הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני
פ/1824/17
הצעת חוק הגיור (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006
תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים
1.
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג - 19531, -
(1) בשם החוק, במקום "נישואין וגירושין" יבוא "נישואין, גירושין וגיור";
(2) אחרי סעיף 8 יבוא:
"גיור
8א.
(א) גיור של אדם ייערך רק על פי דין תורה.
(ב) לא יינתן תוקף חוקי, לכל דבר וענין, לגיור שנערך בישראל או מחוצה לה, אלא אם כן אישר נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שהוא הסמיכו לכך כי הגיור נערך בהתאם להוראות סעיף קטן (א);
לענין סעיף זה - "גיור" הצטרפותו של אדם לעם היהודי."
תיקון חוק השבות
2.
בחוק השבות, התש"י-19502, בסעיף 4ב, המילים "או שנתגייר" - יימחקו.
דברי הסבר
מלפנים בישראל, מאז הקמת המדינה ואף לפני כן, נוהג הדין בישראל לכל דבר וענין, כי המרת דת (גיור) תוכר אך ורק באישור ראש העדה אליה מצטרף הממיר, ובעם היהודי - באישור הרבנות הראשית לישראל.
פסק הדין המרכזי של בית המשפט העליון בנושא זה (בג"ץ 5070/95), קבע כי לענין רישום במרשם האוכלוסין, אל-לו לפקיד הרישום להכריע בשאלה אם הגיור עושה את המתגייר ליהודי, כפי שמוגדר בחוק השבות ובחוק מרשם האוכלוסין, אלא עליו לבצע את הרישום על פי ההודעה שקיבל, אלא אם כן יש לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, וזאת הן לענין גיור שנעשה בארץ והן לענין גיור שנעשה בחוץ לארץ.
לאור פסק דין זה, ולמען הסר ספק, מוצע לקבוע מפורשות כי לענין מתן נפקות כלשהי לגיור, בין אם נערך בארץ ובין אם נערך מחוצה לה, נדרש כי הגיור יערך על פי דין תורה, כפי שמפרשו נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובאישורו.
הצעת חוק זו באה ליצב מצב הנהוג בישראל מקדמא דנא, ולהעמידו על תלו.
בנוסף, מוצע לתקן את חוק השבות, התש"י-1950, ולקבוע כי גיור, לא יעניק לאדם זכות לעלות לארץ לפי החוק האמור. בידי המתגיירים תיוותר אפשרות התאזרחות לפי ההוראות הקבועות בחוק האזרחות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בכסלו התשס"ז – 11.12.06