הצעת חוק לדיון מוקדם
סימוכין:
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
גלעד ארדן
פ/1806/17
חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) , התשס"ח-2007
הוספת
סעיף 7א
1.
בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד – 19941, אחרי סעיף 7 יבוא:
" פרסום בתחנות דלק
7א.
(א) מפעיל תחנת תדלוק יפרסם את מחיר הדלקים שהוא מוכר, לפחות בשני מקומות בולטים לעין בתחום תחנת התדלוק.
(ב) הפרסום הנזכר בסעיף קטן (א) יהיה על גבי מודעה בגודל של 1 מ"ר לפחות באותיות ברורות וקריאות (להלן – "ההודעה"); ההודעה תהיה תלויה בסמוך למתקני המכירה ובמקום הנראה לעין הרוכש את מוצרי הדלק.
(ג) לא יציג מפעיל על גבי ההודעה ועל גבי עמוד הפרסום בתחנת התדלוק את ההנחות על מחיר הדלקים הנמכרים בתחנת התדלוק, אלא אם הציג לצד ההנחות, ובגודל זהה להצגת ההנחות, את מחיר הדלקים לאחר ההנחות.
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלא יעלה על 6 חודשים או קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-19772."
תחילה
2.
תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת התשס"ז (1.1.2007).
דברי הסבר
תנאי הכרחי ובסיסי לתחרות חופשית הוא פרסום וזמינות המידע, על מנת לאפשר לצרכנים לבחור את המוצר המתאים להם. נגישות למידע מהווה הנחת מוצא לשוק עם תחרות חופשית, ותנאי הכרחי שמאפשר לחוקי הביקוש והיצע לפעול ולהביא לירידת מחירים.
בשנים האחרונות נפוצה תופעה בתחנות התדלוק ברחבי הארץ, לפיה מפרסמים מפעילי תחנות תדלוק על גבי עמוד הפרסום בתחנה את ההנחה הניתנת בתחנה על מוצרי הנפט, מבלי לפרסם את המחיר הסופי.
מחירם של סולר ובנזין 98 אוקטן אינם כפופים לחוקי הפיקוח, ולכל חברה יש מחיר מחירון מומלץ שונה, שממנו מופחתת ההנחה.
מאחר שמחיר המחירון אינו אחיד, פרסום ההנחה בלבד, כאשר לא ברור ולא מפורסם מאיזה מחיר יורדת הנחה זו, יוצר הצגת מחיר חסרה, אשר עלולה אף להטעות, ולהלן מספר דוגמאות:
פרסום הנחה שונה בשתי תחנות סמוכות, איננו מוביל בהכרח לכך שבתחנה בה מפורסמת הנחה גבוהה יותר, מחיר הסולר הסופי לצרכן יהיה נמוך יותר, כיוון, שכאמור, ייתכן שהמחיר המחירון של הסולר באותה תחנה בה ההנחה גבוהה יותר, יהיה גבוה ממחירו בתחנה השניה. במצב זה, למרות שבשתי התחנות מפורסמות הנחות, הצרכן אינו יכול להשוות בין המחיר הסופי של מוצר הנפט בשתי התחנות.
ייתכן שבאותה תחנה תפורסם אותה הנחה במשך מספר ימים, שבמהלכם ישונה מחיר המחירון של הסולר. בסיטואציה זו יוצא שלמרות שמפורסמת באותה תחנה אותה הנחה, המחיר הסופי שמשלם הצרכן בשני תדלוקים שונים (אחד לפני שינוי המחירון ואחד לאחריו) שונה, ולצרכן אין אפשרות לדעת זאת בעת הכניסה לתחנה.
כיום מוסדר הפרסום בתחנות תדלוק באופן חלקי בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחיר של מוצרי דלק), התשנ"ג-1993, אך צו זה, שנחקק בשנת 1993 בטרם החלו להינתן בשוק הדלק הנחות, אינו קובע כללים לגבי ציון המחיר הסופי ואף אינו מתייחס לעמוד הפרסום.
מעיון בהנחיות חקיקה באנגליה, עולה כי קיימת הוראה שבפרסום על גבי שלט פרסום בתחנת תדלוק (SIDEROAD) קיימת חובה לפרסם את המחיר הסופי הנמוך ביותר בהם נמכרים מוצרי הנפט בתחנה.
בנוסף, לאור התיקונים שנעשו בשנים האחרונות בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובעיקר – הוספת סעיף 17א לחוק הגנת הצרכן – המחייב הצגת "מחיר כולל" על נכס או שרות, שהינו: "מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המיסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק", וכאשר בהנחיות משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה לגבי סעיף זה נקבע כי הצרכן אמור לראות את המחיר הכולל ולא לערוך תרגילי חשבון על-מנת להגיע למחיר הסופי הצגת מחיר ההנחה בלבד על עמוד הפרסום בכניסה לתחנת התדלוק, כאשר המחיר המלא הינו בגדר "נעלם" לצרכן, איננה עולה בקנה אחד עם חוק הגנת הצרכן ועם מטרות חקיקתו.
אומנם מחירם של מוצרי הנפט: בנזין 95 אוקטן ובנזין 96 אוקטן – כפוף למחיר מקסימום הנקבע על-ידי המדינה, אולם, מתגבשת רפורמה במשרד התשתיות הלאומיות שנועדה להסיר פיקוח זה על מחיר מוצרים אלו, ובכך מודגשת החשיבות של התיקון המוצע לצו הפיקוח. בכל מקרה, התיקון המוצע רלוונטי כבר כיום בנוגע למוצר הסולר ובנזין 98 אוקטן.
--------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בכסלו התשס"ז – 11.12.06