אדם שחסר להם דיור זה לדאוג למדינה. יעקב כהן (יהדות התורה): לזוגות צעירים? תעמידי את זה להצבעה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אני חושבת שההבנה שלך ושלי היא אותה הבנה. אם אנחנו דואגים לציבור ששלח אותנו לכאן, אנחנו דואגים למדינה, כיוון שלא יכול להיות שהמדינה מזמינה לכאן אנשים ואחר כך הם מתגלגלים מדירה לדירה ונמצאים בתור בלי סוף. הם לא יודעים מתי התור הזה יסתיים. 55,000 עולים עומדים בתור של משרד הקליטה, אלפי אנשים בתור של משרד השיכון, והמדינה כאילו מתעלמת מהבעיות של האנשים האלה. אדוני, אני מבקשת. אדוני השר, יש לי עוד כמה שניות. אני רוצה שתהיו שליחים שלנו בוועדת השרים, ותדאגו שהחוק הזה יגיע להצבעה. זה חוק חשוב. הוא חשוב לאנשים, לבני-האדם, והוא חשוב למדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחברת הכנסת סופה לנדבר. את רוצה להצביע? חברת הכנסת לנדבר, להצביע? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): מותר? השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן: - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: רבותי, אנחנו לא נצביע כמובן. תשובה והצבעה במועד אחר.